הניסיון של רשות המיסים להיאבק בחוסר הוודאות המיסוי בהייטק הישראלי
ביום ראשון, ה-2 לנובמבר 2025, הודיע משרד האוצר במסיבת עיתונאים על רפורמה מקיפה במיסוי ההייטק. הרפורמה נוצרה ביוזמה משותפת של משרד האוצר, רשות המיסים ורשות החדשנות. מטרתה העיקרית של הרפורמה, היא לתת ודאות ליחידים וחברות הפועלים בתעשייה.
הרפורמה מתייחסת לשלושה מישורים, קרנות הון סיכון, חברות הייטק ועובדי התעשייה. מאמר זה יתמקד בשינויים הצפויים לחברות ועובדי התעשייה. לקריאה על השינויים הצפויים במיסוי קרנות הון סיכון, לחצו כאן.
תעשיית ההייטק מהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של המדינה והרשויות ומשרד האוצר מעוניינים לשמר ולהגביר את האטרקטיבית של ישראל עבור חברות אלו. הרפורמה מכילה שינויים והבהרות, בעיקר באמצעות צעדי חקיקה ונהלי עבודה של רשות המיסים. חלקם פורסמו כבר וחלקם עתידים להתפרסם בעתיד הקרוב.
שינוי במיסוי חברות הייטק
השינויים במיסוי חברות הייטק מתייחסים לשני תחומים, רכישות ומיזוגים ופעילות של מרכזי מו"פ בישראל.
רכישות ומיזוגים
עסקאות רכישה רבות מבוצעות באופן של מיזוג החברה נרכשת לעץ החברות של החברה הרוכשת. במסגרת תיקון 279 לפקודה, שפורסם בתחילת 2025, הוצגו מספר הקלות בתנאים לביצוע מיזוג פטור ממס. בהתאם שונה יחס הגודל הנדרש בין החברה הרוכשת לנרכשת מ-1:9 ל-1:19. דבר המאפשר רכישה של חברות קטנות יותר.
בנוסף, סכום העסקה שבעלי המניות יכולים לקבל במזומן עלה מ-40% ל-49%. כמו כן, בעלי המניות יכולים למכור את מניותה של החברה הרוכשת באופן מיידי, מבלי להמתין מספר שנים.
מנהל רשות המיסים עדכן בנאומו כי במספר החודשים מאז שהשינוי נכנס לתוקף, פנו חברות רבות בבקשה לביצוע מיזוגים אלו.
מרכזי מו"פ
חברות רבות פועלות בישראל באמצעות מרכז מו"פ. מרכז מו"פ הוא חברה העוסקת בעיקר במתן שירותי מחקר ופיתוח לחברת האם הזרה (או חברה זרה אחרת בקבוצה). התשלום שמקבל מרכז המו"פ על שירותיו מבוסס על מנגנון הקוסט פלוס. כלומר התשלום שווה להוצאותיו בתוספת מרווח רווח קבוע. לדוגמה, אם הוחלט על מרווח רווח של 5% והוצאותיו הרלוונטיות הן 100, יקבל מרכז המו"פ 105 ויישאר עם רווח של 5.
בשנים האחרונות, עלו טענות כי תרומתם של מרכזי הפיתוח לרווחיה של הקבוצה הם משמעותיים מאד, יותר ממה שמיוחס להם. בעקבות זאת, פקידי השומה בוחנים את אופן התמחור של חברות אלו, והאם הוא ממשיך באופן מתאים את התרומה שלהם לרווחי הקבוצה. אם לדעת פקיד השומה התמחור לא תואם את התרומה, הוא רשאי להוציא שומה.
השומה מגדילה את הסכום המיוחס למרכז המו"פ הישראלי, הדבר נעשה באמצעות קביעת מרווחי רווח גבוהים יותר או שינוי שיטת התמחור לשיטה המבוססת על פרופיט ספליט. כלומר חלוקה של רווחיה חברת האם בינה לבין מרכז המו"פ. שינויים אלו מגדילים את רווחיו של מרכז המו"פ ואת חבות המס שלו בישראל.
דיונים אלו יצרו תחושת אי וודאות אצל החברות הרב לאומיות הפועלות בישראל. החברות הללו פעלו בישראל מנקודת הנחה שהן יודעות מה תהייה חבות המס שלהן. כך נוצר מצב ששומות המס יכולות לשנותה באופן ניכר. חוסר הוודאות הזה מוביל בתורו לחשש שלהן מלפעול בישראל, מצב שמדינת ישראל רוצה להימנע ממנו.
לאור זאת, פרסמה רשות המיסים בפברואר 2025, טיוטת חוזר שאמור לתת מענה לסוגיות הללו, החוזר הסופי פורסם ב-2 לנובמבר. עיקרי החוזר (בכפוף לתנאים של החוזר):
- אם פקיד השומה מעוניין להוציא שומה לחברה העומדת בתנאים המפורטים בחוזר, יצטרך ליווי או אישור של החטיבה המקצועית, סמנכ"ל תכנון וכלכלה ויועץ מקצועי לרשות המיסים ומנהל רשות המיסים. האישורים ספציפיים הנדרשים תלויים בנסיבות המקרה.
- הוצאת IP מישראל – לרוב חברות זרות הרוכשות חברות ישראליות מעוניינות להוציא את ה-IP שלהן מישראל. פעולה זו מעלה שאלות וויכוחים על שוויו של ה-IP. במסגרת החוזר, קובעת רשות המיסים כי בכפוף לעמידה בתנאיו של החוזר, שוויו יהיה עד 85% משווי העסקה (בהפחתת עלויות ותשלומים נוספים). בכך מבטלת טענות של נכס מס, שווי של 120% ועוד. החברה תפנה לחטיבה המקצועית בשביל לקבל אישור וודאות על הנושא. במסגרת האישור תאשר החטיבה המקצועית כי, עד תום שנת המס השביעית ממועד הסגירה של העסקה, שיטת ייחוס הרווח בגין פעילות המו"פ תהיה מבוססת על קוסט פלוס.
- מתן החלטת מיסוי פרטנית (רולינג) לחברה כי תמחור שרותיו של מרכז המו"פ נעשה בתנאי שוק. חברה ישראלית שמספקת שירותי מו"פ לצד קשור לא ישראלי, יכולה לפנות לחטיבה המקצועית בבקשה לאשר את התמחור.
- הסדרי APA – אם הצד הזר הוא תושב מדינה איתה לישראל אמנה למניעת כפל, החברה הישראלית יכולה להגיש בקשה להסכם בין מדינתי של מדיניות מחירי העברה שלה. ההסכם יכול להיות בין ישראל למדינה נוספת אחת או למספר מדינות.
בנאמו התייחס מנהל רשות המיסים לחוזר, פירט והסביר בו סוגיות. בין היתר הבהיר המנהל כי לאור משך הזמן האורך שלוקח בד"כ לרולינגים ובשביל לתת וודאות ולעודד נישומים לפנות לדרך זו, קיימת מגבלת זמן בה חייבת רשות המיסים לתת מענה. בהתאם, לרשות המיסים יש 180 יום לתת מענה, אם המענה לא התקבלה עד מועד זה, עמדתה של החברה תתקבל באופן אוטומטי.
בנוסף לחוזר התייחס מנהל רשות המיסים גם לנושאים הבאים:
- נכס שיווקי בחוק עידוד להשקעות הון – פקיד שומה שירצה לדון בנושאי נכס שיווקי תחת חוק עידוד השקעות הון יצטרך אישור על כך ממנהל החטיבה המקצועית.
- Pillar 2 – ביולי 2024 הודיע משרד האוצר, שהחל משנת 2026 יכול בישראל מס חברות מינימלי גלובלי בשיעור 15%. רשות המיסים עומלת בימים אלו על הבהרות בעניין השפעת נושא זה על חברות בתעשייה.
- סוגיית ה-QSBS של הנשיא טראמפ – רשות המיסים תפרסם בשבועות הקרובים את התייחסותה לנושא.
מיסוי עובדי הייטק ישראלים ששבים לישראל
נוהג מקובל בתעשיית ההייטק הוא שעובדים יוצאים לרילוקשיין של מספר שנים בחו"ל. במרבית המקרים עובדים אלו מחזיקים באופציות למניות, שיכולות להתחיל את תוקפת ההבשלה שלהן בתקופה מחוץ לישראל. המצב הנוכחי הוא שבעת מימוש האופציות לאחר חזרתם לישראל, הם יחויבו על כך במלוא המס, מבלי התייחסות לתקופה בה שהו מחוץ לישראל.
בהתאם לכך, הם יחוייבו במס שולי בעת המימוש (שכן לא מדובר באופציות במסלול רווח הון של סעיף 102 לפקודה). עניין זה גרם לישראלים רבים לאחר את שובם לישראל עד למועד המימוש. מדינת ישראל רוצה לעודד ישראלים לחזור לישראל, לכן במסגרת הרפורמה צפויים להיכנס שינויים משמעותיים. הרפורמה תעמיד בפני עובדים אלו שתי אפשרויות שמטרתן היא לקהל את חבות המס. האפשרויות שיוצעו לעובדים הן:
- בקשה לפיצול תקופת הרווח בין ישראל לחו"ל, כך שהחלק שהובשל מחוץ לישראל לא ימוסה בישראל.
- שינוי המסלול של האופציות ממסלול הכנסה מעבודה למסלול רווח הון. דבר שייקטן באופן משמעותי את חבות המס.
נשים לב, הדבר אינו רלוונטי לעולים חדשים או תושבי חוזרים ותיקים. אלא רק לישראליים ששהו שנים בודדות מחוץ לישראל.
רפורמת המיסוי מציגה שינויים נרחבים במיסוי תעשיית ההייטק וממחישה את המחויבות של מדינת ישראל לצמיחה של תעשיית ההייטק. וכן את הרצון למשוך ולעודד השקעות בישראל ובחברות ישראליות.
פירמת נמרוד ירון ושות' – מיסוי ישראלי ובינלאומי, מלווה קרנות, חברות הייטק, משקיעים ועובדים בתעשיית ההייטק בתכנון מס מותאם לנסיבותיהם הייחודיות. ליצירת קשר עם נציג ממשרדנו, לחצו כאן.
שאלות תשובות
מתי תיכנס הרפורמה לתוקף?
חלק מהשינויים כבר נכנסו לתוקף, והשאר צפויים להתפרסם בתקופה הקרובה.
מהי רפורמת מס ההייטק?
רפורמה מקיפה של רשות המסים ומשרד האוצר להסדרת מיסוי קרנות הון סיכון, חברות הייטק ועובדי התעשייה.
מה השינויים הצפויים במיסוי עובדים החוזרים לישראל?
ישראליים ששהו מחוץ לישראל לתקופה קצרה יחסית, יקבלו הקלה במיסוי אופציות שהבשלתן החלה מחוץ לישראל. הם יוכלו לבחור לחלק את הרווח בין זה הנצבר בישראל לזה הנצבר מחוץ לה או העברת המניות למסלול רווח הון.
מהי ההשפעה של הרפורמה על חברות הייטק?
ההשפעה הישירה היא ההקלה על ביצוע מיזוגים פטורים ממס, הסדרת ההתייחסות למרכזי מו"פ ועוד. ההשפעה העקיפה היא עידוד השקעות בחברות אלו באמצעות הטבות מס וכן הקלה על כוח עבודה ישראלי ומיומן לחזור לישראל. שני נושאים שיתרמו לפיתוח של התעשייה.
כיצד ניתן להיערך לשינויים במסגרת רפורמת המס בהייטק?
הכנה טובה לשינויים של הרפורמה היא לבצע בדק ולראות כיצד הרפורמה רלוונטית למקרה הספציפי שלכם. לצורך כך מומלץ לפנות ליועץ מומחה בתחום שיוכל לתת את המענה המדויק ביותר.
