ישראל – בריטניה אמנת מס

פעילות עסקית בבריטניה

בריטניה נחשבת לאחת מהכלכלות המגוונות ביותר בעולם. במשך שנים, שירותים פיננסיים היו אבן הפינה של כלכלתה, כאשר לונדון משמשת כמרכז פיננסי עולמי. המגזר הזה תרם כ-8% לתוצר המקומי הגולמי (GDP) בשנת 2021 דרך שיטות בנקאות שונות, ביטוח אישי ומסחרי, וניהול נכסים. תעשייה היא מגזר חשוב נוסף; לפי הבנק העולמי, היא מהווה 9% מהתוצר המקומי הגולמי של המדינה. ענף התעשייה כולל מגוון רחב של תעשיות, ובריטניה מתמחה וידועה בענפי הרכב והאווירונאוטיקה במיוחד, עם חברות ענק כמו Jaguar, Airbus ו- Land Rover, המשפיעות ברמה בינלאומית.

המגזר הטכנולוגי בבריטניה מוערך ביותר מ-1 טריליון ליש"ט, מה שהופך אותו למגזר הטכנולוגי השלישי בגודלו בעולם, אחרי ארצות הברית וסין. התעשייה הזו כוללת מוצרים הנוגעים לתחומי הפינטק, מלאכות בינה מלאכותית, אבטחת מידע ועוד. היא מתפתחת במרכזי טכנולוגיה כמו עיר הטכנולוגיה של לונדון, מנצ'סטר, קיימברידג' ואדינבורו.

על כן, בריטניה מוכרת ככלכלה החמישית בגודלה בעולם לפי תוצרה המקומי הגולמי הנומינלי ומהווה חלק מרכזי במסחר העולמי.

הסכמים בילטרליים בין ישראל ובריטניה

מספר הסכמים נחתמו בין ישראל ובריטניה:

1. אמנת ביטוח לאומי
2. אמנת סחר חופשי
3. אמנה למניעת כפל מס

אמנת ביטוח לאומי בין ישראל ובריטניה

בשנת 1957 נחתמה אמנת הביטוח הלאומי בין ישראל לבריטניה. מטרת האמנה היא למנוע מצב שבו אדם יהיה כפוף לתשלומי ביטוח לאומי כפולים.

לקריאת ההסכם בשפה האנגלית, לחצו כאן.

אמנת הסחר החופשי בין ישראל ובריטניה

הסכם סחר חופשי מיועד להפחית או, במקרים מסוימים, לבטל מכסים על סחורות בתוך אזורי סחר מסוימים. הוא פוטר מרגולציות ייבוא ומנטרל מכשולים שונים, תוך יצירת גישה קלה יותר למסחר בסחורות, שירותים ומכרזי ממשלה. כמו כן, ההסכם כולל הוראות המציעות הגנה משפטית על השקעות וזכויות קניין רוחני.

בריטניה וישראל חתמו על ההסכם ב-18 בפברואר 2019, לפני יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי. ההסכם הזה נועד להבטיח שהמסחר בין שתי המדינות ימשיך ללא הפרעות לאחר הברקזיט. הוא במידה רבה משקף את הוראות הסחר שהיו בתוקף בעת שבריטניה הייתה חברה באיחוד האירופי. ההסכם נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2021, לאחר סיום תקופת המעבר ליציאת בריטניה מהאיחוד האירופי.

לקריאת ההסכם בשפה האנגלית, לחצו כאן.

האמנה למניעת כפל מס בין ישראל ובריטניה

ההסכם למניעת כפל מס המקורי בין ישראל לבריטניה נכנס לתוקף בשנת 1962. בשנת 2019 נחתם פרוטוקול לשינוי ההסכם בשל הברקזיט.

לקריאת האמנה בשפה האנגלית, לחצו כאן. יש לזכור שבגלל השפעות של אמנות מוטילטרליות כמו ה-MLI, חלק מהסעיפים באמנת המס אינם בתוקף.

תחולת ה-MLI

ישראל ובריטניה חתמו שתיהן ואשררו בדינן הפנימי את האמנה המולטילטרלית, כך שמתקיימים חילופי מידע אוטומטיים בין שתי המדינות. ישראל ובריטניה חתמו על האמנה בשנת 2017, ובעוד שבריטניה אשררה אותה כבר בשנת 2018, ישראל אשררה אותה בשנת 2019.ראש הטופס

תושבות לצרכי מס בבריטניה

תושבות יחיד

בבריטניה, מעמד תושבות המס נקבע על פי מבחן התושבות החוקתי (SRT) שהוצג בשנת 2013. המבחן מעריך את מעמד מס התושבות של אדם על פי נוכחותו הפיזית, קשריו למדינה ולוקח בחשבון גם נסיבות ספציפיות. מבחן ה-SRT מורכב משלוש בדיקות: בדיקת חו"ל אוטומטית, בדיקת בריטניה אוטומטית ובדיקת קשרים מספקים.

• מבחן החוץ האוטומטי מתייחס למקרה בו אדם מבלה פחות מ-16 ימים בבריטניה והיה תושב בריטניה באחד או יותר משלושת השנים המס הקודמות, או פחות מ-46 ימים אם הוא לא היה תושב בריטניה באף אחת משלושת השנים המס הקודמות, ובכך הוא אינו נחשב לתושב מס בבריטניה. המבחן כולל גם הוראה לאנשים שעובדים במשרה מלאה בחו"ל.
• מבחן בריטניה האוטומטי מתייחס למקרה בו אדם מבלה 183 ימים או יותר בבריטניה בשנת מס, יש לו בית בבריטניה שבו הוא מבלה זמן משמעותי, או שהוא עובד במשרה מלאה בבריטניה, ובכך הוא נחשב לתושב מס בבריטניה.
• מבחן הקשרים המספקים מתייחס למקרה בו סטטוס התושבות של אדם לא נקבע באופן חד משמעי על ידי שני המבחנים הקודמים. המבחן בוחן את קשרי האדם לבריטניה, כגון קשרים משפחתיים, זמינות של דיור, עבודה מהותית, ונוכחות קודמת בבריטניה, כאשר הוא מבלה בין 16 ל-182 ימים (המספר המדויק של הימים תלוי במספר ובסוג הקשרים שיש לו בבריטניה) בבריטניה.

תושבות חברה

תושבות של חברה בבריטניה תלויה במקום ההקמה שלה. חברות שהוקמו בבריטניה נחשבות באופן אוטומטי לתושבות מס בבריטניה, ומשלמות מס על כל רווחיהן ברחבי העולם. חברות שהוקמו מחוץ לבריטניה נשפטות לפי המושג "מקום הניהול האפקטיבי, קרי אם החלטות הניהול והשליטה המרכזיות נעשות בבריטניה, החברה נחשבת לתושבת מס בבריטניה. אם החלטות כאלו נעשות מחוץ לבריטניה, החברה אינה נחשבת לתושבת מס בבריטניה, ותחויב במס בבריטניה רק על הכנסה שמקורה בבריטניה ופעילויות ספציפיות הקשורות לבריטניה.

מערכת המס בבריטניה

רשות המיסים של בריטניה נקראת מכון המס והמכס של הממלכה המאוחדת"His Majesty's Revenue and Customs" (HMRC).

מס הכנסה: מס פרוגרסיבי שתלוי בגובה ההכנסה השנתית

• פטור אישי: הכנסה של 12,570 £ אינה כפופה למס.
• שיעור בסיסי: הכנסה מעל הפטור האישי ועד 50,270 £ ממוסה בשיעור הבסיסי של 20%.
• שיעור גבוה: הכנסה מעל 50,271 לירות ועד 125,140 £ ממוסה בשיעור הגבוה של 40%.
• שיעור נוסף: הכנסה מעל 125,140 £ ממוסה בשיעור הנוסף של 45%.

מס חברות וסניפים: 25%.

מע"מ: 20% (שיעור רגיל). שיעור מיוחד לשירותים וסחורות מסוימים: 5%/0%

מס רווחי הון: 10-28%

ניכוי מס במקור

ירושה / מס עיזבון בבריטניה

הסף הנוכחי להטלתמס ירושה הוא 325,000 לירות, משמע ש-325,000 הלירות הראשונות אינם כפופים למס ירושה. מס ירושה מוטל בדרך כלל בשיעור אחיד של 40% על ערך הנכסים שמעבר לסף למס ירושה, אך קיימים פטורים והקלות שונים שנועדו להקטין את נטל מס הירושה כמו פטור לבני זוג או שותפים אזרחיים, פטורים צדקה ועוד.

רילוקיישן לבריטניה

בריטניה היא יעד מושך להגירה שהפך לפופולרי יותר ויותר בשנים האחרונות. בשנת 2022, בערך 1.2 מיליון אנשים היגרו למדינה, שבסופו של דבר הביאו לגידול של כ-600,000 בהגירה נטו. בנוסף, בריטניה מוכרת גם במוסדות החינוך המוערכים שלה, כגון אוניברסיטת קיימברידג' ואוניברסיטת אוקספורד, המהווים יעד מושך לסטודנטים וחוקרים. רבים מהסטודנטים שואפים להמשיך את הקריירה שלהם בבריטניה לאחר סיום הלימודים בזכות הכלכלה האופורטוניסטית והמגוונת שלה. בנוסף, רבים בוחרים להגר לבריטניה בשל מערכת המס התחרותית שלה, המציעה שיעורי מס טובים.

מיסוי מקרקעין בבריטניה

בבריטניה, מס על נדל"ן כולל מספר אלמנטים.

• מס עירייה מוטל על נכסי מגורים בשיעורים שנקבעים לפי שווי הנכס בתאריכים מסוימים.
• מס דמי רכישה על נדל"ן (SDLT) נגבה בעת רכישת נכסים, עם שיעורים משתנים לנכסי מגורים ונכסים שאינם למגורים.

העברת כספים מישראל לבריטניה

בהתאם לסעיף 170(א) לפקודת מס הכנסה בישראל, העברות כספים מסוימות מישראל לבריטניה טעונות אישור פקיד שומה מטעם רשות המסים.

במתן ייעוץ בנוגע להעברת כספים לחו"ל, בנוסף לנושא ניכוי המס במקור, משרדנו מטפל בדרישות הבנקים הזרים, כגון אישור רואה חשבון בנוגע לתשלום מיסים ובוחן פעולות נוספות הנדרשות לאור הסטנדרט האחיד של CRS בין המדינות – חילופי מידע אוטומטיים בין מדינות המתבצעים תחילה באמצעות הבנקים ולאחר מכן בין רשויות המס של כל שתיים מדינות.

הבנקים מערימים קשיים רבים וגובים עמלות גבוהות על המרת שקלים לפאונדים, לכן חשובה היוועצות טרם העברת הכספים – צרו קשר.

למידע נוסף על העברות כספים לחו"ל לחצו כאן.

סוגי עסקים בבריטניה

בבריטניה קיימים מספר סוגים של ישויות עסקיות שאנשים וחברות יכולים לבחור מתוכן:

1. עצמאי (Sole Trader): עצמאי מנהל את עסקו כפרט. יש לו שליטה מלאה על העסק והוא אחראי אישית לחובותיה. זוהי הצורה הפשוטה והנפוצה ביותר של ישות עסקית בבריטניה.
2. שותפות(Partnership) : שותפות נוצרת כאשר שני אנשים או יותר (שותפים) מנהלים עסק יחד במטרה לייצר רווח. השותפים מחלקים ביניהם את הרווחים וההפסדים, וכל שותף אחראי אישית לחובות השותפות.
3. שותפות בעירבון מוגבל (LLP): ישות עסקית שמשלבת תכונות של שותפות וחברה מוגבלת. היא מציעה אחריות מוגבלת לחבריה, כלומר הם אינם אחראים אישית לחובות החברה, אלא אחריותו של כל שותף מוגבלת לתרומתו או להשקעתו בחברה.
4. חברה פרטית מוגבלת (LTD): ישות משפטית נפרדת המספקת אחריות מוגבלת למשקיעים, ומגנה על נכסיהם האישיים מחובות החברה. היא מציעה יציבות, רציפות ובעלות דרך מניות, ללא חשיפת המשקיעים לאחריות אישית.
5. חברה ציבורית מוגבלת (PLC): חברה ציבורית מוגבלת דומה לחברה פרטית מוגבלת אך יכולה להציע את מניותיה לציבור. עליה להחזיק בהון מינימלי מוגדר ולעמוד בתקנות נוספות, כגון הנפקת תשקיף לפני הצעת המניות לציבור.
6. חברת עניין קהילתי (CIC): סוג מיוחד של חברה מוגבלת שקיימת לטובת הקהילה ולא למען משקיעים פרטיים. עליה להשתמש בנכסיה וברווחיה לטובת הציבור ולעמוד בקריטריונים מכווני קהילה מסוימים.

חוקי התמריצים בבריטניה

בבריטניה קיימים חוקים ותוכניות תמריצים שונות שנועדו לעודד צמיחה כלכלית, השקעות וחדשנות. חלק מהחוקים והתוכניות המרכזיות בבריטניה כוללים:

1. קרדיט מס למחקר ופיתוח (מו"פ – R&D): תוכנית קרדיט המס למחקר ופיתוח מאפשרת לחברות לקבל הקלות במס על פעילויות מו"פ מוכרות. היא מספקת תמריצים כספיים לעידוד פעילויות מחקר ופיתוח, תומכת בחדשנות ובהתקדמות טכנולוגית.
2. תיבת הפטנטים (Patent Box): תיבת הפטנטים היא תמריץ מס שמאפשר לחברות להחיל שיעור מופחת של מס חברות על רווחים המתקבלים מהמצאות מוגנות בפטנט. היא שואפת לעודד חדשנות ומסחור של קניין רוחני בבריטניה.
3. תוכנית השקעה במפעלים (EIS): תוכנית ה-EIS נועדה לעודד השקעות בעסקים קטנים ובינוניים (SMEs). היא מספקת הטבות מס למשקיעים פרטיים המשקיעים בחברות EIS מוכרות, כולל הקלה במס הכנסה, פטור ממס רווחי הון ופטור ממס ירושה.
4. תוכנית השקעה ב"זרעים" (SEIS): ה-SEIS היא תוכנית דומה ל-EIS אך מיועדת לחברות קטנות ובשלבים מוקדמים יותר שלב ה-Seed. היא מציעה תמריצי מס נדיבים לאנשים המשקיעים בחברות SEIS מוכרות, כולל הקלה במס הכנסה ופטור ממס רווחי הון.
5. הקלות ליזמים (Entrepreneurs' Relief): אלו מאפשרות לאנשים מוסמכים לשלם שיעור מופחת של מס רווחי הון (10%) על מכירת כל או חלק מעסקם. היא נועדה לעודד יזמות ולתגמל בעלי עסקים שמוכרים את עסקיהם.
6. הקלות בהוצאות הון מוגברות(ECAs) : מספקות הקלה במס על הוצאות הון מוכרות לציוד חסכוני באנרגיה וטכנולוגיות שמועילות לסביבה. היא מעודדת עסקים להשקיע בציוד וטכנולוגיות יעילות באנרגיה.
7. מענקי פיתוח אזוריים: ממשלת בריטניה מציעה מענקים ותמריצים לתמיכה בפיתוח אזורי והשקעה באזורים או תחומים מסוימים. המענקים הללו שואפים לעודד צמיחה כלכלית, ליצור משרות ולתמוך בעסקים באזורים פחות מפותחים.
8. נמלים חופשיים: נמלים חופשיים הם אזורים מוגדרים בהם ניתנות הטבות מכס ומס מיוחדות כדי למשוך השקעות ולעודד סחר. ממשלת בריטניה הקימה מספר נמלים חופשיים ברחבי המדינה לעידוד פעילות כלכלית, יצירת משרות וחדשנות.

המדינות עמן לבריטניה יש אמנה למניעת כפל מס