השקעות בקריפטו הופכות ליותר ויותר פופולריות, ואיתן נוהל גילוי מרצון קריפטו הופך לרלוונטי ביותר. השווי של שוק הקריפטו שובר שיאים חדשים כל הזמן. מספר הולך וגדל של ישראלים משקיע במטבעות קריפטו ומפיק מכך רווחים משמעותיים, וגם ברשות המסים יודעים – קיים פער גדול בין מספר משתמשי הקריפטו בישראל – המוערך בין חצי מיליון ל-1.67 מיליון – לבין מספר המדווחים כחוק.

מספר לא מבוטל של משקיעים לא מדווח על הכנסות אלו, ממגוון סיבות. חשוב לזכור שכל הכנסה של תושב ישראל חייבת בדיווח בישראל. כל פעולה של מכירה או המרה של מטבעות קריפטו היא אירוע מס החייב בדיווח. קריפטו הוא נכס, וחלים עליו כללי המיסוי של עסקאות בנכסים: מס רווחי הון בגובה 25% (אלא אם הפעילות עולה לכדי עסק, ואז תחויב במס חברות או במס שולי ליחיד). 

אי-דיווח ותשלום המס מהווים עבירת מס פלילית! גם אם לא נעשו במכוון. וגם חשיפה לקנסות כבדים, חילוט נכסים, הליכים משפטיים פליליים ואזרחיים ועוד.

לצד זאת, גם האכיפה של רשות המיסים עולה. רשות המסים פועלת לאיתור מחזיקי הקריפטו במטרה להגיע אל מיליארדי השקלים הישראליים המסתובבים בשוק הקריפטו וחייבים במס בישראל, אך לא מדווחים. לטענתה – היא כבר מחזיקה בטכנולוגיות מתקדמות לאיתור נכסים לא מדווחים, ובשנת 2027 יחלו חילופי מידע בינלאומיים ובורסות הקריפטו הגדולות בעולם יחויבו להעביר מידע מפורט על פעילות לקוחות ישראלים. 

כבר השנה ראינו שבאופן קבוע מתפרסמות ידיעות על נישומים שרשות המיסים פנתה אליהם בשל חשד להעלמת הכנסות קריפטו. לדוגמה, בתחילת 2025 פורסם כי תושב ישראל שהעלים 35 מיליון ₪ הכנסות מקריפטו יועמד לדין. בנוסף, כמה שבועות אחרי, פורסם כי שחקן פוקר ישראלי חשוד בהעלמת מיסים, בין היתר תוך שימוש בקריפטו.

יש לך קריפטו כבר שנים ועשית פעולות מכירה או המרה בלי לדווח? אפשר לתקן בלי להסתבך בפלילים, במסגרת נוהל גילוי מרצון של מס הכנסה. לפי רשות המסים – מדובר בנוהל אחרון, שבסיומו יצא מבצע אכיפה נרחב.

בשביל להימנע מחשיפה פלילית יש להסדיר את הדיווח מול הרשויות בישראל. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות נוהל גילוי מרצון. נוהל גילוי מרצון הנוכחי פורסם ב-25.8.25 ויהיה בתוקף עד ה-31.8.26. הנוהל החדש מתייחס להכנסות ממספר מקורות, ביניהן הכנסות מקריפטו.

הסדרת חבות המס – נוהל גילוי מרצון קריפטו 2025

ההשלכות של אי דיווח ותשלום המס חמורות ביותר. העונשים נעים מקנסות כספיים ועד למאסר בפועל. לכן, רצוי וכדאי להסדיר את הנושא מול הרשויות. אחת האפשרויות לכך הן הגשת בקשה לגילוי מרצון.

נוהל גילוי מרצון אינו נוהל קבוע אלא מתפרסם אחת לתקופה. הנוהל החדש פורסם ב-25.8.25 ויהיה בתוקף עד סוף אוגוסט 2026. הנוהל מתייחס להסדרה של הכנסות ממספר מקורות, ביניהן גם הכנסות מנכסים קריפטוגרפיים, כגון ביטקוין.

במסגרת הליך הגילוי מרצון, מגיש הנישום בקשה לרשות המיסים בצירוף המסמכים הרלוונטיים. רשות בוחנת את הבקשה ואם היא עומדת בדרישות הסף של החוזר, מפנה אותה לאחד משני מסלולים – המסלול הירוק או המסלול הרגיל. לנישום אין בחירה באיזה מסלול יהיה, זה נעשה כתלות בפרטי המקרה שלו.

1. המסלול הירוק – מסלול פשוט ומהיר יותר וכולל בד"כ הגשה או תיקון דוחות. ההליך אפשרי אם ההכנסות בכל תקופת הגילוי לא עלו על חצי מיליון ₪. וכן, השווי ההון שלהם נכון ל-31.12.24 לא עלה על מיליון וחצי ₪.
2. המסלול הרגיל – מסלול מורכב יותר, הכולל דיוני שומות וניהול משא ומתן מול פקיד השומה. מקרה שלא עומד בתנאיו של המסלול הירוק יועבר למסלול הרגיל.

לדוגמה, שימו לב, נישום ששווי הנכסים שלו ב31.12.24 היה מיליון ₪ והרווחים שלו היו 200 אלף ₪ ייכנס למסלול הירוק. עם זאת, אם הרווחים שלו היו 600 אלף ₪, הוא יועבר למסלול הרגיל.

היתרון העיקרי של הליך הגילוי מרצון הוא ההגנה הפלילית לה זוכה הנישום במסגרתו. כלומר, רשות המיסים לא תוכל להתחיל בהליך פלילי נגדו, רק בהליך אזרחי. כך מידע שהוגש במסגרת ההליך שאושר ושולם המס בגינו לא יוכל לשמש כנגד הנישום. גם במקרים מסוימים שהבקשה לא אושרה, המידע שנמסר במסגרתה לא יוכל להוות ראיה בהליך פלילי בנושא.

ממה שראינו בנהלים הקודמים, רשות המיסים אינה מסתפקת רק בלכידת הנישום והכנסתו לרשת המס, אלא בוחנת גם היבטי הלבנת הון. בפועל זה בא לידי ביטוי בכך שרשות המיסים ביקשה אסמכתאות למקור הכספים. אם לא נחה דעתה כי מקורם כשר וחוקי, הוטל מס גם על הקרן. המס שהוטל עמד בד"כ בגובה 10%/15% ובמקרים חריגים עמד על 50%. אנו מניחים כי דרך פעולה זו תמשיך גם בנוהל החדש.

לשאלות נפוצות ותשובות בנושא גילוי מרצון, לחצו כאן.

דיווח שוטף על הכנסות קריפטו

לאחר שהוסדר הדיווח על הכנסות קריפטו בעבר, נישום שממשיך לצבור הכנסות מקריפטו יצטרך לדווח על כך לרשות המיסים. בשביל לשפוך אור על אופן הדיווח הנכון, פרסמה רשות המיסים את חוזר 5/2018. החוזר מדבר על אופן המיסוי של הכנסות קריפטו ודן בסוגיות מס הכנסה ומע"מ.

לקריאה נוספת על אופן המיסוי של הכנסות קריפטו, לחצו כאן.

נקודות חשובות לעתיד

לאור פרסום הנוהל כדאי לשים לב לכמה נקודות חשובות:

1. גילוי מרצון לפני פנייה יזומה של רשות המסים – בדרך כלל רשות המסים פועלת בשיטת "המקל והגזר". נהלי גילוי מרצון קודמים נתנו הזדמנות, למשך פרק זמן מסוים, להסדיר הכנסות שלא דווחו בטרם החלה לנקוט בהליכים. כך לדוגמה, נוהל גילוי מרצון משנת 2014 שהגיע כשנה וחצי לפני שרשות המסים יצאה בהודעה מתוקשרת במיוחד שהגיעו לידיה מידע על אין ספור ישראלים שמחזיקים בחשבונות בנק בשווייץ. משם הדרך להליך פלילי לכלל הנישומים שלא דיווחו הייתה קצרה מאוד. לכן מומלץ להסדיר את חבות המס כבר עכשיו.
2. הליך גילוי מרצון גם שלא במסגרת הנוהל – בפרקטיקה ניתן להסדיר רווחים והכנסות שלא דווחו כלל ורווחים מתחום הקריפטו בפרט, גם ללא נוהל גילוי מרצון וזאת באמצעות דיוני שומה מול רשות המסים וחתימת הסכם שומה בסופו של התהליך.

הדיווחים על רווחים מקריפטו עלולים ליצור התלבטויות מקצועיות (האם מדובר בהכנסה עסקית או הונית? שאלת החבות במע"מ וכו') וכן אתגרים טכניים (איסוף המידע מהבלוקצ'יין, התחקות אחר הפעולות וכו') ולכן מומלץ להסתייע במומחים בתחום הקריפטו.

משרד נמרוד ירון ושות' כולל עו"ד ורו"ח המתמחים בתחום הקריפטו ומלווים נישומים בהליכי גילוי מרצון בנושא זה. נשמח לסייע בכל הקשור להסדרת הדיווח מול רשות המסים. ליצירת קשר עם נציג ממשרדנו, לחצו כאן.

*האמור אינו מהווה המלצה להשקעה כלשהי ואינו מחליף יעוץ מקצועי מקיף בתחום המסים וההשקעות.