בעולם ההשקעות קיימים שני סוגים מרכזיים של קרנות הפועלות בזירה הפרטית – קרנות הון סיכון (Venture Capital) וקרנות פרייבט אקוויטי Private Equity)). שתי הקרנות הללו ממלאות תפקיד משמעותי בצמיחת חברות ובקידום הכלכלה, אך הן שונות באופי ההשקעות ובשלב שבו הן נכנסות לפעולה.
מטרת המאמר היא להסביר בצורה פשוטה, בהירה ומעשית כיצד פועל מיסוי הקרנות הללו בישראל, מהם התנאים לקבלת פטור ממס למשקיעים זרים, ומהם ההבדלים המרכזיים בין שני סוגי הקרנות.
מהי קרן הון סיכון (Venture Capital)?
קרן הון סיכון (Venture Capital) היא קרן פרטית המשקיעה במיזמים ובחברות צעירות בעלות רמת סיכון גבוהה, בעיקר בסטארט-אפים בראשית דרכם ובעלי פוטנציאל צמיחה משמעותי. חלק לא מבוטל מההון של הקרנות המשמש להשקעה בחברות הללו, מגויס ממשקיעים זרים וגופים מוסדיים.
מעבר להשקעה הכספית, קרנות הון סיכון מעניקות לחברות גם ליווי מקצועי וייעוץ אסטרטגי. זאת בעזרת הקשרים הרחבים הקיימים להן בשלל תחומים.
בתמורה להשקעתן, מקבלות הקרנות מניות ולעיתים גם אופציות עתידיות, מה שמאפשר להן ליהנות מהצלחת החברה בעתיד.
קרנות הון סיכון מהוות גורם מרכזי בעולם הטכנולוגיה, ותורמות לקידום חברות העוסקות בפיתוח מוצרים ושירותים חדשניים, בעלי פוטנציאל לשנות את פני התעשיות הקיימות ואף ליצור שווקים חדשים לחלוטין.
בישראל, ההתפתחות הטכנולוגית עצומה במגוון תחומים שונים כמו פינטק, סייבר ועוד. לכן, ישנן חברות הזנק רבות הנכנסות לשוק כדי לנסות את מזלן, לצמוח ולהניב רווחים עתידיים. פעמים רבות חברות אלו מגייסות הון ממשקיעים שונים, ביניהם קרנות הון סיכון.
הסדר מיסוי לפי סעיף 16(א) לפקודת מס הכנסה – פטור ממס למשקיעים זרים
כאמור, חלק גדול מהמשקיעים בקרנות הון סיכון הם משקיעים זרים, לכן קיים הסדר מס המאפשר ברוב המקרים פטור ממס לתושב זר שאינו תושב ישראל. פטור זה ניתן מכוח סעיף 16(א) לפקודת מס הכנסה, והוא חל רק אם הקרן והמשקיעים הזרים עומדים בתנאים שנקבעו על ידי רשות המיסים במסגרת הסדר המיסוי.
על מנת שיתאפשר לקרן להנות מהסדר המיסוי לעיל, עליה לעמוד במספר תנאים מצטברים המפורטים בחוזר מס הכנסה 9/2018.
חשוב להבהיר כי הפטור על פי חוזר זה מתייחס לסוגי הכנסות מסוימות של קרן הון סיכון, ולא מחייב כי כלל פעילות הקרן תיכלל בהסדר. לכן, קרן עם הכנסות מעורבות יכולה להיות פטורה על סוגי הכנסות מסוימות, ועל אחרות יחול חיוב במס בהתאם לדיני המס בישראל.
התנאים לקבלת הסדר המיסוי לקרן הון סיכון לפי חוזר 9/2018
- מספר משקיעים – בקרן צריך להיות לכל הפחות עשרה משקיעים, שאינם קרובים זה לזה ואינם חלק מהשותף הכללי, וזאת לאורך כל תקופת חיי הקרן.
- פיזור משקיעים – המשקיעים בקרן לא יחזיקו בשיעור העולה על 20% מהיקף הזכויות של הקרן, למעט משקיע אחד שיכול להחזיק עד 35% מהיקף הזכויות של הקרן, וזאת לאורך כל תקופת חייה של הקרן.
- הרכב המשקיעים בקרן – סוגי המשקיעים האפשריים בקרן הם:
- משקיעים תושבי חוץ.
- משקיעים מוסדיים תושבי ישראל – משקיעים מוסדיים הפטורים ממס מכוח סעיף 9(2) לפקודה.
- משקיעים תושבי ישראל – יחידים ו/או חברות תושבות ישראל. יובהר כי לגבי משקיעים אלה, לא יחול הסדר המס. כמו כן, ראוי לציין כי אישורים להסדר מס זה יחולו רק כאשר היקף המשקיעים הזרים בקרן יעלה על 30% מכלל הרכב המשקיעים.
- היקף התחייבויות השקעה – התחייבויות ההשקעה וההשקעות בפועל של הקרן לא יפחתו מ-10 מיליון דולר, כאשר לפחות 5 מיליון דולר מכלל ההשקעות מקורם ממשקיעים זרים.
- פיזור השקעות – על הקרן להשקיע לא יותר מ-25% מהיקף המימון הכולל של המשקיעים בחברה אחת.
- סוגי השקעות – על הקרן להשקיע בהשקעות מזכות. השקעות מזכות הן השקעות בחברות ישראליות, חברות שהן תושבות ישראל או חברות הקשורות לישראל בכך שעיקר פעילותן היא הקמה או הרחבה של התעשייה והמפעלים בישראל, כמו גם מחקר ופיתוח בתחומים שונים כגון ייצור, תחבורה, חקלאות, תיירות, מים, אנרגיה, טכנולוגיה, תקשורת, מחשוב, ביטחון, רפואה, ביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה. פעילות מזכה לא תכלול פעילות בתחום הנדל"ן בישראל.
לעניין זה, חברה הקשורה לישראל – חברה זרה שעיקר נכסיה ו/או פעילותה נמצאים בישראל. על אף האמור, אין להשקיע יותר מ-20% מהיקף סכום ההשקעות של הקרן בחברות ישראליות שביום ביצוע ההשקעה נסחרו בבורסה.
- היקף מינימלי של השקעות מזכות בישראל – על הקרן להשקיע סכום מינימלי בהשקעות מזכות, ועל ההשקעות להיות בהתאם לאחת מהחלופות הבאות, והחלופה הנבחרת תהיה הנמוכה יותר:
- לפחות 10 מיליון דולר כאשר לפחות 6 מיליון דולר מאלו יושקעו בחברות תושבות ישראל ו/או חברות זרות המחזיקות בחברות תושבות ישראל.
- לפחות 50% מהיקף סכום ההשקעות של הקרן כאשר לפחות 30% מכספי ההשקעות יהיו בחברות תושבות ישראל ו/או חברות זרות המחזיקות בחברות תושבות ישראל.
- הפרדה בין שותפים מוגבלים לשותף כללי – השותף הכללי בלבד רשאי לעסוק בניהול הקרן, והשותפים המוגבלים בקרן אינם יכולים ליטול חלק פעיל בניהול הקרן ובאיתור השקעות לקרן. כמו כן, השותפים המוגבלים לא יהיו בעלי זכויות הצבעה בוועדת ההשקעות של הקרן.
כאמור, תנאים אלו הם תנאים מצטברים. קרי, על הקרן לעמוד בכל אחד ואחד מהתנאים הללו על מנת לקבל את הסדרי המס הרלוונטיים מכוח סעיף 16(א) לפקודה וליהנות מפטור ממס.
בהתאם לקבוע בחוזר לעיל, ובהתקיים התנאים המפורטים, ההכנסות בגין מימוש השקעות מזכות תהיינה פטורות ממס עבור חלקם של המשקיעים הזרים והמוסדיים בה. לעניין זה, הכנסות מהשקעות הון סיכון כוללות הכנסות ממניות, ריבית ודיבידנדים.
מהי קרן פרייבט אקוויטי (Private Equity)?
קרנות השקעה פרטיות (פרייבט אקוויטי) מאוגדות בדרך של שותפות פרטית, והן בעלות מבנה דומה למבנה הקיים בקרנות הון סיכון. יודגש כי בשונה מקרנות הון סיכון המשקיעות בסטארט-אפים בראשית דרכם, קרנות פרייבט אקוויטי מתמקדות בהשקעה בחברות מבוססות יותר אשר לרוב כבר מניבות רווחים. כמו כן, בקרנות פרייבט אקוויטי ההשקעה מתבצעת בדרך כלל תוך רכישת מניות בחברת המטרה.
התנאים לקבלת הסדר המיסוי לקרן פרייבט אקוויטי לפי חוזר 10/2018
הסדר המיסוי כאמור, תחת סעיף 16(א) לפקודה, עשוי לחול גם על קרנות השקעות מסוג פרייבט אקוויטי, בתנאים דומים לאלו שפורסמו בחוזר לעניין קרנות הון סיכון ובשינויים המחויבים. לשם כך, רשות המיסים פרסמה חוזר נפרד לקרנות אלו – חוזר 10/2018.
בהתקיים שמונת התנאים המפורטים לעיל, ההכנסות בגין מימוש השקעות מזכות תהיינה פטורות ממס גם בקרנות פרייבט אקוויטי, עבור חלקם של המשקיעים הזרים והמוסדיים. עם זאת, בשונה מקרנות הון סיכון, הכנסות מדיבידנדים ומריבית, ככלל אינן נכללות כהכנסות הפטורות ממס וחלים עליהן הדינים הרלוונטיים – שיעור המס בגין הכנסות מדיבידנדים יהיה 15% ליחידים ושיעור מס חברות לפי הפקודה על משקיעים שאינם יחידים או שיעור המס בהתאם לאמנות המס, לפי הנמוך שבהם. הכנסות מריבית ימוסו גם כן לפי השיעור הקבוע בחוק.
בקצרה, ההסדרים שנקבעו בחוזרי רשות המסים (9/2018 ו‑10/2018) מאפשרים פטור ממס למשקיעים זרים ומוסדיים בקרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי בישראל, בכפוף לעמידה בתנאים מצטברים.
עמידה מדויקת בתנאים אלו מאפשרת לקרנות ליהנות מהטבות מס משמעותיות, תוך שמירה על שקיפות וציות לדין הישראלי.
לכן, מומלץ לכל קרן השקעות ולמשקיע זר לפנות לייעוץ מס מקצועי טרם ביצוע השקעות בישראל, כדי לוודא עמידה מלאה בדרישות החוק ולמקסם את היתרונות הקיימים.
למשרדנו ניסיון רב בליווי קרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי מהגדולות בישראל ובהשגת פטורים ממס למשקיעים זרים. כמו כן, משרדנו מסייע בהליכים דומים, כגון גיוס הון וצירוף משקיעים. צרו קשר עם צוות המיסוי שלנו לקבלת ייעוץ מותאם אישית.
שאלות ותשובות
מה ההבדל המרכזי בין קרן הון סיכון לקרן פרייבט אקוויטי?
קרן הון סיכון משקיעה בחברות צעירות וחדשניות אך סיכון גבוה, בעוד קרן פרייבט אקוויטי משקיעה בחברות מבוססות יותר.
האם כל המשקיעים בקרן זכאים לפטור ממס?
לא. הפטור ניתן רק למשקיעים זרים (תושבי חוץ) ולמשקיעים מוסדיים הפטורים ממס לפי סעיף 9(2) לפקודה. משקיעים ישראלים אינם זכאים לפטור זה.
מה נחשב "השקעה מזכה"?
השקעה מזכה היא השקעה בחברה ישראלית או בחברה זרה הקשורה לישראל, שעיקר פעילותה בישראל בתחומים כמו טכנולוגיה, תעשייה, אנרגיה, בריאות, חקלאות ועוד. השקעות בתחום הנדל"ן אינן נחשבות להשקעות מזכות.
מדוע חשוב לעמוד בכל התנאים שנקבעו בחוזרי רשות המסים?
יש לעמוד בכל התנאים שכן הפטור ממס ניתן רק לקרנות שעומדות בכל התנאים המצטברים. אי עמידה באחד מהם עלולה לבטל את הזכאות לפטור ולחייב את הקרן בתשלום מס מלא.
האם ניתן לשלב השקעות הון סיכון ופרייבט אקוויטי באותה קרן?
באופן עקרוני כן, אך מומלץ להפריד בין סוגי ההשקעות בצורה ברורה ולוודא שכל סוג השקעה עומד בתנאים הספציפיים החלים עליו לפי החוזרים הרלוונטיים (9/2018 ו-10/2018).
כיצד ניתן לוודא שהקרן עומדת בתנאים לקבלת הפטור?
מומלץ לפנות לייעוץ מס מקצועי המתמחה בתחום המיסוי הבינלאומי וקרנות השקעה, כדי להבטיח עמידה מלאה בדרישות רשות המסים ולנצל את ההטבות הקיימות במלואן.
