עולה חדש בישראל עשוי להיות זכאי להטבות מס משמעותיות, ובראשן פטור ממס למשך עשר שנים על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל, פטור ממס על רווחי הון ממכירת נכסים בחו"ל, נקודות זיכוי ממס הכנסה והקלות במס רכישה. בשנת 2026 נכנסה לתוקף גם הטבה חדשה המאפשרת, בתנאים מסוימים, פטור ממס על הכנסות מעבודה או מעסק שהופקו בישראל, בהתאם לתקרות שנקבעו לשנים 2030-2026.
לצד ההטבות, החל משנת 2026 השתנו גם כללי הדיווח החלים על עולים חדשים ביחס להכנסות ולנכסים מחוץ לישראל. לכן, חשוב להבחין בין פטור מתשלום מס לבין חובת הדיווח לרשות המסים.
במאמר זה נסקור את הטבות המס לעולים חדשים בישראל בשנת 2026, נפרט את תנאי הזכאות, נסביר כיצד ההטבות חלות על הכנסות, השקעות וחברות זרות, ונציג את הסוגיות שחשוב לבדוק לפני העלייה לישראל ולאחריה.
אילו הטבות מס מגיעות לעולה חדש בישראל? טבלת סיכום לשנת 2026
הטבת המס לעולים חדשים | משך ההטבה | עיקרי הזכאות |
פטור ממס על הכנסות מחו"ל | 10 שנים | הכנסות שמתקיימים לגביהן תנאי סעיף 14 לפקודה |
פטור ממס על רווחי הון מנכסים מחוץ לישראל | 10 שנים | בכפוף לסעיף 97; במכירה מאוחרת יותר עשוי לחול פטור יחסי |
פטור על הכנסות מסוימות מעבודה או מעסק בישראל | שנות המס 2030-2026 | לעולים הזכאים לפי הוראת השעה, עד תקרות שנתיות |
נקודות זיכוי ממס הכנסה | 42 או 54 חודשים | בהתאם למועד העלייה ולתנאי סעיף 35 |
שנת הסתגלות | שנה אחת | בכפוף לבחירה ולהודעה במועד |
הקלה במס רכישה | חלון זכאות של שנה לפני העלייה ועד 7 שנים לאחריה | בהתאם לסוג הנכס ולתקנות מס רכישה |
פטור על ריבית מפיקדון מט"ח בישראל | עד 20 שנים | בכפוף לתנאי מקור הכספים והפיקדון |
הקלות הנוגעות לחברות זרות | בהתאם להוראות הדין | בכפוף לסוג החברה, לשליטה ולניהול ולסיווג ההכנסות |
הטבות המס אינן חלות בהכרח באופן אוטומטי. הזכאות תלויה בין היתר במועד תחילת התושבות לצורכי מס, בסוג ההכנסה, במיקומה ובתנאים הספציפיים שנקבעו לכל הטבה.
מי נחשב עולה חדש לפי פקודת מס הכנסה?
לפי פקודת מס הכנסה, עולה חדש הוא יחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה. עם זאת, השאלה מתי אדם נחשב לתושב ישראל לצורכי מס אינה תמיד פשוטה, ולעיתים נדרשת בחינה מהותית של מכלול נסיבות החיים ולא רק של המועד הפורמלי או מספר ימי השהייה בישראל. כך, למשל, עשויות להתעורר שאלות במקרים של עלייה הדרגתית או כאשר אדם מגיע לישראל, בוחן את האפשרות להשתקע בה, עוזב לאחר תקופה ושב אליה שוב במועד מאוחר יותר.
לסוגיית התושבות יש חשיבות מעשית רבה, משום שהיא קובעת מתי מתחילה תקופת ההטבות ומתי מסתיימת. לכן, מי שנסיבות חייו נותרו מעורבות בין ישראל לחו"ל צריך לבחון היטב את מועד תחילת התושבות לצורכי מס.
חשוב להבחין בין המעמד של עולה חדש לפי חוק השבות לבין קביעת התושבות לצורכי מס הכנסה. לצורך תחילת תקופת ההטבות לפי פקודת מס הכנסה נבחן המועד שבו הפך היחיד לתושב ישראל, בהתאם למבחן מרכז החיים ולמכלול נסיבותיו האישיות, המשפחתיות והכלכליות. כך, למשל, אדם שקיבל תעודת עולה אך ממשיך להתגורר ולעבוד בעיקר בחו"ל עשוי לעורר שאלות שונות ממי שהעביר בפועל את מרכז חייו לישראל. גם במקרה של מעבר הדרגתי, שבו בני המשפחה עוברים במועדים שונים, חשוב לבחון את מועד תחילת התושבות ואת השלכותיו על תקופת ההטבות.
פטור ממס לעולה חדש לפי פקודת מס הכנסה
סעיף 14(א) לפקודת מס הכנסה קובע, ככלל, פטור ממס לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק במשך עשר שנים מהמועד שבו היו לתושבי ישראל, לגבי הכנסות שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל. הפטור חל, בכפוף לתנאי הדין, על כלל סוגי ההכנסות שמקורן מחוץ לישראל, ובכלל זה הכנסות פסיביות מדמי שכירות, ריבית, דיבידנד, תמלוגים וקצבאות שמקורן בחו"ל, וכן הכנסות פירותיות מעסק, ממשלח יד וממשכורת, ובלבד שמקום ביצוע העבודה אינו בישראל.
לעניין רווח הון, לפי סעיף 97(ב)(1) לפקודה, קיים גם פטור ממס על רווח הון ממכירת נכס מחוץ לישראל, אם המכירה נעשית בתוך עשר שנות ההטבה ובכפוף לתנאי הדין. אם הנכס נמכר לאחר תום תקופת עשר השנים, עשוי לחול פטור על החלק היחסי של הרווח שנצמח עד תום תקופת ההטבה, כך שחבות המס בישראל תחול רק על הרווח שנצמח לאחר מכן, והכול בכפוף להוראות הדין ולנסיבות המקרה.
עולה חדש שממשיך לקבל הכנסות משכירות בחו"ל
נניח שאדם עלה לישראל בשנת 2026, לאחר שהתגורר במשך שנים בבריטניה, והוא ממשיך להחזיק בדירה בלונדון המניבה דמי שכירות בסך 2,000 ליש"ט בחודש. ככל שמדובר בהכנסה שמקורה בנכס מחוץ לישראל ומתקיימים תנאי סעיף 14 לפקודת מס הכנסה, דמי השכירות עשויים להיות פטורים ממס בישראל במשך עשר שנים ממועד תחילת התושבות. עם זאת, הפטור הישראלי אינו מבטל חבות מס שעשויה לחול בבריטניה. בנוסף, בהתאם לשינויי החקיקה החלים משנת 2026, יש לבחון בנפרד את חובת הדיווח בישראל על ההכנסה ועל הנכס.
בהקשר זה חשוב לזכור שהפטור אינו מוגבל בהכרח רק לנכסים או להכנסות שהיו קיימים לפני העלייה. במקרים מתאימים, גם הכנסות או זכויות שנוצרו לאחר העלייה עשויות להיכלל במסגרת ההטבות, לרבות נכסים שנרכשו לאחר מועד העלייה ונמכרו במהלך תקופת הפטור, וכן נכסים שהתקבלו בירושה בידי עולה חדש, והכול בכפוף לתנאי הדין ולנסיבות המקרה.
תכלית ההטבה היא למנוע מצב שבו עצם המעבר לישראל יוצר חבות מס על הכנסות ונכסים מחוץ לישראל שלא היו חייבים במס קודם לכן. לכן, מי שמחזיק נכסים, השקעות, מניות, חברה זרה או מקורות הכנסה מחוץ לישראל צריך לבחון כיצד כל הכנסה מסווגת והאם היא נכללת במסגרת הפטור.
חובת דיווח לעולה חדש משנת 2026
עד סוף שנת 2025 נהנו עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים, בתנאי הדין, לא רק מפטור ממס על הכנסות מסוימות מחוץ לישראל, אלא גם מפטור מחובת דיווח על הכנסות ונכסים מחוץ לישראל במשך עשר שנים.
במסגרת תיקון 272 לפקודת מס הכנסה בוטל הפטור המיוחד מדיווח ביחס למי שהפכו לתושבי ישראל לראשונה או לתושבים חוזרים ותיקים החל מיום 1 בינואר 2026. משמעות השינוי היא שהפטור המהותי ממס על הכנסות מחו"ל עשוי להמשיך לחול, אך הוא אינו מקנה עוד כשלעצמו פטור מדיווח על אותן הכנסות ונכסים.
עם זאת, חשוב להבחין בין ביטול הפטור המיוחד מדיווח לבין עצם החובה להגיש דוח שנתי. לא כל עולה חדש נדרש אוטומטית להגיש דוח שנתי רק משום שהפך לתושב ישראל בשנת 2026. חובת ההגשה נקבעת בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה ותקנות הפטור מהגשת דין וחשבון, ובהתחשב בהכנסות, בהחזקות ובנסיבות האישיות של הנישום.
לכן, עולה חדש המחזיק חשבונות בנק, תיקי השקעות, נדל"ן או חברות מחוץ לישראל צריך לבחון אילו חובות דיווח חלות עליו, אילו פרטים יש לכלול בדוח ובאילו מקרים עשויה להידרש גם הצהרת הון.
מה ההבדל בין מי שעלה לפני שנת 2026 לבין מי שעלה בשנת 2026?
נושא | תושבות שהחלה עד סוף 2025 | תושבות שהחלה מ-1.1.2026 |
פטור מהותי ממס על הכנסות חוץ | ככלל, 10 שנים | ככלל, 10 שנים |
פטור מיוחד מדיווח על הכנסות ונכסי חוץ | ככלל, 10 שנים | בוטל |
חובת הגשת דוח שנתי | לפי הדין והפטורים החלים | לפי הדין הכללי, ללא הפטור המיוחד |
הצהרת הון | בכפוף להוראות הדין ולפטור המיוחד | ללא הפטור המיוחד, בהתאם לדרישה ולהוראות הדין |
שימו לב לצד השינויים המפורטים בטבלה, נכנסה לתוקף גם הוראת שעה המעניקה, בתנאים מסוימים, פטור ממס על הכנסות מעבודה או מעסק שהופקו בישראל בשנים 2030-2026. הוראת השעה חלה על עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים העומדים בתנאי הזכאות, כפי שפורט לעיל.
פטור חדש ממס על הכנסות בישראל לעולים חדשים – הוראת שעה לשנים 2030-2026
החל מיום 1 בינואר 2026 נכנס לתוקף חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ"ו-2026, המעניק בתנאים מסוימים פטור ממס על הכנסות מעבודה או מעסק שהופקו בישראל. מדובר בהרחבה משמעותית של ההטבות המסורתיות לעולים חדשים, שהתמקדו בעיקר בהכנסות שמקורן מחוץ לישראל.
ההטבה מיועדת לעולה חדש שהיה לתושב ישראל לראשונה, וכן לתושב חוזר ותיק, בתקופה שמיום 5 בנובמבר 2025 ועד 31 בדצמבר 2026, בכפוף להגדרות ולתנאים שנקבעו בחוק. הפטור חל על הכנסות מזכות מיגיעה אישית, ובכלל זה הכנסות ממשכורת ומעסק, עד לתקרות שנתיות המשתנות במהלך שנות המס 2030-2026.
שנת המס | תקרת הפטור השנתית |
2026 | 600,000 |
2027 | 1,000,000 |
2028 | 1,000,000 |
2029 | 350,000 |
2030 | 150,000 |
על אילו הכנסות חל הפטור החדש?
הפטור חל על הכנסה מזכה מיגיעה אישית לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפקודת מס הכנסה, ובכלל זה הכנסות מסוימות מעסק, ממשלח יד וממשכורת. לעומת זאת, הוא אינו חל באופן כללי על כל סוגי ההכנסה בישראל. הכנסות פסיביות כגון דיבידנדים, ריבית ודמי שכירות אינן נכללות בהגדרת ההכנסה המזכה מכוח הוראת שעה זו. כמו כן, החוק כולל החרגות הנוגעות להכנסה אחרת כהגדרתה בסעיף 62א(ד) ולהכנסות המיוחסות מתאגידים שקופים, בכפוף לחריגים הקבועים בו.
כאשר ההכנסה מתקבלת מקרוב, חל הסדר מוגבל של תקרת פטור בסך 140,000 ₪ לכל אחת משנות המס 2026–2029, במקום התקרות הרגילות לאותן שנים. בשנת 2030 חלה התקרה הקבועה לאותה שנה. קיימות גם הוראות מיוחדות ביחס להכנסה של חברה זרה מפעילות בישראל ומגבלה הנוגעת למי שחדל להיות תושב ישראל בשנים מסוימות.
להרחבה בנושא קראו גם את המאמר "פטור חדש ממס על הכנסות בישראל לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים".
שנת הסתגלות, נקודות זיכוי והטבות נוספות לעולה חדש
שנת הסתגלות לעולים חדשים
סעיף 14(ב) לפקודת מס הכנסה מאפשר לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק לבחור, בתנאים הקבועים בדין, בשנת הסתגלות שבמהלכה לא ייחשבו לתושבי ישראל לצורכי הפקודה, אף אם עברו להתגורר בישראל. מטרת ההסדר היא לאפשר ליחיד לבחון את השתקעותו בישראל מבלי שתושבות המס הישראלית תחול עליו באופן מיידי. את הבחירה יש להודיע בתוך 90 ימים ממועד ההגעה לישראל, באמצעות טופס 1130 של רשות המסים. אם בתום השנה היחיד ממשיך להתגורר בישראל והופך לתושב ישראל לצורכי מס, שנת ההסתגלות תובא בחשבון במניין עשר שנות ההטבה. חשוב להדגיש ששנת ההסתגלות היא הסדר לעניין מס הכנסה, ואין להסיק ממנה באופן אוטומטי על המעמד בביטוח הלאומי, במערכת הבריאות או לצורכי דינים אחרים.
ההחלטה אם לבחור בשנת הסתגלות עשויה להשפיע על מיסוי הכנסות ונכסים, על עסקאות המתוכננות בסמוך למועד העלייה ועל תחילת תקופת ההטבות. לכן חשוב לבחון את ההשלכות לפני הגשת ההודעה.
נקודות זיכוי לעולים חדשים
נוסף על הפטורים ממס על הכנסות מסוימות, סעיף 35 לפקודת מס הכנסה מעניק לעולים חדשים נקודות זיכוי נוספות, המפחיתות את מס ההכנסה שעליהם לשלם בישראל. מספר נקודות הזיכוי ותקופת הזכאות תלויים במועד העלייה.
בשנת 2026 שוויה של נקודת זיכוי אחת הוא 242 ₪ לחודש, שהם 2,904 ₪ לשנה. שווי ההטבה בפועל תלוי בגובה המס שהעולה חייב בו ובאפשרות לנצל את נקודות הזיכוי.
תקופה ממועד העלייה | נקודת זיכוי בגין שנת זכאות מלאה בתקופה | שווי חודשי ממוצע בשנת 2026 |
12 החודשים הראשונים | 1 | 242 ₪ |
18 החודשים הבאים | 3 | 726 ₪ |
12 החודשים הבאים | 2 | 484 ₪ |
12 החודשים האחרונים | 1 | 242 ₪ |
מי שעלו לישראל לפני שנת 2022 זכאים, ככלל, למתכונת הקודמת של נקודות הזיכוי, שנפרסה על פני 42 חודשים: שלוש נקודות זיכוי בגין 18 החודשים הראשונים, שתי נקודות בגין 12 החודשים הבאים ונקודה אחת בגין 12 החודשים האחרונים, במונחים של שנת זכאות מלאה בכל תקופה.
ככלל, מניין חודשי הזכאות מתחיל ממועד העלייה ונמשך גם אם לעולה אין באותה תקופה הכנסה חייבת במס. עם זאת, תקופות שירות סדיר בצה"ל ולימודים במוסד על־תיכוני עשויות שלא להיכלל במניין, בהתאם לתנאים הקבועים בדין.
שכיר יכול לממש את ההטבה באמצעות מסירת הפרטים והאישורים הנדרשים למעסיק במסגרת טופס 101. אם נקודות הזיכוי לא נוצלו, ניתן לבחון הגשת בקשה להחזר מס או לממשן במסגרת הדוח השנתי, לפי העניין. ההטבה יכולה להיות רלוונטית גם להכנסות חייבות שאינן ממשכורת.
פטור ממס על ריבית מפיקדון מט"ח
במקרים מסוימים, עולה חדש עשוי להיות זכאי גם לפטור ממס על ריבית מפיקדון במטבע חוץ בבנק בישראל לתקופה של עשרים שנים מיום עלייתו לישראל, ובלבד שמקור הכספים שהופקדו בפיקדון הוא בכספים שהיו בידיו בטרם הפך לתושב ישראל. מאחר שנבחנים גם תנאים נוספים הנוגעים למבנה הפיקדון ולאופי ההכנסה, חשוב לבדוק מראש את תנאי הזכאות.
לצורך קבלת הפטור יש לבחון את התנאים שנקבעו בתקנות, ובכלל זה מקור הכספים בפיקדון, המועד שבו הועברו לישראל, מועד הפקדתם ועמידה בדרישות הנוגעות לניהול הפיקדון. כמו כן, נדרשת הצהרה מתאימה לבנק, בין היתר באמצעות טופס 2402 של רשות המסים. לא כל פיקדון במטבע חוץ בבנק ישראלי מזכה באופן אוטומטי בפטור, ולכן רצוי לבדוק את תנאי ההטבה לפני העברת הכספים והפקדתם.
הקלות מס על פנסיה וקצבאות מחו"ל
עולה חדש המקבל קצבה בשל עבודה שביצע בעבר במדינה זרה עשוי ליהנות מהטבות המס הקבועות בסעיף 14 לפקודת מס הכנסה. נוסף על כך, סעיף 9ג לפקודה קובע הסדר מיוחד שלפיו, בתנאים הקבועים בו, המס בישראל על קצבה שמקורה מחוץ לישראל בשל עבודה במדינת חוץ לא יעלה על סכום המס שהיה משולם עליה במדינה שבה הופקה הקצבה אילו מקבל הקצבה היה נשאר תושב אותה מדינה.
יש להבחין בין סוגי קצבאות ומקורות תשלום שונים, לרבות פנסיה תעסוקתית, קצבה ממשלתית ותשלומים מקופות חיסכון פנסיוניות, ולבחון גם את הוראות אמנת המס הרלוונטית, ככל שקיימת. לא בכל מקרה יחול אותו טיפול מס, ולכן חשוב לבחון את סוג ההכנסה ואת הזכאות לפני תחילת קבלת התשלומים או ביצוע משיכה.
הטבות מיסוי מקרקעין לעולים חדשים
מס רכישה לעולה חדש בישראל – התנאים והמדרגות בשנת 2026
הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מספר 1/2023.
עולים חדשים עשויים להיות זכאים להקלה במס רכישה בעת רכישת דירת מגורים או נכס עסקי בישראל. ההקלה מוסדרת בתקנות מס רכישה, והיא תלויה בסוג הנכס, במועד הרכישה ובתנאי הזכאות.
בעקבות תיקון תקנות מס רכישה מאוגוסט 2024 נקבע בתקנה 12א מסלול ייעודי לעולה הרוכש דירת מגורים יחידה. ההקלה מאפשרת שיעור מס רכישה מופחת בהתאם למדרגות מיוחדות, ובכפוף לתקרת שווי וליתר התנאים. ככלל, חלון הזכאות מתחיל שנה לפני העלייה לישראל ומסתיים שבע שנים לאחריה.
מדרגות מס רכישה לעולה חדש הרוכש דירת מגורים יחידה בשנת 2026
שווי הדירה | שיעור מס רכישה |
עד 1,978,745 ₪ | 0% |
מעל 1,978,745 ₪ ועד 6,055,070 ₪ | 0.5% |
מעל 6,055,070 ₪ ועד 20,183,565 ₪ | 8% |
ברכישת נכס עסקי עשוי לחול מסלול הקלה אחר לפי תקנה 12, שבו שיעור מס הרכישה עומד על 0.5% עד לתקרת שווי של 1,988,090 ₪ ועל 5% בגין חלק השווי העולה על סכום זה, בכפוף לתנאי התקנה. כמו כן, עולים שעלו לפני תיקון התקנות עשויים להיות כפופים להוראות מעבר, ולכן יש לבחון את האפשרות להשתמש בהסדר המתאים לנסיבותיהם.
לפני רכישת דירה מומלץ להשוות בין מס הרכישה שיחול לפי מסלול ההקלה לעולה לבין המס שיחול לפי מדרגות דירת מגורים יחידה הרגילות, ככל שהרוכש זכאי להן. בחינת המסלול המתאים חשובה במיוחד כאשר מדובר בדירה יקרה, ברכישת נכס נוסף או במעבר הדרגתי לישראל.
עולה חדש שמחזיק בחברה זרה – מהן השלכות המס בישראל?
תוכנית עידוד יזמות עסקית – רבים אינם מודעים לכך שמשרד העלייה והקליטה מפעיל תוכנית לעידוד יזמות עסקית של עולים חדשים. התוכנית כוללת מתן הלוואות ושיחות ייעוץ שיאפשרו לעולים חדשים להקים עסקים, לעסוק ביזמות ולפתח עסקים קיימים. הסיוע מוענק בחמישה מרכזים עסקיים לעולים ותושבים חוזרים (מעלו"ת). לקבלת ייעוץ, ניתן לפנות באופן מקוון כאן.
סיוע לסטרטאפים – משרד העלייה והקליטה מעניק לעולים חדשים סיוע בהקמת סטרטאפים, החל משלב מיפוי הצרכים וכלה בגיבוש מודל עסקי, מימון הלוואות בתנאים מועדפים, ליווי עסקי ועוד. להגשת בקשה לסיוע בהקמת סטרטאפ לחצו כאן.
סייגים והערות
- נכס המתקבל במתנה– להבדיל מנכס שמתקבל בירושה (כפי שפורט לעיל), הכנסות המופקות מנכס שהתקבל במתנה לאחר מועד העלייה, לא יזכו להטבות מס.
- פעילות מעורבת – כאשר עולה חדש מקיים פעילות גם בישראל וגם מחוץ לישראל, יש לבחון היכן בוצעה העבודה בפועל, מהו סוג ההכנסה וכיצד יש לייחס אותה בין החלק הישראלי לחלק הזר. להרחבה בנושא קראו גם את המאמר "הכנסות מעורבות לתושב חוזר ותיק או עולה חדש – איך בוחנים את חבות המס בישראל".
- הטבות נוספות – מאמר זה התמקד בהטבות מס לעולים חדשים. חשוב לציין שמדינת ישראל משקיעה מאמצים רבים בעידוד עלייה בשורת הטבות נוספות – פטורים והנחות על רכישת רכב ויבוא אישי, פטור ממכס על ייבוא טובין, הנחות ארנונה, סיוע כלכלי (סל קליטה, דיור ציבורי והטבות סוציאליות) ועוד.
מה צריך לבדוק מבחינת מס לפני עלייה לישראל?
לפני עלייה לישראל כדאי לבחון את מועד תחילת התושבות לצורכי מס, את מקורות ההכנסה, את מקום ביצוע העבודה בפועל, את קיומה של פעילות דרך חברה זרה ואת המסמכים התומכים בתמונה העובדתית.
ההיערכות מתחילה לפני המעבר עצמו. צריך לבחון את מקורות ההכנסה, להבין היכן הפעילות תתבצע בפועל, ולבדוק אם חלק מההכנסות עשוי להיכנס להטבות הקבועות בדין או להוראת השעה. במקרים רבים, בדיקה מוקדמת מסייעת למנוע טעויות בדיווח ולבנות מתווה נכון להמשך הפעילות.
חשוב גם לזכור שלא כל נכס או הכנסה שמקורם מחוץ לישראל ייכנסו אוטומטית למסלול ההטבות, במיוחד במקרים של פעילות מעורבת או עבודה המבוצעת בפועל בישראל.
לפירמת נמרוד ירון ושות' ניסיון רב במיסוי ישראלי ובינלאומי, ובפרט בליווי עולים חדשים בסוגיות של תושבות לצורכי מס, חובת דיווח, הכנסות מחו"ל, הכנסות מעורבות ומבנים בינלאומיים.
אם אתם שוקלים עלייה לישראל ורוצים להבין אילו הטבות עשויות לעמוד לרשותכם ואיך נכון להיערך מול רשות המסים, מומלץ לבדוק את הדברים מראש.
לפגישת ייעוץ בנושא הטבות מס לעולים חדשים – צרו קשר.
שאלות ומידע רלוונטי
מי נחשב עולה חדש לצורכי מס?
עולה חדש הוא מי שהיה לתושב ישראל לראשונה. לצורך בחינת הזכאות בודקים גם את מועד תחילת התושבות בפועל ואת מרכז החיים.
האם כל הכנסה מחו"ל של עולה חדש פטורה אוטומטית?
לא תמיד. צריך לבדוק את סוג ההכנסה, אופן הפקתה, מקום ביצוע העבודה, מבנה הפעילות, והאם תנאי הפטור, בתקופת ההטבה, אכן מתקיימים במקרה המסוים.
האם יש פטור לעולה חדש גם על הכנסות מישראל?
נכון ל-2026 קיימת הוראת שעה מוגבלת שחלה על הכנסות מסוימות מעבודה או מעסק בישראל, בכפוף לתנאים ולתקרות שנקבעו בחוק.
האם עולה חדש חייב לדווח על הכנסה מחו"ל משנת 2026?
לא בהכרח. החל מיום 1 בינואר 2026, עולה חדש שהיה לתושב ישראל לראשונה אינו נהנה עוד מהפטור הגורף מדיווח על הכנסות, נכסים והתחייבויות מחוץ לישראל. לכן, גם אם הכנסה מחו"ל פטורה ממס לפי הוראות הפקודה, עדיין יש לבחון בנפרד אם חלה חובת דיווח לגביה.
האם אפשר לבחור בשנת הסתגלות לאחר העלייה לישראל?
במקרים המתאימים אפשר לבקש שנת הסתגלות, אך יש להגיש את הבקשה בתוך 90 ימים ממועד ההגעה או החזרה לישראל באמצעות טופס 1130. מאחר שמדובר בבחירה בעלת השלכות מס משמעותיות, מומלץ לבחון מראש אם היא מתאימה לנסיבות המקרה.
האם הפטור לעולה חדש על הכנסות מחו"ל חל גם על נכסים שנרכשו אחרי החזרה לישראל?
לעתים כן. ביחס לנכסים שמחוץ לישראל, הפטור עשוי לחול גם אם הם נרכשו לאחר החזרה, ובלבד שמתקיימים תנאי הדין ובוחנים כל מקרה לפי נסיבותיו.
האם קיימות הטבות נוספות לעולה חדש לגבי קצבה מחו"ל או ריבית על פיקדון במטבע חוץ?
כן. במקרים מתאימים עשויה לחול הקלה ביחס לקצבה שמקורה בעבודה בחו"ל, וגם פטור נפרד על ריבית מפיקדון במטבע חוץ בישראל, הכול בכפוף לתנאים שנקבעו בדין.






