במאמר זה נסקור את היבטי המס במקרה של זכיה בפרס, מס על זכיה בשעשועון, מס על פרס במסגרת מקצועית, מס על פרס במסגרת אישית, מס על זכיה בלוטו, מס על זכיה בתחרות ריאליטי (האח הגדול, מאסטר שף, ישרדות) מס על זכיה בטוטו ומס על הגרלות מסוגים שונים.

מיסוי פרסים והגרלות הוא נושא שנוי במחלוקת בדיני המס בישראל. עד אמצע שנת 2003 בהתאם לתורת המקור, זכיות בהימורים, פרסים והגרלות נחשבו 'מתת שמים' והיו פטורות ממס בישראל. כחלק ממגמת התוכנית הכלכלית להרחבת בסיס המס בישראל, נוסף תיקון 134 לפקודה. החל מתיקון 134 לפקודה מס הכנסה [תחילה 1.7.2003], נוסף סעיף 2א לפקודה שנוסחו: "השתכרות או רווח…שמקורם בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים". מנוסח הסעיף אנו למדים כי הסעיף חל על תקבולים שמקורם באחת מהדרכים המנויות בסעיף, בלבד.

מנוסח הסעיף לעיל, עולה שאלה חשובה – מתי זכייה בפרס תחשב רווח שמקורו בפעילות נושאת פרסים ומתי מקור הזכייה אינו בפעילות נושאת פרס אלא מקורה במקור הכנסה אחר כגון עסק?

כלומר, האם הזכייה בפרס מושפעת מנתונים אישיים של הזוכה? או לחילופין כל שנדרש מהזוכה הוא להצטרף להתרחשות קיימת ובכך "לקנות" את סיכויי זכייתו?

>> התשובה לשאלה זו, תכריע בסיווג הפרס ותשפיע על המס שיחול על הפרס.  סיווג הפרס חשוב מאד והוא ייקבע בהתאם לאותו מרכיב המשפיע על הזכייה – אותו מרכיב שלמעשה הקנה את הזכאות לזוכה בפרס.

ניתן לסווג פרסים תחת שלוש קטגוריות:

1. כאשר הזכייה נובעת מיתרון אישי של הזוכה – התקבול שיתקבל יסווג בד"כ כהכנסה מעסק או משלח יד. במקרה של סיווג פרס כתקבול עסקי, המס שיוטל יהיה על פי מדרגות המס בשיעורים הרגילים (מס שולי).
2. ככל שהתקבול התקבל בעקבות זכייה אקראית בהגרלה, ללא שיש לזוכה השפעה מיוחדת על זכייתו, התקבול שיתקבל יסווג כפרס עליו חל סעיף 2א לפקודה. במצב זה, המס שיתחייב בגינו יהיה בשיעור 35%. 
3. פרס המתקבל במסגרת אישית ו/או פרס המתקבל ממקור אחר שאינו נמנה במסגרת סעיף 2א לפקודה המוזכר, לא ייחשב כהכנסה חייבת ומשכך לא יוטל מס בגינו. רוב חוות הדעת שאנחנו מספקים בודקות האם אכן ניתן להכיר בתקבול שנתקבל כפרס שנתקבל במסגרת אישית.

פטור ממס על זכיה בפרס או בהגרלה – מעודכן 2024:

תקבול המתקבל מפעילות נושאת פרסים – סיווג מקור ההכנסה לצרכי מס

כאמור, הקונפליקט העיקרי הוא ביחס לקריטריונים העומדים בבסיס הזכאות לקבלת פרס ומידת מעורבותו או היעדר מעורבותו האקטיבית של הזוכה בפרס בעצם השתתפותו בפעילות מזכה בפרס. זאת להבדיל מתקבול המתקבל במסגרת פעילות עסקית מבוססת ידע וכישורים, שבמצב כגון זה, יסווג התקבול כהכנסה ממשלח יד/ הכנסה מעסק החייבת במס מכח סעיף 2(1) לפקודה, כאשר המס שיוטל תחת סיווג זה יהיה על פי מדרגות מס.

בעניין זה, ידועה עמדת בית המשפט (פסק הדין בעניין ברוך משולם נ' פקיד שומה ת"א 1). בין המבחנים שהתפתחו בפסיקה, המשמשים להבחנה בין פרס ניטרלי לבין פרס המאופיין כפעילות עסקית: אינטרס המתחרה להשתתפות בפעילות ככלי לקידום עסקו ולפרסו מומחיותו, ביצוע עבודה עסקית או מחקרית של המתחרה לשם השתתפותו בתחרות. המכנה המשותף בין המבחנים השונים, הוא יתרונו האישי והאינטרס העסקי של המשתתף בתחרות והיעדר ניטרליות.

בהתאם, במהלך השנים, פרסמה רשות המיסים הוראות ביצוע וחוזרי מס הכנסה, על מנת להבהיר את עמדתה בנושאים אלו. חוזר מס הכנסה מספר 21/90 "מלגות מענקים ופרסים כהכנסה" המאמץ את עמדת בית המשפט בעניין משולם שעל אף שפרסים הם מתת שמים, הרי שהפרס שבו זכה משולם התבסס על עיסוקו הרגיל. אחריו, פרסמה רשות המסים את הוראת הביצוע 19/90 – "פרסים לסוכנים וסוחרים כהכנסה וחובת ניכוי במקור".

בנוסף, רשות המסים פרסמה גם את חוזר מס הכנסה מס' 17/2004 – מיסוי הגרלות, הימורים ופרסים. חוזר זה סייע להסביר את הפרשנות הנכונה של סעיף 2א לפקודה לעמדת רשות המסים. חוזר זה הסביר את עקרונות המיסוי הפרסונלי והטרטוריאלי של הסעיף, והסביר על רווחים שאותם לא יראו כפרס. 

בהתאם, על פי החוזרים, ככל שלזוכה קיים יתרון אישי של כישורים, מיומנות, ידע ובקיאות כמרכיב מהותי הנדרש לשם הזכייה בפרס, הנטייה לראות בפרס כהכנסה עסקית. ככל שלזוכה לא נדרש יתרון אישי כדי לזכות בפרס – הנטייה תהיה לראות בפרס כתקבול אשר מקורו בפעילות נושאת פרסים בגינו יחול סעיף 2א לפקודה. כאשר הפרס מתקבל כ"מתת שמיים", לא ייחשב הוא כהכנסה חייבת ולא יוטל מס בגינו.

סיווג מוטעה של הפרס עלול לעלות לזוכה ב 35% מסכום הפרס שיקבל – אותם יידרש לשלם כמס. זאת, לעומת סיווג המזכה בשיעורי מס נמוכים יותר ואף במצבים מסוימים בפטור מלא ממס / פטור חלקי ולעתים אף קביעה כתקבול שאינו חייב במס. לפיכך, סיווג הפרס הוא קריטי.

לדוגמה – זכיה בפרס בתחרות ריאליטי חייבת במס מלא. הסיבה היא שכאשר אדם ניגש לתחרות – הוא עושה זאת מתוך מטרה לזכות בפרס. 

משרדנו עוסק בין הית, במתן חוות דעת מקצועיות בנושא מיסוי פרסים. ניתן לקרוא כתבה ממאקו לגבי מס על זכיה – לחץ כאן

לשם ההדגמה – מיסוי פרסים והגרלות נפוצים בישראל:

הפרסים העיקריים שבהם קיימת מחלוקת לעניין המיסוי הם:

פרס ישראל, פרס קרן וולף, פרס דן דוד, פרס א.מ.ת., פרס הספורט הישראלי, פרס מפעל חיים, אליפות העולם בהתעמלות אמנותי, המכביה, גראנד סלאם (ג'ודו), גראנד סלאם (טניס), גראנד פרי, אליפות העולם בג'ודו, גביע העולם בכדורסל, אליפות העולם בשחייה, אליפויות העולם בכדורסל נשים, אליפות העולם בפוקר, אליפות העולם באקרובטיקה, אליפות אירופה בשחייה, אליפות אירופה בשחמט, גביע העולם בשחמט, פרס ביאליק ,פרס האקדמיה ללשון העברית על שם ציפורה וזאב בן-חיים, פרם אקו"ם, פרס בהט, פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על שם בן-יצחק, פרס ברנר, פרס ברנשטיין, פרס ברנשטיין- רומן עברי מקורי, פרס לאה גולדברג ,פרס גפן, פרס טשרניחובסקי, פרס יצחק שדה לספרות צבאית, פרס ירושלים פרס לייטרסדורף לאומנויות, פרס ניומן, פרס רעיית הנשיא לשירה עברית, פרס ספיר, פרס עגנון לאמנות הפרוזה, פרס עינת, פרס עמינח, פרס עקביהו, פרס צ'צ'יק, תחרות הסיפור הקצר של "הארץ"

פרס משרד החינוך והתרבות , פרס יהודה עמיחי, פרס היצירה לסופרים עבריים, פרסי שר התרבות והספורט בתחום היצירה הספרותית העברית, פרס דבורה עומר, פרס ישראל בתחום הזמר העברי ,פרס רכטר ,פרס האמן הצעיר ,פרס עידוד היצירה לאמנות פלסטית, פרס מפעל חיים בתחום האמנות הפלסטית ,פרס אמנות הקולנוע, פרס ליוצרים ומבצעים בתחום המחול.