נמרוד ירון ושות׳

מיליארדים על השולחן: עסקת ויז-גוגל

Adam Zur — Wed, 14 Jan 2026 14:46:42 +0000

מאחורי עסקת הענק של Wiz ו-Google, מסתתרת מחלוקת שעשויה להשפיע על תשלום המס שויז תצטרך לשלם. איפה נוצר הערך של החברה, ואיך זה מתקשר לתשלום לרשות המסים? כשחברה ישראלית נמכרת בסכומי עתק, השאלה הגדולה היא לא רק המחיר – אלא גם איפה נוצרה הטכנולוגיה, ואיך זה מתורגם למס.

בעסקאות הייטק גדולות, מחלוקות מס נוטות להתמקד בשאלה אחת: איפה נוצר הערך הטכנולוגי בפועל – והאם חלק ממנו צריך להיות ממוסה בישראל. לא תמיד מספיק להסתמך על מקום ההתאגדות או על רישום זכויות "על הנייר". היערכות מוקדמת, עם מסמכים ותיעוד עקביים, יכולה לצמצם חשיפה ולהגדיל ודאות.

גוגל צפויה לרכוש את חברת הסייבר Wiz בסכום עתק שקשה לדמיין – 32 מיליארד דולר (נכון לפרסומים, 2026). העסקה מעוררת עניין רגולטורי בעולם. במקביל, לפי פרסומים, מתקיים בירור מול רשות המסים בישראל סביב מיסוי הערך הטכנולוגי של Wiz – נושא שעשוי להפוך למשמעותי במיוחד בעסקאות בסדר גודל כזה.
זו לא הפעם הראשונה שגוגל מציעה לרכוש את Wiz. עוד לפני ההצעה הנוכחית עלו על השולחן הצעות ומגעים בסכומים שונים.

שנה	אירוע מרכזי	שווי / הכנסות	סטטוס
2020	הקמת החברה	–	יציאה לדרך
2021	יוניקורן מהיר	שווי שוק- 1.7 מיליארד $	צמיחה מואצת
2024	דו"ח הכנסות	הכנסה שנתית 500 מיליון $	רווחיות גבוהה
יולי 2024	הצעה ראשונה מגוגל	23 מיליארד $	ויז מסרבת
מרץ 2025	הצעה שניה מגוגל	32 מיליארד $	–

מה בעצם במחלוקת – איפה נוצר הערך

לפי הפרסומים, Wiz טוענת כי הערך הטכנולוגי המרכזי שלה ממוקם בארה"ב, ולכן היקף המס בישראל אמור להיות נמוך יותר. מנגד, לפי הפרסומים, רשות המסים בוחנת האם חלק משמעותי מהערך נוצר בישראל – בין היתר לאור פעילות הפיתוח בארץ, זהות גורמי מפתח ומבנה הפעילות.

חשוב להבין: רשות המסים עשויה להסתכל לא רק על הכותרת המשפטית (איפה החברה רשומה או איפה יושבות הזכויות), אלא גם על המציאות העסקית. כלומר, איפה בוצעה העבודה שהפכה רעיון למוצר, מי ניהל והוביל, ואיפה התקבלו החלטות מרכזיות לאורך הדרך.

למה הדיון הזה יכול להיות שווה סכומי עתק

בחברות טכנולוגיה, חלק גדול מהשווי אינו יושב על ציוד או נדל"ן. עיקר הערך נובע מנכסים בלתי מוחשיים, בשפה המקצועית נכסים אלה נקראים "קניין רוחני". לרוב, קניין רוחני יהיה למשל תוכנה, מודלים, מתודולוגיות, תהליכי אבטחה וידע מצטבר.

לכן, ככל שחלק גדול יותר מהשווי מיוחס לערך שנוצר בישראל (במישרין או בעקיפין), כך עשוי להיווצר בסיס רחב יותר לבחינה מיסויית בישראל. בעסקאות גדולות, המשמעות יכולה להיות גבוהה במיוחד.

הערה: חבות המס בפועל תלויה בנסיבות, מבנה העסקה והדין הרלוונטי. שיעורים, מסלולים והטבות – משתנים לפי סוג הנישום ושנת המס (נכון ל-2025).

6 דברים שרשות המסים עשויה לבדוק כשיש פעילות בישראל לצד פעילות בחו"ל

בניתוחי מס בתחום זה, השאלה לרוב אינה נתון אחד מנצח, אלא התמונה הכוללת. להלן סוגיות שחוזרות שוב ושוב בבדיקות מסוג זה:

מה בודקים	למה זה חשוב	דוגמה למסמך/אינדיקציה
איפה בוצע הפיתוח המהותי	מיקום יצירת הערך בפועל	חלוקת צוותי R&D לפי מדינה, תפקידי ליבה
איפה התקבלו החלטות מפתח	שליטה והכוונה טכנולוגית	מצגות הנהלה, יעדים (OKRs), פרוטוקולים
היכן יושבים אנשי מפתח	מי הוביל את היצירה	מייסדים/CTO/VP R&D – מיקום ותפקיד בפועל
הסכמים בין חברות בקבוצה	התאמה בין מסמכים למציאות	הסכמי פיתוח, רישוי, הקצאת זכויות
מודל כלכלי ותמחור בין-חברתי	עקביות בין תפקיד לרווח	מדיניות תמחור ותיעוד כלכלי
איכות התיעוד לאורך זמן	יכולת להציג סיפור עקבי	תיעוד תהליכי פיתוח, שינויים מבניים, נהלים

המשמעות הפרקטית: פערים בין פעילות בשטח לבין התיאור במסמכים הם מקור קלאסי לחיכוך.

מה חברות יכולות לעשות כדי להימנע מהפתעות

גם אם אתם רחוקים מאקזיט של עשרות מיליארדים, הלקחים רלוונטיים לכל חברה בצמיחה – במיוחד כשיש מרכז פיתוח בישראל לצד התאגדות או פעילות בחו"ל.

מיפוי מוקדם של הערך הטכנולוגי והפעילות
להבין מה נבנה היכן, על ידי מי, ומה נחשב ליבת המוצר.
יישור קו משפטי-מסחרי
לוודא שההסכמים בין החברות בקבוצה מתאימים למציאות: מי מפתח, מי נושא בסיכונים, ומי נהנה מהתוצאות.
בדיקת מודל התמחור והעקביות הכלכלית
לוודא שהמודל הפנימי לא "מספר סיפור" אחד, בעוד שהפעילות בפועל מספרת סיפור אחר.
חיזוק תיעוד שמחזיק בדיקת עומק
חשוב לתעד תהליכים משמעותיים: איפה התקבלו החלטות, כיצד נוהל הפיתוח, ומה השתנה לאורך זמן.
בדיקה לפני שינוי מבני או עסקה
לפני גיוס גדול, מו"מ מתקדם או העברת פעילות לחו"ל – בדיקה ממוקדת יכולה לזהות מוקדי חשיפה ולהציע חלופות שמקטינות סיכון.

עסקת ויז-גוגל ממחישה איך שאלה שנשמעת כמעט תיאורטית – איפה נוצר הערך של חברה טכנולוגית – יכולה להפוך לשאלת מס פרקטית. בעסקאות גדולות, ההבדל בפרשנות ובתיעוד עשוי להיות משמעותי.

פירמת נמרוד ירון ושות' מלווה חברות, יזמים ומשקיעים בסוגיות מס הקשורות לפעילות בישראל ובחו"ל, לרבות היערכות מוקדמת לעסקאות ולצמיחה. אם אתם לקראת שינוי מבני, גיוס משמעותי או עסקה, תוכלו לבצע איתנו שיחת היכרות קצרה ובחינה ראשונית של הנקודות המרכזיות.

ליצירת קשר עם המומחים שלנו- לחצו כאן

מידע רלוונטי

מה המשמעות של ''איפה נוצר הערך'' בעסקת מכירה?

מס עושר: לא לעשירים בלבד – המס שיוכל להשפיע גם עליכם

Adam Zur — Mon, 12 Jan 2026 15:24:41 +0000

משרדנו השתתף בכנס השנתי ה־77 של איגוד המס הבינלאומי (IFA), שהתקיים באוקטובר 2025 בליסבון, ואחד הנושאים המרכזיים שעמדו במוקד הדיונים היה מיסוי עושר. בעולם שבו הפערים הכלכליים הולכים וגדלים, יותר ויותר מדינות מחפשות דרכים חדשות לגבות מסים ממי שמחזיק עושר רב. המס נשמע רחוק מהחיים של רובנו, אבל בפועל הוא עלול להשפיע גם על אנשים שיש להם נכסים, חסכונות או השקעות- לאו דווקא על בעלי הון גדולים.

האם גם בישראל נראה בעתיד מס עושר, ומה המשמעות של צעד כזה עבור ישראלים שמחזיקים נכסים בארץ ובעולם?

ההבדל בין מס עושר למס יסף

בישראל נהוג לעיתים לבלבל בין מס עושר לבין מס יסף, אך מדובר בשני מנגנוני מס שונים לחלוטין. בעוד שמס יסף מוטל על מה שאנחנו מרוויחים, מס עושר מוטל על מה שאנחנו מחזיקים.

מס יסף הוא תוספת למס ההכנסה- מס שמוטל על הכנסות גבוהות. כלומר, הוא חל רק כאשר אדם מרוויח מעל רף מסוים. בעבר, המס הנוסף היה בשיעור 2% על הכנסה החייבת העולה על 800,000 ₪. במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2017-2018, שיעור המס עלה מ-2% ל-3% ובמקביל הוקטן סכום הסף ל-640,000 ₪. משנת 2026 ואילך, המס עומד על 3% עבור הכנסה חייבת מעל 721,560 ₪ ומס יסף נוסף בשיעור 2% על הכנסות הוניות העולה אותו הסף.

לקריאה נוספת בהקשר זה, לחצו כאן לכתבה שלנו שפורסמה לאחרונה בYNET – "צרות של עשירים: מה מטריד את המיליארדרים?"

לעומתו, מס עושר הוא מס על שווי הנכסים עצמם. נדל"ן, מניות, חסכונות ולעיתים גם חברות פרטיות. מדובר במס שנתי על עצם הבעלות, גם אם לא נוצרה ממנה הכנסה בפועל.

אפשר לחשוב על זה כך: מס יסף- תוספת מס על שכר גבוה (תוצאתי, שוטף), ומס עושר- מאזני, על ההון.

בעוד שמס יסף נועד להגדיל את תרומתם של בעלי הכנסות גבוהות למערכת המס, מס עושר נועד להתמודד עם פערים בעושר עצמו והוא עשוי להשפיע גם על בעלי נכסים שאינם בהכרח עשירים מאוד, במדינות שבהן הוא קיים.

מס עושר בעולם

בעבר, מסי עושר היו נפוצים מאוד באירופה. גרמניה, הולנד, דנמרק וצרפת גבו מס כזה במשך שנים, אך רבות מהן ביטלו אותו בשל קשיים טכניים. קושי בהערכת שווי נכסים פרטיים, עלויות גבייה גבוהות וחשש מבריחת הון למדינות אחרות.

גרמניה ביטלה את מס העושר הפדרלי בשנת 1997, בעקבות פסיקת בית המשפט החוקתי שקבע כי המס פוגע בעיקרון השוויון.
בהולנד, המס היה נחשב מסובך ויקר לניהול. בנוסף, הוא יצר תמריצים שליליים לחיסכון ולהשקעה. בשנת 2001 החליפה הולנד את המס במנגנון חדש- מס על תשואה משוערת. מס שבו המדינה מניחה תשואה קבועה על נכסים נטו וממסה אותה.
בדנמרק, המס בוטל בשנת 1997 לאחר שנמצא שאינו יעיל כלכלית וגורם לבריחת הון של משקיעים למדינות שכנות.
צרפת ביטלה בשנת 2017 את מס ה־ISF והחליפה אותו (משנת 2018 ואילך) במס עושר ממוקד על נדל"ן (המוחזק ישירות או בעקיפין)- IFI.

ובכל זאת, בשנים האחרונות מס העושר חוזר לאופנה.

מדינות כמו שוויץ, נורבגיה וספרד ממשיכות לגבות מס עושר, וצרפת כאמור, שומרת על גרסה מצומצמת שלו החלה רק על נכסי נדל"ן. לדוגמה, בשוויץ מס העושר אינו נגבה ברמה הפדרלית אלא ברמה הקנטונלית (המחוזית). כל אחד מ־26 הקנטונים קובע בעצמו את שיעור המס, ספי החבות והפטורים, לכן קיימים פערים משמעותיים בין אזור לאזור. פערים אלה יוצרים תחרות מס פנימית. קנטונים בעלי מס עושר נמוך מושכים תושבים עשירים, בעוד קנטונים עם שיעורים גבוהים מאבדים הכנסות.

מס עושר חוזר לשיח הכלכלי העולמי

הסיבה המרכזית היא הגידול באי השוויון הכלכלי. בעוד ההכנסות של רוב האוכלוסייה צומחות לאט, העושר של האחוזון העליון גדל בקצב מהיר בהרבה .ארגונים בינלאומיים כמו ה־ ,OECD האו"ם וקרן המטבע פרסמו בשנים האחרונות דוחות הקוראים לשקול מחדש מיסוי עושר .
לדוגמה, בשנת 2024 הציג הכלכלן הצרפתי גבריאל זוקמן (Gabriel Zucman), לבקשת נשיאות G20 בראשות ברזיל, דוח הקורא להטיל מס מינימלי עולמי על עושרם של מיליארדרים. הדוח מציע לקבוע שיעור מס אפקטיבי של 2% על עושר נטו של יחידים בעלי שווי של מעל מיליארד דולר. מטרת המודל של גבריאל היא להבטיח שגם בעלי הון קיצוניים ישלמו שיעור מס מינימלי אחיד, ללא תלות במדינת התושבות או במבנה האחזקות שלהם. אם מדינה אינה גובה את המס במלואו, מדינות אחרות יוכלו לגבות את ההפרש, כך שתימנע תחרות מס בין מדינות.

הדיונים בכנס הראו כי מדינות רבות בוחנות דרכים חדשות להטיל מסים על עושר, לאו דווקא כדי "להעניש עשירים", אלא כדי להחזיר איזון למערכת המס.

מי חייב במס עושר

ברוב המדינות, מערכת המס מבחינה בין תושבים לבין תושבי חוץ. תושבים חייבים במס עושר על כלל נכסיהם בעולם- בין אם הם מוחזקים במדינה עצמה ובין אם בחו"ל. משום שהתושבות נחשבת לקשר שמחייב במס על העושר העולמי .לעומת זאת, תושבי חוץ חייבים במס עושר רק על נכסים שנמצאים באותה מדינה. כך, למשל, ישראלי שמחזיק דירה בצרפת עשוי לשלם מס עושר בצרפת על הדירה בלבד, אך לא על נכסים אחרים שבבעלותו בישראל או במדינות אחרות. המס חל על שווי השוק של הנכסים- נדל"ן, מניות, חסכונות, אומנות, ולעתים גם אחזקות בחברות פרטיות.

שיעורי מס העושר נעים לרוב בין 0.5% ל־2% מהשווי, בהתאם למדינה ולמבנה המס המקומי. במדינות רבות קיימים מנגנוני תקרה שמגבילים את סך מס העושר כך שלא יעלה על אחוז מסוים מההכנסה השנתית. כך מנסים למנוע מצב שבו המס מאפס את התשואה השנתית של הנישום (במיוחד עבור אנשים שהכנסתם נמוכה ביחס לשווי הנכסים שברשותם).

דוגמה למנגנון תקרה

רכיב	חישוב	סכום (€)
הכנסה שנתית חייבת במס	–	80,000
שווי נכסים נטו (עושר)	–	3,000,000
מס הכנסה (33%)	80,000 × 33%	26,400
מס עושר (1.5%)	3,000,000 × 1.5%	45,000
סך המסים לפני תקרה	מס הכנסה + מס עושר	71,400
תקרת מס כוללת (75% מההכנסה)	80,000 × 75%	60,000
הפחתה לפי מנגנון התקרה	71,400 − 60,000	11,400
מס עושר לאחר הפחתה	45,000 − 11,400	33,600
סך המסים לאחר הפעלת התקרה	מס הכנסה + מס עושר מתוקן	60,000

ההשלכות האפשריות של מס עושר בישראל

כיום בישראל לא קיים מס עושר על שווי הנכסים עצמם, אך הנושא עולה מעת לעת במסגרת דיונים ציבוריים והמלצות של גופים בינלאומיים. בדוח "OECD Economic Survey: Israel 2023" צוין כי שיעור המס על הון ונכסים בישראל נמוך בהשוואה למדינות אחרות בארגון. הומלץ לישראל לשקול הרחבת מיסוי ההון והנכסים כדי לצמצם פערים חברתיים ולחזק את צדק המס.

ההשפעה של מגמות המיסוי העולמיות ניכרת גם כאן. ישראלים רבים נחשפים למסי עושר באופן עקיף, בעיקר דרך פעילות כלכלית בינלאומית:

בעלי דירות והשקעות במדינות כמו צרפת או ספרד עלולים לשלם מס עושר שם.
ישראלים העוברים למדינות אירופה עשויים לשלם מס עושר מקומי.
עולים חדשים ותושבים חוזרים נדרשים לבחון את השלכות המס על נכסים בחו"ל, במיוחד בתקופת הפטור הזמני ממס בישראל.

מס עושר הוא כבר מזמן לא נושא תיאורטי שמעסיק רק מיליארדרים. הוא נוגע לכל מי שמחזיק נכסים משמעותיים- דירה בחו"ל, תיק השקעות או חברה פרטית. הוא משקף מגמה עולמית ברורה של מעבר ממיסוי הכנסה למיסוי עושר, בשם צדק חברתי ויעילות כלכלית. למרות שכרגע אין יוזמה ממשלתית לקדם מס עושר בישראל, העובדה שמדינות רבות מאמצות מודלים חדשים של מיסוי עושר, לצד הלחץ הציבורי לצמצום פערים, עשויה להביא את הנושא לשולחן הדיונים גם כאן בשנים הקרובות.

ההשפעה על ישראלים בעלי נכסים בחו"ל הולכת וגדלה. לכן, גם אם אינכם רואים בעצמכם "עשירים מאוד", חשוב להבין את הכללים, את ההשלכות, ובעיקר לא לפעול בלי ייעוץ מקצועי מתאים.

לפני כל רכישת נדל"ן בחו"ל, השקעה בינלאומית או שינוי תושבות, מומלץ להיעזר באנשי מקצוע הבקיאים בדיני המס המקומיים והבינלאומיים. תכנון מס נכון בשלב מוקדם יכול למנוע טעויות יקרות, כפילויות מס ואף חשיפה לא צפויה למס עושר במדינות אחרות.

פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה במיסוי ישראלי ובינלאומי. הפירמה מלווה לקוחות בנושאי מיסוי בינלאומי ומעניקה ייעוץ מקיף בכל הנוגע להשקעות, שינויי תושבות ותכנון מס חוצה גבולות.

ליווי מקצועי נכון הוא לא רק יתרון. הוא לעתים ההבדל בין החלטה חכמה לבין הפתעה יקרה.

ליצירת קשר, לחץ כאן.

מידע רלוונטי

מה זה מס עושר?

כיצד לממש את הטבות המס בחזרה לישראל – הטבות מיסוי לתושב חוזר ותיק ולעולה חדש

Adam Zur — Sun, 11 Jan 2026 10:45:56 +0000

מתכננים לחזור לישראל? הכירו את הטבות המס שמגיעות לכם

תושב חוזר הוא מעמד מס ייחודי המעניק הטבות משמעותיות לישראלים השבים לארץ. אם אתם מתכננים לשוב לישראל לאחר שנים של חיים ועבודה בחו"ל, ייתכן שאתם זכאים להטבות אלו.

מדינת ישראל מעודדת את חזרתם של אזרחיה באמצעות תמריצים כלכליים שנועדו להקל על המעבר ולהחזיר הון אנושי איכותי לישראל. הטבות אלו עשויות להעניק פטור ממס על הכנסות מחו"ל לתקופה של עד עשר שנים. זהו יתרון כלכלי משמעותי עבור מי שמחזיק נכסים, השקעות או פעילות עסקית מחוץ לישראל. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" (או "עם כלביא"), אנו עדים לגל הולך וגובר של ישראלים השוקלים לשוב הביתה מתוך תחושת שייכות, סולידריות ורצון להיות קרובים למשפחה ולעם. לצד ההיבט הערכי והרגשי, חשוב להכיר גם את ההיבטים הכלכליים והמשפטיים של החזרה, כדי לבצע אותה בצורה נכונה ומושכלת.

הדרך למימוש ההטבות מחייבת עמידה בתנאים ברורים והגשת בקשה מסודרת לרשות המיסים. הבנה מוקדמת של הכללים, תכנון נכון וליווי מקצועי יכולים לעשות את ההבדל בין תהליך פשוט וחלק לבין התמודדות ממושכת ומורכבת מול הרשויות.

מיהו תושב חוזר ותיק

המונח "תושב חוזר ותיק" נקבע במסגרת תיקון 168 לפקודת מס הכנסה שנחקק בשנת 2008 במטרה לעודד עלייה וחזרת ישראלים מחו"ל. תושב חוזר ותיק הוא אדם שהיה בעבר תושב ישראל, ניתק את תושבותו, שהה מחוץ לישראל במשך תקופה ממושכת (למעלה מעשר שנים), וכעת חוזר לישראל ומעביר את מרכז חייו לכאן.

חשוב להבחין בין שלושה מושגים:

תושב חוזר רגיל- שהה מחוץ לישראל למעלה משש שנים, וזכאי להטבות מוגבלות.
תושב חוזר ותיק- שהה מחוץ לישראל למעלה מעשר שנים, וזכאי להטבות נרחבות יותר, כולל פטור ממס על הכנסות מחו"ל.
תושב ישראל לראשונה- עולה חדש, אשר לא היה תושב ישראל לפני כן. תושב ישראל לראשונה זכאי להטבות נרחבות, בדומה לתושב חוזר ותיק.

חשוב לדעת שתעודת "תושב חוזר" שמונפקת על ידי משרד העלייה והקליטה אינה מקנה זכאות להטבות מס. רק החלטת מיסוי מאושרת מרשות המיסים קובעת את המעמד לצורכי מס.

הטבות המס לתושב חוזר ותיק

תושב חוזר ותיק זכאי לשורה של הטבות מס משמעותיות, שנועדו להקל על חזרתו לישראל ולמנוע כפל מס על הכנסות שהופקו מחוץ למדינה.

בין ההטבות המרכזיות:

פטור ממס על הכנסות פסיביות מחו"ל, כגון ריבית, דיבידנדים, דמי שכירות ותמלוגים.
פטור ממס על רווחי הון מחו"ל, לרבות מכירת ניירות ערך, מניות או נכסים שנרכשו בזמן השהות בחו"ל.
פטור מדיווח על נכסים והכנסות מחו"ל, למשך עשר שנים ממועד החזרה לישראל- החל מיום 01.01.2026 בוטל הפטור המוענק לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים מהגשת דוחות על הכנסות ונכסים מחוץ לישראל למשך 10 שנים, וזאת רק ביחס למי שיהפוך לתושב ישראל החל מתאריך זה.

תקופת ההטבות נמשכת עשר שנים מיום החזרה לישראל.

הטבה	תושב חוזר רגיל	תושב חוזר ותיק	עולה חדש
משך תקופת שהייה בחו"ל	תושב ישראל לשעבר ששהה בחו"ל 6-10 שנים	תושב ישראל לשעבר ששהה בחו"ל מעל 10 שנים	יחיד שלא היה תושב ישראל לפני כן
פטור על הכנסות מחו"ל	5 שנים	10 שנים	10 שנים
פטור על רווחי הון מחו"ל*	10 שנים עם הגבלה (בתנאי שהנכס לא מקנה לבעלים זכות לנכס שנמצא בישראל)	10 שנים	10 שנים
פטור מדיווח על נכסים	לא	כן (בוטל בשנת 2026)	כן (בוטל בשנת 2026)

*לדוגמה, אם אתה בעל מניות בחברה אמריקאית שבבעלותה בניין משרדים בתל אביב. לא תוכל להנות מפטור רווחי הון על מניות אלה, כי הן מקנות זכות עקיפה לנכס בישראל.

לקריאה נוספת בנושא תיקון 168 והסוגיות שעשויות לעלות בתום תקופת הפטור לחץ כאן.

המשמעות הכלכלית של ההטבות היא עצומה. כך לדוגמה, עולה חדש המחזיק דירה להשכרה בלונדון או תיק השקעות בארצות הברית, לא יחויב במס בישראל על ההכנסות מהנכסים הללו במשך עשר שנים. בשונה מתושב ישראל (שאינו עולה חדש או תושב חוזר) שמחויב במס בישראל על הכנסותיו מכל העולם.

התנאים לקבלת מעמד תושב חוזר ותיק

כדי לקבל את המעמד, יש לעמוד במספר תנאים בסיסיים:

המבקש היה בעבר תושב ישראל.
הוא ניתק את תושבותו מישראל והעביר את מרכז חייו לחו"ל.
הוא שהה מחוץ לישראל למעלה מעשר שנים.
הוא חזר לישראל והעביר את מרכז חייו לכאן.

המונח "מרכז חיים" הוא מונח מפתח בהליך. רשות המיסים בוחנת היכן מתנהלים חייו של האדם בפועל- מקום מגוריו, עבודתו ומשפחתו, קשריו החברתיים והכלכליים ועוד. הבחינה נעשית לפי נסיבות אישיות, ולא רק לפי מספר ימי השהייה בישראל. לכן, גם אם אדם עמד לכאורה בתנאי השהייה, רשות המיסים עלולה לראות בו תושב ישראל אם לא נותק הקשר המהותי למדינה.

הליך הגשת בקשה לקבלת מעמד תושב חוזר ותיק

הגשת הבקשה נעשית באמצעות רואה חשבון, עדיף שמתמחה במיסוי בינלאומי בתוך מערכת מייצגים.

ההליך כולל מספר שלבים עיקריים:

שלב בתהליך	תיאור
שלב ההכנה	איסוף מסמכים ואסמכתאות המעידים על ניתוק התושבות ועל קיום מרכז חיים בחו"ל.
הגשת הבקשה	הגשת בקשה רשמית לרשות המיסים לקבלת החלטת מיסוי (Pre-Ruling), הכוללת פירוט של העובדות, התקופות והמסמכים התומכים.
בדיקת הבקשה	המחלקה המקצועית ברשות המיסים בוחנת את הנתונים ועשויה לדרוש מידע נוסף או מסמכים משלימים ולקיים דיונים עם המייצג.
קבלת ההחלטה	רשות המיסים קובעת אם המבקש זכאי למעמד תושב חוזר ותיק ומאיזה מועד.

משך הטיפול בבקשה נע בין שלושה לשמונה חודשים, ולעתים אף יותר, בהתאם לעומס ולמורכבות המקרה. הכנה מוקדמת ומדויקת של הבקשה מגדילה משמעותית את הסיכוי לאישור חלק ומהיר.

טעויות נפוצות בתהליך

תהליך קבלת המעמד רגיש ומורכב. טעויות קטנות עלולות לגרום לדחיית הבקשה או לאובדן ההטבות. בין הטעויות הנפוצות:

הסתמכות על תעודת תושב חוזר ממשרד הקליטה בלבד- תעודה זו לא מזכה בהטבות מס.
הסתמכות על מניין הימים של רשות האוכלוסין – ספירת הימים לפי פקודת מס הכנסה שונה.
הגשה מאוחרת של הבקשה- מומלץ להיערך ולהגיש את הבקשה לפני החזרה או סמוך לאחריה. הגשה מאוחרת עולה לגרום לחוסר וודאות לגביי המעמד לצורכי מס, וליצור מחלוקות מול רשות המסים לגבי מועד תחולת המעמד וחובות הדיווח. לעתים, אף לגרום לכך שההטבות לא ייושמו באופן מלא ביחס לתקופה שקדמה לאישור.
חוסר תיעוד מספק של השהייה והעברת מרכז החיים לחו"ל. ללא מסמכים תומכים, קשה להוכיח ניתוק תושבות.
היעדר ליווי מקצועי- ניסיון לטפל בתהליך ללא עזרת גורם מקצועי מוסמך עלול להוביל לשגיאות כגון איסוף חלקי של מסמכים ואסמכתאות, הצגת עובדות באופן לא עקבי (למשל ביחס למועדי ניתוק תושבות ומרכז החיים), מילוי שגוי או חסר של טפסים ונלווים, או ניסוח שאינו מחדד את התשתית העובדתית הנדרשת – ובכך להגדיל את הסיכון לעיכובים, לדרישות השלמה ואף לדחייה מצד רשות המסים.

במקרים רבים קיימים אזורים "אפורים" שבהם לא ברור אם ניתוק התושבות התקיים במלואו. במצבים כאלה, ייעוץ מקצועי הוא קריטי.

שנת הסתגלות לתושב חוזר ותיק

בנוסף להטבות המס המשמעותיות שמוענקות לתושב חוזר ותיק, עומדת לרשות החוזרים גם האפשרות לבחור ב"שנת הסתגלות". בשנת הסתגלות היא תקופה של עד שנה בה היחיד לא ייחשב כתושב מס בישראל. מטרת השנה היא לאפשר לנישום לבחון אם בכוונתו להשתקע בארץ באופן קבוע, מבלי להתחייב מידית למעמד תושב ישראל. במהלך שנת ההסתגלות, ההכנסות מחו"ל אינן חייבות במס בישראל, ואין חובה לדווח עליהן. ההטבה עוגנה בחוק בתיקון 168 לפקודת מס הכנסה בשנת 2008. התיקון קובע פטורים ממס ומדיווח ליחידים (תושבים חוזרים וחדשים כאחד) בגין הכנסות ונכסים מחו"ל. סעיף 14(ב) לפקודה קובע את מנגנון "שנת ההסתגלות". הפעלת המנגנון תלויה בבחירת היחיד. אם היחיד בוחר שלא להשתמש במנגנון זה, מעמדו מבחינת מס יקבע לפי הפקודה.

משרד נמרוד ירון ושות' מתמחה בליווי תושבים חוזרים, עולים חדשים ותושבי חוץ בכל סוגיות המיסוי הבינלאומי. המשרד מעניק שירות אישי, ומקצועי. החל משלב התכנון המוקדם ועד לקבלת החלטת המיסוי מרשות המיסים.

למשרדנו ניסיון רב שנים בתחום, הכולל היכרות מעמיקה עם הנהלים והפסיקה העדכנית של רשות המיסים; ניסיון מוכח בהגשת בקשות דומות ובהתמודדות עם מקרים מורכבים; יכולת לזהות מראש בעיות אפשריות ולפתור אותן עוד לפני הגשת הבקשה; תכנון מס מיטבי לאחר קבלת המעמד, בהתאם למבנה ההכנסות והנכסים של כל לקוח.

החזרה לישראל היא צעד מרגש ומשמעותי, אך גם כזה שמחייב תכנון מוקדם והבנה של ההשלכות המיסויות. מעמד "תושב חוזר ותיק" מאפשר ליהנות מהקלות מס נרחבות, אך רק למי שפועל נכון ומסדיר את מעמדו מול רשות המיסים. צוות המומחים שלנו יסייע לכם להבין את זכויותיכם, להכין את המסמכים הנדרשים, ולוודא שתיהנו מכל ההטבות המגיעות לכם כחוק.

כדי לקבוע פגישת ייעוץ עם מומחי המיסוי של נמרוד ירון ושות', לחצו כאן.

מידע רלוונטי

כמה שנים צריך לשהות בחו"ל כדי להיחשב תושב חוזר "רגיל"?

קיזוז הפסדי הון – ניתוח חוזר מס הכנסה 10/2025 והשלכותיו המעשיות

Adam Zur — Fri, 09 Jan 2026 13:08:16 +0000

ב־27 בנובמבר 2025 פרסמה רשות המסים את חוזר מס הכנסה מס' 10/2025. החוזר עוסק בהבהרת כללי קיזוז הפסדי הון לפי סעיף 92 לפקודת מס הכנסה. מטרתו לחדד את עקרונות הקיזוז, לקבוע את סדרי הקדימות בין סוגי הפסדים ולהתאים את הפרקטיקה לפסיקה עדכנית ולתיקוני חקיקה שנעשו בשנים האחרונות. מדובר בהוראת ביצוע בעלת משמעות רוחבית המשפיעה על יחידים, חברות ותושבי חוץ.

נקודת המוצא היא ההגדרה של "הפסד הון" בסעיף 88 לפקודה. הפסד הון הוא סכום שבו יתרת המחיר המקורי עולה על התמורה. שבח או הפסד כהגדרתם בחוק מיסוי מקרקעין ייחשבו כרווח או הפסד הון. סעיף 92 מסדיר את מנגנוני הקיזוז: הבחנה בין הפסד שוטף להפסד מועבר, בין מקור ישראלי למקור שאינו ישראלי ובאילו תנאים הפסד מניירות ערך יכול להתקזז כנגד ריבית ודיבידנד.

לקריאה נוספת על השפעת שינוי החקיקה והפסיקה על קיזוז הפסדי הון של בעלי מניות מהותיים, לחצו כאן.

החוזר נשען על פסיקה מרכזית. דמארי (עקרון ההקבלה), מלכסון (אי־עבירות ההפסד בין ישויות) ומוזס (נטרול סכום אינפלציוני שאינו בר קיזוז). כן גם על עמדות חייבות בדיווח הנוגעות בפחת בעסקאות חו״ל ולסדר הקיזוז בהפסדי חו״ל. מטרת הפרסום היא יצירת אחידות פרשנית, סגירת פרצות תכנוניות והבהרת היחס בין הפסדים פטורים, הכנסות פטורות ומיסוי בינלאומי.

עיקרי החוזר

נומינליות ההפסד: הפסדי הון נמדדים בערכים נומינליים בלבד ואינם מוצמדים למדד. הפסד הון מועבר נשמר בערכו הנומינלי ואינו צמוד למדד, כך שבתקופות אינפלציה עלולה להיווצר שחיקה ריאלית של ערך ההפסד.
ייחוס לישות: ההפסד שייך לישות שבה נוצר ואינו ניתן להעברה או הורשה.
עקרון ההקבלה: רק הפסד שאילו היה רווח היה חייב במס- יותר בקיזוז.
הבחנה בין שוטף למועבר: הפסד שוטף ניתן לקיזוז באותה שנה; הפסד מועבר ניתן לקיזוז רק כנגד רווחי הון עתידיים.
קיזוז מול ריבית ודיבידנד: מותר רק בהתאם לשיעורי המס המוגדרים בסעיף 92(א)(4) לפקודה.
הפסדים מחו״ל: יש למצות תחילה קיזוז מול רווחים וריבית או דיבידנד מחו״ל לפני קיזוז מול הכנסות בישראל.
מועד ההכרה: ההפסד מוכר במועד המכירה, בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה למניעת תכנוני מס מלאכותיים.
פריסה לפי סעיף 91(ה): עקרונות הפריסה של רווח הון חלים רק לגבי רווח ריאלי ולא לגבי הפסד הון. יש לקזז תחילה ורק אז לפרוס.

רקע משפטי ועקרונות יסוד

אחד העקרונות המרכזיים שהחוזר מחדד הוא עקרון הנומינליות של ההפסד. הפסד הון נמדד בערכים נומינליים בלבד, ללא הצמדה למדד. המשמעות היא כי הפסד שנוצר נשמר בערכו המקורי, גם אם ערך הכסף נשחק עקב אינפלציה. בתקופות של עליית מחירים משמעותית נוצר פער בין הערך הריאלי לערך הנומינלי של ההפסד, אך הדין הקיים אינו מתקן פער זה. בנוסף, הדין הישראלי אינו מאפשר לקזז הפסדים אחורה (carry back) של הפסדים. ניתן לקזז הפסד הון רק באותה שנת מס שבה נוצר או בשנים שלאחריה, אך לא כנגד רווחים משנים קודמות.

הכלל המנחה לזכאות לקיזוז הוא עקרון ההקבלה. לפי עיקרון זה, הפסד הון ניתן לקיזוז רק אם רווח מאותה עסקה היה חייב במס בישראל (בין לפי הדין הפנימי ובין לפי אמנה למניעת כפל מס). בהתאם לכך, הפסדים שנוצרו לעולים חדשים או לתושבים חוזרים ותיקים בתקופת ההטבות לפי סעיפים 14 ו־97(ב) לפקודה אינם ניתנים לקיזוז, שכן אילו היה נוצר רווח הוא היה פטור ממס. כך גם הפסד של תושב חוץ בעסקה הפטורה ממס לפי סעיף 97(ב3) או לפי אמנת מס. בנוסף, הפסד מהפרשי שער במטבע חוץ בידי יחיד אינו בר קיזוז, מאחר שרווח מקביל היה פטור ממס לפי סעיף 9(13) לפקודה.

החוזר מבהיר גם את עקרון אי־העבירות של ההפסד. הזכות לקיזוז הפסד שייכת לישות המשפטית שבה נוצר ההפסד, ואינה ניתנת להעברה. לא במכירה, לא במתנה, לא בהקניה לנאמנות ולא בירושה. עיקרון זה עוגן בפסיקת מלכסון. לפיכך, ישנה חשיבות רבה לתכנון מבנה אחזקות שימנע מצב שבו הפסדים "ננעלים" בישות שאינה מפיקה רווחים בני קיזוז.

קיזוז מול ריבית ודיבידנד

סעיף 92(א)(4) קובע כי הפסד הון מניירות ערך ניתן לקיזוז גם כנגד ריבית או דיבידנד, אך רק בתנאים מצטברים:

כנגד ריבית או דיבידנד מאותו נייר ערך, ובלבד ששולמו בפועל באותה שנת מס.
כנגד ריבית או דיבידנד מניירות ערך אחרים, בתנאי ששיעור המס על ההכנסה אינו עולה על 23% בחברה או 25% ביחיד.
מס יסף לפי סעיף 121ב אינו נלקח בחשבון לצורך מגבלת השיעור.
"דיבידנד" כולל גם דיבידנד רעיוני מחברה נשלטת זרה, אך לא מחברת משלח יד זרה.
אין לקזז הפסדים כנגד ריבית מתכניות חיסכון, פיקדונות או הלוואות שאינן ניירות ערך, ואף לא כנגד רווחים מקרנות נאמנות.

מועד ההכרה בהפסד

הפסד הון מוכר במועד המכירה, כהגדרתה בפקודה ובחוק מיסוי מקרקעין. עם זאת, לפקיד השומה סמכות שלא להכיר בהפסד אם הוא סבור שהמכירה נועדה להפחתת מס בלתי נאותה. לכן, מומלץ לתעד היטב את הנסיבות העסקיות של העסקה, במיוחד בעסקאות בין צדדים קשורים או בעסקאות רצופות בזמן.

הפסדים מועברים

הפסד הון שלא ניתן היה לקזז בשנת המס יועבר לשנים הבאות ויקוזז רק כנגד רווחי הון. התרת קיזוז הפסד מועבר מותנית בכך שהנישום מיצה את כל אפשרויות הקיזוז באותה שנה, לרבות קיזוזים לפי סעיף 92(א)(4), וכן בכך שהוגשו דוחות בשנה שבה נוצר ההפסד ובשנת הקיזוז.

קרנות להשקעות במקרקעין (REIT)

סעיף 64א8 לפקודה קובע מנגנון קיזוז ייחודי לבעלי מניות בקרנות REIT. הפסד הון ממכירת מניות בקרן ניתן לקיזוז כנגד ההכנסה החייבת שחילקה הקרן לבעל המניות באותה שנה (ובלבד שאינה הכנסה חריגה), או לחלופין, לפי כללי סעיף 92 הרגילים. לצורך קיזוז כנגד ריבית ודיבידנד מניירות ערך אחרים (לפי סעיף 92(א)(4)(ב)), רק הכנסה שחויבה במס ברמת הקרן תיחשב כדיבידנד. חובת קיזוז הפסד שוטף, לרבות כנגד ההכנסה החייבת מהקרן, מהווה תנאי להעברת יתרת ההפסד לשנים הבאות.

סדר קיזוז הפסדים

בהיעדר תקנות לפי סעיף 92(ג) לפקודה, רשאי הנישום לבחור את סדר קיזוז הפסדיו, בכפוף להוראות סעיף 92 ולחוזר זה. עם זאת, בהתאם להוראות סעיף 92(א)(3) ולהלכת גרינפלד, הפסדים שמקורם מחוץ לישראל יקוזזו תחילה כנגד רווחים, ריבית או דיבידנד שמקורם מחוץ לישראל. רק לאחר מיצוי אפשרויות הקיזוז הללו ניתן יהיה לקזז את יתרת ההפסד כנגד רווחים בישראל. עיקרון זה נועד לשמור על עקביות עם הוראות הפקודה ולמנוע "ייבוא" הפסדים ממדינות זרות לצורך הפחתת מס בישראל. לדוגמה, הפסד מנכס בגרמניה יקוזז תחילה מול רווח מנכס בארצות הברית, ורק לאחר מכן מול רווחים בישראל. בנוסף, לצורך חישוב הפסד הון מנכס בחו"ל, יש ליישם את שיעורי הפחת הקבועים בדין הישראלי, גם אם שיעורי הפחת במדינת המקור שונים.

קיזוז הפסדים לפני זיכוי מסי חוץ

בהתאם להוראות החוזר, חובת קיזוז הפסדים, לרבות הפסדי הון, קודמת ליישום זיכוי מסי חוץ. רק לאחר קיזוז ההפסדים ניתן לחשב את סכום המס ולזקוף את הזיכוי בגין מסי חוץ. לפיכך, אין לדלג על שלב קביעת ההכנסה החייבת לפני חישוב הזיכוי ממסי חוץ.

דוגמאות יישומיות

מקרה	תיאור	תוצאה
תושב חוזר ותיק	מכירת נכס בחו״ל בתקופת ההטבות	הפסד לא בר קיזוז
תושב חוץ	מכירת מניות חברה ישראלית הפטורה ממס	הפסד לא בר קיזוז
נייר ערך צמוד מט״ח	הפסד נומינלי עם סכום אינפלציוני שלילי	רק הרכיב הריאלי מותר בקיזוז
יחיד עם דיבידנד פטור	דיבידנד מחו״ל פטור לפי סעיף 14(ג)	אין חובה לקזז. ניתן לשמור הפסד לשנים הבאות
הפסד מנכס בחו״ל	פחת בגרמניה 1%, בישראל 2%	חישוב לפי הדין הישראלי
תושב ישראל לראשונה	מכירת חברה זרה לאחר תום תקופת ההטבות	קיזוז יחסי לפי תקופת ההטבות
אופציות לעובדים– מסלול 102	הפסד הון כנגד הכנסה ממסלול רווח הון	קיזוז רק כנגד רכיב רווח ההון

מקרי גבול ופרשנויות פתוחות

במקרים של תנודות מטבע חריגות או עסקאות מורכבות, קשה לעתים לבודד את הרכיב הריאלי של ההפסד. החוזר מספק דוגמאות מספריות, אך מקרים לא סטנדרטיים עשויים לדרוש חוות דעת מקצועית. הבחנה עדינה נוספת נוגעת לדיבידנד רעיוני. דיבידנד מחברת משלח יד זרה אינו נחשב להכנסה פסיבית ולכן אינו מאפשר קיזוז, בעוד שדיבידנד מחברה נשלטת זרה כן.

בנוסף, סמכות פקיד השומה לדחות הכרה בהפסד בשל תכנון מס בלתי נאות נותרה רחבה, ללא קריטריונים ברורים. מומלץ לתעד היטב את הרקע העסקי לכל עסקה.

השלכות מעשיות

החוזר חל ממועד פרסומו (27 בנובמבר 2025) ומשפיע על יחידים, חברות, נאמנויות ותושבי חוץ בעלי נכסים הוניים.

לנישומים

סקירה מחודשת של תיקי השקעות לקראת סגירת שנת המס.
בדיקת הפסדים מועברים והתאמתם לכללים החדשים.
תיעוד מלא של כל מכירת נכס, כולל שערי מטבע ותאריכים.

לחברות עם פעילות בינלאומית

מיפוי הפסדים ורווחים מחו״ל לצורך יישום כללי הקדימות.
תיאום עם יועצי מס במדינות זרות לצורך תיעוד מסי חוץ ושיעורי פחת.
בחינת מבנה האחזקות למניעת "תקיעת" הפסדים.

תכנוני מס לגיטימיים

	הפעולה	מטרה עיקרית
תזמון מכירות	תכנון מועדי מכירת נכסים כך שיתרחשו באותה שנת מס	יצירת קיזוז הדדי בין רווחים להפסדים
ניהול תיק ניירות ערך	מכירת ניירות ערך בהפסד בשנה שבה מתקבלת ריבית או דיבידנד משמעותיים	הפחתת חבות המס באמצעות קיזוז הכנסות פיננסיות
מבנה אחזקות	איחוד פעילויות הוניות תחת ישות משפטית אחת	מניעת פיזור הפסדים בין ישויות שונות
ניהול חשיפות מט"ח	תכנון השקעות במטבע זר תוך ניטור רכיב אינפלציוני שאינו בר קיזוז	צמצום הפסדים שאינם מוכרים לצרכי מס
תכנון לתושבים חוזרים ועולים חדשים	הימנעות ממכירת נכסים בחו"ל בתקופת ההטבות ודחיית המכירה לאחריה	שמירה על האפשרות לקיזוז הפסדים לאחר סיום תקופת הפטור – טכנית יכול להיות אפשרי, מהותית – יהיה בוודאי חשוף לביקורת של רשות המסים.

חוזר מס הכנסה 10/2025 מעצב מחדש את מדיניות קיזוז ההפסדים בישראל, ומחייב בחינה מחודשת של מדיניות המס, תהליכי הדיווח ותכנון העסקאות בקרב נישומים ויועצי מס כאחד. הוא מציג עקביות פרשנית ומונע פרצות תכנוניות, במיוחד בהפסדים מחו״ל. עם זאת, החוזר מטיל עומס יישומי ודיווחי, במיוחד לנישומים עם פעילות בינלאומית. היעדר מנגנון הצמדה עלול לגרום לשחיקה ריאלית של הפסדים בתקופות אינפלציוניות, והסמכות הרחבה של פקיד השומה נותרה ללא קריטריונים ברורים.

פירמת נמרוד ירון ושות׳ מאגדת צוות מומחים בעלי ניסיון רב שנים ברשות המסים ובמגזר הפרטי. לאורך השנים טיפלנו בתיקים מורכבים ומשמעותיים לצד ליווי שוטף של חברות פרטיות וציבוריות, ישראליות וזרות וקרנות הון סיכון בינלאומיות.

הניסיון המצטבר שלנו מאפשר לנו להעניק ללקוחותינו פתרונות מיסוי כוללים, מדויקים ויישומיים, תוך ראייה אסטרטגית רחבה ושירות אישי מוקפד.

למידע נוסף לחצו כאן.

מידע רלוונטי

האם ניתן לקזז הפסד הון משנים קודמות מול רווחים חדשים?

זיכוי ממס בגין תרומות

Adam Zur — Thu, 08 Jan 2026 12:53:32 +0000

זיכוי ממס על תרומות הוא הטבת מס משמעותית שמטרתה לעודד תרומות לארגונים ללא כוננות רווח ויוזמות חברתיות שונות. תרומות לארגונים אלו הן חלק מרכזי בחברה הישראלית, במיוחד בזמן ולאחר מלחמת 'עם כלביא". לכן, רצתה הממשלה להקל על התורמים – בישראל, תורם יכול לקבל זיכוי מס על תרומה שתרם, אם היא עומדת בתנאיו של סעיף 46 לפקודת מס הכנסה (הפקודה).

מנגנון זיכוי מס בגין תרומות קיים במדינות נוספות בעולם, לדוגמה בארה"ב. חשוב להכיר את הוראות הדין והנהלים הקיימים, בשביל ניצול אופטימלי של הטבות המס שמגיעות לכם.

מה נחשב כתרומה מוכרת לצרכי מס?

תרומה כספית (הסוג הנפוץ ביותר), תרומה בשווה כסף (ציוד, אומנות, מחשבים, נדל"ן, מלאי עסקי ועוד) ותרומת ניירות ערך (כגון מניות, אג"ח ותעודות סל). כל אלה נחשבות תרומות מוכרות לצרכי מס בישראל.

גובה הזיכוי על תרומה של מניות יחושב על בסיס שווי השוק שלהן ביום התרומה. יינתן פטור ממס רווחי הון אם התרומה ניתנה בתום לב (גם אם אינה לקרוב), ובלבד שהנתרם אינו תושב חוץ. עם זאת, יש להבחין בין תרומה במישור ההוני לבין תרומה במישור העסקי

למידע מפורט על זיכוי ממס בגין תרומה בשווה כסף כולל דוגמאות מספריות, קראו את המדריך המקיף באתר שלנו.

זיכוי או ניכוי? ההבדל קריטי

זיכוי ממס מפחית ישירות את סכום המס. הוא ערך קבוע שלא תלוי במדרגת המס של התורם. ניכוי ממס מפחית את ההכנסה החייבת (לפני חישוב המס), ערכו תלוי במדרגת המס של התורם. תרומות מוכרות, יזכו את התורם בזיכוי מס.

חישוב גובה הזיכוי

חישוב הזיכוי מפורט בסעיף 46 לפקודת מס הכנסה. בהתאם אדם שתרם בשנת מס סכום העולה על 180 ₪ למוסדות מוכרים יהיה זכאי לזיכוי. הזיכוי יהיה בגובה של 35% מהתרומות שבוצעו.

חברה שתרמה זכאית לזיכוי של גובה מס החברות (23% נכון לשנת 2026).

תקרת הזיכוי השנתית עומדת על הנמוך מבין, 30% מההכנסה החייבת או על 9 מיליון ₪. אם בשנה מסוימת הזיכוי עולה על התקרה, ניתן "לגלגל" אותו קדימה לשלוש שנות המס הבאות. זאת בכפוף סכום הזיכוי בכל שנה.

בנוסף, קיימת תקרה שנתית של סך זיכוי המס בגין תרומות והשתתפות במימון מו"פ. התקרה עומדת על 50% מהכנסתו החייבת של התורם. ההכנסה החייבת מחושבת לפני הזיכוי בשל המו"פ.

דיווח על תרומות בישראל

באופן כללי, הדיווח על תרומות נעשה במסגרת הדו"ח השנתי של התורם ודורשת שמירה והעלאה של הקבלות על התרומות. לצד זאת, החל משנת 2026 העמותות המוכרות יצטרכו לדווח על הכספים שקיבלו לרשות המיסים באופן אוטומטי. השינוי צפוי להקל על נישומים שכן כל הקבלות אמורות להיות מוצגות באזור האישי שלו באתר מס הכנסה.

כמו כן, עובדי מדינה יכולים לקבל את הזיכוי באופן ישיר בתלוש השכר שלהם. אפשרות זו צפויה להתרחב גם למגזרים נוספים בעתיד.

הכרה בתרומות שבוצעו לארגונים מחוץ למדינה

אמנת המס בין ישראל לארה"ב מאפשרת הכרה בתרומות שבוצעו לארגונים במדינה השנייה. התרומות צריכות לעמוד בתנאים המפורטים באמנה.

הפרוטוקול לאמנת המס בין ישראל לארצות הברית (עמוד 35) מאפשר לתושב ישראל לקבל בישראל הטבת מס גם על תרומות לארגוני צדקה בארצות הברית. לפי ההוראה, תרומה לארגון שמוכר כארגון צדקה לפי דיני המס בארצות הברית יכולה להיחשב בישראל כתרומה שמזכה בזיכוי או בניכוי (לפי הכללים בישראל), בתנאי שאותו ארגון היה עומד גם בתנאים להכרה כארגון צדקה לפי דיני מס ההכנסה בישראל. עם זאת, ההכרה מוגבלת: בשנת מס מסוימת ניתן ליהנות מן ההטבה רק עד 25% מההכנסה החייבת של התורם באותה שנה שמקורה בארצות הברית.

למידע נוסף בנושא זיכוי מס על תרומות בארצות הברית, לחץ כאן.

קריטריון	ישראל	ארצות הברית
אופי ההטבה	זיכוי ממס (הפחתה ישירה מהמס)	ניכוי מההכנסה החייבת
שיעור ההטבה	35% ליחידים, 23% לתאגידים (2025)	תלוי במדרגת המס האישית
סכום מינימלי	₪180	אין מינימום פדרלי
תקרה שנתית	30% מההכנסה החייבת או 9 מיליון ₪	60% מההכנסה החייבת

*המידע בטבלה עדכני נכון ל-2026.

הטבות המס בגין תרומות, בין אם בישראל ובין אם בארצות הברית, נועדו לעודד מעורבות חברתית ולתמוך במוסדות ציבוריים ועמותות. עם זאת, הכללים שונים בין מדינה למדינה. לעיתים אף יהיה ניתן להכיר בתרומות זרות.

מניסיוננו המקצועי, אנו ממליצים לכל תורם, יחיד או תאגיד, לפנות לייעוץ מקצועי ממשרד מיסוי המתמחה בתחום, על מנת לוודא ניצול מיטבי של ההטבות המגיעות בהתאם לדין.

פירמת נמרוד ירון ושות' מומחית למיסוי ישראלי ובינלאומי ומעניקה ייעוץ מיסויי מקיף בסוגיות זיכוי מס על תרומות ובפרט על תרומות שבוצעו לארגונים מחוץ לישראל.

ליצירת קשר עם המומחים שלנו, לחצו כאן.

מידע רלוונטי

האם אני יכול לקבל זיכוי ממס על כל תרומה שאני נותן?

רשות המסים מחזקת את האכיפה: מה צפוי למשכירי דירות ולבעלי נכסים?

Adam Zur — Mon, 05 Jan 2026 09:53:46 +0000

"בין 1.5 ל-2 מיליארד שקל מועלמים בשוק ההשכרה"

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה בתחילת חודש דצמבר 2025 באילת, השמיע מנהל רשות המסים עו"ד שי אהרונוביץ' מסר ברור- ימי ההעלמה בשוק ההשכרה עומדים להסתיים. לדבריו, בין 1.5 ל-2 מיליארד ₪ אינם מגיעים לקופת המדינה בשל אי-דיווח על הכנסות משכר דירה. כעת, במסגרת הצעת התקציב לשנת 2026, חוזרת לשולחן יוזמה שנפלה בעבר מספר פעמים: חובת דיווח גורפת על כל חוזה שכירות, גם כאשר ההכנסה נמוכה מרף תשלום המס.

מניסיוננו המקצועי, מדובר בשינוי מהותי שיש לו השלכות מרחיקות לכת על אלפי בעלי דירות בישראל.

הרציונל מאחורי המהלך

למה דווקא עכשיו?

אהרונוביץ' הסביר את הבעייתיות הקיימת. "הפטור עומד על 5,654 ₪, ובמרכז הארץ כמעט אין דירות גדולות שנשכרות באמת במחיר הזה". במילים אחרות, רבים מבעלי הדירות נמצאים כבר היום מעל תקרת הפטור, אך בהיעדר חובת דיווח גורפת פשוט נמנעים מלדווח ומלשלם מס.

היוזמה להקמת מאגר דירות מושכרות אמורה לשנות את כללי המשחק. לפי התחזית, המהלך צפוי להניב למדינה תוספת הכנסה של 50 עד 130 מיליון שקל בשנה בשנים הקרובות. למרות האופטימיות הזהירה של אהרונוביץ', המהלך, שנעשה בתיאום עם משרד המשפטים בשנתיים האחרונות, צפוי לעבור.

האם זה צעד צודק?

מדובר בדילמה מורכבת מבחינה משפטית ומדיניות-מיסויית, שיש בה שני צדדים לגיטימיים:

מצד אחד – העיקרון של שוויון בנטל המס:

לפי העיקרון הבסיסי של שוויון בנטל המס, המעוגן בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, כל אזרח חייב לשלם את חלקו ההוגן במס על הכנסותיו. כאשר חלק ניכר מהאוכלוסייה מדווח ומשלם מס על הכנסות משכר דירה, בעוד אחרים נמנעים מכך, נוצר עיוות משמעותי ופגיעה בשוויון. חובת דיווח גורפת, ללא קשר לגובה ההכנסה, יוצרת שקיפות מיסויית.

מצד שני – הצורך בעדכון רף הפטור והתאמתו למציאות הכלכלית:

לא ניתן להתעלם מהעובדה שרף הפטור החודשי (5,654 ₪) מנותק מהמציאות הכלכלית של שוק השכירות בישראל (במיוחד במרכז הארץ). הפער בין רף הפטור לבין מחירי השוק מעלה שאלות לגבי יעילות המדיניות המיסויית הנוכחית. העדר הצמדה או עדכון תקופתי של רף הפטור מערער את האיזון בין רצון המחוקק להקל על משכירים קטנים לבין הצורך בגביית מס הוגנת.

האם הפתרון הוא דיווח גורף בלבד?

לדעתנו המקצועית, הגישה הנכונה היא דו-שלבית. מצד אחד, לדרוש דיווח גורף מכל בעלי הנכסים כדי ליצור שקיפות מיסויית ושוויון, אך במקביל לבחון עדכון משמעותי של רף הפטור כך שישקף את מחירי השוק האמיתיים והצמדתו למדד המחירים לצרכן (לדוגמה). כך ניתן יהיה להשיג את שני היעדים: שקיפות מלאה מול רשות המסים, לצד הקלה אמיתית למשכירים קטנים שאינם מפיקים רווחים משמעותיים.

רף הפטור לעומת מחירי השכירות הממוצעים

אזור	שכר דירה ממוצע לדירת ארבעה חדרים (₪)	פער מרף הפטור (₪)
תל אביב	8,632	2,978
הרצליה	6,815	1,161
רמת גן	6,467	813
ירושלים	5,921	267
חיפה	3,846	1,808-
באר שבע	3,338	2,316-

*נכון לרבעון ה-1 של שנת 2025 (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

מה המשמעות המעשית למשכירי דירות?

השינוי המתוכנן אינו מעלה את שיעור מס ההכנסה על שכר דירה עצמו, אלא יוצר מנגנון בקרה ואכיפה באמצעות חובת דיווח גורפת. ברגע שכל חוזה שכירות ייכנס למאגר המרכזי של רשות המסים, הרשות תוכל לזהות בקלות מי נמצא מעל רף הפטור ואינו משלם מס כנדרש. במילים פשוטות: מי ששילם מס עד היום ימשיך לשלם את אותו שיעור מס. מי שלא דיווח ולא שילם, למרות שהיה חייב – יידרש לעשות זאת, ובכך נטל המס שלו יעלה בפועל.

לדוגמה:

פרמטר	ערך
שכר דירה חודשי	6,000 ₪
הכנסה שנתית משכירות	72,000 ₪
רף הפטור	67,848 ₪
הכנסה חייבת במס	4,152 ₪
מס לתשלום (10%)	415 ₪

אם בעל הדירה לא מדווח – רשות המסים עשויה להטיל קנסות וריבית, למשל:

רכיב	הסבר
קנס פלילי	קנס או מאסר (לעתים- שניהם)
קנס אזרחי	קנסות בגין אי-הגשת דוח או הגשת דוח לא נכון
ריבית והפרשי הצמדה	ריבית והצמדה על המס שלא שולם במועד, מיום שהיה צריך להיות משולם ועד לתשלום בפועל
תשלום רטרואקטיבי	המס עצמו בגין כל השנים שלא דווחו

סה"כ עלות כוללת שעשויה להגיע לאלפי שקלים נוספים מעבר למס עצמו.

השאלה המשפטית: האם חוקי לדרוש דיווח מתחת לרף הפטור

לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה, שר האוצר רשאי לקבוע חובת דיווח גם על הכנסות פטורות, אם הדבר נדרש לצורכי פיקוח. עם זאת, יש כאן מתח בין זכות הציבור לגבייה יעילה לבין זכות הפרט לפרטיות. מבחינה משפטית, נראה שהמהלך עומד על קרקע חוקית יציבה, שכן הוא מבוסס על סמכות מפורשת בפקודה ועל צורך לגיטימי של פיקוח ואכיפה. עם זאת, סביר להניח שהנושא ייבחן משפטית, ואולי אף יגיע לבג"ץ, במיוחד בהיבטים של פרטיות ומידתיות.

לפני שהמערכת תיכנס לתוקף ורשות המסים תוכל לזהות פערי דיווח רטרואקטיבית, קיים חלון הזדמנויות לתיקון המצב באמצעות הליך גילוי מרצון.

נשווה בין מצב גילוי מרצון לעומת חשיפה על ידי רשות המסים

דני הוא בעל דירה. הוא השכיר אותה במשך כמה שנים ללא דיווח. אם יפנה כעת להליך גילוי מרצון, יוכל להסדיר את מצבו בתנאים מקלים. לעומת זאת, אם רשות המיסים תפנה אליו בעצמה, הוא צפוי לשלם קנסות גבוהים, ריביות ואף להיחשף להליך פלילי. הטבלה הבאה ממחישה את ההבדלים בין שני המצבים.

פרמטר	גילוי מרצון	חשיפה על ידי רשות המסים
קנסות	קנס מופחת	קנס בשיעור גבוה
ריבית	מופחתת או פטורה	מלאה
הליך פלילי	חסינות מלאה	אפשרי
תדמית ציבורית	נשמרת	פגיעה אפשרית

מס רכוש חוזר לשולחן: "כואב אבל לא פופוליסטי"

אהרונוביץ' התייחס גם לדיון סביב החזרת מס רכוש (ראו עמוד 9 בתכנית הכלכלית לשנת 2026) לדבריו, המס נועד להקטין את הנטל על עבודה ולהעביר חלק ממנו למס על הון. שיעור המס המוצע: 1.5% בלבד, לעומת 2.5% בעבר.

מבחינה כלכלית, הרציונל ברור: מיסוי הון נחשב פחות מעוות ממיסוי עבודה, והוא מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של הנטל. כדי להבין את ההיגיון שמאחורי המהלך, ניתן לבחון את הפערים העיקריים בין ישראל לממוצע מדינות ה־OECD:

בישראל, הנטל על עבודה (מס הכנסה וביטוח לאומי) נחשב מהגבוהים ביותר בקרב מדינות ה־OECD.
לעומת זאת, הנטל על הון ונכסים נמוך יחסית.

במדינות רבות אחרות, היחס בין שני סוגי המסים מאוזן יותר. רשות המסים רואה בהחזרת מס רכוש כלי לאיזון התמהיל המיסויי בין עבודה להון.

השלכות על תושבי חוץ ומשקיעים זרים

תושבי חוץ המשכירים נכסים בישראל יידרשו לדווח גם בישראל וגם במדינת מגוריהם.
לדוגמה, אזרח אמריקאי המשכיר דירה בתל אביב:

מדווח בישראל ומשלם מס
מדווח ל־IRS בארה"ב
תובע זיכוי מס זר (Foreign Tax Credit)
שומר תיעוד כפול

לקריאה נוספת בנושא מס על שכירות נדל"ן בחו"ל, לחצו כאן.

המסר ברור: עידן ההעלמה מסתיים. המערכות חכמות יותר, האכיפה מתהדקת, והסיכוי להיתפס עולה. אם אתם משכירים דירה ולא בטוחים לגבי חובות הדיווח שלכם, או אם יש פערים מהעבר שטרם טופלו – זה הזמן לפעול. אנו מתמחים בהליכי גילוי מרצון ותיקון מצב מול רשות המסים, עם התמחות ייחודית במיסוי בינלאומי.

צרו קשר עם המומחים שלנו לייעוץ ראשוני.

נוהל גילוי מרצון 2025 - בדקו את עצמכם

מידע רלוונטי

מהי חובת הדיווח על השכרת דירות שרשות המסים מתכננת?

טופס 1348 – טופס ניתוק תושבות (הצהרת תושבות)

Adam Zur — Thu, 01 Jan 2026 16:29:26 +0000

להורדת הטופס 1348 בגרסת העדכנית

איך ממלאים נכון, מה בודקים בפועל, ואיך מצמצמים חשיפה מול רשות המסים

טופס 1348, "נספח לדוח השנתי ליחיד (טופס 1301) – הצהרת תושבות לשנת המס", נראה על פניו כמו נספח טכני לדוח השנתי. בפועל, זהו אחד הטפסים הרגישים ביותר בעולם המיסוי הישראלי-בינלאומי, משום שהוא מחייב את הנישום להציג תשתית עובדתית מלאה לטענה כי הוא אינו תושב ישראל לצרכי מס בשנת המס – ומזמין בחינה, הצלבות ולעיתים גם בירור עומק מצד פקיד השומה. הטופס עצמו מגדיר כי מדובר ב"דוח המפרט את העובדות" בשל הטענה לאי-תושבות, בהתאם לסעיף 131(א)(5ה) לפקודה.

נדרש למלא את הטופס במקרים שבהם לפי חזקות הימים שבפקודה הנישום עשוי להיחשב תושב ישראל בשנת המס (למשל, כתוצאה ממספר ימי שהייה בישראל), אך הוא טוען כי למרות זאת – לפי מבחן "מרכז החיים" – הוא אינו תושב ישראל באותה שנה. במילים אחרות, זהו הטופס שמיועד למצבים שבהם קיימת נקודת מוצא כמותית "בעייתית" (חזקת ימים), והנישום מבקש להציג תשתית עובדתית מלאה ומגובה אסמכתאות כדי לסתור את החזקה ולהוכיח שמרכז חייו בפועל מצוי מחוץ לישראל.

מניסיוננו הרב שכולל שנים של עבודה מתוך מערכת רשות המסים ובייצוג לקוחות בישראל ובעולם, רוב המחלוקות ול רשות המסים קורות עקב שילוב לא מדויק של "פרטים קטנים". למשל: ספירת ימים לא מדויקת, סימונים לא עקביים בטבלת הזיקות, היעדר אסמכתאות קריטיות (כמו אישור תושבות זר), או נרטיב שלא מתיישב עם הנתונים האובייקטיביים.

במאמר הזה נפרק את הטופס למוקדי הסיכון המרכזיים, נסביר איך רשות המסים מסתכלת עליו, ונציג דגשים פרקטיים למילוי מקצועי, עקבי ומהיר.

להבין על מה אתם חותמים – לא רק "טופס" אלא הצהרה עובדתית עם השלכות

הטופס אינו "הבעת עמדה" כללית, אלא מסמך שמחייב פירוט עובדות, ובסופו – חתימה על הצהרה כי הפרטים נכונים ומלאים, וכי מסירת פרטים שאינם נכונים מהווה עבירה על החוק, כאשר ההצהרה כפופה לבחינת פקיד השומה ולקביעה אחרת. המשמעות המשפטית והמעשית: כל תשובה וכל סימון בטבלה עלולים להפוך לחומר גלם לבדיקה, להשוואה מול מקורות מידע אחרים ולהתכתבות מתמשכת עם הרשות.

הגדרת "יום" כוללת גם חלק מיום! ספירת ימים היא בסיס, אבל גם מלכודת

הטופס מזכיר במפורש נקודה שחוזרת כמעט בכל תיק תושבות: לעניין הגדרת "תושב ישראל", "יום" הוא לרבות חלק מיום. זה נשמע טריוויאלי, אבל בפועל זו אחת הטעויות הנפוצות ביותר. אנשים סופרים "לילות" במקום "ימים", או לא מחשיבים יום כניסה/יציאה, או לא עקביים בין שנה לשנה. בנוסף, רשות המסים יכולה להצליב מול נתוני ביקורת גבולות, חברות תעופה, דרכונים ותנועות – ולכן די בסטייה קטנה כדי לפתוח פער שמצריך הסברים.

אנחנו מציעים כי לפני שמתחילים לנסח הסבר מילולי – כדאי לבנות טבלת ימים מסודרת, מבוססת מסמכים, ולוודא שהיא מתיישבת עם כל הצגה אחרת של אותה שנה (דוחות מס, הצהרות לבנקים, ביטוח לאומי, ועוד). אפשר לבקש מרשות האוכלוסין דו"ח כניסות ויציאות בלינק הזה, אך קחו בחשבון שספירת הימים בהתאם לפקודת מס הכנסה שונה לחלוטין(!) וצריך לבצע את ההתאמות הנדרשות.

החזקות הכמותיות: 183 ימים או מבחן 30/425 – והמשמעות של "חזקה ניתנת לסתירה"

בדברי ההסבר בטופס מופיעות החזקות המוכרות:

חזקה שמרכז החיים בישראל אם שהית בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר.
או אם שהית בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס, וסך כל תקופת השהייה בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר.

הנקודה החשובה (והרבה פעמים זו לב המחלוקת) – החזקה ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה. כלומר, המספרים הם לא "המילה האחרונה". אבל כדי לסתור צריך להציג תמונה עובדתית עקבית שמראה שמרכז החיים בפועל אינו בישראל. זה לא מסמך שניצחונו תלוי במשפט אחד; זה תיק ראיות קטן.

טענת תושבות במדינה אחרת: נדרש אישור תושבות ו-TIN

בטופס קיים שדה שבו הנישום מצהיר כי בשנת המס הוא תושב לצרכי מס במדינה אחרת, וכתוב במפורש כי יש לצרף אישור תושבות לשנת המס. בנוסף נדרשים נתונים משלימים כמו מספר הימים במדינה האחרת ופרט מזהה לצרכי מס (TIN).

מבחינה מעשית, כאן רשות המסים בודקת "סימטריה": מי שמצהיר שהוא תושב מדינה אחרת – מצופה שיציג עיגון רשמי (אישור תושבות), ושה-TIN, פרטי המדינה וההתנהלות המיסויית יתיישבו עם הטענה. כאשר אין אישור תושבות, או כשהוא חלקי, או שלא ברור על איזו שנה הוא – נוצר קושי ראייתי שברוב המקרים מחייב השלמות, ולעיתים משליך על סיכויי קבלת הטענה.

שאלון "מרכז החיים": הטבלה שמכריעה תיקים

ליבת הטופס היא טבלת הזיקות, שבה ניתן לסמן V (ואף ביותר מריבוע אחד) לגבי היכן מתקיימים רכיבים שונים: דירת מגורים, בית קבע, בן/בת זוג וילדים, מקום עיסוק, מעסיק, הגשת דוחות, תשלום מס, אזרחות/דרכון, ביטוח רפואי וקופת חולים, חסכונות ופנסיה, מניות, קצבאות, חשבון בנק פעיל, תשלומי ביטוח לאומי, ארגונים חברתיים, כלי רכב, סטטוס עולה/תושב חוזר ועוד.

האתגר אינו בעצם הזיקה (לרבים יש זיקות גם בישראל וגם בחו"ל), אלא איך מציגים אותה

סימון "גם וגם" בלי הסבר: עלול להיראות כמרכז חיים מפוצל, ולעורר דרישה להבהרות.
סימון "לא רלוונטי" בנושאים שמטבעם רלוונטיים (למשל חשבון בנק פעיל, בית קבע, עבודה): עשוי להיתפס כהתחמקות.
חוסר התאמה בין הטבלה ל"הסבר המילולי": זה למעשה המתכון הבטוח לבירור.

כלל עבודה שאנו מציעים – הטבלה והנרטיב צריכים "להתיישב" כמו כפפה – אם סימנתם זיקה לישראל, מסבירים למה למרות הזיקה מרכז החיים בחו"ל; ואם סימנתם זיקה למדינת התושבות, תומכים במסמכים.

הסבר מילולי ואסמכתאות

בטופס יש שדה ייעודי ל"הסבר מילולי להצהרת התושבות" ובו דרישה מפורשת לצרף אסמכתאות. זה המקום שבו צריך לחבר בין העובדות (ימים, עבודה, משפחה, נכסים, הוצאות, שירותי בריאות וכו') לבין המסקנה: מדוע מרכז החיים אינו בישראל באותה שנה.

ההסבר המילולי צריך להיות

מדויק כרונולוגית (מה קרה ומתי – במיוחד אם מדובר בשנת מעבר).
קוהרנטי עם הטבלה (אין סתירות).
נתמך במסמכים (לא רק הצהרות).

מסמכים אופייניים (בהתאם לנסיבות): אישור תושבות זר לשנת המס, חוזה שכירות/רכישת דירה בחו"ל, תלושי שכר/חוזה עבודה, אישור לימודים/מסגרות לילדים, תנועות כניסה/יציאה, דוחות מס זרים, אישורי ביטוח/מערכת בריאות ועוד.

טופס 1348 לא מבטל חובות דיווח אחרות – וכולל חריגים

בדברי ההסבר נקבע במפורש שאין בהוראות כדי לגרוע מחובת הדיווח לפי סעיף 131(א)(4) אם הייתה הכנסה חייבת בשנת המס. בנוסף מצוין כי ההוראות לא יחולו על קבוצות מסוימות (כגון בן זוג וילדים של היחיד) וכן על מקרים נוספים המנויים בדברי ההסבר. לכן, גם מי שמגיש טופס 1348 אינו "מסיים את הסיפור" – צריך לוודא שהדיווח הכולל נכון ומתואם לכל החובות החלות.

חשוב לשים לב – הטופס כולל פרטי קשר (טלפון, כתובת, דוא"ל). בפועל, בתיקי תושבות התכתובות והמסמכים המצורפים הם חלק מהתיעוד, ולעתים חלק מהראיות. חשוב שפרטי הקשר יהיו מנוהלים בצורה מסודרת, כדי לא לאבד בקשות להשלמות, לא לפספס מועדים, ולהשאִיר "שביל מסמכים" קוהרנטי.

הכנו עבורכם טבלה תמציתית לסיכום כל הנקודות שחשוב לבדוק במילוי טופס 1348

נושא בטופס 1348	מה ממלאים בפועל	טעויות נפוצות	מה מומלץ לעשות כדי לצמצם סיכון
ספירת ימי שהייה בישראל	מספר הימים בהם שהית בישראל בשנת המס (ולעיתים גם בשנים קודמות)	ספירה לפי "לילות" במקום "ימים"; אי הכללת יום כניסה/יציאה למרות ש"חלק מיום" נחשב יום ; פער מול נתוני ביקורת גבולות	להכין טבלת כניסות/יציאות מסודרת לפי דרכון/ביקורת גבולות; לשמור אסמכתאות (כרטיסי טיסה/חותמות) ולהצליב מול יומן/מיילים
חזקת תושבות (183 / 30+425)	להבין האם מתקיימת חזקה כמותית לפי דברי ההסבר	התמקדות רק במספר הימים בלי טיפול בתמונת "מרכז החיים"; הנחה ש"חזקה" היא סוף פסוק	אם מתקיימת חזקה – לבנות מראש תשתית לסתירה באמצעות עובדות ואסמכתאות (החזקה ניתנת לסתירה)
תושבות במדינה אחרת	ציון המדינה שבה את/ה תושב/ת לצרכי מס + נתונים משלימים	הצהרה כללית בלי מסמך; אישור תושבות לא לשנת המס; פרטים לא עקביים	לצרף אישור תושבות לשנת המס כנדרש ; לוודא עקביות בין המדינה, הימים והמסמכים
TIN (מספר זיהוי לצרכי מס בחו"ל)	הזנת מספר ה-TIN במדינה הזרה	השארת שדה ריק; מספר שגוי; מספר שלא תואם למדינה/שם	לוודא מהו ה-TIN הנכון במדינה הרלוונטית ולהתאים למסמכים רשמיים
טבלת "מרכז החיים" (הזיקות)	סימון V היכן מתקיימות זיקות (דירה, משפחה, עבודה, בנק, ביטוח, וכו')	סימון "גם בישראל וגם בחו"ל" בלי הסבר; "לא רלוונטי" בנושאים מהותיים; סתירה מול ההסבר המילולי	למלא לאט ובהיגיון; כל סימון דורש הסבר אם הוא "בעייתי"; לוודא התאמה מלאה לנרטיב ולמסמכים
הסבר מילולי ואסמכתאות	ניסוח תמציתי שמחבר עובדות למסקנה + צירוף מסמכים תומכים	נרטיב כללי בלי כרונולוגיה; היעדר מסמכים; סתירות מול הטבלה	לנסח הסבר כרונולוגי ועקבי ולצרף אסמכתאות רלוונטיות כנדרש
הצהרה וחתימה	חתימה על נכונות ושלמות המידע, והבנה שהכל כפוף לבחינת פקיד השומה	"השלמות אחרי החתימה"; ניסוח לא מדויק שגורר חשיפה	לבצע בקרת איכות לפני חתימה; לוודא שהטופס והנספחים תואמים את כלל הדיווחים והמידע
חובות דיווח שלא "נמחקות"	לזכור שהטופס לא מחליף חובות דיווח אחרות	הנחה שאם הגשתי 1348 אני "מסודר/ת"	לבחון במקביל חובות דיווח אחרות לפי סעיף 131(א)(4) כפי שמודגש בדברי ההסבר

טופס 1348 הוא לא עוד נספח, אלא מסמך שמרכז לתוכו תמונת חיים שלמה – עם מספרים, זיקות, מסמכים והצהרה חתומה. מילוי לא מדויק, לא עקבי או לא מגובה עלול ליצור חשיפה מיותרת, עיכובים ובירורים מול רשות המסים.

אנו מתמחים במיסוי ישראלי ובינלאומי, עם ניסיון מצטבר מתוך המערכת ומול המערכת – בתיקים גדולים וקטנים כאחד, ליחידים ולחברות, בעסקאות ובתהליכי רילוקיישן, אקזיט והנפקות. נשמח לסייע בבניית תשתית עובדתית, בדיקת עקביות, איסוף אסמכתאות וניסוח ההסבר כך שישקף נכון את המציאות ויצמצם מחלוקות.

לחצו כאן ליצירת קשר עם המומחים שלנו.

להורדת הטופס 1348 בגרסת העדכנית

האם טופס 1348 הוא "טופס ניתוק תושבות" שמנתק אותי אוטומטית ממס בישראל?

מס רכוש חוזר ב-2026 – כך זה ישפיע עליכם

Adam Zur — Tue, 23 Dec 2025 14:20:42 +0000

בחודש האחרון (דצמבר 2025), פרסם משרד האוצר את התכנית הכלכלית לשנת 2026. במסגרת התכנית, צפויה המדינה להחזיר את מס הרכוש – מס שנעלם מחיינו לפני 25 שנים. מדובר באחד הצעדים הפיסקליים המשמעותיים ביותר בתכנית הכלכלית החדשה, אשר צפוי להשפיע על בעלי קרקעות, יזמים וחברות נדל"ן בכל רחבי הארץ.

מס הרכוש, או בשמו הרשמי "מס רכוש וקרן פיצויים", הוטל לראשונה עוד בתקופת השלטון העות'מאני, המשיך להתקיים בימי המנדט הבריטי, ואומץ מחדש עם קום המדינה. בשנת 1961 הוסדר המס בחוק ייעודי, שקבע הבחנה בין קרקעות לבין נכסים בנויים ואף ייעד 40% מהגבייה לקרן פיצויים לנזקי מלחמה.

עם השנים נוספו פטורים והקלות רבות – לרשויות מקומיות, מוסדות ציבור, חקלאים ומגזרים נוספים – עד שהמס הפך כמעט לא אפקטיבי מבחינה פיסקלית. בשנת 1998 הוקמה ועדה ציבורית שהמליצה לבטל את המס בשל ריבוי העיוותים, שיעורי המס הגבוהים וקשיי הגבייה. בשנת 2000 בוטל המס לחלוטין, אך הושאר פתח להחזרתו בעתיד.

בפברואר 2024 (בהחלטת ממשלה מס׳ 1383) התכנסה הממשלה לדיון ייעודי בבחינת החזרת מס הרכוש על מקרקעין פנויים. בדיונים נקבע כי רבות מהבעיות שהובילו לביטול המס אינן רלוונטיות עוד, וכי החזרתו במתכונת מצומצמת עשויה לשמש כלי פיסקאלי יעיל, המשלב בין יעילות כלכלית לצדק חלוקתי.

מה קובע החוק החדש

לפי התכנית הכלכלית לשנת 2026, יוטל מס רכוש בשיעור של 1.5% על קרקע פנויה, לרבות קרקעות המהוות מלאי עסקי.

הגדרת "קרקע פנויה" כוללת:

קרקע שאין עליה בניין.
קרקע שאינה משמשת לעסק חקלאי.
קרקע שבנויה בפחות מ־10% מזכויות הבנייה המאושרות.

החוק קובע מנגנון דיווח עצמי אחת לחמש שנים, בדומה למנגנון הקיים בחוק מיסוי מקרקעין. הדיווחים והשומות יתבצעו באופן מקוון. רשות המסים תהיה מוסמכת לבצע שומה לפי מיטב השפיטה במקרים חריגים. בנוסף, ייקבעו בעתיד הוראות אכיפה למניעת תכנוני מס הסותרים את תכלית החוק.

מטרת המס

בעוד שבעבר הוצג המס ככלי לעידוד בנייה והגדלת היצע הדירות, הפעם ההצדקה שונה: המס נועד בראש ובראשונה להגדיל את הכנסות המדינה. בדברי ההסבר לתכנית נכתב כי עקב מלחמת "חרבות ברזל" נוצר צורך פיסקאלי חריף למימון הוצאות הביטחון והשיקום, לכן יש להרחיב את בסיס המס.

ההכנסות הצפויות ממס הרכוש

*תחזית משוערת של משרד האוצר (נכון לשנת 2025).

הצדקות כלכליות: יעילות וצדק חלוקתי

המס החדש נשען על עקרונות כלכליים מובהקים:

קרקע היא נכס שאינו ניתן להסתרה או הברחה, לכן גביית המס יעילה.
עליית ערך הקרקע נובעת בעיקר מהשקעות ציבוריות בתשתיות ותכנון, לכן המס מחזיר לציבור חלק מערך זה.
המס נחשב ניטרלי ואינו פוגע בתמריץ לעבודה או יזמות, בניגוד להעלאת מס הכנסה.
הוא עשוי לצמצם אי-שוויון, שכן הקרקע מרוכזת בידי מעטים.

מבנה המס החדש לעומת הישן

מאפיין	מס רכוש הישן (עד 2000)	מס רכוש החדש (2026)
שיעור המס	משתנה לפי סוג הנכס	1.5%, אחיד
תחולה	בתחילה חל על כלל הנכסים (מבנים וקרקעות), אך עם השנים צומצם והוחל לבסוף רק על קרקעות	קרקעות פנויות בלבד
פטורים והקלות	רבים (חקלאים, רשויות, מוסדות ציבור)	טרם נקבעו (נכון לדצמבר 2025)
מנגנון שומה	ידני, מבוסס ביקורות שטח	דיווח עצמי מקוון
מטרה	עידוד ניצול קרקעות	הגדלת הכנסות המדינה

האם ההיסטוריה חוזרת?

לדעתנו, לצד ההצדקות הכלכליות, יש מקום לחשש ממשי מפני חזרה לעיוותים של העבר. החוק הנוכחי כולל חלק מהבעיות שאפיינו את המס הישן –ביניהן, מיסוי קרקעות שבעליהן אינם יכולים לבנות עליהן מסיבות תכנוניות, סביבתיות או בטיחותיות. מה דינה של קרקע שאין עליה תוכנית מאושרת? מה לגבי קרקעות באזורים שבהם אין תשתיות או תוכניות מפורטות? משרד האוצר יצטרך לספק פטורים מתאימים ותשובות לשאלות אלו, כדי למנוע פגיעה בבעלי קרקעות פרטיים קטנים שאינם יכולים לממש את זכויותיהם, בעוד שחברות נדל"ן גדולות עשויות להעדיף לשלם את המס כהוצאה מוכרת ולהמתין עם מימוש הקרקע מסיבות מגוונות.

מבחינה משפטית, מדובר באיזון עדין בין צדק חלוקתי לבין צדק פרטני. מצד אחד, יש היגיון במיסוי נכסים שאינם מנוצלים, במיוחד כאשר ערכם נובע מהשקעות ציבוריות; מצד שני, בהיעדר מנגנון פטורים ברור לקרקעות שאינן ניתנות למימוש, קיים סיכון לפגיעה בזכויות קניין ולמיסוי בלתי צודק. העובדה שהחוק החדש אינו כולל בשלב זה סייגים למקרים של מגבלות בנייה – כפי שהיה בשנות ה־90 – עלולה להוביל לעיוותים דומים לאלו שהביאו לביטול המס בשנת 2000. ייתכן שבמהלך הליך החקיקה יתווספו הוראות מרככות, אך נכון לעכשיו, נוסח ההצעה מציב את גביית המס כיעד מרכזי, ולא את תיקון שוק הקרקעות.

החזרת מס הרכוש מסמנת שינוי תפיסתי במדיניות המיסוי של ישראל – מעבר ממדיניות המעודדת פטורים והקלות למדיניות שמבקשת להרחיב את בסיס המס ולחזק את הכנסות המדינה. עם זאת, ההיסטוריה מלמדת כי ללא מנגנוני איזון ופטורים מדויקים, המס עלול להפוך שוב למס שנוי במחלוקת, הפוגע דווקא באוכלוסיות שאינן מסוגלות לממש את זכויותיהן.

החוק טרם נכנס לתוקפו ותכנוני המס עדיין נבנים וכמובן שטרם נבדקו, אבל עורכי הדין ורואי החשבון בפירמה שלנו כבר חשבו על מספר תכנוני מס אפשריים להתמודד עם המס החדש. תכנוני המס מתמקדים בנושא הגדרת "קרקע פנויה", אפשרויות להגעה לסף מינימלי של 10% בדרכים שונות, ניהול השווי לצורך מס רכוש, שינויי יעוד ועוד אפשרויות.

מומלץ לבעלי קרקעות לבצע כבר עתה בדיקה מקדימה של סטטוס התכנון, היקף זכויות הבנייה המנוצלות ושווי הקרקע – כדי לצמצם אי-ודאות ולהיערך למנגנון הדיווח והשומה. במקרה הצורך, נכון לשקול קבלת חוות דעת מקצועית המותאמת לנסיבות.

שאלות נפוצות

על מי יחול מס הרכוש החדש?

גילוי מידע בין רשות המסים השוויצרית לרשות המסים הישראלית

Adam Zur — Thu, 11 Dec 2025 12:49:13 +0000

שווייץ וישראל מקיימות הליך חילופי מידע במסגרתו שווייץ מוסרת לרשות המסים בישראל מידע על נכסיהם של אנשי עסקים ישראלים בכירים המחזיקים נכסים בשווייץ. ההליך התחיל בפברואר 2021, בעקבות הודעה שנמסרה ליותר מ־100 ישראלים ולכ־150 חברות קשורות. בהודעה זו ישראל ביקשה מרשות המסים בשוויץ מידע לצורך הליכי גביית מס.

על פי הדין השווייצרי, כל אדם שהמידע אודותיו התבקש זכאי להשתתף בשימוע בעניינו ולטעון לזכותו. לפי הכללים הנוכחיים, כל מי שמתנגד להחלטה רשאי לערער עליה לבית המשפט הפדרלי בברן בתוך 30 יום.

רשות המסים בישראל ביקשה משווייץ מידע על חברות הפועלות במקלטי מס כגון איי הבתולה, מאוריציוס, פנמה וליכטנשטיין. בין האנשים שעליהם התבקש מידע נכללו התעשיין המנוח מיכאל שטראוס ואחותו רעיה שטראוס בן־דרור. שמות נוספים שעלו הם התעשיין המנוח אברהם ליבנת ובנו שי ליבנת, שלושת ילדיו של איש העסקים דורון עופר (בנו של המיליארדר המנוח יולי עופר), וכן בני שטיינמץ, אולגה לבייב ולב לבייב.

רשות המסים ביקשה גם מידע על יו"ר בנק הפועלים לשעבר, שלמה נחמה, ועל בכירים נוספים. הרשימה כוללת גם בקשות למידע על עשרות ישראלים נוספים בעלי השפעה פחותה, ובהם רואי חשבון, עורכי דין, סופרים ומוזיקאים.

המידע שהתבקשה רשות המסים לקבל מבוסס על הסכם חילופי מידע שנחתם בין ישראל לשווייץ. לרשות המסים השווייצרית מצוי מידע רב, שלדעת רשות המסים בישראל יכול לסייע בגביית מסים מישראלים. המידע כולל דוחות בנקאיים, רישומי נכסים ודוחות הון.

חלק מהשמות והחשבונות שעליהם התעניינה רשות המסים הופיעו גם ברשימת חשבונות HSBC שדלפה לארגון העיתונאים החוקרים ICIJ, וחלקים ממנה פורסמו בעיתון "הארץ". השוואה בין הרשימה מפברואר לרשימה המעודכנת שפרסמה רשות המסים השווייצרית מעלה כי חברות מסוימות של אנשי עסקים ישראלים אינן מופיעות במסמכים המעודכנים. בין אלה שאינם נכללים: האחים רעיה ומיכאל שטראוס, אולגה לבייב ובני שטיינמץ.

דבר זה מעיד כי ישראלים וחברות ישראליות מסוימות פנו לרשות המסים השווייצרית בבקשה למנוע את העברת המידע לרשות המסים בישראל. לא ידוע מה הייתה החלטתה הסופית של רשות המסים השווייצרית, ואין ודאות אם המידע הועבר בפועל.

לפי דיווחי עיתונאים שוויצרים, פרסום הרשימה השנייה מהווה קריאה אחרונה לכל מי שטרם מימש את זכותו למנוע את העברת המידע. הפרסום נועד ליידע אותם כי עומדת בפניהם אפשרות זו.

טופס 150

תושבי ישראל המחזיקים מניות או זכויות בחברה זרה נדרשים לדווח על כך בנספח לדוח השנתי. חובת הדיווח מוסדרת בסעיף 130 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] ובתקנות הנלוות. בתוכן נכללת גם חובת הדיווח באמצעות טופס 150.
למידע נוסף על טופס 150, לחצו כאן.

פירמת נמרוד ירון ושות' נמנית עם המובילות בישראל בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי, ובעלת מומחיות ייחודית בהתנהלות מול רשויות המס בשווייץ. הפירמה מעניקה ייעוץ וליווי משפטי ומיסויי מקיף בהליכי גילוי מרצון, חילופי מידע וייצוג מול רשות המסים בישראל. שילוב הידע המקצועי, הניסיון הבינלאומי והקשרים הענפים עם גורמים מקצועיים בשווייץ מאפשרים מתן פתרונות מדויקים ומותאמים לצורכי הלקוח.

ליצירת קשר וקביעת פגישה עם המומחים שלנו, לחץ כאן.

מאמרים נוספים בנושא מיסוי בינלאומי:

מס עושר: לא לעשירים בלבד – המס שיוכל להשפיע גם עליכם

כיצד לממש את הטבות המס בחזרה לישראל – הטבות מיסוי לתושב חוזר ותיק ולעולה חדש

גילוי מידע בין רשות המסים השוויצרית לרשות המסים הישראלית

מסגרת חדשה להחלפת מידע על נדל"ן למטרות מס

הטבת מס חדשה לעולים חדשים: פטור ממס למשך שנתיים

מיסוי שחקנים ואנשי תקשורת ישראליים בחו"ל

מסגרת חדשה להחלפת מידע על נדל"ן למטרות מס

Adam Zur — Mon, 08 Dec 2025 09:37:46 +0000

25 מדינות מאמצות מסגרת חדשה להחלפת מידע על נדל"ן למטרות מס

צעד משמעותי בשקיפות המיסויית הגלובלית: רשויות המס מ25 מדינות ב OECDיחליפו ביניהן מידע על נכסי מקרקעין הנמצאים בשטחן

עשרים וחמש מדינות הודיעו על הסכמתן להצטרף למסגרת חדשה ביוזמת ה-OECD להחלפה אוטומטית של מידע על נכסי מקרקעין בין רשויות המס במדינות אלה. מדובר ביוזמה בינלאומית שמטרתה לצמצם העלמות מס ולהגביר את השקיפות בתחום הנדל"ן, הנחשב לאחד האפיקים המרכזיים להשקעות חוצות גבולות.

בין המדינות שהצטרפו להצהרה המשותפת נמנות בריטניה, ברזיל, קוסטה ריקה, צרפת, גרמניה, אירלנד, איטליה וספרד. המדינות ציינו כי בכוונתן להצטרף למסגרת עד שנת 2029 או 2030, בכפוף להליכים המקומיים הנדרשים בכל מדינה.

המסגרת החדשה: החלפה אוטומטית של מידע על נכסי מקרקעין

ה-OECD פרסם באוקטובר האחרון (2025) את מסגרת החלפת מידע אוטומטית על נכסי מקרקעין למטרות מס.

המסגרת מעמידה תשתית למדינות להחליף ביניהן מידע על נכסי מקרקעין באופן אוטומטי ושוטף, תוך עמידה בסטנדרטים משפטיים וטכניים אחידים. מטרתה היא להתמודד עם אתגר גלובלי מרכזי בעת האחרונה – הימנעות ממס בעסקאות נדל"ן. עסקאות ובעלות על נכסי מקרקעין כוללות לעיתים קרובות אלמנטים חוצי-גבולות, דבר המקשה על רשויות המס לעקוב אחר ההכנסות הנובעות מהן. משכך, נדרשת מערכת חזקה שתעניק לרשויות המס גישה למידע על החזקות הנדל"ן של תושביהן מעבר לגבולות, ולאכוף את חובות המס בהתאם.

לדוגמה, אזרחית צרפת המתגוררת בפריז רכשה דירה בברלין ומשכירה אותה. ההכנסות מדמי השכירות חייבות במס בצרפת (כמדינת התושבות) בנוסף לגרמניה שבה הופקה ההכנסה. ללא מנגנון החלפת מידע אוטומטי, רשות המס בצרפת עלולה לא לדעת על קיום הנכס והבעלים יכולה שלא לדווח על ההכנסות. במסגרת ההסכם החדש, גרמניה תעביר לצרפת באופן אוטומטי מידע על הבעלות בנכס ועל ההכנסות הנגזרות. בכך תתאפשר אכיפה יעילה של חבות המס.

בהצהרה המשותפת נאמר כי המהלך "יחזק את יכולתנו לפקח ולאכוף ציות מס ולהילחם בהעלמות מס, אשר פוגעות בהכנסות הציבוריות ומעבירות באופן בלתי הוגן את נטל המס על משלמי המסים ה'צייתנים'".

חלק ממערך עולמי רחב יותר

המסגרת החדשה מצטרפת לשתי יוזמות קודמות של ה-OECD להחלפת מידע אוטומטית:

תקן הדיווח המשותף (Common Reporting Standard – CRS), שפותח בשנת 2014, יצר מנגנון להחלפת מידע על נכסים פיננסיים המוחזקים במוסדות פיננסיים מסורתיים.
מסגרת הדיווח על נכסי קריפטו (Crypto-Asset Reporting Framework – CARF), שבמסגרתה צפויות עד 75 מדינות להתחיל לשתף מידע על עסקאות בנכסים דיגיטליים החל משנים 2027 או 2028.

עתה, עם אימוץ המסגרת החדשה בתחום הנדל"ן, נוצר מערך משולב של שלוש מערכות עולמיות להחלפת מידע- פיננסי, דיגיטלי ונדל"ני.

המשמעות למשקיעים ולנישומים

המסגרת החדשה צפויה להשפיע על משקיעים המחזיקים נכסי נדל"ן במדינות המשתתפות ביוזמה החדשה. החלפת המידע האוטומטית תאפשר לרשויות המס במדינות השונות לקבל נתונים על נכסי מקרקעין בבעלות תושבים זרים, לרבות פרטי בעלות, עסקאות והכנסות.

מהלך זה אינו צפוי להשפיע על נישומים המדווחים כדין. לעומת זאת, עבור נישומים שלא דיווחו עד כה על נכסים או הכנסות מחו"ל, צפוי להיות קושי גדול יותר להמשיך להתחמק מלדווח על הכנסותיהם, כאשר המידע יועבר באופן אוטומטי בין רשויות המס. בהקשר זה, בחלק מהמדינות קיים הליך להסדרת חבויות מס בגין הכנסות שלא דווחו בשנים קודמות.

יצוין כי לאחרונה (25.8.25) פרסמה רשות המסים את נוהל גילוי מרצון. הנוהל מעניק אפשרות לנישומים אשר לא דיווחו על הכנסותיהם במהלך השנים להסדיר את הדיווח וחבות המס (בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מתום כל שנה שבה לא דיווחו ועד למועד תשלום המס) ולקבל חסינות פלילית. יש להגיש את הבקשה לגילוי מרצון עם רקע קצר ותחשיבים למחלקת חקירות ברשות המסים. לאחר קבלת הבקשה, מחלקת חקירות בוחנת את הרקע של הנישום מגיש הבקשה, האם התיק כבר בטיפול שומתי, האם מתקיימת כנגד הנישום חקירה גלויה/סמויה והאם ישנה סיבה כלשהי לא לאשר את הגילו מרצון. לאחר הבדיקה, אם כל הממצאים תקינים, הנישום מקבל אישור להתחיל בהליך הגילוי מרצון ולקבל חסינות פלילית.

השנה פרסם משרדנו את הערך העברי בנושא גילוי מרצון בויקיפדיה. לעיון בערך, לחצו כאן.

למידע נוסף על הליך גילוי מרצון בנושאי-

הצטרפותן הצפויה של 25 מדינות למסגרת החדשה של ה-OECD עד שנת 2030 מהווה צעד חשוב לקראת שקיפות מיסויית רחבה יותר בתחום הנדל"ן. עבור משקיעים ובעלי נכסים בינלאומיים, מדובר בהתפתחות משמעותית המחייבת בחינה מחודשת של חובות הדיווח והציות.

מומלץ לבעלי נכסי מקרקעין בחו"ל לבחון את מצבם המיסויי ולוודא עמידה בדרישות הדיווח הקיימות. נמרוד ירון ושות' מתמחים בייעוץ וטיפול בנושאים של נכסים בינלאומיים, גילוי מרצון והתאמת מבנים מיסויים לסביבה המשתנה. ניתן ליצור קשר לקבלת ייעוץ מקצועי ומותאם אישית.