רילוקיישן | נמרוד ירון ושות׳ https://y-tax.co.il/category/רילוקיישן/ מיסוי בינלאומי ומיסוי ישראלי Thu, 06 Nov 2025 12:30:32 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.9 https://y-tax.co.il/wp-content/uploads/2020/03/cropped-android-chrome-512x512-1-32x32.png רילוקיישן | נמרוד ירון ושות׳ https://y-tax.co.il/category/רילוקיישן/ 32 32 רילוקיישן מישראל לבלגיה https://y-tax.co.il/relocation-from-israel-to-belgium/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=relocation-from-israel-to-belgium Thu, 06 Nov 2025 11:02:46 +0000 https://y-tax.co.il/?p=57079

בשנים האחרונות, בלגיה הפכה ליעד מבוקש עבור ישראלים המעוניינים לבצע רילוקיישן – בין אם למטרות עבודה, השקעות, לימודים, פרישה או שיפור איכות החיים. יתרונות כגון רמת חיים גבוהה,  בתי ספר מצוינים, מערכת בריאות איכותית וקהילה מגוונת בה רבים דוברי אנגלית, מושכים ישראלים רבים.

עם זאת, מעבר לבלגיה דורש היערכות יסודית והיכרות עם ההיבטים המשפטיים, הפיננסיים והמיסויים הכרוכים בכך. במאמר זה נסקור את הנקודות המרכזיות שיש לקחת בחשבון לפני המעבר.

מה כולל תהליך הרילוקיישן לבלגיה?

תהליך הרילוקיישן כולל מספר שלבים מהותיים.

ראשית, בחינה יסודית של אפשרויות התעסוקה בבלגיה, עלויות המחיה (שמשתנות בין ערים ואזורים), מערכת המס המקומית, אפשרויות החינוך לילדים, שירותי הבריאות הזמינים וגורמים חשובים נוספים.

שנית, יש לבחון האם ברצונכם לנתק את תושבותכם בישראל ואת ההשלכות הרבות הנובעות מכך. בנוסף, חשוב לתכנן את אופן ניהול הכספים והנכסים, וכן להסדיר ביטוחי בריאות פרטיים. אם עברתם לבלגיה ואתם שוהים שם באופן חוקי, יש להירשם למערכת הבריאות הציבורית של המדינה.

לאחר קבלת מעמד תושבות תצטרכו לבחור את קרן הביטוח הציבורי אליה תשלמו באופן קבוע. מערכת הבריאות הציבורית מאפשרת גישה ומימון חלקי של ההוצאות הרפואיות של התושב, כגון ביקורי רופא או שהיות בבית חולים.

במקביל, עליכם להסדיר את מעמדכם החוקי בבלגיה, ובהתאם קבלת ויזה מתאימה, אשרת עבודה, תושבות או אזרחות.

בנוסף, אחד האתגרים המרכזיים ברילוקיישן לבלגיה הוא קבלת אשרת שהייה מתאימה. לכל סוג ויזה דרישות שונות – גיל, השכלה, הכנסה, השקעה מינימלית, חוזה עבודה, ביטוח בריאות ועוד. חשוב לבחור את האשרה המתאימה ביותר לנסיבות האישיות שלכם ולדאוג להסדרה מראש.

היבטי מיסוי ברילוקיישן לבלגיה

תמיד בעת מעבר למדינה זרה עולה השאלה האם יש חבות במס בישראל גם לאחר המעבר, והתשובה לכך לרוב תלויה בשאלה – האם ניתקתם תושבות מישראל לצורכי מס או לא.

ניתוק תושבות

אחד הנושאים המרכזיים בתהליך הרילוקיישן הוא קביעת התושבות לצרכי מס. בישראל, תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו העולמיות, בעוד תושב חוץ חייב במס רק על הכנסות שהופקו בישראל. מעמד התושבות נקבע על פי "מרכז החיים", הנבחן באמצעות מבחנים איכותיים וכמותיים.

אם כוונתכם להשתקע בארה"ב לטווח ארוך, ייתכן שעדיף יהיה לנתק את התושבות מישראל (הן במס הכנסה והן בביטוח לאומי). יש לשים לב כי תושבי ישראל המנתקים את תושבותם חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים.

לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה, תושב ישראל יקבע על בסיס מכלול הזיקות, לפי שני מבחנים עיקרים:

  • מבחן "חזקת הימים" – יחיד ייחשב כתושב ישראל אם שהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת מס אחת, או אם שהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס הנוכחית, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה היא 425 ימים או יותר. חזקה זו ניתנת לסתירה אם היחיד יוכיח כי למרות שהייתו בישראל, מרכז חייו אינו בישראל.
  • המבחן "מרכז החיים" – המבחן המהותי, במסגרתו נבחנות כל הזיקות האישיות, המשפחתיות, הכלכליות, והחברתיות של היחיד. ביניהן: מקום המגורים הקבוע, מקום העיסוק הכלכלי, מקום האינטרסים הכלכליים ועוד.

יחיד שעומד במבחן חזקת הימים, כלומר נחשב תושב ישראל לפי מבחן זה, עליו להגיש למס הכנסה טופס 1348 – "הצהרה על תושבות" על מנת להצהיר על ניתוק התושבות ולפרט את נסיבות התומכות בכך שמרכז חייו אינו בישראל.

חשוב לציין כי ניתוק התושבות אינו אירוע חד-פעמי אלא תהליך מתמשך, ורשות המסים עשויה לבחון את סטטוס התושבות של היחיד גם שנים לאחר העזיבה. לכן, מומלץ לשמור תיעוד מפורט של כל הפעולות המעידות על העתקת מרכז החיים לבלגיה, ולהימנע מיצירת זיקות חדשות לישראל.

בימים אלו הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק דרמטית בעניין תיקון פקודת מס הכנסה לעניין קביעת מיהו תושב ישראל לצורכי מס.

לפי ההצעה יוגדרו חזקות חלוטות (שאינן ניתנות לסתירה) הקובעות את מספר ימי השהייה לפיהם ייחשב היחיד תושב ישראל,  ומבחן "מרכז חיים" ישמש כעזר רק במקרים שאינם נופלים בגדר המקרים המובהקים שנקבעו בחזקות.

לאור האמור, ייתכנו מצבים שיחיד שניתק את תושבותו בישראל ייחשב בשנים הבאות כתושב ישראל לצורכי מס, שכן די יהיה בספירת ימי השהייה במקרים רבים.

קישור לתזכיר החוק ניתן למצוא – בלינק הבא.

כיצד ניתוק התושבות ישפיע על מיסוי הכנסות?

אם המעבר לבלגיה הוא זמני, היחיד נשאר תושב ישראל לצורכי מס ולא ניתן לנתק תושבות. משמעות הדבר היא שהיחיד חייב במס בישראל על הכנסותיו מכל העולם וחייב בדיווח לרשות המיסים בישראל על כלל ההכנסות, לרבות הכנסות מבלגיה.

ככל ולא מתבצע ניתוק תושבות ייתכן מאוד שניתן יהיה לדרוש זיכוי מס בגין מיסים ששולמו בבלגיה בהתאם לאמנת המס בין ישראל ובלגיה.

אם המעבר לבלגיה הוא לצמיתות וניתקתם את תושבותכם בישראל, תחול בישראל חובת מס רק על הכנסות שהופקו בישראל, כאשר יתר ההכנסות יהיו כפופות למס בבלגיה.

להרחבה בנושא ניתוק תושבות לחץ כאן.

מס יציאה (Exit Tax)

ישראלים העוזבים את ישראל עשויים להיות חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים. מס זה נועד על מנת לתפוס ברשת המס הישראלית את הרווח הגלום בנכסים שמוחזקים על ידי היחיד תושב ישראל.

על פי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, יחיד שחדל להיות תושב ישראל נחשב כאילו מכר את נכסיו ביום לפני ניתוק התושבות ("יום היציאה"). המס מחושב על הרווח הרעיוני – ההפרש בין מחיר הרכישה המקורי של הנכס לבין שוויו ביום היציאה.

מס היציאה חל על נכסים כגון: ניירות ערך ישראליים וזרים, זכויות בשותפויות ונכסים עסקיים, נכסים לא מוחשיים (כגון פטנטים, מוניטין וכד') וכו'.

מס היציאה אינו חל על נכסי מקרקעין בישראל (שימשיכו להיות ממוסים בישראל גם לאחר ניתוק התושבות).

ישנן שיטות שונות לחישוב ותשלום חבות מס יציאה, לכל אחת השלכות שונות על משלם המסים. העיתוי והמבנה של תשלומים אלה יכולים להשפיע באופן משמעותי על נטל המס הכולל. מומלץ להתייעץ עם מומחה מס בינלאומי לפני עזיבת ישראל על מנת לתכנן את אסטרטגיית המס האופטימלית לנסיבות הספציפיות ולמטרות הפיננסיות שלך.

אמנת מס בין ישראל לבלגיה

בין ישראל לבלגיה קיימת אמנה למניעת כפל מס. האמנה נועדה למנוע מצב של תשלום מס כפול על אותה ההכנסה. האמנה מסדירה נושאים כגון קביעת תושבות במקרה של תושבות כפולה, שיעורי מס על הכנסות פאסיביות (דיבידנדים, ריבית ותמלוגים), ומיסוי הכנסות מעבודה.

האמנה מאפשרת לבלגיה, במקרים מסוימים, למסות משכורות של תושבי ישראל העובדים בתחומה. אם אדם שוהה במדינה יותר מ־183 ימים בשנה, או שיש לו בסיס קבוע לפעילותו, הוא יהיה חייב במס בבלגיה. ישראל יכולה להעניק זיכוי מס בגין המסים ששולמו בבלגיה.

אם אדם נחשב לתושב לפי דיני שתי המדינות, קביעת התושבות תיעשה לפי הסדר הבא:

א) מקום המגורים הקבוע.

ב) מרכז האינטרסים החיוניים (הקשרים האישיים והכלכליים הקרובים ביותר).

ג) מקום השהייה הרגיל.

ד) הלאום.

לקריאת האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לבלגיה באנגלית – לחץ כאן.

ביטוח לאומי

תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים, אך אם ניתק את תושבותו אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי, אך גם אינו זכאי לשירותי בריאות וזכויות סוציאליות בישראל.

בין ישראל לבלגיה [קיימת/לא קיימת] אמנת ביטחון סוציאלי. בהיעדר אמנה, יש לדאוג לביטוח בריאות פרטי במדינת היעד. (לפרט)

מערכת המס בבלגיה

 

תושבות מס 

אדם ייחשב לתושב מס בבלגיה אם בלגיה מהווה את מקום מגוריו העיקרי (דומיסיל). גם אם אין לו בית קבע רשמי במדינה, הוא עשוי להיחשב כתושב אם מרכז האינטרסים הכלכליים שלו נמצא בבלגיה. מי שרשום במרשם האוכלוסין של רשות מקומית בבלגיה נחשב בדרך כלל לתושב לצורכי מס. לגבי זוגות נשואים או ידועים בציבור, תושבות המס נקבעת בהתאם למיקום בית המשפחה. 

מס הכנסה

מס ההכנסה בבלגיה מחולק למדרגות המס הבאות: 

– עד 16,320 אירו – 25% 

– מ־16,320 אירו ועד 28,800 אירו – 40% 

– מ־28,800 אירו ועד 49,840 אירו – 45% 

– מעל 49,840 אירו – 50% 

מס חברות

שיעור מס החברות בבלגיה עומד על 25%. 

מס רווחי הון

שיעור מס רווחי ההון בבלגיה משתנה בהתאם לסוג הרווח. ברוב המקרים, רווחי הון שמממשים יחידים פטורים ממס. עם זאת, רווחים שמקורם בעסקאות ספקולטיביות המתבצעות באופן תדיר עשויים להתחייב במס הכנסה בשיעור של עד 30%. רווחים הנובעים מפעילות מקצועית של היחיד ממוסים בשיעור של 30%–60%. רווחי הון של תאגידים ממוסים בשיעור של 25%. 

מס ירושה ועיזבון 

בבלגיה מוטל מס ירושה המשולם על ידי היורשים. שיעורי המס משתנים בין האזורים השונים במדינה, אך קיימים פטורים והקלות משמעותיים ביחס לבית המגורים המשפחתי. בן או בת זוג, או שותף רשמי שנותר בחיים, פטור בדרך כלל ממס על בית המשפחה, ובאזור פלנדריה הפטור חל גם על בני זוג שחיו יחד למעלה משלוש שנים. נכסים בבלגיה שהורישו תושבי חוץ ממוסים לפי שוויים הברוטו בהתאם לשיעורי מס הירושה הרגילים. 

מתנות הניתנות באמצעות נוטריון חייבות במס, בעוד שמתנות קטנות שניתנו באופן ידני או עקיף אינן חייבות במס. שיעורי מס המתנה נמוכים יחסית. אם ניתנה מתנה במהלך חמש השנים שקדמו לפטירה ולא שולם עליה מס, היא תתווסף לעיזבון לצורך חישוב מס הירושה.

העברות כספים מישראל לבלגיה

יש לבחון את האפשרויות השונות להעברת כספים לחו"ל – העברות בנקאיות, כרטיסי אשראי בינלאומיים וכו'. לכל אפשרות יתרונות וחסרונות מבחינת עמלות, זמני העברה, שערי חליפין, מגבלות סכום ורגולציה. יש לשים לב לדרישות הדיווח לרשויות והבנקים, בהתאם לחוקי איסור הלבנת הון ותקנות בינלאומיות (FATCA, CRS). כמו כן, כדאי לפתוח חשבון בנק בבלגיה מבעוד מועד.

לפי סעיף 170(א) לפקודה, בעת תשלום מישראל לתושב חוץ המהווה הכנסה חייבת יחול ניכוי מס במקור. לחובה זו יש מספר חריגים שבגינם אין חובה לפנות לרשות המיסים בבקשה לפטור מניכוי מס במקור.

בנוסף לכך, ישנן דרישות נוספות לעניין העברת כסף לחו"ל, כגון אישור רואה חשבון לעניין תשלום מיסים או מקור הכספים ועוד.

להרחבה בנושא קראו מאמר "העברות כספים מישראל לחו"ל"

פתיחת חשבון בנק בבלגיה

כדי לפתוח חשבון בנק בבלגיה, נדרש בדרך כלל להציג תעודת זהות תקפה (דרכון או תעודת זהות בלגית) והוכחת כתובת מגורים. ייתכן שתידרש גם הצגת מסמכים נוספים, כגון חוזה שכירות או אישור העסקה. הדרישות המדויקות עשויות להשתנות בין בנק לבנק.

חזרה לישראל

בעת החזרה לישראל, יש לבחון את ההשלכות השונות. אם ניתקתם תושבות, תוכלו להיות זכאים להטבות כתושב חוזר רגיל או ותיק (בהתאם לתקופת השהייה בחו"ל), כולל פטורים ממס על הכנסות והון שנצברו בחו"ל.

יש לקחת בחשבון גם את תקופת ההמתנה לשירותי בריאות (עד 6 חודשים), חידוש זכויות בביטוח לאומי, והטבות אפשריות ממשרד הקליטה.

בקצרה, רילוקיישן לבלגיה מציע הזדמנויות רבות, אך זהו תהליך מורכב הדורש תכנון מקצועי, ליווי אישי, והבנה מעמיקה בכל ההיבטים המשפטיים והמיסויים. מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום המיסוי הבינלאומי, על מנת לבצע תכנון מוקדם ומקיף אשר יבטיח מעבר חלק ומוצלח לחיים החדשים בבלגיה.

פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה בניתוקי תושבות ובמתן ייעוץ מקיף בעת רילוקיישן למדינות זרות, כולל בלגיה. צוות המומחים שלנו יסייע לכם בתכנון מיסוי אופטימלי וניתוק תושבות. לייעוץ ראשוני – לחץ כאן.

שאלות ותשובות

מהי המשמעות של ניתוק תושבות לצרכי מס?

ניתוק תושבות פירושו העברת "מרכז החיים" מישראל למדינה אחרת, כך שהיחיד לא ייחשב עוד תושב ישראל לצרכי מס, בהתאם למרכז החיים. תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שמקורן בישראל, ולא על הכנסות מכל העולם.

במקרים מסוימים, הבנקים בישראל מחויבים לנכות מס במקור בעת העברת כספים לחו"ל, במיוחד כאשר מדובר בהכנסה חייבת לתושב חוץ. עם זאת, קיימים חריגים רבים ויש אפשרות לקבל פטור או הפחתה בניכוי מס במקור בהתאם לנסיבות.

כן, בישראל ישנן הטבות מס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, כגון פטור ממס על הכנסות מחו"ל לתקופה מוגבלת. מומלץ לבדוק את הזכאות וההטבות הרלוונטיות בהתאם לנסיבות הספציפיות.

יש להסדיר את המעמד בביטוח הלאומי בעת המעבר. תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בדמי ביטוח לאומי בשיעור מופחת, אך מי שניתק תושבות אינו חייב בתשלום ואינו זכאי לזכויות.

אם לא נותקה התושבות הישראלית, יש להמשיך ולהגיש דו"חות מס בישראל על הכנסות מכל העולם. תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שמקורן בישראל.

הדרך המרכזית היא באמצעות ניצול אמנת מס בין ישראל לבלגיה, המאפשרת קיזוז מס ששולם במדינה אחת מהחבות במדינה השנייה. מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום מיסוי בינלאומי בנוגע לנסיבות הספציפיות.

לאחר ניתוק תושבות, תישלל הזכאות לרוב הזכויות הסוציאליות בישראל, לרבות קצבאות, שירותי בריאות והטבות נוספות. יש לבדוק את ההשלכות ולשקול רכישת ביטוחים פרטיים במדינת היעד.

לא קיימות מגבלות.

]]>
רילוקיישן מישראל לצרפת https://y-tax.co.il/relocation-from-israel-to-france/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=relocation-from-israel-to-france Tue, 04 Nov 2025 17:18:08 +0000 https://y-tax.co.il/?p=57024

צרפת היא אחת המדינות הפופולריות ביותר לישראלים המבקשים רילוקיישן לאירופה, בין אם לצורך תעסוקה, השקעה, לימודים, פרישה או שיפור איכות החיים. מזג האוויר הנוח, איכות החיים הגבוהה, התרבות העשירה, והקהילות היהודיות הוותיקות בערים כמו פריז, ליון וניס, הופכים את צרפת ליעד אטרקטיבי במיוחד.

עם זאת, מעבר לצרפת דורש היערכות מוקדמת, תכנון קפדני והבנה מעמיקה של ההשלכות המשפטיות, הפיננסיות והמיסויות הקשורות למעבר. מאמר זה מתאר את השיקולים המרכזיים שיש לטפל בהם לפני ביצוע המעבר.

מה כולל תהליך הרילוקיישן לצרפת?

תהליך הרילוקיישן לצרפת כולל מספר שלבים מרכזיים.

ראשית, בחינה יסודית של אפשרויות התעסוקה, עלויות המחיה (המשתנות בין אזורים שונים), מערכת המס המקומית, אפשרויות החינוך לילדים, שירותי הבריאות, מגורים וגורמים חשובים נוספים.

שנית, יש לבחון האם ברצונכם לנתק את תושבותכם בישראל ואת ההשלכות הרבות הנובעות מכך. ניתוק תושבות ישפיע, בין היתר, על חובות מס הכנסה, ביטוח לאומי ותכנון עיזבון. עליכם גם לתכנן כיצד לנהל את הכספים, הנכסים וביטוח הבריאות הפרטי שלכם.

במקביל, עליכם להסדיר את מעמדכם החוקי בצרפת – קבלת היתר עבודה, תושבות זמנית או קבועה, ויזה או אזרחות, לפי העניין. יש לבחור את הוויזה המתאימה ביותר לנסיבות הספציפיות שלכם. 

היבטי מיסוי ברילוקיישן לצרפת

בכל מעבר למדינה זרה, עולה השאלה האם עדיין יהיו לכם חובות מס בישראל לאחר המעבר. התשובה תלויה בדרך כלל בשאלה האם ביטלתם את תושבותכם בישראל.

ניתוק תושבות

אחד הנושאים המרכזיים בתהליך הרילוקיישן הוא קביעת התושבות לצרכי מס. בישראל, תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו העולמיות, בעוד תושב חוץ חייב במס רק על הכנסות שהופקו בישראל. מעמד התושבות נקבע על פי "מרכז החיים", הנבחן באמצעות מבחנים איכותיים וכמותיים.

אם כוונתכם להשתקע בצרפת לטווח ארוך, ייתכן שעדיף יהיה לנתק את התושבות מישראל (הן במס הכנסה והן בביטוח לאומי). יש לשים לב כי תושבי ישראל המנתקים את תושבותם חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים.

לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה, תושב ישראל יקבע על בסיס מכלול הזיקות, לפי שני מבחנים עיקרים:

  • מבחן "חזקת הימים" – יחיד ייחשב כתושב ישראל אם שהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת מס אחת, או אם שהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס הנוכחית, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר. חזקה זו ניתנת לסתירה אם היחיד יוכיח כי למרות שהייתו בישראל, מרכז חייו אינו בישראל.
  • מבחן "מרכז החיים" – המבחן המהותי, שבמסגרתו נבחנות כל הזיקות האישיות, המשפחתיות, הכלכליות והחברתיות של היחיד. ביניהן: מקום המגורים הקבוע, מקום העיסוק הכלכלי, מקום האינטרסים הכלכליים ועוד.

יחיד שעומד במבחן חזקת הימים, כלומר נחשב תושב ישראל לפי מבחן זה, עליו להגיש למס הכנסה טופס 1348 – "הצהרה על תושבות" על מנת להצהיר על ניתוק התושבות ולפרט את הנסיבות התומכות בכך שמרכז חייו אינו בישראל.

חשוב לציין כי ניתוק התושבות אינו אירוע חד-פעמי אלא תהליך מתמשך, ורשות המסים עשויה לבחון את סטטוס התושבות של היחיד גם שנים לאחר העזיבה. לכן, מומלץ לשמור תיעוד מפורט של כל הפעולות המעידות על העתקת מרכז החיים לצרפת, ולהימנע מיצירת זיקות חדשות לישראל.

בימים אלו הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק דרמטית בעניין תיקון פקודת מס הכנסה לעניין קביעת מיהו תושב ישראל לצורכי מס.

לפי ההצעה, יוגדרו חזקות חלוטות (שאינן ניתנות לסתירה) הקובעות את מספר ימי השהייה שלפיהם ייחשב היחיד תושב ישראל,  ומבחן "מרכז חיים" ישמש כעזר רק במקרים שאינם נופלים בגדר המקרים המובהקים שנקבעו בחזקות.

לאור האמור, ייתכנו מצבים שיחיד שניתק את תושבותו בישראל ייחשב בשנים הבאות כתושב ישראל לצורכי מס, שכן די יהיה בספירת ימי השהייה במקרים רבים.

קישור לתזכיר החוק ניתן למצוא בלינק הבא.

אמנת מס בין ישראל לצרפת

בין ישראל לצרפת קיימת אמנה למניעת כפל מס. האמנה נועדה למנוע מצב שבו אדם ישלם מס כפול על אותה הכנסה. האמנה מסדירה נושאים כגון קביעת תושבות במקרה של תושבות כפולה, שיעורי מס על הכנסות פסיביות (דיבידנדים, ריבית ותמלוגים), ומיסוי הכנסות מעבודה.

על פי האמנה, הכנסות מעבודה שנצברו על ידי תושב ישראל העובד בצרפת ממוסות בדרך כלל בצרפת, בתנאי שהעבודה מתבצעת פיזית שם. עם זאת, במקרים מסוימים, אם העובד נמצא בצרפת פחות מ-183 ימים במצטבר בתקופה של 12 חודשים או מעסיקו אינו תושב צרפת, ישראל רשאית לשמור על זכויות המיסוי. יש לבחון את המצב הספציפי באופן פרטני.

בנוסף, האמנה מתייחסת גם לתושבות כפולה. במקרים שבהם יחיד נחשב תושב לצורכי מס בשתי המדינות, האמנה מציעה כללי שובר שוויון לקביעת תושבות, בהתאם לכך:

  • היחיד ייחשב תושב המדינה שבה עומד לרשותו בית קבע; אם יש לו בית קבע בשתי המדינות, יראוהו כתושב המדינה שיחסיו האישיים והכלכליים עמה הדוקים יותר ("מרכז האינטרסים החיוניים");
  • אם לא ניתן לקבוע באיזו מדינה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, או אם אין לו בית קבע באף אחת מהמדינות, ייחשב תושב במדינה שבה נוהג לגור;
  • אם נוהג לגור בשתי המדינות, או באף אחת מהן, ייחשב כתושב המדינה שהוא אזרח בה;
  • אם ליחיד אזרחות בשתי המדינות, או באף אחת מהן, הרשויות המוסמכות של המדינות יגיעו להסכמה הדדית ביניהן.

לקריאת האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לצרפת בעברית – לחץ כאן.

מס יציאה (Exit Tax)

ישראלים העוזבים את ישראל עשויים להיות חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים. מס זה נועד לתפוס ברשת המס הישראלית את הרווח הגלום בנכסים שמוחזקים על ידי היחיד תושב ישראל.

על פי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, יחיד שחדל להיות תושב ישראל נחשב כאילו מכר את נכסיו ביום לפני ניתוק התושבות ("יום היציאה"). המס מחושב על הרווח הרעיוני – ההפרש בין מחיר הרכישה המקורי של הנכס לבין שוויו ביום היציאה.

מס היציאה חל על נכסים כגון: ניירות ערך ישראליים וזרים, זכויות בשותפויות ונכסים עסקיים, נכסים לא מוחשיים (כגון פטנטים, מוניטין וכדומה) וכו'.

מס היציאה אינו חל על נכסי מקרקעין בישראל (שימשיכו להיות ממוסים בישראל גם לאחר ניתוק התושבות).

ישנן שיטות שונות לחישוב ותשלום חבות מס יציאה, ולכל אחת השלכות שונות על משלם המיסים. העיתוי והמבנה של תשלומים אלה יכולים להשפיע באופן משמעותי על נטל המס הכולל. מומלץ להתייעץ עם מומחה מס בינלאומי לפני עזיבת ישראל על מנת לתכנן את אסטרטגיית המס האופטימלית לנסיבות הספציפיות ולמטרות הפיננסיות שלך.

כיצד ניתוק תושבות ישפיע על מיסוי הכנסות?

אם המעבר לצרפת הוא זמני, היחיד נשאר תושב ישראל לצורכי מס ולא ניתן לנתק את התושבות. משמעות הדבר היא שהיחיד חייב במס בישראל על הכנסותיו מכל העולם וחייב בדיווח לרשות המסים בישראל על כלל ההכנסות, לרבות הכנסות מצרפת.

ככל שלא מתבצע ניתוק תושבות, ייתכן מאוד שניתן יהיה לדרוש זיכוי מס בגין מסים ששולמו בצרפת, בהתאם לאמנת המס בין ישראל לצרפת.

אם המעבר לצרפת הוא לצמיתות וניתקתם את תושבותכם בישראל, תחול בישראל חובת מס רק על הכנסות שהופקו בישראל, כאשר יתר ההכנסות יהיו כפופות למס בצרפת.

להרחבה בנושא ניתוק תושבות לחץ כאן.

מערכת המס בצרפת

כדי לקבוע מי נחשב לתושב לצורכי מס בצרפת, קוד המס הצרפתי קובע קריטריונים מסוימים שלפיהם אדם ייחשב כתושב צרפת לצורכי מס. אדם ייחשב לתושב מס בצרפת אם הוא עומד באחד מהקריטריונים הבאים:

  1. מגורי משפחה או מגורים עיקריים:מקום מגוריו של האדם או של משפחתו נמצא בצרפת. כלומר, אם בן/בת הזוג והילדים של אדם מתגוררים בצרפת, ייתכן שהוא ייחשב כתושב מס בצרפת גם אם הוא שוהה לעיתים קרובות בחו"ל.
  2. נוכחות פיזית:אדם השוהה פיזית בצרפת יותר מ-183 ימים בשנה ייחשב לתושב מס. עם זאת, כלל זה אינו מכריע אם מתקיים מבחן המשפחה, כלומר נוכחות המשפחה בצרפת גוברת על הצורך להחיל את מבחן 183 הימים.
  3. פעילות מקצועית: אדם ייחשב לתושב מס בצרפת אם הוא עוסק בפעילות מקצועית תמורת תשלום בצרפת, אלא אם כן פעילות זו היא משנית לפעילות העיקרית שהוא מבצע במדינה אחרת.
  4. מרכז אינטרסים כלכליים: מרכז האינטרסים הכלכליים של האדם נמצא בצרפת. כלומר, אם אדם מתגורר מחוץ לצרפת אך מפיק את עיקר הכנסתו מהשקעות או פעילויות בצרפת, הוא ייחשב לתושב מס צרפתי.

בנוסף, חוק התקציב לשנת 2020 הציג קריטריון עבור בכירים בחברות שמשרדיהן הרשומים בצרפת ומחזור ההכנסות שלהן עולה על 250 מיליון אירו. בכירים אלה נחשבים כמבצעים את עיקר פעילותם המקצועית בצרפת ונחשבים לתושבי מס צרפתיים לפי הדין המקומי.

מיסוי הכנסות

מערכת המס בצרפת מבוססת על מיסוי פרוגרסיבי, כאשר שיעורי המס עולים עם גידול בהכנסה. צרפת ידועה בשיעורי מס יחסית גבוהים בהשוואה למדינות אחרות באירופה.

שיעורי מס הכנסה בצרפת

  • עד 11,497 אירו: 0%.
  • 11,497-29,315 אירו: 11%.
  • 29,315-83,823 אירו: 30%.
  • 83,823-180,294 אירו: 41%.
  • מעל 180,294 אירו: 45%.

השיעורים הם פרוגרסיביים מ-0% עד 45%, בתוספת מס תוספת של 3% על חלק ההכנסה העולה על 250,000 אירו.

רווחי הון ליחידים בצרפת ממוסים בדרך כלל במס פרוגרסיבי, אך יש מקרים (למשל החזקה מהותית במניות) שבהם ניתן לבחור במס אחיד של 12.8%. רווחי הון ממקרקעין חייבים במס של 19% + היטלים סוציאליים (בדרך כלל 17.2%), עם שיעור מופחת לתושבי מדינות מסוימות. תמיד חשוב לבדוק את ההוראות הספציפיות ואת אמנות המס הרלוונטיות.

בצרפת קיים מס ירושה פרוגרסיבי שיכול להגיע עד 60% משווי הירושה, בהתאם לקרבה המשפחתית, שווי הנכסים ומקום מושב המוריש והיורש. אם המוריש או היורש תושבי צרפת – כל הנכסים חייבים במס ירושה, ואם לא – רק נכסים בצרפת חייבים במס ירושה.

להרחבה בנושא קראו מאמר "תכנון מס ירושה בצרפת"

שיעור מס החברות הסטנדרטי בצרפת הוא 25%. לחברות קטנות יש שיעור מס מופחת של 15% על הרווחים החייבים הראשונים עד 42,500 אירו, בתנאי שמחזור החברה עד 10 מיליון אירו והיא מוחזקת לפחות 75% בידי יחידים.

בנוסף, חברות גדולות (שחבות במס החברות עולה על 763,000 אירו) חייבות בתוספת של 3.3% על מס חברות, לאחר ניכוי פטור של 763,000 אירו לשנה.

ביטוח לאומי

תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי. אם ניתק את תושבותו, אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי, אך גם אינו זכאי לשירותי בריאות וזכויות סוציאליות בישראל.

בין ישראל לצרפת קיימת אמנת ביטחון סוציאלי. ההסדר באמנה עם צרפת נועד למנוע מצב בו תושב ישראל יהיה כפוף בו זמנית לשתי המדינות ויחויב בתשלום דמי ביטוח בשתיהן או לחילופין לא זכאי לביטוח בשתי המדינות.

צרפת מפעילה מערכת בריאות ציבורית מהמובילות בעולם. זרים אשר נחשבים תושבי צרפת, עשויים ליהנות משירותי בריאות. אחרים נדרשים לדאוג לביטוח בריאות פרטי.

העברות כספים מישראל לצרפת

יש לבחון את האפשרויות השונות להעברת כספים לחו"ל – העברות בנקאיות, כרטיסי אשראי בינלאומיים וכו'. לכל אפשרות יתרונות וחסרונות מבחינת עמלות, זמני העברה, שערי חליפין, מגבלות סכום ורגולציה. יש לשים לב לדרישות הדיווח לרשויות ולבנקים, בהתאם לחוקי איסור הלבנת הון ותקנות בינלאומיות (FATCA, CRS). כמו כן, כדאי לפתוח חשבון בנק בצרפת מבעוד מועד.

לפי סעיף 170(א) לפקודה, בעת תשלום מישראל לתושב חוץ המהווה הכנסה חייבת יחול ניכוי מס במקור. לחובה זו יש מספר חריגים שבגינם אין חובה לפנות לרשות המיסים בבקשה לפטור מניכוי מס במקור.

בנוסף לכך, ישנן דרישות נוספות לעניין העברת כסף לחו"ל, כגון אישור רואה חשבון לעניין תשלום מיסים או מקור הכספים ועוד.

להרחבה בנושא קראו מאמר "העברות כספים מישראל לחו"ל".

פתיחת חשבון בנק בצרפת

פתיחת חשבון בנק בצרפת אפשרית עבור זרים, אך התהליך משתנה בין הבנקים ולרוב דורש דרכון בתוקף, הוכחת כתובת במדינה, הוכחת הכנסה, אישור שהייה בצרפת, ולעיתים גם מסמכים נוספים.

חזרה לישראל

בעת החזרה לישראל, יש לבחון את ההשלכות השונות. אם ניתקתם תושבות, תוכלו להיות זכאים להטבות כתושב חוזר רגיל או ותיק (בהתאם לתקופת השהייה בחו"ל), כולל פטורים ממס על הכנסות והון שנצברו בחו"ל.

יש לקחת בחשבון גם את תקופת ההמתנה לשירותי בריאות (עד 6 חודשים), חידוש זכויות בביטוח לאומי, והטבות אפשריות ממשרד הקליטה.

בקצרה, רילוקיישן לצרפת מציע הזדמנויות רבות, אך זהו תהליך מורכב הדורש תכנון מקצועי, ליווי אישי, והבנה מעמיקה בכל ההיבטים המשפטיים והמיסויים. מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום המיסוי הבינלאומי, על מנת לבצע תכנון מוקדם ומקיף אשר יבטיח מעבר חלק ומוצלח לחיים החדשים בצרפת.

פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה בניתוקי תושבות ובמתן ייעוץ מקיף בעת רילוקיישן למדינות זרות, כולל צרפת. צוות המומחים שלנו יסייע לכם בתכנון מיסוי אופטימלי וניתוק תושבות. לייעוץ ראשוני – לחץ כאן.

שאלות ותשובות

מהי המשמעות של ניתוק תושבות לצרכי מס?

ניתוק תושבות פירושו העברת "מרכז החיים" מישראל למדינה אחרת, כך שהיחיד לא ייחשב עוד תושב ישראל לצרכי מס, בהתאם למבחן מרכז החיים. תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שמקורן בישראל, ולא על הכנסות מכל העולם.

במקרים מסוימים, הבנקים בישראל מחויבים לנכות מס במקור בעת העברת כספים לחו"ל, במיוחד כאשר מדובר בהכנסה החייבת במס לתושב חוץ. עם זאת, קיימים חריגים רבים ויש אפשרות לקבל פטור או הפחתה בניכוי מס במקור, בהתאם לנסיבות.

כן, בישראל ישנן הטבות מס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, כגון פטור ממס על הכנסות מחו"ל לתקופה מוגבלת. מומלץ לבדוק את הזכאות וההטבות הרלוונטיות בהתאם לנסיבות הספציפיות.

יש להסדיר את המעמד בביטוח הלאומי בעת המעבר. תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בדמי ביטוח לאומי בשיעור מופחת, אך מי שניתק תושבות אינו חייב בתשלום ואינו זכאי לזכויות.

אם לא נותקה התושבות הישראלית, יש להמשיך ולהגיש דוחות מס בישראל על הכנסות מכל העולם. תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שמקורן בישראל.

הדרך המרכזית היא באמצעות ניצול אמנת מס בין ישראל לצרפת, המאפשרת קיזוז מס ששולם במדינה אחת מהחבות במדינה השנייה. מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום מיסוי בינלאומי בנוגע לנסיבות הספציפיות.

לאחר ניתוק תושבות, תישלל הזכאות לרוב הזכויות הסוציאליות בישראל, לרבות קצבאות, שירותי בריאות והטבות נוספות. יש לבדוק את ההשלכות ולשקול רכישת ביטוחים פרטיים במדינת היעד.

זרים, כולל אזרחים שאינם תושבי האיחוד האירופי, יכולים לרכוש נכס בצרפת ללא מגבלות מהותיות.

]]>
רילוקיישן מישראל ליוון https://y-tax.co.il/relocation-from-israel-to-greece/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=relocation-from-israel-to-greece Mon, 03 Nov 2025 15:11:06 +0000 https://y-tax.co.il/?p=56942

בשנים האחרונות, יוון הפכה ליעד מבוקש עבור ישראלים המעוניינים לבצע רילוקיישן – בין אם למטרות עבודה, השקעות, לימודים, פרישה או שיפור איכות החיים. יתרונות כגון עלות מחיה נמוכה משמעותית בהשוואה לישראל, אורח חיים ים תיכוני רגוע, מזג אוויר חם לאורך כל השנה וגישה נוחה לטבע ולחיים עירוניים מושכים ישראלים רבים.

עם זאת, מעבר ליוון דורש היערכות יסודית והיכרות עם ההיבטים המשפטיים, הפיננסיים והמיסויים הכרוכים בכך. במאמר זה נסקור את הנקודות המרכזיות שיש לקחת בחשבון לפני המעבר.

מה כולל תהליך הרילוקיישן ליוון?

תהליך הרילוקיישן כולל מספר שלבים מהותיים.

ראשית, בחינה יסודית של אפשרויות התעסוקה ביוון, עלויות המחיה (אשר משתנות בין ערים כמו אתונה, סלוניקי ואזורי איים), מערכת המס המקומית, אפשרויות החינוך לילדים, שירותי הבריאות הזמינים וגורמים חשובים נוספים.

שנית, יש לבחון האם ברצונכם לנתק את תושבותכם בישראל ואת ההשלכות הרבות הנובעות מכך. בנוסף, חשוב לתכנן את אופן ניהול הכספים והנכסים, וכן להסדיר ביטוחי בריאות פרטי. ביוון, ביטוח בריאות ציבורי זמין גם לתושבים זרים, אך ייתכן שלא יקבלו כיסוי מלא באופן מידי. מרבית התושבים ביוון מעדיפים ביטוח בריאות פרטי עבור קבלת שירותים מהירים יותר ומקצועיים יותר.

במקביל, עליכם להסדיר את מעמדכם החוקי ביוון – זה כולל קבלת אשרת שהייה או היתר שהייה מתאימים, כגון אשרת עבודה, גולדן ויזה (באמצעות השקעה בנדל"ן), אשרת נווד דיגיטלי, אשרת סטודנט או תושבות.

בהקשר זה, אחד האתגרים העיקריים במעבר ליוון הוא קבלת אשרת השהייה המתאימה. לכל סוג ויזה דרישות שונות – גיל, השכלה, הכנסה, השקעה מינימלית, חוזה עבודה, ביטוח בריאות ועוד. חיוני לבחור את הויזה המתאימה ביותר לנסיבותיך ולארגן אותה מראש.

ביוון יש תוכנית ויזת שהייה בשם "Golden Visa" לאזרחים שאינם תושבי האיחוד האירופי שמשקיעים בנדל"ן. בשנת 2024 התוכנית עברה שינויים המקשיחים את התנאים לרכישת נדל"ן והקניית אשרת זהב לתושבים זרים. לפי התוכנית רף ההשקעה המתבקש עבור הקניית הויזה משתנה בהתאם לאזורים שונים ביוון.

להרחבה בנושא קראו מאמר "שינוי תוכנית ויזת הזהב ביוון"

היבטי מיסוי ברילוקיישן ליוון

תמיד בעת מעבר למדינה זרה עולה השאלה האם יש חבות במס בישראל גם לאחר המעבר, והתשובה לכך לרוב תלויה בשאלה – האם ניתקתם תושבות מישראל לצורכי מס או לא.

ניתוק תושבות

אחד הנושאים המרכזיים בתהליך הרילוקיישן הוא קביעת התושבות לצרכי מס. בישראל, תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו העולמיות, בעוד תושב חוץ חייב במס רק על הכנסות שהופקו בישראל. מעמד התושבות נקבע על פי "מרכז החיים", הנבחן באמצעות מבחנים איכותיים וכמותיים.

אם כוונתכם להשתקע ביוון לטווח ארוך, ייתכן שעדיף יהיה לנתק את התושבות מישראל (הן במס הכנסה והן בביטוח לאומי). יש לשים לב כי תושבי ישראל המנתקים את תושבותם חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים.

לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה, תושב ישראל יקבע על בסיס מכלול הזיקות, לפי שני מבחנים עיקרים:

  • מבחן "חזקת הימים" – יחיד ייחשב כתושב ישראל אם שהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת מס אחת, או אם שהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס הנוכחית, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה היא 425 ימים או יותר. חזקה זו ניתנת לסתירה אם היחיד יוכיח כי למרות שהייתו בישראל, מרכז חייו אינו בישראל.
  • מבחן "מרכז החיים" – המבחן המהותי, במסגרתו נבחנות כל הזיקות האישיות, המשפחתיות, הכלכליות, והחברתיות של היחיד. ביניהן: מקום המגורים הקבוע, מקום העיסוק הכלכלי, מקום האינטרסים הכלכליים ועוד.

יחיד שעומד במבחן חזקת הימים, כלומר נחשב תושב ישראל לפי מבחן זה, עליו להגיש למס הכנסה טופס 1348 – "הצהרה על תושבות" על מנת להצהיר על ניתוק התושבות ולפרט את נסיבות התומכות בכך שמרכז חייו אינו בישראל.

חשוב לציין כי ניתוק התושבות אינו אירוע חד-פעמי אלא תהליך מתמשך, ורשות המסים עשויה לבחון את סטטוס התושבות של היחיד גם שנים לאחר העזיבה. לכן, מומלץ לשמור תיעוד מפורט של כל הפעולות המעידות על העתקת מרכז החיים ליוון, ולהימנע מיצירת זיקות חדשות לישראל.

בימים אלו הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק דרמטית בעניין תיקון פקודת מס הכנסה לעניין קביעת מיהו תושב ישראל לצורכי מס.

לפי ההצעה יוגדרו חזקות חלוטות (שאינן ניתנות לסתירה) הקובעות את מספר ימי השהייה לפיהם ייחשב היחיד תושב ישראל,  ומבחן "מרכז חיים" ישמש כעזר רק במקרים שאינם נופלים בגדר המקרים המובהקים שנקבעו בחזקות.

לאור האמור, ייתכנו מצבים שיחיד שניתק את תושבותו בישראל ייחשב בשנים הבאות כתושב ישראל לצורכי מס, שכן די יהיה בספירת ימי השהייה במקרים רבים.

קישור לתזכיר החוק ניתן למצוא – בלינק הבא.

אמנת מס בין ישראל ליוון

בין ישראל ליוון קיימת אמנה למניעת כפל מס. האמנה נועדה למנוע מצב בו אדם ישלם מס כפול על אותה הכנסה. האמנה מסדירה נושאים כגון קביעת תושבות במקרה של תושבות כפולה, שיעורי מס על הכנסות פאסיביות (דיבידנדים, ריבית ותמלוגים), ומיסוי הכנסות מעבודה.

על פי האמנה, הכנסות מעבודה שנצברו על ידי תושב ישראל העובד ביוון ממוסות בדרך כלל ביוון, בתנאי שהעבודה מתבצעת פיזית שם. עם זאת, במקרים מסוימים, אם העובד נמצא ביוון פחות מ-183 ימים בתקופה של 12 חודשים ועומד בקריטריונים אחרים, ישראל רשאית לשמור על זכויות המיסוי. יש לבחון את המצב הספציפי באופן פרטני.

האמנה מתייחסת גם לתושבות כפולה. במקרים בהם יחיד נחשב תושב לצורכי מס בשתי המדינות, האמנה מציעה כללי שובר שוויון לקביעת תושבות, בהתאם לכך:

  • יראוהו כתושב המדינה שיחסיו האישיים והכלכליים עמה הדוקים יותר ("מרכז האינטרסים החיוניים") ;
  • אם לא ניתן לקבוע באיזו מדינה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, היחיד ייחשב תושב המדינה בה עומד לרשותו בית קבע; אם יש לו בית קבע בשתי המדינות, או אם אין לו בית קבע באף אחד מהמדינות, יחשב תושב במדינה שבה נוהג לגור;
  • אם נוהג לגור בשתי המדינות, או באף אחת מהן, יחשב כתושב המדינה שהוא אזרח בה;
  • אם ליחיד אזרחות בשתי המדינות, או באף אחת מהן, הרשויות המוסמכות של המדינות יגיעו להסכמה הדדית ביניהן.

האמנה קובעת גם מגבלות על שיעורי ניכוי מס במקור:

  • דיבידנדים 5%-10% בהתאם לגודל האחזקה
  • ריבית 10%
  • תמלוגים 7%לקריאת האמנה למניעת כפל מס בין ישראל ליוון בעברית – לחץ כאן.

מס יציאה (Exit Tax)

ישראלים העוזבים את ישראל עשויים להיות חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים. מס זה נועד על מנת לתפוס ברשת המס הישראלית את הרווח הגלום בנכסים שמוחזקים על ידי היחיד תושב ישראל.

על פי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, יחיד שחדל להיות תושב ישראל נחשב כאילו מכר את נכסיו ביום לפני ניתוק התושבות ("יום היציאה"). המס מחושב על הרווח הרעיוני – ההפרש בין מחיר הרכישה המקורי של הנכס לבין שוויו ביום היציאה.

מס היציאה חל על נכסים כגון: ניירות ערך ישראליים וזרים, זכויות בשותפויות ונכסים עסקיים, נכסים לא מוחשיים (כגון פטנטים, מוניטין וכד') וכו'.

מס היציאה אינו חל על נכסי מקרקעין בישראל (שימשיכו להיות ממוסים בישראל גם לאחר ניתוק התושבות).

ישנן שיטות שונות לחישוב ותשלום חבות מס יציאה, לכל אחת השלכות שונות על משלם המסים. העיתוי והמבנה של תשלומים אלה יכולים להשפיע באופן משמעותי על נטל המס הכולל. מומלץ להתייעץ עם מומחה מס בינלאומי לפני עזיבת ישראל על מנת לתכנן את אסטרטגיית המס האופטימלית לנסיבות הספציפיות ולמטרות הפיננסיות שלך.

כיצד ניתוק התושבות ישפיע על מיסוי הכנסות?

אם המעבר ליוון הוא זמני, היחיד נשאר תושב ישראל לצורכי מס ולא ניתן לנתק תושבות. משמעות הדבר היא שהיחיד חייב במס בישראל על הכנסותיו מכל העולם וחייב בדיווח לרשות המיסים בישראל על כלל ההכנסות, לרבות הכנסות מיוון.

ככל ולא מתבצע ניתוק תושבות ייתכן מאוד שניתן יהיה לדרוש זיכוי מס בגין מיסים ששולמו ביוון בהתאם לאמנת המס בין ישראל ויוון.

אם המעבר ליוון הוא לצמיתות וניתקתם את תושבותכם בישראל, תחול בישראל חובת מס רק על הכנסות שהופקו בישראל, כאשר יתר ההכנסות יהיו כפופות למס ביוון.

להרחבה בנושא ניתוק תושבות לחץ כאן.

מערכת המס ביוון

אם אדם מתגורר באופן קבוע (מרכז אינטרסים חיוניים) ביוון או ששהה שם יותר מ-183 ימים בשנה קלנדרית, הוא נחשב לתושבי מס. בעוד שתושבים שאינם תושבים חייבים במס רק על הכנסות שהרוויחו בתוך יוון, תושבי מס חייבים במס על כל הכנסתם.

ביוון יש מס הכנסה אישי פרוגרסיבי, עם מדרגות המס הבאות (שיעורים לשנת 2024):

  • 9% עד 10,000 אירו
  • 10,001–20,000 אירו: 22%
  • 20,000–30,000 אירו: 28%
  • 30,000–40,000 אירו: 36%
  • מעל 40,000 אירו: 44%

מס רווחי הון חל על רווחים שהופקו ממכירת נכסים הקשורים לנדל"ן (נדל"ן וניירות ערך). מס רווחי הון ממוסה בדרך כלל בשיעור של 15%. ישנם מגוון פטורים והפחתות החלים על מכירת נכסים אלה, במיוחד אם הם מקום המגורים העיקרי של הבעלים.

הכנסה זרה המתקבלת על ידי תושבי מס יוון חייבת במס בעיקרה ביוון, אך זכאית לפטור או זיכוי אם אמנת המס הכפול הרלוונטית עם הרשות הזרה, כגון זו עם ישראל, מספקת לכך סמכות לפטור או זיכוי מס כאמור.

הכנסה ממקורות זרים המתקבלת על ידי, או המיוחסת, לתושבי מס יוון חייבת בדרך כלל במס ביוון, אם כי היא עשויה להיות חייבת במס או זכאית לפטור או זיכוי עבור המסים ששולמו בחו"ל, בהתאם לאמנת המס הכפול החלה.

שיעור מס החברות ביוון הוא 22%, בעוד שבמקרים מסוימים, יש לשלם מס נוסף וכן תרומות לאומיות.

ביוון קיים מס ירושה, ששיעוריהם תלויים בקשר בין המנוח ליורש ובשווי הירושה. בני משפחה קרובים זוכים לפטורים רבים יותר ושיעורים נמוכים יותר.

ביטוח לאומי

תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי. אם ניתק את תושבותו אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי, אך גם אינו זכאי לשירותי בריאות וזכויות סוציאליות בישראל.

בין ישראל ליוון לא קיימת אמנת ביטחון סוציאלי. לכן, יש לדאוג לביטוח בריאות פרטי במדינת היעד. דבר שעשוי להוביל לכפל ביטוח לאומי, ולכן אם בכוונתך להגר ליוון יש לנתק תושבות בישראל גם מול בביטוח לאומי.

העברות כספים מישראל ליוון

יש לבחון את האפשרויות השונות להעברת כספים לחו"ל – העברות בנקאיות, כרטיסי אשראי בינלאומיים וכו'. לכל אפשרות יתרונות וחסרונות מבחינת עמלות, זמני העברה, שערי חליפין, מגבלות סכום ורגולציה. יש לשים לב לדרישות הדיווח לרשויות והבנקים, בהתאם לחוקי איסור הלבנת הון ותקנות בינלאומיות (FATCA, CRS). כמו כן, כדאי לפתוח חשבון בנק ביוון מבעוד מועד.

לפי סעיף 170(א) לפקודה, בעת תשלום מישראל לתושב חוץ המהווה הכנסה חייבת יחול ניכוי מס במקור. לחובה זו יש מספר חריגים שבגינם אין חובה לפנות לרשות המיסים בבקשה לפטור מניכוי מס במקור.

בנוסף לכך, ישנן דרישות נוספות לעניין העברת כסף לחו"ל, כגון אישור רואה חשבון לעניין תשלום מיסים או מקור הכספים ועוד.

להרחבה בנושא קראו מאמר "העברות כספים מישראל לחו"ל"

פתיחת חשבון בנק ביוון

פתיחת חשבון בנק ביוון אפשרית עבור זרים, אך התהליך עשוי להיות מורכב יותר מאשר בישראל, ומדיניות הבנקים משתנה בין הבנקים השונים. באופן כללי, הדרישות לפתיחת חשבון בנק ביוון כוללות לרוב הגשת מסמכים כגון: דרכון בתוקף, הוכחת כתובת ומספר זיהוי מס יווני (AFM). בנוסף, בנקים עשויים לבקש מסמכים נוספים, כולל הוכחת הכנסה או רישום עסק, בהתאם לנסיבות הספציפיות.

חזרה לישראל

בעת החזרה לישראל, יש לבחון את ההשלכות השונות. אם ניתקתם תושבות, תוכלו להיות זכאים להטבות כתושב חוזר רגיל או ותיק (בהתאם לתקופת השהייה בחו"ל), כולל פטורים ממס על הכנסות והון שנצברו בחו"ל.

יש לקחת בחשבון גם את תקופת ההמתנה לשירותי בריאות (עד 6 חודשים), חידוש זכויות בביטוח לאומי, והטבות אפשריות ממשרד הקליטה.

בקצרה, רילוקיישן ליוון מציע הזדמנויות רבות, אך זהו תהליך מורכב הדורש תכנון מקצועי, ליווי אישי, והבנה מעמיקה בכל ההיבטים המשפטיים והמיסויים. מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום המיסוי הבינלאומי, על מנת לבצע תכנון מוקדם ומקיף אשר יבטיח מעבר חלק ומוצלח לחיים החדשים ביוון.

פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה בניתוקי תושבות ובמתן ייעוץ מקיף בעת רילוקיישן למדינות זרות, כולל יוון. צוות המומחים שלנו יסייע לכם בתכנון מיסוי אופטימלי וניתוק תושבות. לייעוץ ראשוני – לחץ כאן.

שאלות ותשובות

מהי המשמעות של ניתוק תושבות לצרכי מס?

ניתוק תושבות פירושו העברת "מרכז החיים" מישראל למדינה אחרת, כך שהיחיד לא ייחשב עוד תושב ישראל לצרכי מס, בהתאם למרכז החיים. תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שמקורן בישראל, ולא על הכנסות מכל העולם.

במקרים מסוימים, הבנקים בישראל מחויבים לנכות מס במקור בעת העברת כספים לחו"ל, במיוחד כאשר מדובר בהכנסה חייבת לתושב חוץ. עם זאת, קיימים חריגים רבים ויש אפשרות לקבל פטור או הפחתה בניכוי מס במקור בהתאם לנסיבות.

כן, בישראל ישנן הטבות מס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, כגון פטור ממס על הכנסות מחו"ל לתקופה מוגבלת. מומלץ לבדוק את הזכאות וההטבות הרלוונטיות בהתאם לנסיבות הספציפיות.

יש להסדיר את המעמד בביטוח הלאומי בעת המעבר. תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בדמי ביטוח לאומי בשיעור מופחת, אך מי שניתק תושבות אינו חייב בתשלום ואינו זכאי לזכויות.

אם לא נותקה התושבות הישראלית, יש להמשיך ולהגיש דו"חות מס בישראל על הכנסות מכל העולם. תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שמקורן בישראל.

הדרך המרכזית היא באמצעות ניצול אמנת מס בין ישראל ליוון, המאפשרת קיזוז מס ששולם במדינה אחת מהחבות במדינה השנייה. מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום מיסוי בינלאומי בנוגע לנסיבות הספציפיות.

לאחר ניתוק תושבות, תישלל הזכאות לרוב הזכויות הסוציאליות בישראל, לרבות קצבאות, שירותי בריאות והטבות נוספות. יש לבדוק את ההשלכות ולשקול רכישת ביטוחים פרטיים במדינת היעד.

זרים, כולל אזרחים שאינם תושבי האיחוד האירופי, יכולים בדרך כלל לרכוש נדל"ן ביוון ללא הגבלות משמעותיות, למעט באזורי גבול מסוימים שבהם נדרשים היתרים מיוחדים. ביוון אפילו קיימת תוכנית "Golden Visa" המציעה תושבות לזרים המשקיעים בנדל"ן. במסגרת התוכנית, סף ההשקעה הנדרש לקבלת הויזה משתנה בהתאם לאזורים שונים ביוון.

]]>
רילוקיישן מישראל לקפריסין https://y-tax.co.il/relocating-from-israel-to-cyprus/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=relocating-from-israel-to-cyprus Sun, 02 Nov 2025 12:42:29 +0000 https://y-tax.co.il/?p=56767

בשנים האחרונות, קפריסין הפכה ליעד מבוקש עבור ישראלים המעוניינים לבצע רילוקיישן – בין אם למטרות עבודה, השקעות, לימודים, פרישה או שיפור איכות החיים. יתרונות המעבר לקפריסין הם הקרבה לישראל, יוקר המחיה נמוך בהשוואה לישראל ומדינות אירופה אחרות, מערכת מס ידידותית, אורח חיים ים תיכוני רגוע, מזג אוויר חם, קהילה יהודית, ועוד.

עם זאת, מעבר לקפריסין דורש היערכות יסודית והיכרות עם ההיבטים המשפטיים, הפיננסיים והמיסויים הכרוכים בכך. במאמר זה נסקור את הנקודות המרכזיות שיש לקחת בחשבון לפני המעבר.

מה כולל תהליך הרילוקיישן לקפריסין?

תהליך הרילוקיישן כולל מספר שלבים מהותיים.

ראשית, בחינה יסודית של אפשרויות התעסוקה בקפריסין, עלויות המחיה (אשר משתנות בין ערים כמו ניקוסיה, לימסול ופאפוס), מערכת המס המקומית, אפשרויות החינוך לילדים, שירותי הבריאות הזמינים וגורמים חשובים נוספים.

שנית, יש לבחון האם ברצונכם לנתק את תושבותכם בישראל ואת ההשלכות הרבות הנובעות מכך. בנוסף, חשוב לתכנן את אופן ניהול הכספים והנכסים, וכן להסדיר ביטוחי בריאות פרטי. בקפריסין, קיימת מערכת בריאות ציבורית בשם GESY והיא זמינה לתושביה. עם זאת, מי שאינו תושב האיחוד האירופי, לדוגמה ישראלים שמגיעים לעובד בקפריסין, במרבית המקרים אינם יכולים ליהנות מביטוח הבריאות הציבורי. לכן, מומלץ לדאוג לביטוח פרטי אם שוהים בקפריסין על מנת להבטיח טיפול רפואי מלא בעת הצורך.

במקביל, עליכם להסדיר את מעמדכם החוקי בקפריסין – זה כולל קבלת אשרת שהייה או היתר שהייה מתאימים. קבלת היתר עבודה, תושבות זמנית או קבועה, ויזה או אזרחות, לפי העניין. אזרחים שאינם תושבי האיחוד האירופי זקוקים בדרך כלל לויזה או להיתר שהייה לשהייה ארוכת טווח, בעוד שאזרחי האיחוד האירופי יכולים להישאר עם פחות פורמליות (דרוש אישור " yellow slip"). קפריסין מציעה גם ויזות באמצעות תעסוקה, לימודים, הכנסה גבוהה ועוד.

היבטי מיסוי ברילוקיישן לקפריסין

המעבר מישראל לקפריסין מעלה שאלה חשובה – האם תישאר חייב במס בישראל לאחר המעבר? התשובה לכך תלויה בעיקר בשאלה מכרעת אחת – האם ניתקת את תושבותך לצורכי מס בישראל. ניתוק נכון ומתוכנן היטב של תושבות מס יכול להשפיע באופן משמעותי על חבות המס שלך בשתי המדינות.

ניתוק תושבות

אחד הנושאים המרכזיים בתהליך הרילוקיישן הוא קביעת התושבות לצרכי מס. בישראל, תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו העולמיות, בעוד תושב חוץ חייב במס רק על הכנסות שהופקו בישראל. מעמד התושבות נקבע על פי "מרכז החיים", הנבחן באמצעות מבחנים איכותיים וכמותיים.

אם כוונתכם להשתקע בקפריסין לטווח ארוך, ייתכן שעדיף יהיה לנתק את התושבות מישראל (הן במס הכנסה והן בביטוח לאומי). יש לשים לב כי תושבי ישראל המנתקים את תושבותם חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים.

לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה, תושב ישראל יקבע על בסיס מכלול הזיקות, לפי שני מבחנים עיקרים:

  • מבחן "חזקת הימים" – יחיד ייחשב כתושב ישראל אם שהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת מס אחת, או אם שהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס הנוכחית, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה היא 425 ימים או יותר. חזקה זו ניתנת לסתירה אם היחיד יוכיח כי למרות שהייתו בישראל, מרכז חייו אינו בישראל.
  • מבחן "מרכז החיים" – המבחן המהותי, במסגרתו נבחנות כל הזיקות האישיות, המשפחתיות, הכלכליות, והחברתיות של היחיד. ביניהן: מקום המגורים הקבוע, מקום העיסוק הכלכלי, מקום האינטרסים הכלכליים ועוד.

יחיד שעומד במבחן חזקת הימים, כלומר נחשב תושב ישראל לפי מבחן זה, עליו להגיש למס הכנסה טופס 1348 – "הצהרה על תושבות" על מנת להצהיר על ניתוק התושבות ולפרט את נסיבות התומכות בכך שמרכז חייו אינו בישראל.

חשוב לציין כי ניתוק התושבות אינו אירוע חד-פעמי אלא תהליך מתמשך, ורשות המסים עשויה לבחון את סטטוס התושבות של היחיד גם שנים לאחר העזיבה. לכן, מומלץ לשמור תיעוד מפורט של כל הפעולות המעידות על העתקת מרכז החיים לקפריסין, ולהימנע מיצירת זיקות חדשות לישראל.

בימים אלו הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק דרמטית בעניין תיקון פקודת מס הכנסה לעניין קביעת מיהו תושב ישראל לצורכי מס.

לפי ההצעה יוגדרו חזקות חלוטות (שאינן ניתנות לסתירה) הקובעות את מספר ימי השהייה לפיהם ייחשב היחיד תושב ישראל,  ומבחן "מרכז חיים" ישמש כעזר רק במקרים שאינם נופלים בגדר המקרים המובהקים שנקבעו בחזקות.

לאור האמור, ייתכנו מצבים שיחיד שניתק את תושבותו בישראל ייחשב בשנים הבאות כתושב ישראל לצורכי מס, שכן די יהיה בספירת ימי השהייה במקרים רבים.

קישור לתזכיר החוק ניתן למצוא – בלינק הבא.

אמנת מס בין ישראל לקפריסין

כיום, לא קיימת אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לקפריסין. כאשר אין אמנת מס, זכות המיסוי תינתן קודם למדינה בה הופקו ההכנסות (או מקום בו מצוי הנכס), ולאחר מכן תינתן זכות מיסוי שיורית למדינת התושבות. כלומר, תושבי ישראל שעובדים בקפריסין, יידרשו לדווח בישראל על כל הכנסותיהם כולל מקפריסין, תוך התחשבות בזיכוי מס ששולם בקפריסין.

מס יציאה (Exit Tax)

ישראלים העוזבים את ישראל עשויים להיות חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים. מס זה נועד על מנת לתפוס ברשת המס הישראלית את הרווח הגלום בנכסים שמוחזקים על ידי היחיד תושב ישראל.

על פי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, יחיד שחדל להיות תושב ישראל נחשב כאילו מכר את נכסיו ביום לפני ניתוק התושבות ("יום היציאה"). המס מחושב על הרווח הרעיוני – ההפרש בין מחיר הרכישה המקורי של הנכס לבין שוויו ביום היציאה.

מס היציאה חל על נכסים כגון: ניירות ערך ישראליים וזרים, זכויות בשותפויות ונכסים עסקיים, נכסים לא מוחשיים (כגון פטנטים, מוניטין וכד') וכו'.

מס היציאה אינו חל על נכסי מקרקעין בישראל (שימשיכו להיות ממוסים בישראל גם לאחר ניתוק התושבות).

ישנן שיטות שונות לחישוב ותשלום חבות מס יציאה, לכל אחת השלכות שונות על משלם המסים. העיתוי והמבנה של תשלומים אלה יכולים להשפיע באופן משמעותי על נטל המס הכולל. מומלץ להתייעץ עם מומחה מס בינלאומי לפני עזיבת ישראל על מנת לתכנן את אסטרטגיית המס האופטימלית לנסיבות הספציפיות ולמטרות הפיננסיות שלך.

כיצד ניתוק התושבות ישפיע על מיסוי הכנסות?

אם המעבר לקפריסין הוא זמני, היחיד נשאר תושב ישראל לצורכי מס ולא ניתן לנתק את התושבות. משמעות הדבר היא שהיחיד חייב במס בישראל על הכנסותיו מכל העולם וחייב בדיווח לרשות המיסים בישראל על כלל ההכנסות, לרבות הכנסות מקפריסין.

ככל שלא מתבצע ניתוק תושבות ייתכן מאוד שניתן יהיה לדרוש זיכוי מס בגין מיסים ששולמו בקפריסין.

אם המעבר לקפריסין הוא לצמיתות וניתקתם את תושבותכם בישראל, תחול בישראל חובת מס רק על הכנסות שהופקו בישראל, כאשר יתר ההכנסות יהיו כפופות למס בקפריסין.

להרחבה בנושא ניתוק תושבות לחץ כאן.

מערכת המס בקפריסין

בקפריסין, תיחשב תושב מס אם תשהו בקפריסין 183 ימים או יותר במהלך שנת מס אחת. לחלופין, תחת "כלל 60 הימים", תהיו תושב מס אם תשהו לפחות 60 ימים בקפריסין, אינכם תושב מס של אף תחום שיפוט אחר, לא התגוררתם במדינה אחרת יותר מ-183 ימים בשנת המס, ובקפריסין יש לכם בית קבוע ועיסוק כלשהו.

בקפריסין יש מס הכנסה אישי פרוגרסיבי. הכנסות עד 19,500 אירו פטורות ממס, ורמות ההכנסה הגבוהות יותר ממוסות בשיעורי מס הכנסה הנעים בין 20% ל-35%, כאשר הגובה ביותר הוא על הכנסה העולה על 60,000 אירו.

מס רווחי הון חל על רווחים שהופקו ממכירת נכסים הקשורים לנדל"ן בקפריסין (נדל"ן וניירות ערך). שיעור מס רווחי הון בקפריסין הוא 20%.

בקפריסין ניתן לקבל בתנאים מסוימים פטור ממס על הכנסות מחו"ל, מה שהופך את קפריסין למקום אטרקטיבי במיוחד עבור תושבים זרים בעלי השקעות מחוץ לקפריסין.

שיעור מס החברות בקפריסין הוא 12.5%, שיעור זה נמוך במיוחד ביחס לשיעורי מס חברות באירופה, ובכך מספק לקפריסין יתרון להקמת עסקים והשקעות זרות.

יתרון נוסף בקפריסין הוא היעדר מס ירושה או מס עיזבון. קפריסין היא אחת ממדינות אירופה הבודדות שאינה מטילה מיסוי על ירושות ועיזבונות.

בנוסף, אם אתה עומד תנאי התושבות שצוינו לעיל, כלומר אתה נחשב תושב לצורכי מס בקפריסין, במרבית המקרים אתה זכאי למעמד תושבות בשם " "NON-DOMהמעניק לזכאים להטבות מס משמעותיות. למשל פטור ממס על דיבידנדים וריביות למשך 17 שנה.

ביטוח לאומי

תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי. אם ניתק את תושבותו אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי, אך גם אינו זכאי לשירותי בריאות וזכויות סוציאליות בישראל.

בין ישראל לקפריסין לא קיימת אמנת ביטחון סוציאלי. לכן, יש לדאוג לביטוח בריאות פרטי במדינת היעד. דבר שעשוי להוביל לכפל ביטוח לאומי, ולכן אם בכוונתך להגר לקפריסין יש לנתק תושבות בישראל גם מול בביטוח לאומי.

העברות כספים מישראל לקפריסין

יש לבחון את האפשרויות השונות להעברת כספים לחו"ל – העברות בנקאיות, כרטיסי אשראי בינלאומיים וכו'. לכל אפשרות יתרונות וחסרונות מבחינת עמלות, זמני העברה, שערי חליפין, מגבלות סכום ורגולציה. יש לשים לב לדרישות הדיווח לרשויות והבנקים, בהתאם לחוקי איסור הלבנת הון ותקנות בינלאומיות (FATCA, CRS). כמו כן, כדאי לפתוח חשבון בנק בקפריסין מבעוד מועד.

לפי סעיף 170(א) לפקודה, בעת תשלום מישראל לתושב חוץ המהווה הכנסה חייבת יחול ניכוי מס במקור. לחובה זו יש מספר חריגים שבגינם אין חובה לפנות לרשות המיסים בבקשה לפטור מניכוי מס במקור.

בנוסף לכך, ישנן דרישות נוספות לעניין העברת כסף לחו"ל, כגון אישור רואה חשבון לעניין תשלום מיסים או מקור הכספים ועוד.

להרחבה בנושא קראו מאמר "העברות כספים מישראל לחו"ל"

פתיחת חשבון בנק בקפריסין

פתיחת חשבון בנק בסניף מקומי בקפריסין אפשרית רק עבור תושבים. באופן כללי, הדרישות לפתיחת חשבון בנק בקפריסין כוללות לרוב הגשת מסמכים כגון: דרכון בתוקף, הוכחת כתובת מגורים ומסמכים המעידים על מצבו הכלכלי של המבקש.

להרחבה בנושא קראו מאמר "פתיחת חשבון בנק בקפריסין"

חזרה לישראל

בעת החזרה לישראל, יש לבחון את ההשלכות השונות. אם ניתקתם תושבות, תוכלו להיות זכאים להטבות כתושב חוזר רגיל או ותיק (בהתאם לתקופת השהייה בחו"ל), כולל פטורים ממס על הכנסות והון שנצברו בחו"ל.

יש לקחת בחשבון גם את תקופת ההמתנה לשירותי בריאות (עד 6 חודשים), חידוש זכויות בביטוח לאומי, והטבות אפשריות ממשרד הקליטה.

בקצרה, רילוקיישן לקפריסין מציע הזדמנויות רבות, אך זהו תהליך מורכב הדורש תכנון מקצועי, ליווי אישי, והבנה מעמיקה בכל ההיבטים המשפטיים והמיסויים. מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום המיסוי הבינלאומי, על מנת לבצע תכנון מוקדם ומקיף אשר יבטיח מעבר חלק ומוצלח לחיים החדשים בקפריסין.

פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה בניתוקי תושבות ובמתן ייעוץ מקיף בעת רילוקיישן למדינות זרות, כולל קפריסין. צוות המומחים שלנו יסייע לכם בתכנון מיסוי אופטימלי וניתוק תושבות. לייעוץ ראשוני – לחץ כאן.

שאלות ותשובות

מהי המשמעות של ניתוק תושבות לצרכי מס?

ניתוק תושבות פירושו העברת "מרכז החיים" מישראל למדינה אחרת, כך שהיחיד לא ייחשב עוד תושב ישראל לצרכי מס, בהתאם למרכז החיים. תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שמקורן בישראל, ולא על הכנסות מכל העולם.

במקרים מסוימים, הבנקים בישראל מחויבים לנכות מס במקור בעת העברת כספים לחו"ל, במיוחד כאשר מדובר בהכנסה חייבת לתושב חוץ. עם זאת, קיימים חריגים רבים ויש אפשרות לקבל פטור או הפחתה בניכוי מס במקור בהתאם לנסיבות.

כן, בישראל ישנן הטבות מס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, כגון פטור ממס על הכנסות מחו"ל לתקופה מוגבלת. מומלץ לבדוק את הזכאות וההטבות הרלוונטיות בהתאם לנסיבות הספציפיות.

יש להסדיר את המעמד בביטוח הלאומי בעת המעבר. תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בדמי ביטוח לאומי בשיעור מופחת, אך מי שניתק תושבות אינו חייב בתשלום ואינו זכאי לזכויות.

אם לא נותקה התושבות הישראלית, יש להמשיך ולהגיש דו"חות מס בישראל על הכנסות מכל העולם. תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שמקורן בישראל.

בין ישראל לקפריסין אין אמנה למניעת כפל מס ולכן מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום מיסוי בינלאומי בנוגע לנסיבות הספציפיות.

לאחר ניתוק תושבות, תישלל הזכאות לרוב הזכויות הסוציאליות בישראל, לרבות קצבאות, שירותי בריאות והטבות נוספות. יש לבדוק את ההשלכות ולשקול רכישת ביטוחים פרטיים במדינת היעד.

קפריסין מציעה מערכת מס אטרקטיבית הכוללת: מס הכנסה פרוגרסיבי עם פטור על הכנסות עד 19,500 אירו, שיעור מס חברות נמוך של 12.5%, היעדר מס ירושה או עיזבון, ומעמד "NON-DOM" המעניק פטור ממס על דיבידנדים וריביות למשך 17 שנה לתושבים ללא קבע העומדים בתנאים מסוימים.

בקפריסין קיימת מערכת בריאות ציבורית בשם GESY, אך ישראלים שאינם תושבי האיחוד האירופי במרבית המקרים אינם יכולים ליהנות מביטוח הבריאות הציבורי. לכן, מומלץ לדאוג לביטוח בריאות פרטי בעת השהייה בקפריסין.

]]>
רילוקיישן מישראל לקנדה https://y-tax.co.il/relocation-from-israel-to-canada/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=relocation-from-israel-to-canada Thu, 30 Oct 2025 14:51:16 +0000 https://y-tax.co.il/?p=56737

קנדה מציעה אפשרויות מגוונות לישראלים השוקלים מעבר לחו"ל, בין אם למטרות עבודה, השקעות, לימודים, פרישה או שיפור איכות החיים. יתרונות כמו איכות חיים גבוהה, כלכלה יציבה,  שירותי בריאות מצוינים, קהילות יהודיות גדולות יחסית והזדמנויות קריירה נהדרות מושכים ישראלים רבים.

עם זאת, מעבר לקנדה דורש היערכות יסודית והיכרות עם ההיבטים המשפטיים, הפיננסיים והמיסויים הכרוכים בכך. במאמר זה נסקור את הנקודות המרכזיות שיש לקחת בחשבון לפני המעבר.

מה כולל תהליך הרילוקיישן לקנדה?

תהליך הרילוקיישן כולל מספר שלבים מהותיים.

ראשית, יש לבצע בחינה יסודית של אפשרויות התעסוקה בקנדה, עלויות המחיה (אשר משתנות בין ערים), מערכת המס המקומית, אפשרויות החינוך לילדים, שירותי הבריאות הזמינים וגורמים חשובים נוספים.

שנית, יש לבחון האם ברצונכם לנתק את תושבותכם בישראל ואת ההשלכות הרבות הנובעות מכך. בנוסף, חשוב לתכנן את אופן ניהול הכספים והנכסים, וכן להסדיר ביטוחי בריאות פרטי. בקנדה, תושבי קבע ואזרחים זכאים לביטוח בריאות ציבורי. זרים כמו תושבים זמנים או מבקרים צריכים לדאוג לביטוח בריאות פרטי.

במקביל, עליכם להסדיר את מעמדכם החוקי בקנדה – קבלת היתר עבודה, תושבות זמנית או קבועה, ויזה או אזרחות, לפי העניין. אחד האתגרים העיקריים במעבר לקנדה הוא קבלת אשרת שהייה מתאימה. לכל סוג ויזה יש דרישות שונות – גיל, השכלה, הכנסה, השקעה מינימלית, חוזה עבודה וביטוח בריאות וכו'. חיוני לבחור את הויזה המתאימה ביותר לנסיבות הספציפיות שלכם. 

בנוסף, יש לציין כי החל מ-1 בינואר 2023, קיים חוק איסור רכישת נכס למגורים על ידי תושבים שאינם קנדים, בעיקר באזורים צפופי אוכלוסין. ישנם אזורים ספציפיים בהם החוק חל ובשאר האזורים תושבים שאינם קנדים יכולים לרכוש נכסים למגורים. בנוסף, ישנם חריגים נוספים המאפשרים רכישת נכס למגורים בנסיבות ספציפיות. נכון להיום, איסור זה חל עד ה-1 בינואר 2027.

היבטי מיסוי ברילוקיישן לקנדה

בכל מעבר למדינה זרה, עולה השאלה האם עדיין יהיו לכם חובות מס בישראל לאחר המעבר. התשובה תלויה בדרך כלל בשאלה האם ביטלתם את תושבותכם בישראל.

ניתוק תושבות

אחד הנושאים המרכזיים בתהליך הרילוקיישן הוא קביעת התושבות לצרכי מס. בישראל, תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו העולמיות, בעוד תושב חוץ חייב במס רק על הכנסות שהופקו בישראל. מעמד התושבות נקבע על פי "מרכז החיים", הנבחן באמצעות מבחנים איכותיים וכמותיים.

אם כוונתכם להשתקע בקנדה לטווח ארוך, ייתכן שעדיף יהיה לנתק את התושבות מישראל (הן במס הכנסה והן בביטוח לאומי). יש לשים לב כי תושבי ישראל המנתקים את תושבותם חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים.

לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה, תושב ישראל יקבע על בסיס מכלול הזיקות, לפי שני מבחנים עיקרים:

  • מבחן "חזקת הימים" – יחיד ייחשב כתושב ישראל אם שהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת מס אחת, או אם שהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס הנוכחית, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה היא 425 ימים או יותר. חזקה זו ניתנת לסתירה אם היחיד יוכיח כי למרות שהייתו בישראל, מרכז חייו אינו בישראל.
  • מבחן "מרכז החיים" – המבחן המהותי, במסגרתו נבחנות כל הזיקות האישיות, המשפחתיות, הכלכליות, והחברתיות של היחיד. ביניהן: מקום המגורים הקבוע, מקום העיסוק הכלכלי, מקום האינטרסים הכלכליים ועוד.

יחיד שעומד במבחן חזקת הימים, כלומר נחשב תושב ישראל לפי מבחן זה, עליו להגיש למס הכנסה טופס 1348 – "הצהרה על תושבות" על מנת להצהיר על ניתוק התושבות ולפרט את נסיבות התומכות בכך שמרכז חייו אינו בישראל.

חשוב לציין כי ניתוק התושבות אינו אירוע חד-פעמי אלא תהליך מתמשך, ורשות המסים עשויה לבחון את סטטוס התושבות של היחיד גם שנים לאחר העזיבה. לכן, מומלץ לשמור תיעוד מפורט של כל הפעולות המעידות על העתקת מרכז החיים לקנדה, ולהימנע מיצירת זיקות חדשות לישראל.

בימים אלו הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק דרמטית בעניין תיקון פקודת מס הכנסה לעניין קביעת מיהו תושב ישראל לצורכי מס.

לפי ההצעה יוגדרו חזקות חלוטות (שאינן ניתנות לסתירה) הקובעות את מספר ימי השהייה לפיהם ייחשב היחיד תושב ישראל,  ומבחן "מרכז חיים" ישמש כעזר רק במקרים שאינם נופלים בגדר המקרים המובהקים שנקבעו בחזקות.

לאור האמור, ייתכנו מצבים שיחיד שניתק את תושבותו בישראל ייחשב בשנים הבאות כתושב ישראל לצורכי מס, שכן די יהיה בספירת ימי השהייה במקרים רבים.

קישור לתזכיר החוק ניתן למצוא – בלינק הבא.

אמנת מס בין ישראל לקנדה

בין ישראל לקנדה קיימת אמנה למניעת כפל מס. האמנה נועדה למנוע מצב בו אדם ישלם מס כפול על אותה הכנסה. האמנה מסדירה נושאים כגון קביעת תושבות במקרה של תושבות כפולה, שיעורי מס על הכנסות פאסיביות (דיבידנדים, ריבית ותמלוגים), ומיסוי הכנסות מעבודה.

על פי האמנה, הכנסות מעבודה שנצברו על ידי תושב ישראל העובד בקנדה ממוסות בדרך כלל בקנדה, בתנאי שהעבודה מתבצעת פיזית שם. עם זאת, במקרים מסוימים, אם העובד נמצא בקנדה פחות מ-183 ימים במצטבר בתקופה של 12 חודשים ועומד בקריטריונים אחרים, ישראל רשאית לשמור על זכויות המיסוי. יש לבחון את המצב הספציפי באופן פרטני.

בנוסף, האמנה מתייחסת גם לתושבות כפולה. במקרים בהם יחיד נחשב תושב לצורכי מס בשתי המדינות, האמנה מציעה כללי שובר שוויון לקביעת תושבות, בהתאם לכך:

  • היחיד ייחשב תושב המדינה בה עומד לרשותו בית קבע; אם יש לו בית קבע בשתי המדינות, יראוהו כתושב המדינה שיחסיו האישיים והכלכליים עמה הדוקים יותר ("מרכז האינטרסים החיוניים");
  • אם לא ניתן לקבוע באיזו מדינה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, או אם אין לו בית קבע באף אחת מהמדינות, יחשב תושב במדינה שבה נוהג לגור;
  • אם נוהג לגור בשתי המדינות, או באף אחת מהן, יחשב כתושב המדינה שהוא אזרח בה;
  • אם ליחיד אזרחות בשתי המדינות, או באף אחת מהן, הרשויות המוסמכות של המדינות יגיעו להסכמה הדדית ביניהן.

לקריאת האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לקנדה בעברית – לחץ כאן.

מס יציאה (Exit Tax)

ישראלים העוזבים את ישראל עשויים להיות חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים. מס זה נועד על מנת לתפוס ברשת המס הישראלית את הרווח הגלום בנכסים שמוחזקים על ידי היחיד תושב ישראל.

על פי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, יחיד שחדל להיות תושב ישראל נחשב כאילו מכר את נכסיו ביום לפני ניתוק התושבות ("יום היציאה"). המס מחושב על הרווח הרעיוני – ההפרש בין מחיר הרכישה המקורי של הנכס לבין שוויו ביום היציאה.

מס היציאה חל על נכסים כגון: ניירות ערך ישראליים וזרים, זכויות בשותפויות ונכסים עסקיים, נכסים לא מוחשיים (כגון פטנטים, מוניטין וכד') וכו'.

מס היציאה אינו חל על נכסי מקרקעין בישראל (שימשיכו להיות ממוסים בישראל גם לאחר ניתוק התושבות).

ישנן שיטות שונות לחישוב ותשלום חבות מס יציאה, לכל אחת השלכות שונות על משלם המסים. העיתוי והמבנה של תשלומים אלה יכולים להשפיע באופן משמעותי על נטל המס הכולל. מומלץ להתייעץ עם מומחה מס בינלאומי לפני עזיבת ישראל על מנת לתכנן את אסטרטגיית המס האופטימלית לנסיבות הספציפיות ולמטרות הפיננסיות שלך.

כיצד ניתוק התושבות ישפיע על מיסוי הכנסות?

אם המעבר לקנדה הוא זמני, היחיד נשאר תושב ישראל לצורכי מס ולא ניתן לנתק את התושבות. משמעות הדבר היא שהיחיד חייב במס בישראל על הכנסותיו מכל העולם וחייב בדיווח לרשות המיסים בישראל על כלל ההכנסות, לרבות הכנסות מקנדה.

ככל שלא מתבצע ניתוק תושבות ייתכן מאוד שניתן יהיה לדרוש זיכוי מס בגין מיסים ששולמו בקנדה, בהתאם לאמנת המס בין ישראל לקנדה.

אם המעבר לקנדה הוא לצמיתות וניתקתם את תושבותכם בישראל, תחול בישראל חובת מס רק על הכנסות שהופקו בישראל, כאשר יתר ההכנסות יהיו כפופות למס בקנדה.

להרחבה בנושא ניתוק תושבות לחץ כאן.

מערכת המס בקנדה

בקנדה, יחיד יחשב לתושב מס אם מקום מגוריו בקנדה (אם יש לו בית, משפחה וקשרים חברתיים או כלכליים בקנדה) או אם שוהה בקנדה 183 ימים או יותר במהלך שנת מס אחת.

מערכת המס של קנדה בנויה ממיסוי פדרלי ומיסוי פרובינציאלי. תושב קנדה ישלם מס פדרלי ובהתאם למחוז בו מתגורר או הרוויח הכנסה ישלם מס פרובינציאלי או טריטוריאלי.  המיסים הפרובינציאלים וטריטוריאליים מחושבים על פי הדו"ח הפדרלי ונגבים על ידי הממשלה הפדרלית (למעט קוויבק). שיעורי המס משתנים בין הפרובינציות.

 מדרגות המס הפדרלי בקנדה עבור הכנסות חייבות הן:

  • עד 57,375 דולר קנדי – 14.5%.
  • 57,375 – 114,750 דולר קנדי – 20.5%.
  • 114,750 – 177,882 דולר קנדי – 26%.
  • 177,882- 253,414 דולר קנדי – 29%.
  • מעל 253,414 דולר קנדי – 33%.

מס רווחי הון בקנדה חייב במס בשיעור מס שולי (לפי מדרגות  מס). אך, עבור תושבי קנדה רק 50% מהרווחים יהיו כלולים בהכנסה החייבת במס. תושבי חוץ חייבים במס רווחי הון אם מכרו נכס קנדי (כמו למשל נכס נדל"ן בקנדה).

שיעור מס החברות הפדרלי הבסיסי מתחיל ב-38%, אך ממנו מופחת שיעור מס כללי של 13% ומיסוי מחוזי של 10%, כך ששיעור מס החברות נטו הוא 15%. חשוב לציים ששיעורי המס משתנים בין פרובינציות.

למרות שבקנדה אין מס ירושות, מתנות או מס עיזבון, מערכת המיסויית הקנדית מפעילה מנגנון חלופי. בעת פטירתו של המוריש, מתייחסים לנכסיו כאילו נמכרו במועד הפטירה בשווי השוק. כתוצאה מכך, העיזבון חייב בתשלום  מס על רווחי הון בגין כל רווחי ההון שנצברו עד למועד פטירה. בכך בפועל נוצר חיוב מס משמעותי על עיזבונו של המוריש.

ביטוח לאומי

תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי. אם ניתק את תושבותו אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי, אך גם אינו זכאי לשירותי בריאות וזכויות סוציאליות בישראל.

בין ישראל לקנדה קיימת אמנת ביטחון סוציאלי (פרט למחוז קוויבק). ההסדר באמנה עם קנדה נועד למנוע מצב בו תושב ישראל יהיה כפוף בו זמנית לשתי המדינות ויחויב בתשלום דמי ביטוח בשתיהן או לחילופין לא זכאי לביטוח בשתי המדינות.

העברות כספים מישראל לקנדה

יש לבחון את האפשרויות השונות להעברת כספים לחו"ל – העברות בנקאיות, כרטיסי אשראי בינלאומיים וכו'. לכל אפשרות יתרונות וחסרונות מבחינת עמלות, זמני העברה, שערי חליפין, מגבלות סכום ורגולציה. יש לשים לב לדרישות הדיווח לרשויות והבנקים, בהתאם לחוקי איסור הלבנת הון ותקנות בינלאומיות (FATCA, CRS). כמו כן, כדאי לפתוח חשבון בנק בקנדה מבעוד מועד.

לפי סעיף 170(א) לפקודה, בעת תשלום מישראל לתושב חוץ המהווה הכנסה חייבת יחול ניכוי מס במקור. לחובה זו יש מספר חריגים שבגינם אין חובה לפנות לרשות המיסים בבקשה לפטור מניכוי מס במקור.

בנוסף לכך, ישנן דרישות נוספות לעניין העברת כסף לחו"ל, כגון אישור רואה חשבון לעניין תשלום מיסים או מקור הכספים ועוד.

להרחבה בנושא קראו מאמר "העברות כספים מישראל לחו"ל"

פתיחת חשבון בנק בקנדה

פתיחת חשבון בנק בקנדה אפשרית לזרים. באופן כללי, הדרישות לפתיחת חשבון בנק בקנדה כוללות לרוב הגשת מסמכים כגון: דרכון בתוקף, ויזה/אשרת שהייה, ומספר ביטוח לאומי (SIN) אם מתכננים לעבוד בקנדה ולייצר הכנסה.

חזרה לישראל

בעת החזרה לישראל, יש לבחון את ההשלכות השונות. אם ניתקתם תושבות, תוכלו להיות זכאים להטבות כתושב חוזר רגיל או ותיק (בהתאם לתקופת השהייה בחו"ל), כולל פטורים ממס על הכנסות והון שנצברו בחו"ל.

יש לקחת בחשבון גם את תקופת ההמתנה לשירותי בריאות (עד 6 חודשים), חידוש זכויות בביטוח לאומי, והטבות אפשריות ממשרד הקליטה.

בקצרה, רילוקיישן לקנדה מציע הזדמנויות רבות, אך זהו תהליך מורכב הדורש תכנון מקצועי, ליווי אישי, והבנה מעמיקה בכל ההיבטים המשפטיים והמיסויים. מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום המיסוי הבינלאומי, על מנת לבצע תכנון מוקדם ומקיף אשר יבטיח מעבר חלק ומוצלח לחיים החדשים בקנדה.

פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה בניתוקי תושבות ובמתן ייעוץ מקיף בעת רילוקיישן למדינות זרות, כולל קנדה. בעל ניסיון רב בתחום המיסוי הבינלאומי, יסייע לכם בתכנון מיסוי אופטימלי, ניתוק תושבות, והתמודדות עם כל ההיבטים המשפטיים והפיננסיים של המעבר. לייעוץ ראשוני – לחץ כאן.

שאלות ותשובות

מהי המשמעות של ניתוק תושבות לצרכי מס?

ניתוק תושבות פירושו העברת "מרכז החיים" מישראל למדינה אחרת, כך שהיחיד לא ייחשב עוד תושב ישראל לצרכי מס, בהתאם למרכז החיים. תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שמקורן בישראל, ולא על הכנסות מכל העולם.

במקרים מסוימים, הבנקים בישראל מחויבים לנכות מס במקור בעת העברת כספים לחו"ל, במיוחד כאשר מדובר בהכנסה חייבת לתושב חוץ. עם זאת, קיימים חריגים רבים ויש אפשרות לקבל פטור או הפחתה בניכוי מס במקור בהתאם לנסיבות.

כן, בישראל ישנן הטבות מס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, כגון פטור ממס על הכנסות מחו"ל לתקופה מוגבלת. מומלץ לבדוק את הזכאות וההטבות הרלוונטיות בהתאם לנסיבות הספציפיות.

יש להסדיר את המעמד בביטוח הלאומי בעת המעבר. תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בדמי ביטוח לאומי בשיעור מופחת, אך מי שניתק תושבות אינו חייב בתשלום ואינו זכאי לזכויות.

אם לא נותקה התושבות הישראלית, יש להמשיך ולהגיש דו"חות מס בישראל על הכנסות מכל העולם. תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שמקורן בישראל.

הדרך המרכזית היא באמצעות ניצול אמנת מס בין ישראל לקנדה, המאפשרת קיזוז מס ששולם במדינה אחת מהחבות במדינה השנייה. מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום מיסוי בינלאומי בנוגע לנסיבות הספציפיות.

לאחר ניתוק תושבות, תישלל הזכאות לרוב הזכויות הסוציאליות בישראל, לרבות קצבאות, שירותי בריאות והטבות נוספות. יש לבדוק את ההשלכות ולשקול רכישת ביטוחים פרטיים בקנדה.

כן, החל מ-1 בינואר 2023, קיים חוק איסור רכישת נכס למגורים על ידי תושבים שאינם קנדים, בעיקר באזורים צפופי אוכלוסין. החוק חל על אזורים ספציפיים ותושבים שאינם קנדים יכולים לרכוש נכסים למגורים באזורים אחרים. בנוסף, ישנם חריגים נוספים המאפשרים רכישת נכס למגורים בנסיבות ספציפיות. נכון להיום, איסור זה חל עד ה-1 בינואר 2027.

]]>
רילוקיישן מישראל להולנד https://y-tax.co.il/relocation-from-israel-to-the-netherlands/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=relocation-from-israel-to-the-netherlands Thu, 30 Oct 2025 13:49:24 +0000 https://y-tax.co.il/?p=56725

הולנד מציעה מגוון יתרונות למהגרים השוקלים מעבר אליה, בין אם לצורכי תעסוקה, השקעה, לימודים או שיפור איכות החיים. המדינה מתאפיינת בכלכלה יציבה, איכות חיים גבוהה ומערכת חינוך מתקדמת. הולנד מספקת סביבה ידידותית לזרים הודות לשיעור הגבוה של תושבים דוברי השפה האנגלית ברמה גבוהה, תרבות מגוונת והטבות מס ייחודיות לזרים המפחיתות משמעותית את נטל המס. כל אלה הופכים את הולנד ליעד אטרקטיבי לישראלים המחפשים הזדמנויות חדשות.

עם זאת, המעבר להולנד, כמו כל מעבר למדינה זרה, כרוך באתגרים משמעותיים. אלה כוללים את הצורך להכיר את המערכת הביורוקרטית המקומית ולהבין באופן מקיף את ההשלכות המשפטיות, הפיננסיות והמיסויות הקשורות למעבר. מאמר זה מציג את השיקולים העיקריים שיש לבחון בקפידה טרם ביצוע המעבר.

מה כולל תהליך הרילוקיישן להולנד?

תהליך הרילוקיישן כולל מספר שלבים מהותיים.

ראשית, בחינה יסודית של אפשרויות התעסוקה בהולנד, עלויות המחיה (אשר משתנות בין ערים שונות), מערכת המס המקומית, אפשרויות החינוך לילדים, שירותי הבריאות הזמינים וגורמים חשובים נוספים.

שנית, יש לבחון האם ברצונכם לנתק את תושבותכם בישראל ואת ההשלכות הרבות הנובעות מכך. ניתוק תושבות ישפיע בין היתר על חובות מס הכנסה, ביטוח לאומי ותכנון עיזבון. עליך גם לתכנן כיצד לנהל את הכספים, הנכסים וביטוח הבריאות שלך. בהולנד, שירותי בריאות ציבוריים נגישים לכל התושבים, כולל זרים, באמצעות מערכת ביטוח בריאות חובה. משמעות הדבר היא שכל מי שגר או עובד בהולנד מחויב על פי חוק בביטוח בריאות, גם אם יש לו כיסוי בינלאומי קיים.

במקביל, עליכם להסדיר את מעמדכם החוקי בהולנד – קבלת היתר עבודה, תושבות זמנית או קבועה, ויזה או אזרחות, לפי העניין. לכל סוג ויזה יש דרישות שונות – גיל, השכלה, הכנסה, השקעה מינימלית, חוזה עבודה וביטוח בריאות וכו'. חיוני לבחור את הויזה המתאימה ביותר לנסיבות הספציפיות שלכם.

היבטי מיסוי ברילוקיישן להולנד

בכל מעבר למדינה זרה, עולה השאלה האם עדיין יהיו לכם חובות מס בישראל לאחר המעבר. התשובה תלויה בדרך כלל בשאלה האם ביטלתם את תושבותכם בישראל.

ניתוק תושבות

אחד הנושאים המרכזיים בתהליך הרילוקיישן הוא קביעת התושבות לצרכי מס. בישראל, תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו העולמיות, בעוד תושב חוץ חייב במס רק על הכנסות שהופקו בישראל. מעמד התושבות נקבע על פי "מרכז החיים", הנבחן באמצעות מבחנים איכותיים וכמותיים.

אם כוונתכם להשתקע בהולנד לטווח ארוך, כדאי לשקול ניתוק תושבות בישראל (הן במס הכנסה והן בביטוח לאומי). יש לשים לב כי תושבי ישראל המנתקים את תושבותם חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים.

לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה, תושב ישראל ייקבע על בסיס מכלול הזיקות, לפי שני מבחנים עיקרים:

  • מבחן "חזקת הימים" – יחיד ייחשב כתושב ישראל אם שהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת מס אחת, או אם שהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס הנוכחית, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה היא 425 ימים או יותר. חזקה זו ניתנת לסתירה אם היחיד יוכיח כי למרות שהייתו בישראל, מרכז חייו אינו בישראל.
  • מבחן "מרכז החיים" – המבחן המהותי, במסגרתו נבחנות כל הזיקות האישיות, המשפחתיות, הכלכליות, והחברתיות של היחיד. ביניהן: מקום המגורים הקבוע, מקום העיסוק הכלכלי, מקום האינטרסים הכלכליים ועוד.

יחיד שעומד במבחן חזקת הימים, כלומר נחשב תושב ישראל לפי מבחן זה, עליו להגיש למס הכנסה טופס 1348 – "הצהרה על תושבות" על מנת להצהיר על ניתוק התושבות ולפרט את נסיבות התומכות בכך שמרכז חייו אינו בישראל.

חשוב לציין כי ניתוק התושבות אינו אירוע חד-פעמי אלא תהליך מתמשך, ורשות המסים עשויה לבחון את סטטוס התושבות של היחיד גם שנים לאחר העזיבה. לכן, מומלץ לשמור תיעוד מפורט של כל הפעולות המעידות על העתקת מרכז החיים להולנד, ולהימנע מיצירת זיקות חדשות לישראל.

בימים אלו הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק דרמטית בעניין תיקון פקודת מס הכנסה לעניין קביעת מיהו תושב ישראל לצורכי מס.

לפי ההצעה יוגדרו חזקות חלוטות (שאינן ניתנות לסתירה) הקובעות את מספר ימי השהייה לפיהם ייחשב היחיד תושב ישראל,  ומבחן "מרכז חיים" ישמש כעזר רק במקרים שאינם נופלים בגדר המקרים המובהקים שנקבעו בחזקות.

לאור האמור, ייתכנו מצבים שיחיד שניתק את תושבותו בישראל ייחשב בשנים הבאות כתושב ישראל לצורכי מס, שכן די יהיה בספירת ימי השהייה במקרים רבים.

קישור לתזכיר החוק ניתן למצוא – בלינק הבא.

אמנת מס בין ישראל להולנד

בין ישראל להולנד קיימת אמנה למניעת כפל מס. האמנה נועדה בין היתר למנוע מצב בו אדם ישלם מס כפול על אותה הכנסה. האמנה מסדירה נושאים כגון קביעת תושבות במקרה של תושבות כפולה, שיעורי מס על הכנסות פאסיביות (דיבידנדים, ריבית ותמלוגים), ומיסוי הכנסות מעבודה.

על פי האמנה, הכנסות מעבודה שנצברו על ידי תושב ישראל העובד בהולנד ממוסות בדרך כלל בהולנד, בתנאי שהעבודה מתבצעת פיזית שם. עם זאת, במקרים מסוימים, אם העובד נמצא בהולנד פחות מ-183 ימים במצטבר בתקופה של 12 חודשים או המעסיק אינו תושב הולנד, ישראל רשאית לשמור על זכויות המיסוי. יש לבחון את המצב הספציפי באופן פרטני.

בנוסף, האמנה מתייחסת גם לתושבות כפולה במקרים בהם יחיד נחשב תושב לצורכי מס בשתי המדינות, ומציעה את הכללים הבאים כשובר שוויון לקביעת התושבות:

  • היחיד ייחשב תושב המדינה בה עומד לרשותו בית קבע; אם יש לו בית קבע בשתי המדינות, יראוהו כתושב המדינה שיחסיו האישיים והכלכליים עמה הדוקים יותר ("מרכז האינטרסים החיוניים");
  • אם לא ניתן לקבוע באיזו מדינה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, או אם אין לו בית קבע באף אחת מהמדינות, יחשב תושב במדינה שבה נוהג לגור;
  • אם נוהג לגור בשתי המדינות, או באף אחת מהן, יחשב כתושב המדינה שהוא אזרח בה;
  • אם ליחיד אזרחות בשתי המדינות, או באף אחת מהן, הרשויות המוסמכות של המדינות יגיעו להסכמה הדדית ביניהן.

לקריאת האמנה למניעת כפל מס בין ישראל להולנד – לחץ כאן.

מס יציאה (Exit Tax)

ישראלים העוזבים את ישראל עשויים להיות חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים. מס זה נועד על מנת לתפוס ברשת המס הישראלית את הרווח הגלום בנכסים שמוחזקים על ידי היחיד תושב ישראל.

על פי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, יחיד שחדל להיות תושב ישראל נחשב כאילו מכר את נכסיו ביום לפני ניתוק התושבות ("יום היציאה"). המס מחושב על הרווח הרעיוני – ההפרש בין מחיר הרכישה המקורי של הנכס לבין שוויו ביום היציאה.

מס היציאה חל על נכסים כגון: ניירות ערך ישראליים וזרים, זכויות בשותפויות ונכסים עסקיים, נכסים לא מוחשיים (כגון פטנטים, מוניטין וכד') וכו'.

מס היציאה אינו חל על נכסי מקרקעין בישראל (שימשיכו להיות ממוסים בישראל גם לאחר ניתוק התושבות).

ישנן שיטות שונות לחישוב ותשלום חבות מס יציאה, לכל אחת השלכות שונות על משלם המסים. העיתוי והמבנה של תשלומים אלה יכולים להשפיע באופן משמעותי על נטל המס הכולל. מומלץ להתייעץ עם מומחה מס בינלאומי לפני עזיבת ישראל על מנת לתכנן את אסטרטגיית המס האופטימלית לנסיבות הספציפיות ולמטרות הפיננסיות שלך.

כיצד ניתוק התושבות ישפיע על מיסוי הכנסות?

אם המעבר להולנד הוא זמני, היחיד נשאר תושב ישראל לצורכי מס ולא ניתן לנתק את התושבות. משמעות הדבר היא שהיחיד חייב במס בישראל על הכנסותיו מכל העולם וחייב בדיווח לרשות המיסים בישראל על כלל ההכנסות, לרבות הכנסות מהולנד.

ככל שלא מתבצע ניתוק תושבות ייתכן מאוד שניתן יהיה לדרוש זיכוי מס בגין מיסים ששולמו בהולנד, בהתאם לאמנת המס בין ישראל להולנד.

אם המעבר להולנד הוא לצמיתות וניתקתם את תושבותכם בישראל, תחול בישראל חובת מס רק על הכנסות שהופקו בישראל, כאשר יתר ההכנסות יהיו כפופות למס בהולנד.

להרחבה בנושא ניתוק תושבות לחץ כאן.

מערכת המס בהולנד

חוקי המס ההולנדיים אינם מספקים הגדרה ספציפית של תושבות עבור יחידים,  אלא קובעים אותה על בסיס כל מקרה לגופו. הקריטריונים העיקריים לקביעת תושבות כוללים: מיקום בית הקבע, מקום ביצוע העבודה, מקום מגורי המשפחה, רישום ברשויות המקומיות, מיקום חשבונות בנק ונכסים, משך שהייה בהולנד.

שיטת המיסוי בהולנד היא פרסונלית, לפיה תושבים לצורכי מס בהולנד חייבים דיווח ותשלום מס על הכנסותיהם מכל המקורות שהופקו בהולנד ומחוצה לה.

בהולנד, ההכנסה החייבת במס מחולקת לשלושה סוגים שונים, ולכל תיבה המכונה "box" קובעת שיעורי מס שונים בהתאם למקור ההכנסה וגובה ההכנסה.

תיבה 1: שיעורי מס עבור הכנסות מעבודה או מעסק

  • הכנסה פטורה ממס עד לגובה של עד 38,441 אירו.
  • 38,441-76,817 אירו – 35.82%.
  • מעל 76,817 אירו – 49.5%.

תיבה 2: שיעורי מס עבור רווחי הון (שמקורם בזכויות של 5% או יותר)

  • הכנסה פטורה ממס עד לגובה של 67,804 אירו – 24.5%.
  • מעל 67,804 אירו – 31%.

תיבה 3: שיעור מס עבור חסכונות והשקעות.

  • מס מחויב על תשואה שנתית משוערת, ולא על הכנסות בפועל מחיסכון והשקעות שהתקבלו. התשואה השנתית המשוערת כפופה לשיעור מס קבוע של 36% בשנת 2025, ללא שינוי משנת 2024. סף פטור ממס של 57,684 אירו חל בשנת 2025.

מס חברות

שיעור המס הסטנדרטי של החברות הוא 25.8%. ישנן שתי מדרגות הכנסה חייבות במס. שיעור נמוך של 19% חל על מדרגת ההכנסה הראשונה של 200,000 אירו. השיעור הסטנדרטי חל על עודף ההכנסה החייבת במס.

מס ירושה

בהולנד מוטל מס ירושה על נכסים שהועברו ליורשים לאחר פטירתו של תושב הולנד, כאשר שיעור המס נקבע לפי הקרבה המשפחתית וגובה הירושה. בני זוג וילדים משלמים 10%-20%, נכדים 18%-36% ויורשים אחרים 30%-40%, עם פטורים מסוימים בהתאם ליחסים.

רולינג 30% – הטבת מס בהולנד לזרים

בהולנד קיימת הטבת מס לעובדים זרים המכונה "רולינג ה-30%" מאפשר למעסיקים להעניק לעובדים זרים שהגיעו לעבוד בהולנד הטבה במס, במסגרתה עד 30% מהכנסתם החייבת במס ניתנת כקצבה פטורה ממס, במטרה לכסות הוצאות נוספות הנובעות מהמעבר להולנד. ההטבה נועדה למשוך עובדים מיומנים מחו"ל.

החל מ-1 בינואר 2025, שיעור ההטבה יעמוד על 30% לכל העובדים לשנים 2025 ו-2026, ומ-2027 יופחת ל-27%. כדי להיות זכאי להטבה, העובד צריך להתקבל לעבודה מחו"ל, להתגורר במרחק של יותר מ-150 ק"מ מהגבול ההולנדי לתקופה משמעותית לפני תחילת העבודה, ולהחזיק במומחיות שאינה זמינה בקלות בשוק העבודה ההולנדי. בנוסף, עליו לעמוד ברף שכר שנקבע (ללא ההטבה).

לעובדים שהחילו את הרולינג לפני 2024 קיימות הוראות מעבר, המאפשרות להם להמשיך ליהנות מההטבה בשיעור 30% לאורך כל תקופת הזכאות שנקבעה להם.

ביטוח לאומי

תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי. אם ניתק את תושבותו אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי, אך גם אינו זכאי לשירותי בריאות וזכויות סוציאליות בישראל.

בין ישראל להולנד קיימת אמנת ביטחון סוציאלי. ההסדר באמנה עם הולנד נועד למנוע מצב בו תושב ישראל יהיה כפוף בו זמנית לשתי המדינות ויחויב בתשלום דמי ביטוח בשתיהן או לחילופין לא זכאי לביטוח בשתי המדינות.

העברות כספים מישראל להולנד

יש לבחון את האפשרויות השונות להעברת כספים לחו"ל – העברות בנקאיות, כרטיסי אשראי בינלאומיים וכו'. לכל אפשרות יתרונות וחסרונות מבחינת עמלות, זמני העברה, שערי חליפין, מגבלות סכום ורגולציה. יש לשים לב לדרישות הדיווח לרשויות והבנקים, בהתאם לחוקי איסור הלבנת הון ותקנות בינלאומיות (FATCA, CRS). כמו כן, כדאי לפתוח חשבון בנק בהולנד מבעוד מועד.

לפי סעיף 170(א) לפקודה, בעת תשלום מישראל לתושב חוץ המהווה הכנסה חייבת יחול ניכוי מס במקור. לחובה זו יש מספר חריגים שבגינם אין חובה לפנות לרשות המיסים בבקשה לפטור מניכוי מס במקור.

בנוסף לכך, ישנן דרישות נוספות לעניין העברת כסף לחו"ל, כגון אישור רואה חשבון לעניין תשלום מיסים או מקור הכספים ועוד.

להרחבה בנושא קראו מאמר "העברות כספים מישראל לחו"ל"

פתיחת חשבון בנק בהולנד

פתיחת חשבון בנק בהולנד אפשרית לזרים, אך התהליך דורש דרכון תקף, ויזה/אישור תושבות, הוכחת כתובת במדינה, הוכחת הכנסה, ולעתים מסמכים נוספים.

חזרה לישראל

בעת החזרה לישראל, יש לבחון את ההשלכות השונות. אם ניתקתם תושבות, תוכלו להיות זכאים להטבות כתושב חוזר רגיל או ותיק (בהתאם לתקופת השהייה בחו"ל), כולל פטורים ממס על הכנסות והון שנצברו בחו"ל.

יש לקחת בחשבון גם את תקופת ההמתנה לשירותי בריאות (עד 6 חודשים), חידוש זכויות בביטוח לאומי, והטבות אפשריות ממשרד הקליטה.

בקצרה, רילוקיישן להולנד מציע הזדמנויות רבות, אך זהו תהליך מורכב הדורש תכנון מקצועי, ליווי אישי, והבנה מעמיקה בכל ההיבטים המשפטיים והמיסויים. מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום המיסוי הבינלאומי, על מנת לבצע תכנון מוקדם ומקיף אשר יבטיח מעבר חלק ומוצלח לחיים החדשים בהולנד.

פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה בניתוקי תושבות ובמתן ייעוץ מקיף בעת רילוקיישן למדינות זרות, כולל בהולנד. צוות המומחים שלנו יסייע לכם בתכנון מיסוי אופטימלי וניתוק תושבות. לייעוץ ראשוני – לחץ כאן.

שאלות ותשובות

מהי המשמעות של ניתוק תושבות לצרכי מס?

ניתוק תושבות פירושו העברת "מרכז החיים" מישראל למדינה אחרת, כך שהיחיד לא ייחשב עוד תושב ישראל לצרכי מס, בהתאם למרכז החיים. תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שמקורן בישראל, ולא על הכנסות מכל העולם.

במקרים מסוימים, הבנקים בישראל מחויבים לנכות מס במקור בעת העברת כספים לחו"ל, במיוחד כאשר מדובר בהכנסה חייבת לתושב חוץ. עם זאת, קיימים חריגים רבים ויש אפשרות לקבל פטור או הפחתה בניכוי מס במקור בהתאם לנסיבות.

כן, בישראל ישנן הטבות מס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, כגון פטור ממס על הכנסות מחו"ל לתקופה מוגבלת. מומלץ לבדוק את הזכאות וההטבות הרלוונטיות בהתאם לנסיבות הספציפיות.

מלבד בחינת האפשרות לניתוק תושבות במס הכנסה, מוצע להסדיר את המעמד גם בביטוח הלאומי בעת המעבר. תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בדמי ביטוח לאומי בשיעור מופחת, אך מי שניתק תושבות בביטוח לאומי אינו חייב בתשלום ואינו זכאי לזכויות.

אם לא נותקה התושבות הישראלית, יש להמשיך ולהגיש דו"חות מס בישראל על הכנסות מכל העולם. תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שמקורן בישראל.

הדרך המרכזית היא באמצעות ניצול אמנת מס בין ישראל להולנד, המאפשרת קיזוז מס ששולם במדינה אחת מהחבות במדינה השנייה. מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום מיסוי בינלאומי בנוגע לנסיבות הספציפיות.

לאחר ניתוק תושבות, תישלל הזכאות לרוב הזכויות הסוציאליות בישראל, לרבות קצבאות, שירותי בריאות והטבות נוספות. יש לבדוק את ההשלכות ולשקול רכישת ביטוחים פרטיים בהולנד.

לא. האפשרות לרכוש נדל"ן בהולנד זמינה לאזרחים, תושבים וזרים כאחד.

]]>
רילוקיישן מישראל לגרמניה https://y-tax.co.il/relocation-from-israel-to-germany/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=relocation-from-israel-to-germany Thu, 30 Oct 2025 13:03:43 +0000 https://y-tax.co.il/?p=56713

גרמניה, כמדינה מרכזית באיחוד האירופי, מציעה מגוון הזדמנויות למהגרים השוקלים מעבר אליה אם לצורכי תעסוקה, השקעה, לימודים, או שיפור איכות החיים. המדינה מתאפיינת בכלכלה יציבה, מערכת רווחה מפותחת ושוק עבודה מגוון, במיוחד בתחומי ההנדסה, הטכנולוגיה והמדעים.

עם זאת, המעבר לגרמניה כרוך באתגרים משמעותיים, כולל מחסום השפה, היכרות עם המערכת הביורוקרטית המקומית והבנה מקיפה של ההשלכות המשפטיות, הפיננסיות והמיסויות הקשורות למעבר. מאמר זה מתאר את השיקולים העיקריים שיש לטפל בהם לפני ביצוע המעבר.

מה כולל תהליך הרילוקיישן לגרמניה?

תהליך הרילוקיישן כולל מספר שלבים מהותיים.

ראשית, בחינה יסודית של אפשרויות התעסוקה בגרמניה, עלויות המחיה (אשר משתנות בין ערים שונות), מערכת המס המקומית, אפשרויות החינוך לילדים, שירותי הבריאות הזמינים וגורמים חשובים נוספים.

שנית, יש לבחון האם ברצונכם לנתק את תושבותכם בישראל ואת ההשלכות הרבות הנובעות מכך. ניתוק תושבות ישפיע בין היתר על חובות מס הכנסה, ביטוח לאומי ותכנון עיזבון. עליך גם לתכנן כיצד לנהל את הכספים, הנכסים וביטוח הבריאות הפרטי שלך. בגרמניה, לזרים בעלי סוגי אשרות שהייה מסוימות קיימת גישה למערכת הבריאות הציבורית, למשל אם הם עובדים, סטודנטים או בעלי תושבות קבע.

במקביל, עליכם להסדיר את מעמדכם החוקי בגרמניה – קבלת היתר עבודה, תושבות זמנית או קבועה, ויזה או אזרחות, לפי העניין. לכל סוג ויזה יש דרישות שונות – גיל, השכלה, הכנסה, השקעה מינימלית, חוזה עבודה וביטוח בריאות וכו'. חיוני לבחור את הויזה המתאימה ביותר לנסיבות הספציפיות שלכם. לאחר מספר שנות תושבות חוקית בגרמניה, תוכלו לבחון אפשרות להגיש בקשה לאזרחות גרמנית, בכפוף לעמידה בתנאים הנדרשים כגון ידיעת השפה הגרמנית, יכולת כלכלית עצמאית והיעדר עבר פלילי.

היבטי מיסוי ברילוקיישן לגרמניה

בכל מעבר למדינה זרה, עולה השאלה האם עדיין יהיו לכם חובות מס בישראל לאחר המעבר. התשובה תלויה בדרך כלל בשאלה האם ביטלתם את תושבותכם בישראל.

ניתוק תושבות

אחד הנושאים המרכזיים בתהליך הרילוקיישן הוא קביעת התושבות לצרכי מס. בישראל, תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו העולמיות, בעוד תושב חוץ חייב במס רק על הכנסות שהופקו בישראל. מעמד התושבות נקבע על פי "מרכז החיים", הנבחן באמצעות מבחנים איכותיים וכמותיים.

אם כוונתכם להשתקע בגרמניה לטווח ארוך, כדאי לשקול ניתוק תושבות בישראל (הן במס הכנסה והן בביטוח לאומי). יש לשים לב כי תושבי ישראל המנתקים את תושבותם חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים.

לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה, תושב ישראל ייקבע על בסיס מכלול הזיקות, לפי שני מבחנים עיקרים:

  • מבחן "חזקת הימים" – יחיד ייחשב כתושב ישראל אם שהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת מס אחת, או אם שהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס הנוכחית, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה היא 425 ימים או יותר. חזקה זו ניתנת לסתירה אם היחיד יוכיח כי למרות שהייתו בישראל, מרכז חייו אינו בישראל.
  • מבחן "מרכז החיים" – המבחן המהותי, במסגרתו נבחנות כל הזיקות האישיות, המשפחתיות, הכלכליות, והחברתיות של היחיד. ביניהן: מקום המגורים הקבוע, מקום העיסוק הכלכלי, מקום האינטרסים הכלכליים ועוד.

יחיד שעומד במבחן חזקת הימים, כלומר נחשב תושב ישראל לפי מבחן זה, עליו להגיש למס הכנסה טופס 1348 – "הצהרה על תושבות" על מנת להצהיר על ניתוק התושבות ולפרט את נסיבות התומכות בכך שמרכז חייו אינו בישראל.

חשוב לציין כי ניתוק התושבות אינו אירוע חד-פעמי אלא תהליך מתמשך, ורשות המסים עשויה לבחון את סטטוס התושבות של היחיד גם שנים לאחר העזיבה. לכן, מומלץ לשמור תיעוד מפורט של כל הפעולות המעידות על העתקת מרכז החיים לגרמניה, ולהימנע מיצירת זיקות חדשות לישראל.

בימים אלו הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק דרמטית בעניין תיקון פקודת מס הכנסה לעניין קביעת מיהו תושב ישראל לצורכי מס.

לפי ההצעה יוגדרו חזקות חלוטות (שאינן ניתנות לסתירה) הקובעות את מספר ימי השהייה לפיהם ייחשב היחיד תושב ישראל,  ומבחן "מרכז חיים" ישמש כעזר רק במקרים שאינם נופלים בגדר המקרים המובהקים שנקבעו בחזקות.

לאור האמור, ייתכנו מצבים שיחיד שניתק את תושבותו בישראל ייחשב בשנים הבאות כתושב ישראל לצורכי מס, שכן די יהיה בספירת ימי השהייה במקרים רבים.

קישור לתזכיר החוק ניתן למצוא – בלינק הבא.

אמנת מס בין ישראל לגרמניה

בין ישראל לגרמניה קיימת אמנה למניעת כפל מס. האמנה נועדה בין היתר למנוע מצב בו אדם ישלם מס כפול על אותה הכנסה. האמנה מסדירה נושאים כגון קביעת תושבות במקרה של תושבות כפולה, שיעורי מס על הכנסות פאסיביות (דיבידנדים, ריבית ותמלוגים), ומיסוי הכנסות מעבודה.

על פי האמנה, הכנסות מעבודה שנצברו על ידי תושב ישראל העובד בגרמניה ממוסות בדרך כלל בגרמניה, בתנאי שהעבודה מתבצעת פיזית שם. עם זאת, במקרים מסוימים, אם העובד נמצא בגרמניה פחות מ-183 ימים במצטבר בתקופה של 12 חודשים ועומד בקריטריונים אחרים, ישראל רשאית לשמור על זכויות המיסוי. יש לבחון את המצב הספציפי באופן פרטני.

בנוסף, האמנה מתייחסת גם לתושבות כפולה במקרים בהם יחיד נחשב תושב לצורכי מס בשתי המדינות, ומציעה את הכללים הבאים כשובר שוויון לקביעת התושבות:

  • היחיד ייחשב תושב המדינה בה עומד לרשותו בית קבע; אם יש לו בית קבע בשתי המדינות, יראוהו כתושב המדינה שיחסיו האישיים והכלכליים עמה הדוקים יותר ("מרכז האינטרסים החיוניים");
  • אם לא ניתן לקבוע באיזו מדינה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, או אם אין לו בית קבע באף אחת מהמדינות, יחשב תושב במדינה שבה נוהג לגור;
  • אם נוהג לגור בשתי המדינות, או באף אחת מהן, יחשב כתושב המדינה שהוא אזרח בה;
  • אם ליחיד אזרחות בשתי המדינות, או באף אחת מהן, הרשויות המוסמכות של המדינות יגיעו להסכמה הדדית ביניהן.

לקריאת האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לגרמניה – לחץ כאן.

מס יציאה (Exit Tax)

ישראלים העוזבים את ישראל עשויים להיות חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים. מס זה נועד על מנת לתפוס ברשת המס הישראלית את הרווח הגלום בנכסים שמוחזקים על ידי היחיד תושב ישראל.

על פי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, יחיד שחדל להיות תושב ישראל נחשב כאילו מכר את נכסיו ביום לפני ניתוק התושבות ("יום היציאה"). המס מחושב על הרווח הרעיוני – ההפרש בין מחיר הרכישה המקורי של הנכס לבין שוויו ביום היציאה.

מס היציאה חל על נכסים כגון: ניירות ערך ישראליים וזרים, זכויות בשותפויות ונכסים עסקיים, נכסים לא מוחשיים (כגון פטנטים, מוניטין וכד') וכו'.

מס היציאה אינו חל על נכסי מקרקעין בישראל (שימשיכו להיות ממוסים בישראל גם לאחר ניתוק התושבות).

ישנן שיטות שונות לחישוב ותשלום חבות מס יציאה, לכל אחת השלכות שונות על משלם המסים. העיתוי והמבנה של תשלומים אלה יכולים להשפיע באופן משמעותי על נטל המס הכולל. מומלץ להתייעץ עם מומחה מס בינלאומי לפני עזיבת ישראל על מנת לתכנן את אסטרטגיית המס האופטימלית לנסיבות הספציפיות ולמטרות הפיננסיות שלך.

כיצד ניתוק התושבות ישפיע על מיסוי הכנסות?

אם המעבר לגרמניה הוא זמני, היחיד נשאר תושב ישראל לצורכי מס ולא ניתן לנתק את התושבות. משמעות הדבר היא שהיחיד חייב במס בישראל על הכנסותיו מכל העולם וחייב בדיווח לרשות המיסים בישראל על כלל ההכנסות, לרבות הכנסות מגרמניה.

ככל שלא מתבצע ניתוק תושבות ייתכן מאוד שניתן יהיה לדרוש זיכוי מס בגין מיסים ששולמו בגרמניה, בהתאם לאמנת המס בין ישראל לגרמניה.

אם המעבר לגרמניה הוא לצמיתות וניתקתם את תושבותכם בישראל, תחול בישראל חובת מס רק על הכנסות שהופקו בישראל, כאשר יתר ההכנסות יהיו כפופות למס בגרמניה.

להרחבה בנושא ניתוק תושבות לחץ כאן.

מערכת המס בגרמניה

בגרמניה, אדם ייחשב תושב לצורכי מס אם יש לו מקום מגורים שזמין עבורו או יש לו מקום מגורים קבוע בגרמניה. ניתן להניח זאת אם האדם נוכח פיזית בגרמניה במשך יותר משישה חודשים בכל שנה קלנדרית, או לתקופה רצופה של שישה חודשים במהלך סוף השנה.

שיעורי מס הכנסה אישי

בגרמניה פועלת מערכת מס הכנסה פרוגרסיבית, כאשר שיעורי המס נעים בהתאם לרמת ההכנסה. מדרגות המס (בשנת 2025) הן:

  • 0-12,096 אירו – פטור ממס.
  • 12,096-68,429 אירו – שיעור המס נע בין 42%-14%.
  • 68,430-277,825 אירו – 42%.
  • מעל 277,826 אירו – 45%.

רווחי הון

 

בגרמניה רווחי הון שונים ממוסים באופן שונה. ביניהם:

רווח הון ממכירת מקרקעין (נדל"ן) – רק אם הנכס יימכר תוך פחות מ-10 שנים ממועד הרכישה יחול מס רווח הון בהתאם לשיעור המס השולי.

רווח הון ממכירת מניות/השקעות פיננסיות – תושב גרמניה יחויב בשיעור מס קבוע של 25% (בתוספת 5.5% היטל סולידריות). אך יש לו פטור שנתי של 1,000 אירו. לעומת זאת, תושב חוץ שמוכר מניות בחברה גרמנית שבה יש לו אחזקה של 1% ומעלה יחויב במס על 60% מרווח (אלא  אם יש לו פטור לפי אמנת המס).

שיעור מס החברות בגרמניה מוטל בשיעור אחיד של 15%, ועליו מתווסף היטל סולידריות בשיעור 5.5%.

בגרמניה מוטל מס ירושה פרוגרסיבי על יורשים ומוטבים המקבלים נכסים, כולל נכסים בגרמניה גם אם היורש או המוריש אינם תושבי המדינה. שיעור המס נע בין 7% ל-50% בהתאם לקרבה המשפחתית ולשווי הנכסים, עם פטורים משמעותיים לבני משפחה קרובים.

להרחבה בנושא מס ירושה בגרמניה קראו מאמר "מס ירושה בגרמניה – מה חשוב לדעת?"

ביטוח לאומי

תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי. אם ניתק את תושבותו אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי, אך גם אינו זכאי לשירותי בריאות וזכויות סוציאליות בישראל.

בין ישראל לגרמניה קיימת אמנת ביטחון סוציאלי. ההסדר באמנה עם גרמניה נועד למנוע מצב בו תושב ישראל יהיה כפוף בו זמנית לשתי המדינות ויחויב בתשלום דמי ביטוח בשתיהן או לחילופין לא זכאי לביטוח בשתי המדינות.

העברות כספים מישראל לגרמניה

יש לבחון את האפשרויות השונות להעברת כספים לחו"ל – העברות בנקאיות, כרטיסי אשראי בינלאומיים וכו'. לכל אפשרות יתרונות וחסרונות מבחינת עמלות, זמני העברה, שערי חליפין, מגבלות סכום ורגולציה. יש לשים לב לדרישות הדיווח לרשויות והבנקים, בהתאם לחוקי איסור הלבנת הון ותקנות בינלאומיות (FATCA, CRS). כמו כן, כדאי לפתוח חשבון בנק בגרמניה מבעוד מועד.

לפי סעיף 170(א) לפקודה, בעת תשלום מישראל לתושב חוץ המהווה הכנסה חייבת יחול ניכוי מס במקור. לחובה זו יש מספר חריגים שבגינם אין חובה לפנות לרשות המיסים בבקשה לפטור מניכוי מס במקור.

בנוסף לכך, ישנן דרישות נוספות לעניין העברת כסף לחו"ל, כגון אישור רואה חשבון לעניין תשלום מיסים או מקור הכספים ועוד.

להרחבה בנושא קראו מאמר "העברות כספים מישראל לחו"ל"

פתיחת חשבון בנק בגרמניה

פתיחת חשבון בנק בגרמניה אפשרית לזרים, אך לרוב נדרש להציג אישור רישום כתובת (Anmeldung) שניתן להוציא במשרד הרישום העירוני המקומי. בנוסף, ייתכן שתידרש להציג גם מספר זיהוי מס גרמני.

חזרה לישראל

בעת החזרה לישראל, יש לבחון את ההשלכות השונות. אם ניתקתם תושבות, תוכלו להיות זכאים להטבות כתושב חוזר רגיל או ותיק (בהתאם לתקופת השהייה בחו"ל), כולל פטורים ממס על הכנסות והון שנצברו בחו"ל.

יש לקחת בחשבון גם את תקופת ההמתנה לשירותי בריאות (עד 6 חודשים), חידוש זכויות בביטוח לאומי, והטבות אפשריות ממשרד הקליטה.

בקצרה, רילוקיישן לגרמניה מציע הזדמנויות רבות, אך זהו תהליך מורכב הדורש תכנון מקצועי, ליווי אישי, והבנה מעמיקה בכל ההיבטים המשפטיים והמיסויים. מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום המיסוי הבינלאומי, על מנת לבצע תכנון מוקדם ומקיף אשר יבטיח מעבר חלק ומוצלח לחיים החדשים בגרמניה.

פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה בניתוקי תושבות ובמתן ייעוץ מקיף בעת רילוקיישן למדינות זרות, כולל בגרמניה. צוות המומחים שלנו יסייע לכם בתכנון מיסוי אופטימלי וניתוק תושבות. לייעוץ ראשוני – לחץ כאן.

שאלות ותשובות

מהי המשמעות של ניתוק תושבות לצרכי מס?

ניתוק תושבות פירושו העברת "מרכז החיים" מישראל למדינה אחרת, כך שהיחיד לא ייחשב עוד תושב ישראל לצרכי מס, בהתאם למרכז החיים. תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שמקורן בישראל, ולא על הכנסות מכל העולם.

במקרים מסוימים, הבנקים בישראל מחויבים לנכות מס במקור בעת העברת כספים לחו"ל, במיוחד כאשר מדובר בהכנסה חייבת לתושב חוץ. עם זאת, קיימים חריגים רבים ויש אפשרות לקבל פטור או הפחתה בניכוי מס במקור בהתאם לנסיבות.

כן, בישראל ישנן הטבות מס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, כגון פטור ממס על הכנסות מחו"ל לתקופה מוגבלת. מומלץ לבדוק את הזכאות וההטבות הרלוונטיות בהתאם לנסיבות הספציפיות.

מלבד בחינת האפשרות לניתוק תושבות במס הכנסה, מוצע להסדיר את המעמד גם בביטוח הלאומי בעת המעבר. תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בדמי ביטוח לאומי בשיעור מופחת, אך מי שניתק תושבות בביטוח לאומי אינו חייב בתשלום ואינו זכאי לזכויות.

אם לא נותקה התושבות הישראלית, יש להמשיך ולהגיש דו"חות מס בישראל על הכנסות מכל העולם. תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שמקורן בישראל.

הדרך המרכזית היא באמצעות ניצול אמנת מס בין ישראל לגרמניה, המאפשרת קיזוז מס ששולם במדינה אחת מהחבות במדינה השנייה. מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום מיסוי בינלאומי בנוגע לנסיבות הספציפיות.

לאחר ניתוק תושבות, תישלל הזכאות לרוב הזכויות הסוציאליות בישראל, לרבות קצבאות, שירותי בריאות והטבות נוספות. יש לבדוק את ההשלכות ולשקול רכישת ביטוחים פרטיים בגרמניה.

לא. האפשרות לרכוש נדל"ן בגרמניה זמינה לאזרחים, תושבים וזרים כאחד.

]]>
רילוקיישן מישראל לספרד https://y-tax.co.il/relocation-from-israel-to-spain/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=relocation-from-israel-to-spain Wed, 29 Oct 2025 16:53:15 +0000 https://y-tax.co.il/?p=56692

ספרד היא אחת המדינות הפופולריות ביותר לישראלים המבקשים רילוקיישן לאירופה, בין אם לצורך תעסוקה, השקעה, לימודים, פרישה או שיפור איכות החיים. מזג האוויר הנוח, איכות החיים הגבוהה, התרבות העשירה, והקהילות היהודיות הוותיקות בערים כמו מדריד וברצלונה, הופכים את ספרד ליעד אטרקטיבי במיוחד.

עם זאת, מעבר לספרד דורש היערכות מוקדמת, תכנון קפדני והבנה מעמיקה של ההשלכות המשפטיות, הפיננסיות והמיסויות הקשורות למעבר. מאמר זה מתאר את השיקולים המרכזיים שיש לטפל בהם לפני ביצוע המעבר.

מה כולל תהליך הרילוקיישן לספרד?

תהליך הרילוקיישן לספרד כולל מספר שלבים מרכזיים.

ראשית, בחינה יסודית של אפשרויות התעסוקה, עלויות המחיה (המשתנות בין אזורים שונים), מערכת המס המקומית, אפשרויות החינוך לילדים, שירותי הבריאות, מגורים וגורמים חשובים נוספים.

שנית, יש לבחון האם ברצונכם לנתק את תושבותכם בישראל ואת ההשלכות הרבות הנובעות מכך. ניתוק תושבות ישפיע, בין היתר, על חובות מס הכנסה, ביטוח לאומי ותכנון עיזבון. עליכם גם לתכנן כיצד לנהל את הכספים, הנכסים וביטוח הבריאות הפרטי שלכם. ספרד מפעילה מערכת בריאות ציבורית. זרים עשויים ליהנות משירותי בריאות, אך עליהם לעמוד במספר תנאים. אחרים נדרשים לדאוג לביטוח בריאות פרטי.

במקביל, עליכם להסדיר את מעמדכם החוקי בספרד – קבלת היתר עבודה, תושבות זמנית או קבועה, ויזה או אזרחות, לפי העניין. יש לבחור את הוויזה המתאימה ביותר לנסיבות הספציפיות שלכם. 

היבטי מיסוי ברילוקיישן לספרד

בכל מעבר למדינה זרה, עולה השאלה האם עדיין יהיו לכם חובות מס בישראל לאחר המעבר. התשובה תלויה בדרך כלל בשאלה האם ביטלתם את תושבותכם בישראל.

ניתוק תושבות

אחד הנושאים המרכזיים בתהליך הרילוקיישן הוא קביעת התושבות לצרכי מס. בישראל, תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו העולמיות, בעוד תושב חוץ חייב במס רק על הכנסות שהופקו בישראל. מעמד התושבות נקבע על פי "מרכז החיים", הנבחן באמצעות מבחנים איכותיים וכמותיים.

אם כוונתכם להשתקע בספרד לטווח ארוך, ייתכן שעדיף יהיה לנתק את התושבות מישראל (הן במס הכנסה והן בביטוח לאומי). יש לשים לב כי תושבי ישראל המנתקים את תושבותם חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים.

לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה, תושב ישראל יקבע על בסיס מכלול הזיקות, לפי שני מבחנים עיקרים:

  • מבחן "חזקת הימים" – יחיד ייחשב כתושב ישראל אם שהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת מס אחת, או אם שהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס הנוכחית, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר. חזקה זו ניתנת לסתירה אם היחיד יוכיח כי למרות שהייתו בישראל, מרכז חייו אינו בישראל.
  • מבחן "מרכז החיים" – המבחן המהותי, שבמסגרתו נבחנות כל הזיקות האישיות, המשפחתיות, הכלכליות והחברתיות של היחיד. ביניהן: מקום המגורים הקבוע, מקום העיסוק הכלכלי, מקום האינטרסים הכלכליים ועוד.

יחיד שעומד במבחן חזקת הימים, כלומר נחשב תושב ישראל לפי מבחן זה, עליו להגיש למס הכנסה טופס 1348 – "הצהרה על תושבות" על מנת להצהיר על ניתוק התושבות ולפרט את הנסיבות התומכות בכך שמרכז חייו אינו בישראל.

חשוב לציין כי ניתוק התושבות אינו אירוע חד-פעמי אלא תהליך מתמשך, ורשות המסים עשויה לבחון את סטטוס התושבות של היחיד גם שנים לאחר העזיבה. לכן, מומלץ לשמור תיעוד מפורט של כל הפעולות המעידות על העתקת מרכז החיים לספרד, ולהימנע מיצירת זיקות חדשות לישראל.

בימים אלו הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק דרמטית בעניין תיקון פקודת מס הכנסה לעניין קביעת מיהו תושב ישראל לצורכי מס.

לפי ההצעה יוגדרו חזקות חלוטות (שאינן ניתנות לסתירה) הקובעות את מספר ימי השהייה שלפיהם ייחשב היחיד תושב ישראל,  ומבחן "מרכז חיים" ישמש כעזר רק במקרים שאינם נופלים בגדר המקרים המובהקים שנקבעו בחזקות.

לאור האמור, ייתכנו מצבים שיחיד שניתק את תושבותו בישראל ייחשב בשנים הבאות כתושב ישראל לצורכי מס, שכן די יהיה בספירת ימי השהייה במקרים רבים.

קישור לתזכיר החוק ניתן למצוא – בלינק הבא.

אמנת מס בין ישראל לספרד

בין ישראל לספרד קיימת אמנה למניעת כפל מס. האמנה נועדה למנוע מצב שבו אדם ישלם מס כפול על אותה הכנסה. האמנה מסדירה נושאים כגון קביעת תושבות במקרה של תושבות כפולה, שיעורי מס על הכנסות פסיביות (דיבידנדים, ריבית ותמלוגים), ומיסוי הכנסות מעבודה.

על פי האמנה, הכנסות מעבודה שנצברו על ידי תושב ישראל העובד בספרד ממוסות בדרך כלל בספרד, בתנאי שהעבודה מתבצעת פיזית שם. עם זאת, במקרים מסוימים, אם העובד נמצא בספרד פחות מ-183 ימים במצטבר בתקופה של 12 חודשים או מעסיקו אינו תושב ספרד, ישראל רשאית לשמור על זכויות המיסוי. יש לבחון את המצב הספציפי באופן פרטני.

בנוסף, האמנה מתייחסת גם לתושבות כפולה. במקרים שבהם יחיד נחשב תושב לצורכי מס בשתי המדינות, האמנה מציעה כללי שובר שוויון לקביעת תושבות, בהתאם לכך:

  • היחיד ייחשב תושב המדינה שבה עומד לרשותו בית קבע; אם יש לו בית קבע בשתי המדינות, יראוהו כתושב המדינה שיחסיו האישיים והכלכליים עמה הדוקים יותר ("מרכז האינטרסים החיוניים");
  • אם לא ניתן לקבוע באיזו מדינה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, או אם אין לו בית קבע באף אחת מהמדינות, ייחשב תושב במדינה שבה נוהג לגור;
  • אם נוהג לגור בשתי המדינות, או באף אחת מהן, ייחשב כתושב המדינה שהוא אזרח בה;
  • אם ליחיד אזרחות בשתי המדינות, או באף אחת מהן, הרשויות המוסמכות של המדינות יגיעו להסכמה הדדית ביניהן.

לקריאת האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לספרד בעברית – לחץ כאן.

מס יציאה (Exit Tax)

ישראלים העוזבים את ישראל עשויים להיות חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים. מס זה נועד לתפוס ברשת המס הישראלית את הרווח הגלום בנכסים שמוחזקים על ידי היחיד תושב ישראל.

על פי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, יחיד שחדל להיות תושב ישראל נחשב כאילו מכר את נכסיו ביום לפני ניתוק התושבות ("יום היציאה"). המס מחושב על הרווח הרעיוני – ההפרש בין מחיר הרכישה המקורי של הנכס לבין שוויו ביום היציאה.

מס היציאה חל על נכסים כגון: ניירות ערך ישראליים וזרים, זכויות בשותפויות ונכסים עסקיים, נכסים לא מוחשיים (כגון פטנטים, מוניטין וכדומה) וכו'.

מס היציאה אינו חל על נכסי מקרקעין בישראל (שימשיכו להיות ממוסים בישראל גם לאחר ניתוק התושבות).

ישנן שיטות שונות לחישוב ותשלום חבות מס יציאה, ולכל אחת השלכות שונות על משלם המסים. העיתוי והמבנה של תשלומים אלה יכולים להשפיע באופן משמעותי על נטל המס הכולל. מומלץ להתייעץ עם מומחה מס בינלאומי לפני עזיבת ישראל על מנת לתכנן את אסטרטגיית המס האופטימלית לנסיבות הספציפיות ולמטרות הפיננסיות שלך.

כיצד ניתוק תושבות ישפיע על מיסוי הכנסות?

אם המעבר לספרד הוא זמני, היחיד נשאר תושב ישראל לצורכי מס ולא ניתן לנתק את התושבות. משמעות הדבר היא שהיחיד חייב במס בישראל על הכנסותיו מכל העולם וחייב בדיווח לרשות המסים בישראל על כלל ההכנסות, לרבות הכנסות מספרד.

ככל שלא מתבצע ניתוק תושבות, ייתכן מאוד שניתן יהיה לדרוש זיכוי מס בגין מסים ששולמו בספרד, בהתאם לאמנת המס בין ישראל לספרד.

אם המעבר לספרד הוא לצמיתות וניתקתם את תושבותכם בישראל, תחול בישראל חובת מס רק על הכנסות שהופקו בישראל, כאשר יתר ההכנסות יהיו כפופות למס בספרד.

להרחבה בנושא ניתוק תושבות לחץ כאן.

מערכת המס בספרד

יחידים נחשבים תושבי ספרד לצורכי מס אם הם עומדים לפחות באחד מהקריטריונים הבאים:

  1. שהייה בספרד יותר מ-183 ימים במהלך שנה קלנדרית. בקביעת תקופת השהייה, היעדרויות זמניות נכללות בספירה, אלא אם כן ניתן להוכיח את תושבות המס במדינה אחרת. יש לציין כי רשויות המס הספרדיות קבעו כללים מיוחדים למניעת התחמקות ממס בהקשר של מקלטי מס.
  2. ספרד מהווה את הבסיס העיקרי או מרכז הפעילות והאינטרסים הכלכליים של היחיד. החוק הספרדי קובע חזקה, הניתנת לסתירה, שלפיה מקום מגוריו הקבוע של הנישום הוא בספרד כאשר בן או בת זוגו (שאינם פרודים באופן חוקי) וילדיו הקטינים התלויים בו מתגוררים דרך קבע בספרד. חוק מס ההכנסה הספרדי כולל הוראות ספציפיות למניעת התחמקות ממס בעניין זה.

אנשים שאינם עומדים באף אחד מהקריטריונים הנ"ל אינם נחשבים תושבי ספרד לצורכי מס. במקרים כאלה, הכנסה ורווחי הון ממקור ספרדי בספרד כפופים למס הכנסה לתושבי חוץ.

מיסוי הכנסות

מערכת המס בספרד מבוססת על שני סוגי מיסוי עיקריים: מס הכנסה אישי לתושבים (PIT) החל על הכנסות עולמיות, ומס הכנסה לתושבי חוץ (NRIT) החל רק על הכנסות שמקורן בספרד.

ההכנסות מחולקות לשתי קטגוריות עיקריות: הכנסה כללית (משכורות, הכנסות עסקיות) והכנסות חיסכון (דיבידנדים, ריבית, רווחי הון).

  1. מדרגות מס על הכנסה כללית (2024)

שיעור המס הסופי מורכב משיעור ממשלתי ושיעור אזורי. המדרגות הממשלתיות הן:

  • עד 12,450 אירו: 9.5%
  • 12,450-20,200 אירו: 12%
  • 20,200-35,200 אירו: 15%
  • 35,200-60,000 אירו: 18.5%
  • 60,000-300,000 אירו: 22.5%
  • מעל 300,000 אירו: 24.5%

לדוגמה, במדריד, בשילוב השיעור האזורי, השיעור הכולל מתחיל ב-18% להכנסות נמוכות ומגיע עד 45% להכנסות גבוהות.

תושבי ספרד נהנים מפטור ממס על הכנסות מעבודה שבוצעה מחוץ לספרד עד לתקרה של 60,100 אירו, בכפוף לתנאים מסוימים.

  1. מדרגות מס על הכנסות חיסכון
  • עד 6,000 אירו: 19%
  • 6,000-50,000 אירו: 21%
  • 50,000-200,000 אירו: 23%
  • 200,000-300,000 אירו: 27%
  • מעל 300,000 אירו: 28%

שיעור מס החברות בספרד הוא 25%. שיעורי מס אחרים עשויים לחול, בהתאם לסוג החברה ולסוג הפעילות שלה.

בספרד קיים מס ירושה. מס זה הוא מס אזורי, הנקבע בעיקר על ידי הקהילות האוטונומיות השונות. כל אזור בספרד רשאי לקבוע את שיעורי המס, ההקלות והפטורים שלו, מה שיוצר שונות משמעותית בין האזורים השונים.

במקרה שבו אין חקיקה אזורית ספציפית, חלים שיעורי המס הממלכתיים, הנעים בין 7.65% לסכומים נמוכים (עד 7,993.46 אירו) ועד 34% לסכומים גבוהים (מעל 797,555.08 אירו). עם זאת, רוב האזורים מציעים הקלות משמעותיות, במיוחד ליורשים מדרגה ראשונה.

לדוגמה, מדריד מציעה הנחה של 99% במס הירושה לבני משפחה קרובים (ילדים, הורים ובני זוג), מה שהופך את המס לכמעט אפסי באזור זה. הבדלים אלה בין האזורים הופכים את תכנון הירושה לשיקול חשוב בבחירת אזור המגורים בספרד.

ביטוח לאומי

תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי. אם ניתק את תושבותו, אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי, אך גם אינו זכאי לשירותי בריאות וזכויות סוציאליות בישראל.

בין ישראל לספרד לא קיימת אמנת ביטחון סוציאלי. כתוצאה מכך, בהיעדר אמנה כזו, ייתכן שתידרש לשלם דמי ביטוח לאומי בשתי המדינות במקביל. לכן, בדרך כלל מומלץ לנתק את התושבות גם בביטוח לאומי בישראל, ולדאוג לביטוח בריאות במדינת היעד עד שתהיה מכוסה באופן מלא על ידי המערכת הספרדית.

כל מי שעובד בספרד ומשלם דמי ביטוח לאומי ספרדי זכאי לשירותי מערכת הבריאות הציבורית הספרדית. לאחר ההרשמה ותשלום דמי הביטוח דרך עבודה כשכיר או עצמאי, תהיה זכאי לשירותי בריאות ציבוריים בספרד.

העברות כספים מישראל לספרד

יש לבחון את האפשרויות השונות להעברת כספים לחו"ל – העברות בנקאיות, כרטיסי אשראי בינלאומיים וכו'. לכל אפשרות יתרונות וחסרונות מבחינת עמלות, זמני העברה, שערי חליפין, מגבלות סכום ורגולציה. יש לשים לב לדרישות הדיווח לרשויות ולבנקים, בהתאם לחוקי איסור הלבנת הון ותקנות בינלאומיות (FATCA, CRS). כמו כן, כדאי לפתוח חשבון בנק בספרד מבעוד מועד.

לפי סעיף 170(א) לפקודה, בעת תשלום מישראל לתושב חוץ המהווה הכנסה חייבת יחול ניכוי מס במקור. לחובה זו יש מספר חריגים שבגינם אין חובה לפנות לרשות המיסים בבקשה לפטור מניכוי מס במקור.

בנוסף לכך, ישנן דרישות נוספות לעניין העברת כסף לחו"ל, כגון אישור רואה חשבון לעניין תשלום מיסים או מקור הכספים ועוד.

להרחבה בנושא קראו מאמר "העברות כספים מישראל לחו"ל".

פתיחת חשבון בנק בספרד

פתיחת חשבון בנק בספרד אפשרית עבור זרים, אך התהליך משתנה בין הבנקים ולרוב דורש דרכון בתוקף, הוכחת כתובת במדינה, הוכחת הכנסה, מספר NIE ספרדי, ולעיתים גם מסמכים נוספים.

חזרה לישראל

בעת החזרה לישראל, יש לבחון את ההשלכות השונות. אם ניתקתם תושבות, תוכלו להיות זכאים להטבות כתושב חוזר רגיל או ותיק (בהתאם לתקופת השהייה בחו"ל), כולל פטורים ממס על הכנסות והון שנצברו בחו"ל.

יש לקחת בחשבון גם את תקופת ההמתנה לשירותי בריאות (עד 6 חודשים), חידוש זכויות בביטוח לאומי, והטבות אפשריות ממשרד הקליטה.

בקצרה, רילוקיישן לספרד מציע הזדמנויות רבות, אך זהו תהליך מורכב הדורש תכנון מקצועי, ליווי אישי, והבנה מעמיקה בכל ההיבטים המשפטיים והמיסויים. מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום המיסוי הבינלאומי, על מנת לבצע תכנון מוקדם ומקיף אשר יבטיח מעבר חלק ומוצלח לחיים החדשים בספרד.

פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה בניתוקי תושבות ובמתן ייעוץ מקיף בעת רילוקיישן למדינות זרות, כולל ספרד. צוות המומחים שלנו יסייע לכם בתכנון מיסוי אופטימלי וניתוק תושבות. לייעוץ ראשוני – לחץ כאן.

שאלות ותשובות

מהי המשמעות של ניתוק תושבות לצרכי מס?

ניתוק תושבות פירושו העברת "מרכז החיים" מישראל למדינה אחרת, כך שהיחיד לא ייחשב עוד תושב ישראל לצרכי מס, בהתאם למבחן מרכז החיים. תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שמקורן בישראל, ולא על הכנסות מכל העולם.

במקרים מסוימים, הבנקים בישראל מחויבים לנכות מס במקור בעת העברת כספים לחו"ל, במיוחד כאשר מדובר בהכנסה החייבת במס לתושב חוץ. עם זאת, קיימים חריגים רבים ויש אפשרות לקבל פטור או הפחתה בניכוי מס במקור בהתאם לנסיבות.

כן, בישראל ישנן הטבות מס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, כגון פטור ממס על הכנסות מחו"ל לתקופה מוגבלת. מומלץ לבדוק את הזכאות וההטבות הרלוונטיות בהתאם לנסיבות הספציפיות.

יש להסדיר את המעמד בביטוח הלאומי בעת המעבר. תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בדמי ביטוח לאומי בשיעור מופחת, אך מי שניתק תושבות אינו חייב בתשלום ואינו זכאי לזכויות.

אם לא נותקה התושבות הישראלית, יש להמשיך ולהגיש דו"חות מס בישראל על הכנסות מכל העולם. תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שמקורן בישראל.

הדרך המרכזית היא באמצעות ניצול אמנת מס בין ישראל לספרד, המאפשרת קיזוז מס ששולם במדינה אחת מהחבות במדינה השנייה. מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום מיסוי בינלאומי בנוגע לנסיבות הספציפיות.

לאחר ניתוק תושבות, תישלל הזכאות לרוב הזכויות הסוציאליות בישראל, לרבות קצבאות, שירותי בריאות והטבות נוספות. יש לבדוק את ההשלכות ולשקול רכישת ביטוחים פרטיים במדינת היעד.

אין מגבלות על רכישת נדל"ן בספרד. לכל התושבים ותושבי החוץ יש הזדמנות שווה לרכוש נכס.

]]>