שוקלים רילוקיישן לחו"ל? מתלבטים אם לעזוב את ישראל? חקיקה חדשה תנסה למנוע מכם לעשות את זה
עכשיו יותר מתמיד, ישראלים רבים, שוקלים לבצע את התהליך של מעבר לעבוד מעבר לים. בגלל מורכבות התהליך, חשוב לבצע אותו עם ליווי צמוד ומקצועי בצורה הנכונה ובהתאמה מדויקת לנתונים האישים שלכם.
בימים אלו הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק דרמטית בעניין תיקון פקודת מס הכנסה לעניין קביעת מיהו תושב ישראל לצורכי מס. קישור לתזכיר החוק ניתן למצוא – בלינק הבא.
כיום, בהתאם להגדרות "תושב", או "תושב ישראל" ו-"תושב חוץ" שבסעיף 1 לפקודת מס הכנסה, נקבעת תושבותו של יחיד בהתאם למבחן איכותי אשר במסגרתו יש לבחון על בסיס אינדיבידואלי את מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של היחיד, ובהסתייע במספר חזקות הניתנות לסתירה.
מצב זה מאפשר נקיטת עמדה עם יתרון מס משמעותי לנישומים רבים שעוזבים את ישראל ובכך נחשבים לתושבי חוץ כבר ממועד העזיבה את ישראל לאור עמידה במבחן מרכז החיים. בבחינת מקום מרכז החיים של יחיד, נבחנים מאפיינים שונים לרבות מקום בית הקבע שלו, מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו הרגיל או מקום העסקתו הרגיל, מרכז האינטרסים הכלכליים שלו ומקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים.
כאשר נוצר מצב שנישום נחשב לתושב ישראל לאור עמידה בחזקת הימים משרדינו מצליח במקרים רבים להגן באמצעות חוות דעת על הנישום ולקבוע שהוא איננו תושב ישראל. אפשרות זאת כעת הולכת להתבטל לאור תזכיר החוק לתיקון פקודת מס הכנסה שהתפרסם בימים אלו ומציע לקבוע מספר חזקות חלוטות המתבססות בעיקר על מספר ימי השהייה של היחיד ומשפחתו בישראל, אשר בהתקיימן יראו ביחיד כתושב ישראל או כתושב חוץ, לפי העניין. לשם כך ייקבעו שני סוגים של חזקות חלוטות (שאי אפשר לסתור אותן) – הסוג הראשון, חזקות חלוטות אשר בהתקיימן יראו יחיד כתושב ישראל, והסוג השני, חזקות חלוטות אשר בהתקיימן יראו יחיד כתושב חוץ.
השפעת תיקון החוק על הדין הקיים
הצעת חוק זו מצד אחד יוצרת לנישומים וודאות ובכך אדם שיעמוד במבחן של ימי השהייה יכנס ללא עוררין לתחולת החוק וללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. מנגד, ישראלים רבים שעד כה לא עמדו בחזקת הימים אבל נכנסו לתחולת מבחן מרכז החיים קיבלו יתרון מס משמעותי בכך שלא התחייבו במס על הכנסותיהם מחוץ לישראל לאור עמידה במבחן מרכז החיים בלבד.
אם עד כה היה ניתן "לחמוק באלגנטיות" מרשת המס בישראל גם במקרים בהם שהה הנישום מספר ימים לא מועט הרי שכיום החזקה אינה ניתנת לסתירה.
לפי התזכיר, יקבע מנגנון חדש של "ימי שהייה משוקללים" לפיו:
- ימי שהיה בשנת המס יספרו במלואם. (יום אחד= יום אחד)
- ימי שהיה בשנה שלפני/אחרי שנת המס יספרו כשליש יום (יום אחד=1/3 יום)
- ימי שהיה בשנה השנייה שלפני /אחרי שנת המס נספרים כשישית יום (יום אחד=1/6)
מי תושב ישראל לפי התזכיר?
לפי התזכיר יקבעו חזקות חלוטות לקביעת תושב ישראל, ויחיד ייחשב תושב ישראל אם התקיים אחד מאלה:
- יחיד ששהה בישראל 75 ימים או יותר בשנת המס והתקיים אחד מאלה:
- בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה שהה בישראל באופן מצטבר 183 "ימי שהייה משוקללים" או יותר.
- בשנת המס, בשנת המס הקודמת לה ובשנת המס העוקבת לה שהה בישראל באופן מצטבר 183 "ימי שהייה משוקללים" או יותר.
- בשנת המס ובשנתיים שעוקבות לה שהה בישראל באופן מצטבר 183 "ימי שהייה משוקללים" או יותר.
- יחיד ששהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס ובן זוגו הוא תושב ישראל, וגם התקיים אחד מאלה:
- בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה שהה בישראל באופן מצטבר תקופה של 140 "ימי שהייה משוקללים".
- בשנת המס, בשנת המס הקודמת לה ובשנת המס העוקבת לה שהה בישראל באופן מצטבר 140 "ימי שהייה משוקללים" או יותר.
- בשנת המס ובשנתיים שעוקבות לה שהה בישראל באופן מצטבר 140 "ימי שהייה משוקללים".
לפי התזכיר יקבעו חזקות חלוטות לקביעת תושב חוץ, ויחיד ייחשב תושב חוץ אם התקיים אחד מאלה:
- יחיד ששהה בישראל 74 ימים או פחות בשנת המס, והתקיימו כל אלה:
- בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה שהה באופן מצטבר 110 "ימי שהייה משוקללים" או פחות.
- בשנת המס, בשנת המס הקודמת לה ובשנת המס העוקבת לה שהה באופן מצטבר 110 "ימי שהייה משוקללים" או פחות.
- בשנת המס ובשנתיים שעוקבות לה שהה בישראל באופן מצטבר 110 "ימי שהייה משוקללים" או פחות.
- יחיד, שהוא ובן זוגו, שהו בישראל 90 ימים או פחות בשנת המס והתקיימו כל אלה:
- בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה שהו, הוא ובן זוגו בישראל, באופן מצטבר 125 "ימי שהייה משוקללים" או פחות.
- בשנת המס, בשנת המס הקודמת לה ובשנת המס העוקבת לה שהו, הוא ובן זוגו בישראל, באופן מצטבר 125 "ימי שהייה משוקללים" או פחות.
- בשנת המס ובשנתיים שעוקבות לה שהו, הוא ובן זוגו בישראל, באופן מצטבר 125 "ימי שהייה משוקללים" או פחות.
יש לציין כי לפי ההצעה כל המקרים שצוינו לעיל הם מקרים מובהקים שבהם די בספירת ימי השהייה לצורך קביעת תושבות, ואין בהם צורך לבחון את כלל המרכיבים האחרים במבחן מרכז החיים כדי לקבוע כי היחיד היה באותה שנה תושב ישראל או תושב חוץ, לפי העניין.
אך כל אותם במקרים שאינם נופלים בגדר המקרים המובהקים כאמור, למשל שהה בישראל 150 ימים, ימשיך לחול הדין הקיים, אשר לא הוצע לשנותו, הכולל את מבחן מרכז החיים, ובהתאם לפרשנותו על ידי בתי המשפט.
לאור האמור, ייתכנו מצבים בהם אדם שהה בישראל מספר נמוך של ימים אך משפחתו וכל עסקיו נמצאים במדינה הזרה אליה עבר והוא עצמו שהה במדינה מספר רב של ימים. על פי התזכיר, אותו אדם יחשב לתושב ישראל! אך גם על פי הדין הפנימי באותה מדינה, יטענו השלטונות כי אותו אדם הוא לחלוטין תושב המדינה היות ומרכז חייו נמצא שם.
במצב כזה, אין מנוס אלא לפנות אל האמנה למניעת כפל מס בין שתי המדינות ולבחון את תושבותו של אותו אדם על פי מבחני שובר השוויון לאמנה (אם ישנם). יצוין כי אמנת המס גוברת על הדין הפנימי ולכן לכאורה, למרות הסרבול, כנראה שלאותו תושב יהיה פתרון.
כאשר מדובר אשר איננה חתומה עם ישראל על אמנה למניעת כפל מס כלל, כדוגמת קפריסין. במצב כזה, הסיכון לתשלום של כפל מס הוא גבוה. קיימת סברה שמדובר על תיקון חקיקה שספציפית מגיע על מנת להשפיע על ההגירה הישראלית לקפריסין ולהקשות על ישראלים לעבור עם המשפחות לקפריסין.
לדעת רבים בתחום, זה לא מקרי שהחקיקה החדשה החלה בסמוך להשלכות ההפיכה המשטרית / הרפורמה המשפטית והמשיכה בזמן המלחמה. בעקבות ניסיון הרפורמה המשפטית ישראלים רבים שוקלים לעבור לחיות במקום קרוב מחוץ לישראל ועדיין לנסות להמשיך לנהל את עסקיהם בארץ. קפריסין היא אלטרנטיבה טובה, אך אין לה אמנת מס עם ישראל. משרדנו מנהל מגעים עם משרד האוצר לצורך ניסוח אמנה למניעת כפל מס ומייצג את קפריסין בהקשר זה. אם תעבור החקיקה החדשה והגדרת התושב אכן תשתנה, הדבר ימנע מישראלים רבים את האפשרות לעבור לקפריסין ועדיין לנהל את עסקיהם בישראל מבלי להגיע למצב של כפל מס. הערכת משרדנו שמדובר על תיקון חקיקה אשר עצירת הרילוקיישן לקפריסין היא אחת ממטרותיו מתחזקת לאור החריג הקיים בסעיף 1(ב)(ג) לתיקון אשר נותן הקלה משמעותית למדינות שלהן אמנה עם מדינת ישראל.
אנו מעריכים כי אם החקיקה תעבור, יהיו הרבה יותר מקרים שיגיעו לבחינת מבחן שובר השוויון באמנה וכן להליכי הסכמה הדדית בין המדינות מה שייצור סרבול מיותר ולעתים אף תשלום ממשי של כפל מס עד להגעת המדינות להסכמה ביניהן.
חשוב להדגיש שעדיין מדובר בתזכיר חוק לתיקון הפקודה שטרם חוקק בכנסת. על כן אם כבר עזבתם את ישראל אך, טרם השלמתם את תהליך הניתוק מול הגורמים הרלוונטיים כאן בישראל כגון: מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי או שאתם בכל מקרה שוקלים לעזוב את ישראל ולהעתיק את מגוריכם למדינות מחוץ לישראל מומלץ להקדים לטפל בתהליך הניתוק מול רשויות המס כאן בישראל טרם תיקון הפקודה.
מדוע חשוב כל כך העיתוי של הדיווח על ניתוק תושבות / רילוקיישן לחו"ל?
תושב ישראל שעובר להתגורר במדינת תושבות אחרת, כל זמן שלא ביצע דיווח למס הכנסה על ניתוק התושבות הרי שהוא מתחייב במס על כלל ההכנסות שהוא מפיק בישראל ומחוץ לישראל. כמו כן יהיה זכאי לנכות מהכנסתו החייבת ניכויים שונים על פי האמור בתקנות מס הכנסה ולדרוש את המס ששולם בחו"ל כזיכוי מחבות המס בישראל. גם אם כבר עזב את ישראל מבחינה טכנית והוא רואה את עצמו כתושב חוץ כל עוד הוא לא דיווח זאת לרשות המסים וביצע את כל תהליך הניתוק הוא בחשיפה למיסוי גם בישראל וגם במדינה אליה הוא עבר. מנגד, אם בוצע דיווח כדין על ניתוק התושבות הרי שבמעמד תושב חוץ ייתכן וייהנה מפטור מדיווח לרשות המיסים בישראל על הכנסות מעבודה שהופקו בחו"ל.
חשוב לציין שטרם העזיבה את ישראל חשוב לקבל ייעוץ מקצועי בענייני המיסוי במדינה אליה אתם עוזבים ולדעת מראש את השלכות המיסוי לגביכם ולגבי הפעילות העסקית שלכם במדינה האחרת. למשרדנו ידע וניסיון רב כמו גם קשרים ושיתופי פעולה רבים עם מספר רב של מדינות בעולם מה שמהווה יתרון בעת קבלת ההחלטה לאיזו מדינה לעבור תוך שקלול נכון ומדויק של מכלול ההיבטים הכלכליות והמיסויים שיחולו עליכם.
למידע נוסף לגבי תהליך ניתוק התושבות / רילוקיישן.
למידע נוסף לגבי תהליך מיסוי רילוקיישן.
פירמת נמרוד ירון ושות' מעניקה לווי מקצועי מלא של כל תהליך הניתוק מול כלל רשויות המס והגורמים השונים על מנת למזער את חשיפות המס בעת המעבר ולתת לכם להתאקלם במדינת היעד "בראש שקט" ובביטחון מלא. לשיחת ייעוץ ראשונית – צרו קשר.
