גילוי מרצון והסדרת הכנסות והון | נמרוד ירון ושות׳ https://y-tax.co.il/category/voluntary-disclosure-and-regulation-of-income-and-capital/ מיסוי בינלאומי ומיסוי ישראלי Tue, 25 Nov 2025 14:48:41 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.9 https://y-tax.co.il/wp-content/uploads/2020/03/cropped-android-chrome-512x512-1-32x32.png גילוי מרצון והסדרת הכנסות והון | נמרוד ירון ושות׳ https://y-tax.co.il/category/voluntary-disclosure-and-regulation-of-income-and-capital/ 32 32 הגבול הדק בין השקעה לעסק: מיסוי השכרת נכסים מרובים בישראל https://y-tax.co.il/the-thin-line-between-investment-and-business-taxation-of-multiple-rental-properties-in-israel/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=the-thin-line-between-investment-and-business-taxation-of-multiple-rental-properties-in-israel Tue, 25 Nov 2025 14:35:00 +0000 https://y-tax.co.il/?p=57705

פרשת וייס נגד רשות המיסים מלמדת על המורכבות במיסוי השכרת נכסים ועל החשיבות של תכנון מס נכון

מיסוי השכרת נכסים מרובים הוא נושא מורכב שמעסיק בעלי נדל"ן רבים בישראל. בני הזוג דניאלה ואמנון וייס השכירו 12 נכסים והפיקו מכך הכנסות של כ-4 מיליון ₪ בשנים 2015-2019. בני הזוג ביקשו לקבל פטור מלא ממס בעקבות נכותו של אמנון. פקיד השומה לא קיבל בקשה זו ובני הזוג ערערו על החלטתו לבית המשפט המחוזי.

בפסק דין שניתן באוקטובר 2025 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, קיבלה השופטת ירדנה סרוסי כמעט את כל טענותיהם. ההשכרה היא עסקית, הבעל ניהל את כל הפעילות וההכנסות נבעו מיגיעתו האישית. למרות ההכרה בעובדות ובאופי העסקי של הפעילות, בית המשפט קבע כי בני הזוג כבולים להסכמי שומה ישנים שחתמו עם רשות המיסים. בעקבות כך, הוחלט כי יחויבו במס מלא.

פסק הדין בעניין וייס נגד רשות המיסים מדגים היטב את המורכבות של מיסוי השכרת נכסים מרובים ונדל"ן להשקעה, ומעלה שאלות שכל בעל נכסי נדל"ן צריך להכיר. מתי השכרת נכסים נחשבת עסקית? מתי רשות המיסים רואה בכם משכיר פרטי ומתי עסק? ומדוע ההבחנה הזו כל כך קריטית?

השכרה פאסיבית מול השכרה עסקית

אחת הסוגיות המרכזיות במיסוי נדל"ן היא ההבחנה בין השכרה פאסיבית לבין השכרה עסקית. הסיווג משפיע באופן ישיר על שיעור המס על הכנסה משכירות, על האפשרות לניכוי הוצאות, על זכאות לפטורים, ואף על חובת הדיווח לרשות המיסים.

מסלולים שונים במיסוי הכנסות משכירות בפקודת מס הכנסה

פקודת מס הכנסה מבחינה בין שני סוגי הכנסות מהשכרת נכסים.

  • הכנסה מנכס (סעיף 2(6) לפקודה)– הכנסה פאסיבית שמקורה בהחזקת נכס והשכרתו, ללא פעילות עסקית שוטפת. בדרך כלל מדובר בהשכרה של דירה או שתיים, כאשר בעל הנכס אינו עוסק בניהול שוטף אלא רק בגביית דמי השכירות.
  • הכנסה מעסק (סעיף 2(1) לפקודה) – כאשר ההשכרה מתבצעת בהיקף רחב, באופן שיטתי, מקצועי ומתמשך, היא עשויה להיחשב כעסק לכל דבר.

ההבדל בין המסלולים אינו רק טכני- הוא כלכלי ומשפטי כאחד.

בהכנסה פאסיבית  ניתן לבחור בין שני מסלולי מיסוי: מס לפי מדרגות המס השולי (עד 47%, נכון ל-2025), תוך ניכוי הוצאות מוכרות (ריבית משכנתא, תחזוקה, ארנונה וכדומה). מסלול מופחת- מס בשיעור 10% על ההכנסה ברוטו, ללא ניכוי הוצאות כלל, בתנאי שהכנסה לא עוברת ערך סף המוגדר בחוק מסלול זה כדאי בעיקר למי שנמצא במדרגת מס גבוהה, יש לו הוצאות נמוכות יחסית ושכר הדירה שהוא מקבל אינו גבוה במיוחד

אם ההשכרה נחשבת להכנסה עסקית היא תמיד תמוסה במס שולי. אם ההשכרה מבוצעת על ידי יחיד (במסגרת עוסק מורשה\פטור) תמוסה לפי מדרגות המס השולי (עד 47%). אם ההשכרה מתבצעת דרך חברה, היא תמוסה במס חברות (23%, נכון ל-2025). במקרה של סיווג עסקי, ניתן לנכות מגוון רחב יותר של הוצאות (שיפוצים, שכר עובדים, שכר טרחה מקצועי, פחת, ועוד). נציין הכנסה עסקית אינה זכאית למסלול המופחת של 10%.

פטורים מסוימים חלים רק על הכנסות מיגיעה אישית – כלומר, על פעילות עסקית ולא על הכנסה פאסיבית מנכס. לכן, הסיווג כהכנסה עסקית עשוי להקנות זכאות לפטורים או להטבות מס שאינם זמינים במסלול הפאסיבי.

קריטריונים להבחנה בין הכנסה מנכס להכנסה מעסק

קריטריון

הכנסה מנכס

הכנסה מעסק

אופי הפעילות

פאסיבית- החזקה והשכרה ללא ניהול שוטף

שיטתית, מקצועית ומתמשכת בהיקף רחב

היקף טיפוסי

דירה אחת או שתיים

מספר נכסים רב

מסלולי מיסוי

שתי אפשרויות לבחירה:
מס שולי (עד 47%) וניכוי הוצאות.
מס 10% ללא ניכוי הוצאות (

מס שולי מלא (עד 47%) או מס חברות (23%) כתלות באופן ההשכרה (עוסק/חברה)

ניכוי הוצאות

הוצאות בסיסיות

הוצאות מורחבות

זכאות לפטורים

אין זכאות לפטורים על הכנסות מיגיעה אישית

יש זכאות לפטורים מסוימים על הכנסות מיגיעה אישית

המבחנים לקביעת אופי ההשכרה

בתי המשפט ורשות המיסים בוחנים מספר קריטריונים כדי לקבוע האם מדובר בהשכרה פאסיבית או עסקית. חשוב לדעת שאין כלל אחיד וברור, כל מקרה נבחן לגופו.

לדוגמה, בית המשפט בוחן מבחנים כגון:

  • מבחן היקף העסקה- ככל שהיקף העסקה גבוה יותר, הנטייה תהיה להכרה בהכנסה כעסקית;
  • מבחן התדירות- תדירות גבוהה יותר תטה את הכף להכנסה עסקית, כמו במקרה של דירות עם שותפים שבהן יש תחלופה גבוהה של דיירים;
  • מבחן ההשבחה- ככל שנעשתה השבחה או ניסיונות להשבחה, מדובר במאפיין עסקי ויזמי;
  • מבחן הנסיבות- המבחן המסכם והחשוב ביותר, שבו בית המשפט שוקל את כל האינדיקציות ומקבל החלטה האם מדובר בפעילות עסקית מחזורית ומתמשכת או בפעילות פאסיבית.

לקריאה נוספת על מתי עסקה הופכת לפעילות עסקית והמבחנים השונים, לחץ כאן.

בפרשת דניאלה ואמנון וייס, בית המשפט קבע כי פעילות ההשכרה של בני הזוג נוהלה באופן פעיל, שיטתי ומקצועי. לכן מדובר בהכנסה עסקית. עם זאת, כפי שנראה בהמשך, עצם ההכרה באופי העסקי לא הספיקה כדי לזכותם בפטור ממס, בשל הסכמי שומה ישנים שחייבו אותם.

פרשת וייס – מקרה מבחן

 

העובדות

בני הזוג דניאלה ואמנון וייס השכירו 12 נכסים. שמונה נכסים מסחריים ודירות מגורים נוספות. תשעה מהנכסים היו רשומים על שמה של דניאלה, שמונה נכסים מסחריים ודירת מגורים אחת. עיקר הנכסים התקבלו בירושה או במתנה מקרובי משפחה. על שם אמנון רשומות שלוש יחידות דיור. שתי דירות מגורים (בתל אביב ובנופים, כאשר הדירה בנופים מפוצלת לשתי יחידות דיור). בנוסף, אמנון מחזיק במניות חברת א.ד. וייס השקעות בע"מ, שבבעלותה חמישה נכסים מסחריים (פסק הדין לא התייחס להחזקה במניות אלו)

בני הזוג הפיקו הכנסות כוללות של כ-4 מיליון ₪ בשנות המס 2015-2019. אמנון וייס, נכה בשיעור של 100%, ניהל בפועל את כל פעילות ההשכרה. הוא טיפל בשוכרים, ניהל חוזים, דאג לתחזוקה ולגבייה. בני הזוג ביקשו כי כלל ההכנסות ייחשבו כהכנסות מיגיעה אישית של אמנון, ובכך ייהנו מפטור מלא ממס לנכה לפי סעיף 9(5)(א) לפקודת מס הכנסה.

הקרב המשפטי

העניין המרכזי במחלוקת היה שיעור ייחוס ההכנסות מנכסי דניאלה לאמנון לצורך פטור ממס לנכה.

טענת בני הזוג: יש לייחס 100% מההכנסות מנכסי דניאלה לאמנון במסגרת חישוב מס מאוחד, שכן אמנון ניהל את כל הנכסים בפועל ולכן ההכנסות נובעות מיגיעתו האישית ומזכות אותו ליהנות מהפטור המלא לנכה.

טענת רשות המיסים: ההכנסות הן פאסיביות  ולא עסקיות גם אם ייקבע שמדובר בעסק, קיים הסכם שומה ישן שנחתם עם בני הזוג בשנים 2004 ו־2016. ההסכם קובע כי רק 15% מהכנסות נכסי דניאלה ייחשבו כהכנסות מיגיעה אישית של אמנון. ההסכם מחייב גם לשנים הבאות ולכן בכל מקרה אין לא ניתן לקבל פטור על כלל הנכסים

ייחודיות המקרה מבחינה משפטית ומיסויית: בדרך כלל רשות המיסים טוענת שהשכרת ריבוי נכסים היא פעילות עסקית (כדי להטיל מס גבוה יותר). עם זאת, במקרה זה סיווג ההשכרה כעסקית היה מעניק לבני הזוג פטור מלא ממס. לכן הרשות טענה שמדובר בהכנסה פאסיבית.

למרות שעיקר המחלוקת היא על שיעור הייחוס והתחייבות להסכמי השומה, השופטת התייחסה בהרחבה גם לסיווג ההכנסה כעסקית או פאסיבית. נושא זה הפך למרכזי בפסק הדין.

פסק הדין

בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת ירדנה סרוסי), קיבל כמעט את כל טענות בני הזוג. נקבע כי פעילות ההשכרה נוהלה באופן שיטתי, מקצועי ופעיל, ולכן מדובר בעסק. עוד נקבע כי אמנון וייס ניהל בפועל את כל הנכסים וכי ההכנסות נבעו מיגיעתו האישית. עם זאת, בית המשפט קבע כי בני הזוג כבולים להסכמי השומה הקודמים ,הכוללים התחייבות מפורשת להחיל את תנאיהם גם על שנות המס העתידיות. התוצאה: על אף ההכרה באופי העסקי של הפעילות וביגיעתו האישית של אמנון, בני הזוג חויבו בתשלום מס מלא על רוב ההכנסות, בתוספת קנס גירעון והוצאות משפט.

הלקחים המעשיים

הפסיקה בעניין דניאלה ואמנון וייס מספקת שורה של לקחים חשובים לבעלי נכסים מרובים ולכל מי שעוסק בהשכרת נדל"ן. הטבלה הבאה מסכמת את העקרונות המרכזיים שעלו מהמקרה ואת המשמעויות המעשיות לכל אחד מהם.

נושא

העיקרון המרכזי

מה חשוב לדעת בפועל

מתי השכרת נכסים נחשבת עסקית

מעל 10 נכסים נחשבים לרוב כפעילות עסקית

לא רק מספר הנכסים קובע. גם רמת המעורבות, הניהול, השיפוצים והשירותים הנלווים

הסכמי שומה לטווח ארוך

הסכם שומה עלול לחול גם על שנות מס עתידיות

לפני חתימה על כל הסכם מול רשות המיסים, חשוב לבחון את הניסוח לעומק ולהתייעץ עם מומחה מס כדי לוודא שההסכם לא יכבול אתכם בעתיד

הסכם שומה כהודאת בעל דין

הסכם שומה שנחתם בעבר מהווה הודאה משפטית לגביי אופי ההכנסה ושיעור הייחוס

אי אפשר לטעון בשנים מאוחרות יותר טענות סותרות להסכם שומה שנחתם בעבר, גם אם השתנו הנסיבות או שההסכם התברר כלא כדאי

פטורי מס לנכים

הפטור המלא חל רק על הכנסות מיגיעה אישית

יש להוכיח כי הנכה ניהל בפועל את הפעילות, קיבל החלטות עסקיות והיה מעורב באופן שוטף

תיעוד והוכחות

נטל ההוכחה להוכיח ניהול פעיל ויגיעה אישית מוטל על הנישום

יש לשמור תיעוד מפורט (לדוגמא, חוזי שכירות, התכתבויות עם שוכרים, חשבוניות תחזוקה וכדומה)

גילוי מרצון – כלי חשוב להסדרת דיווחים וחבות מס

מעבר לחשיבות של תכנון מס נכון, יש צורך בשקיפות מלאה מול רשות המיסים. בעלי נכסים שמנהלים פעילות השכרה בהיקף רחב אך אינם מבצעים דיווח למס הכנסה על השכרת דירות באופן מדויק עלולים למצוא עצמם במחלוקת דומה לזו של בני הזוג וייס.

במקרים כאלה, הליך גילוי מרצון מהווה כלי משמעותי להסדרת חבות המס והדיווחים מול רשות המיסים. מדובר בהליך שמאפשר לנישום לדווח ביוזמתו על הכנסות שלא דווחו או שדווחו באופן חלקי, ולקבל בתמורה חסינות מהליך פלילי ולעיתים אף הקלות בקנסות ובתוספות המס. הליך זה נועד לעודד שקיפות, תיקון טעויות בתום לב והסדרה יזומה של חבות מס. הוא רלוונטי במיוחד לבעלי נכסים מרובים שלא היו מודעים לכך שפעילותם עשויה להיחשב כעסקית ובכך חייבת במס שונה מזה שדיווחו עליו. יישום נכון של הליך גילוי מרצון, בליווי עורך דין או יועץ מס מנוסה, עשוי להסדיר את חבות המס כדין, למנוע סכסוך עתידי עם רשות המיסים, להפחית חשיפה משפטית ולחסוך עלויות משמעותיות.

מיסוי השכרת נכסים מרובים בישראל דורש הבנה מעמיקה של ההבחנה בין השכרה פאסיבית לעסקית. פסק הדין בעניין וייס מלמד כי גם כאשר בית המשפט מכיר באופי העסקי של הפעילות, הסכמי שומה קודמים עלולים לכבול את הנישום.

צוות המומחים שלנו בנמרוד ירון ושות' מתמחה במיסוי נדל"ן, ייצוג מול רשות המיסים ותכנון מס אסטרטגי לבעלי נכסים מרובים בישראל .נשמח לסייע לכם לבנות מבנה מיסוי נכון, לחסוך במס באופן חוקי ולהימנע ממלכודות מיותרות.

צרו קשר לייעוץ ראשוני.

מידע רלוונטי

מתי השכרת דירות נחשבת לעסק?

בדרך כלל השכרת דירות תחשב עסקית כאשר מדובר בהשכרה של כ-10 נכסים ומעלה או בניהול פעיל, שיטתי ומקצועי של הנכסים.

לרוב כן, במיוחד אם ההסכם כולל התחייבות עתידית. חשוב לבחון זאת היטב ולהתייעץ עם מומחה לפני החתימה.

הליך להסדרת חבות מס ביוזמת הנישום, עם חסינות פלילית והקלות בקנסות.

באמצעות תכנון מס נכון, בחירת מסלול מיסוי מתאים, ניכוי הוצאות מותרות וייעוץ מקצועי לפני הדיווח.

גם אם הכנסה נחשבת עסקית, הסכמים קודמים עם רשות המיסים עלולים להגביל את הזכאות להטבות מס.

]]>
נוהל גילוי מרצון – שאלות נפוצות https://y-tax.co.il/%d7%a0%d7%95%d7%94%d7%9c-%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%99-%d7%9e%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%a4%d7%95%d7%a6%d7%95%d7%aa/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25a0%25d7%2595%25d7%2594%25d7%259c-%25d7%2592%25d7%2599%25d7%259c%25d7%2595%25d7%2599-%25d7%259e%25d7%25a8%25d7%25a6%25d7%2595%25d7%259f-%25d7%25a9%25d7%2590%25d7%259c%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%25a0%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a6%25d7%2595%25d7%25aa Tue, 02 Sep 2025 07:44:00 +0000 https://y-tax.co.il/?p=42327

גילוי מרצון הוא הליך המאפשר לנישומים שעברו עבירות מס, להסדיר את הדיווח הנדרש וחבות המס מול רשות המיסים ובתמורה לקבל חסינות פלילית. רשות המיסים פרסמה מספר נהלים בעבר. בתאריך 25.8.25 יצא נוהל חדש של רשות המסים שתוקפו עד 31.8.26.

גילוי מרצון הוא הליך המאפשר לנישומים שעברו עבירות מס, להסדיר את הדיווח הנדרש וחבות המס מול רשות המיסים ובתמורה לקבל חסינות פלילית. רשות המיסים פרסמה מספר נהלים בעבר, כשתוקפו של האחרון מביניהם הסתיים בשנת 2019.

אנו נתקלים באנשים שפונים אליהם כשבאמתחתם לא מעט שאלות. לכן, במאמר זה ניסינו לרכז את התשובות לשאלות הנפוצות ביותר שאנו נתקלים בהן בנושאי גילוי מרצון.

בתאריך 25.8.25 פורסם ניהול גילוי מרצון לשנת 2025, מה עושים עכשיו?

אם יש לכם הכנסות שלא דווחו יש להגיש בקשה לנוהל גילוי מרצון למחלקת חקירות ברשות המסים. יש להגיש את הבקשה על פי הכללים המופיעים בנוהל הגילוי מרצון לשנת 2025 ועל גבי נספח ב' שלו.

למי מתאים הליך הגילוי מרצון?

ההליך מתאים לכל מי שיש לו הכנסות חייבות במס שלא דווחו ולא שולם עליהן מס כנדרש בישראל בין אם הן מהארץ ובין אם הן מחו"ל. הנוהל חל גם על הכנסות נמוכות, כל עוד הן לא דווחו כחוק.

מהם היתרונות של הליך הגילוי מרצון

 

להליך הגילוי מרצון מגוון יתרונות, הן לרשות המיסים והן לנישומים. היתרונות העיקריים שיש לנישום הם:

  • קבלת חסינות פלילית – אי דיווח על הכנסות הוא עבירה פלילית, ההליך מעניק הגנה.
  • פתיחת דף חדש מול רשות המסים – יישור קו והסדרת כל ההכנסות.
  • הכשרת הכסף – למרות שההליך כשלעצמו לא מכשיר את הכסף. כחלק מההליך רצוי לבצע ביקורת על מקור הכספים, מה שייסע גם בהכשרת הכסף מול הבנקים.

מהם החסרונות של הליך הגילוי מרצון?

 

למרות יתרונותיו של ההליך, קיימים לו גם מספר חסרונות. החסרונות העיקריים של ההליך עבור הנישום:

  • תשלום מס מלא על ההכנסות שלא דווחו.
  • תוספת ריביות, הצמדה ולעיתים קנסות ועיצומים כספיים.
  • דרישה להציג אסמכתאות למקור הכספים – אחרת ייתכן חיוב במס גם על הקרן.

מה ההבדל בין מסלול ירוק למסלול רגיל?

קריטריון

מסלול ירוק

מסלול רגיל

שכר דירה למגורים

עד 250,000 ₪ לשנה

מעל 250,000 ₪ לשנה

נכסים פיננסיים בחו״ל

קרן של עד 4 מיליון ₪ (נכון ל־31.12.2014) ולא בוצעו הפקדות בחשבון בתקופת הגילוי

קרן מעל 4 מיליון ₪ ו/או בוצעו הפקדות בתקופת הגילוי

נכסים דיגיטליים

עד 500,000 ₪ לכל תקופת הגילוי ושווים ההוגן עד 1.5 מיליון ₪ (נכון ל־31.12.2024)

מעל הסכומים האלו

הליך

הגשת דוחות/דוחות מתקנים, רשות המסים רשאית לדרוש דיונים

דיוני שומה מול רשות המסים

משך זמן

ברוב המקרים קצר יחסית

ארוך יותר, כולל משא ומתן

כמה זמן לוקח הליך הגילוי מרצון?

משך הטיפול בהליך משתנה בהתאם למורכבות התיק. בדרך כלל ההליך לוקח מספר חודשים אך החסינות הפלילית חלה מרגע אישור הבקשה על ידי מחלקת חקירות של רשות המסים.

האם רשות המיסים יכולה להשתמש במידע שנמסר בהליך פלילי?

כן ולא. אם הבקשה אושרה והמס שולם, הנישום קיבל הגנה פלילית. אם הבקשה לא אושרה והנישום עמד בתנאי הסף של החוזר רשות המיסים לא תוכל להשתמש במידע. עם זאת, אם המס לא שולם או הנישום לא עמד בתנאי הסף, תוכל רשות המיסים להשתמש במידע כראיה בהליך פלילי או אזרחי.

באילו מקרים לא יחול הנוהל?

 

עיקרי המקרים בהם הנוהל לא יחול הם:

  • הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית.
  • עבירות מנהליות לפי חוק העבירות המנהליות.
  • מקרים בהם כבר מתנהלת חקירה או בדיקה (גלויה/סמויה) ברשות המסים או ברשות אחרת.
  • הנישום הורשע בעבירות מס.
  • הנישום שילם כופר על עבירה בדיני המס.
  • הנישום הגיש בקשה לגילוי מרצון בעבר.

האם קיימת אפשרות לביצוע הליך הגילוי מרצון באופן אנונימי?

לא. בנוהל החדש (2025) אין אפשרות להגיש בקשה אנונימית. הבקשה מוגשת אך ורק באמצעות טופס מקוון באתר רשות המסים.

על אילו מקרים לא חלה החסינות הפלילית?

במקרים בהם לרשות המיסים יש מידע קודם על הנישום ומתנהלת כנגדו חקירה סמויה או גלויה או במקרים בהם התיק של הנישום (אם יש לו תיק במס הכנסה) נמצא בתוכנית עבודה/דיוני שומות. בנוסף, מיותר לציין כי החסינות הפלילית תחול רק אם הנישום גילה את כל המידע ולא הסתיר/מסר מידע לא נכון.

האם אפשר לעשות את ההליך יותר מפעם אחת?

לא, ניתן לעשות את ההליך רק פעם אחת.

האם התיישנות חלה גם על מקרים של אי דיווח על הכנסות?

לא. כל עוד ההכנסה לא דווחה אין התיישנות. בפרקטיקה מסדירים את השנה השוטפת בתוספת עשר שנים אחורה (תקופת ההתיישנות הפלילית).

איך מגישים את הבקשה להליך גילוי מרצון?

תחילה יש לבצע תחשיבים בנוגע להכנסות שלא דווחו תוך ביצוע אופטימיזציית מס ככל שמתאפשר. לאחר מכן, יש למלא את הטפסים הרלוונטיים ולהגיש את הבקשה למחלקת חקירות ברשות המיסים. בשלב ההגשה חשוב להבין באיזה מבין שני מסלולים שונים – מסלול ירוק ומסלול רגיל נמצאים.

אילו מסמכים יש לצרף לבקשה?

 

המסמכים שיש לצרף לבקשה תלויים בסוג ההכנסה. להלן רשימה לא סגורה של המסמכים שיש לצרף לבקשה.

  • טופס הצהרה (נספח ב׳ לנוהל).
  • ייפוי כוח (אם מוגש באמצעות מייצג).
  • דפי חשבון בנק.
  • דוחות מס מתוקנים.
  • הסכמי שכירות (אם מדובר בהכנסות משכירות).
  • ניירות עבודה ואסמכתאות לנכסים דיגיטליים.

מה קורה לאחר שרשות המיסים אישרה את ביצוע ההליך?

התיק מופנה לפקיד השומה הרלוונטי ואז מתחילים דיוני שומה שבסופם נחתם הסכם שומה עם רשות המיסים שלאחריו יש לשלם את חבות המס הנובעת מאותו ההסכם. לאחרת חתימת הסכם השומה ותשלום המס הנישום זכאי לחסינות פלילית.

לאיזה תקופות מתייחס הגילוי מרצון?

סעיף 225 לפקודה קובע התיישנות פלילית של 10 שנים משנת המס שבה נעברה העברה. רשות המסים קובעת שהעברה התגבשה בשנה שבה לא הוגש דו"ח, כך שלמעשה מדובר על עשר שנים מתום השנה בה לא הוגש הדו"ח, ובפועל – מדובר על 11 שנים כי הדו"ח אמור להיות מוגש בשנה העוקבת.

מה קורה אם רשות המיסים לא מאשרת ההליך?

לנישום לא תהיה חסינות פלילית, עדיין מומלץ להסדיר את חבות המס ולהסיר את העוולה. ויתכן כי במקרה כזה רשות המיסים לא תיקח את התיק להליך הפלילי.

מהן האלטרנטיבות להליך הגילוי מרצון?

ניתן לדווח על ההכנסות ולהגיש דוחות לכל השנים שבהן ההכנסה לא דווחה. חשוב לציין כי במקרה כזה אין חסינות פלילית.

האם ניתן להגיש את הבקשה לבד או שיש לעשות זאת באמצעות מייצג?

באופן כללי, ניתן להגיש לבד. עם זאת בנושאים בהם קיימת חשיפה פלילית וכן בכל מה שקשור להליכי מיסוי ודיוני שומה מול רשות המסים נדרש ידע ובקיאות בנושאי מס ולכן לא מומלץ לפנות באופן עצמאי אלא באמצעות רואה חשבון/עורך דין. רוב הסיכויים שמייצג עם ניסיון ספציפי בתחום גילוי מרצון בשילוב עם מיסוי בינלאומי שעבד ברשות המסים ומכיר את התנהלות המערכת יוכל לחסוך הרבה מאוד כסף בהליך.

על אילו הכנסות יש לדווח לרשות המיסים?

על כל ההכנסות בארץ ובחו"ל שלא דווחו ולא שולם בגינן מס, כגון, הכנסות שהופקו מירושה בחו"ל, מימוש והמרה של קריפטו, חשבונות בנק בחו"ל, שכר דירה בחו"ל, קצבאות מחו"ל, מכירות נכסים בחו"ל ועוד.

יש לרשות המיסים דרך לדעת על הכנסות מחו"ל אם לא אדווח אליהן באופן יזום?

כן! כחלק מהסכמי חלופי המידע שיש לרשות המיסים עם רשויות זרות רבות בעולם, היא מקבלת מידע באופן שוטף על פעילות של תושבי ישראל. הסכמים אלו כוללים את ה-CRS של ארגון ה-OECD, את ה-FATCA האמריקאית ועוד. על פי הידוע לנו, רשות המסים בתהליכים של איסוף מידע מבורסאות קריפטו על מנת לשים את ידה ביום מן הימים על מעלימי ההכנסות מקריפטו.

למה חשוב לשים לב כשהגילוי מרצון כולל הכנסות מחו"ל?

יש לשים לב להוראות אמנות המס הרלוונטיות עם המדינות הזרות, סוגיות זיכוי מס זר, מסלולי דיווח שונים (לדוגמה, שכר דירה מחו"ל), כלל הדברים הללו יכולים להסתכם בסכומים משמעותיים. לכן, חשוב לפנות למשרד שמומחה במיסוי בינלאומי, בשביל לקבל את המענה המקיף ביותר.

אוקיי עשיתי גילוי מרצון, מה הלאה?

ראשית, יש צורך לשלם את תשלום המס. כמו כן, לעיתים הכסף לא נמצא בארץ ועל מנת להביא אותו לבנקים בישראל יהיה צורך באישור רואה חשבון על מקור הכספים או אישור לבנק בכל הקשור לנתיב הכסף שמקורו בקריפטו או בהכנסות אחרות.

מה קורה אם לא משלמים את המס שנקבע?

אם לא משולם המס, החסינות הפלילית מתבטלת, ורשות המסים רשאית להשתמש במידע שנמסר בבקשה כראיה בהליך פלילי או אזרחי.

אם אני לא רוצה לדווח עכשיו האם יהיו נהלים נוספים בעתיד?

תוקפו של הנוהל קצוב בזמן. הנוהל בתוקף מתאריך 25.8.25 ועד לתאריך 31.8.26. רשות המסים ציינה בעבר כי לא יהיו יותר נהלי גילוי מרצון. על פי הידוע לנו, רשות המסים פועלת לשנות את החקיקה הקיימת ולהוסיף סעיפים אשר יבהירו את הסנקציות למי שירצה להסדיר חבות מס בעתיד כשלא יהיה נוהל גילוי מרצון (מדובר בסנקציות משמעותיות מעבר להליך הפלילי שלא תינתן בגינו חסינות).

האם ניתן לבצע הליך גילוי מרצון יותר מפעם אחת?

לא. ניתן להגיש בקשה לגילוי מרצון פעם אחת בלבד.

האם יש גילוי מרצון רק בישראל?

לא, מדינות רבות בעולם מנהיגות נהלי גילוי מרצון. חלקן מנהיגות נהלים זמנים, בדומה למתכונת הישראלית, אחרות מנהיגות נהלים קבועים ויש מדינות שאף משלבות בין השניים ולצד הנהלים הקבועים שלהן מפרסמות נהלים זמניים לדברים ספציפיים.

משרדנו כולל עו"ד ורו"ח וסייע בעבר לנישומים רבים בהסדרת חבות המס שלהם מול רשות המיסים. כאשר הנושא כולל בתוכו גם הכנסה שקשורה למדינה זרה, כחלק ממומחיותינו במיסוי בינלאומי, אנו יכולים להסתכל על התמונה המלאה ולתת ללקוחתנו מענה מקיף אף יותר באמצעות עורכי הדין ורואי החשבון במשרדנו. ליצירת קשר עם נציג ממשרדנו, לחצו כאן.

מאמרים נוספים בנושא גילוי מרצון:

]]>
גילוי מרצון 2025 – כל מה שרלוונטי https://y-tax.co.il/%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%99-%d7%9e%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%9f-2025/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2592%25d7%2599%25d7%259c%25d7%2595%25d7%2599-%25d7%259e%25d7%25a8%25d7%25a6%25d7%2595%25d7%259f-2025 Tue, 02 Sep 2025 07:11:52 +0000 https://y-tax.co.il/?p=35343

גילוי מרצון 2025 כל מה שצריך לדעת:
פורסם נוהל גילוי מרצון חדש להסדרת אי דיווח הכנסות וחובות מס

נוהל גילוי מרצון חדש אוגוסט 2025

 

במהלך השנה האחרונה היו דיונים בין רשות המסים ליועצת המשפטית לממשלה לצורך פרסומו של נוהל גילוי מרצון חדש. בתאריך 25.8.25 פרסמה רשות המסים את נוהל גילוי מרצון – הוראת שעה 2025.

הנוהל מעניק אפשרות לנישומים אשר לא דיווחו על הכנסותיהם במהלך השנים להסדיר את הדיווח וחבות המס (בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מתום כל שנה שבה לא דיווחו ועד למועד תשלום המס) ולקבל חסינות פלילית. יש להגיש את הבקשה לגילוי מרצון עם רקע קצר ותחשיבים למחלקת חקירות ברשות המסים. לאחר קבלת הבקשה, מחלקת חקירות בוחנת את הרקע של הנישום מגיש הבקשה, האם התיק כבר בטיפול שומתי, האם מתקיימת כנגד הנישום חקירה גלויה/סמויה והאם ישנה סיבה כלשהי לא לאשר את הגילו מרצון. לאחר הבדיקה, אם כל הממצאים תקינים, הנישום מקבל אישור להתחיל בהליך הגילוי מרצון ולקבל חסינות פלילית.

הנוהל החדש כולל 2 מסלולים:

  1. מסלול ירוק – כאשר עומדים בתנאים מסוימים – יתקיים הליך פשוט יותר במסגרת מסלול ירוק (ללא אפשרות בחירה מצד הנישום). התיקים שיכנסו למסלול הירוק יכללו את המקרים הבאים:
    * הכנסות פיננסיות – רק אם קרן הכספים נכון ליום 31.12.14 הייתה נמוכה מ-4,000,000 ₪ ובמהלך 10 השנים שקדמו למועד הבקשה לא היו הפקדות/העברות כספים לחשבון הפיננסי.
    * הכנסות שכ"ד בארץ/בחו"ל – סך ההכנסות מהשכירות לא עלו על 250,000 ₪ בשנה.
    * נכסים דיגיטליים – סך ההכנסות לכל תקופת הגילוי לא עלה על 500,000 ₪ ושוויים ההוגן של הנכסים הדיגיטליים נכון ליום 31.12.24 לא עולה על 1,500,000 ₪.

2. מסלול רגיל – אם תנאי המסלול הירוק לא מתקיימים הנישום יקבל תשובה ממחלקת החקירות על כך שהוא רשאי להתחיל בגילוי מרצון. כלומר, שצריך להתחיל בדיוני שומות מול פקיד השומה.

בעוד שבנהלים הקודמים ההכנסות שלא דווחו היו בדרך כלל שכ"ד מדירות בישראל או בחו"ל, הכנסות פאסיביות (ריביות, דיבידנדים ורווחי הון) מבנקים זרים, השנה נכנס למשחק גם שחקן חדש – שוק הקריפטו.

בתחילת שנת 2024 יצא "נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מסים בשל רווח ממימוש אמצעי מבוזר". נוהל זה נועד להקל על משקיעי הקריפטו בתשלום המס לאור הקשיים שמערימים הבנקים בקבלת הכספים הללו. נראה כי רשות המסים הכינה את הקרקע לצורך נוהל גילוי מרצון 2025 שכולל כאמור גם הסדרת חבות מס ודיווח על הכנסות מקריפטו.

במהלך דיוני השומה יוצגו לרשות המסים האסמכתאות הרלוונטיות וכן החומרים שעל בסיסם בוצעו התחשיבים. בתום הדיונים יחתם הסכם שומה בין הנישום (באמצעות מייצגו) לבין רשות המסים. לאחר חתימת הסכם השומה ותשלום המס יקבל הנישום את החסינות הפלילית.

משרדנו השתתף בפאנל בלשכת עורכי הדין בנושא הנוהל הגילוי מרצון 2025 שאמור להתפרסם: לחצו כאן לקריאה על הכנס

גילוי מרצון 2025 - לשכת עורכי הדין

נקודות חשובות:

1. אם נבדוק את ההיסטוריה של הגילויים מרצון וההתפתחות שלהם, צפוי שנוהל גילוי מרצון 2025 יהיה נוקשה יותר. בין היתר, הבדיקות על קרן הכספים, כמו כן גם שיעורי המס שיחולו בגינם במקרים שבהם לא תנוח דעתו של פקיד השומה, עשויים להיות גבוהים יותר. בטח ובטח כשמדובר בהכנסות ממטבעות וירטואלים (ביטקוין ואיתריום לדוגמה).

2. בדרך כלל רשות המסים פועלת בשיטת "המקל והגזר". נהלי גילוי מרצון קודמים נתנו הזדמנות, למשך פרק זמן מסויים, להסדיר הכנסות שלא דווחו בטרם היא החלה לנקוט בהליכים. כך לדוגמה, נוהל גילוי מרצון משנת 2014 פורסם כשנה וחצי לפני שרשות המסים יצאה הודיעה שהגיע לידיה מידע על אין ספור ישראלים שמחזיקים בחשבונות בנק בשווייץ. משם הדרך להליך פלילי לכלל הנישומים שלא דיווחו הייתה קצרה מאוד. סביר להניח, שבידי רשות המסים יש נתונים אותם תשלוף לאחר תפוגת התוקף של גילוי מרצון 2025. לדוגמה, אנו יודעים שרשות המסים החלה כבר לפני הרבה זמן לקבל נתונים מבורסות קריפטו על מחזיקי מטבעות קריפטוגרפים.

3. בנהלים הקודמים היה ניתן להתחיל בנוהל גילוי מרצון בצורה אנונימית ומבלי לחשוף את פרטי הנישום בטרם הגעה להבנות על מתווה המס עם רשויות המס. עם זאת, בנוהל החדש הפניה תוכל להתבצע אך ורק עם חשיפת שם הנישום כבר בתחילת ההליך.

4. אחד התנאים שהציבה היועצת המשפטית לממשלה לאור אישור פרסום נוהל גילוי מרצון 2025 הוא שיהיה מדובר בנוהל הגילוי מרצון האחרון. מנהל רשות המסים אמר שהם נחושים לעמוד בהוראה הזו. בהתאם צפוי שתצא חקיקה לאחר תפוגת התוקף של גילוי מרצון 2025 אשר תכלול כללים ברורים בנוגע למתווה המס ולקנסות של מי שירצה לגלות על הכנסותיו באיחור (במצב כזה כמובן לא תהיה לו חסינות פלילית).

יש לציין, כי בפרקטיקה ניתן גם להסדיר רווחים והכנסות שלא דווחו בכלל, ורווחים מתחום הקריפטו בפרט, גם ללא נוהל גילוי מרצון. זאת באמצעות דיוני שומה מול רשות המסים וחתימת הסכם שומה בסופו של התהליך. עם זאת, במקרה של הסדרת חבות מס שלא באמצעות נוהל גילוי מרצון לא תתקבל חסינות פלילית.

לאור העובדה כי מדובר בהליך אשר עשוי לכלול דיוני שומות מול רשות המסים חשוב שאת הבקשה לגילוי מרצון יגיש עורך דין/רואה חשבון אשר מומחה במסים ויש בידו את הידע והפרקטיקה (גם מתוך רשות המסים עצמה) לטפל בהליך מורכב שכזה אשר עשוי לכלול השפעות מהותיות על הנישום.

משרדנו כולל בכירים לשעבר ברשות המסים אשר טיפלו בעבר בתיקים רבים של גילויים מרצון בעת עבודתם ברשות המסים, מכירים את הפרקטיקה ואת אופן התנהלות רשות המסים בגילויים מרצון מבפנים. בנוסף, משרדנו כולל עו"ד, רו"ח, יועצי מס וכלכלנים בעלי ניסיון עשיר בגילויים מרצון והסדרת חבות מס בגין הכנסות שלא דווחו בכלל ובתחום הקריפטו בפרט.

נהלי גילוי מרצון הקודמים

 

בשנת 2005 יצא לראשונה לאוויר העולם נוהל גילוי מרצון. במסגרת הנוהל הראשון, יכלו נישומים שלא דיווחו על הכנסותיהם להסדיר את הדיווח וחבות המס, ובתמורה לזכות לחסינות פלילית. עם הזמן, בין השנים 2011-2019, יצאה רשות המסים בשלוש הוראות שעה נוספות אשר מאפשרות לבצע גילוי מרצון על הכנסות שלא דווחו. מהניסיון והפרקטיקה ניתן להבחין בהקשחה מדורגת של התנאים לגילוי מרצון מנוהל לנוהל. נוהל הגילוי מרצון האחרון נחל הצלחה כבירה, בשני הנהלים האחרונים נגבו כחמישה מיליארד ש"ח ודווח על הון של כ-30 מיליארד ש"ח אשר נכנס למעגל הדיווח ומניב הכנסות מוערכות של כחצי מיליארד ש"ח בשנה. 

כך לדוגמה, אם בנהלים הראשונים מטרת העל של רשות המסים הייתה "ללכוד ברשת המס" נישומים אשר לא דיווחו על הכנסותיהם ולהסדיר את חבות המס שלהם, הרי שבנהלים האחרונים רשות המסים עולה מדרגה.

אומנם החסינות הפלילית ניתנת תחת כל אחד מהגלגולים של נוהל גילוי מרצון אך ניתן לשים לב כי בנהלים האחרונים, רשות המסים איננה מסתפקת אך ורק בלכידת הנישום והכנסתו לרשת המס אלא בוחנת גם היבטים של הלבנות הון. זאת בין היתר בעקבות תיקון מספר 14 לחוק איסור הלבנת הון אשר תוקפו מיום 7.10.2016 שקבע כי עבירות של העלמת מס יהוו עבירות מקור לצורך החוק האמור.

בפרקטיקה הדבר בא לידי ביטוי בכך שרשות המסים מבקשת אסמכתאות לקרן הכספים אשר הניבה את ההכנסות. במקרים שבהם לא נחה דעתה שמקור הכספים הוא "כשר וחוקי" חל מיסוי (מעבר למס על ההכנסות השוטפות שהיו במהלך עשר השנים) בשיעור של 10%/15% ובמקרים חריגים גם 50% גם על קרן הכספים.

]]>
גילוי מרצון – חשבונות זרים https://y-tax.co.il/%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%99-%d7%9e%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%96%d7%a8%d7%99%d7%9d/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2592%25d7%2599%25d7%259c%25d7%2595%25d7%2599-%25d7%259e%25d7%25a8%25d7%25a6%25d7%2595%25d7%259f-%25d7%2597%25d7%25a9%25d7%2591%25d7%2595%25d7%25a0%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2596%25d7%25a8%25d7%2599%25d7%259d Wed, 27 Aug 2025 07:31:49 +0000 https://y-tax.co.il/?p=25279

ישראלים רבים מחזיקים בחשבונות בנק זרים במדינות רבות בעולם. בחשבונות אלו צומחות בדרך כלל הכנסות שונות: רווחי הון, ריביות ודיבידנדים. כל אלה חייבים בדיווח בישראל אם בעל החשבון הוא תושב ישראל.

בד"כ בחשבונות אלו אין ניכוי במקור אוטומטי, מה שיוצר מצב של אי תשלום מס. אי התשלום לא בהכרח מכוון אבל בכל מקרה אי דיווח ותשלום מס מהווים עבירה פלילית.

בשביל להימנע מהליך פלילי וגם לקבל אפשרות שהכסף יעבור לישראל – צריך לדווח עליו לרשות המיסים. אחת הדרכים לעשות זאת, היא באמצעות נוהל גילוי מרצון.

נוהל הגילוי מרצון העדכני ביותר, נכון לשנת 2025, פורסם ב-25.8.25. הנוהל מתייחס בין היתר להכנסות מנכסים פיננסים, קרי חשבונות בנק זרים. הנוהל בתוקף עד ה-31.8.26.

סדרת חבות המס – נוהל גילוי מרצון 2025

ההשלכות של אי דיווח ותשלום המס חמורות ביותר. העונשים נעים מקנסות כספיים ועד למאסר בפועל. לכן, רצוי וכדאי להסדיר את הנושא מול הרשויות. אחת האפשרויות לכך הן הגשת בקשה לגילוי מרצון. במסגרת הליך זה מסדיר הנישום את חבות המס שלו מול הרשויות בישראל.

נוהל גילוי מרצון אינו נוהל קבוע אלא מתפרסם אחת לתקופה. הנוהל החדש פורסם ב-25.8.25 ויהיה בתוקף עד סוף אוגוסט 2026. הנוהל מתייחס להסדרה של הכנסות ממספר מקורות, ביניהן גם הכנסות מנכסים פיננסים (חשבונות בנק).

נישום שמעוניין להסדיר את חבות המס שלו, יצטרך להגיש בקשה לרשות המיסים. רשות המיסים תבחן את הבקשה. אם היא עומדת בדרישות הסף המפורטות בחוזר, היא תועבר לאחד משני מסלולים: המסלול הירוק או המסלול הרגיל.

  1. המסלול הירוק – מסלול פשוט יותר וכולל הגשה או תיקון דוחות. ההליך אפשרי למקרים מסוימים שהוגדרו בחוזר. עבור הכנסות פיננסיות צריך שקרן הכספים נכון ליום 31.12.14 הייתה נמוכה מ-4,000,000 ₪ ובמהלך 10 השנים שקדמו למועד הבקשה לא היו הפקדות/העברות כספים לחשבון הפיננסי.
  2. המסלול הרגיל – מסלול מורכב יותר, הכולל דיוני שומות מול פקיד השומה. מקרה שלא עומד בתנאיו של המסלול הירוק יועבר למסלול הרגיל.

לדוגמה, נישום שב-31.12.14 הקרן הייתה בגובה של 3,000,000 ₪ והוא לא הפקיד עליה כספים במשך עשור – יוכל להיכנס תחת המסלול הירוק. לעומת זאת, נישום שהמשיך להפקיד סכומים לחשבון הבנק בעשור האחרון – יופנה למסלול הרגיל.

שימו לב, שלנישום אין אפשרות בחירה באיזה מסלול הוא יהיה. רשות המיסים קובעת זאת כתלות בעמידה בקריטריונים.

בין יתרונותיו של הליך הגילוי מרצון הוא ההגנה הפלילית שהוא מספק לנישום. כך, לא תוכל רשות המיסים להתחיל בהליך פלילי נגדם, אלא רק בהליך אזרחי. בנוסף, במקרים מסוימים גם אם הבקשה לא אושרה, המידע שנמסר במסגרתה לא יוכל לשמש את רשות המיסים כראיה בהליך פלילי או אזרחי.

לשאלות נפוצות ותשובות בנושא גילוי מרצון, לחצו כאן.

חילופי מידע בין מדינות

בשנים האחרונות, היכולת של רשות המיסים לגלות על חשבונות של ישראלים בחו"ל גדלה משמעותית. זה תודות להסכמי חילופי המידע, בפרט אמנת ה-CRS. במסגרת אמנה זו מתבצעת העברת מידע בין המדינות החתומות. כל מדינה מעבירה מידע על חשבונות בנק של תושבי המדינות האחרות. כך לדוגמה, רשויות המס בישראל יקבלו מידע על חשבון בנק בבריטניה, גרמניה או ספרד של תושב ישראל.

מרבית מדינות העולם חתמו על אמנה זו, מה שאומר שמעטות מאוד המדינות שאינן חלק מההסכם הזה ולא יעבירו מידע לרשויות המס בישראל.

כמות המקרים בהם רשות המיסים מגלה באופן זה על חשבונות זרים והכנסות שלא דווחו עולה עם השנים. לדוגמה, בשנת 2023 פורסם כי תושב ישראל נעצר על ידי רשות המיסים. החשד היה אי דיווח על הכנסות בגובה של כ-20 מיליון אירו. כספים אלו הוחזקו בחשבון בנק בספרד. רשות המיסים קיבלה מידע על חשבון זה במסגרת חילופי המידע.

לקריאה נוספת בנושא, לחצו כאן.

 העברת הכספים לישראל

מקרה נוסף בו החשיפה גדלה, הוא כשרוצים להעביר את הכסף לישראל. בתקופה האחרונה חלה החמרה משמעותית ברגולציה הבנקאית. הדרישות של הבנקים בשביל לאשר העברת כספים גדלו באופן ניכר. כך המעביר יידרש לספק אסמכתה על מקור הכספים ואישור רו"ח על תשלום המיסים במדינות הרלוונטיות. במיוחד אם מדובר בכמה העברות בפרק זמן קצר או בהעברה גדולה.

ללא הנפקת אישורים אלו יהיה קשה עד בלתי אפשרי להעביר כסף לישראל. כמו כן, הבנק יכול לדווח לרשות המיסים על פעילות חשודה בחשבון הבנק הישראלי.

חשוב לציין כי ביצוע הליך הגילוי מרצון והסדרת חבות המס כשלעצמם לא מכשירים כספים שמקורם לא ידוע. פסק דין שפורסם באוגוסט 2024, דן בנושא זה וקובע כי ההליך נותן חסינות בפני העמדה לדין בעבירות מס בלבד.  עם זאת, ההליך לא מבטל את חובות הבנקים במסגרת חוק איסור הלבנת הון. כלומר העובדה שחבות המס הוסדה לא משליכה את חובתו של הבנק לברר את מקור הכספים.

ניתן לפתור נושא זה באמצעות ביצוע ביקורת על מקור הכספים. הליך המסייע גם בהליך הגילוי מרצון ואף יכול להפחית את שיעור המס. שכן, אם מקור הכספים לא ידוע, יכול לחול מס גם על הקרן ולא רק על הרווחים.

משרדנו מטפל גם במקרים בהם הנישום לא עומד בתנאיו של החוזר ורוצה להסדיר את חבות המס שלו.

משרד נמרוד ירון ושות', מומחה במיסוי ישראלי ובינלאומי, המורכב מעורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס וכלכלנים עם ניסיון וידע בטיפול בסוגיות גילוי מרצון בכלל, ובסוגיות גילוי מרצון בנכסים פיננסים בפרט. ליצירת קשר עם נציג ממשרדנו, לחצו כאן.

מידע רלוונטי

האם לרשות המיסים בישראל יש מידע על חשבונות בנק זרים?

כן, במסגרת חילופי מידע בין מדינות, מקבלת ישראל מידע על חשבונות בנק זרים של ישראלים.

כן, גובה ההכנסה אינו קובע את הצורך בדיווח. יכול להיות שלא תצטרכו לשלם מס – זה סיפור אחר. אבל דיווח זה חובה בכל מקרה.

לא, אחד מתנאיו של החוזר שלא מתבצעת חקירה גלויה או סמויה נגד הנישום.

]]>
הגנה מפלילים בהליך גילוי מרצון https://y-tax.co.il/%d7%94%d7%92%d7%a0%d7%94-%d7%9e%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9a-%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%99-%d7%9e%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%9f/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2594%25d7%2592%25d7%25a0%25d7%2594-%25d7%259e%25d7%25a4%25d7%259c%25d7%2599%25d7%259c%25d7%2599%25d7%259d-%25d7%2591%25d7%2594%25d7%259c%25d7%2599%25d7%259a-%25d7%2592%25d7%2599%25d7%259c%25d7%2595%25d7%2599-%25d7%259e%25d7%25a8%25d7%25a6%25d7%2595%25d7%259f Tue, 26 Aug 2025 07:20:07 +0000 https://y-tax.co.il/?p=23137

אחד היתרונות העיקריים של הליך הגילוי מרצון הוא ההגנה הפלילית שהוא מעניק.

בתקופות בהן הונהג נוהל גילוי מרצון, הוא זכה להצלחה רבה. נישומים רבים הסדירו במסגרתו את הדיווח וחבות המס שלהם וקופת המדינה התעשרה רבות. יתרון משמעותי שמספק ההליך לנישומים הוא ההגנה הפלילית. כלומר, רשות המיסים מבטיחה כי ההליך יתנהל אך ורק במישור האזרחי.

למרות זאת, יש נישומים שנמנעים מלבצע הליך זה, מתוך החשש כי רשות המיסים לא תעמוד בהבטחתה. בנוהל גילוי מרצון החדש, שפרסמה רשות המיסים ב-25.8.25, היא מספקת וודאות לגבי השימוש במידע שיוגש. כך, בעמידה בתנאים מסוימים, רשות המיסים לא תעשה בו שימוש להתחלת הליך נגד הנישום.

מטרת מאמר זה היא לשפוך אור על נושא החסינות הפלילית והיכולת של רשות המיסים להשתמש במידע שהוגש כנגד הנישום.

מתי תחול הגנה מפלילים?

הנוהל החדש מפרט כמה דרישות בהם צריכה הבקשה לעמוד. ביניהן, הגשה כנה ובתום לב, אי קיומה של חקירה גלויה או סמויה נגד הנישום ועוד. בנוסף, על ההכנסה להיות ממקור חוקי והעברה שבוצעה, בוצעה ע"פ אחד החוקים המפורטים בחוזר. אם הבקשה עמדה בתנאי הנוהל וחבות המס הוסדרה – תוענק לנישום חסינות פלילית. נשים לב כי החסינות הפלילית תחול רק על המידע שנמסר במסגרת ההליך או בקשר אליו.

כמו כן, בנוהל החדש מסבירה רשות המיסים כיצד היא מתייחסת למידע שנמסר בבקשה שלא אושרה. כך, רשות המיסים מתחייבת, בכפוף לנוהל, שלא תשתמש במידע זה כדי להתחיל בהליך נגד הנישום. רשות המיסים כמובן יכולה להשתמש במידע שקשור בבקשה אך הגיע אליה בדרכים אחרות.

החסינות תחול רק על עבירות בהתאם לחוקים הבאים:

  1. פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961.
  2. חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג – 1963.
  3. חוק מס ערך מוסף התשל"ו -1975.
  4. חוק מס קנייה (טובין ושירותים), תשי"ב – 1952.
  5. פקודת המכס (נוסח חדש).
  6. חוק לצמצום השימוש במזומן, תשע"ח – 2018.
  7. חוק הבלו על הדלק, תשי"ח -1958.
  8. חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א – 1961.
  9. פקודת היבוא והיצוא (נוסח חדש), תשל"ט – 1979
  10. פקודת הטבק (נוסח חדש).
  11. פקודת המשקאות המשכרים [ייצור ומכירה] (נוסח חדש)
  12. פקודת הכהילים המפוגלים (נוסח חדש).
  13. חוק איסור הלבנת הון, תש"ס – 2000. במקרה שעבירת המקור היא עבירה על אחד החוקים המפורטים ברשימה זו.
  14. כל הוראה לעניין מס בחוק או על פיו, הקשורה לפחות לאחד מהחוקים המפורטים ברשימה זו.

מתי לא תחול חסינות פלילית?

הנוהל החדש מפרט כמה מקרים בהם לא תהיה חסינות פלילית:

  • החסינות לא תחול על הכנסות שמקורן מפעילות לא חוקית.
  • החסינות לא תחול על עבירות מנהליות ע"פ חוק העבירות המנהליות תשמ"ו – 1985.
  • במקרה שלא שולם המס או הבקשה לא עמדה בדרישות הנוהל, לא תינתן חסינות פלילית. כך בעצם, יכולה רשות המיסים להשתמש במידע שהוגש כראיה בהליך אזרחי או פלילי.

חילופי מידע בין מדינות

בתקופה זו, לרשות המיסים הרבה יותר קל לקבל מידע על חשבונות זרים. זאת לאור הסכמי חילופי המידע, ביניהם אמנת ה-CRS, שחתומה עליהם ישראל ומדינות רבות בעולם. באמנה זו, רשות המיסים מקבלת מידע על חשבונות של ישראליים בחו"ל. בנוסף, היא גם מעבירה מידע על חשבונות בישראל של זרים.

דוגמה לכך היא מקרה שפורסם בחודש יולי 2023. במקרה זה נעצר תושב ישראל ע"י רשות המיסים על אי דיווח על הכנסות של 20 מיליון אירו. הכנסות אלו החוזקו בחשבון בנק בספרד, שישראל קיבלה עליו מידע במסגרת אמנת ה-CRS. מקרה זה הוא רק דוגמה אחת מיני רבות שממחישות את היכולת של רשות המיסים לגלות על כספים גם אם הם לא בישראל. מה שרק מעלה את הצורך בביצוע להסדרת חבות המס מול רשות המסים, בשביל להימנע מחשיפה פלילית וסנקציות אזרחיות.

מעבר לעובדה שישראל מקבלת מידע על חשבונות הבנק, גם העברת הכספים בין מדינות אינה פשוטה. ברוב המקרים של העברות כספים בין מדינות, דורשים הבנקים אישור על תשלום המס על הכספים. אם אין אישור כזה, יהיה מאתגר עד בלתי אפשרי להעביר את הכספים.

חשוב לשים לב, קיימות אפשרויות פעולה גם במצבים בהם נישומים רוצים להסדיר את חבות המס אך לא עומדים בדרישות הנוהל. משרדנו סייע ללקוחותינו בנושאי הסדרת חבות מס גם בתקופות שלא היה נוהל וגם במקרים של אי עמידה בדרישות הנוהל.

משרד נמרוד ירון ושות', כולל צוות של עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס וכלכלנים עם ניסיון נרחב בליווי הליכי גילוי מרצון והסדרת חבויות מס. ליצירת קשר עם נציג ממשרדנו, לחצו כאן.

מידע רלוונטי

האם קיים נוהל גילוי מרצון עדכני?

נכון לשנת 2025, כן.ב25.8.25 פרסמה רשות המיסים נוהל חדש שתקף עד ה-31.8.26.

לא תהיה חסינות פלילית מהכנסות שמקורן לא חוקי, כגון סמים, הימורים לא חוקיים ועוד.

כן ולא. במקרה שהבקשה לא אושרה לא תוכל להשתמש רשות המיסים במידע שהוגש (היא כמובן יכולה להשתמש במידע שהגיע אליה בדרכים אחרות). אם לא שולם המס או הבקשה לא עמדה בדרישות הנוהל – רשות המיסים יכולה להשתמש במידע שהוגש.

]]>
גילוי מרצון – אי דיווח הכנסות משכירות https://y-tax.co.il/%d7%90%d7%99-%d7%93%d7%99%d7%95%d7%95%d7%97-%d7%94%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%9b%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2590%25d7%2599-%25d7%2593%25d7%2599%25d7%2595%25d7%2595%25d7%2597-%25d7%2594%25d7%259b%25d7%25a0%25d7%25a1%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%259e%25d7%25a9%25d7%259b%25d7%2599%25d7%25a8%25d7%2595%25d7%25aa Tue, 26 Aug 2025 07:04:40 +0000 https://y-tax.co.il/?p=18736

היבטי מס בנכסי נדל"ן – מדריך לבעלי נכסי נדל״ן ובעלי דירות

בשנים האחרונות, רשות המיסים מגבירה משמעותית את האכיפה כלפי בעלי דירות ונכסי נדל"ן שלא דיווחו על הכנסות השכירות שלהם. זאת לאחר תקופה ארוכה של אכיפה מוגבלת בתחום זה.

חובת תשלום מס על הכנסות שכירות

כל בעל נכס המשכיר אותו נדרש לשלם מס הכנסה בגין דמי השכירות, בין אם הנכס נמצא בחו"ל (יוון, ספרד, קפריסין או כל מדינה אחרת) ובין אם הנכס נמצא בישראל. קיים פטור מוגבל רק במקרה שהדירה מצויה בישראל וסכום דמי השכירות החודשיים מכלל הנכסים נמוך מתקרת הפטור הקבועה בחוק.

למידע נוסף על מסלולי מיסוי שכירות לחצו כאן.

נוהל גילוי מרצון – הוראת שעה 2025

בתאריך 25.08.25 פרסמה רשות המיסים את נוהל גילוי מרצון – הוראת שעה 2025.  נוהל זה מעניק הזדמנות לנישומים שלא דיווחו על הכנסותיהם להסדיר את הדיווח ולשלם את חבות המס (בתוספת ריבית והפרשי הצמדה), תוך קבלת חסינות מפני הליכים פליליים.

במסגרת הליך ההסדרה, משרדנו יבצע עבורכם תחשיב מס אופטימלי ויבחר בדרך המיטבית – הגשת דו"חות רטרואקטיביים ו/או הגשת בקשה לגילוי מרצון בהתאם לנוהל החדש.

הנוהל החדש כולל שני מסלולים עיקריים:

  1. המסלול הירוק – מסלול מזורז ופשוט יותר למקרים העומדים בקריטריונים מסוימים (ללא אפשרות בחירה מצד הנישום). התיקים שייכנסו למסלול הירוק כוללים:
  • הכנסות פיננסיות – רק אם קרן הכספים נכון ליום 31.12.14 הייתה נמוכה מ-4,000,000 ש"ח ובמהלך 10 השנים שקדמו למועד הבקשה לא היו הפקדות/העברות כספים משמעותיות לחשבון הפיננסי.
  • הכנסות שכ"ד בארץ/בחו"ל – כאשר סך ההכנסות השנתיות מהשכירות לא עלו על 250,000 ש"ח.
  • נכסים דיגיטליים – כאשר סך ההכנסות לכל תקופת הגילוי לא עלה על 500,000 ש"ח ושוויים ההוגן של הנכסים הדיגיטליים נכון ליום 31.12.24 אינו עולה על 1,500,000 ש"ח.
  1. המסלול הרגיל – במקרים בהם תנאי המסלול הירוק אינם מתקיימים, הנישום יקבל תשובה ממחלקת החקירות המאשרת את תחילת הליך הגילוי מרצון, ויידרש לנהל דיוני שומות מול פקיד השומה.

חשוב לדעת: בניגוד לנהלים הקודמים שאפשרו התחלת הליך גילוי מרצון באופן אנונימי, הנוהל החדש דורש חשיפת שם הנישום כבר בתחילת ההליך, עוד בטרם הגעה להבנות על מתווה המס עם רשויות המס.

להרחבה על הליך גילוי מרצון ויתרונותיו – לחץ כאן.

מיסוי דירות בחו"ל – דגשים חשובים

לתשומת לב בעלי דירות בחו"ל: לא רק דמי השכירות חייבים במס בישראל, אלא גם רווח ההון ממכירת הדירה. חשוב לבדוק את הוראות האמנה למניעת כפל מס (אם קיימת בין ישראל לאותה מדינה) כדי לקבוע באיזו מדינה יש לשלם את המס תחילה, ולהימנע ממצב שבו המדינה השנייה לא תעניק זיכוי מס זר.

סיווג הכנסות מנדל"ן – פאסיבי או עסקי?

חשוב לשים לב כי החזקה של מספר רב של נכסי נדל"ן ו/או רכישת נכסים לשם שיפוץ ומכירה עלולה להיות מסווגת כהכנסה עסקית ולא פאסיבית, דבר המשפיע משמעותית על חבות המס.

להסבר מפורט על המבחנים לסיווג הכנסה כעסקית – לחץ כאן.

מקרה לדוגמה: השלכות אי-דיווח על הכנסות משכירות

ב-10.05.23 פרסמה רשות המסים כי בני זוג מהוד השרון, החשודים בהעלמת הכנסות משכר דירה בגובה של כמיליון וחצי ש"ח בעשור האחרון, שוחררו בתנאים מגבילים לאחר חקירה.

החשד עלה במסגרת הרחבת רשת הנישומים וניתוח מאגרי המידע של רשות המסים. בעקבות זאת, נשלח לבני הזוג טופס לדיווח על כל ההכנסות והנכסים שהם משכירים.

 הטופס הוגש ביוני 2022, אך בדיקת רשות המסים העלתה חשד שהדיווח אינו מלא. התיק הועבר לפקיד שומה חקירות מרכז, שגילה כי בני הזוג דיווחו על יחידת דיור אחת בלבד, בעוד שבפועל השכירו מספר יחידות. בדיקת חשבונות הבנק חשפה הפקדות של כ-1.5 מיליון ש"ח מאז 2013, שלא דווחו לרשויות המס.

לאחר שבני הזוג לא נענו לפניות רשות המסים להצהרה ולתשלום המס, נפתחה חקירה שכללה חיפוש בביתם וגביית עדויות משוכרים.

בית המשפט שחרר את בני הזוג בתנאים מחמירים: ערבות עצמית של 300,000 ש"ח, ערבות צד ג' בסך 150,000 ש"ח והפקדת מזומן או צ'ק בנקאי בסך 25,000 ש"ח – לכל אחד מהחשודים.

המסקנה החשובה: מקרה  זה מדגיש את החשיבות הקריטית של דיווח מלא ואמין לרשות המסים. אי-דיווח, אפילו חלקי, עלול להוביל להליכים משפטיים חמורים, קנסות כבדים ואף לסנקציות פליליות.

כיצד משרדנו יכול לסייע לכם?

פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה בהסדרת הליכי גילוי מרצון ובעל ניסיון עשיר בטיפול בהכנסות משכירות שלא דווחו. אנו מלווים את לקוחותינו לאורך כל התהליך: ביצוע תחשיבי מס אופטימליים; בחירת המסלול המתאים ביותר; הגשת הפנייה לרשות המסים; ניהול המשא ומתן עם רשויות המס; ליווי עד לחתימה על הסכם השומה הסופי.

לקביעת ייעוץ ראשוני עם נציג ממשרדנו – לחצו כאן.

מידע רלוונטי

למי מתאים הליך הגילוי מרצון?

הליך מתאים לכל מי שיש לו הכנסות חייבות במס שלא דווחו ולא שולם עליהן מס כנדרש בישראל בין אם הן מהארץ ובין אם הן מחו"ל. ההליך רלוונטי גם לאלו שהיו להם הכנסות נמוכות.

הנוהל לא יחול על הכנסות מפעילות לא חוקית שכן רשות המסים לא רוצה "להכשיר את השרץ". 

המסלול הירוק כולל אופן פעולה פשוט יותר לבעלי הכנסות נמוכות יחסית ומאפשר הגשת דוח/דוח מתקן לרשות המסים. המסלול הרגיל פונה ליתר הנישומים וכולל דיוני שומה מול רשות המסים בנוגע לבקשה שבסופו של יום יסתיים בהסכם מול רשות המסים.

בנוהל החדש אין אפשרות להתחיל באופן אנונימי.

ניתן לדווח על ההכנסות ולהגיש דוחות לכל השנים שבהן ההכנסה לא דווחה. חשוב לציין כי במקרה כזה אין חסינות פלילית.

לא. כל עוד ההכנסה לא דווחה אין התיישנות. בפרקטיקה מסדירים את השנה השוטפת בתוספת עשר שנים אחורה (תקופת ההתיישנות הפלילית). 

כן! כחלק מהסכמי חילופי המידע שיש לרשות המיסים עם רשויות זרות רבות בעולם, היא מקבלת מידע באופן שוטף על פעילות של תושבי ישראל. הסכמים אלו כוללים את ה-CRS של ארגון ה-OECD, את ה-FATCA האמריקאית ועוד. על פי הידוע לנו, רשות המסים בתהליכים של איסוף מידע מבורסאות קריפטו על מנת לשים את ידה ביום מן הימים על מעלימי ההכנסות מקריפטו.

יחיד המשכיר דירה או מספר דירות למגורים זכאי לפטור מלא ממס על הכנסותיו משכר הדירה, בכל חודש שבו סך ההכנסות משכר הדירה אינו עולה על 5,654 ₪ (נכון לשנת 2025).

]]>
תוכנית גילוי מרצון בברזיל 2024 (RERCT) https://y-tax.co.il/%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%99-%d7%9e%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%91%d7%a8%d7%96%d7%99%d7%9c-2024-rerct/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%25aa%25d7%2595%25d7%259b%25d7%25a0%25d7%2599%25d7%25aa-%25d7%2592%25d7%2599%25d7%259c%25d7%2595%25d7%2599-%25d7%259e%25d7%25a8%25d7%25a6%25d7%2595%25d7%259f-%25d7%2591%25d7%2591%25d7%25a8%25d7%2596%25d7%2599%25d7%259c-2024-rerct Thu, 14 Nov 2024 14:59:34 +0000 https://y-tax.co.il/?p=44522

תוכנית גילוי מרצון בברזיל (RERCT – Regime Especial de Regularização Geral de Bens Cambial e Tributária) היא תוכנית מכוח חוק מס '14.973 מיום 16 בספטמבר 2024. התוכנית מוסדרת על ידי הוראה נורמטיבית מס '2,221, מיום 19 בספטמבר 2024, שפורסמה על ידי רשות המיסים הברזילאית (RFB – Receita Federal do Brasil).

להלן סקירה מקיפה של ההיבטים העיקריים בתוכנית גילוי מרצון החדשה בברזיל נכון לשנת 2024.

שים לב כי ב-25 לאוגוסט 2025 פורסם גם נוהל גילוי מרצון בישראל. הנוהל יהיה בתוקף עד סוף אוגוסט 2026. לקריאה על נוהל גילוי מרצון בישראל, לחצו כאן.

תכנית "RERCT"

כאמור, תוכנית "RERCT" היא התוכנית לגילוי מרצון בברזיל, והתוכנית הראשונה מסוגה הוסדרה בחוק מס' 13.254 מיום 13.1.2016. תוכנית זו אפשרה דיווח וולונטרי על הכנסות מחו"ל עד ה-31.12.2014. חשוב לציין כי תוכנית זו לא כללה הכנסות מנכסים המוחזקים בתוך ברזיל.

לעומת זאת, התוכנית החדשה מאפשרת דיווח וולונטרי הן על הכנסות מנכסים המוחזקים מחוץ לברזיל והן על הכנסות שמקורן בברזיל. מטרת התוכנית החדשה לאפשר דיווח מרצון והסדרת תשלומי מס בגין הכנסות מנכסים שהוחזקו עד ה-31.12.2023.

קריטריונים להשתתפות בתוכנית "RERCT"

הן יחידים והן ישויות משפטיות אשר נחשבים לתושבי ברזיל לצורכי מס נכון ל-31.12.2023, זכאים להשתתף ב- RERCT. גם תושבי חוץ, בעת פרסום החוק, עשויים לקבל זכאות זו, אם הם עומדים באחד מהקריטריונים הבאים:

  • הם עזבו את ברזיל לאחר ה-31 בדצמבר 2023, בין אם ביצעו את כל הבירוקרטיות הכרוכות ביציאה ובין אם לאו;
  • הם עזבו את ברזיל אחרי 31 בדצמבר 2022, לא עמדו בתהליך היציאה ונעדרו יותר מ-12 חודשים רצופים.

תהליך יציאה וניתוק מברזיל כולל עמידה ב- Definitive Exit Communication (CSDP) ו- Definitive Exit Declaration (DSDP).

על פי החוק, אין איסור להצטרף ל-RERCT ללא השלמת תהליך יציאה זה, אך עם זאת, מומלץ מאוד לעמוד בכל רשמי היציאה לעיל טרם ההצטרפות ל- RERCT. בדרך זו, ניתן להימנע מבעיות עם רשות המיסים בעתיד ולבסס את הסטטוס בתור נישומים בברזיל.

תוכנית זו היא הזדמנות מצוינת עבור יחידים אשר:
  • לא הצהירו על נכסים ברחבי העולם ולא שילמו את מס ההכנסה הברזילאי; ו/או
  • צריכים לבחון ולהסדיר את הסטטוס שלהם אל מול רשות המיסים הברזילאית.

אי קבלה לתוכנית "RERCT"

נישום יוחרג ולא יתקבל לתוכנית כאמור אם מסר מידע או מסמכים כוזבים בנוגע להכנסות מנכסיו בעולם. דיווח כוזב וניסיון להעלמת מס עשוי להוביל לתשלום מס גבוה יותר, קנסות וריביות גבוהות. הסכומים ששולמו בעבר ינוכו מסכומים אלו.

חקירה של מקור הנכסים יכולה להתרחש אם יש ראיות תיעודיות שאינן קשורות להצהרה.

שגיאה בסכומים המוצהרים לא תגרום לדחיית המועמדות לתוכנית, עם זאת, על הנישום יהיה לשלם את ההפרש בתוך 30 יום, כאשר אי תשלום ייחשב לעבירה פלילית.

נכסים הנכללים תחת תוכנית ה-"RERCT"

ה-RERCT חל על כל הנכסים שהושגו כדין והוחזקו נכון ל-31 בדצמבר 2023, כולל:

  • פיקדונות בנקאיים, תעודות פיקדונות, מניות של קרנות השקעה, מכשירים פיננסיים, פוליסות ביטוח, תעודות השקעה או פעולות היוון, פיקדונות בכרטיסי אשראי, קרנות פרישה או פנסיה;
  • ריביות מהלוואות ליחידים או ישויות משפטיות;
  • משאבים, נכסים או זכויות מכל סוג שהוא הנובעים מפעולות חליפין בלתי לגיטימיות או בלתי מורשות;
  • משאבים, נכסים או זכויות מכל סוג שהוא, שנתרמו לחברות ברזילאיות או זרות בצורה של מניות, תשלום הון, תרומת הון או כל צורה אחרת של ריבית הונית או זכות להשתתף בהון של ישויות משפטיות עם או בלי אישיות משפטית;
  • נכסי קניין רוחני שמקורו בברזיל או בחו"ל מכל סוג שהוא, כגון סימני מסחר, זכויות יוצרים, תוכנה, ידע, פטנטים וכל הזכויות הכפופות למשטר התמלוגים;
  • מקרקעין או זכות במקרקעין;
  • כלי רכב, כלי טיס, כלי שיט ונכסי מטלטלין אחרים הטעונים רישום באופן כללי, גם מכוח נאמנות.

היתרונות של תוכנית "RERCT"

בהתקיים התנאים המצוינים לעיל, השתתפות בתוכנית תאפשר:

  • ביטול הענישה של עבירות מס מסוימות הקשורות להצהרה ודיווח על הכנסות שונות;
  • וויתור על חובות תשלום שנוצרו בגין אי עמידה בחוקי המס הרלוונטיים;
  • ויתור על עמלות וריביות שנוצרו בשל איחור בתשלום המס.

משרדנו מתמחה במיסוי בינלאומי ולנו ניסיון רב בנושאים הקשורים לתוכניות גילוי מרצון ברחבי העולם. הצוות שלנו כולל בכירים לשעבר ברשות המיסים, רואי חשבון, יועצי מס, כלכלנים ועורכי דין, לרבות עורך דין ברזילאי. לקביעת שיחת היכרות, לחץ כאן.

לקביעת שיחת היכרות, לחץ כאן.

שאלות נפוצות

 

מהי תוכנית "RERCT"?

"RERCT" היא תוכנית גילוי מרצון בברזיל. התוכנית חלה על נכסים המוחזקים בברזיל או מחוץ לברזיל נכון לתאריך ה-31 בדצמבר 2023.

מהם היתרונות של תוכנית "RERCT"?

יש כמה יתרונות לתוכנית, כולל ביטול הענישה של עבירות מס שונות, וויתור על חובות מס מסוימים וויתור על עמלות או ריביות בגין פיגור בתשלום.

מהו המועד האחרון להרשמה לתוכנית "RERCT"?

התאריך האחרון להגשת מועמדות לתוכנית הוא ה-15.12.2024.

מי יכול להצטרף לתוכנית "RERCT"?

יחידים או ישויות משפטיות שנחשבו לתושבי ברזיל נכון לתאריך ה-31 בדצמבר 2023.

]]>
גילוי מרצון – כל מה שרלוונטי לשנת 2023 https://y-tax.co.il/%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%99-%d7%9e%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%9f-2023/?utm_source=rss&utm_medium=rss&utm_campaign=%25d7%2592%25d7%2599%25d7%259c%25d7%2595%25d7%2599-%25d7%259e%25d7%25a8%25d7%25a6%25d7%2595%25d7%259f-2023 Sat, 26 Aug 2023 07:48:24 +0000 https://y-tax.co.il/?p=18706

גילוי מרצון בשנת 2023 והתגברות על העלמות מס

נהלי גילוי מרצון הקודמים

בשנת 2005, רשות המיסים יצאה ב"מבצע" – גילוי הכנסות שלא דווחו מרצונם החופשי של אותם בעלי ההכנסות, תחת ההבטחה שגילוי זה לא יסבך אותם בהליך פלילי של העלמת מס ובכתם הדיו על שמם כמעלימי מס. היות שההליך היה חדש לרשות המיסים עצמה וחדש לציבור, רבים חששו לבטוח בהבטחת רשות המיסים. רשות המיסים כמובן הבינה את ה'רמז' וניסחה את הדברים מחדש.

כך, החל משנת 2014, לצד מסלול הגילוי מרצון הרגיל, נוסד מסלול גילוי מרצון אנונימי שנתן ביטחון לעומד מאחורי הבקשה לגילוי הכנסותיו שלא דווחו ברבות השנים. כמובן שהניסוח מחדש הועיל ורשות המיסים הוצפה באינספור פניות של אזרחים המעוניינים להסדיר את חובם ולשלם את המס לקופה הציבורית מבלי לשאת בענישה פלילית. תוקף ההליך הוארך מעת לעת ומאז שנת 2019, רשות המיסים חדלה מלחדשו. (משרדנו קיבל פניות עד הלילה האחרון לשנת 2019 כדי לנצל את ההזדמנות האחרונה).

בד בבד, רשות המיסים למדה את נתיבי העלמת ההכנסות ודרכיהם היצירתיות של מלביני ההון ליצירת ההון ולשמירתו מחוץ לישראל. תוצאות מבצע גילוי מרצון, על פני קרוב לשני עשורים, סוכמו בעשרות מיליארדי שקלים בקופת המדינה.

מה כלל נוהל גילוי מרצון ומה התנאים?

בבקשה לגילוי מרצון יש לפרט, בין היתר, את המידע הבא: שנות המס הרלוונטיות, מקור ההכנסה, פירוט סכום ההכנסה שלא דווחה ואומדן המס לתשלומים, וכן לצרף מסמכים רלוונטיים. יש לשים לב כי יש לפרט בהליך גילוי מרצון גם את סכום ההון בגינו קיימת הכנסה וגם על קרן ההון יש לשלם מס (לרוב 10-15%). הרציונל של תשלום קרן ההון הוא בעצם למסות הכנסות לשנים קודמות יותר שלא דווחו.

בין התנאים לקבלת בקשה לגילוי מרצון: גילוי כן ומלא של ההכנסות שלא דווחו, וגם היה נדרש לעמוד בתנאי שלא נפתחה כבר חקירה או פנייה מצד רשות המסים בעניין ההכנסות המדווחות.

חידוש נוהל גילוי מרצון – שינויים צפויים

בעקבות נזקי הקורונה והגירעון בקופת המדינה, וכן על רקע המאבק בהון שחור, רשות המיסים שוקלת בימים אלו את חידושו של נוהל הגילוי מרצון ואף ממש לאחרונה פנתה רשות המיסים למשרד המשפטים בבקשה לחידוש נוהל זה. צפויים להיות תנאים דומים להליך הגילוי מרצון הקודם, ובין היתר, על הפניה להיות כנה ובתום לב וכן שלא ניתן לפנות להליך גילוי מרצון כאשר מתקיימת חקירה או בדיקה של רשות המיסים כנגד מגיש הבקשה לגילוי מרצון. אולם, בשונה מהנהלים הקודמים – בנוהל גילוי מרצון החדש הוקשחו התנאים ומבקשי הגילוי מרצון יידרשו גם בתשלום כופר וכן יידרשו לשלם מיידית את מלוא המס הנגזר מבקשתם לפנות להליך הגילוי. גם בהליך החדש תינתן הגנה פלילית למי שמגיש את הבקשה לגילוי מרצון.

האופן להסדיר הכנסות בשנת 2023 ולטפל במיסוי שלא שולם

אמנם היום אין נוהל קיים ופורמלי של הליך גילוי מרצון, אך גם כיום, בשנת 2023, ניתן לפנות לרשות המיסים בבקשה להסדרת ההכנסות ותשלום המס, ללא נוהל מסודר. בפועל תהיה לכך אותה תוצאה של חסינות מפלילים אם נגיע להסדר. יותר מזה, מומלץ לנצל את מועד הזמנים לפני התנאים הקשיחים של הנוהל החדש הצפוי, אשר דורש כאמור כופר. להסדרת חובות שמשרדנו מבצע כיום יש גם יתרון על פני הליך פורמלי של נוהל גילוי מרצון, כאשר לרוב מגיעים להסדר בו לא נדרש מיסוי על הקרן וניתן לנצל התיישנות פלילית מעבר לעשר שנים.

משרדנו בעל ניסיון עשיר בתחום הגילוי מרצון והסדרת חבות. בתהליך הסדרת חבות מרצון אנחנו נתחיל מבחינת דרכים לאופטימיזציית מס; למשל אם מדובר בתושב חוזר ותיק – נערוך אלוקציה שתמזער את ההכנסה החייבת בישראל, או למשל אם מדובר בשכירות של נכס נדל"ן – נבחר את מסלול המס הנכון (להרחבה בנושא של גילוי מרצון בגין שכירות  ולהרחבה על מסלולי מיסוי של דמי שכירות). לאחר מכן נבחן את הדרך הנכונה לדווח – האם הגשת דו"חות לאחור? עבור כמה שנים? האם נצרף מכתב נלווה או שמא מראש נפנה למפקח או רכז ברשות המסים להסדר שומה? הבחירה בפרוצדורה תלויה בכל מיני שיקולים כגון רצון לוודאות אל מול רצון למנוע פתיחה של נושאים מסוימים שבהם אנחנו נוקטים בפוזיציה ובפרשנות אקטיביסטית, הניסיון וההתרשמות ביחס למפקח ספציפי ועוד.

פנייה מוקדמת להליך גילוי מרצון קריטית גם לשם הגנה מפלילים (להרחבה על גילוי מרצון להגנה מפלילים), להקטנת ריביות וקנסות אזרחיים בגין אי הדיווח (לרוב אנחנו פועלים לביטול הקנסות – להרחבה על סוגי הקנסות בגין אי דיווח) וגם על מנת לאפשר לבסוף להעביר "כסף עד הבית", במיוחד כשמדובר בהכנסות מחו"ל והבנקים לרוב דורשים אישור רואה חשבון המאשר את הסדרת המיסוי בכל הטריטוריות הרלוונטיות בגין הכספים שרוצים להעביר (להרחבה על גילוי מרצון בנוגע לחשבונות בנק).

לעיתים הסיבה לאי דיווח היא חוסר ידיעה של מקבל ההכנסות, אך חשוב להבין שהדבר אינו מונע את החבות הפלילית והאזרחית. כך למשל, רבים מניחים כי מכירת קריפטו ומטבעות וירטואליים לא מהווה הכנסה החייבת במס, אולם לרוב מדובר ברווח הון החייב במס. להרחבה על גילוי מרצון בסוגיה זו לחץ כאן.

מומלץ אפוא להתייעץ ולהסדיר את חבות המס מראש ולפני הליך של חקירה או העברת כספים לישראל, ובמיוחד מומלץ לקבל את תכנון המס הנכון והדרך הנכונה לפנות להליך הסדרת מס שמהווה מעין גילוי מרצון.

]]>