טופס 150

תושב ישראל חייב לדווח על החזקה בחברה זרה בנספח לדוח השנתי. חובת הדיווח מקורה בסעיף 131 לפקודת מס הכנסה ובתקנות מכוחו, ולמעשה מקביעת טופס 150. הטופס השתנה לא מעט בין השנים ויש צפי לשינוי נוסף שיתפרסם במהלך שנת 2024.

משרדנו העביר הרצאות והשתלמויות בנושא טופס 150, פרקטיקה במילוי הטופס, קשיים ומגבלות שמציב הטופס, חשיפת מייצגים בהקשר של מילוי הטופס ועוד. 

פרטים על ההרצאה בנושא מילוי טופס 150 שעברה במיזם ההרצאות המשותף למועצת יועצי המס וללשכת יועצי המס ניתן למצוא בלינק הזה. 

פרטים על ההרצאה שהועברה בכנס השנתי של לשכת רואי חשבון באילת ניתן למצוא בלינק הבא. ניתן לראות את הסירטון בלינק הזה.

המידע בדבר החזקה בחבר אדם תושב חוץ מדווח באמצעות טופס שמהווה נספח לדו"ח השנתי ליחיד – הורדת טפסים:

• טופס 150 מעודכן החל משנת 2023 – לחץ כאן. – שימו לב – יש לא מעט שינויים בטופס!
• טופס 150 מס הכנסה לשנים 2020-2022 לחץ כאן.
• טופס 150 לשנת 2019 לחץ כאן.
• טופס 150 רשות המסים לשנים 2012-2018 לחץ כאן.
• טופס 150 word – למרות שהטופס בפורמט וורד קיים באתר הממשלה – הקובץ עצמו בלתי ניתן למילוי. 

מהי חברה זרה?

לצורך הבנת ההשלכות של המידע הנמסר לפקיד השומה בטופס זה, ראשית יש להבין את ההבדל בין ההגדרות השונות. חברה זרה, או כפי שהיא מכונה בטופס, "חבר בני אדם תושב חוץ" נחלקת לארבע קבוצות:

1. חברה תושבת חוץ – נרשמה בחו"ל וכן בעלת פעילות ממשית בחו"ל.
2. חברה תושבת חוץ – נרשמה בחו"ל אך פעילותה נשלטת ומנוהלת מישראל.
3. חנ"ז- חברה נשלטת זרה – חברה זרה בעלת הכנסות פאסיביות במשטר מס נמוך מ-15%.
4. חמי"ז- חברת משלח יד זרה – חברה זרה בעלת הכנסות ממשלח יד.

לכל אחת מהקבוצות מאפיינים שונים וכן שיטת מיסוי שונה ושיעורי מס שונים. על כן סיווג מדויק ונכון לקבוצה הוא בעל חשיבות גדולה ומכרעת. חברות אשר משתייכות לקבוצה הראשונה, נחשבות כחברות זרות ואינן חייבות במס בישראל. בעלי מניותיה יחויבו בהכנסה מדיבידנד בלבד בישראל בעת משיכת כספים מהחברה.

חברות הנכללות בקבוצות 2-4 ייתכן ותהיינה חייבות בבסיס המס בישראל למרות שהן חברות זרות ואינן נרשמו בישראל. חבות המס בגין הכנסותיהן תיזקף לבעלי המניות הישראלים כחלק מהכנסתם ובמקרים אחרים תיחשב חברה כזו כחברה ישראלית לכל דבר ועניין (חברה נוכרית) וכל הכנסותיה יחויבו במס בישראל. במצב כזה צריך לרשום את החברה ברשם החברות בישראל ולהגיש דוחות כמו לכל חברה ישראלית רגילה.

המשתנים המשפיעים על אופי הסיווג:

1. אופי ההכנסות – הכנסות פאסיביות , כדוגמת ריבית, דיבידנד, שכירות וכיו' או לחילופין הכנסה מפעילות עסקית ממשית.
2. שיעור ההחזקה הישראלית – כמה מבעלי מניות החברה הם תושבי ישראל, בדיקת תושבות בעלי המניות נעשית על כל בעלי מניות החברה, גם אם אינם קרובים.
3. משטר המס – במדינת התושבות של החברה.
4. שיעור המס – החל על החברה הזרה ועל הכנסותיה.

כל אלו ועוד, הם משתנים בעלי השפעה מכרעת על החיוב ותשלום המס בישראל. המידע הנמסר בטופס זה, יכול ויהווה ראיה בידי פקיד השומה כנגד טענות עתידיות של היחיד ויש למלא אותו בזהירות הראויה.

חשיפות בעקבות שינוי טופס 150

טופס 150 שונה שוב באפריל 2019 לאחר שעבר שינוי משמעותי במאי 2012. הטופס החדש (החל מ-2019) כולל צורך במידע נוסף אשר יוצר חשיפה משמעותית לבעלי החברות:

חובת פירוט תחום עיסוק החברה הזרה

בטופס החדש קיימת החובה לפירוט תחום העיסוק המרכזי של החברה. הצהרה כזו חשובה שכן היא יכולה לסייע לרשות המסים לסווג את החברה כחמי"ז. זאת ועוד – ההצהרה מהווה ראיה בזמן אמת לפרספקטיבה של בעל המניות בעת הגשת הדו"ח לגבי עיסוקה של החברה. יהיה קשה מאד לטעון אח"כ לשינוי בהגדרת תחום העיסוק. כדאי להתייעץ עם מומחה בטרם מילוי סעיף זה ולא להשאיר את מילוי הטופס לגורמים זוטרים במשרדים.

סיווג החברה כחברה שקופה או אטומה

מילוי טופס 150 בפעם הראשונה הוא קריטי. במקרים מסוימים (חברות LLC בארה"ב בעיקר אבל גם במקרים אחרים) יש אפשרות לבחור האם בעל המניות רואה את החברה כשקופה או אטומה.

במקרה שיבחר להצהיר על החברה כחברה שקופה (Check The Box) – חלקו בהכנסות החברה מצטרף להכנסתו האישית. לחילופין, אפשר לבחור להצהיר על החברה כעל חברה אטומה ואז אין התייחסות בדו"ח האישי להכנסות השוטפות של החברה – ובעל המניות זכאי לדיבידנד ממנה.

עמדת רשות המסים בהתאם לפסיקה בתחום קובעת שאין אפשרות לשנות את הקביעה לאחר ההצהרה הראשונית במקרה שבעל מניות בחר לראות בחברה כאטומה ולא כשקופה.

טופס 150 שלא הוגש

מצב שבו אדם שמחזיק חברה זרה לא הגיש טופס 150 הוא מצב בעייתי ביותר. פקיד השומה יטען שלמעשה העובדה שלא הוגש טופס 150 מונעת ממנו לבדוק את הדו"ח. לכן מצב כזה יחשב כאילו לא הוגש דו"ח מלכתחילה. למצב שכזה עלולות להיות מספר השלכות:

1. ההתיישנות למעשה איננה קיימת. סיטואציה לפי הדו"ח לא הוגש ואפשר לדרוש את הגשתו מאיינת למעשה את ההתיישנות, שכן – פקיד השומה יכול לדרוש מהנישום להגיש את הדו"ח, או לקבוע שומה 04 (שומה ללא הגשת דו"ח) וההתיישנות תתחיל מרגע הגשת הדו"ח או קביעת השומה לאותה השנה.
2. סנקציה פלילית – על אי הגשת דו"ח קיימת סנקציה פלילית בפקודת מס הכנסה.
3. קנסות על איחור בהגשת דו"ח – אם יראו בדו"ח שהוגש במועד כדו"ח סתמי ויבטלו את הגשתו, הרי שההגשה החדשה תגרור קנסות על איחור בהגשת דו"ח.

משרדנו מלווה משרדי רואי חשבון ובעלי מניות רבים המחזיקים חברות זרות בחו"ל במילוי נכון של הטופס על מנת לצמצם חשיפות ולתכנן את הדיווחים ותשלומי המס בצורה מיטבית.