The post השגה על השומה שנקבעה appeared first on נמרוד ירון ושות׳.
]]>השגה על שומת מס הכנסה
כאשר הוגש דו"ח שנתי למס הכנסה, ונקבעה שומה לפי מיטב השפיטה, כלומר שומה שנקבעה באופן חד צדדי ולא בהסכמה עם הנישום, הנישום רשאי להגיש השגה מנומקת על השומה.
המסגרת החוקית להגשת הגשה
הזכות להשיג הגשה מעוגנת בסעיף 150(א) בזו הלשון:
"היה אדם חולק על השומה, רשאי הוא לבקש מאת פקיד השומה, בהודעת השגה, בכתב, לחזור ולעין ולשנות את השומה; בקשה כאמור תפרש בדיוק את הנימוקים להשגה על השומה ותוגש תוך שלושים יום מיום המצאת הודעת השומה, אלא שאם הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, שהאדם החולק על השומה היה מנוע מהגיש את הבקשה תוך המועד האמור, משום שהיה נעדר מן הארץ או חולה או מכל סיבה סבירה אחרת, רשאי הוא להאריך את המועד ככל שנראה סביר לפי הנסיבות."
חשיבות שלבי הליך השומה
ברמה הטקטית, הסיכוי הטוב ביותר להגעה להישגים בשומה הוא דווקא בשלבים הראשונים של השומה. אך למרות זאת, גם אם נקבעה שומה לפי מיטב שפיטה – עדיין ניתן להשיג תוצאות טובות באמצעות הליך ההשגה.
מועד ההשגה ומניין הימים
מועד הגשת ההשגה הוא תוך 30 יום מיום המצאת הודעת השומה. יובהר, בהתאם לסעיף 149, הודעת השומה בשלב ראשון נשלחת באופן אוטומטי ב"דואר רשום". בהתאם לסעיף 238, ישנה חזקת מסירה, לפיה, הודעה אשר נשלחה ב"דואר רשום" לנישום בישראל, יראוה כהודעה שהגיעה לנישום ביום השישי שלאחר יום המשלוח.
השגה במקרה בו לא הוגש דו"ח
כאשר לא הוגש דו"ח שנתי, ונקבעה שומה לפי מיטב השפיטה, רק הגשת דוח תיחשב להשגה על השומה. זאת, אלא, אם שוכנע פקיד השומה כי הנישום לא חייב בהגשת דו"ח או שלא היה ניתן להגישו.
הגשת ההשגה
על ההשגה המוגשת להיות מנומקת היטב. שכן, הגשה שאינה מנומקת באופן מספק תיחשב להגשה סתמית ולא תירשם. במסגרת הנימוקים יש להעלות את כל הטענות בסדר הבא – טענות מקדמיות, מהותיות וחלופיות. חשוב לדעת שבשלבים מאוחרים קיים קושי להעלות טענות שלא עלו בשלב ההשגה.
ראוי שכתיבת ההשגה תיעשה בידי איש מקצוע שהוא גם רואה חשבון וגם משפטן. שכן, השגות רבות נדחות רק מטעמים משפטיים טכניים. לדוגמה – כאשר מופיעות (או נרמזות) עובדתיות חלופיות, ולא טענות משפטיות חלופיות. רואה חשבון ללא השכלה משפטית עלול שלא להכיר את הסוגיות הרלוונטיות.
שלבי הטיפול בהשגה
לאחר הגשת ההשגה יחל שלב שני בשומה, בו יתנהלו דיונים נוספים עם משרד השומה, תחת אותו רכז או רכזת אולם עם מפקח אחר. מפקח שערך את השומה בשלב הראשון, לא ידון בשלב השני. הפסיקה קבעה שרשות המסים צריכה לעשות מאמצים שהצדק וההפרדה לא רק ייעשו אלא גם ייראו. בעניינו, יש להראות שנוצרה הפרדה בין שני השלבים והשומה נבדקת בצורה אובייקטיבית בכל שלב.
למרות ההוראות הברורות, יש מקרים רבים בהם רשות המסים לא מקפידה על ההפרדה הנדרשת בין שלבי השומה. היכרות מעמיקה עם הליכי השומה (כמו זו שיש רק ליוצאי המערכת) קריטית על מנת לסייע ללקוחות למצות את זכויותיהם בהליכי השומה.
סיכום
משרד נמרוד ירון ושות' – מיסוי ישראלי בינלאומי מומחה בליווי תיקי שומה במס הכנסה. הטיפול נעשה בניהול בכירים לשעבר ברשות המסים, שהיו מפקחים, רכזים וחברי הנהלה בפקידי השומה. נישומים שמצויים בהליך שומתי מול מס הכנסה מוזמנים להתייעץ איתנו ללא התחייבות גם אם הם מיוצגים על ידי גורם אחר. ליצירת קשר – לחצו כאן.
שאלות ותשובות
האם ניתן להגיש השגה על שומה שנקבעה בהסכמה בין הנישום לפקיד השומה?
פתיחת שומה סופית שניתנה בהסכם אפשרית רק כאשר מדובר במקרה חריג ובתוך פרק זמן מוגבל. לרוב, פקיד השומה ישקול אם לעשות כן רק כאשר קיימת עילה מהותית. למשל, כשיש טעות, הטעיה, או שינוי נסיבות מהותי. אם פקיד השומה יסרב לפתוח את השומה, ניתן יהיה לפנות להנהלת רשות המסים או לבית המשפט – אך רק במקרים נדירים הבקשה תתקבל.
מה קורה במצב שבו לא מוגשת השגה במועד?
כאשר השגה לא מוגשת במועד, השומה הופכת לחלוטה. כלומר, לא ניתן לפתוח אותה. זאת, גם כאשר ברור שנפלה טעות בקביעת השומה. ניתן להגיש בקשה להארכת מועדים או בקשה לקיזוז כספים שלא נגבו כדין, אך מומלץ שלא להיזקק לאפשרויות אלו ולהגיש את ההשגה במועד.
The post השגה על השומה שנקבעה appeared first on נמרוד ירון ושות׳.
]]>The post תושב של אף מדינה appeared first on נמרוד ירון ושות׳.
]]>האם יכול להיות שאדם אינו תושב של אף מדינה? זוהי סוגיה מסקרנת שהגיעה לא אחת למפתן בית המשפט. הסוגייה עולה בהקשר תשלומי מס של תושבי המדינה ששהו פרק זמן משמעותי במדינות אחרות. כידוע, לכל מדינה כללים משלה לתושבות לצרכי מס, וכך גם בישראל.
תושבות היחיד בישראל
סעיף 1 לפקודת מס הכנסה מגדיר שני מבחנים לקביעת מקום מושב האדם:
- מבחן חזקת הימים: המבחן בוחן את מספר ימי השהייה בישראל. תושב ישראל יהיה אחד משניים:
- נישום ששהה מעל 183 יום בישראל.
- נישום ששהה 30 יום בשנת המס ומעל 450 יום בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה.
מבחן זה הוא מבחן טכני אשר יכול להיסתר באמצעות מבחן מרכז החיים.
- מבחן מרכז החיים: המבחן בוחן מבחינה מהותית, היכן מרכז חייו של הנישום. זאת, באמצעות זיקות של מקום מגורים קבוע, קשרים כלכליים, משפחתיים וחברתיים.
להרחבה בעניין קביעת מקום המושב – לחצו כאן.
פרשת רפי אמית
פסק דין רפי אמית העלה את סוגיית "תושב של אף מדינה" לסדר היום המשפטי. רפי, אזרח ישראלי, החל להרוויח כספים ממשחקי פוקר באינטרנט ובחו"ל. במהלך שנות האלפיים שהה רפי רבות בחו"ל, אך המשיך לדווח דוחות שנתיים של הכנסות בישראל.
בשנת 2007 שהה בישראל 30 יום בלבד, ולכן, לטענתו, הוא לא נחשב לתושב ישראל. מנגד, פקיד השומה טען שלפי מבחן מרכז החיים – הכלל המרכזי לקביעת תושבות – הנישום אכן תושב ישראל. עקב ההשגות בדבר דיווח השומה ונטל המס הנדרש, הגיעה הסוגייה לפתח בית המשפט.
בית המשפט פסק שהנישום הוא אכן תושב ישראל לפי מבחן מרכז החיים. בהתאם, דחה את טענתו של הנישום כי לא היה תושב של אף מדינה בשנת 2007. טענה זו, לא רק שלא עזרה לו, אלא גם חיזקה את עמדת פקיד השומה.
בית המשפט ציין שפקודת מס הכנסה אינה דורשת מנישום להיות תושב של מדינה מסוימת, אלא מפנה את תשומת הלב לתושבות בישראל. לכן, כדי לחזק טענת ניתוק תושבות מישראל, יש לטעון לתושבות במדינה אחרת. במקרה דנן, הנישום לא טען לתושבות במדינה זרה, אלא טען שהוא חסר תושבות. לכן, לא הצליח לסתור את מבחן "מרכז החיים". בשל כך – נפסק שמרכז חייו נותר בישראל.
פסיקת בית המשפט הבהירה כי החוק לא מאפשר לנישום להיות חסר תושבות, וכי מבחן מרכז החיים רחב ממבחן חזקות הימים, ואף גובר עליו. כמו כן, הפסיקה ביטאה עמדה ביחס לניתוק תושבות – שהות ממושכת בחו"ל אינה מבטלת תושבות בישראל. בהיעדר אינדיקציה לכוונה לנתק את התושבות, בית המשפט לא יראה בנישום כמי שחדל מלהיות תושב ישראל.
פרשת בר רפאלי
פרשת רפי אמית שימשה תקדים מרכזי במשפטה של בר רפאלי. רפאלי הואשמה בהעלמת מיסים על רווחיה בשנים 2010-2009. לטענתה, בשל עבודתה כדוגמנית בינלאומית, היא שהתה במדינות אחרות באופן תדיר, עד כדי כך שבאותן השנים היא הייתה חסרת מרכז חיים לצרכי מס.
בשנים הנדונות שילמה רפאלי מיסים בארה"ב, אך רק על הכנסות שהופקו שם. על הכנסות ממדינות אחרות לא דיווחה ולא שילמה. מאידך, מאחר שלא שהתה מעל 183 ימים בארה"ב, לא נחשבה לתושבת מס אמריקאית.
בית המשפט המחוזי דחה את טענותיה של רפאלי ופסק כי היא לא ניתקה תושבות מישראל. בהתאם למבחן מרכז החיים, נמצא כי זיקותיה האישיות, החברתיות והכלכליות מצביעות על תושבות בישראל.
האם אפשר להיות "תושב של אף מדינה"?
ניתן לראות שהפסיקה אינה מקבלת טענות לפיהן אדם הוא נעדר תושבות. עם זאת, הדיון בסוגיה נעשה במישור התיאורטי, ולא ניתנה בו הכרעה עקרונית.
כך, בפרשת רפי אמית, השופט קירש קבע כי בהיבט משפטי-פורמלי ייתכנו מקרים נדירים של היעדר תושבות. לדוגמה, אדם שחי ביאכטה ושט ממקום למקום ללא בסיס קבוע. קירש הדגיש את התפיסה הכלכלית-חברתית בקביעת תושבות, והיא שתקציב המדינה ממומן בעיקר ממיסים המשולמים על ידי תושביה, וצורכים את השירותים הציבוריים המסופקים על ידה. במקרה של אמית, לא הוכח שזיקותיו לכל מדינה ומדינה הן כה רופפות עד שאין הוא צורך במידה ממשית שירותים ציבוריים ממדינה כלשהי.
בערעור לעליון, ציין השופט הנדל כי הפקודה אינה שוללת אפשרות של היעדרות תושבות. עם זאת, הוא נמנע מלעסוק בשאלה ישירות.
גם בפרשת רפאלי לא נידונה שאלת היעדר התושבות. השופט בורנשטיין הזכיר את דוגמת המגורים בים, מפרשת אמית, וקבע שרפאלי אינה כאדם ששט מנמל לנמל בהיעדר בסיס קבוע. על אף נסיעותיה המרובות של רפאלי, אותן ניתן לדמות ליאכטה, היא בעלת נמל קבוע – ביתה. אליו היא שבה וחוזרת ואף נהנית מהשירותים הציבוריים אותו הוא מספק לה.
אי-תושבות לצרכי מס באף מדינה
סוגיית היעדר התושבות הוא נושא סבוך שטרם הוכרע בפסיקה. ברמה התאורטית, אדם עשוי להיות חסר תושבות, אך מבחינה מעשית הדבר אינו אפשרי.
לא כל שהות בחו"ל, ממושכת ככל שתהיה, תעיד על כוונה לניתוק תושבות. לכן, מי שחפץ בניתוק תושבות מס או עוסק בפעילות מחוץ לארץ, צריך להכיר היטב את שיקולי המס השונים. כך, יוכל לדעת מתי יהיה חייב במס בישראל לאור כללי התושבות.
גם כאשר אדם מעתיק את מגוריו או עסקים לחו"ל תוך רצון לשמר את תושבתו או להחזיק בתושבות כפולה, עליו לעשות זאת בצורה מקצועית. תכנון מס בינלאומי שגוי עלול להוביל ל"תאונת מס". במצב כזה, היחיד יהיה חייב בכפל מס ויפסיד כסף רב.
על כן, מומלץ לפנות לגורם מקצועי שיוכל לייצג בהליך ניתוק תושבות מס. הדבר מתחדד על רקע הצעת החוק אשר מנסה לקבוע את מבחן חזקת הימים כחזקה חלוטה שאין עליה עוררין. לקריאה נוספת בנושא – לחצו כאן.
ליצירת קשר עם משרד נמרוד ירון ושות' – מיסוי ישראלי ובינלאומי, המתמחה בניתוק תושבות לצורך צרכי מס – לחצו כאן.
שאלות ותשובות
האם אזרחות משפיעה על תושבות המס?
לרוב, אזרחות אינה משפיעה על תושבות לצרכי מס. אדם יכול להיות אזרח של מדינה אחת ותושב מס במדינה אחרת. הקריטריונים לקביעת תושבות פיסיקלית נקבעים בהתאם לחוקי המס בכל מדינה. כאשר מדובר באזרחות כפולה, לרוב אין לכך משמעות מבחינת מס, אלא אם מדובר באזרחות בארצות הברית או באריתריאה – שם יש חובת תשלום מס לכל האזרחים, גם מי שמקום מושבם אינם באותה המדינה. כדי למנוע כפל מס – ניתן לדרוש לזכות את המס ששולם בישראל כנגד המס במדינה הזרה.
האם ניתן לבצע ניתוק תושבות חלקי לצרכי מס?
לא. אדם הוא תושב ישראל לכל המשתמע לכך, או שאינו תושב ישראל. עם זאת, ישנו מעמד מיוחד בחוק לתושב חוזר או לעולה חדש, המעניק הטבות מס שונות.
מה ההבדל בין תכנון מס לגיטימי להתחמקות מס, בהקשר של ניתוק תושבות?
תכנון מס לגיטימי כולל ניתוק תושבות אמיתי תוך העתקת מרכז חייו של נישום למדינה זרה. לעומת זאת, התחמקות ממס מתרחשת כשאדם מדווח לרשויות על ניתוק תושבותו, בעוד שלא נעשה שינוי אמיתי במרכז חייו. כדי לבצע תכנון מס חכם ומותאם אישית, יש לפנות למומחה מס.
The post תושב של אף מדינה appeared first on נמרוד ירון ושות׳.
]]>The post מיסוי ירושה באוסטריה – כל מה שצריך לדעת appeared first on נמרוד ירון ושות׳.
]]>היעדר מס ירושה ומס מתנות באוסטריה מציע יתרונות משמעותיים בהעברת עושר בין דורות, אך עדיין ישנה חשיבות לתכנון מוקדם. תכנון מושכל של העברת נכסים – בין אם בצוואה ובין אם במהלך החיים – עשוי לחסוך עשרות ואף מאות אלפי שקלים, במיוחד כאשר מדובר בנכסים עם פוטנציאל לרווח הון גבוה או עם השלכות מיסוי במדינות אחרות.
ביטול מס הירושה ומס המתנות באוסטריה
בשנת 2008, אוסטריה ביטלה את מס הירושה והמתנות והפכה לאחת המדינות הבודדות באירופה בהן ניתן לבצע העברת נכסים בין דורית ללא חבות מס. אוסטריה ביטלה את מס הירושה, כאשר הממשלה ניסתה לשנות את חוק המס אך לא הצליחה להגיע להסכמה בנושא. הסיבה שאוסטריה ביטלה את החוק הקיים על מס ירושה או מתנה הייתה חוסר הצדק והאי-שוויון בין נדל"ן לנכסים פיננסיים. הממשלה מצאה את החוק כבלתי חוקתי ובחרה לא להחליפו.
בעוד שבאוסטריה אין מס ירושה או מס מתנה, נדל"ן המתקבל באמצעות ירושה או מתנה כפוף למס העברה. בנוסף למס ירושה על נדל"ן, היורש חייב אגרת רישום מקרקעין בשיעור של 1.1 אחוז משווי השוק.
על אף היעדר מס ירושה ומס מתנות חלה על המקבל חובת דיווח כאשר הסכום הכולל עולה על 50,000 אירו בשנה עבור תרומות מקרובי משפחה או בני זוג לחיים ו-15,000 אירו עבור תרומות מקבוצות אנשים אחרות.
היעדר מס ירושה או מס מתנות באוסטריה, הפך אותה ליעד אטרקטיבי מבחינת תכנון בין-דורי של נכסים והשקעות משפחתיות.
יתרונות למשקיעים
- אין מס ירושה או מתנה על העברת נכסים בין גבולות ודורות.
- לאוסטריה זכויות קניין חזקות וחוקי השקעה אטרקטיביים, המעניקים למשקיעים הזדמנויות לתכנון ארוך טווח עם נכסים גלובליים.
- לווינה, בירת אוסטריה, מערכת משפט יציבה עם גישה לשוק האירופי והיא מרכז פיננסי ותרבותי משמעותי. וינה מתגאה באיכות חיים גבוהה, המשלימה על ידי כלכלה חזקה ויציבה.
מדוע עדיין חשוב לתכנן מראש?
על אף היעדר מס ירושה באוסטריה, חשוב להבין כי תכנון העברת נכסים הוא לא רק עניין של מיסוי – אלא בראש ובראשונה עניין משפטי, רגולטורי ומשפחתי. ירושות עשויות להיתקל במכשולים בירוקרטיים, התנגדויות, ואף חיובי מס לא צפויים במדינות אחרות.
מיסוי ירושה בישראל בהשוואה לאוסטריה
בישראל בדומה לאוסטריה, אין מס עיזבון או מס ירושה. עם זאת, במקרים מסוימים ייתכן כי יוטל מס על השווי המלא של הירושה שהתקבלה, למשל מס רווחי הון בעת מכירת הנכס.
אמנת המס בין ישראל לאוסטריה כוללת הוראות שיכולות למנוע תשלום כפל מס, אך חשוב לתכנן את הדיווח וההגשה בצורה מדויקת על מנת להימנע מתשלום כפול.
לקריאת אמנת המס ישראל-אוסטריה בשפה העברית באתר משרד האוצר, לחצו כאן.
השוואה למדינות אירופיות אחרות
רוב מדינות אירופה ממשיכות להטיל מס ירושה בשיעורים משתנים:
- ספרד – מס של עד 34% בהתאם למערכת היחסים ולאזור.
- צרפת – מס של עד 60% אחוזים בהתאם למערכת היחסים ולשווי.
- גרמניה – מס של 7% עד 50% אחוזים בהתאם למערכת היחסים ולסכום.
- שוויץ – מס של עד 50% משתנה בהתאם לקנטון.
- איטליה – מס של 6% עד 8% בהתאם לסכום.
לעומת זאת, מדינות כמו פורטוגל, לטביה, שוודיה וקפריסין ביטלו את מס הירושה, בדומה לאוסטריה.
עריכת צוואה באוסטריה – המפתח לחסכון במס ולמניעת סכסוכים
למרות היעדר מס ירושה, עריכת צוואה באוסטריה חשובה בשל חוקי הירושה המקומיים, שכן ירושה לא תמיד עוברת בצורה חלקה ליורשיה. לעיתים יש צורך לבצע צעדים פרוצדורליים מורכבים להוצאת צו ירושה או לקבלת היתר לצורך מימוש הנכסים. צוואה מאפשרת לקבוע את חלוקת הנכסים בהתאם לרצון המוריש ומונעת מחלוקות עתידיות.
עריכת צוואה מסודרת ומפורטת יכולה להבטיח שהנכסים יעברו בצורה חלקה ויעילה ליורשים. הצוואה צריכה לכלול את רצונות המוריש אך צריכה גם להיות מותאמת לדרישות החוק על מנת שתוקפה לא יפגע.
בשלב עריכת הצוואה, ניתן במקרים רבים לבחור את הדין שיחול עליה. בחירה זו יכולה להיות בעלת השפעה מהותית על תכנון הירושה ועל מימושה העתידי.
ללא תכנון מקדים, כלומר ירושה ללא צוואה, המשמעות היא שהדין שיחול על נכסי המוריש יהיה דין מקום מושבו האחרון והעיקרי של המוריש.
חוקי הירושה הכפויים של אוסטריה קובעים שאם אין צוואה, הירושה תעבור תחילה לילדים, לאחר מכן להורים, ולאחר מכן בני הזוג זכאים לירושה, אלא אם כן צוין אחרת בצוואה.
באוסטריה, מותר לך לבחור את חוק אזרחותך כדי להסדיר את התהליך, בתנאי שזה נאמר בבירור בצוואה, על פי תקנות האו"ם. אם אין צוואה תקפה, הירושה תחולק בין היורשים בעלי העדיפות בהתאם לחוק הירושה האוסטרי.
אם בבעלותך נכסים באוסטריה, המלצתנו היא לערוך צוואה על מנת להבטיח כי ההעברה של הנכסים תעשה בצורה חלקה ככל האפשר. צוואה עשויה למנוע אי הבנות או תהליכים משפטיים ממושכים, ולהבטיח שהתהליך יתנהל בצורה מסודרת גם לאחר פטירת המוריש.
מידע מעשי על מימוש ירושה באוסטריה
לצורך מימוש ירושה באוסטריה, לרוב יידרשו מסמכים כגון תעודת פטירה של המוריש, צוואה (אם קיימת), העתקים של תעודות זהות של היורשים, מסמכי בעלות על נכסים, אישורי חשבונות בנק ועוד.
יש לקחת בחשבון כי תהליך מימוש הירושה מאוסטריה יכול לארוך בין מספר חודשים לשנה ואף יותר, תלוי במורכבות העיזבון של המוריש, מספר היורשים, קיומה של צוואה וכו'.
קיבלתם ירושה באוסטריה? 6 שלבים למימוש נכון של ירושה מאוסטריה
1. בירור רקע עובדתי ומשפטי
תחילה יש לבדוק את סוג הנכס שעתיד לעבור בירושה, את מיקומו, את זהות היורשים ומעמדם, שווי הנכס ועוד.
2. בדיקת מועד ומיקום מימוש הירושה
יש לבחון האם כדאי לממש את הנכס כעת ואם כן איפה כדאי לממש – באוסטריה או בישראל?
3. היבטים רגולטוריים ובנקאיים
מומלץ לבדוק את עלויות העברות הכספים, האם יש צורך בפתיחת חשבון באוסטריה או מדינה אחרת לצורך העברת הכספים, אילו אישורים נדרשים וכו'.
4. תכנון העברת הנכס
יש לשקול האם להעביר את הנכס עצמו או את תמורתו, ומהן ההשלכות מבחינת מס, פטורים, ניכויים וכו'.
5. בדיקה של ההשפעות העתידיות על הנכס
מומלץ לבחון את ההשפעות העתידיות על הנכס – למשל מכירה עתידית של הנכס במקרים רבים תחויב במס על רווחי הון גם בישראל.
6. העברת הנכס לישראל
ביצוע כל הפעולות הנדרשות, מסירת מסמכים, טיפול מול הבנקים באוסטריה ובישראל, וביצוע העברת הנכס.
איך אנחנו יכולים לעזור?
המטרה היא העברת הירושה ליורשים בישראל בצורה המשתלמת ביותר מבחינת מיסוי, תוך התייחסות לסוגיות משפטיות בארץ ובאוסטריה ולסוגיות הקשורות לבנקאות ורגולציה. למשל האם כדאי לממש נכס מסוים באוסטריה או להעבירו לישראל; כיצד לבצע את העברת כספי ירושה לחשבון הבנק בישראל; כיצד להשתמש בפטורים השונים בין היורשים; האם להעניק מתנות במהלך החיים; האם להקים נאמנות ועוד. תכנון אסטרטגי, בהתאם לדין ולאמנות מס, חיוני כדי למזער את חובות המס.
לפירמת נמרוד ירון ושות' ניסיון רב בליווי אישי ומקצועי של ישראלים עם נכסים או ירושות במדינות רבות בעולם ביניהן אוסטריה – מהשלב הראשון של התכנון, דרך ההתנהלות מול הרשויות באוסטריה ובישראל, ועד להעברת כספי הירושה לחשבון הבנק של היורש.
אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים באוסטריה ובישראל, ומספקים פתרונות משפטיים הן מבחינה מיסויית והן מבחינה בנקאית – בהתאמה אישית לנסיבות המקרה.
אם ירשתם נכס או ברצונכם בעתיד להוריש נכסים באוסטריה, צוות עורכי הדין המתמחים במיסוי בינלאומי ודיני ירושה ישמח לייעץ לכם בעניין זה – צרו קשר לפגישת ייעוץ ראשונית.
שאלות ותשובות
האם על נכס שהתקבל בירושה מוינה באוסטריה צריך לשלם מס בישראל?
לא. אין מס ירושה בישראל. אך עשוי לחול מס רווחי הון לאחר מכירת הנכס. חשוב לבדוק מהו המועד המומלץ למכירת הנכס שנתקבל בירושה.
מדוע חשוב לתכנן מראש את העברת נכסים בין דורית?
העברת נכסים בין-דורית מחו"ל אינה רק עניין משפחתי, אלא היא גם עניין מיסוי וכלכלי. תכנון מוקדם, תוך התייחסות לסוגיות משפטיות בארץ ובחו"ל, עשוי לחסוך כספים רבים ולמנוע סיבוכים משפטיים.
מה ההשלכות במקרה שאין צוואה?
בהיעדר צוואה, הירושה תחולק בין היורשים החוקיים בהתאם לדין הירושה האוסטרי.
אילו מסמכים נדרשים לתהליך מימוש ירושה באוסטריה?
לצורך מימוש ירושה באוסטריה נדרשים מסמכים כמו תעודת פטירה, צוואה (אם קיימת), צילומי תעודות זהות של היורשים, מסמכי בעלות על נכסים, אישורי חשבונות בנק ועוד.
כמה זמן אורך תהליך מימוש ירושה באוסטריה?
יש לקחת בחשבון כי תהליך מימוש הירושה באוסטריה יכול לארוך בין מספר חודשים לשנה ויותר, תלוי במורכבות העיזבון של המוריש, מספר היורשים, קיום צוואה וגורמים נוספים.
The post מיסוי ירושה באוסטריה – כל מה שצריך לדעת appeared first on נמרוד ירון ושות׳.
]]>The post דיני עבודה ופיצוי בגין הטרדה מינית – היבטי מס appeared first on נמרוד ירון ושות׳.
]]>ככלל, זכייה בהליך משפטי בהקשר עסקי או בהקשר של יחסי עבודה מהווה הכנסה החייבת במס. הכלל הבסיסי קובע ש"דין הפיצוי כדין הפרצה אותו הוא בא למלא". המשמעות היא שכאשר מקור הפיצוי הוא ביחסי עבודה – הרי שהפיצוי חייב במס כהכנסת עבודה. עם זאת, בכל תביעה קיימים רכיבים מסוימים אשר כלל לא חייבים במס או חייבים במס מופחת וחשוב להכירם.
חשיבות שילוב מומחה מס בתביעות עבודה
שילוב מומחה מס בשלבים הראשונים של התביעה יבטיח פיצול נכון של רכיבי התביעה. הפיצול לא ישפיע על המהות המשפטית של התביעה, אך יסייע להפחית מס בכספי הזכייה.
פטור ממס על פיצויים בגין הטרדה מינית או עוגמת נפש
פיצויים בגין עוגמת נפש והטרדה מינית אינם מהווים השתכרות או רווח מעבודה. בהתאם, הם אינם מהווים הכנסה או הכנסה חייבת בפקודת מס הכנסה, ולכן אין מקור לחיובם במס.
בפסק הדין (ת"א) 53681-12-16 שחף נ' פקיד שומה גוש דן, נדונה סוגיית מיסויים בגין הטרדה מינית. נקבע כי פיצוי בגין הטרדה מינית במקום העבודה לא יהווה הכנסה בידי העובד. זאת, על אף ששולם בידי המעביד, ועל אף ששולם במסגרת יחסי עבודה. שכן, הפיצוי נועד כדי לפצות את העובד בגין עוולה שנגרמה לו במקום עבודתו, בהתאם לעקרון העומד בבסיסם של הפיצויים הנזיקיים – השבת המצב לקדמתו.
באופן דומה, בפסק דין מנחה, עמ"ה 1146/03 דוידוביץ נגד פקיד שומה נתניה, נדונה סוגיית מיסויים פיצויים בגין עוגמת נפש. במסגרת הסכם פשרה, קיבל העובד סכום בגובה 158,000 ₪, מעבר לפיצויי הפיטורין הרגילים. נקבע שסכום זה אינו חייב מס, בשל היותו פיצוי עבור "נזקיו האחרים של המערער". כלומר, פגיעה בשמו הטוב ובשל עוגמת הנפש שנגרמה לו.
חשיבות אופן הניסוח בכתבי טענות ובהסכמי פשרה
חשוב לציין שפעמים רבות האתגר הגדול הוא להוכיח את עובדות המקרה דווקא בפני פקיד השומה. שכן, הסדרי פשרה מסתיימים פעמים רבות בוויתור על כל הטענות שהועלו בכתב התביעה ובהתחייבות לסודיות.
לכן, לאופן הניסוח של כתבי טענות או הסכם הפשרה עשוי להיות השפעה על שיעור המס. אם ייכתב מפורשות שמדובר ברכיב פיצוי של עוגמת נפש או של הטרדה מינית – ניתן יהיה להימנע מתשלום מס בגינו.
כך גם לגבי רכיבי התביעה הנוספים – ניסוח נכון יכול להוביל לסיווג הפיצוי, או לפחות חלקו, כהכנסה הונית ולא פירותית. סיווג זה יוביל לשיעור מס נמוך, לריבית חייבת במס נמוך וכן להפרשי הצמדה פטורים.
סיכום
למשרד נמרוד ירון ושות' – מיסוי ישראלי ובינלאומי ניסיון רב בניהול תיקים מול רשות המסים ובהפחתת שיעור המס של לקוחותינו. כך למשל, במסגרת פעילותנו המקצועית, טיפלנו במקרה מורכב של עובדת בכירה באחת החברות המובילות במשק. הנישומה קיבלה פיצוי בסך מיליוני שקלים בעקבות הטרדה מינית שחוותה במקום עבודתה. תחילה, רשות המסים טענה שמלוא הסכום מהווה הכנסת עבודה אשר חייבת במס שולי מקסימלי, בתוספת מס יסף. עמדתם התבססה על הטענה שמדובר בפיצוי אשר שולם במסגרת יחסי עבודה. בחוות הדעת שהגשנו, ערכנו ניתוח רחב של מהות הפיצוי תוך פיצול מושכל של סכומי התביעה לרכיבים שונים. לאחר דיונים ממושכים בתיק הבאנו לחסכון משמעותי של למעלה משני שליש מסכום המס שנדרש בתחילה על ידי רשות המסים.
ניסיונו מלמד שכמעט בכל הליך משפטי בתחום דיני העבודה ישנן השלכות מס משמעותיות. היבטי מס אלו משפיעים דרמטית על סכום הנטו שיישאר בידי התובע. התייעצות עם מומחה מס בשלב מוקדם של ההליך עשויה להוביל לחסכון כספי משמעותי. בהתאם, תכנון מס נכון ישפיע על ניסוח מדויק של כתבי הטענות והסכמי הפשרה, כדי להבטיח טיפול מס מיטבי.
ליצירת קשר עם משרד נמרוד ירון ושות' – מיסוי ישראלי ובינלאומי – לחצו כאן.
שאלות ותשובות
מתי כדאי לשלב מומחה מס בתביעת עבודה?
כדאי לשלב מומחה מס כבר מהשלבים הראשונים של התביעה, ואפילו לפני הגשתה. שילוב מוקדם זה יאפשר לבחון פיצול נכון של רכיבי התביעה כך שיופחת נטל המס, מבלי לפגוע במהות המשפטית של התביעה.
מה ההבדל בין מיסוי פיצויים על אובדן הכנסה, לבין פיצויים בגין עוגמת נפש?
פיצויים בגין אובדן כנסה מהווים תחליף להכנסת עבודה. לכן, הם חייבים במס שולי כפי שהכנסת עבודה חייבת במס. לעומתם, פיצויים בגין עוגמת נפש אינם מהווים תחליף להכנסת עבודה, ובשל כך – אינם חייבים במס.
The post דיני עבודה ופיצוי בגין הטרדה מינית – היבטי מס appeared first on נמרוד ירון ושות׳.
]]>The post חוזר מס הכנסה 1/2025 – דוח ישות אם סופית (CBCr) appeared first on נמרוד ירון ושות׳.
]]>בפברואר 2025, פרסמה רשות המיסים את חוזר 01/2025, בנושא מחירי העברה – תיקון 261 לפקודת מס הכנסה –דוח ישות אם סופית (להלן: CBCr) (חוזר 01/2025). מטרתו של החוזר היא לפרט את החובות ודרישותיו של דוח ה-CBCr.
במאמר זה נסקור את המאפיינים של דוח CBCr והחובות של חברות ישראליות בהקשרו.
מהו דוח CBCr?
דוח יישות אם סופית (או CBCr) הוצג כחלק מתוכנית פעולה 13 של פרויקט ה-BEPS של ארגון ה-OECD. במאי 2016 נחתם הסכם רשויות מוסמכות לחילופי מידע באופן אוטומטי. הסכם זה נוגע ליישום דיווח של קבוצות רב לאומיות, הנעשה על ידי הגשת CBCr.
הדוח מכיל מידע על חלוקת ההכנסה, המיסים והפעילויות בין חברות קבוצה רב לאומית. חובת הדיווח ברוב מדינות ה-OECD החלה כבר בשנת המס 2016. כאשר תנאי הסף להגשת הדיווח ברוב המדינות הוא דומה – מחזור העסקאות של הקבוצה הוא מעל 750 מיליון אירו (או המקבילה במטבע המקומי) וישות האם הסופית של הקבוצה היא תושבת אותה המדינה.
לתקנות הישראליות נכנסה חובת הדיווח של CBCr כמסגרת תיקון 261 לפקודת מס הכנסה (הפקודה). לאור התיקון, נדרשים נישומים מסוימים להגיש דוח ישות אם סופית בישראל.
חובת הדיווח – מי חייב בהגשת הדוח?
חובת הדיווח של דוח CBCr מפורטת בסעיף 85ג לפקודה וכוללת שני תנאים מצטברים. הראשון שהישות היא חלק מקבוצה רב לאומית שמחזור עסקאותיה בשנה שקדמה לשנת המס היה לפחות 3.4 מיליארד ₪ (המקבילה השקלית ל-750 מיליון אירו). וכן שישות האם הסופית של הקבוצה היא תושבת ישראל.
הדיווח ייעשה באופן ישיר (ע"י דיווח לרשות המיסים בישראל) או במסגרת חילופי מידע אוטומטיים. את הדוח יש להגיש עד 12 חודשים מסוף שנת המס של ישות האם הסופית של הקבוצה.
חשוב לשים לב, כי ערך הסף להגשת הדוח מצוין בשקלים. קרי אם ישות האם הסופית מדווחת במטבע שהוא לא שקל יש לבחון את הערך השקלי של המחזור. ההמרה לערך השקלי תעשה או באמצעות השע"ח הממוצע של שנת המס או השע"ח הממוצע לרבעון. כך יכול להיות שהמחזור יהיה מעל 750 מיליון אירו אך נמוך מ3.4 מיליארד ₪ והחברה לא תהיה חייבת בדיווח בישראל.
מחזור העסקאות של הקבוצה
עולה על 3.4 מיליארד ש"ח?
עולה על 3.4 מיליארד ש"ח?
לא
לא קיימת חובות דיווח בישראל
כן
ישות האם הסופית היא ישראלית?
כן
קיימת חובת דיווח בישראל
לא
לא קיימת חובות דיווח בישראל
הגשה דוח CBCr בישראל
קבוצה רב לאומית שעומדת בתנאים שפורטו לעיל צריכה להגיש דוח CBCr בישראל. עם זאת, יכולה הקבוצה להגיש את הדוח במדינה אחרת אם אישר המנהל כי היא עומדת בשלושה תנאים מצטברים:
- נכון למועד הגשת הבקשה, קיים בין ישראל והמדינה בה יוגש הדוח, הסכם רשויות מוסמכות תקף.
- הקבוצה הודיעה למנהל עד לתום שנת המס, דרך פורטל חמ"א – חילופי מידע אוטומטי (פורטל חמ"א), על הדיווח במדינה אחרת.
- המצאת הוכחה, עד שנה מתום שנת המס, בדבר הגשת הדוח במדינה האחרת. הדבר ייעשה באמצעות פורטל חמ"א.
הדוח שהוגש במדינה האחרת, צריך להגיע לרשות המיסים תוך 15 חודשים מתום שנת המס. אם הדוח לא הגיע עד למועד זה, תצטרך ישות האם הסופית להגיש את דוח ה-CBCr בישראל.
בדומה, קבוצה שישות האם הסופית שלה אינה תושבת ישראל יכולה להגיש את הדיווח בישראל. כמובן שיש לבדוק את ההנחיות במדינת התושבות של ישות האם הסופית בשביל לוודא עמידה בדרישות הדיווח גם באותה המדינה.
קיימים כמה מצבים בהם גם אם הקבוצה הרב לאומית לא חייבת בהגשת הדוח בישראל, רשות המיסים יכולה לחייבה בהגשה בישראל:
- במדינת תושבותה של ישות האם הסופית של הקבוצה לא קיימת חובת הגשת דוח CBCr.
- נכון למועד הגשת הדוח, אין בין ישראל והמדינה בה הוגש הדוח הסכם רשויות מוסמכות, אך יש הסכם בינלאומי (כפי שמוגדר בתקנות).
- קיים הסכם, אך ישראל יודעה כי יש תקלה שיטתית של מדינת התושבות של ישות האם הסופית.
אם אחד התנאים לעיל מתקיים אך הקבוצה הגישה את הדוח במדינת תושבותה של ישות אחרת בקבוצה, היא תהיה פטורה מהגשת הדוח בישראל.
לפירמת נמרוד ירון ושות' ניסיון ענף בליווי חברות בכל הנוגע לצורכי המיסוי הבינלאומי שלהם, כגון, מחירי העברה, מילוי טפסי 1685 ועוד. ליצירת קשר עם נציג ממשרדנו, לחצו כאן.
שאלות ותשובות
מהי ישות אם סופית?
בהתאם לסעיף 85ג(א) ישות שמחזיקה במישרין או בעקיפין במרבית אמצעי השליטה בישויות הקבוצה ואף ישות אחרת לא מחזיקה בה.
איך מגישים דוח CBCr בישראל?
הגשת הדוח נעשה באופן מקוון בפורטל חמ"א.
האם במקרה בו ישות האם של הקבוצה היא ישראלית ומחזור העסקאות מדווח בדולר ועומד על 800 אלף דולר צריך להגיש CBCr בישראל?
לא בהכרח. חובת ההגשה תלויה בשווי השקלי של מחזור העסקאות של הקבוצה. אם מחזור העסקאות הוא מעל 3.4 מיליארד ₪ – צריך להגיש CBCr בישראל. אם מחזור העסקאות הוא מתחת ל-3.4 מיליארד ₪ – לא חייב להגיש דוח CBCr בישראל.
The post חוזר מס הכנסה 1/2025 – דוח ישות אם סופית (CBCr) appeared first on נמרוד ירון ושות׳.
]]>The post מחירי העברה – עוד ניצחון לרשות המסים בחיוב מס על תמלוגים appeared first on נמרוד ירון ושות׳.
]]>פסק דין קוקה קולה: החברה המרכזית נגד פקיד שומה גוש דן
בשנים האחרונות, פסקי דין בנושאי מחירי העברה צוברים תאוצה בעולם. עם פניות של רשויות המס השונות לקבוצות הרב לאומיות המובילות במשקים לבחינת אופן התמחור בין החברתי. המגמה הזו קיימת גם בישראל, עם פרסומם של מספר פסקי דין בנושא, בניהם פסק דין קוקה קולה.
בשנים האחרונות, פסקי דין בנושאי מחירי העברה צוברים תאוצה בעולם. עם פניות של רשויות המס השונות לקבוצות הרב לאומיות המובילות במשקים לבחינת אופן התמחור בין החברתי. המגמה הזו קיימת גם בישראל, עם פרסומם של מספר פסקי דין בנושא, בניהם פסק דין קוקה קולה.
לאחרונה, בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי על החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ ("קוקה קולה ישראל"), שהיא המשווקת והמוכרת הרשמית של משקאות קוקה קולה בישראל, לשלם מס נוסף המוערך במאות מיליוני שקלים. לפסיקה זו של בית המשפט יש השפעות נרחבות בעניין מחירי העברה.
הרקע לפסק הדין
קוקה קולה ישראל עוסקת בשיווק ומכירה של משקאות קוקה קולה בישראל. המודל העסקי פועל כך שקוקה קולה ישראל רוכשת תמציות מחברת קוקה קולה העולמית, מכינה את המשקאות ולאחר מכן מוכרת אותן בישראל. ההסכם בין קוקה קולה ישראל לחברת קוקה קולה העולמית התייחס לעניין התשלום עבור התמציות ואינו כלל התייחסות מפורשת לתשלום עבור הנכסים הבלתי מוחשיים של חברת קוקה קולה.
הרקע לפסק הדין הוא החלטת רשות המיסים על שינוי מדיניות לפיו פעלו הצדדים במשך קרוב לשני עשורים. שינוי המדיניות כלל התייחסות לרכיב התמלוגים בגין השימוש בקניין הרוחני של קוקה קולה. עד השינוי, רשות המיסים לא ראתה בתשלום של קוקה קולה ישראל לחברת קוקה קולה העולמית הכוללת רכיב של תמלוגים, אלא תשלום עבור תמצית המשקה בלבד.
עם זאת, עתה רשות המיסים טוענת כי התשלום כולל בתוכו גם רכיב של תמלוגים. זאת תחת ההיגיון שלפיו התמציות עצמן מגלמות בתוכן את שווי הקניין הבלתי מוחשי של קוקה קולה, ולא רק את מחיר החומר. שכן לא ניתן לרכוש את התמציות ממתחרים, ודי ברור שמחיר החומר הפיזי עצמו איננו גבוה. להחלטה זו של רשות המיסים ישנן השלכות הן על המיסוי של חברת קוקה קולה, אשר מוערך כי יגדל במאות מיליוני שקלים, והן על חברות נוספות בתחום.
טענות הצדדים
רשות המיסים הסבירה את השינוי בפעולותיה של קוקה קולה ישראל. היא אינה רוכשת מוצר סופי, אלא עוסקת בייצור, אחסנה, פרסום, חלוקה ומכירה, בהתאם להנחיות של חברת קוקה קולה העולמית. לכן, רשות המיסים לא רואה את החברה כחברת יבואן בלבד של מוצר. בנוסף, קוקה קולה ישראל לא העבירה תשלומים לחברת קוקה קולה העולמית עבור שימוש בנכסיה הבלתי מוחשיים. כלומר שימוש בסימני המסחר וזכויות הקניין הרוחני שלה. לכן, רשות המיסים רואה את התשלום עבור תמציות המשקה, ככולל בתוכו רכיב משמעותי של תשלום עבור שימוש בנכסים הבלתי מוחשיים של חברת קוקה קולה.
עם זאת, קוקה קולה ישראל גרסה כי על מנת שרשות המיסים תוכל לשנות את עמדתה או החלטתה בנושא מסוים, יש צורך בשינוי נסיבות מהותי, שינוי מדיניות או שינוי חקיקה רלוונטי. יתרה מכך, טענה החברה כי המודל לפיו החברה אינה רוכשת מוצר סופי, אלא מתעסקת במגוון רחב של עיסוקים נלווים, הוא מודל מסחרי הקיים עשרות שנים. המודל מתבסס על עלויות שינוע גבוהות למוצר סופי. כך, לטענתה, הסיבה לבחירה במודל פעולה זה, היא אינה ניסיון להפחתה או התחמקות מתשלום מס.
קביעת בית המשפט
השופט קבע כי בכך שרשות המיסים לא פעלה עד כה, אין הצדקה להשאיר את המצב הקיים כפי שהוא, ורשות המסים רשאית לבחון כל שנת מס באופן נפרד (טענה שחוזרת שוב ושוב (ובצדק) בפסקי דין שונים). כמו כן, קבע השופט שאומנם החברות לא מצוין בהסכם בין החברות במפורש שהתשלום מתייחס גם לעניין התמלוגים, אך קיים חריג הקבוע בסעיף 85א לפקודת מס הכנסה, לפיו אם בין החברות ישנם יחסים מיוחדים, אז לפקיד השומה יש את הסמכות להתערב בהסכם בין החברות ובקביעת המחיר. כלומר אם בין קוקה קולה ישראל וקוקה קולה העולמית מתקיימים יחסים מיוחדים, יוכל פקיד השומה לשנות את העסקה באופן שיגרור תשלום מס נוסף.
"…"הרקמה" של המונח "יחסים מיוחדים" הקבוע בסעיף 85 א לפקודת מס הכנסה, היא "רקמה פתוחה" המחייבת בחינה של מכלול הנסיבות והיחסים בין שני צדדים כדי לקבוע אם אכן מתקיימים "יחסים מיוחדים" בין שני צדדים לעסקה ..".
כלומר ההגדרה בסעיף 85א ליחסים מיוחדים: "לרבות יחסים שבין אדם לקרובו, וכן שליטה של צד אחד לעסקה במשנהו, או שליטה של אדם אחד בצדדים לעסקה, במישרין או בעקיפין, לבד או יחד עם אחר" אינה הגדרה סגורה. בחינה של היחסים בין הצדדים יכולה להוביל לקביעה כי מתקיימים בניהם יחסים מיוחדים.
ואכן, בית המשפט ניתח את טיב היחסים בין הצדדים וקבע כי יש בניהם יחסים מיוחדים: "… זאת, נוכח צורת העסקה שנרקמה בין המערערת לבין קוקה קולה היוצרת בין השתיים "יחסים מיוחדים" של קשר ומעורבות הדדית של שתי החברות בייצור ושיווק משקאות קוקה קולה בישראל, מעין "מיזם משותף" …"
כלומר, הסיבה בגינה ביסס השופט את היחסים המיוחדים בין הצדדים היא צורת העסקה שנרקמה בין החברות. כלומר, בשל העובדה שקוקה קולה ישראל היא אינה רק מייבאת מוצר סופי ומשווקת אותו. אלא, היא רוכשת מקוקה קולה חומר גולם ומייצרת איתו מוצר חדש תוך כדי שימוש בסימני המסחר והמוניטין של קולה, ובכך למעשה נוצרת מעורבות הדדית בייצור ושיווק בין החברות.
לבסוף, קבע השופט כי בין החברות ישנם יחסים מיוחדים, ועל כן על קוקה קולה ישראל לשלם מס נוסף עבור התמלוגים מחברת קוקה קולה. קביעה זו גוררת תשלום מס נוסף בגובה מאות מיליוני שקלים.
מסקנות מפסק הדין – הגדרת יחסים מיוחדים בסעיף 85א
עיקרי המסקנות כוללים התייחסות לחריג בחוק שמאפשר לפקיד השומה להתערב בטיב העסקה ולסווגה מחדש.
ככלל, על פקיד השומה לכבד את ההסכם שנרקם בין שני צדדים. אולם, כאמור בפסק הדין, לכך יש חריגים בחוק. החריג הרלוונטי לעניינינו קובע שפקיד השומה רשאי להתעלם מהוראות ההסכם הקיים בין הצדדים הקשורים בו, ולקבוע הוראות חדשות במקומן. על מנת שפקיד השומה יוכל להשתמש בחריג זה, על העסקה הבין-לאומית להתרחש בין צדדים אשר מתקיימים ביניהם "יחסים מיוחדים", ועל תנאי העסקה להיות פחות רווחיים, לעומת עסקה שהייתה מתרחשת בין צדדים שאינם בעלי יחסים מיוחדים. כך, פקיד השומה רשאי להתערב בהוראות שהוסכמו בין שני צדדים, לפי שיקול דעתו הבלעדי. חריג זה ממחיש את הכוח המשמעותי שיש בידיה של רשות המסים בענייני קביעת מחירי העברה.
כאמור, על מנת להפעיל את החריג, יש צורך ביחסים מיוחדים בין הצדדים הקשורים בהסכם. הפרשנות הקלאסית של המונח יחסים מיוחדים, מכוונת למערכות יחסים בין חברות קשורות במבנה התאגידי, כגון חברת בת וחברת אם או חברות אחיות.
עם זאת, למרות העובדה שלא מתקיים בין קוקה קולה ישראל לחברת קוקה קולה העולמית קשר מבחינת המבנה התאגידי, קבע השופט כי מתקיימים בינן יחסים מיוחדים. השופט ביסס את פסיקתו על תנאי ההסכם שנכרת בין הצדדים ועל המעורבות ההדדית שגובשה ביניהם, אשר התבססה בין היתר על אופן ההתחשבנות.
קביעה זו ממחישה את העבודה שההגדרה המופיעה בסעיף 85א לפקודה אינה הגדרה סגורה, אלא הגדרה רחבה שיכולה להכניס בתוכה גם עסקאות בין צדדים שלא קשורים במובן הפשוט. חשוב לשים לב לנושאים כאלו בעת ביצוע עסקאות בינלאומיות עם צדדים איתם יש אפשרות שרשות המיסים תטען שהם צדדים קשורים ותוכל לשנות את העסקה.
פסקי דין ברחבי העולם בנושא
נציין כי רשות המיסים בישראל אינה הרשות היחידה בעולם אשר דנה בנושא. הנושא עלה לדיון גם באוסטרליה וספרד. בנוסף, הדיון בנושא אינו נחלתה של קוקה קולה בלבד. בית המשפט באוסטרליה דן בטענה דומה של רשות המיסים גם כנגד המתחרה העיקרית של קוקה קולה, פפסי.
רשות המיסים אפילו נעזרה בפסק הדין האוסטרלי לצורך חיזוק טענתה. לטענת רשות המיסים, פסק הדין עסק בחברה אשר מבצעת פעולות דומה לאלו של קוקה קולה ישראל, ובפסק הדין נקבע כי תשלומים שהועברה מחברה זו עבור תרכיזי משקאות, כללו בתוכם רכיב של תמלוגים. בענייניו השופט קבע כי אומנם ניתן לעשות שימוש בפסק דין זה, אולם הוא אינו רואה צורך בו על מנת לקבוע את קביעתו, שהייתה דומה לקביעה בבית המשפט האוסטרלי.
עם זאת, לאחר ההליך בישראל, פסק הדין האוסטרלי הגיע לבית המשפט הפדרלי, שם ההלכה התהפכה. בית המשפט הפדרלי באוסטרליה קבע כי התשלום שקיבלה החברה, לא כלל בתוכו רכיב של תמלוגים. פסיקה זו יכולה לסייע רבות לחברה המרכזית לשנות את פסיקתו של בית המשפט המחוזי.
מקרה דומה אירע גם בספרד, שם קבע בית המשפט בדומה להחלטה בישראל. כך, נראה כי גם מערכות משפט נוספות בעולם טרם הכריעו בסוגייה שעלולה לעלות לחברות בין-לאומיות נוספות בתשלומי מס המוערכים במאות מילוני שקלים.
פסק דין זה ממחיש את הכוח הרב שיש לפקיד השומה בהתערבות באופן סיווגה של עסקה כאשר מדובר בצדדים קשורים, גם אם הם לא קשורים במובן הפשוט של ההגדרה. לכן, יש צורך להיוועץ במומחים רלוונטיים בתחום בשביל להסדיר את מערכת היחסים בין הצדדים באופן המדויק ככל הניתן. משרדנו מומחה במיסוי ישראלי ובין-לאומי ומציע ללקוחותינו מעטפת מקצועית בתחום מחירי העברה. לקביעת ייעוץ ראשוני עם גורם ממשרדנו לחצו כאן.
שאלות ותשובות
מהם יחסים מיוחדים בהתאם לסעיף 85א לפקודת מס הכנסה?
הסעיף מפרט מספר מקרים שיחשבו כיחסים מיוחדים, יחסים בין אדם לקרובו, שליטה של צד אחד השני ושליטה של אדם אחר בצדדים. נשים לב שהסעיף לא מתאר רשימה סגורה של מצבים בהם מתקיימים יחסים מיוחדים. כך שיכול להיות מצב של יחסים מיוחדים גם אם הוא לא מפורט בסעיף באופן ספציפי.
האם חברות שאינן קשורות במובן התאגידי יכולות להיחשב כבעלות "יחסים מיוחדים"?
כן, ההגדרה ליחסים מיוחדים אינה הגדרה סגורה. חברות להן מעורבות הדדית עלולות ליפול תחת הגדרה זו. עיקרון דומה קיים בעוד מדינות, כגון ארה"ב.
מה הייתה הסוגיה המרכזית בפסק הדין קוקה קלה?
עיקר הנושא הנדון בפסק הדין הוא אופן התמחור של התמציות שקונה החברה בישראל מקוקה קולה העולמית. והאם קיימים יחסים מיוחדים בין הצדדים (מה שיאפשר לפקיד השומה להתערב בתמחור של העסקה).
The post מחירי העברה – עוד ניצחון לרשות המסים בחיוב מס על תמלוגים appeared first on נמרוד ירון ושות׳.
]]>The post מס ירושה בפולין – מה חשוב לדעת? appeared first on נמרוד ירון ושות׳.
]]>אם בבעלותך נכסים בפולין (ורשה, קרקוב וכו') או אתה צפוי לרשת נכסים במדינה זו, חשוב להכיר את המשמעויות המשפטיות והמיסויות הכרוכות בכך.
בפולין ישנם כללים מורכבים למיסוי ירושות ומתנות והשלכות מהותיות על יורשי נכסים. הבנה מוקדמת של הדין הפולני, ותכנון מוקדם של צוואה, תושבות, ומתנות במהלך החיים עשויים להקטין משמעותית את החשיפה לתשלומי מס בעת העברת נכסים בין-דורית.
מעבר לכך, תכנון מס ירושה עשוי למנוע סכסוכים משפטיים, עיכובים בתהליך מימוש הירושה, ודרישות לא צפויות מהרשויות השונות.
מה ההבדל בין מס ירושה למס עיזבון?
- מס עיזבון – מוטל על נכסיו של המוריש טרם העברתם ליורשיו.
- מס ירושה – חל על כל הנכסים שהתקבלו בידי היורש.
מס ירושה בפולין
בפולין אין מס עיזבון, אך קיים מס ירושה החל על נכסים שהועברו ליורשים. מס ירושה חל אם הנפטר או היורש הם תושבי פולין או אם נכסי היורש נמצאים בפולין. כלומר, גם אם היורש אינו תושב פולין, עליו לשלם מיסים אם הנפטר היה פולני או אם הנכסים, כגון רכוש, נמצאים בפולין. מס הירושה הפולני הוא מס פרוגרסיבי מבוסס על הקשר שבין הנפטר ליורשים.
שיעור המס נקבע בהתאם לקרבה המשפחתית בין המוריש לבין היורש. כדלקמן:
- קבוצה 1 – קרובי משפחה מדרגה ראשונה שיעור המס נע בין 3% ל-7%.
- קבוצה 2 – קרובי משפחה מדרגה שנייה שיעור המס נע בין 7% ל-12%.
- קבוצה 3 – יורשים אחרים שיעור המס נע בין 12% עד 20%.
החוק הפולני קובע פטורים ממס אשר תלויים גם הם במערכת היחסים בין המוריש ליורש. לדוגמה, משפחה קרובה כמו בן/בת זוג, ילדים, הורים ואחים יכולים לקבל פטור מלא אם הם מצהירים על הירושה תוך 6 חודשים, באמצעות טופס SD-Z2.
סכומים פטורים ממס ירושה
- עד 9,637 זלוטי – ליורשים בקבוצה 1.
- עד 7,276 זלוטי – ליורשים בקבוצה 2.
- עד 4,902 זלוטי – ליורשים בקבוצה 3.
מס מתנות בפולין
מס מתנות הוא חלק חשוב בתכנון העברת נכסים בין דורית. פעמים רבות, כשבעלי נכסים נחשפים לגובה מס הירושה עולה האפשרות להעביר נכסים כמתנות עוד בחיי המוריש, מתוך מחשבה שזה עדיף על פני הורשה בעתיד. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי מתנות עלולות להיות חייבות במס בשיעורים זהים לשיעורי מס הירושה או אף גבוהים יותר.
מס מתנות בפולין חל על כל העברת רכוש ללא תמורה, בהתאם לכללים של מס ירושה, כולל אותם שיעורי מס פרוגרסיביים.
לכן, תכנון מוקדם של מס ירושה ומס מתנות הוא חיוני בעת העברת נכסים בין-דורית. תכנון נכון מאפשר למקסם את הפטורים הקיימים, להפחית משמעותית את חבות המס ולהבטיח שהנכסים יועברו לדור הבא בצורה מסודרת ויעילה.
מיסוי ירושה בישראל בהשוואה לפולין
בישראל בשונה מפולין, אין מס עיזבון או מס ירושה. עם זאת, במקרים מסוימים ייתכן כי יוטל מס על השווי המלא של הירושה שהתקבלה, למשל מס רווחי הון בעת מכירת הנכס.
אמנת המס בין ישראל לפולין כוללת הוראות שיכולות למנוע תשלום כפל מס, אך חשוב לתכנן את הדיווח וההגשה בצורה מדויקת על מנת להימנע תשלום כפול.
לקריאת אמנת המס ישראל-פולין בשפה העברית באתר משרד האוצר, לחצו כאן.
עריכת צוואה בפולין – המפתח לחסכון במס ולמניעת סכסוכים
ירושה לא תמיד עוברת בצורה חלקה ליורשיה. לעיתים יש צורך לבצע צעדים פרוצדורליים מורכבים להוצאת צו ירושה או לקבלת היתר לצורך מימוש הנכסים.
עריכת צוואה מסודרת היא לא רק עניין של רצון אישי, היא מהווה חלק בלתי נפרד מיסוי העיזבון. צוואה מפורטת יכולה להבטיח שהנכסים יעברו בצורה חלקה ויעילה ליורשים. הצוואה צריכה לכלול את רצונות המוריש אך צריכה גם להיות מותאמת לדרישות החוק על מנת שתוקפה לא יפגע.
בשלב עריכת הצוואה, ניתן במקרים רבים לבחור את הדין שיחול עליה. בחירה זו יכולה להיות בעלת השפעה מהותית על תכנון הירושה על מימושה העתידי. בפולין, ילדים, בני זוג ואפילו הורים זכאים במקרים מסוימים לרשת את נכסי המוריש גם אם המוריש ערך צוואה והיא אינה כוללת אותם.
ללא תכנון מקדים, כלומר ירושה ללא צוואה, המשמעות היא שהדין שיחול על נכסי המוריש היה דין מקום מושבו האחרון והעיקרי של המוריש. כלומר אם למשל מקום מושבו האחרון הוא בפולין יחול על ירושתו בישראל הדין הפולני. לפי הדין הפולני, אם אין צוואה תקפה, החוק הפולני יקבע את החלוקה בין היורשים החוקיים.
אם בבעלותך נכסים בפולין, המלצתנו היא לערוך צוואה על מנת להבטיח כי ההעברה של הנכסים תעשה בצורה חלקה ככל האפשר. צוואה עשויה למנוע אי הבנות או תהליכים משפטיים ממושכים, ולהבטיח שהתהליך יתנהל בצורה מסודרת גם לאחר פטירת המוריש.
קיבלתם ירושה בפולין? 7 שלבים למימוש נכון של ירושה מפולין
1. בירור רקע עובדתי ומשפטי
תחילה יש לבדוק את סוג הנכס שעתיד לעבור בירושה, את מיקומו, את זהות היורשים ומעמדם, שווי הנכס ועוד.
2. בדיקת מועד ומיקום מימוש הירושה
יש לבחון האם כדאי לממש את הנכס כעת ואם כן איפה כדאי לממש – בפולין או בישראל?
3. היבטים רגולטוריים ובנקאיים
מומלץ לבדוק את עלויות העברות הכספים, האם יש צורך בפתיחת חשבון בפולין או מדינה אחרת לצורך העברת הכספים, אילו אישורים נדרשים וכו'.
4. תכנון העברת הנכס
יש לשקול האם להעביר את הנכס עצמו או את תמורתו, ומהן ההשלכות מבחינת מס, פטורים, ניכויים וכו'.
5. הימנעות מתשלום מס כפול
לאור קיומה של אמנה למניעת כפל מס – מומלץ לבדוק האם חל מנגנון לזיכוי על מס ששולם בפולין מול חבות המס בישראל. יש לוודא כי הדיווח נעשה בצורה נכונה ומדויקת על מנת להימנע מתשלום כפול.
6. בדיקה של ההשפעות העתידיות על הנכס
מומלץ לבחון את ההשפעות העתידיות על הנכס – למשל מכירה עתידית של הנכס במקרים רבים תחויב במס על רווחי הון גם בישראל.
7. העברת הנכס לישראל
ביצוע כל הפעולות הנדרשות, מסירת מסמכים, טיפול מול הבנקים בפולין ובישראל, וביצוע העברת הנכס.
איך אנחנו יכולים לעזור?
המטרה היא העברת הירושה ליורשים בישראל בצורה המשתלמת ביותר מבחינת מיסוי, תוך התייחסות לסוגיות משפטיות בארץ ובפולין ולסוגיות הקשורות לבנקאות ורגולציה. למשל האם כדאי לממש נכס מסוים בפולין או להעבירו לישראל; כיצד לבצע את העברת כספי ירושה לחשבון הבנק בישראל; כיצד להשתמש בפטורים השונים בין היורשים; האם להעניק מתנות במהלך החיים; האם להקים נאמנות ועוד. תכנון אסטרטגי, בהתאם לדין ולאמנות מס, חיוני כדי למזער את חובות המס.
לפירמת נמרוד ירון ושות' ניסיון רב בליווי אישי ומקצועי של ישראלים עם נכסים או ירושות במדינות רבות בעולם ביניהן פולין – מהשלב הראשון של התכנון, דרך ההתנהלות מול הרשויות בפולין ובישראל, ועד להעברת כספי הירושה לחשבון הבנק של היורש.
אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים בפולין ובישראל, ומספקים פתרונות משפטיים הן מבחינה מיסויית והן מבחינה בנקאית – בהתאמה אישית לנסיבות המקרה.
אם ירשתם נכס או ברצונכם בעתיד להוריש נכסים בפולין, צוות עורכי הדין המתמחים במיסוי בינלאומי ודיני ירושה ישמח לייעץ לכם בעניין זה – צרו קשר לפגישת ייעוץ ראשונית.
שאלות ותשובות
על מי חל מס ירושה בפולין?
מס ירושה בפולין חל אם המוריש או היורש הם תושבי פולין או אם נכסי היורש הם בפולין.
האם על ירושה בקראקוב צריך לשלם מס בישראל?
לא. אין מס ירושה בישראל. אך עשוי לחול מס רווחי הון לאחר מכירת הנכס. חשוב לבדוק מהו המועד המומלץ למכירת הנכס שנתקבל בירושה.
מדוע חשוב לתכנן מראש את העברת נכסים בין דורית?
העברת נכסים בין-דורית מחו"ל אינה רק עניין משפחתי אלא היא גם עניין מיסוי וכלכלי. תכנון מוקדם, תוך התייחסות לסוגיות משפטיות בארץ ובחו"ל, עשוי לחסוך כספים רבים ולמנוע סיבוכים משפטיים.
כיצד ניתן לממש את הירושה בצורה מיטבית ולחסוך מס?
על מנת לממש את הירושה בצורה מיטבית ולחסוך תשלומי מס מיותרים, יש לבחון את כל האפשרויות המיסויות לרבות ניצול פטורים, תכנון מתנות, הקמת חברות, קרנות נאמנות ועוד.
כיצד ניתן להפחית את גובה חבות מס הירושה בפולין?
באמצעות תכנון מס מוקדם, הכולל ניסוח צוואה, ניצול פטורים, מתן מתנות במהלך החיים ועוד – ניתן להפחית באופן משמעותי את חבות המס.
האם עדיף להעניק נכס מתנה במהלך החיים או להורישו?
הבחירה בין מתן מתנה לבין הורשה תלויה בנסיבות המקרה. בפולין לרוב מתנה תחויב במס בדומה לירושה. לפיכך, יש לבחון את ההיבטים המשפטיים והמיסויים טרם קבלת החלטה.
מה ההשלכות במקרה שאין צוואה ?
בהיעדר צוואה, הירושה תחולק בין היורשים החוקיים בהתאם לדין הירושה הפולני.
אילו מסמכים נדרשים לתהליך מימוש ירושה בפולין?
לצורך מימוש ירושה בפולין נדרשים מסמכים כמו תעודת פטירה, צוואה (אם קיימת), צילומי תעודות זהות של היורשים, מסמכי בעלות על נכסים, אישורי חשבונות בנק ועוד.
כמה זמן אורך תהליך מימוש ירושה בפולין?
יש לקחת בחשבון כי תהליך מימוש הירושה בפולין יכול לארוך בין מספר חודשים לשנה ויותר, תלוי במורכבות העיזבון של המוריש, מספר היורשים, קיום צוואה וגורמים נוספים.
The post מס ירושה בפולין – מה חשוב לדעת? appeared first on נמרוד ירון ושות׳.
]]>The post החלת מס חברות מינימלי בישראל appeared first on נמרוד ירון ושות׳.
]]>משטר מס חברות מינימלי מקומי ((QDMTT הוא מנגנון שהוצג כחלק מפעילותו של ארגון ה-OECD בתחום מניעת שחיקת בסיס המס והסטת רווחים על ידי קבוצות רב לאומיות (תוכנית ה-(BEPS. המנגנון מחיל מס מינימלי בשיעור 15% עבור קבוצות רב לאומיות שעומדות בתנאים מסוימים.
מדינות רבות בעולם, ביניהן חברות האיחוד האירופי, החילו מנגנון זה כבר בשנת המס 2024. בישראל, בהתאם להודעת משרד האוצר מיולי 2024, מנגנון זה יכנס לתוקף החל משנת המס 2026.
תוכנית ה-BEPS בקצרה
בשנים האחרונות, ובאמצעות תוכנית ה-BEPS, פועל ארגון ה-OECD רבות למניעת שחיקת בסיס המס והסטת רווחים על ידי קבוצות רב לאומיות, שכן הדבר מוביל להפסדי מיסים גבוהים למדינות רבות. המטרה של תוכנית ה-BEPS היא לזהות ולהתמודד עם הדברים העיקריים שמובילים לשחיקת בסיס המס במדינות חברות ארגון ה-OECD.
במסגרת תוכנית ה-BEPS, פרסמו 15 פעולות שכל אחת עוסקת בהיבט אחר שנוגע במיסוי פעילותה של קבוצה רב לאומית, כגון, מיסוי כלכלה דיגיטלית, חברה נשלטת זרה, מוסד קבע, מחירי העברה ועוד.
מס חברות מינימלי הוא חלק מפעולה 1 העוסקת במיסוי כלכלה דיגיטלית. פעולה 1 כוללת שני חלקים עיקריים – פילאר 1 ופילאר 2. פילאר 1 מתרכז באופן חלוקת הרווחים בין תחומי השיפוט השונים בהם פועלת הקבוצה הרב לאומית, פילאר 2 עוסק במיסוי הכנסותיה של קבוצה רב לאומית בעלת מחזור הכנסות שנתי שעולה על 750 מיליון אירו. מנגנון מס חברות מינימלי מקומי הוא חלק מפילאר 2.
מהו פילאר 2?
מטרתו של פילאר 2 היא לוודא כי הקבוצה הרב לאומית משלמת מס אפקטיבי שאינו נמוך מ-15% ללא תלות בתחומי השיפוט בהם היא פועלת וכך בעצם לעצור את ה"מרוץ לתחתית" של מדינות בקביעת שיעורי מיסי חברות.
פילאר 2 כולל שני רבדים עיקריים:
- התאמת הדין הפנימי – שינוי הדין הפנימי כך שהמס האפקטיבי המינימלי על חברות שהן חלק מקבוצה רב לאומית בעלת מחזור הכנסות שנתי מעל 750 מיליון אירו יהיה לפחות 15%. אם שיעור המס של חברה בקבוצה נמוך יותר, למדינת התושבות של אותה החברה תהיה הזכות הראשונה לגבות את ההשלמה ל-15%.
- גביה של מס נוסף – מס נוסף יגבה מחברת האם או חברה אחרת בקבוצה, על הכנסות חברה בקבוצה שמשלמת מס אפקטיבי נמוך מ-15%. כך ייווצר מצב שבו תשלום מס נמוך על ידי חברה אחת בקבוצה יגרור השלמת מס בחברה אחרת בקבוצה.
בהתאם לכללי ארגון ה-OECD יכולה כל מדינה לבחור את ההיקף ואופן האימוץ מנגנוני הפילאר 2 בדין הפנימי שלה.
מס חברות מינימלי בישראל
מדינת ישראל הודיעה על הצטרפותה למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית ותוכנית הפילארים כבר בשנת 2021. בסוף חודש יולי 2024, הודיע שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', כי החל משנת המס 2026 יחול משטר מס החברות המינימלי בישראל, עבור חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצות רב לאומיות בעלות מחזור הכנסות שעולה על 750 מיליון אירו.
בשלב זה הומלץ להמתין עם יישומו של הרובד השני של פילאר 2 והנושא יבחן בשנית לאחר תקופת יישום מנגנון המס החברות המינימלי המקומי.
שיעור מס החברות בישראל ממילא גבוה מ-15% ולכן רוב החברות לא יושפעו ממהלך זה. השפעתו של המהלך תהיה בעיקר על חברות שנהנות ממשטרי מס נוחים בישראל, כגון חברות טכנולוגיה גדולות שתודות לחוק לעידוד השקעות הון ממוסות בישראל בשיעורי מס נמוכים יותר.
החלת מס חברות מינימלי בישראל מציבה אתגר בשימור האטרקטיביות של ישראל עבור חברות אלו. חברות אלו עלולות לשקול מחדש את היקף פעילותן במדינה ולהעתיק את פעילותן למדינות עם מיסוי נמוך שטרם החילו מנגנון זה. בפני משרד האוצר עומדת משימה מאתגרת של מציאת האיזון בין החלת המנגנון לבין שמירה על האטרקטיביות של מדינת ישראל.
לפירמת נמרוד ירון ושות' ניסיון רב בליווי חברות רב לאומיות בהיבטי מיסוי בינלאומי. צוות המומחים שלנו ערוך לסייע בהיערכות לקראת החלת מס החברות המינימלי בישראל ובמציאת פתרונות מיסוי אופטימליים. ליצירת קשר עם נציג ממשרדנו, לחצו כאן.
שאלות ותשובות
מהו מס חברות מינימלי?
מס חברות מינימלי זהו מנגנון שמטרתו להבטיח כי חברות רב לאומיות גדולות ישלמו מס אפקטיבי של לפחות 15% בכל מדינה בה הן פועלות.
מתי ייכנס לתוקף מס החברות המינימלי בישראל?
בהתאם להודעת משרד האוצר, המנגנון צפוי להיכנס לתוקף בישראל בשנת המס 2026.
האם מס חברות מינימלי ישפיע על כל החברות בישראל?
לא, מס החברות בישראל ממילא גבוה מ-15% ולכן מרבית החברות לא יושפעו ממהלך זה. החברות שיושפעו הן חברות שנהנות ממשטרי מס נוחים, לדוגמה במסגרת חוק לעידוד השקעות הון, והן חלק מקבוצות רב לאומיות גדולות.
מאמרים נוספים בנושא מיסוי בינלאומי:
The post החלת מס חברות מינימלי בישראל appeared first on נמרוד ירון ושות׳.
]]>The post הצעה לתיקון פקודת מס הכנסה – שינוי הגדרת תושב appeared first on נמרוד ירון ושות׳.
]]>שוקלים רילוקיישן לחו"ל? מתלבטים אם לעזוב את ישראל? חקיקה חדשה תנסה למנוע מכם לעשות את זה
עכשיו יותר מתמיד, ישראלים רבים, שוקלים לבצע את התהליך של מעבר לעבוד מעבר לים. בגלל מורכבות התהליך, חשוב לבצע אותו עם ליווי צמוד ומקצועי בצורה הנכונה ובהתאמה מדויקת לנתונים האישים שלכם.
בימים אלו הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק דרמטית בעניין תיקון פקודת מס הכנסה לעניין קביעת מיהו תושב ישראל לצורכי מס. קישור לתזכיר החוק ניתן למצוא – בלינק הבא.
כיום, בהתאם להגדרות "תושב", או "תושב ישראל" ו-"תושב חוץ" שבסעיף 1 לפקודת מס הכנסה, נקבעת תושבותו של יחיד בהתאם למבחן איכותי אשר במסגרתו יש לבחון על בסיס אינדיבידואלי את מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של היחיד, ובהסתייע במספר חזקות הניתנות לסתירה.
מצב זה מאפשר נקיטת עמדה עם יתרון מס משמעותי לנישומים רבים שעוזבים את ישראל ובכך נחשבים לתושבי חוץ כבר ממועד העזיבה את ישראל לאור עמידה במבחן מרכז החיים. בבחינת מקום מרכז החיים של יחיד, נבחנים מאפיינים שונים לרבות מקום בית הקבע שלו, מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו הרגיל או מקום העסקתו הרגיל, מרכז האינטרסים הכלכליים שלו ומקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים.
כאשר נוצר מצב שנישום נחשב לתושב ישראל לאור עמידה בחזקת הימים משרדינו מצליח במקרים רבים להגן באמצעות חוות דעת על הנישום ולקבוע שהוא איננו תושב ישראל. אפשרות זאת כעת הולכת להתבטל לאור תזכיר החוק לתיקון פקודת מס הכנסה שהתפרסם בימים אלו ומציע לקבוע מספר חזקות חלוטות המתבססות בעיקר על מספר ימי השהייה של היחיד ומשפחתו בישראל, אשר בהתקיימן יראו ביחיד כתושב ישראל או כתושב חוץ, לפי העניין. לשם כך ייקבעו שני סוגים של חזקות חלוטות (שאי אפשר לסתור אותן) – הסוג הראשון, חזקות חלוטות אשר בהתקיימן יראו יחיד כתושב ישראל, והסוג השני, חזקות חלוטות אשר בהתקיימן יראו יחיד כתושב חוץ.
השפעת תיקון החוק על הדין הקיים
הצעת חוק זו מצד אחד יוצרת לנישומים וודאות ובכך אדם שיעמוד במבחן של ימי השהייה יכנס ללא עוררין לתחולת החוק וללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. מנגד, ישראלים רבים שעד כה לא עמדו בחזקת הימים אבל נכנסו לתחולת מבחן מרכז החיים קיבלו יתרון מס משמעותי בכך שלא התחייבו במס על הכנסותיהם מחוץ לישראל לאור עמידה במבחן מרכז החיים בלבד.
אם עד כה היה ניתן "לחמוק באלגנטיות" מרשת המס בישראל גם במקרים בהם שהה הנישום מספר ימים לא מועט הרי שכיום החזקה אינה ניתנת לסתירה.
לפי התזכיר, יקבע מנגנון חדש של "ימי שהייה משוקללים" לפיו:
- ימי שהיה בשנת המס יספרו במלואם. (יום אחד= יום אחד)
- ימי שהיה בשנה שלפני/אחרי שנת המס יספרו כשליש יום (יום אחד=1/3 יום)
- ימי שהיה בשנה השנייה שלפני /אחרי שנת המס נספרים כשישית יום (יום אחד=1/6)
מי תושב ישראל לפי התזכיר?
לפי התזכיר יקבעו חזקות חלוטות לקביעת תושב ישראל, ויחיד ייחשב תושב ישראל אם התקיים אחד מאלה:
- יחיד ששהה בישראל 75 ימים או יותר בשנת המס והתקיים אחד מאלה:
- בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה שהה בישראל באופן מצטבר 183 "ימי שהייה משוקללים" או יותר.
- בשנת המס, בשנת המס הקודמת לה ובשנת המס העוקבת לה שהה בישראל באופן מצטבר 183 "ימי שהייה משוקללים" או יותר.
- בשנת המס ובשנתיים שעוקבות לה שהה בישראל באופן מצטבר 183 "ימי שהייה משוקללים" או יותר.
- יחיד ששהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס ובן זוגו הוא תושב ישראל, וגם התקיים אחד מאלה:
- בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה שהה בישראל באופן מצטבר תקופה של 140 "ימי שהייה משוקללים".
- בשנת המס, בשנת המס הקודמת לה ובשנת המס העוקבת לה שהה בישראל באופן מצטבר 140 "ימי שהייה משוקללים" או יותר.
- בשנת המס ובשנתיים שעוקבות לה שהה בישראל באופן מצטבר 140 "ימי שהייה משוקללים".
לפי התזכיר יקבעו חזקות חלוטות לקביעת תושב חוץ, ויחיד ייחשב תושב חוץ אם התקיים אחד מאלה:
- יחיד ששהה בישראל 74 ימים או פחות בשנת המס, והתקיימו כל אלה:
- בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה שהה באופן מצטבר 110 "ימי שהייה משוקללים" או פחות.
- בשנת המס, בשנת המס הקודמת לה ובשנת המס העוקבת לה שהה באופן מצטבר 110 "ימי שהייה משוקללים" או פחות.
- בשנת המס ובשנתיים שעוקבות לה שהה בישראל באופן מצטבר 110 "ימי שהייה משוקללים" או פחות.
- יחיד, שהוא ובן זוגו, שהו בישראל 90 ימים או פחות בשנת המס והתקיימו כל אלה:
- בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה שהו, הוא ובן זוגו בישראל, באופן מצטבר 125 "ימי שהייה משוקללים" או פחות.
- בשנת המס, בשנת המס הקודמת לה ובשנת המס העוקבת לה שהו, הוא ובן זוגו בישראל, באופן מצטבר 125 "ימי שהייה משוקללים" או פחות.
- בשנת המס ובשנתיים שעוקבות לה שהו, הוא ובן זוגו בישראל, באופן מצטבר 125 "ימי שהייה משוקללים" או פחות.
יש לציין כי לפי ההצעה כל המקרים שצוינו לעיל הם מקרים מובהקים שבהם די בספירת ימי השהייה לצורך קביעת תושבות, ואין בהם צורך לבחון את כלל המרכיבים האחרים במבחן מרכז החיים כדי לקבוע כי היחיד היה באותה שנה תושב ישראל או תושב חוץ, לפי העניין.
אך כל אותם במקרים שאינם נופלים בגדר המקרים המובהקים כאמור, למשל שהה בישראל 150 ימים, ימשיך לחול הדין הקיים, אשר לא הוצע לשנותו, הכולל את מבחן מרכז החיים, ובהתאם לפרשנותו על ידי בתי המשפט.
לאור האמור, ייתכנו מצבים בהם אדם שהה בישראל מספר נמוך של ימים אך משפחתו וכל עסקיו נמצאים במדינה הזרה אליה עבר והוא עצמו שהה במדינה מספר רב של ימים. על פי התזכיר, אותו אדם יחשב לתושב ישראל! אך גם על פי הדין הפנימי באותה מדינה, יטענו השלטונות כי אותו אדם הוא לחלוטין תושב המדינה היות ומרכז חייו נמצא שם.
במצב כזה, אין מנוס אלא לפנות אל האמנה למניעת כפל מס בין שתי המדינות ולבחון את תושבותו של אותו אדם על פי מבחני שובר השוויון לאמנה (אם ישנם). יצוין כי אמנת המס גוברת על הדין הפנימי ולכן לכאורה, למרות הסרבול, כנראה שלאותו תושב יהיה פתרון.
כאשר מדובר אשר איננה חתומה עם ישראל על אמנה למניעת כפל מס כלל, כדוגמת קפריסין. במצב כזה, הסיכון לתשלום של כפל מס הוא גבוה. קיימת סברה שמדובר על תיקון חקיקה שספציפית מגיע על מנת להשפיע על ההגירה הישראלית לקפריסין ולהקשות על ישראלים לעבור עם המשפחות לקפריסין.
לדעת רבים בתחום, זה לא מקרי שהחקיקה החדשה החלה בסמוך להשלכות ההפיכה המשטרית / הרפורמה המשפטית והמשיכה בזמן המלחמה. בעקבות ניסיון הרפורמה המשפטית ישראלים רבים שוקלים לעבור לחיות במקום קרוב מחוץ לישראל ועדיין לנסות להמשיך לנהל את עסקיהם בארץ. קפריסין היא אלטרנטיבה טובה, אך אין לה אמנת מס עם ישראל. משרדנו מנהל מגעים עם משרד האוצר לצורך ניסוח אמנה למניעת כפל מס ומייצג את קפריסין בהקשר זה. אם תעבור החקיקה החדשה והגדרת התושב אכן תשתנה, הדבר ימנע מישראלים רבים את האפשרות לעבור לקפריסין ועדיין לנהל את עסקיהם בישראל מבלי להגיע למצב של כפל מס. הערכת משרדנו שמדובר על תיקון חקיקה אשר עצירת הרילוקיישן לקפריסין היא אחת ממטרותיו מתחזקת לאור החריג הקיים בסעיף 1(ב)(ג) לתיקון אשר נותן הקלה משמעותית למדינות שלהן אמנה עם מדינת ישראל.
אנו מעריכים כי אם החקיקה תעבור, יהיו הרבה יותר מקרים שיגיעו לבחינת מבחן שובר השוויון באמנה וכן להליכי הסכמה הדדית בין המדינות מה שייצור סרבול מיותר ולעתים אף תשלום ממשי של כפל מס עד להגעת המדינות להסכמה ביניהן.
חשוב להדגיש שעדיין מדובר בתזכיר חוק לתיקון הפקודה שטרם חוקק בכנסת. על כן אם כבר עזבתם את ישראל אך, טרם השלמתם את תהליך הניתוק מול הגורמים הרלוונטיים כאן בישראל כגון: מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי או שאתם בכל מקרה שוקלים לעזוב את ישראל ולהעתיק את מגוריכם למדינות מחוץ לישראל מומלץ להקדים לטפל בתהליך הניתוק מול רשויות המס כאן בישראל טרם תיקון הפקודה.
מדוע חשוב כל כך העיתוי של הדיווח על ניתוק תושבות / רילוקיישן לחו"ל?
תושב ישראל שעובר להתגורר במדינת תושבות אחרת, כל זמן שלא ביצע דיווח למס הכנסה על ניתוק התושבות הרי שהוא מתחייב במס על כלל ההכנסות שהוא מפיק בישראל ומחוץ לישראל. כמו כן יהיה זכאי לנכות מהכנסתו החייבת ניכויים שונים על פי האמור בתקנות מס הכנסה ולדרוש את המס ששולם בחו"ל כזיכוי מחבות המס בישראל. גם אם כבר עזב את ישראל מבחינה טכנית והוא רואה את עצמו כתושב חוץ כל עוד הוא לא דיווח זאת לרשות המסים וביצע את כל תהליך הניתוק הוא בחשיפה למיסוי גם בישראל וגם במדינה אליה הוא עבר. מנגד, אם בוצע דיווח כדין על ניתוק התושבות הרי שבמעמד תושב חוץ ייתכן וייהנה מפטור מדיווח לרשות המיסים בישראל על הכנסות מעבודה שהופקו בחו"ל.
חשוב לציין שטרם העזיבה את ישראל חשוב לקבל ייעוץ מקצועי בענייני המיסוי במדינה אליה אתם עוזבים ולדעת מראש את השלכות המיסוי לגביכם ולגבי הפעילות העסקית שלכם במדינה האחרת. למשרדנו ידע וניסיון רב כמו גם קשרים ושיתופי פעולה רבים עם מספר רב של מדינות בעולם מה שמהווה יתרון בעת קבלת ההחלטה לאיזו מדינה לעבור תוך שקלול נכון ומדויק של מכלול ההיבטים הכלכליות והמיסויים שיחולו עליכם.
למידע נוסף לגבי תהליך ניתוק התושבות / רילוקיישן.
למידע נוסף לגבי תהליך מיסוי רילוקיישן.
פירמת נמרוד ירון ושות' מעניקה לווי מקצועי מלא של כל תהליך הניתוק מול כלל רשויות המס והגורמים השונים על מנת למזער את חשיפות המס בעת המעבר ולתת לכם להתאקלם במדינת היעד "בראש שקט" ובביטחון מלא. לשיחת ייעוץ ראשונית – צרו קשר.
The post הצעה לתיקון פקודת מס הכנסה – שינוי הגדרת תושב appeared first on נמרוד ירון ושות׳.
]]>The post תמורה מותנית במכירה הונית appeared first on נמרוד ירון ושות׳.
]]>תמורה מותנית: איך מדווחים על רווח הון כאשר התמורה איננה ידועה במועד חתימת ההסכם?
עסקאות רבות כוללות מרכיב של תמורה מותנית, שלפיו התמורה בגין העסקה כולה או חלק מהתמורות יתקבלו על ידי המוכר אך ורק ככל ותהיה עמידה בתנאי מסוים בעתיד, כגון הגעה ליעד מכירות מסוים.
בעסקאות מסוג זה, עולה השאלה באשר מועד הדיווח והתשלום של המס. בעוד שעבור המרכיב הוודאי של התמורה, הנושא ברור למדי כאשר נדרש להגיש דיווח בתוך 30 יום ממועד המכירה, באשר למרכיב התמורה מותנית התשובה אינה חד משמעית.
בשביל לתת ודאות מסוימת לנישומים, פרסמה רשות המיסים את חוזר 19/2018 בנושא עסקה למכירת זכויות בתאגיד הכוללות תמורות שיועברו למוכר במועדים עתידיים החוזר דן באופן המיסוי של תמורה עתידית ידועה ותמורה עתידית מותנת. במאמר זה נתמקד באופן המיסוי של תמורה עתידית מותנת.
מהי תמורה מותנית?
בעסקאות רכישה מסוימות, חלק התמורה או כולה לא ניתנת במועד המכירה או בתאריך עתידי ידוע מראש, אלא בתאריך עתידי לא ידוע כתלות בהתקיימותו של תנאי עתידי. כלומר, תמורה מותנית היא תמורה שמותנית בעמידה בתנאים מסוימים, כגון יעדי פיתוח, מכירות וכו'. התמורה הנ"ל היא תמורה שאינה ודאית ולרוב גם לא ניתנת לכימות במועד חתימת העסקה.
הסכמים אלו בדרך כלל נחתמים כאשר יש פערים בהערכות השווי בין הצדדים. המטרה שלהם היא לרוב להפחית את חוסר הוודאות בו נושא רוכש הפעילות. בנוסף, הסכמים אלו מקטינים את הצורך להסתמך על הצהרות המוכר או על בדיקות נאותות יקרות.
דוגמאות להסכמים הכוללים תמורה מותנית:
- חברת הייטק מוכרת אפליקציה שלטענתם "תכבוש את השוק" ותספק מענה לצורך של הלקוחות. הרוכש רוצה לוודא שהמוצר שהוא קונה אכן עובד, ולכן הוא מתנה את הרכישה בעמידה באבני דרך הנוגעים לפיתוח המוצר.
- פלוני מציע למכירה חנות שלטענתו מכניסה 500 אלף דולר בחודש. הרוכש לא מעוניין להסתמך על הצהרת המוכר בלבד. לכן, ההסכם שהוא מציע הוא הסכם בו התמורה תהיה אחוז מסוים מהכנסות החברה.
- בעל מניות מציע למכירה מניות חברה פרטית, שלטענתו היא חברה רווחית המחלקת דיבידנד בכל שנה. הרוכש מציע הסכם שבו התמורה תהיה מותנית בכך ששווי החברה יעלה על סכום מסוים.
- פלוני מציע למכירה זיכיון לתקופה מסוימת, שלאחריה בעל המותג לא חייב להאריכו. שווי העסקה יהיה מותנה בתקופת הזיכיון, והרוכש יכול לשלם לאורך התקופה או במועד שבו תובטח תקופת זיכיון מסוימת.
אילו עסקאות לא נופלות תחת חוזר 19/2018?
החוזר מחריג מספר סוגי עסקאות שעליהן תנאיו לא חלים, והן:
- עסקאות שתמורתן נדחתה בשל המתנה לקבלת אישורים רגולטורים.
- עסקאות בעלת תנאי עם סבירות קרובה לוודאית להתממשותו.
- תמורה קבועה שתשלומה צפוי ואינו מותנה, ומועד קבלתה בפועל לא ידוע.
- תמורה המתקבלת בשווה כסף אף אם קיים קושי להעריכה.
- עסקאות הניתנות לאומדן בעת המכירה אך טרם ניתן להצביע על אותו אומדן מדויק.
- עסקאות בהן הופקדו תמורות בנאמנות כתנאי להתקיימות מצגים מסוימים.
כמו כן, הוראות החוזר לא יחולו במקרה של מכירת זכויות באיגוד מקרקעין וכן מכירת זכויות שהוקצו לעובדים ונושאי משרה.
נשים לב, כי העסקאות אליהן מתייחס החוזר הן עסקאות של מכירת מניות. עם זאת, לטעמנו במקרים מסוימים ניתן להחיל את החוזר גם בעסקאות נוספות.
מועד חישוב ותשלום מס רווח הון
בפני נישום המקבל תמורה מותנית עומדות מספר אפשרויות לבחירת מועד חישוב המס על העסקה. אפשרות ברירת המחדל היא לפעול בהתאם לסעיף 91(ד) לפקודה. כלומר לדווח על כל העסקה (כולל מרכיב התמוה המותנית) תוך 30 ימים מיום המכירה.
ואולם, במצבים בהם התמורה אינה ודאית או לא ניתנת לכימות, או תתקבל לאחר מספרים שנים, קיימת אפשרות לנישום לדווח על רכיב התמורה המותנית במסלול דיווח חלופי.
מהו מסלול הדיווח החלופי?
מסלול הדיווח החלופי מחלק את מועדי הדיווח כתלות באופי התמורה. מועד דיווח אחד לתמורה הוודאית ומועד דיווח אחר לתמורה המותנית. למסלול זה מספר עקרונות עיקריים והם:
- עבור מרכיב התמורה הוודאי – בעת חישוב רווח ההון והמס הנובע ממנו לא תילקח בחשבון התמורה המותנית אלא רק מרכיב התמורה הוודאית. עם זאת, העלות שתילקח בחשבון תהיה בגובה כל יתרת המחיר המקורי.
- עבור מרכיב התמורה המותנית – מועד חישוב ותשלום המס עבור התמה המותנית יידחה למועד שבו התמורה או חלק ממנה שולמה בפועל או למועד שבו הפכה להיות וודאית, לפי המוקדם מביניהם. מאחר ויתרת המחיר המקורי במלואה יוחסה למרכיב התמורה הוודאי, העלות שתילקח בחישוב רווח ההון עבור מרכיב התמורה המותנית תהיה אפס.
- מועד אירוע המס – דחיית מועד החישוב עבור התמורה המותנית לא דוחה את אירוע המס ואינה יוצרת אירוע מס נוסף; אלא, לעניין חישוב המס, יום המכירה והרכישה יהיו בהתאם למועד במקורי שבו נמכרו הזכויות.
- קיזוז הפסדים – בהתאם למועד אירוע המס כאמור, בגין רווח הון הנובע מהתמורה המותנית יהיה אפשר לקזז רק הפסדי הון שנוצרו עד וכולל שנת המס שבה נמכרו הזכויות. במילים אחרות, אם נוצרו הפסדים נוספים לאחר מועד מכירת הזכויות ולפני המועד שבו התמרה המותנית הפכה לוודאית, הפסדים אלה לא יותרו בקיזוז כנגד רווח ההון שנוצר ממרכיב התמורה המותנית.
- שער המט"ח עבור תמורה במט"ח – שער המט"ח שיילקח בחשבון בגין תמורה מותנית המשולמת במט"ח הוא השער היציג במועד חישוב המס של התמרוה המותנית.
- ריבית והפרשי הצמדה – המס בגין התמורה המותנית יישא ריבית והפרשי הצמדה ממועד חישוב המס עבורה.
הבחירה בדיווח במסלול החלופי היא בידי הנישום וכפופה לחתימת הסדר מול פקיד השומה. במסגרת בדיקתו, יקבע פקיד השומה האם אכן מדובר בתמורה מותנית ואם ניתן להבטיח את גביית המס.
ביצוע הדיווח החלופי
כאשר מדווחים על רווח הון הנובע מעסקה המכילה תמורה מותנית, מעבר לטופס 1399 המוגש בעת דיווח על רווח הון, יש לצרף לטופס מידע נוסף, כדלקמן:
- תיאור המבנה (כולל התנאים והמועדים הרלוונטיים) של התמורה המותנית.
- הצהרת המוכר כי בכל שנה יצרף לדוחות הכספיים גם פירוט על ההתפתחויות הרלוונטיות וצפי גובה התמורה המותנית.
- במועד בו התמורה המותנית או חלק ממנה שולם או הפך לוודאי יש לדווח על כך לפקיד השומה בהתאם לאמור בסעיף 91(ד) לפקודה.
- נדרש לכלול דיווח בדו"ח בכל שנת מס בה מתקבלת תמורה מותנית בפועל.
משרד נמרוד ירון ושות' מייצג עסקאות רבות של מכירת פעילות או מכירות הוניות אחרות הכוללות מרכיבים של תמורה מותנית תוך בחינת האפשרות לדחות את תשלומי המס. ייעוץ מקדים עם מומחה בתחום יכול לסייע רבות בכל הנוגע למיסוי העסקה. ליצירת קשר עם נציג ממשרדנו, לחצו כאן.
שאלות ותשובות
מהן אפשרויות הדיווח על תמורה מותנית?
על תמורה מותנית אפשר לדווח באחת משתי דרכים. הראשונה היא בדרך ברירת המחדל, כלומר דיווח תוך שלושים יום מהמכירה. השנייה היא דיווח במסלול החלופי, כלומר דיווח במועד בו חלק מהתמורה או כולה משולם או הופך לוודאי, בכפוף לתנאים הקבועים בעניין זה.
מהו מועד אירוע המס בדיווח במסלול החלופי?
מועד אירוע המס הוא המועד שנקבע בעת הדיווח על התמורה הוודאית. כלומר, המסלול החלופי לא דוחה את אירוע המס וגם לא יוצר אירוע מס נוסף.
האם ניתן לקזז הפסדים כנגד הרווח בתמורה מותנית?
כן, עם זאת חשוב לשים לב כי ההפסדים הניתנים לקיזוז הם רק אלו שנוצרו עד וכולל שנת המס שבה נמכרו הזכויות.
מאמרים נוספים בנושא תכנון מס לחברות סטארטאפ והייטק:
The post תמורה מותנית במכירה הונית appeared first on נמרוד ירון ושות׳.
]]>