ערעור על צו

אם מאמר לגבי ערעור על צו רלוונטי עבורכם – אתם כנראה בלב ליבה של המחלוקת עם רשות המסים, לאחר שומה לפי מיטב שפיטה ולאחר דיונים נוספים עם מפקח נוסף.

שלב זה (או במילים אחרות – סוף שלב ב'), בטרם הגשת ערעור על הצו הוא שלב קריטי שכן בשלב זה למעשה אתם מעבירים את הדיון מפקיד שומה (אשר נחשב סמכות שיפוט של שופט שלום) אל בית המשפט המחוזי. ההבדל בין שתי הערכאות הוא אדיר – לפקיד השומה יש סמכות ואינטרס להתפשר, אך בית המשפט צריך לשפוט – ולתת תוצאה חד משמעית שקובעת מי צודק ומי טועה. פסיקה זו תהיה בד"כ דיכוטומית ותגרור ריבית, הפרשי הצמדה, הוצאות משפט והחלטה על קנסות כגון קנס גירעון.  

דיוני שומה מתנהלים מול פקיד השומה

לכל נישום יש זכות לשני שלבי שומה נפרדים שבהם יידון בתיק הנישום מפקח מס הכנסה (אשר נמצא מתחת לרכז חוליה בפקיד השומה). ככל ודיוני השומה בשלב ב' לא הובילו להסכמה בין הצדדים ייקבע פקיד השומה את השומה לפי מיטב השפיטה בצו וערעור על החלטתו יידון בבית המשפט המחוזי, וייחשב השגה על הצו. נישום הרואה את עצמו מקופח מהחלטת פקיד השומה על פי סעיף 152(ב) (קרי, משומה בצו), רשאי לערער על החלטת פקיד השומה לפני בית המשפט המחוזי. אם הוגש ערעור, על הנישום לשלם תוך 15 יום את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת.

הגשה לבית משפט מחוזי

על פי הקבוע בחוק, המערער יגיש לבית המשפט המחוזי הודעת ערעור תוך 30 יום ממועד קבלת השומה בצו מפקיד השומה. לאחר מכן, פקיד השומה יגיש לבית המשפט תוך 30 יום מהגשת הודעת הערעור, את ההודעה המפרשת את נימוקי השומה ודרך בניית השומה.

בטענת ערעור על שומה מופרזת, חובת הראיה כי השומה מופרזת תהיה על המערער, אולם אם המערער ניהל ספרים קבילים, ובערעור על פסילת ספרים, כאשר פנקסי החשבונות בוקרו על ידי רואה חשבון וחוות דעתו על הדוחות הכספיים על פיהם הייתה ללא הסתייגות או בהסתייגות שלדעת בית המשפט אין לה נפקות לעניין קבילות הפנקסים, חייבים פקיד השומה או המנהל, לפי העניין, להצדיק את החלטתם.

בסמכות בית המשפט לאשר, להפחית, להגדיל או לבטל את השומה בכללותה או לקבוע בערעור באופן אחר כפי שיראה לנכון, הודעה על ההכנסה החייבת ועל סכום המס, אשר על המערער לשלם, תימסר לשני הצדדים. החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף 156 ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים.

בשלב ניסוח הערעור חובה לערב עורך דין שייצג את החברה או הנישום בבית המשפט המחוזי. כל טענה שלא הופיעה בנימוקי הערעור – הפרקליטות רשאית לסרב לדון בה. בשלב זה כדאי לשקול היטב את המשמעויות של הגשת הערעור ולקבוע טקטיקה לסיום התיק (בין אם באופן לא רשמי מול פקיד השומה, או לאחר קדם משפט וכו').

כמו בכל תיק בית משפט יש חשיבות רבה לזהות השופט, לרקע שלו ולדעותיו בנושאי מס הכנסה. חלק מההכנה לדיון בשלב זה היא בחירה קפדנית של הטיעונים, סדר הטיעונים, בקשות מקדמיות, טענות חלופיות וכו'.

למשרדנו יש נסיון רב בהגעה להסכמה עם רשות המסים בתיקים, גם בשלב בו התיק נמצא כבר בבית המשפט ומעבר לגורמים במס הכנסה הדיון הוא גם מול פרקליטות מיסוי וכלכלה במחוז הרלוונטי.