רשות המסים מפעילה מסלולים ירוקים לקבלת החלטות מיסוי, שמטרתם להעניק לנישומים ולמייצגים ודאות בעניין השאלה שבמחלוקת. אחד המסלולים המרכזיים עוסק בקביעת מעמדו של יחיד כ–"תושב ישראל לראשונה" או כ–"תושב חוזר ותיק". בהתאם לסעיפים 14 ו-97 לפקודת מס הכנסה.

המסלול הירוק נועד לתת מענה לעולים חדשים (תושבי ישראל לראשונה) ולישראלים ששבו לאחר שהות ממושכת בחו"ל, ולאפשר להם ליהנות מהטבות המס הקבועות בפקודת מס הכנסה – מבלי להיגרר להליכים בירוקרטיים ארוכים או למחלוקות עתידיות.

המסלול מיועד לעולים חדשים אשר כבר נמצאים בארץ או כאלה שמתכננים לעלות לארץ. גם התנאים וגם ההחלטות שבטופס שונים בין מי שכבר נמצא בארץ לבין מי שמתעתד להגיע לישראל.

מתי נדרש להגיש בקשה במסלול זה?

הבקשה רלוונטית במקרים בהם עולה חדש או תושב חוזר ותיק מבקש לקבוע את מועד תחילת התושבות לצורכי מס.

המשמעות המשפטית

קבלת החלטת מיסוי במסלול הירוק מקנה לנישום ודאות משפטית ומיסויית. ההכרה בו כ"תושב ישראל לראשונה" או "תושב חוזר ותיק" מאפשרת ליהנות מהטבות המס הקבועות בפקודה. לפירוט נוסף על הטבות המס, ראו בלינק: הטבות מס לעולים חדשים.

חשוב מאוד להקפיד על הצהרות מדויקות. זכרו – הבקשה מבוססת על ההצרה של הנישום. כל הבדל בין ההצהרה לבין המצב העובדתי כפי שיבדק על ידי רשות המסים יכול לגרום לביטול ההחלטה רטרואקטיבית.

התנאים המרכזיים בטופס

הנישום צריך להצהיר את אחת משתי החלופות בעניין עשר השנים שקדמו לעליה:

חלופה ראשונה:

1. בכל אחת מעשר השנים, שקדמו לשנת ההגעה לישראל, לא היה למצהיר בית בישראל הזמין לשימושו האישי.
2. בכל אחת מעשר השנים, שקדמו לשנת הגעתו לישראל, לא שהה בישראל יותר מ־90 ימים בכל שנה לעניין סעיף זה ולצרכי אישור זה, ספירת ימי השהייה בישראל תעשה כך שחלק מיום, תחשב ליום.
3. בכל אחת מעשר השנים שקדמו לשנת הגעת המצהיר לישראל ובהן היה לו בן זוג, בן זוגו ו/או ילדיו הקטינים לא שהו בישראל יותר מ־90 ימים בכל שנה.
4. בן זוגו של המצהיר והמצהיר לא קיבלו קצבאות מביטוח לאומי (כגון: קצבאות ילדים, נכים, שארים וכיוצא באלה) בכל אחת מעשר השנים שקדמו לשנת הגעתם לישראל.
5. בכל אחת מעשר השנים שקדמו לשנת הגעת המצהיר לישראל, לא קיבל המצהיר ו/או בן זוגו ו/או מי מילדיו טיפול רפואי הממומן על ידי קופת חולים או בית חולים בישראל במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
6. בכל אחת מעשר השנים שקדמו לשנת הגעת המצהיר לישראל, לא מתקיים לגבי המצהיר או לגבי בן/בת הזוג האמור בתקנה 2 לתקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל, התשס״ו־2006.)
7. בימים אלה לא מתנהל כנגד המצהיר ברשות המיסים כל הליך פלילי או הליך שומתי.
8. במשך עשר השנים שקדמו לשנת הגעת המצהיר לישראל לא נקבעה, בשומה סופית, תושבותו של המצהיר, כתושב ישראל.

חלופה ב:

1. בכל שמונה שנים מתוך עשר השנים שקדמו לשנת הגעת המצהיר לישראל, לא היה למצהיר בית בישראל הזמין לשימושו האישי.
2. בכל שמונה שנים מתוך עשר השנים, שקדמו לשנת הגעת המצהיר לישראל, לא שהה המצהיר בישראל יותר מ־60 ימים בכל שנה
3. בשנתיים הנותרות (להלן: "השנתיים הנותרות") לא שהה המצהיר בישראל יותר מ־183 ימים בכל שנה ובלבד שהשנתיים הנותרות אינן שנים רצופות.
4. בשנה הקודמת לשנת הגעת המצהיר לישראל, לא שהה המצהיר בישראל למעלה מ־60 ימים.
5. בכל אחת מעשר השנים, שקדמו לשנת הגעת המצהיר לישראל ובהן היה למצהיר בן זוג, מתקיים לגבי בן זוגו של המצהיר האמור בסעיפים 1 ו־3 לחלופה זו, תוך הגבלה ל־90 ימי שהייה בישראל במקום 60 ימים בישראל כמפורט בסעיף 1.
6. בן זוגו של המצהיר והמצהיר לא קיבלו קצבאות מביטוח לאומי (כגון: קצבאות ילדים, נכים, שארים וכיוצא באלה) בכל אחת מעשר השנים שקדמו לשנת הגעתם לישראל.
7. בכל אחת מעשר השנים שקדמו לשנת הגעת המצהיר לישראל, לא קיבל המצהיר ו/או בן זוגו ו/או מי מילדיו טיפול רפואי הממומן על ידי קופת חולים או בית חולים בישראל במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
8. בכל אחת מעשר השנים שקדמו לשנת הגעת המצהיר לישראל, לא מתקיים לגבי המצהיר או לגבי בן זוגו האמור בתקנה 2 לתקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל), התשס״ו־2006.
9. במועד החתימה על הטופס לא מתנהל כנגד המצהיר ברשות המיסים כל הליך פלילי או הליך שומתי.
10. במשך עשר השנים שקדמו לשנת הגעת המצהיר לישראל לא נקבעה, בשומה סופית תושבותו של המצהיר, כתושב ישראל.

הדרישה המרכזית היא להוכיח כי המעבר לישראל אמיתי ומשמעותי, ולא מהלך טכני בלבד.

נקודות מחלוקת אפשריות

1. הגדרת "מרכז חיים"
   • המונח "מרכז חיים" אינו מוגדר באופן חד־משמעי. רשות המסים בוחנת פרמטרים שונים – מקום המגורים, מקום העבודה, מקום לימודי הילדים, חשבונות בנק, פעילות עסקית ועוד מבחנים אשר נקבעו בפסיקה לאורך השנים.
2. ספירת ימי שהייה בישראל
   • לפי ההנחיות, גם חלק מיום נחשב כיום מלא. המשמעות היא שיום יציאה ויום חזרה נספרים כשני ימי שהייה בישראל. המצב הזה יכול להוביל לכך שנישומים מסוימים לא עומדים בתנאים של מקסימום 60 יום בשנה טרם עלייתם.
3. החזקת דירה בישראל
   • גם אם הדירה הושכרה לאחרים, רשות המסים עשויה לטעון כי מדובר ב"זיקה לישראל" וכבית קבע בישראל במקרים מסוימים, כתלות בהגדרות הסכם השכירות.
4. קצבאות ביטוח לאומי ושירותי בריאות
   • קבלת קצבה או שירות רפואי עשויה להיחשב כזיקה לישראל.

דוגמאות למקרים גבוליים

• דירה בבעלות אך ללא שימוש בפועל: יחיד שהחזיק דירה בישראל אך השכיר אותה לאחרים.
• ביקורים תכופים בישראל: משפחה שביקרה בישראל מספר פעמים בשנה, אך טוענת שמרכז חייה היה בחו"ל.
• עבודה בחו"ל לאחר חזרה לישראל: עולה חדש שהגיע לישראל אך המשיך לעבוד בחו"ל באופן חלקי.

דגשים במילוי הטופס והגשת הבקשה

יש צורך לצרף לבקשה להחלטת המיסוי אסמכתאות מלאות:

1. הסכמי רכישה והשכרה של דירה בישראל החל ממועד ההגעה לישראל.
2. לגבי יחיד שיש לו דירה בבעלותו בישראל במהלך 10 השנים שקדמו לשנת ההגעה לישראל, עליו לצרף הסכמי השכרת דירה המעידים על כך שהדירה לא הייתה זמינה לשימושו האישי.
3. תעודת עולה או תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה.
4. פירוט תעודת נוסע ממשרד הפנים וממשטרת הגבולות ליחיד ולבן הזוג, לרבות מידע גם על כניסות לישראל באמצעות דרכון זר.
5. אישור מהביטוח הלאומי על אי קבלת קצבאות מכל סוג שהוא במהלך 10 השנים שקדמו לשנת ההגעה לישראל.
6. פירוט של מספר ימי השהייה בישראל שלך ושל בני המשפחה בכל שנת מס החל מיום ההגעה לישראל. (וזאת למרות שלרשות המסים אפשרות פשוטה לגשת למידע זה).

מה צריך לעשות לפני ואחרי קבלת ההחלטה

לפני:

• תכנון מס מוקדם הכולל במקרים מסוימים סטראקצ'ר, ועבודת מחירי העברה.
• בדיקת מבנה ההחזקות והכנסות צפויות מישראל ומחו"ל.
• בחינת השלכות מול בנקים ורשויות זרות נוספות, בהתאם לאמנות המס, הוראות הFATCA וה-CRS.

אחרי:

• דיווחים שוטפים למס הכנסה בהתאם למעמד החדש.
• עדכון ביטוח לאומי ורשויות נוספות.
• מעקב אחר תקופת ההטבות והיערכות לסיומה, לרבות תכנוני המס אשר ישמרו את הטבות המס שנצברו לאורך התקופה.