נמרוד ירון ושות׳

עמדות חייבות בדיווח

Adam Zur — Thu, 05 Feb 2026 11:10:45 +0000

רשות המסים מפרסמת את העמדות החייבות בדיווח לשנת המס 2025

בעשור האחרון ניכר שינוי מהותי בגישתן של רשויות המס ברחבי העולם כלפי תכנוני מס אגרסיביים. בישראל, מגמה זו באה לידי ביטוי בין היתר, בהחלת מנגנון עמדות חייבות בדיווח שרשות המסים אוכפת משנת 2016. מנגנון זה, המהווה חלק ממהלך רחב להגברת השקיפות במערכת המס, נועד לאפשר לרשות המסים לאתר בשלב מוקדם תכנוני מס העלולים להיחשב כבלתי לגיטימיים. בכך, הוא משמש כלי מרכזי במאבק בהימנעות ממס, תוך הבחנה בין תכנון מס לגיטימי לבין תכנון מס אגרסיבי.

בתאריך 30.12.2025 ולקראת צעדי הרשות לשנת 2026 רשות המסים פרסמה את הרשימה המפורטת שכוללת 120 עמדות חייבות בדיווח עבור שנת המס 2025

ההסדר החקיקתי

הבסיס המשפטי למערכת העמדות החייבות בדיווח מעוגן בסעיף 131ה לפקודת מס הכנסה, שהתווסף במסגרת תיקון 215 לפקודה. מדובר בהסדר משולב הכולל גם התייחסות למיסוי עקיף – במע"מ מכס ובלו.

עמדה חייבת בדיווח היא עמדה העומדת בניגוד לעמדה שפרסמה רשות המסים עד תום שנת המס שלגביה מוגש הדוח. נוסף על כך, כדי שעמדה תיחשב חייבת בדיווח, חייב להתקיים גם התנאי הבא:

בתחום מס ההכנסה:

יתרון המס הנובע מהעמדה עולה על 5 מיליון ₪ באותה שנת מס או על 10 מיליון ₪ במהלך ארבע שנות מס לכל היותר.

במסים עקיפים (מע"מ, מכס ובלו):

יתרון המס עולה על 2 מיליון ₪ בשנה או על 5 מיליון ₪ במהלך ארבע שנים.

*הערה לקורא – חשוב להבהיר כי המונח יתרון מס אינו מוגבל לחיסכון מס ישיר בלבד, והוא כולל גם דחיית אירוע המס או דחיית מועד תשלום המס.

מטרות ותכלית ההסדר

פרסום העמדות של רשות המסים נועד לאפשר לה לטפל בתכנוני מס אגרסיביים שאינם עולים בקנה אחד עם הוראות החוק באופן מלא או חלקי. המטרה המרכזית היא יצירת שקיפות והקדמת מועד החשיפה של תכנוני מס בעייתיים לעיני הרשות.

ניתן לזהות שלושה יעדים עיקריים:

זיהוי מוקדם – איתור תכנוני מס בשלב מוקדם, עוד לפני שיתבצעו בדיקות מעמיקות.
הרתעה – יצירת אפקט מרתיע על נישומים העשויים לשקול תכנוני מס אגרסיביים.
יעילות אכיפה – ייעול משאבי הביקורת והכוונתם למקומות שבהם קיים סיכון גבוה יותר.

עמדת רשות המסים מפורסמת במקום נפרד באתר האינטרנט של רשות המסים, לאחר שניתנה ללשכת עורכי הדין, לשכת רואי חשבון בישראל ולשכת יועצי המס הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהן לגביה טרם פרסומה.

תהליך זה מעיד על רצון ליצור איזון בין צורכי האכיפה לבין זכויות הנישומים והמייצגים

היקף העמדות ומגמות

התפתחות כמותית

מאז הפעלת ההסדר לראשונה בשנת 2016, חל גידול ניכר במספר העמדות החייבות בדיווח שפרסמה רשות המסים. נכון לשנת המס 2025, מספר העמדות בתחום מס הכנסה עומד על 105 (לאחר נטרול עמדות שבוטלו או אוחדו), בתחום המע"מ על 15, בתחום המכס על 19, ובתחום הבלו על הדלק פורסמה עמדה אחת.

המגבלה החוקית

רשות המסים מוגבלת בפרסום עמדות למכסה שנקבעה בחוק, העומדת על 600 עמדות עד לתום שנת 2025. חריגה ממכסה זו תתאפשר בכפוף לקבלת אישור מראש מאת ועדת הכספים. הגבלה זו נועדה למנוע פרסום יתר של עמדות, אשר עלול להכביד על ציבור הנישומים.

השלכות אי דיווח

השלכות בדיני מס

אדם שנקט בעמדה הסותרת את עמדת רשות המסים ולא דיווח על כך, ייחשב כמי שלא הגיש את הדוח לפי סעיף 131 או 166 לפקודה. המשמעות היא שהחוק מתייחס אליו, באופן חמור, כאילו כלל לא עמד בחובתו הבסיסית להגיש דוח מס.

קנסות ועיצומים

אי דיווח על נקיטת עמדה החייבת בדיווח כדין, משמעותו כאי הגשת דוח מס שחובה להגישו לפי הדין והוא עלול לגרור השלכות הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי. הדבר כולל אפשרות להטלת קנסות משמעותיים וחשיפה פלילית.

הזכות לנקוט בעמדה שונה

אין כל מניעה לנקוט בגישה שסותרת את עמדת רשות המסים, תוך דיווח על נקיטת העמדה הסותרת. נקודה זו היא מהותית להבנת המנגנון – מטרתה אינה למנוע תכנוני מס לגיטימיים, אלא להבטיח שקיפות.

רשות המסים מפרסמת מעת לעת הנחיות המעדכנות את רשימת העמדות החייבות בדיווח. במסגרת עדכונים אלה, הרשות עשויה לגרוע עמדות קיימות, להחליפן באחרות או למזג ביניהן. לפיכך, חובה על הנישומים לבחון את הרשימה המעודכנת מדי שנה. יודגש כי גריעתה של עמדה מסוימת מהרשימה אינה מעידה על שינוי בעמדתה המהותית של הרשות בנושא, אלא אם כן פורסמה הבהרה מפורשת ויזומה בעניין.

המצב הנוכחי והשלכות המלחמה

בעקבות המלחמה, החליטה רשות המסים שלא לפרסם עמדות חדשות החייבות בדיווח לשנת המס 2024. החלטה זו נובעת מהאתגרים הייחודיים הניצבים בפני המשק הישראלי ומהכוונה להקל על ציבור הנישומים בתקופה מורכבת זו.

כפי שהזכרנו, ב-30 בדצמבר 2025, פרסמה רשות המסים את רשימת העמדות החייבות בדיווח לשנת המס 2025. רשימה זו מהווה ברובה המשך לעמדות משנים קודמות, בתוספת עדכונים והתאמות נקודתיות.

לסיכום, מערכת העמדות החייבות בדיווח מהווה כלי משמעותי במאבק נגד תכנוני מס אגרסיביים, תוך שמירה על זכות הנישומים לבצע תכנון מס לגיטימי. על נישומים העשויים להיות מושפעים מעמדות אלה לנקוט במספר צעדים:

מעקב שוטף – בחינה שנתית של רשימת העמדות המעודכנת והבנת ההשלכות על פעילותם
התייעצות מקצועית – להיוועץ עם רו"ח לפני נקיטת עמדות המנוגדות לעמדת רשות המסים
דיווח מלא ומדויק – ציות קפדני לחובות הדיווח, תוך הבנה שהאחריות היא של הנישום ולא רק של היועצים
תיעוד יסודי – שמירה על תיעוד מלא של ההיגיון העסקי והמשפטי לכל פעולה שעשויה להיחשב כעמדה חייבת בדיווח

יודגש, כי חובת הדיווח חלה על כלל העמדות החייבות בדיווח שפורסמו, ולא רק על העמדות החדשות. לפיכך, על הנישומים לעקוב אחר כלל העמדות המצטברות לאורך השנים, ולא להסתפק במעקב אחר העמדות שפורסמו בשנה השוטפת בלבד.

לסיום, נציין כי מנגנון דיווח זה מהווה חלק ממגמה עולמית של שיתוף פעולה בינלאומי בתחום המיסוי, אשר נועדה להילחם בתופעות של הימנעות ממס שאינה לגיטימית. הבנה מעמיקה של דרישות הדיווח והקפדה על יישומן יסייעו לנישומים להימנע מהליכים משפטיים ולשמור על יחסים תקינים עם רשויות המס.

אנו משלבים ניסיון מעשי של שנים מתוך רשות המסים עם ליווי משפטי מיסויי של חברות פרטיות וציבוריות, קרנות ולקוחות פרטיים. מהניסיון המקצועי שלנו לאורך שנים נוכחנו לראות איך טעות קטנה בדיווח עלולה להפוך למחלוקת יקרה מול רשות המסים.

רוצה לבדוק אם העמדה שבחרת מחייבת דיווח, איך לדווח נכון, ומה החשיפה במקרה של אי-דיווח?

השאירו פרטים או קבעו שיחת ייעוץ קצרה עם המומחים שלנו

שאלות ומידע רלוונטי

מהן עמדות חייבות בדיווח?

הסכנות ברישום דירה על שם הילד

Adam Zur — Wed, 04 Feb 2026 12:24:52 +0000

בין חיסכון במס לבין עימות מול רשות המסים: מה חשוב לדעת לפני שרושמים דירה על שם הילד

המציאות הכלכלית ב2026 כואבת בכיס מתמיד – ריביות תנודתיות, מחירי דיור גבוהים, אכיפה חדשה של הרשות נגד משכירי דירות, ומחסום משמעותי בדמות מס רכישה על רוכשי דירה שאינה דירה יחידה

כל ישראלי אוהב להרגיש שהוא ניצח את המערכת. בשוק הנדל"ן הניצחון הזה הוא הניסיון לצמצם חבות מס ברכישה או מכירה של נכס באמצעות תכנון מס יצירתי .הורים ומשקיעים רבים בעלי הון פנוי ודירת מגורים קיימת, רוצים לרכוש דירה נוספת להשקעה, אבל מגלים לצערם שנתח נכבד מהתשואה העתידית נאכל כבר ביום הרכישה על ידי מס הרכישה. הפתרון שנראה כמעט אינטואיטיבי הוא: "בואו נרשום את הדירה על שם הילד". הילד חייל משוחרר, סטודנט, או בגיר שעדיין אין לו נכסים. לכן, הוא יחשב כבעל דירה יחידה לצורך מדרגות מס רכישה (בכפוף להגדרות ותנאים הקבועים בדין [נכון לשנת 2026]).

בתאריך 18.01.2026 רשות המסים פרסמה הוראת ביצוע שמחדדת את נושא מיסוי המקרקעין בישראל ותקנות מס הרכישה. לקריאת החוזר המפורט והניתוח שלו, לחצו כאן.

מהלך מנצח? התשובה הקצרה היא לא. בפועל, תחת מחשבה תמימה של עזרה לילד מסתתרת אחת הסוגיות הנפיצות והמורכבות ביותר בתחום מיסוי מקרקעין. במאמר זה נציג את הסכנות לשני הצדדים בעסקה, נסביר כיצד רשות המסים בוחנת את המהות הכלכלית, ונבהיר איפה עובר הגבול בין תכנון מס לגיטימי לבין סיכון ממשי לסיווג העסקה כעסקה מלאכותית.

למה אנשים עושים את זה?

כדי להבין את גודל הסיכון שאנשים מוכנים לקחת, נציג לפניכם את המספרים. הפער במיסוי שצריך לשלם אדם שרוכש דירה נוספת לבין מי שעשוי להיחשב רוכש דירה יחידה יכול להיות משמעותי מאוד ולהגיע למאות אלפי שקלים.

להמחשה, הנה עקרונות ההבדלים נכון לשנת 2026:

סוגיה	רוכש דירה נוספת (משקיע)	רוכש דירה יחידה
מס רכישה	עד 6,055,070 ₪ – 8% מ-6,055,070 ₪ – 10%.	עד 1,978,745 ₪ – לא ישולם מס. בסכומים גבוהים יותר ישולם מס מופחת (לפירוט המלא לחצו כאן)
מס שבח במכירה	ייתכן חיוב במס שבח לפי הוראות חוק מיסוי מקרקעין, בהתאם לנסיבות	ייתכן פטור או הקלה בהתקיים תנאי דירה יחידה ותנאים נוספים
מימון (משכנתא)	בדרך כלל עד 50% – שמרני יותר (בכפוף למדיניות הבנק ונתוני הלווה)	בדרך כלל עד 75%
מס על שכירות	ההכנסה מיוחסת לבעלים בפועל לצרכי מס	אם הילד הוא בעלים אמיתי – ההכנסה מיוחסת אליו

המשמעות הכספית: דירה בשווי 2.3 מיליון ₪

↓

משקיע – ישלם מס רכישה בגובה 184,000 ₪

↓

דירה יחידה – ישלם מס רכישה בגובה 11,244 ₪ (3.5% על החלק בשווי מעל ל1,978,745 ₪)

↓

ההבדל – 172,756 ₪

סכנה מס' 1- עסקה מלאכותית

רשות המסים אינה מסתמכת רק על הרישום הפורמלי בטאבו. היא בוחנת את המהות הכלכלית.

בהקשר של מיסוי מקרקעין, סעיף 84 לחוק מיסוי מקרקעין, ובהקשרים רלוונטיים גם סעיף 86 לפקודת מס הכנסה, מעניקים לרשות המסים (לרבות מנהל מיסוי מקרקעין, ובהקשרים מסוימים גם פקיד השומה במס הכנסה) סמכות להתעלם מעסקה או לסווגה מחדש אם מדובר בעסקה מלאכותית או בתכנון שמטרתו העיקרית הפחתת מס בלתי נאותה. בעידן של היום, לרשות יש יכולות הצלבה שמאפשרות לה לבחון שליטה והנאה כלכלית מנכס, למשל:

מקור הכסף: מי מימן את הרכישה בפועל, ומה מסלול העברת הכספים?
מסלול ההכנסה: לאן נכנסים דמי השכירות? האם הילד נהנה מהם בפועל?
ניהול ושליטה: מי חותם על חוזי שכירות, מי מטפל בשוכרים, מי משלם הוצאות שוטפות, ומי מקבל החלטות מהותיות (כמו מכירה)?

כאשר הורה מממן דירה, רושם אותה על שם הילד, אבל מקבל את שכר הדירה לחשבונו האישי ובנוסף גם נשאר בעל השליטה (למשל בהחלטה על מכירה), רשות המסים עלולה לסווג את העסקה כעסקה מלאכותית. במקרה כזה, הרשות עשויה לשום את המס לפי המהות ולדרוש תוספות כגון ריבית, הצמדה וקנסות – בהתאם לנסיבות.

דוגמה מהפסיקה שממחישה את הסיכון היא פרשת שמרת נגד מנהל מיסוי מקרקעין טבריה, שבה בני זוג העבירו דירת מגורים במתנה בעיתוי שהיה רלוונטי ו"נוח" עבורם למיסוי רכישת דירה אחרת, ורשות המסים טענה כי מדובר במהלך שנועד בעיקר להפחתת מס. בפסיקה הודגש כי בבחינת "עסקה מלאכותית" לפי סעיף 84 לחוק, נקודת המוצא היא גביית מס אמת – כלומר בוחנים את המהות הכלכלית האמיתית של העסקה ולא מסתפקים ברישום הפורמלי. ביישום על נסיבות המקרה, הוועדה נתנה משקל למכלול נסיבות שהעיד, לשיטתה, על מהלך "דלת מסתובבת" – העברה שמייצרת הטבת מס, תוך ניסיון להבטיח שהנכס יישאר למעשה בידי נותני המתנה או יחזור אליהם בהמשך, ובמקביל הם ממשיכים להנות מהנכס ולהתנהל בו כבעלים.

סכנה מס' 2- פגישה בדינמיקה המשפחתית

מעבר לביקורת של רשות המסים, רישום דירה על שם הילד חושף את המשפחה לסיכונים אזרחיים ומשפטיים:

גירושין של הילד/ה: בן/בת זוג עשויים לטעון לזכויות בנכס בהתאם לדיני המשפחה ולנסיבות (למשל מגורים בדירה, השקעות ושיפוצים, והתנהגות הצדדים). חשיפה זו עלולה לסכן את יכולת ההורים לשמור על הנכס בתוך המשפחה.
אובדן הטבות מדינה: רישום דירה על שם הילד עלול לפגוע בזכאות עתידית לתוכניות דיור כגון "מחיר למשתכן" המותנות בהיעדר בעלות על דירה.
חדלות פירעון ונושים: אם הילד נקלע לחובות, נכסים הרשומים על שמו עלולים להיות חשופים לעיקול ומימוש, בהתאם לדין ולהגנות האפשריות.
סכסוך משפחתי: ילד שהוא בעלים רשום ובעלים בפועל יכול לבצע פעולות בנכס. ניסיון לשמור שליטה באמצעים לא נכונים עלול גם לפגוע בהגנת המס וגם להחריף סיכונים משפטיים.

מניסיוננו בליווי עסקאות נדל"ן בתוך המשפחה, הסיכון בעסקאות בהן אין ניתוק אמיתי בין ההורים לנכס, אינו סביר ביחס לתועלת. בנוסף לשומות וקנסות, במקרים חמורים קיימת גם חשיפה להליכים פליליים – בהתאם לנסיבות ולממצאי רשות המסים. עם זאת, תכנון מס הוא כלי לגיטימי וחוקי. מותר לתת מתנה לילדים ומותר לבסס אותם כלכלית – העסקה פשוט צריכה להיות אותנטית. אם זה באמת הנכס של הילד, והוא נהנה ממנו ומתנהל כבעלים, הסיכוי לעמוד בבדיקה של רשות המסים עולה משמעותית.

אז איך עושים את זה נכון?

השלב הראשון הוא בחירה אסטרטגית מודעת של המתווה הרצוי. האם מדובר במתנה אמיתית או בהלוואה במסווה של מתנה? ההחלטה חייבת להיות מגובה בתיעוד משפטי קפדני, מומלץ בעזרת איש מקצוע, הכולל העברות כספים מסודרות, עריכת הסכמי מתנה או הלוואה מחייבים ודיווח מלא ושקוף לרשויות המס בהתאם להוראות הדין.

מעבר לניירת, המבחן האמיתי הוא מבחן המציאות היומיומית. כדי שהעסקה תעבור את רדאר רשות המסים, הבעלות של הילד חייבת להיות מהותית ולא רק פורמלית. משמעות הדבר היא שדמי השכירות מופקדים ישירות לחשבון הבנק של הילד, והוא זה שמקבל את ההחלטות המהותיות בנכס, כמו ניהול השוכרים ותחזוקת הדירה. ניתוק הזיקה הכלכלית מההורים הוא קריטי לאמינות העסקה.

במבט צופה פני עתיד, יש לקחת בחשבון שני היבטים נוספים: הגנה משפחתית ותכנון היציאה. במישור המשפחתי, מומלץ לשקול עריכת הסכם ממון טרם נישואין כדי להגן על הנכס מפני חלוקה עתידית במקרה של גירושין. במישור המיסויי, בעת תכנון מכירה עתידית, חשוב לזכור כי בהעברות במתנה חלות תקופות צינון (המשתנות בהתאם למגורים בנכס ולסיווגו), ולכן יש לבדוק מראש מתי יוכל הילד למכור את הנכס בפטור ממס שבח, כדי להימנע ממיסוי מיותר בעת המימוש.

הלקוחות שלנו – מקרה בעילום שם

זוג הורים בשנות ה40 המוקדמות, רכשו דירה להשקעה בפתח תקווה בסכום של 3 מיליון ₪ ורשמו אותה על שם ילדם הקטין, מתוך מחשבה לחסוך במס רכישה

מס הרכישה לדירה יחידה הוא 45,538 ₪, מס הרכישה לדירה להשקעה (שאינה דירה יחידה) הוא 240,000 ₪. ברישום הדירה על שם הילד (כך שייחשב כבעל דירה יחידה) החיסכון במס הוא 194,462 ₪. הדירה הושכרה לאורך השנים, דמי השכירות נכנסו לחשבון ההורים, ולא נערך הסכם מתנה או מסמך שמסדיר את מערכת היחסים הכלכלית סביב הנכס. כעבור שנים, הילד התבגר וגילה לראשונה שהדירה רשומה על שמו. הרישום גרר גם השלכות אזרחיות שלא נלקחו בחשבון בהחלטת ההורים שנעשתה לפני שנים רבות: הילד לא היה זכאי להשתתף בתוכנית מחיר למשתכן בשל עצם הבעלות הרשומה בדירה. מעבר להיבטי המס, האירוע יצר פגיעה משמעותית באמון ובדינמיקה המשפחתית – וסכסוך שניתן היה למנוע מראש בתכנון ותיעוד נכון.

לאחר שהמשפחה פנתה אלינו, ליווינו אותה דרך בחינה של הסוגיה המשפטית ובבניית מתווה פעולה שמטרתו לצמצם חשיפות ולהסדיר את הדירה לעתיד: טיפול בהתנהלות מול רשות המסים והיערכות למענה מסודר לדרישות ולבדיקות ככל שיידרש, ובמקביל הסדרה משפטית-משפחתית של הזכויות והכוונות במסגרת המסמכים המתאימים (לרבות הסכמות פנימיות והסכם ממון, לפי הצורך ומאפייני התא המשפחתי), כדי למנוע מחלוקות עתידיות ולהגן על הנכס בתוך המשפחה.

מתלבטים? בואו נבדוק את זה יחד

עסקאות נדל"ן בתוך המשפחה דורשות מומחיות כפולה: גם במיסוי מקרקעין וגם בהבנת הדינמיקה המשפחתית והמשפטית. אל תקבלו החלטות של מיליוני שקלים על סמך שמועות או עצות מחברים ש"הצליח להם". טעות אחת עלולה לעלות ביוקר שנים קדימה.

משרד נמרוד ירון ושות' מתמחה במיסוי מקרקעין, תכנון מס בעסקאות נדל"ן בישראל וברחבי העולם וליווי משפטי בעסקאות בתוך המשפחה. צוות המומחים שלנו מזמין אתכם לפגישת ייעוץ אסטרטגית. נבחן את נתוני המשפחה, נמפה סיכונים, ונבנה מתווה פעולה חוקי ושקוף, בהתאם לדין ולנתונים.

לחצו כאן ליצירת קשר עם המומחים שלנו ותיאום פגישה

שאלות ומידע רלוונטי

האם מותר לרשום דירה על שם הילד ולהחתים אותו על ייפוי כוח שמשאיר לי את השליטה?

גילוי מרצון 2026 – פחות בקשות מהצפוי, יותר שאלות בשטח

Adam Zur — Mon, 02 Feb 2026 15:28:33 +0000

ברשות המסים מציינים שמספר התיקים עד כה נמוך מהציפיות, אך חלון ההזדמנויות לנוהל גילוי מרצון קרב לסיום

נוהל גילוי מרצון, שפורסם באוגוסט 2025, מתיר לנישומים לפנות מרצונם לרשות המסים עד לתאריך 31.8.26. הנוהל נועד לתת הזדמנות אמיתית למי שיש לו הון או הכנסות שלא דווחו בעבר – בישראל, בחו"ל, וגם בעולם הנכסים הדיגיטליים (קריפטו)- לדווח, לשלם את המס הנדרש, ולקבל חסינות מהליך פלילי (בכפוף לתנאי הנוהל).

נכון לפברואר 2026, ברשות המסים שיקפו שהקצב והיקף ההגשות נמוכים מהציפיות. חשוב להבין: היענות נמוכה אינה בהכרח "חדשות טובות" למי שמתלבט. היא בעיקר מלמדת שיש חסמים שמאטים את היענות הציבור. העובדה היא שהנוהל מוגבל בזמן, ושבמקרים מסוימים הזכאות להנות מהתנאים המקלים בהליך תלויה בכך שהפניה נעשית לפני שרשות המסים כבר קיבלה מידע רלוונטי או פתחה בבדיקה בעניינכם. לכן, גם כשנדמה לכם שיש עוד זמן על הנייר, בפועל לא תמיד כדאי להמתין לרגע האחרון.

מהניסיון שלנו : מי שיש לו נכסים והון לא מדווח, לא כדאי לו לבנות על זה שיש זמן או שקיימים נישומים שעוד לא פנו לרשות המסים. לעתים, דווקא מי שמתחיל מוקדם יותר מרוויח שקט, שליטה בתהליך, ופחות הפתעות. גם בתוך תקופת הנוהל, ככל שהזמן עובר עולה הסיכוי שרשות המסים תקבל מידע או תזהה אינדיקציות לגבי הנכסים או ההכנסות שלא דווחו (למשל דרך בדיקות, הצלבות מידע, דיווחי צדדים שלישיים או מקורות מידע שמשותפים לרשויות המס בעולם). במצב כזה, הבקשה כבר עלולה שלא להיחשב "מרצון" בהתאם לתנאי הנוהל. לא יהיה ניתן יותר להגיש בקשה להליך גילוי מרצון, והחשיפה עלולה להיות לא רק אזרחית (שומות, ריביות וקנסות) אלא גם חשיפה להליך פלילי.

אנונימי? תלוי למי

מהשיח המקצועי סביב הנוהל עולות שתי סיבות מרכזיות:

אין מסלול אנונימי

במבצעי גילוי מרצון קודמים הייתה אפשרות להתחיל תהליך אנונימי ורק בהמשך, לאחר בירור עקרוני של היבטי המס, להיחשף מול רשות המסים. עבור לא מעט נישומים האנונימיות העניקה ביטחון. בנוהל הנוכחי אין מסלול כזה. המשמעות היא שמי שניגש להליך עושה זאת בשמו מהרגע הראשון.

נישומים מוזמנים לפנות אלינו לפניה אנונימית וחשאית בנוגע להסדרי הון לא מדווחים. משרדנו מהמובילים בישראל בהגשת הליכי גילוי מרצון ונוכל לעזור לכם לבצע בדיקה אנונימית לפני חשיפה רשמית מול רשות המסים.

קריפטו

מי שמחזיק רווחים מקריפטו מודע לחובת הדיווח ותשלום המס לרשות המסים, כדיי שיוכל להפקיד את הכספים במערכת הבנקאית ולהשתמש בהם באופן שוטף. גם כשיש רצון אמיתי להסדיר את החובות מול רשות המסים, ההתנהלות מול הבנקים יכולה להפוך את התהליך למרתיע. דרישות למסמכים, שאלות על מקור הכספים ולעתים גם סירוב לקליטה, גורמים לחלק מהאנשים לחשוש שהם יעשו את הדבר הנכון (ישלמו מס ויצהירו על רווחים), אבל יישארו בסוף בלי יכולת אמיתית להכניס את הכסף לחיים ולהשתמש בו.

חששות הציבור מובנות, אך מבחינת רשות המסים רגש לא פוטר מדיווח ולא מתשלום מס

האם כדאי לחכות לסוף הנוהל כדיי לפתוח בהליך גילוי מרצון?

בפועל, הרבה בקשות גילוי מרצון מוגשות בשלבים מאוחרים. אנשים מתבשלים, אוספים מסמכים, מבינים את הסכומים, ורק אז מקבלים החלטה. יש נקודה מהותית שנישומים חייבים לקחת בחשבון, ורובם לא מודעים אליה: הליך גילוי מרצון עובד רק כל עוד הוא באמת "מרצון". כלומר, אם רשות המסים כבר קיבלה מידע לגבי הנישום, אם נפתחה בדיקה, או אם התחיל הליך אחר – ייתכן שכבר לא ניתן יהיה לקבל את ההגנות שהנוהל מציע.

נכון יותר להתחיל בבדיקת מצב מוקדמת, להבין אם קיימת חשיפה, ורק אז לבחור את האסטרטגיה והתזמון. המתנה בלי בדיקה יכולה להפוך החלטה נוחה לסיכון מיותר – במיוחד כשמתקרבים לאוגוסט 2026.

מחשבון נוהל גילוי מרצון – בדקו את עצמכם

אינדיקציות לסיכון: מתי כדאי לעצור ולבדוק עכשיו

אם אחד או יותר מהסעיפים הבאים נשמעים לכם מוכרים, שווה לבצע בדיקת חשיפה מוקדמת.

יש חשבון בנק או חשבון ברוקר בחו"ל שלא דווח (או שלא דווח באופן מלא) לאורך השנים.
קיימות הכנסות מריבית, דיבידנד, שכירות או רווחי הון מחו"ל שלא נכללו בדוחות בישראל.
בוצעו הפקדות או משיכות משמעותיות בלי תיעוד מספק או הסבר עקבי.
קיימת פעילות קריפטו מרובת עסקאות/המרות/מעברים בין ארנקים, בלי דוחות מסודרים.
יש החזקות דרך ישות זרה (חברה/שותפות) או מבנה מורכב יותר (למשל נאמנות), בלי בדיקה של הדיווחים בישראל.

מה נדרש כדי לבצע גילוי מרצון בצורה חכמה?

הליך טוב מתחיל בעבודת הכנה. כמעט תמיד נרצה:

למפות את כל הנכסים, ההכנסות והחשבונות הרלוונטיים (ישראל וחו"ל)
לחשב את אירועי המס והחשיפה לכל שנה רלוונטית
להכין אסמכתאות: דוחות, תנועות בנקאיות, מסמכים, היסטוריית עסקאות (לרבות נכסים דיגיטליים, אם רלוונטי)
לבחון השלכות רוחב: תושבות מס, חברות זרות, נאמנויות, דיבידנדים, ריביות, רווחי הון וכדומה
לבנות תכנית להמשך: איך מדווחים נכון קדימה ואיך מוודאים התנהלות נקייה גם בשגרה

איך אנחנו יכולים לעזור?

פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה במיסוי ישראלי ובין לאומי. הצוות שלנו מורכב מאנשי מקצוע בעלי ניסיון של שנים ברשות המסים, לצד ניסיון בפירמות מובילות ובמשרדי עורכי דין, ומביא שילוב של ראיה משפטית וכלכלית.

אנחנו מלווים חברות פרטיות וציבוריות, ישראליות וזרות, קרנות הון סיכון גלובליות, וגם לקוחות שמבקשים ייעוץ ממוקד בשפה ברורה ובגובה העיניים. אנחנו עובדים גם עם רשת קשרים מקצועית של משרדי רואי חשבון ועורכי דין ברחבי העולם, כדי לספק מעטפת מלאה במקרים חוצי גבולות.
אם יש לכם הון לא מדווח, חשבון בחו"ל, פעילות בינלאומית, או רווחים מנכסים דיגיטליים שלא הוסדרו, בדיקת חשיפה מוקדמת יכולה להבהיר האם אתם עדיין יכולים להיכנס להליך גילוי מרצון, ומה הדרך הנכונה לעשות זאת.

ליצירת קשר עם המומחים שלנו לחצו כאן

שאלות ומידע רלוונטי

האם גילוי מרצון באמת מעניק חסינות פלילית?

פנסיה ישראלית לתושב חוץ אחרי רילוקיישן – המדריך המלא

Adam Zur — Sun, 01 Feb 2026 16:35:51 +0000

לאחרונה תופעת הרילוקיישן הפכה להיות שכיחה יותר מאי פעם. יותר ויותר ישראלים מגלים עניין ב – ניתוק תושבות, הופכים לתושבי חוץ ומשאירים את הפנסיה הישראלית מאחור. הפנסיה היא אולי אחד הנכסים היותר חשובים שיש לכם בישראל, במיוחד ביחס לגיל הזהב.

פנסיה בישראל- כמה מס אני משלם על הפנסיה שלי?

ככלל, פנסיה חייבת בישראל מכוח סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה. בהתאם לסעיף 4א, החבות קיימת גם בידי תושב חוץ, שכן החבות נקבעת לפי מקום מושב המשלם – כלומר, קרן הפנסיה הישראלית.

שיעור המס על הפנסיה הוא שיעור המס השולי שלכם, בדומה לשיעור המס על כל הכנסותיכם מיגיעה אישית. עם זאת, קיימות אפשרויות להחלת פטורים שונים, המשתנים בהתאם לסוג הקצבה ולפרמטרים נוספים שנפרט בהמשך.

פטור לקצבה מוכרת

קצבה מוכרת היא קצבת פנסיה שמקורה בסכומים שחויבו בעבר במס, למשל באמצעות חיוב שווי גמל בתלוש השכר שלכם. הפטור על הקצבה יהיה מלא, בהתאם לסעיף 9א(ב1).

מי שמלאו לו 60 שנים או פרש פרישה מוקדמת בשל נכות יציבה של 75% לפחות זכאי לפטור זה.

חשוב לציין שקצבה המשולמת על ידי קרן פנסיה ותיקה לא נחשבת לקצבה מוכרת.

פטור לקצבה מזכה

קצבה מזכה היא כל קצבה למעט קצבת שארים ולמעט קצבה מוכרת שניתן עליה פטור בנפרד. גובה הפטור הוא עד 57% מתקרה של 9,430 לחודש, נכון לשנת 2025. שיעור הפטור עולה בהדרגה וצפוי לעמוד על 67% בשנת 2028.

נדגיש כי רק מי שהגיע לגיל הזכאות זכאי לפטור זה. (גיל הזכאות: גיל פרישה לפי חוק גיל פרישה או פרישה מוקדמת בשל נכות צמיתה של 75% או הגיל הו החל הנישום לקבל בפועל את הקצבה המזכה כולה או חלקה- לפי המאוחר.)

פטור לקצבה מהוונת

היוון קצבה הוא משיכה חד פעמית של חלק מהפנסיה על חשבון הקטנת הקצבה החודשית הצפויה. סעיף 23(א)(1)(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) קובע את סכום הקצבה ואת מספר השנים הניתן להיוון בהתאם לתקרות מזעריות שנקבעו.

משיכה הונית כאמור חייבת כהכנסה מיגיעה אישית, אך כל עוד הסכום נכלל ביתרת ההון הפטורה הכוללת לפנסיה לא יחול חיוב במס.

השפעת משיכת כספי פיצויים על הפטור לפנסיה

עקרונית, מי שמשך מענק פרישה פטור ממס לא יהיה זכאי לפטור לקצבה מזכה, שכן "אין כפל מבצעים". אולם, סעיף 9א(ג)(2) מעניק אפשרות של החלת נוסחת השילוב ובאופן זה להחיל את הפטור לאחר הפחתה של 135% ממענקי הפרישה שהתקבלו במשך 32 שנות עבודה כשכיר לפני גיל הזכאות. כלומר, כל מענק פרישה פטור שאתם מושכים מפחית לכם את הפטור ביחס של 1.35:1, כך שכל שקל פטור שנוצל היום מקטין את הפטור העתידי על הפנסיה ב-1.35 שקלים.

אם משכתם חלק מהקצבה כסכום הוני פטור ממס, גם המשיכה תקטין את הפטור על הפנסיה.

קיבוע זכויות- מה זה ומה היתרון שבו?

כאשר מתחילים לקבל קצבת פנסיה, ניתן להגיש בקשה לקיבוע זכויות. כמשתמע, מדובר ביתרון משמעותי לא רק בהווה; שכן, כך אתם נהנים משיעור הפטור המוגדל כמו גם מתקרת הפטור המוגדלת. כאשר אתם בוחרים לקבע את הזכויות שלכם, אתם רשאים לבחור את הזכות אותה תרצו לקבע. הגדלת ההון הפטור, הגדלת הקצבה החודשית הפטורה או הגדלה יחסית של הפטור לפי היחס שנקבע בשנת הפרישה לשתי הזכויות יחד.

מלבד כל אפשרויות הפטור המוזכרות לעיל, ישנה אפשרות של פריסת הקצבה המהוונת לפי סעיף 8(ג) לפקודה, בהתאם לכללים שנקבעו. חוזר מ"ה 02/2022 קובע שגם קצבת אובדן כושר עבודה ניתנת לפריסה. בפס"ד פלוני נגד פקיד שומה גוש דן (ע"מ 59612-02-15) נקבעה אפשרות פריסה ל20 שנות מס אחורנית.

משיכה מוקדמת של הפנסיה

אם חשבתם על משיכה מוקדמת של הפנסיה שלכם, חשוב שתדעו: המס על משיכה שלא כדין לפני מועד מזכה הוא 35% (שיעור מס קבוע לפי הדין הישראלי) ללא אפשרות של החלת פטורים כלשהם. כתושבי חוץ, המס האפקטיבי יהיה גבוה יותר, שכן לא תהיה זכאות לנקודות זיכוי מלבד חצי נקודת זיכוי לאישה. אם הומלץ לכם על משיכה כחלק מניתוק הזיקות לישראל בהליך של ניתוק תושבות, חשוב שתהיו מודעים לכך שבדרך כלל מדובר במהלך יקר מבחינת מס ופוגע בזכויות, ולכן מומלץ להימנע ממנו ללא תכנון מס פרטני מראש.

תושבות לצרכי מס כפרמטר לקביעת חבות המס בישראל

שאלת התושבות בישראל היא קריטית, גם כאשר מדובר במיסוי הפנסיה שלכם. כן, גם אם יצאתם לרלוקיישן בגיל 25, ההשפעה היא משמעותית.

במילים פשוטות: תושב ישראל חייב במס בישראל על כלל הכנסותיו העולמיות ואילו תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שהפיק בישראל. כאמור לעיל, פנסיה שמשולמת על ידי משלם שהוא תושב ישראל, חייבת במס בישראל.

כתושבי חוץ, תמוסו בישראל מבלי שיובאו בחשבון נקודות זיכוי כלל (למעט חצי נקודת זיכוי הניתנת לאישה). כמו כן, מדינת התושבות החדשה עלולה לחייב במס את הפנסיה בנוסף לניכוי מס במקור בישראל. מצב כזה חושף את הקצבה שלכם לכפל מס.

המסקנה היא כי לפני כל פעולה הקשורה לקרן הפנסיה שלכם, מומלץ להיוועץ בגורם מקצועי.

ראו כאן הרחבה בנושא היבטי מס לתושב ישראל.

אמנות מס כגורם המכריע בשאלת המיסוי בישראל

רוב האמנות למניעת כפל מס שנבנו על פי מודל ה- OECD קובעות שפנסיה פרטית תמוסה במדינת התושבות בלבד. פנסיה ממשלתית לרוב תמוסה במדינת המקור- המדינה המשלמת את הפנסיה.

עם זאת, יש אמנות מעטות שאינן תואמות מודל זה. דוגמה לכך היא אמנת ישראל- דנמרק. באמנה נקבע חריג לגבי קצבת פנסיה הקשורה להפקדות שקיבלו הקלות מס. במקרה כזה, זכות המיסוי אינה בלעדית למדינת התושבות, אלא שתי המדינות רשאיות לחייב במס את הקצבה.

נדגיש כי גם במקרה שחל פטור מכוח הדין הישראלי עדיין תיתכן חבות מס מלאה במדינת התושבות החדשה.

סיכום

תרחיש	האם קיימת חשיפה למס בישראל?	האם יש סיכון לכפל מס?	מה נדרש בפועל?
תושב חוץ מקבל פנסיה פרטית כשיש אמנה	כן- לפי הדין הפנימי. אמנה עשויה לשלול חבות.	כן, אם לא מחילים את האמנה בפועל.	הגשת בקשה להקטנת ניכוי מס במקור לתושב חוץ+ הוכחת תושבות זרה.
תושב חוץ המקבל קצבה כשאין אמנה	כן	כן, ללא מנגנון זיכוי מובנה.	תכנון פרישה, בחינת פטורים ופריסה.
משיכה מוקדמת לפני גיל פרישה	כן- 35% מס קבוע ללא החלת פטורים.	כן, גבוה מאוד.	בדרך כלל המהלך יקר ולא ניתן להוזלה.
היוון חלקי לקצבה	כן	כן	תכנון מס מוקדם, בחינת פטורים והשפעה עתידית על הקצבה.

דווקא חוסר התכנון, או למצער התכנון השגוי, הם אלו שפוגעים במערכת הזכויות שלכם לטווח הארוך. המס שיגבה מכם, לעומת זאת, הוא המחיר הפחות רלוונטי עבורכם.

תכנון מיסוי וזכויות חכם – איך מתזמנים את זה נכון?

כאשר אתם שוקלים מעבר למדינה אחרת, חשוב להיוועץ במומחה מס שרואה את התמונה הכוללת. יועץ שלוקח בחשבון רק את הפרמטרים שנוגעים למיסוי המקומי עלול לתת המלצה שבטווח הרחוק תזיק לכם יותר מאשר תועיל. החלטות אסטרטגיות מתקבלות פעם אחת, ולא תמיד ניתנות לתיקון בדיעבד.

משרד נמרוד ירון ושות' מתמחה במתן ייעוץ מקיף, ליווי מקצועי וסיוע בניתוק תושבות כולל בחינת היבטי המס לטווח הרחוק.

צרו קשר ונשמח לסייע לכם בכל הקשור להליך הרילוקיישן.

המידע במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס או ייעוץ משפטי מחייב. הנתונים והחבות בפועל תלויים בנסיבות האישיות, באמנת המס הרלוונטית ובדין המשתנה. מומלץ להיוועץ באיש מקצוע לפני ביצוע כל פעולה.

שאלות ותשובות נפוצות

האם יש צורך בתכנון כשיש אמנת מס?

ניתוח חוזר מס הכנסה 02/2026 בנושא חברות מעטים: דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם

Adam Zur — Thu, 29 Jan 2026 15:19:32 +0000

מספר ימים לאחר פרסום חוזר 01/2026, פרסמה רשות המסים בתאריך 25.01.2026 חוזר מקצועי נוסף – חוזר מס הכנסה 02/2026 – העוסק בתקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם), התשפ"ה-2025, ומסביר את המנגנונים והדרישות היישומיות שנקבעו ביחס לחלופת החלוקה שנועדה לסייע לחברות מעטים להימנע מתוספת המס על רווחים עודפים.

בשורה התחתונה, החוזר נועד להסביר איך מיישמים בפועל את “חלופת החלוקה” שמאפשרת לחברות מעטים, במצבים מסוימים, להימנע מתוספת מס על רווחים עודפים – בעיקר כאשר הדיבידנדים מחולקים בתוך שרשרת חברות והדיבידנד “נתקע” תחת חברת החזקה אשר חלוקת הדיבידנד אליה לא חייבת במס דיבידנד בהתאם לסעיף 126(ב).

מעשית, החוזר עושה שלושה דברים: (1) הוא ממקד את קהל היעד – חברות מעטים עם רווחים עודפים שבהן חלק מבעלי המניות הם חברות שלגבי הדיבידנד אליהן חל סעיף 126(ב); (2) הוא מציג שני מסלולי פעולה אפשריים, אחד המבוסס על ניכוי מס במקור ומנגנון “דיבידנד רעיוני” לאורך שרשרת האחזקות, ואחר שמוותר על הניכוי בחלוקה הראשונה אך מחייב חלוקה באותה שנת מס בהמשך השרשרת; ו-(3) הוא מדגיש את נקודות התפעול החשובות: ייחוס הדיבידנד עד לבעל מניות סופי, מניעת כפל מס, וחובות הדיווח והמועדים.

לקריאת החוזר המלא באתר רשות המסים- לחצו כאן.

מודל המס הדו-שלבי, דחיית מס וה"בעיה" שרשות המסים רצתה לפתור

החוזר פותח בתיאור מודל המס הדו-שלבי הנהוג בישראל: בשלב הראשון חברה משלמת מס חברות על הכנסתה החייבת; בשלב השני, כאשר הרווחים מחולקים כדיבידנד, בעלי המניות (יחידים, נאמנויות, תושבי חוץ ועוד) מתחייבים במס על הכנסת הדיבידנד. המודל מייצר דחיית מס מובנית – המס על הדיבידנד משולם רק בעת החלוקה – מה שמאפשר לחברות להשתמש בעודפים הפנויים להשקעות יצרניות.

עם זאת, החוזר מצביע על תופעה לפיה חלק מהחברות צוברות רווחים פנויים (לאחר מס חברות) ומשקיעות אותם בהשקעות פסיביות (בעיקר שוק ההון ונדל"ן), תוך הימנעות מחלוקה לבעלי מניות חייבים תוך שהחוזר מציין שהון זה "אינו משמש לפעילות התומכת בצמיחה במשק". באופן המתואר, הדחייה (לעמדת רשות המסים…) עלולה להפוך בפועל לקבועה ולהוות ניצול "לרעה" של מודל המס הדו-שלבי.

על רקע זה, נחקק בתאריך 31.12.2024 תיקון 277 לפקודה (במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית ומיסוי רווחים לא מחולקים), ונוספו סעיפים 81א-81ו שמטרתם לעודד חלוקת רווחים שאינם משמשים את החברה להשקעה בנכסים יצרניים. יום התחילה נקבע ל-1.1.2025.

בהתאם לכלל שנקבע בסעיף 81ב(א) לפקודה, רווחים עודפים (בניכוי דיבידנדים שחולקו בשנת המס) של חברת מעטים יחויבו בתוספת מס בשיעור 2%. לצד הכלל נקבעו מקרים שבהם תוספת המס לא תשולם – ובמוקד ענייננו, מצב שבו החברה חילקה דיבידנד בשיעור של 6% לפחות מרווחיה הנצברים (בתום שנת המס הקודמת) או 50% לפחות מהרווחים העודפים (בתום שנת המס הקודמת), ובלבד שמדובר בדיבידנד ששולם מס בשל חלוקתו.

בנושא זה, כבר הבענו את דעתנו שמדובר בחקיקה אשר פוגעת ביסוד הרעיוני של ישויות משפטיות נפרדות ושלטעמנו כל עוד הכספים לא הגיעו "הביתה" אל היחיד, והם ממשיכים "לעבוד" במסגרת חברה – אין שום סיבה כלכלית למסות אותם במס דיבידנד. זאת ועוד – הקביעה שלפיה הון שמשמש להשקעה בשוק ההון אינו משמש לפעילות התומכת בצמיחה במשק היא אבסורדית, מתבססת על ראיה קצרת טווח ולטעמנו חסרת היגיון כלכלי, אך כאמור המחוקק חושב אחרת מאיתנו.

דיבידנד ששולם מס בשל חלוקתו – איפה מתחילה המורכבות?

החוזר מבהיר כי דיבידנד ששולם מס בשל חלוקתו יכול להיות, בין היתר, דיבידנד שנכלל בהכנסה החייבת של מקבלו וחויב בידיו במס. החוזר מוסיף כי קיזוז הפסד או ניכוי הוצאה כנגד ההכנסה מדיבידנד, כולה או חלקה, דינם כחיוב במס על חלק ההכנסה שכנגדה קוזז ההפסד או שנוכתה ממנה ההוצאה.

אולם, במבני אחזקות רבים דיבידנד מחולק לחברה אחרת תושבת ישראל, ולגבי מקבלת הדיבידנד יחולו הוראות סעיף 126(ב) לפקודה (דיבידנד בין חברות שאינו נכלל בהכנסה). מצב זה יוצר קושי: החלוקה פורמלית, אך היא לא בהכרח דיבידנד ששולם מס בשל חלוקתו כנדרש להימנעות מתוספת המס.

כאן נכנסת חלופת החלוקה: החוזר מתאר אפשרות שלפיה גם דיבידנד שאינו נכלל בהכנסת מקבל הדיבידנד בשל סעיף 126(ב), יוכל להיחשב דיבידנד ששולם מס בשל חלוקתו, אם החברה המחלקת בוחרת לשלם בגינו את שיעור המס הגבוה ביותר החל על תשלום דיבידנד לפי סעיפים 125ב ו-121ב לפקודה, בהתאם לתקנות שהותקנו מכוח סעיף 81ב(ב)(3)(ג).

למי התקנות רלוונטיות?

אוכלוסיית היעד של התקנות – כפי שמודגש בחוזר – הן חברות מעטים שיש להן רווחים עודפים, ושבעלי המניות שלהן, כולם או חלקם, הן חברות שעל הדיבידנד שמחולק להן חלות הוראות סעיף 126(ב) לפקודה. חברות אלה יכולות לבחור בחלופת החלוקה ובכך להימנע מתשלום תוספת המס.

החוזר אף מדגיש שהתקנות עשויות להיות רלוונטיות גם כאשר רק חלק מבעלי המניות נמצאים במסלול 126(ב) וחלק אחר הם בעלי מניות שעליהם לא חל סעיף 126(ב). במקרה כזה, התקנות עשויות לחול רק על חלק הדיבידנד המיוחס לבעלי המניות שלגביהם חל סעיף 126(ב), בהתאם לדוגמאות בחוזר.

שני מסלולים בתקנות: מסלול החלוקה הראשי מול המסלול החלופי – החוזר מציג שני מסלולים מרכזיים:

מסלול החלוקה הראשי

במסלול זה חברת המעטים מנכה מס במקור בשיעור של 35% (נכון לשנת המס 2025) מסכום הדיבידנד המחולק. בנוסף, יראו את הדיבידנד המחולק כאילו חולק לכל בעלי המניות בעקיפין, תוך זקיפת הכנסה מדיבידנד רעיוני לכל אחד מבעלי המניות בשרשרת האחזקות – עד להגעתו לבעל מניות סופי.

מסלול החלוקה החלופי

במסלול זה החברה המחלקת פטורה מניכוי מס בעת חלוקת דיבידנד בין חברות, אך זאת בכפוף לכך שהדיבידנד יחולק על ידי החברה המקבלת באותה שנת מס שבה חולק הדיבידנד על ידי החברה המחלקת, ובתנאים שנקבעו בתקנות (למשל: ניכוי מס במקור בשיעור 35% במעלה השרשרת בעת חלוקה לחברת ביניים נוספת, או חלוקה לבעל המניות הסופי).

מנגנון הדיבידנד הרעיוני (תקנה 3)

החוזר מפרט כי תקנה 3 מסדירה שלושה נושאים מרכזיים, וביניהם קביעת מנגנון לחישוב הכנסתם החייבת של בעלי מניות של חברת ביניים שקיבלה דיבידנד שנוכה ממנו מס במקור, וכללים למניעת מסי כפל על בעל המניות הסופי עם שרשור וחלוקת דיבידנד שמקורו בדיבידנד רעיוני שיוחס לו.

לצורך הבנת המנגנון, החוזר מגדיר חברת ביניים כחברה שקיבלה דיבידנד בין חברות שנוכה ממנו מס במקור או שיוחס לה דיבידנד רעיוני.

תקנה 3(א) קובעת אירוע מס של חלוקת דיבידנד רעיוני: כאשר חברת הביניים הראשונה מקבלת דיבידנד מחברת המעטים (או נזקף לזכותה דיבידנד שלא התקבל בפועל), רואים את הדיבידנד כאילו חולק על ידי חברת הביניים באופן חוזר ונשנה לאורך השרשרת, עד לייחוס הדיבידנד לבעל המניות הסופי.

בעל מניות סופי מוגדר כבעל מניות שעל הכנסתו מדיבידנד לא חלות הוראות סעיף 126(ב), למעט תאגיד שקוף. החוזר נותן דוגמאות ובהן יחיד תושב ישראל ותושב חוץ (יחיד או חברה), נאמנות וקיבוץ שיתופי.

טבלה מסכמת להשוואה בין המסלולים

נושא	מסלול חלוקה ראשי	מסלול חלוקה חלופי
ניכוי מס במקור בחלוקה הראשונה (חברת המעטים -> חברה)	כן, 35% (כולל מס יסף, נכון לשנת המס 2025)	לא, בכפוף לתנאי חלוקה באותה שנת מס בהמשך השרשרת
מנגנון דיבידנד רעיוני	כן – ייחוס בשרשרת עד בעל מניות סופי	עשוי להופיע בהמשך השרשרת כאשר מתקיימת חלוקה המקימה דיבידנד בין חברות שנוכה ממנו מס במקור או חלוקה לבעל מניות סופי
תנאי זמן מרכזי	לצד הניכוי במקור חלות חובות תשלום ודיווח במועדים המפורטים בחוזר (לרבות דיווח בטופס 856)	תנאי מרכזי: חלוקת דיבידנד באותה שנת מס בהמשך השרשרת
תוצאה תכליתית	דיבידנד עשוי להיחשב ששולם מס באמצעות ניכוי 35% ושרשור רעיוני	דיבידנד עשוי להיחשב ששולם מס ללא ניכוי ראשוני, אם מתקיימת חלוקה כנדרש באותה שנה

דוגמה מספרית מהחוזר

הרווחים הנצברים של חברה לשנת 2025 עומדים על 100 מיליון ₪ והרווחים העודפים לשנת 2026 עומדים על 50 מיליון ₪

כדי שחברה א' לא תחויב בשנת 2026 בתוספת מס בשיעור 2% על רווחיה העודפים (בניכוי דיבידנדים שחולקו), באפשרותה לחלק לפחות 6 מיליון ש"ח (6% מהרווחים הנצברים), ובלבד שהחלוקה תיחשב חלוקה של דיבידנד ששולם מס בשל חלוקתו.

מתוך חלוקה של 6 מיליון ש"ח, החלק המיוחס ליחיד ממילא יהיה חייב במס לפי סעיף 125ב ולכן ייחשב דיבידנד ששולם מס. לעומת זאת, החלק המיוחס לחברה (שעליה חל סעיף 126(ב)) לא יחויב במס בידה ולכן אינו נחשב דיבידנד ששולם מס, אלא אם החברה המחלקת תבחר להחיל את התקנות ובמסלול החלוקה הראשי תנכה מס בשיעור 35% (נכון לשנת המס 2025) על אותו חלק.

תחולה והוראות מעבר

התקנות יחולו על חלוקת דיבידנד שנעשתה ביום תחילתן (15.9.2025) או לאחריו.

בנוסף נקבעה הוראת מעבר: חברה שחילקה דיבידנד מיום 1.1.2025 ועד למועד התחולה של התקנות רשאית להודיע לפקיד השומה שיחולו על הדיבידנד הוראות התקנות. באמצעות הודעה ותשלום מס, החברה עשויה לסווג את הדיבידנד שחולק כדיבידנד ששולם מס בשל חלוקתו, אף שהחלוקה בוצעה לפני פרסום התקנות.

לסיכום, חוזר מס הכנסה 02/2026 ממקד את הדיון ביישום חלופת החלוקה במבני אחזקות שבהם סעיף 126(ב) עלול למנוע מדיבידנד בין חברות להיחשב דיבידנד ששולם מס בשל חלוקתו. במצבים אלה, התקנות מציעות שני מסלולים – מסלול ראשי המבוסס על ניכוי מס במקור בשיעור 35% (נכון לשנת המס 2025) ומנגנון ייחוס דיבידנד רעיוני לאורך השרשרת, ומסלול חלופי ללא ניכוי מס בחלוקה הראשונה אך בכפוף לחלוקה באותה שנת מס בהמשך השרשור. התקנות והחוזר מעלים שאלות יישומיות במבני אחזקות, במיוחד כאשר קיימות החזקות תאגידיות בשרשרת, תאגידים שקופים ובעלי מניות סופיים, וכאשר נדרש לעמוד בתנאי חלופה מתוך שיקולי מס ותזמון חלוקות באותה שנת מס.

משרד נמרוד ירון ושות' מתמחה במיסוי ישראלי ובינלאומי, ומלווה חברות פרטיות וציבוריות, ישראליות וזרות, קרנות הון סיכון גלובליות ולקוחות פרטיים – החל מייעוץ נקודתי ועד ליווי עסקאות מורכבות, תוך שילוב ניסיון מצטבר של יוצאי רשות המיסים והפרקטיקה המקצועית.

ליצירת קשר עם המומחים שלנו- לחצו כאן

שאלות ותשובות

למי התקנות רלוונטיות?

חודשים אחרונים של אנונימיות בשוק הקריפטו

Adam Zur — Mon, 26 Jan 2026 16:03:21 +0000

ישראל עוברת לשקיפות ודיווח אוטומטי בנכסי קריפטו – היערכות מס ותיעוד החל משנת 2026

במשך שנים, קריפטו סיפק להרבה משקיעים תחושה נוחה של "מרחב אפור": כתובות במקום שמות, פעילות שמתרחשת מחוץ למערכת הבנקאית, והנחה סמויה שעד שלא ממירים את הקריפטו לשקלים – המידע לא בהכרח מגיע לרשויות המס בצורה שיטתית וממוסדת.

החל מהשנה הנוחות הזו מסתיימת. בדיוק כפי שהסודיות הבנקאית בעולם נסדקה כשהמדינות עברו לחילופי מידע, כך גם שוק הקריפטו נע לכיוון ברור של שקיפות ודיווח אוטומטי. השינוי בשוק הקריפטו לא מסתכם בעוד תיקון רגולטורי – משנת 2027 יחול שינוי מהותי באופן שבו מידע על הפעילות שלכם ייאסף, ידווח ויגיע לרשויות המס .

הצטרפות ישראל לתקן CARF של ה-OECD וההתקדמות של DAC8 באירופה צפויות להפוך נתוני פעילות בקריפטו למידע שעובר בין רשויות מס – באופן שיטתי, ממקורות צד שלישי, ובקצב שהמערכת יודעת להשוות מול הדיווחים שלכם. המשמעות הפרקטית: משקיע קריפטו שיגיע ל-2027 בלי נתונים מסודרים (קניות, מכירות, המרות, עמלות והעברות), עלול לקבל שאלות ודרישות הבהרה כשנתוני הפעילות יגיעו לרשות המסים ממקורות זרים – ואז יידרש לשחזר בדיעבד מה קרה בכל עסקה, תוך עיכובים, בירורים ולעתים גם פתיחת בדיקה מעמיקה יותר.

אנחנו מכנים את שנת 2026 "שנת ההיערכות של משקיעי הקריפטו": הורדת נתוני מסחר ועמלות, בניית Money Trail, שימור Cost Basis, וקביעת שיטת חישוב עקבית – עוד לפני שהשאלות יגיעו אליכם מהבנק או מרשות המסים.

ממרחב שנתפס אנונימי למידע פיננסי שמדווח אוטומטית

CARF ו-DAC8 הם חלק ממעבר של דיווח שמבוסס בעיקר על יוזמה של הנישום – לדיווח אוטומטי שמגיע לרשויות המס מצד הפלטפורמות עצמן, באופן שמגדיל את היכולת של הרשות לבצע השוואות, עיכובים ובירורים.

CARF הוא תקן של ה-OECD שמגדיר חובת זיהוי ודיווח על פעילות בנכסי קריפטו על ידי פלטפורמות ומתווכים פיננסיים, כולל העברת מידע בין מדינות.
DAC8 היא רגולציה אירופית שמיישמת עיקרון דומה בתוך האיחוד האירופי ומרחיבה את חובות הדיווח והצלבת הנתונים ביחס לנכסים דיגיטליים.

יותר ויותר פלטפורמות קריפטו בכל העולם יידרשו בהמשך שנת 2026 לזהות משתמשים, לשמור נתונים מפורטים על הפעילות שלהם, ולדווח לרשויות המס. בהמשך, המידע יועבר גם בין מדינות במסגרת מנגנוני חילופי מידע.

בעבר, הרבה מהבירור מול רשויות או מול בנקים התרחש כאשר ממירים את המטבע הדיגיטלי לשקלים או מכניסים כסף לבנק בישראל – כשנוצר צורך להסביר מקור כספים או להציג חישוב מס. כעת, עם זרימת מידע שיטתית מצד פלטפורמות, הסיכוי להשוואה אוטומטית בין מה שנמצא אצל הרשות לבין מה שמדווח בדוח השנתי גדל משמעותית.

לרשות המסים תהיה תמונה רחבה של פעילות המסחר שלכם גם לפני שמימשתם לשקלים וגם בלי שפניתם אליה מיוזמתכם

אז מה הסכנה?

כאשר הנתונים יגיעו לרשות המסים בישראל (ולרשויות מס נוספות בעשרות מדינות ברחבי בעולם) באופן עקבי, כל אי התאמה מול הדיווח העצמי : פער בהיקפי פעילות, עסקאות שלא נכללו, יתרות שלא הוסברו, או חוסר בהירות לגבי העברות בין בורסות לארנקים – עלולה להפוך במהירות לשאלות, דרישות מסמכים, עיכובים ולעתים גם לפתיחת בדיקה מעמיקה יותר. במצבים כאלה, נטל ההסבר עובר לנישום: לא רק "מה הרווחתי", אלא גם "איך הגעתי למספר", על בסיס נתונים עקביים, תיעוד מלא ונתיב כסף שמסביר קניות, המרות והעברות לאורך זמן.

הביטקוין הוא כבר לא מטבע – הוא נכס

ברוב המקרים, רשות המסים בישראל מתייחסת לקריפטו לא כאל מטבע במובן היומיומי, אלא כאל נכס לצרכי מס. המשמעות היא שהמיסוי ממוקד בשאלה מתי בוצע מימוש של הנכס ובאיזה מחיר, ולא רק בשאלה מתי המרתם את הקריפטו לשקלים או העברתם כסף לחשבון בנק בישראל. לכן, אירועי מס יכולים להיווצר גם בתוך עולם הקריפטו עצמו, בלי שהשקל יופיע בתמונה בכלל.

בפועל, המרה בין נכסים דיגיטליים (Crypto-to-Crypto) עשויה להיחשב אירוע מס בישראל – למשל החלפה של BTC ב-ETH, מעבר מ-ETH ל-USDT, או שימוש בקריפטו כדי לרכוש נכס/שירות – הכול בהתאם לסוג הפעילות ולנסיבות המקרה. המשמעות הפרקטית היא שאדם יכול לבצע לאורך השנה עשרות או מאות מימושים לצרכי מס, גם אם מבחינתו הוא רק מזיז בין מטבעות או "נשאר בתוך הקריפטו".

זה המקום להכיר מושג מפתח שכל משקיע קריפטו צריך להבין – Cost Basis (מחיר עלות) – כלומר, מה הייתה העלות הכוללת של הנכס שמימשתם, כולל מחיר הרכישה, עמלות, ולעתים גם התאמות שנובעות מהעברות בין ארנקים/בורסות או מפיצולים טכניים של הפעילות. בלי תיעוד מסודר של עסקאות, המרות, עמלות והעברות, קשה מאוד לשחזר בדיעבד את מחיר העלות ואת הרווח האמיתי בכל מימוש. בהיעדר תיעוד מספק, רשות המסים עשויה שלא לקבל חלק מהעלות הנטענת או לבקש הוכחות נוספות – מצב שעלול להגדיל את הרווח החייב, לסבך את הדיווח, ולהאריך משמעותית את תהליך הבירור מול רשות המסים או מול הבנק כשמבקשים להכניס כספים לישראל.

חשוב להבהיר: מנגנוני הדיווח וההצלבות צפויים להתחיל בפועל החל מ-2027. עם זאת, המידע שעליו יתבססו הבדיקות עשוי להיאסף כבר מפעילות שתתבצע החל מ-2026 ואילך – ולכן כדאי שהתיעוד והחישובים יהיו מסודרים כבר עכשיו.

פעולות שמומלץ למשקיעים לבצע כבר כעת

מניסיוננו המקצועי, מי שמתחיל להתארגן מוקדם חוסך לעצמו בהמשך לא מעט טעויות, פערים ובעיקר זמן בהסברים מול רשות המסים והבנקים. להלן מספר פעולות בסיסיות שמומלץ לבצע כבר עכשיו, כדי לבנות תיעוד מסודר ולצמצם חיכוך בעתיד.

להוריד נתונים היסטוריים מכל זירת מסחר וכל ארנק

הורידו CSV או השתמשו ב-API, ושמרו גם אסמכתאות של הפקדות, משיכות ועמלות. אל תסמכו על כך שהזירה תאפשר גישה מלאה לכל הנתונים גם בשנה הבאה.

לנהל יומן העברות (Money Trail) ברור

בעולם הקריפטו נכסים נעלמים בקלות בין בורסות לארנקים. תיעדו כל העברה: כתובת מקור/יעד, TxID, תאריך, והקשר (למשל 'העברה עצמית לארנק קר'). ברוב המקרים העברה עצמית אינה אירוע מס, אך היעדר תיעוד עלול להקשות להסביר את מהות היציאה, ולהוביל לשאלות.

להבין ולשמר Cost Basis

רכישה היא רק חלק מהסיפור. גם עמלות, המרות, העברות פנימיות ולעתים אירועים טכניים ברשת משפיעים על החישוב. אם לא ניתן לשחזר עלות, החישוב מתערער – וגם היכולת להצדיק אותו מול רשות המסים או בנק נפגעת.

להשתמש בכלים לחישוב מס

כלים ייעודיים יכולים לחסוך זמן, במיוחד כשיש מאות או אלפי פעולות. עם זאת, נדרש טיוב נתונים, התאמת הנחות ובחינת חריגים. לעתים משתמשים ב-FIFO כאשר אין זיהוי ספציפי, אך יש לבחון את המתודולוגיה לפי התיעוד והנסיבות.

ריכזנו לנוחותכם את המידע גם בטבלה

נושא	ההמלצה שלנו- מה לעשות בפועל	למה זה חשוב	מה הסיכון אם לא
נתוני מסחר מכל בורסה	הורדת CSV / חיבור API, כולל עמלות	בסיס לחישוב רווח/הפסד	חישוב מס שגוי וקושי לשחזור
תיעוד העברות לארנקים	רישום TxID, כתובות, תאריך, תיוג “עצמי”	מניעת אי-הבנות על מהות העברה	שאלות, עיכובים, ולפעמים בדיקות
Cost Basis	שמירת אסמכתאות רכישה + תיוג המרות	קביעת רווח אמיתי	חוסר יכולת להצדיק עלות נטענת
עקביות בשיטת חישוב	החלטה עקבית לשנה + בדיקה מקצועית	עקביות מול הרשות ומול הבנק	פערים בין שנים והסברים מורכבים
תיק מסמכים לבנק	אסמכתאות מקור כספים + נתיב כסף ברור	קליטת כספים בישראל	עיכובים/סירוב לקליטת כספים

יש לכם רווחים משנים קודמות שלא דווחו? כדאי לשקול גילוי מרצון

לא מעט משקיעים צברו בשנים האחרונות רווחים או פעילות בקריפטו שלא דווחו בישראל, בין אם מחוסר מודעות, נתונים חסרים או הנחה ש"נסדיר כשנמשוך לבנק". ככל שהדיווח האוטומטי והצלבות הנתונים יתעצמו החל מ-2027, חלון ההזדמנויות להסדרה יזומה מצטמצם, והסיכון לבירורים ועיכובים גדל. במקרים המתאימים, ניתן לבחון מהלך של גילוי מרצון והסדרת דיווחים לשנים קודמות באופן מסודר מול רשות המסים.

הכיוון הכללי בישראל ובעולם ברור: יותר שקיפות, יותר נתונים, ופחות מקום לטעויות תיעוד. מי שיערך נכון בשנת 2026 ירוויח שקט תפעולי ומשפטי, ויוכל גם להקטין חיכוך מול בנקים ורשויות. לקראת הרחבת מנגנוני דיווח קריפטו לרשות המסים בישראל, היערכות יסודית ומוקדמת תצמצם חשיפות ותקל על התנהלות מול בנקים.

אם יש לכם פעילות קריפטו בבורסות בחו”ל, פעילות מבוזרת (DeFi), או רווחים משנים קודמות שלא הוסדרו – זה זמן נכון לבצע בדיקת מצב ותכנית פעולה מסודרת.

אנו מלווים לקוחות בבניית Money Trail, חישובי מס קריפטו, הסדרת דיווחים לשנים קודמות, וליווי שוטף וצמוד מול רשות המסים והבנקים בישראל ובעולם. בנוסף, אנו מתמחים בליווי הליכי גילוי מרצון ובהסדרת דיווחי קריפטו לשנים קודמות – משלב בדיקת ההיתכנות ועד ניהול ההליך מול רשות המסים.

ליצירת קשר עם המומחים שלנו- לחצו כאן

מידע רלוונטי

מתי הדיווח האוטומטי על קריפטו צפוי להשפיע על ישראלים?

רשות המיסים ממשיכה להצליב מידע ולגלות הפרשי הון

Adam Zur — Sun, 25 Jan 2026 16:30:00 +0000

דיווח על שכר של עובד זוטר – אך נתפס עם נדל"ן בכיכר המדינה ומיליונים בקריפטו

מעצרו של תושב ת"א, שניהל אורח חיים ראוותני בזמן שדיווח על משכורת סטנדרטית, חושף כיצד רשות המסים מאתרת "הפרשי הון" באמצעות הצלבות מידע

הדיווחים האחרונים (22.01.2026) בדבר מעצרו של תושב תל אביב בחשד להעלמת הכנסות בהיקפי ענק ממסחר במטבעות וירטואליים, מהווים מקרה בוחן קלאסי להתנהלות רשות המסים בעידן הכלכלה הדיגיטלית. המקרה חושף את המתודולוגיה שבאמצעותה הופך מידע מודיעיני גולמי לתיק חקירה פלילי, ומפריך את ההנחה הרווחת בקרב משקיעים רבים כי ניתן לנהל "חיים כפולים" פיננסיים מתחת לרדאר.

אנו מזהים בפרשה זו שילוב של שתי עילות מס מרכזיות: מיסוי רווחי הון מקריפטו וסוגיית הפרשי הון בלתי מוסברים. להלן ניתוח המקרה והמשמעויות הנגזרות ממנו עבור הנישום הישראלי.

איתור "הפרשי הון"

על פי המידע שפורסם, החשוד דיווח על הכנסות כשכיר בסך של כ-240,000 ש"ח בשנה. מנגד, החזיק החשוד בנכסי נדל"ן יוקרתיים (שתי דירות בכיכר המדינה ופנטהאוז בראשון לציון) בשווי מוערך של עשרות מיליוני שקלים, לצד רכבי יוקרה ויהלומים.

מבחינה מיסויית, נוצר כאן פער ראייתי המכונה "הפרש הון". רשות המסים מפעילה מנגנוני ביקורת המשווים בין המקורות (הכנסות מדווחות, הלוואות, ירושות) לבין השימושים (רכישת נכסים, רמת חיים).

אשליית האנונימיות בזירות מסחר זרות

אחת הטעויות הקריטיות העולות מהפרשה היא ההסתמכות על זירות מסחר בחו"ל כמקלט מפני דיווח. מהפרסומים עולה כי בוצעו הפקדות ומשיכות בהיקפים של כ-23 מיליון ש"ח.

חשוב להבהיר: כיום, מערך המודיעין של רשות המסים ניזון משני צינורות מידע עיקריים שפועלים לרעת מעלימי המס:

חילופי מידע אוטומטיים (CRS/FATCA): קבלת מידע שוטף על חשבונות בנק ופיננסים של ישראלים בחו"ל.
מערכת ה-IMPA (הרשות לאיסור הלבנת הון): כל תנועה בנקאית חריגה (העברה לבורסת קריפטו בחו"ל או משיכה ממנה) מדווחת. הפקדות של 23 מיליון ש"ח הן "דגל אדום" בוהק במערכת הבנקאית, המועבר מיידית לרשות המסים.

הטענה כי "הפעילות נעשתה בחו"ל" אינה רלוונטית למיסוי הפרסונלי. תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו הכלל-עולמיות, ואי-דיווח על פעילות בהיקפים כאלו נחשב לעבירת מס מהותית.

המעבר למישור הפלילי

ההיבט החמור ביותר בפרשה הוא המעבר המהיר מביקורת שומה אזרחית לחקירה פלילית גלויה. העובדה שנערך חיפוש בבית החשוד ונתפסו ארנקים קרים (Cold Wallets), מזומן ויהלומים, מעידה על חשד ל"כוונה להתחמק ממס".

בשלב זה, הרשות מפעילה סמכויות דרקוניות של תפיסה וחילוט זמני כדי להבטיח את תשלום המס העתידי ואת הקנסות. תפיסת ארנקי קריפטו היא הליך מורכב משפטית וטכנולוגית, המדגים כי לרשות יש כיום את הכלים להתמודד גם עם נכסים מוצפנים. מי שלא דיווח על הכנסותיו מסתכן לא רק בשומה לפי מיטב השפיטה, אלא גם בכתב אישום פלילי שעלול להוביל למאסר בפועל.

המלצה לסיכום: הקדימו תרופה למכה

כמשרד מומחה מיסוי, אנו רואים כיצד הצלבות המידע של רשות המסים הופכות למדויקות יותר משנה לשנה. הפער בין רמת החיים לבין הדיווח הוא המקום בו רוב מעלימי המס נופלים. אם אתם מחזיקים בהון לא מדווח או ביצעתם פעילות קריפטו משמעותית שלא דווחה – אל תמתינו לזימון לחקירה. פנייה יזומה ומקצועית להסדרת המחדל (הליך "גילוי מרצון") היא הדרך היחידה כמעט לנטרל את החשיפה הפלילית.

פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה בהליכי גילוי מרצון. אנו יודעים כיצד לנווט בבטחה מול רשויות המס, להכשיר את ההון ולבנות את אסטרטגיית היציאה הנכונה שתאפשר לכם לישון בשקט.

ליצירת קשר עם המומחים שלנו- לחצו כאן.

מידע רלוונטי

הרווחתי מיליונים בקריפטו אבל לא המרתי לשקלים. האם אני חייב במס?

סוף עידן הסודיות הבנקאית – איך רשות המיסים יודעת על הכספים שלכם בחו"ל?

Adam Zur — Thu, 22 Jan 2026 06:37:12 +0000

נוהל גילוי מרצון 2025 - בדקו את עצמכם

גם אם אין לכם חשבון סודי בשווייץ, המהפכה בשקיפות הפיננסית הגלובלית משפיעה על כל ישראלי שמחזיק נכסים, עובד או משקיע מחוץ לישראל. בעידן הגלובלי והדיגיטלי של ימינו, ניתן להחזיק נכסים, להקים חברות ולנהל חשבונות בנק מעבר לים בקלות יחסית. כתוצאה מכך, גבר הצורך של מדינות לשתף פעולה בחילופי המידע, מתוך אינטרס משותף למנוע התחמקות מתשלום מס וניצול לרעה של אמנות המס.

כיום, יותר מאי פעם, קשה עד בלתי אפשרי להסתיר כספים או נכסים מעיניה הבוחנות של רשות המיסים. מנגנוני חילופי המידע (CRS, FATCA ואמנות מס בינלאומיות), הפכו את הבנקים ל"שומרי סף", המחויבים לדווח לרשויות המס במדינתם על פרטי חשבונות פיננסיים של תושבי חוץ. רשויות אלו מעבירות את המידע למדינת התושבות של בעל החשבון, ובכך מתאפשר לכל מדינה לקבל בקלות יחסית מידע עדכני על נכסים והכנסות של תושביה ברחבי העולם.

בהקשר זה, חשוב לדעת כי באוגוסט 2025 פרסמה רשות המסים הוראת שעה חדשה המאפשרת להגיש בקשות לגילוי מרצון עד ליום 31.8.2026. מדובר בהליך המאפשר לנישומים שטרם דיווחו על נכסים או הכנסות להסדיר את מצבם, לשלם את המס הנדרש ולקבל חסינות מהליכים פליליים. החסינות מותנית בגילוי כן ומלא, בתשלום מלוא המס ובשיתוף פעולה עם רשות המסים. חלון הזדמנויות זה נועד לאפשר למי שטרם דיווח "לפתוח דף חדש" מול הרשויות, לפי שהמידע על נכסיהם והכנסותיהם יגיע ממילא במסגרת חילופי המידע הגלובליים.

איך הכל התחיל?

בשנת 2004 הואשמה חברת UBS השוויצרית, אחת מחברות ההשקעות הוותיקות והמוכרות בעולם, בהסתרת מידע על חשבונותיהם של לקוחות אמריקאים. הסנאט האמריקאי טען ש-UBS סייעה ללקוחות להעלים מיסים בהיקף של כ-20 מיליארד דולר.

ממשלת ארה"ב דרשה מהחברה לחשוף את פרטי החשבונות של כל לקוחותיה האמריקאים, אך UBS סירבה תחילה בהסתמך על חובת הסודיות הבנקאית. לאחר דיונים ממושכים ואיומים בסנקציות, הגיעו הצדדים להסדר, והממשל האמריקאי הבין שעליו להסדיר את הנושא בחקיקה מחייבת.

פרשת UBS הובילה לחקיקת חוק FATCA ולשינוי דרמטי בכללי המשחק הפיננסיים הגלובליים.

FATCA – המהפכה האמריקאית בשקיפות פיננסית

FATCA (Foreign Account Tax Compliance Act) הוא חוק אמריקאי שנכנס לתוקף בשנת 2010, המחייב מוסדות פיננסיים זרים לדווח לרשות המיסים האמריקאית (IRS) על חשבונות שבבעלות אזרחים או תושבי ארה"ב.

במסגרת ההסכם, מוסדות פיננסיים מעבירים דיווחים אוטומטיים לרשויות המס על חשבונות המוחזקים (במישרין או בעקיפין) על ידי אמריקאים. מוסד פיננסי שלא יעמוד בהוראות ההסכם צפוי לסנקציות חמורות, כולל ניכוי במקור של 30% מכל העברה כספית ממקורות אמריקאיים.

ישראל חתמה על הסכם FATCA עם ארה"ב, ובמסגרתו מוסדות פיננסיים ישראליים מעבירים מידע לרשות המסים בישראל, שמעבירה אותו ל-IRS (רשות המסים האמריקאית). במקביל, ישראל מקבלת מידע על חשבונות של ישראלים במוסדות פיננסיים אמריקאיים.

כך הפכו הבנקים ברחבי העולם ל"סוכני מידע" של רשות המסים האמריקאית.

CRS – הסטנדרט העולמי לחילופי מידע

בעקבות FATCA, ארגון ה-OECD פיתח את תקן ה-CRS (Common Reporting Standard) – סטנדרט עולמי המאפשר חילופי מידע אוטומטיים בין מדינות. על פי התקן, מוסדות פיננסיים אוספים מידע על תושבים זרים ומעבירים אותו לרשות המסים המקומית, שמעבירה אותו למדינת התושבות של בעלי החשבונות.

במאי 2014 הצהירה ישראל על הטמעת הוראות הסכם ה-CRS יחד עם כ-50 מדינות נוספות. ביולי 2016 אישרה הכנסת את התיקון לפקודת מס הכנסה (מס' 227) המטיל חובה על מוסדות פיננסיים לדרוש מבעלי חשבונות למסור מידע לשם בירור זהותם ומדינת תושבותם לצורכי מס.

כיום, למעלה מ-100 מדינות וטריטוריות הצטרפו לתקן ה-CRS, כולל מדינות שנחשבו בעבר ל"מקלטי מס". בכל שנה, בחודש מרץ, רשות המסים בישראל מקבלת קבצים עם מידע פיננסי מפורט מכל רשויות המס שיש לישראל אמנה איתן, מה שמאפשר לה לעקוב אחר נכסים והכנסות של ישראלים ברחבי העולם.

מה קורה עם מדינות שאין לישראל אמנה איתן?

אם חשבתם שקפריסין, למשל, עדיין יכולה לשמש כמקלט בטוח מעיניה הבוחנות של רשות המסים – חשבו שוב.

אמנם ישראל חתומה על אמנות למניעת כפל מס עם מדינות ספציפיות, ורק עם מדינות אלו היא מחליפה מידע באופן רשמי לצורך אכיפת חוקי המס, אך גם במקרים של מדינות שאין עמן אמנה (כמו קפריסין), רשות המסים יכולה להשיג מידע.

ראשית, באמצעות הלשנות או תפיסה של מסמכים, כפי שקרה במקרה של "מסמכי פנמה". "מסמכי פנמה" הם דוגמה מפורסמת לאופן שבו מידע פיננסי יכול להיחשף גם ללא הסכמים רשמיים. מדובר באוסף עצום של מסמכים פיננסיים וחוקיים שדלפו בשנת 2016 ממשרד עורכי דין בפנמה.

המסמכים חשפו כיצד פוליטיקאים, אנשי עסקים, סלבריטאים וחברות עשירות מכל העולם השתמשו בחברות קש במקלטי מס כדי להסתיר נכסים, להתחמק ממיסים, ולעיתים אף להלבין הון. בעקבות הדליפה, רשויות מס ברחבי העולם, כולל בישראל, פתחו בחקירות שהובילו אף למעצרים ולהליכים פליליים.

שנית, יש לקחת בחשבון שאמנות חדשות נחתמות כל הזמן. למשל, בימים אלה מתגבשת אמנה בין רשות המסים הקפריסאית לרשות המסים הישראלית (משרדנו מלווה את התהליך כדירקטור בלשכת המסחר ישראל-קפריסין). ברגע שתיחתם אמנה, רשות המסים בישראל תקבל מידע רטרואקטיבי על כל אותם ישראלים שמחזיקים נכסים בקפריסין ומעלימים מס.

המסקנה – סוף עידן הסודיות הבנקאית

בעידן הנוכחי, הסודיות הבנקאית כבר אינה מוגנת כפי שהייתה בעבר, והמידע הפיננסי חשוף יותר מתמיד לרשויות המס.

המסר ברור: בעידן השקיפות הפיננסית הגלובלית, אי אפשר באמת להעלים הכנסות או נכסים מרשויות המס. ניסיונות להסתיר הכנסות או נכסים מרשויות המס לא רק נידונים לכישלון, אלא עלולים להוביל לסנקציות כבדות, קנסות ואף הליכים פליליים.

מה שכן אפשר וכדאי לעשות הוא תכנון מס נכון וחוקי, שיאפשר אופטימיזציה של חבות המס תוך עמידה בדרישות החוק. אם כבר העלמתם מיסים – המוצא הוא הסדרה מול רשות המסים או שימוש בהליך גילוי מרצון, וכעת קיימת הוראת שעה חדשה עד ליום 31.8.2026 המאפשרת לנישומים להסדיר את דיווחיהם, לשלם את המס הנדרש ולקבל חסינות פלילית בגין העבירות שנכללו בבקשה. ההליך מתבצע באופן מקוון, מחייב גילוי מלא, וכולל טיפול אזרחי במסלול של דוחות מתקנים או בהסכם שומה. מדובר בהזדמנות חד-פעמית להסדיר את המצב מול הרשויות לפני שהמידע יגיע אליהן ממילא במסגרת חילופי המידע הגלובליים.

להרחבה בנושא גילוי מרצון – לחץ כאן.

לפירמת נמרוד ירון ושות' ניסיון רב בליווי לקוחות בתהליכי גילוי מרצון, הסדרת נכסים בחו"ל ותכנון מס בינלאומי חוקי. לייעוץ מקצועי שיסייע לכם להתנהל נכון בעידן השקיפות הפיננסית הגלובלית – צרו קשר.

שאלות תשובות

האם ניתן להימנע מדיווח על הכנסות בחו"ל באופן חוקי?

חברת מעטים – ניתוח חוזר מס הכנסה 01/2026 (סעיף 76 לפקודה) והשלכותיו המעשיות

Adam Zur — Wed, 21 Jan 2026 16:28:21 +0000

רשות המסים פרסמה בתאריך 20.01.2026 את חוזר מס הכנסה 01/2026, העוסק בפרשנות סעיף 76 לפקודת מס הכנסה ובפרט בהגדרת "חברת מעטים". החוזר נועד להבהיר את עמדת רשות המסים ביחס להוראות סעיף זה ולהחיל פרשנות זו על כלל המקומות בפקודה שבהם נעשה שימוש במונח "חברת מעטים".

לחוזר זה משמעות קריטית, שכן נקבע בו כי הוראות החוזר מחליפות הנחיות והתייחסויות קודמות של רשות המסים ביחס לחברת מעטים.

החוזר מתאר את מודל המיסוי הדו-שלבי בישראל: תחילה החברה מחויבת במס חברות על הכנסתה החייבת; לאחר מכן, בעת חלוקת רווח כדיבידנד, בעלי המניות היחידים מחויבים במס על ההכנסה מדיבידנד שחולקה או שיוחסה אליהם.

המודל הקיים נועד ליצור סיווג לצרכי מס בין פעילות באמצעות חברה לבין פעילות במישרין על ידי יחיד. עם זאת, החוזר מדגיש את היתרון בפעילות באמצעות חברה: המס בשלב השני נדחה עד מועד חלוקת הדיבידנד. מטרת הדחייה של תשלום המס היא לאפשר לחברות להשתמש בעודפים להשקעה בנכסים ריאליים יצרניים המעודדים צמיחה.

קיימת התייחסות גם למצבים שבהם נצברו רווחים פנויים (לאחר מס חברות) והושקעו בהשקעות פיננסיות או פאסיביות, תוך הימנעות מחלוקת הרווחים כדיבידנדים ליחיד. רשות המסים והמחוקק קבעו משטרי מס ומנגנוני אכיפה שנועדו לטפל במקרים אלה. לכן, במבני אחזקה "גבוליים" כדאי לבצע בדיקה מוקדמת ולא לחכות לחיכוך מול רשות המסים.

בנוסף, החוזר מדבר על תיקון 277 לפקודה במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (מיסוי רווחים לא מחולקים), ובמסגרתו תוקנו והוספו סעיפים שונים.

מהי חברת מעטים – לפי סעיף 76(א)

ההגדרה בחוק (כפי שמובאת בחוזר) היא: "חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני אדם לכל היותר ואינה בת חברה ולא חברה שיש לציבור עניין ממשי בה".

מכאן נובעים שלושה תנאי סף מצטברים:

שליטה של עד חמישה בני אדם.
החברה אינה בת חברה.
אין לציבור עניין ממשי בחברה.

בנוסף, החוזר מבהיר כי אם החברה עמדה בתנאים ביום כלשהו בשנת המס, היא תיחשב חברת מעטים במשך כל שנת המס הנבדקת.

לקריאה נוספת בנוגע לפירוק חברת מעטים או העברת נכסים ללא פירוק מלא, לחצו כאן.

מי נספר במניין "חמישה בני אדם"

החוזר מבהיר כי "בני אדם" כולל גם תאגידים, בין כאלה שמתחייבים במס חברות ובין כאלה שהכנסתם מיוחסת לצורך מס לבעלי הזכויות בהם. בנוסף, המונח כולל יחידים ונאמנויות.

לעניין מניין גרעין השליטה, החוזר מפנה לכך שבמצבים מסוימים ייחשבו גורמים שונים ל"אדם אחד". בין היתר:

אדם וקרובו (לפי החלופה הראשונה של סעיף 88).
אדם ובא כוחו.
שותפים בשותפות.
חברים בקיבוץ שיתופי או בקיבוץ מתחדש, וכן חברים במושב שיתופי או במושב עובדים.
נאמן ויוצר בנאמנות, ונאמנים בנאמנויות שונות שיש להן אותו היוצר.

מהי "שליטה" ואיך בודקים אותה

לפי החוזר, "שליטה" מתקיימת כאשר גרעין השליטה מחזיק במרבית (מעל 50% מן הזכות הרלוונטית) אחד או יותר מאמצעי השליטה:

מרבית הון המניות.
מרבית כוח ההצבעה.
מרבית הזכויות לרווחים.

החוזר מדגיש כי הבדיקה נעשית הן במישרין והן בעקיפין. אם לאדם יש אחזקה גם במישרין וגם בעקיפין, מצרפים את כלל אחזקותיו בחברה לצורך הבדיקה.

לצורך קביעה שקיימת אחזקה בעקיפין באמצעות חבר בני אדם אחר, החוזר מציין כי נדרש ששיעור האחזקה בחברה המחזיקה יעלה על 50% בזכויות ההצבעה, לבד או יחד עם אחר (כהגדרת מונח זה בסעיף 88 לפקודה).

אופציות וזכויות רכישה – מתי בוחנים דילול מלא

החוזר קובע כי בעת בחינת השליטה יש להביא בחשבון גם זכות לרכוש אמצעי שליטה (למשל אופציה או זכות אחרת). אם לאחר מימוש הזכות, חמישה בני אדם או פחות ישיגו שליטה באחד או יותר מאמצעי השליטה, החברה תענה על התנאים הנדרשים לעניין רכיב השליטה.

עם זאת, החוזר מבהיר כי חישוב שיעורי האחזקה לצורך בדיקת השליטה לא יתחשב בדילול של גרעין שליטה קיים. החוזר מציג את ההוראה כהוראה אנטי-תכנונית, המתייחסת למצב שבו בעקבות מימוש אופציה או זכות אחרת ייווצר גרעין שליטה.

"בת חברה" – חריג להגדרת חברת מעטים

החוזר מסביר כי תנאי נוסף להיות החברה "חברת מעטים" הוא שהחברה אינה "בת חברה".
לפי סעיף 76(ג) כפי שמובא בחוזר, "בת חברה" היא חברה שהמניות שלה, המייצגות לא פחות מ-80% מהון מניותיה, הן בידי חברה או חברות שאין הוראות פרק זה חלות עליהן.

החוזר מבהיר כי חברה שלפחות 80% מהון המניות שלה מוחזק במישרין או בעקיפין על ידי חברות שאינן חברות מעטים, תוחרג מהתחולה של פרק חמישי של חלק ד לפקודה ותוחרג מהגדרת חברת מעטים.

לדוגמה:

חברה תושבת ישראל מוחזקת כך: חברת אם 82%, יחיד 18%. החוזר מסיק כי החברה היא "בת חברה" ומשכך אינה חברת מעטים, מאחר ש-82% מהון המניות מוחזק בידי חברה שאינה חברת מעטים.

"עניין ממשי לציבור" – מתי החברה לא תיחשב חברת מעטים

החוזר מציין כי מדובר בהגדרה מהותית. סעיף 76 אינו קובע במפורש מתי לציבור יש עניין ממשי בחברה, אך הוא נותן משקל לאחזקת הציבור הרחב בזכויות בחברה ולמידה שפעילות התאגיד רלוונטית לציבור בלתי מסוים.

החוזר מבהיר כי, בין היתר, הגופים הבאים ייחשבו כחברה שיש לציבור עניין ממשי בה ולכן לא יסווגו כחברת מעטים:

חברה שמניותיה רשומות למסחר (חברה ציבורית).
חברה שמעל 20% מכל אמצעי השליטה בה מוחזקים על ידי חברה ציבורית, ובהתקיימות התנאים החשבונאיים והדיווחיים המתוארים בחוזר (לרבות התייחסות לשיטת השווי המאזני לפי IAS28 ודיווח לבורסה בישראל).
חברה ממשלתית בהתאם לחוק החברות הממשלתיות.

מנגד, החוזר מחדד:

חברה המחויבת בדין לפרסם דוחותיה, כאשר מניותיה אינן רשומות למסחר, אינה חברה שלציבור עניין ממשי בה.
חברה שהנפיקה אג"ח לציבור בלבד, כאשר המניות אינן רשומות למסחר, וכן חברה המוחזקת על ידי גופים מוסדיים וקרנות, לא תהווה חברה שיש לציבור עניין ממשי בה ותיחשב חברת מעטים, אף אם היא נדרשת לעמוד בדיווחים ותשקיף לציבור.

לדוגמה:

חברה תושבת ישראל מוחזקת כך: חברה ציבורית 40% (החברה הציבורית מיישמת בדוחותיה שיטת שווי מאזני לפי IAS28), חברה ממשלתית 45%, יחיד 15%.

החוזר מסביר כי החברה אינה חברת מעטים. זאת גם משום שהיא "בת חברה" (החברה הציבורית והחברה הממשלתית מחזיקות יחד מעל 80% מהון המניות), וגם משום שהתנאי של "אין לציבור עניין ממשי" אינו מתקיים, הואיל והחברה מוחזקת על ידי חברה ציבורית בשיעור של 40% ובנסיבות המתוארות.

מבחני סף לפי חוזר 01/2026 (סעיף 76)

שאלת בדיקה	מה בודקים לפי החוזר	אינדיקציה תוצאתית לפי החוזר
שליטה	מעל 50% באחד מאמצעי השליטה (הון/הצבעה/רווחים) בידי עד חמישה "בני אדם" (במישרין או בעקיפין)	אם כן – מתקיים רכיב השליטה
אופציות	האם מימוש אופציות או זכויות רכישה יכול ליצור גרעין שליטה של עד חמישה	עשוי להשפיע על חישוב גרעין השליטה במקרים מסוימים
בת חברה	האם 80% או יותר מהון המניות מוחזק בידי חברות שאין הוראות הפרק חלות עליהן	אם כן – מוחרגת מהגדרת חברת מעטים
עניין ממשי לציבור	האם מדובר בחברה ציבורית, או אחזקה של חברה ציבורית מעל 20% באמצעי השליטה בתנאים המתוארים, או חברה ממשלתית	אם כן – לא חברת מעטים
כלל שנת המס	האם התנאים התקיימו ביום כלשהו בשנת המס	אם כן – הסיווג לכל שנת המס

לסיכום, חוזר מס הכנסה 01/2026 מרכז ומחדד את עמדת רשות המסים ביחס להגדרת "חברת מעטים" בסעיף 76 לפקודה, תוך הדגשת שלושת רכיבי הסף המצטברים – שליטה של עד חמישה בני אדם (לרבות בחינה של שליטה במישרין ובעקיפין), היעדר סיווג כ"בת חברה" והיעדר "עניין ממשי לציבור" – וכן כללים משלימים המשפיעים על המניין וחישוב השליטה, לרבות התייחסות לאופציות ולזכויות רכישה במקרים המתאימים וכלל שנת המס. בהתאם לכך, יישום ההגדרה דורש בחינה שיטתית של מבנה ההחזקות, אמצעי השליטה והמאפיינים הציבוריים של החברה, על בסיס הכללים והדוגמאות שנקבעו בחוזר.

בנמרוד ירון ושות' אנחנו מביאים לשולחן ניסיון שנצבר מבפנים: שנים ברשות המיסים, טיפול בתיקים גדולים וקטנים כאחד, והיכרות מעשית עם נקודות ההכרעה שמשפיעות על עסקים ועל אנשים. אנו בעלי ניסיון בליווי סוגיות מס חברות ויישום עמדות רשות המסים. לבדיקת סיווג חברה לפי סעיף 76, לרבות בחינת שליטה במישרין ובעקיפין, בדיקת "בת חברה" ובחינת השאלה האם יש לציבור עניין ממשי בחברה.

ליצירת קשר עם המומחים שלנו, לחצו כאן.

שאלות ותשובות

מה ההגדרה של "חברת מעטים" לפי סעיף 76(א)?

איתור כספי פנסיה של נפטר

Adam Zur — Mon, 19 Jan 2026 10:09:34 +0000

מדריך מקיף להעברה בין-דורית של כספי חיסכון פנסיוני

כספי החיסכון הפנסיוני נשמרים גם לאחר פטירה. הם עוברים למוטבים שהוגדרו מראש או ליורשים לפי צוואה\חוק הירושה. התהליך כולל:

הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה מרשם לענייני ירושה (2-6 חודשים).
איתור הכספים דרך אתר הר הכסף והר הביטוח הממשלתיים.
פנייה לגופים הפנסיוניים עם הצו לקבלת הכספים.
בחירת אופן קבלה: סכום חד-פעמי, קצבה חודשית, או גלגול לקופה חדשה.
תכנון מיסוי- משיכה תוך 3 חודשים פוטרת ממס רווחי הון.

רוב הישראלים חוסכים עשרות שנים לפנסיה. עם זאת, מעטים יודעים מה יקרה לכספים האלה לאחר פטירה. השאלה "מה יקרה לפנסיה שלי אחרי המוות?" היא לא רק שאלה רגשית, אלא גם משפטית, מיסויית ומורכבת. תקופה של חוסר ודאות כמו זו שישראל חווה מאז פרוץ מלחמת חרבת ברזל, מזכירה לכולנו עד כמה חשוב להסדיר מראש את עתיד המשפחה.

בעשור האחרון גברה המודעות הציבורית לנושא של איתור כספים אבודים, וחברות רבות מציעות שירותים בתחום זה. בפועל, איתור חסכונות פנסיוניים הוא תהליך פשוט יחסית כל עוד האדם בחיים. מאז שנת 2013 פועלת המסלקה הפנסיונית. מערכת ממלכתית מפוקחת על ידי רשות שוק ההון, המאפשרת לכל חוסך לקבל תמונה מלאה של כלל החסכונות הפנסיוניים הרשומים על שמו. עם זאת, הקושי האמיתי מתעורר דווקא לאחר הפטירה. המידע במסלקה נגיש לבעל החשבון בלבד. לאחר הפטירה אפשרות זו לא קיימת יותר ויש צורך לאתר את הכספים בדרכים אחרות.

תכנון נכון מראש של תהליך ההורשה יכול לקצר משמעותית את משך הזמן עד למשיכת הכספים. בנוסף, הוא מבטיח שהכסף שעמלתם עליו יעבור למי שחשוב לכם בקלות, בביטחון ובמיסוי מינימלי.

למה זה חשוב?

לפי הערכות רשות שוק ההון (נכון לשנת 2026), מיליארדי שקלים שוכבים בקופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים שאיש אינו תובע, פשוט משום שהיורשים לא יודעים על קיומם. הסיבה ברורה – אנשים נוטים לדחות עיסוקים בנושאים הקשורים למוות מתוך תחושת אי-נוחות או דחיינות. ישנם גם המניחים שהכול מוסדר דרך הצוואה. בפועל, ללא תכנון מוקדם, המשפחה עלולה להתמודד עם תהליכים ארוכים ומסורבלים של איתור כספים, סכסוכים מיותרים בין יורשים ותשלומי מס שניתן היה למנוע.

מה צריך לדעת על חיסכון פנסיוני בישראל

סוגי החסכונות הפנסיוניים

בישראל קיימים שלושה סוגים עיקריים של חסכונות פנסיוניים: קרן פנסיה, קופת גמל וביטוח מנהלים. יש ביניהם הבדלים משמעותיים, במיוחד כשמדובר במצב של פטירה- הכספים הללו עוברים לגורמים שונים ונושאים השלכות מיסוי שונות.

סוג החיסכון	מאפיינים עיקריים	מה קורה במקרה של פטירה	רכיב ביטוחי
קרן פנסיה	חיסכון קבוצתי. הכספים מנוהלים במשותף לכל העמיתים. דמי ניהול נמוכים יחסית.	משולמת קצבה חודשית לשאירים (בן\בת זוג וילדים)	כן- ביטוח למקרה מוות ונכות
קופת גמל	חיסכון אישי וגמיש. מאפשר בחירת מסלול השקעה והעברת כספים בין גופים.	הכספים משולמים למוטבים שהוגדרו או ליורשים לפי צוואה	אין רכיב ביטוחי
ביטוח מנהלים	פוליסה אישית המשלבת חיסכון פנסיוני עם ביטוח חיים ונכות. תנאים ודמי ניהול נקבעים מראש.	הכספים משולמים למוטבים הרשומים בפוליסה	כן- ביטוח אישי למקרה מוות ונכות

סוגי הכספים שנצברים בחיסכון הפנסיוני

סוג הכסף	מי מפקיד	ייעוד הכסף	משמעות במקרה של פטירה
כספי תגמולים	העובד והמעסיק	חיסכון לקצבת פרישה	עוברים למוטבים או ליורשים בהתאם לצוואה
כספי פיצויים	המעסיק בלבד	פיצוי במקרה של סיום עבודה	הכספים עוברים לשאירים (בן\בת זוג) ברצף פיצויים או למוטבים ברצף קצבה

לקריאה נוספת בנושא מיסוי פיצויים בישראל, לחצו כאן.

מה קורה לחיסכון הפנסיוני אחרי המוות

כאשר אדם נפטר, הכספים שנצברו על שמו אינם מועברים אוטומטית ליורשים. יש צורך בהליך משפטי קצר יחסית אך הכרחי.

בשלב הראשון, על בני המשפחה להוציא צו קיום צוואה (אם קיימת צוואה) או צו ירושה (אם אין צוואה). את הבקשה מגישים לרשם לענייני ירושה עצמאית או באמצעות גוף מקצועי. הצו הוא למעשה מסמך רשמי המאשר מי הם היורשים החוקיים של הנפטר. רק לאחר קבלת הצו ניתן לפנות לחברות הביטוח, לקרנות הפנסיה ולקופות גמל. התהליך אורך מספר חודשים, תלוי בעומס ובמורכבות המקרה.

אתרים ממשלתיים

לאחר קבלת הצו, נקודת הפתיחה לאיתור הכספים היא אתר הר הכסף– אתר ממשלתי המאפשר לקבל מידע על כל החסכונות הפנסיוניים הרשומים על שם הנפטר. האתר מציג איפה נמצאים הכספים, אך לא את הסכומים המדויקים בכל גוף. כדי לברר כמה כסף נצבר בפועל, יש לפנות ישירות לחברות הביטוח, לבתי ההשקעות או לקרנות הפנסיה, בצירוף צו קיום הצוואה או צו הירושה המאשר את זכאותכם. בנוסף, מומלץ לבדוק גם באתר הר הביטוח– אתר ממשלתי נוסף שמרכז מידע על פוליסות ביטוח חיים, ביטוחי תאונות אישיות ופוליסות חיסכון. לעתים מתגלים שם סכומים משמעותיים שלא דווחו ליורשים.

במקרים שבהם אין מידע מלא באתרים הממשלתיים, ניתן להיעזר במסמכים ישנים. תלושי שכר, דוחות שנתיים או מכתבים מחברות ביטוח- כדי לזהות לאילו קופות הופרשו כספים לאורך השנים.

שילוב בין שימוש בכלים הדיגיטליים של המדינה לבין תכנון מוקדם של הצוואה ומינוי מוטבים יכול לקצר משמעותית את התהליך ולמנוע עיכובים מיותרים.

מוטבים מול יורשים – למי הכסף באמת הולך

"מוטב- מי שזכאי לקבל כספים מקופת גמל בשל מותו של עמית בקופת הגמל בהתאם לרישומי קופת הגמל" (חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, תשס"ה-2005. תיקון מס' 6 תשע"א-2011). מוטב הוא אדם שהוגדר מראש בקופת הגמל, בקרן הפנסיה או בביטוח המנהלים כמי שיקבל את הכספים במקרה של פטירה. ההגדרה נעשית בעת ההצטרפות או במהלך תקופת החיסכון, וניתן לעדכן אותה בכל שלב.

"יורש- היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה" (חוק הירושה, תשכ"ה-1965, סעיף 2). יורש הוא אדם שנקבע בצוואה או לפי חוק הירושה, כאשר אין צוואה. היורשים נקבעים על פי צו קיום צוואה או צו ירושה שמונפק על ידי רשם הירושות.

מה קורה כאשר לא מדובר באותם אנשים? אם נכתבה צוואה מאוחרת למינוי המוטבים, והצוואה מתייחסת במפורש לקופת גמל או לביטוח מנהלים מסוימים, כלל הכספים ישולמו לפי הצוואה. לעומת זאת, אם הצוואה כללית ואינה מתייחסת לקופה מסוימת, יישמר תוקף מינוי המוטבים כפי שנרשם בקופה. מומלץ לוודא שהצוואה תואמת את רשימת המוטבים, או לכל הפחות לציין בה במפורש כי הכספים ישולמו למוטבים הרשומים בקופות.

איך להקטין את תשלום המס של היורשים

מיסוי בהעברה בין-דורית

כאשר כספי חיסכון פנסיוני עוברים בירושה היורשים עשויים להידרש לתשלום מס רווחי הון על הרווחים שנצברו בקופה. עם זאת, קיימות מספר הקלות משמעותיות שמאפשרות להפחית או לדחות את המס, בהתאם לאופן בו מתבצעת המשיכה.

מס רווחי הון על חסכונות

בדרך כלל רווחים שנצברו בקופת גמל או בקרן חיסכון חייבים במס רווחי הון בשיעור של 25%. עם זאת, החוק מבחין בין רווחים שנצברו עד למועד הפטירה לבין רווחים חדשים שיצטברו לאחריה.

פטור שלושת החודשים

אם היורשים מושכים את כספי קופת הגמל תוך שלושה חודשים ממועד הפטירה, הם פטורים לחלוטין ממס רווחי הון על הרווחים שנצברו עד למועד זה. רק הרווחים החדשים לאחר שלושת החודשים יחויבו במס רווחי הון (25%).

תיקון 190- גלגול המס

במקום למשוך את הכספים, היורשים יכולים להעביר אותם לקופת גמל חדשה על שמם לפי תיקון 190 לפקודת מס הכנסה. בדרך זו המס נדחה, והיורשים יכולים להמשיך ליהנות מהשקעת הכספים ולמשוך אותם בעתיד בכפוף למס רווחי הון רק על הרווחים החדשים. (אם הקופה תישאר על שם המנוח היורשים לא יוכלו לבצע פעולות למעט משיכת הכספים).

אפשרות לקבלת קצבה חודשית

במקום משיכה חד-פעמית, ניתן להעביר את הכספים לקרן פנסיה ולקבל קצבה חודשית הפטורה ממס. אפשרות זו מתאימה במיוחד לבני זוג או יורשים המעוניינים בהכנסה קבועה ובביטחון כלכלי לטווח ארוך.

איך מתכננים העברה בין-דורית חכמה

כחלק מתהליך תכנון הפרישה, חשוב למפות את כלל החסכונות הפנסיוניים ולהחליט אילו מהם נרצה להעביר בירושה ובאיזו מתכונת.

חמישה צעדים פשוטים שכדאי לבצע:

ודאו שהצוואה שלכם תואמת את רשימת המוטבים הרשומים בקופות הגמל, בקרנות הפנסיה ובביטוחים.
אם קיימים כספי פיצויים חייבים ממעסיקים קודמים, מומלץ לבצע התחשבנות מוקדמת ולהעבירם לקופה נפרדת.
חשוב להחליט אם הכספים יועברו כסכום חד-פעמי או כקצבה חודשית. כאשר קיים פער בין ההכנסות של בני הזוג, ניתן לשקול העברה בין‑דורית באמצעות קצבה חודשית פטורה ממס.
ישנם מקרים בהם אין בן זוג, או מעוניינים להעביר את הכספים כסכום חד‑פעמי. במקרים אלה ניתן להעביר את הכספים מקרן הפנסיה לקופת גמל או לקופת ביטוח, ולהגדיר שם את המוטבים הרצויים. פעולה זו מאפשרת גמישות רבה יותר בניהול המס ובהורשה.
חשוב להבין מה מקור הכספים. האם מדובר בכספי תגמולים, פיצויים או הפקדות עצמאיות. לכל סוג מעמד מיסויי שונה במקרה של פטירה.

סוג הכסף	מקור וייעוד הכסף	היבט מיסויי בירושה
כספי תגמולים	ההפקדות של העובד והמעסיק שנועדו לקצבת פרישה	פטורים ממס. אם היורשים מושכים את הכסף תוך שלושת החודשים ממועד הפטירה לא ישלמו מס רווחי הון.
כספי תגמולים תיקון 190	כספים שהופקדו או הועברו לקופת גמל לפי תיקון 190 (לרוב בגיל מבוגר יותר, לצורכי השקעה או קצבה עתידית).	פטור ממס עד גיל 75 של המנוח. כלומר, אם הנפטר היה מתחת לגיל 75 הכספים פטורים ממס בהורשה. מעל גיל זה יחול מס רווחי הון על הרווחים.
כספי פיצויים ברצף קצבה	כספי פיצויים שהמעסיק הפקיד ונשמרו בקופה לצורך קצבה עתידית (ולא נמשכו בעת סיום עבודה).	חייבים במס חלקי. המס נקבע לפי הפטור שחל על המנוח, עשוי להגיע עד 40% במקרים מסוימים (נכון ל-2025).

כספי הפנסיה שנצברו לאורך שנות עבודה רבות הם אחד הנכסים המשמעותיים ביותר של כל אדם. לעתים גם המורכבים ביותר להעברה לאחר הפטירה. כפי שראינו, תכנון מוקדם של נושא ההורשה הפנסיונית מאפשר למנוע עיכובים, להפחית את תשלומי המס ולוודא שהכסף שעמלתם עליו יגיע למי שחשוב לכם באמת. הקפדה על עדכון מוטבים, התאמה בין הצוואה לקופות, טיפול בכספי פיצויים והבנה של ההבדלים המיסויים בין סוגי החסכונות יכולים לחסוך למשפחה חודשים של בירוקרטיה וסכומי כסף ניכרים.

בין אם מדובר בתכנון פרישה, בהעברה בין‑דורית של נכסים או בהסדרת ירושה מורכבת, מומלץ להיעזר באנשי מקצוע כדי לוודא שהכול מתבצע בצורה נכונה, יעילה וחוקית.

זקוקים לייעוץ מקצועי בתכנון העברה בין-דורית של כספי פנסיה? לחצו כאן>>

פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה במיסוי ישראלי ובינלאומי, לרבות תכנון פרישה והעברה בין‑דורית של נכסים פנסיוניים. אנחנו בעלי קשרים ענפים עם משרדי רואי חשבון ועורכי דין בכל רחבי העולם, ומלווים משפחות ויחידים בתכנון מיסוי מוקדם, הסדרת ירושות מורכבות וליווי שוטף בנושאי מיסוי, השקעות ופרישה.