תום תקופת הפטור לעולה חדש ותושב חוזר ותיק

10 שנות פטור ממס מכלל ההכנסות מחוץ לישראל. הפטור ניתן גם מתשלום המס וגם מדיווח על הכנסות ונכסים. אך מה קורה כאשר מסתיימות 10 שנות ההטבה, ואותם עולים ותושבים חוזרים חייבים בדיווח על כלל הכנסותיהם מכל מקום בעולם?

קיים ויכוח בעניין תחילת מועד קבלת ההטבות. ויכוח זה משפיע כמובן על עניין סיום תקופת ההטבות. כאשר נבחן עולה חדש או תושב חוזר ותיק העומד לפני סוף תקופת הפטור, נבדוק מתי ואיך החל להיות תושב ישראל, אילו נכסים קיימים ברשותו אשר נהנים מההטבות, באילו עסקים הוא מעורב וכיצד ניתן למקסם את ההטבות ובנוסף, למנוע מחלוקות עתידיות עם רשות המסים.

במאמר זה, נפרט את הפטורים שניתנו ואילו סוגיות עלולות לעלות בתום תקופת הפטור.

הכנסות פירותיות

סעיף 14(א) לפקודה קובע לעולה חדש ולתושב חוזר ותיק, פטור ממס במשך עשר שנים מהמועד בו נהיו תושבי ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק, על הכנסותיהם מכל המקורות, כפי שמנויים בסעיפים 2 ,2א ו-3 לפקודה (כדוגמת הכנסות מעבודה או עסק בחו"ל, הכנסות פסיביות לרבות ריבית, דיבידנד, קצבה, תמלוגים ודמי שכירות), שהופקו או נצמחו מחוץ לישראל.

בתום תקופת הפטור, כל ההכנסות יהיו חייבות בדיווח וחייבות במס. לכן, יש לתכנן מראש כיצד ניתן למקסם את הטבות המס הגלומות בפקודה לכל מקרה וסוג הכנסה. בתוך כך,

ייעשה סיווג ומיפוי של ההכנסות לצורך התכנון העתידי. לדוגמה, השקעה במדינות שהאמנה של ישראל עמן מקלה יותר וכו'.

רווחי הון

סעיף 97(ב)(3) לפקודה קובע כי עולה חדש או תושב חוזר ותיק פטורים ממס על רווח הון ממכירת נכסים שהיו להם מחוץ לישראל, אם נמכרו בתוך עשר שנים מהיום שהיו לתושבי ישראל, וללא קשר למועד רכישתם, משמע בין אם נרכשו לפני קבלת מעמד תושב ישראל ובין אם נרכשו לאחר מכן.

כמו כן, לפי סעיף 97(ב3)(3) לפקודה, תושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק פטור ממס על רווח הון שהיה לו במכירת נייר ערך של חברה תושבת ישראל שנייר הערך שלה אינו נסחר בבורסה בישראל במועד המכירה ובלבד שבמועד רכישתו של נייר הערך היה תושב חוץ.

לעניין תושב חוזר (רגיל), הפטור ממס על רווחי הון לפי סעיף 97(ב)(2) תקף למשך עשר שנים ממועד שובו לישראל, בגין מכירת נכס שרכש מחוץ לישראל בתקופת היותו של התושב החוזר במעמד תושב חוץ בלבד ולפני שחזר לישראל. הפטור ממס על רווח הון חל גם על "ניירות ערך מוטבים" (ני"ע ישראלים וזרים נסחרים בחשבון בנק אשר נרכשו בתקופת היותו תושב חוץ) בידי תושב חוזר.

הוראות סעיף 97(ב)(3) לפקודה, הקובעות כי בתום עשר השנים הפטור לעולה החדש או לתושב החוזר (ותיק או רגיל) לא יבוטל אלא יקטן באופן ליניארי. וכן הפסדים לא ינוכו בקיזוז, ממקום שאילו היה רווח היה פטור ממס.

חנ"ז וחמי"ז

עולה חדש ותושב חוזר ותיק מוחרגים מלהיכלל כתושבי ישראל בבחינת חנ"ז (חברה נשלטת זרה) או חמי"ז (חברה משלח יד זרה). כלומר שבשנות הפטור אותם תושבים, נחשבים כתושבי חוץ לצורך בחינת החברה (תנאי חמי"ז וחנ"ז).

כאמור, תושבים חוזרים ועולים חדשים לא נחשבים כתושב ישראל ועל כן לא משפיעים על היותה של חברה חנ"ז או חמ"יז. אך בתום הפטור, ייחשבו התושבים כתושבי ישראל והחברות ברשותן יהפכו לחמי"ז או חנ"ז בהתאם לאופיין.

ואומר, ככל שלא חולקו הכספים (הדיבידנדים) לתושבים אלו, בפועל בשנות הפטור– לא יעמדו לזכותם בתום התקופה כפטורים אלא ישולם מלוא המס על הסכומים המתקבלים בידם.

יש לתכנן ולחלק את הכספים בטרם נגמרת תקופת הפטור ככל שניתן. פורסמו עמדות חייבות בדיווח בסוגיה זו.

אלו הן מעט דוגמאות למצבים בהם ניתן לתכנן את המס ולנצל את הפטורים גם לאחר תום התקופה.

לסיכום, חשוב ביותר לתכנן מראש את סיום תקופת הפטור. למשרדנו ניסיון עשיר בסיוע לתושבים חוזרים ולעולים חדשים להפחית סיכוני מס בישראל ומחוץ לישראל ולמקסם את ההטבות הניתנות להם.