רפורמה מקיפה במיסוי ההייטק הישראלי – שינויים במיסוי קרנות הון סיכון

הניסיון של רשות המיסים להיאבק בחוסר הוודאות המיסוי בהייטק הישראלי

ב-2 בנובמבר 2025, הודיע משרד האוצר, בשיתוף רשות המיסים והרשות לחדשנות על רפורמה מקיפה במיסוי ההייטק. מטרת הרפורמה היא לתת וודאות, ולשמר ולשפר את התחרותיות של ישראל עבור תעשיית ההייטק. הרפורמה מתייחסת לשלושה מישורים, קרנות הון סיכון, חברות הייטק ועובדים בתעשייה. במאמר זה נתמקד בשינויים הצפויים במיסוי קרנות הון סיכון. לקריאה על השינויים הצפויים עבור חברות ועובדי התעשייה, לחצו כאן.

תעשיית ההייטק מהווה מנוע צמיחה מרכזי בישראל, וקרנות הון הסיכון מהוות את המשקיעות המרכזיות בתעשייה. הקרנות מאפשרות לחברות צעירות בעלות סיכון גבוה לגייס הון ולהמשיך ולהרחיב את פעילותן. לכן, בשביל לשמור על צמיחה בתעשייה, חשוב לעודד ולהקל את הפעילות של קרנות הון הסיכון בישראל.

קרנות הון הסיכון נכנסו לישראל כבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת. למרות הנוכחות שלהן בישראל, לא הייתה להן וודאות על אופן המיסוי שלהן. כך משקיעי הקרנות, ביניהם משקיעים זרים, המעוניינים בקבלת וודאות זו היו צריכים לפנות לרשות המיסים. הפניה היא באמצעות רולינגים, המהווים הליך יקר וארוך.

לראשונה, במסגרת רפורמת המס ובשביל לעודד השקעה בישראל, מוסדר אופן המיסוי של קרנות הון הסיכון. זאת באמצעות חקיקה ותקנות חדשות העתידות להתפרסם עד לסוף שנת 2025. השינויים דנים במיסוי השותף הכללי (ה-GP), השותף המוגבל (ה-LP).

השינויים במיסוי השותף הכללי, ה-GP, בקרנות הון סיכון

השותף הכללי בקרן הון סיכון הוא בעצם השותף המנהל את הקרן. ברפורמה החדשה יש הבחנה בין שותף כללי תושב ישראל לבין שותף כללי תושב חוץ.

עד כה, מיסוי דמי ההצלחה של שותף כללי תושב ישראל היו תלויים בזהות והרכב המשקיעים. המס נע בין 25% ל-50%. וככל שיש יותר משקיעים פטורים/זרים, המיסוי הוא נמוך יותר. מצב שייצר העדפה להון זר על פני הון מקומי.

בשביל לתקן זאת, במסגרת הרפורמה, המיסוי בגין דמי ההצלחה לא יהיה תלוי בזהות המשקיע, ויעמוד על 27%. בנוסף, דמי הצלחה יהיו מסווגים הכנסה מיגיעה אישית. כלומר מס היסף שיחול עליהם הוא השיעור הנמוך, שנכון לשנת 2025 עומד על 3%. כמו כן, בוטל החיוב במע"מ על דמי ההצלחה.

מקובל מאד שהמשקיעים דורשים מהשותף הכללי דמי רצינות (skin in the game). כלומר שגם הוא ישקיע איתם, בד"כ באחוזים בודדים. ללא רולינג, השקעה זו הייתה ממוסה במס שולי מלא.  השינוי שהוצג הוא לראות ברווחים בעקבות דמי הרצינות האלו (אם הושקעו עד 10%) כרווח הון שימוסה ב-10%.

GP תושב חוץ, היה ממוסה ב-15% על דמי ההצלחה. מס זה ירד ל-10%. גם המע"מ בגין דמי ההצלחה עבור ה-GP תושב החוץ יבוטל. דמי הרצינות ייחשבו גם עבורו כרווח הון ובהתאם לסעיף 97(ב3) יהיו פטורים ממס בישראל.

השינויים במיסוי השותף המוגבל, ה-LP, בקרנות הון סיכון

השותפים המוגבלים בקרן הון סיכון, הם משקיעים פאסייבים. הרפורמה מבחינה בין שותף מוגבל תושב ישראל לבין שותף מוגבל  זר.

השקעות פאסיביות של שותף מוגבל תושב ישראל, ללא רולינג, היו ממוסות כהכנסה מעסק. במסגרת הרפורמה אם ההשקעה היא בחברת טכנולוגיה תושבת ישראל, ללא תלות באופן ההשקעה (באמצעות קרן, באופן ישיר וכו'), הרווח ימוסה כרווח הון.

LP תושב חוץ היה לעתים נקלע לטענות של מוסד קבע וסיווג הפעילות כאקטיבית. במסגרת הרפורמה, בדומה ל-LP ישראלי יראו ברווח כרווח הון, אשר יהיה פטור ממס בישראל.

השוואת שיעורי המס לפני ואחרי הרפורמה

*המספרים המוצגים בטבלה זו מתייחסים למצב בו לא ניתן רולינג.

לקריאה נוספת על אופן מיסוי קרנות הון סיכון כיום, לחצו כאן.

רפורמת המיסוי מציגה שינויים נרחבים במיסוי תעשיית ההייטק וממחישה את המחויבות של מדינת ישראל לצמיחה של תעשיית ההייטק. וכן את הרצון למשוך ולעודד השקעות בישראל ובחברות ישראליות. היתרון המשמעותי שלה הוא הוודאות הרבה שהיא מספקת. במסגרת הרפורמה לא יצטרכו לפנות לרולינג ממושך ויקר, אלא ידעו באופן ישיר מה המיסוי הרלוונטי.

פירמת נמרוד ירון ושות' – מיסוי ישראלי ובינלאומי, מלווה חברות, קרנות, משקיעים ועובדים בתעשיית ההייטק ומספק מענה מקיף לסוגיות המיסוי הרלוונטיות להם. ליצירת קשר עם נציג ממשרדנו, לחצו כאן.

שאלות תשובות