גילוי מרצון 2025 כל מה שצריך לדעת:
פורסם נוהל גילוי מרצון חדש להסדרת אי דיווח הכנסות וחובות מס
נוהל גילוי מרצון חדש אוגוסט 2025
במהלך השנה האחרונה היו דיונים בין רשות המסים ליועצת המשפטית לממשלה לצורך פרסומו של נוהל גילוי מרצון חדש. בתאריך 25.8.25 פרסמה רשות המסים את נוהל גילוי מרצון – הוראת שעה 2025.
הנוהל מעניק אפשרות לנישומים אשר לא דיווחו על הכנסותיהם במהלך השנים להסדיר את הדיווח וחבות המס (בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מתום כל שנה שבה לא דיווחו ועד למועד תשלום המס) ולקבל חסינות פלילית. יש להגיש את הבקשה לגילוי מרצון עם רקע קצר ותחשיבים למחלקת חקירות ברשות המסים. לאחר קבלת הבקשה, מחלקת חקירות בוחנת את הרקע של הנישום מגיש הבקשה, האם התיק כבר בטיפול שומתי, האם מתקיימת כנגד הנישום חקירה גלויה/סמויה והאם ישנה סיבה כלשהי לא לאשר את הגילו מרצון. לאחר הבדיקה, אם כל הממצאים תקינים, הנישום מקבל אישור להתחיל בהליך הגילוי מרצון ולקבל חסינות פלילית.
הנוהל החדש כולל 2 מסלולים:
- מסלול ירוק – כאשר עומדים בתנאים מסוימים – יתקיים הליך פשוט יותר במסגרת מסלול ירוק (ללא אפשרות בחירה מצד הנישום). התיקים שיכנסו למסלול הירוק יכללו את המקרים הבאים:
* הכנסות פיננסיות – רק אם קרן הכספים נכון ליום 31.12.14 הייתה נמוכה מ-4,000,000 ₪ ובמהלך 10 השנים שקדמו למועד הבקשה לא היו הפקדות/העברות כספים לחשבון הפיננסי.
* הכנסות שכ"ד בארץ/בחו"ל – סך ההכנסות מהשכירות לא עלו על 250,000 ₪ בשנה.
* נכסים דיגיטליים – סך ההכנסות לכל תקופת הגילוי לא עלה על 500,000 ₪ ושוויים ההוגן של הנכסים הדיגיטליים נכון ליום 31.12.24 לא עולה על 1,500,000 ₪.
2. מסלול רגיל – אם תנאי המסלול הירוק לא מתקיימים הנישום יקבל תשובה ממחלקת החקירות על כך שהוא רשאי להתחיל בגילוי מרצון. כלומר, שצריך להתחיל בדיוני שומות מול פקיד השומה.
בעוד שבנהלים הקודמים ההכנסות שלא דווחו היו בדרך כלל שכ"ד מדירות בישראל או בחו"ל, הכנסות פאסיביות (ריביות, דיבידנדים ורווחי הון) מבנקים זרים, השנה נכנס למשחק גם שחקן חדש – שוק הקריפטו.
בתחילת שנת 2024 יצא "נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מסים בשל רווח ממימוש אמצעי מבוזר". נוהל זה נועד להקל על משקיעי הקריפטו בתשלום המס לאור הקשיים שמערימים הבנקים בקבלת הכספים הללו. נראה כי רשות המסים הכינה את הקרקע לצורך נוהל גילוי מרצון 2025 שכולל כאמור גם הסדרת חבות מס ודיווח על הכנסות מקריפטו.
במהלך דיוני השומה יוצגו לרשות המסים האסמכתאות הרלוונטיות וכן החומרים שעל בסיסם בוצעו התחשיבים. בתום הדיונים יחתם הסכם שומה בין הנישום (באמצעות מייצגו) לבין רשות המסים. לאחר חתימת הסכם השומה ותשלום המס יקבל הנישום את החסינות הפלילית.
משרדנו השתתף בפאנל בלשכת עורכי הדין בנושא הנוהל הגילוי מרצון 2025 שאמור להתפרסם: לחצו כאן לקריאה על הכנס
נקודות חשובות:
1. אם נבדוק את ההיסטוריה של הגילויים מרצון וההתפתחות שלהם, צפוי שנוהל גילוי מרצון 2025 יהיה נוקשה יותר. בין היתר, הבדיקות על קרן הכספים, כמו כן גם שיעורי המס שיחולו בגינם במקרים שבהם לא תנוח דעתו של פקיד השומה, עשויים להיות גבוהים יותר. בטח ובטח כשמדובר בהכנסות ממטבעות וירטואלים (ביטקוין ואיתריום לדוגמה).
2. בדרך כלל רשות המסים פועלת בשיטת "המקל והגזר". נהלי גילוי מרצון קודמים נתנו הזדמנות, למשך פרק זמן מסויים, להסדיר הכנסות שלא דווחו בטרם היא החלה לנקוט בהליכים. כך לדוגמה, נוהל גילוי מרצון משנת 2014 פורסם כשנה וחצי לפני שרשות המסים יצאה הודיעה שהגיע לידיה מידע על אין ספור ישראלים שמחזיקים בחשבונות בנק בשווייץ. משם הדרך להליך פלילי לכלל הנישומים שלא דיווחו הייתה קצרה מאוד. סביר להניח, שבידי רשות המסים יש נתונים אותם תשלוף לאחר תפוגת התוקף של גילוי מרצון 2025. לדוגמה, אנו יודעים שרשות המסים החלה כבר לפני הרבה זמן לקבל נתונים מבורסות קריפטו על מחזיקי מטבעות קריפטוגרפים.
3. בנהלים הקודמים היה ניתן להתחיל בנוהל גילוי מרצון בצורה אנונימית ומבלי לחשוף את פרטי הנישום בטרם הגעה להבנות על מתווה המס עם רשויות המס. עם זאת, בנוהל החדש הפניה תוכל להתבצע אך ורק עם חשיפת שם הנישום כבר בתחילת ההליך.
4. אחד התנאים שהציבה היועצת המשפטית לממשלה לאור אישור פרסום נוהל גילוי מרצון 2025 הוא שיהיה מדובר בנוהל הגילוי מרצון האחרון. מנהל רשות המסים אמר שהם נחושים לעמוד בהוראה הזו. בהתאם צפוי שתצא חקיקה לאחר תפוגת התוקף של גילוי מרצון 2025 אשר תכלול כללים ברורים בנוגע למתווה המס ולקנסות של מי שירצה לגלות על הכנסותיו באיחור (במצב כזה כמובן לא תהיה לו חסינות פלילית).
יש לציין, כי בפרקטיקה ניתן גם להסדיר רווחים והכנסות שלא דווחו בכלל, ורווחים מתחום הקריפטו בפרט, גם ללא נוהל גילוי מרצון. זאת באמצעות דיוני שומה מול רשות המסים וחתימת הסכם שומה בסופו של התהליך. עם זאת, במקרה של הסדרת חבות מס שלא באמצעות נוהל גילוי מרצון לא תתקבל חסינות פלילית.
לאור העובדה כי מדובר בהליך אשר עשוי לכלול דיוני שומות מול רשות המסים חשוב שאת הבקשה לגילוי מרצון יגיש עורך דין/רואה חשבון אשר מומחה במסים ויש בידו את הידע והפרקטיקה (גם מתוך רשות המסים עצמה) לטפל בהליך מורכב שכזה אשר עשוי לכלול השפעות מהותיות על הנישום.
משרדנו כולל בכירים לשעבר ברשות המסים אשר טיפלו בעבר בתיקים רבים של גילויים מרצון בעת עבודתם ברשות המסים, מכירים את הפרקטיקה ואת אופן התנהלות רשות המסים בגילויים מרצון מבפנים. בנוסף, משרדנו כולל עו"ד, רו"ח, יועצי מס וכלכלנים בעלי ניסיון עשיר בגילויים מרצון והסדרת חבות מס בגין הכנסות שלא דווחו בכלל ובתחום הקריפטו בפרט.
נהלי גילוי מרצון הקודמים
בשנת 2005 יצא לראשונה לאוויר העולם נוהל גילוי מרצון. במסגרת הנוהל הראשון, יכלו נישומים שלא דיווחו על הכנסותיהם להסדיר את הדיווח וחבות המס, ובתמורה לזכות לחסינות פלילית. עם הזמן, בין השנים 2011-2019, יצאה רשות המסים בשלוש הוראות שעה נוספות אשר מאפשרות לבצע גילוי מרצון על הכנסות שלא דווחו. מהניסיון והפרקטיקה ניתן להבחין בהקשחה מדורגת של התנאים לגילוי מרצון מנוהל לנוהל. נוהל הגילוי מרצון האחרון נחל הצלחה כבירה, בשני הנהלים האחרונים נגבו כחמישה מיליארד ש"ח ודווח על הון של כ-30 מיליארד ש"ח אשר נכנס למעגל הדיווח ומניב הכנסות מוערכות של כחצי מיליארד ש"ח בשנה.
כך לדוגמה, אם בנהלים הראשונים מטרת העל של רשות המסים הייתה "ללכוד ברשת המס" נישומים אשר לא דיווחו על הכנסותיהם ולהסדיר את חבות המס שלהם, הרי שבנהלים האחרונים רשות המסים עולה מדרגה.
אומנם החסינות הפלילית ניתנת תחת כל אחד מהגלגולים של נוהל גילוי מרצון אך ניתן לשים לב כי בנהלים האחרונים, רשות המסים איננה מסתפקת אך ורק בלכידת הנישום והכנסתו לרשת המס אלא בוחנת גם היבטים של הלבנות הון. זאת בין היתר בעקבות תיקון מספר 14 לחוק איסור הלבנת הון אשר תוקפו מיום 7.10.2016 שקבע כי עבירות של העלמת מס יהוו עבירות מקור לצורך החוק האמור.
בפרקטיקה הדבר בא לידי ביטוי בכך שרשות המסים מבקשת אסמכתאות לקרן הכספים אשר הניבה את ההכנסות. במקרים שבהם לא נחה דעתה שמקור הכספים הוא "כשר וחוקי" חל מיסוי (מעבר למס על ההכנסות השוטפות שהיו במהלך עשר השנים) בשיעור של 10%/15% ובמקרים חריגים גם 50% גם על קרן הכספים.
