עסקאות אקזיט, בעיקר בתחום ההייטק, הן עסקאות כלכליות משמעותיות. הן מערבות בתוכן שיקולים משפטיים, עסקיים ומיסויים מורכבים. תכנון מס מקיף ומוקדם, הן לחברה הנרכשת והן לחברה הרוכשת, יכול להבטיח יתרון במשא ומתן. כמו כן, הוא עשוי למקסם את התמורה לבעלי המניות ולמנוע חשיפות מס עתידיות.

מהו אקזיט

אקזיט הוא כינוי של יציאה של יזמים מהשקעה או מבעלות עסקית בחברה. לרוב מדובר במכירת הפעילות של החברה לחברה אחרת. בישראל, המונח נפוץ בעיקר בתחום ההייטק, וכן המיזוגים והרכישות. בעסקת אקזיט ניתן לרכוש את המניות של החברה, או את המוצרים שהיא פיתחה.

ליווי מקצועי של תכנון המס בעסקת אקזיט הוא הכרחי, ויכול לחסוך כסף רב לצדדים. הליווי יכלול בתוכו מספר שלבים, כמפורט להלן.

שלב א' – ייצוב נקודת פתיחה טובה לעסקה מבחינת מס

טרם כל דיון מסחרי, הצדדים צריכים לקיים בחינה מיסוית רחבת היקף, הכוללת:

• בחינה מלאה של המסמכים והדוחות הקיימים: לרבות מבנה האחזקות בחברה ובחברות קשורות לה, מאזנים, הסכמים מול בעלי עניין, פעילות בחו"ל, תקנוני אופציות וכדומה.
• ביצוע Due Diligence (בדיקת נאותות) בעניין מס: בדיקה מעמיקה שמטרתה לאתר חשיפות מס פוטנציאליות. לאחר מכן יש להעריך את כדאיות העסקה, ולטפל בחשיפות המס שהתגלו ככל הניתן.

לאחר מכן, יש ליצור תכנון מס אפשרי לנקודת פתיחת העסקה:

• הפרדה מיסוית של הנכסים שיוותרו בידי המוכרים (נכסים שהרוכש לא מעוניין בהם).
• יצירת בסיס עלות גבוה לצורך הפחתת רווח הון עתידי. כלומר, העלאה באופן חוקי של שווי החברה הנרכשת (למשל המרת הלוואות להון מניות, השקעות נוספות טרם המכירה ועוד). כך רווח ההון קטן ואיתו גם גובה המס עליו.
• הסטת הפסדי מס מהחברה לחברה אחרת בבעלות בעלי מניות המוכרים לצורך שימוש עתידי.
• בעת הצורך, ביצוע תכנון אחזקות בין חברות לשם העברת כספים לארץ בצורה יעילה שתפחית את חבות המס.

שלב ב' – בחינת השלכות המס באקזיט

יש לבחון את השלכות המס בכל האלטרנטיבות לעסקה עצמה, ובהתחשב בכל הנתונים הקיימים:

1. נכסים והתחייבויות – קניית הקניין הרוחני או החברה בכללותה?

עסקת אקזיט יכולה להתבצע בשני אופנים – קניית מניות החברה או קניית נכסי/פעילות החברה. נכסי/פעילות החברה הם לרוב קניין רוחני. קניין רוחני הוא מונח רחב הכולל בתוכו זכויות למשאבים לא מוחשיים, שהם יצירת פרי מוחו ורוחו של אדם. מדובר במגוון זכויות רחב היקף, המשתנה בהתאם לעניין. למשל, המצאות, פטנטים, ידע וסודות מסחריים, סימן מסחרי, זכויות יוצרים וכדומה.

מבחינת החברה הנרכשת: לבעלי המניות עדיף למכור את מניותיהם מאשר את נכסי החברה. מכירת המניות, לרוב, תוביל למס בשיעור 30% (לפני מס יסף), כבעלי מניות מהותיים. לעומת זאת, מכירת נכסי החברה תוביל לשכבת מיסוי כפולה. תחילה מס חברות על רווח ההון מהמכירה בגובה 23%. לאחר מכן, מס על חלוקת דיבידנד בגובה 30%. כלומר, מדובר במס אפקטיבי של כ-46% – לעומת מס בגובה 30% באפשרות הראשונה.

מבחינת החברה הרוכשת: החברה הרוכשת תעדיף לרכוש את נכסי/פעילות החברה ולא את מניותיה. אם היא תקנה את מניות הנרכשת, היא תפגוש בכסף רק כאשר תמכור גם היא את מניות הנרכשת. מדובר בסיכון שהיא תאלץ לקחת שכן מכירת הנרכשת תלויה בגורמים רבים. אחד מהם למשל הוא המשך פעילות רווחית לאחר האקזיט, וכן כמובן, שיהיה מי שירצה לקנות. להבדיל, בקניית הנכס/פעילות עצמם, הרוכשת תוכל להפחית את עלות הקנייה כפחת לאורך שנים.

הקביעה האם לקנות את המניות או את הנכס היא חלק מהותי מהמשא ומתן בין החברות. זוהי אחת הסיבות לכך שליווי של אנשי מקצוע מיומנים בתחום היא מצרך הכרחי לעסקת אקזיט.

בשנת 2010, הציגה רשות המיסים את עמדתה בעניין סיווג עסקת אקזיט. לגישתה, כשחברה נרכשת על ידי חברה אחרת, חל שינוי מהותי באופי הפעילות העסקי ובמבנה הפעילות. טרם העסקה, החברה הנרכשת נוהלה בידי אנשים מסוימים, נשאה סיכונים עסקיים, עסקה בפיתוח קניין רוחני ומכרה מוצרים או שירותים. לאחר העסקה, החברה הנרכשת נדרשת להשתלב בפעילות החברה הרוכשת, או אף חדלה להתקיים. בשתי התוצאות לאחר העסקה, החברה הנרכשת מתרוקנת ממרבית או ממלוא נכסיה. שכן, מרכיבי הערך האמיתיים של החברה, שהם הפונקציות, הנכסים והסיכונים (המכונים "FAR" – Functions, Assets, Risks) עברו לחברה הרוכשת. לנייר העמדה בנושא – לחצו כאן.

עניין ג'יטקו, שנדון בעליון, משקף את עמדת רשות המיסים לעיל. בפרשה התעוררה מחלוקת בנוגע לאופן סיווגה של עסקת אקזיט שפוצלה לשתי עסקאות. במסגרת העסקה הראשונה נמכרו מניות החברה הנרכשת, ועובדיה עברו לחברה הרוכשת. לטענת הנרכשת, בעסקה זו טמון הערך הכלכלי המהותי. בעסקה השנייה, נמכר הקניין הרוחני של החברה, ולכן, לטענת הרוכשת, מדובר ברכיב שולי, חסר ערך כלכלי מהותי. בהתאם, העסקה הראשונה תומחרה במחיר גבוה והשנייה במחיר נמוך. רשות המיסים ובית המשפט לא הסכימו עם עמדת החברה הרוכשת. לשיטתם, העסקה השנייה היא עסקה בין גורמים קשורים, שכן היא נעשתה לאחר שהחברה הרוכשת רכשה את החברה. על כן, העסקה היא רחבת היקף ממה שהצדדים תיארו אותה. שכן, העסקה כללה לא רק את העברת הקניין הרוחני, אלא גם את פעילות השיווק וההפצה, ופעילות המחקר והפיתוח. במילים אחרות, מדובר במכירת ה-FAR של החברה. לפסק הדין המלא – לחצו כאן.

לסיווג שקבעו רשות המיסים ובית המשפט יש השלכות מס משמעותיות עבור החברה הנרכשת. שכן, עליה לשלם מס חברות בגובה 23%. לאחר מכן, עליה לשלם על חלוקת הכסף שנכנס מעסקת האקזיט דיבידנד לבעלי המניות בשיעור 25%-33% (כולל מס יסף). משמע, בעלי המניות בחברה הנרכשת ישלמו מס אפקטיבי בשיעור 48.4%.

בשנת 2018, פרסמה רשות המיסים חוזר 15/2018, שעסק בשינוי מבנה עסקי בקבוצות רב לאומיות. כלומר, במקרה השכיח בו עסקת האקזיט היא בין חברה ישראלית נרכשת לבין חברה בינלאומית רוכשת. העמדה קובעת שלאחר רכישת המניות של החברה הנרכשת, החברות נעשות קשורות. שכן, הרוכשת בעלת מניות החברה הנרכשת. מכאן, שיש לקבוע את מחיר העסקה השנייה, של העברת נכסי הנרכשת, בהתאם לתנאי השוק, ולבצע מחקר מחירי העברה. החוזר נועד להגדיר את דרכי הזיהוי והאפיון של שינוי המבנה העסקי, ולהציע כיצד לסווג את שווי ה-FAR שהועברו, הופסקו או חוסלו. לקריאת החוזר – לחצו כאן.

החוזר מדגיש את החשיבות בביצוע מחקר מחירי העברה במסגרת עסקת אקזיט, לצורך עמידה בתנאי השוק והימנעות ממחלוקת עם רשות המיסים. זאת, במיוחד בכל הנוגע לתמחור עסקת ה-FAR. להרחבה בעניין מחירי העברה – לחצו כאן.

על אף האמור, אין להסיק שכל עסקת אקזיט מהווה שינוי מודל עסקי. כך, בעניין ברודקום, נקבע שכאשר החברה הנרכשת נותרת פעילה, מפעילה פונקציות והיא בעלת נכסים וסיכונים – ייתכן שהיא לא שינתה את המודל העסקי שלה. במקרה כאמור אין כדי להביא לעסקה אחרת שיש למסותה בנפרד. מכאן, שיש לבחון בכל מקרה לגופו כיצד יש לסווג את עסקת האקזיט. לפסק הדין המלא – לחצו כאן.

בחינת סיווג העסקה צריכה להיעשות בידי אנשי מקצוע מומחים במס, וכאשר מדובר בעסקה חוצת גבולות, כדאי שיהיו מומחים במיסוי בינלאומי. משרד נמרוד ירון ושות' מיסוי ישראלי בינלאומי מומחה בסיווג עסקאות אקזיט, וישמח לעמוד לשירותכם.

2. אופציות עובדים באקזיט

אופציות לעובדים ניתנות לרוב במנגנון של הבשלה (Vesting) לאורך זמן. לרוב התקופה מתפרסת על פני תקופת עבודה של העובד בחברה שהעניקה את האופציות. במקרה של אקזיט, עולה השאלה מה דינן של האופציות של עובדי החברה הנרכשת. החברה יכולה או לבטל את האופציות ללא תמורה, או לחלופין להאיץ את הבשלת האופציות (אקסלרציה) ולהפוך אותן מיד לזמינות למימוש. במקרה האחרון, עלולה להיווצר חבות מס מיידית עבור העובדים.

למניעת החבות המיידית, על החברה לפנות מראש לרשות המיסים, בבקשה שלא יראו במועד הרכישה כאירוע מס. אם לא יפעלו כך, האופציות עלולות להיחשב להכנסת עבודה ולחוב במס שולי לפי גובה הכנסת העובד. זאת, במקום מיסוי כרווח הון החייב במס בשיעור מופחת של 25%. על כן, מומלץ לבדוק טרם האקזיט מה דינן של האופציות עם גורם מקצועי כדי לדעת להיערך בהתאם.

3. שימור מייסדים ועובדי מפתח

בחברות נרכשות מסוימות, מרכיב ההון האנושי מהווה חלק גדול משווין. בהתאם, התפתחה פרקטיקה לפיה בעסקת רכישת מניות, הרכישה מותנית בכך שעובדי המפתח בחברה הנרכשת יישארו לעבוד בחברה הרוכשת למספר שנים. גם התשלום עבור מכירת מניות אותם העובדים, לרוב מותנה בעבודתם בחברה (הסדר המכונה "Holdback"). בהתאם להסדר זה, התמורה, כולה או חלקה, המשולמת בגין מכירת המניות לעובדים הרלוונטיים בחברה הנרכשת, מופקת בנאמנות או מוחזקת בידי החברה הרוכשת, לזמן מסוים. זאת, בהתאם להסכם ה- Holdbackשיחתם בין הצדדים, במסגרת הסכם הרכישה. תמורת ה- Holdback תשוחרר בכפוף להמשך העסקת העובדים בחברה הרוכשת.

הסדר זה הוביל לאי וודאות בנוגע לסיווג תמורת מכירת המניות של העובדים – האם מדובר בהכנסת עבודה או ברווח הון? לשאלה זו יש משמעות כלכלית משמעותית, שכן הכנסת עבודה תמוסה לפי מס שולי, בעוד שרווח הון ימוסה בשיעור 25%-30%.

פרשת הלמן עסקה בסיווג תמורה מותנית בעסקת אקזיט. באותו מקרה, העובדים קיבלו תמורה עבור מניותיהם, וכן תמורה נוספת מכוח הסכמים בין החברה הנרכשת לקונה. העובדים דיווחו על התמורה הנוספת כרווח הון הנובע מעסקת מכירת מניות החברה. פקיד השומה דחה את הצהרותיהם וקבע שמדובר בהכנסת עבודה. בית המשפט הסכים עם פקיד השומה וקבע שהתמורה הנוספת היא טובת הנאה שקיבל כל אחד ממעבידו, מכוח יחסי עובד מעביד. לקריאת פסק הדין – לחצו כאן.

לאחר הפרשה, יצא חוזר מס הכנסה מספר 5.2017, אשר קבע שתמורת ה- Holdback המשולמת לעובדים, עד למחיר המניה תחויב כמס רווח הון. זאת בתנאי שמדובר במניות, שאילו היו נמכרות לפני קביעת מנגנון זה, היה הרווח ממכירתן מסווג כרווח הון (בכפוף לתנאים המפורטים בחוזר). לקריאת החוזר– לחצו כאן.

כמו כן, ניתנה החלטת מיסוי 4253/16 של רשות המיסים  שדנה בעסקת אקזיט של חברת הייטק, במסגרת רצון הרשות להקל על מיזוגים ורכישות בחברות היי-טק. הובהר, שבכפוף לתנאים מסוימים, ניתן למסות את התמורה במס רווח הון. אולם, ככל שמחיר המכירה יהיה גבוה ממחיר המניה, ההפרש בין מחיר המכירה למחיר המניה יחויב כהכנסת עבודה. להחלטת המיסוי – לחצו כאן.

4. תמורה מותנית

בחלק מעסקאות האקזיט, קובעים הצדדים שהתמורה לעסקה, כולה או חלקה, תועבר לחברה המוכרת במועד או במועדים המאוחרים ליום החתימה על ההסכם. תמורה עתידית זו עשויה להיקבע בסכום הקבוע מראש (תמורה עתידית ידועה), או בסכום שמותנה באירועים עתידיים שלא ידוע אם יתרחשו בפועל (תמורה מותנית).

דוגמה לעסקה כאמור היא עסקת אקזיט, במסגרתה נקבע שהתמורה שתשולם לחברה הנרכשת תכלול שני רכיבים. הראשון, תמורה ודאית – סכום קבוע שישולם בסמוך ליום השלמת העסקה. השני, תמורה מותנית – סכומים נוספים שישולמו לחברה הנרכשת בתום כל אחד משלוש השנים העוקבות למכירה. זאת, בהתאם לביצועים העסקיים של החברה הנרכשת. בדוגמה זו, התמורה נקבעה כ-10% מהיקף המכירות השנתי של החברה הנרכשת, שתשולם רק בתנאי שהמכירות יעברו רף מסוים שנקבע מראש בהסכם. כלומר, החברה הנרכשת הייתה צריכה להוכיח לחברה הרוכשת את הרווחיות שלה.

עסקה כזו מדגימה את האתגר שבקביעת מועד אירוע המס והיקפו, במיוחד כשחלק מהתמורה מתקבל רק בעתיד, בתנאים שלא ניתן לוודאם בעת חתימה על עסקת האקזיט. על כן, בעסקאות מסוג זה, יש לבחון האם וכיצד לשכלל את רכיב התמורה המותנית במועד המכירה. או שמא, יש לדווח עליה בעת התממשותה בפועל.

חוזר 19/2018 דן במקרים בהם מתרחשת עסקת מכירת זכויות בתאגיד הכוללות תמורה מותנית, ומפרט מהו אופן דיווח ההכנסה ההונית כתוצאה ממכירת אותן הזכויות. החוזר מעמיד בפני נישום במקרה זה שתי אפשרויות דיווח:

• אפשרות ברירת המחדל (סעיף 91(ד)(1) לפקודת מס הכנסה): דיווח על כלל התמורה, לרבות התמורה המותנית, תוך 30 יום מעת מכירת החברה.
• אפשרות מסלול הדיווח החלופי: רכיב התמורה המותנית לא ייחשב כחלק מהתמורה לצורך חישוב רווח ההון והמס שנובע ממנו בעת מכירת החברה. לתמורה הוודאית תיוחס עלות בגובה מלוא יתרת המחיר המקורי של החברה (כלומר, ניכוי עלות רכישת המניות תיעשה רק כנגד התמורה הוודאית, ולא ניתן יהיה לנכות את העלות כנגד התמורה המותנית בעתיד). מסלול זה לא דוחה את מועד אירוע המס ולא יוצרת אירוע מס נוסף. אלא, הוא דוחה את מועד חישוב המס והתשלום בגינו. יום רכישת החברה הוא היום הקובע (לרוב, מדובר ביום חתימת ההסכם). יצוין כי מסלול זה יעשה על פי בחירת הנישום, ובכפוף לחתימת הסדר עם פקיד שומה.

לקריאת החוזר – לחצו כאן.

נציין בהערת שוליים כי בהתאם להלכת אלדר שרון, מועד אירוע המס בעסקת מכירת זכויות בתאגיד, הנעשית באמצעות הסכם, הוא היום בו השתכלל החוזה בין הצדדים. ההלכה חלה כאשר מדובר בחוזה עם תנאי מתלה. לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן.

בעסקאות אקזיט לא תמיד כל התמורה מתקבלת בעת החתימה על ההסכם. לרוב, התמורה תהיה בנויה משני רכיבים – תמורה ודאית המשולמת מיד בעת השלמת העסקה; ותמורה עתידית, שחלקה לעתים מותנית בעמידה ביעדים עסקיים כמו רווחיות, הישגים תפעוליים, או מחזור מכירות. הבעיה מתעוררת כאשר רשות המיסים מעוניינת בגביית מס על מלוא התמורה, הוודאית והמותנית יחד, טרם קבלת התמורה המותנית לחברה הנרכשת. כלומר, היא עשויה לדרוש מהנישום – בעל המניות או החברה שפעילותה נרכשת – לשלם מס במועד המכירה, על מלוא סכום העסקה, כולל התמורה העתידית שטרם התקבלה. מצב זה עלול להוביל לקושי תזרימי רחב היקף. על כן, טרם חתימה על עסקת אקזיט חשוב לבחון את השלכת מס זו עם איש מקצוע. בחינה זו תאפשר תכנון מס חוקי ומתאים, ותמנע הפתעות ובעיות תזרים.

שלב ג' – משא ומתן

ליווי מס מקצועי של עסקאות אקזיט כולל בתוכו השתתפות במשא ומתן לצורך חתימת MOU (Memorandum of Understanding). מדובר במזכר הבנות שמהווה שלב מוקדם וקריטי בעסקת אקזיט. ליווי מומחה מס עשוי לצמצם את חשיפות המס העתידיות. כמו כן, הוא עשוי לסייע לעורכי הדין ולרואי החשבון באופן הסיווג את העסקה בעיני כל אחד מהצדדים.

אקזיט טוב מתחיל בתכנון מס נכון

עסקת אקזיט היא רגע שיא עבור חברות, אך גם נקודת מבחן קריטית מבחינת מס. כפי שהוצג, היעדר תכנון מוקדם עלול להוביל לחשיפות מס כבדות, לסיווגים לא רצויים וכן למיסוי בשיעורים גבוהים. מעורבות מוקדמת של מומחי מס עשויה להשפיע מהותית על תוצאת העסקה.

אם אתם שוקלים עסקת אקזיט או נמצאים בשלב מוקדם של משא ומתן לעסקה כזו, נשמח ללוות אתכם כבר מהשלב הראשון.

צרו קשר עם משרד נמרוד ירון ושות' מיסוי ישראלי בינלאומי, בעלי ניסיון מוכח בליווי עסקאות מורכבות וצמצום חשיפות המס עבור חברות, יזמים ומשקיעים. ליצירת קשר – לחצו כאן.

שאלות תשובות