דקת מס – ניתוח פסקי דין במיסוי
מס רכישה במכרזי מחיר למשתכן ותיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין
בשבועות האחרונים פרשיית אשדר מול מנהל מיסוי מקרקעין חיפה חוזרת אל הכותרות בשנית. עשרות חברות יזמיות עדיין ניצבות מול אותה השאלה המרכזית בה עוסק פסק הדין – מה בדיוק "קניתי" כשזכיתי במחיר למשתכן והאם הזכייה היא באמת זכות במקרקעין שמחייבת מס רכישה?
נכון לפברואר 2026, ועדת הערר קבעה כי זכייה במכרזי מחיר למשתכן (בנסיבות שנדונו) אינה זכות במקרקעין, ולכן מס הרכישה ששולם על ידי היזם יושב לו
המחלוקת המהותית
במיסוי מקרקעין, מס רכישה הוא מס שמוטל כאשר נרכשת "זכות במקרקעין". במכרזי מחיר למשתכן, הזכייה של היזם מייצרת מערכת ייחודית מבחינת הרגולציה, והוויכוח הוא האם אותה מערכת שווה מבחינת החוק לרכישת זכות במקרקעין כמו בעסקת נדל"ן קלאסית בה לא צריך להתחייב למכור את הדירות במחיר סף מסוים.
- טענת היזמים: הזכייה במכרז היא תוצר של מנגנון תחרותי וממשלתי עם תנאים מיוחדים. לכן, לא באמת נרכשת זכות במקרקעין בפועל ולכן אין חובה לשלם מס רכישה.
- טענת רשות המסים: בסופו של דבר, נרכשה זכות משפטית/כלכלית שמפעילה את חוק מיסוי מקרקעין, ולכן יש מס רכישה.
מאחר שמדובר בעשרות מכרזים ובהיקפים מצטברים של מאות אלפי יחידות דיור, המשמעות הכלכלית עשויה להגיע למאות מיליוני שקלים
מה עשו יזמים בפועל?
בפועל, לא מעט חברות יזמיות פעלו בשני שלבים:
- דיווח ותשלום מס רכישה בשומה עצמית
בשלב הראשוני, רבות מהחברות דיווחו על הזכייה/ההתקשרות כעסקה החייבת במס רכישה ושילמו בהתאם – לעתים מתוך גישה שמרנית וניהול סיכונים, כדי להימנע מחשיפה לסנקציות, ריבית או מחלוקת מיידית מול רשות המסים.
- פנייה מאוחרת יותר בבקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק
לאחר שהתחדדה המחלוקת המשפטית והצטברו הליכים דומים בענף, הוגשו בקשות לתיקון השומה לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין, לעתים בעילה של טעות משפטית (כלומר: טענה כי החיוב המקורי במס רכישה נשען על פרשנות משפטית שגויה ביחס לסיווג הזכייה/ההתקשרות). חשוב לנו לדייק: תיקון שומה אינו פנייה כללית לרשות המסים. מדובר בהליך משפטי מסובך. בפועל, בקשות רבות נתקלות בקשיים חוזרים.
טעות משפטית
במיסוי מקרקעין, עילת "טעות משפטית" במסגרת בקשה לתיקון שומה נתפסת לעתים כטענה נקייה של פרשנות דין: אם העמדה המשפטית שעל בסיסה נערכה השומה אינה נכונה, יש מקום לתקן את השומה בהתאם. בפרקטיקה, רשות המסים נוטה לבחון את הבקשה לא רק דרך השאלה העקרונית מהו הדין הנכון, אלא גם דרך מכלול שיקולים יישומיים, שביניהם:
- מהי התשתית העובדתית שהוגשה בבקשת התיקון, והאם היא מספקת לבחינת העילה הנטענת.
- האם הבקשה הוגשה בתום לב ובמסגרת התנהלות עקבית, או שמא מדובר בניסיון לבצע שינוי עמדה בדיעבד לאחר שהתבררו השלכות המס.
- מה מידת ההצדקה לסטייה מעקרון סופיות השומה, שהוא עקרון יסוד בניהול מערכת המס.
בהקשר זה, מחלוקות כמו זו שהתעוררה בפרשת אשדר מדגישות נקודת חיכוך שחוזרת בתיקים רבים: עד כמה רשאית רשות המסים לדרוש מן הנישום, כתנאי לתיקון שומה בעילת טעות משפטית, פירוט והסברים באשר לנסיבות הדיווח המקורי (לרבות השאלה כיצד נוצרה אותה "טעות"), והאם יש מקום להבחין בין תיקון שומה לבקשת נישום לבין תיקון שומה המבוצע ביוזמת הרשות.
המסקנה: בקשת תיקון שומה בעילת טעות משפטית צריכה להיבנות לא רק סביב טיעון משפטי, אלא גם סביב תשתית עובדתית סדורה ונימוק שמטפל מראש בשאלות הצפויות של תום לב, הסתמכות וסופיות
הטענות השונות
- מנקודת המבט של היזמים – אשדר וחברות יזמיות נוספות טוענות שהזכייה במכרזי "מחיר למשתכן" וההתקשרויות שנלוות אליה לא בהכרח מהוות רכישת זכות במקרקעין לפי חוק מיסוי מקרקעין, ולכן מס הרכישה ששולם עשוי להיות מס ששולם ביתר. בהתאם, הן מבקשות לתקן את השומות לפי סעיף 85, בעילה של טעות משפטית. כלומר: השומה המקורית התבססה על סיווג משפטי שגוי של העסקה. בנוסף, היזמים מדגישים שכאשר מדובר במחלוקת רחבה ועקרונית, צריך להגיע למס אמת – הכרעה לפי המהות והדין – ולא לחסום תיקון שומות משיקולי פרוצדורה בלבד. היתרון של העמדה הזו הוא שהיא מציגה את הבקשה לתיקון שומה כצעד לגיטימי שמטרתו תיקון חיוב מס שגוי, ולא כ"מהלך בדיעבד" שנועד להשיב כספים בעקבות שינוי מגמה או שינוי אסטרטגי.
- מנקודת המבט של רשות המסים – רשות המסים טוענת שהזכייה במכרז והמערכת ההסכמית שנוצרת בעקבותיה כן מקימות זכות שחוסה תחת חוק מיסוי מקרקעין, ולכן יש חבות במס רכישה. במישור של תיקון השומה, הרשות מדגישה שתיקון שומה אינו ברירת מחדל אלא חריג, ושמירה על סופיות שומתית היא תנאי לתפקוד תקין של המערכת – הן ברמת הוודאות של הנישומים והן ברמת יכולת המדינה להסתמך על שומות ששולמו ולתכנן הכנסות. לכן, מי שמבקש לתקן צריך לעמוד בדרישות החוק, להציג תשתית עובדתית ומסמכים מלאים ולהצדיק למה יש לפתוח שומה שכבר דווחה ושולמה. הרשות גם נזהרת ממצב שבו משלמים מס "ליתר ביטחון" ואז מבקשים החזר בדיעבד כאשר מתגבשת עמדה משפטית אחרת.
הדעה המקצועית שלנו
מהניסיון שלנו בליווי יזמים וחברות נדל"ן, ברוב המקרים נקודת הכשל אינה בפרשנות המשפטית עצמה, אלא באופן שבו בקשת תיקון השומה מוגשת ומנוהלת מול רשות המסים.
הטעות הראשונה היא הגשת בקשה "יותר מדי" משפטית ופחות עובדתית. גם כאשר העילה הנטענת היא טעות משפטית, רשות המסים מצפה לראות תשתית מסודרת: תיאור כרונולוגי של שלבי העסקה והדיווח, המסמכים הרלוונטיים (מכרז, הסכמים, נספחים והתקשרויות נלוות), והסבר קוהרנטי שמחבר בין העובדות לבין הטענה המשפטית. כאשר החומר הזה חסר – הבקשה עלולה להידחות מטעמי סף, או להיכנס למסלול ממושך של השלמות, הבהרות ומחלוקות פרוצדורליות, עוד לפני שנוגעים בליבת הסוגיה.
הטעות השנייה היא תזמון. בדיני מיסוי מקרקעין ללוחות הזמנים יש משמעות מהותית: הם משפיעים על עצם האפשרות לפתוח שומה מחדש, על אופן הפעלת שיקול הדעת של הרשות, ולעתים גם על האסטרטגיה הנכונה בין תיקון שומה, השגה וערר. פנייה מאוחרת, או פנייה שנעשית ללא מיפוי מוקדם של חלונות הזמן והסטטוס הדיוני, נוטה להפוך תיק עקרוני לדיון כמעט טכני שבו המחלוקת נסובה סביב סמכות, מועדים ונטלים – במקום סביב השאלה האמיתית של החבות במס.
לכן, ההמלצה המקצועית שלנו היא להתייחס לבקשת תיקון שומה לפי סעיף 85 – במיוחד כאשר היא נשענת על טענת טעות משפטית ובסוגיה רוחבית כמו מחיר למשתכן – כאל מהלך משפטי-מיסויי מובנה: להכין תזה משפטית חדה, לבסס אותה בתשתית עובדתית מלאה וממוסמכת, ולהגדיר מראש אסטרטגיית ניהול הליך ריאלית, כולל ניהול ציפיות ביחס למשך ההליך ולשלב שבו ייתכן שיהיה צורך לעבור למסלול של השגה/ערר.
אם החברה שלכם זכתה במכרזי מחיר למשתכן ושילמה מס רכישה, או אם הגשתם בקשת תיקון שומה לפי סעיף 85 וקיבלתם דחייה – אנחנו ממליצים לא לנחש את הצעד הבא. אנחנו מלווים יזמים ובעלי חברות בתיקוני שומה ועררי מיסוי מקרקעין.
בפגישה מקצועית קצרה נוכל:
- למפות את המצב והמסמכים
- לזהות נקודות חולשה שניתן לתקן
- להציע אסטרטגיה ברורה מול רשות המסים (כולל תזמון נכון והיערכות להמשך ההליך)
שאלות ומידע רלוונטי
מה זה תיקון שומה לפי סעיף 85?
זה מנגנון שמאפשר בנסיבות מסוימות לבקש שינוי של שומת מס שנקבעה, לרבות בטענות של טעויות.
מה זו טעות משפטית בהקשר של תיקון שומה?
טענה שהשומה מבוססת על פרשנות משפטית שגויה. בפועל, רשות המסים עשויה לבחון גם תום לב, תשתית עובדתית והצדקה לפתיחה מחדש של השומה.
הבקשה לתיקון שומה נדחתה - אפשר לנסות שוב?
לעיתים כן, לפי נימוק הדחייה, מסמכים חדשים, מועדים בחוק, והמסלול הדיוני המתאים.





