רילוקיישן מישראל להולנד

הולנד מציעה מגוון יתרונות למהגרים השוקלים מעבר אליה, בין אם לצורכי תעסוקה, השקעה, לימודים או שיפור איכות החיים. המדינה מתאפיינת בכלכלה יציבה, איכות חיים גבוהה ומערכת חינוך מתקדמת. הולנד מספקת סביבה ידידותית לזרים הודות לשיעור הגבוה של תושבים דוברי השפה האנגלית ברמה גבוהה, תרבות מגוונת והטבות מס ייחודיות לזרים המפחיתות משמעותית את נטל המס. כל אלה הופכים את הולנד ליעד אטרקטיבי לישראלים המחפשים הזדמנויות חדשות.

עם זאת, המעבר להולנד, כמו כל מעבר למדינה זרה, כרוך באתגרים משמעותיים. אלה כוללים את הצורך להכיר את המערכת הביורוקרטית המקומית ולהבין באופן מקיף את ההשלכות המשפטיות, הפיננסיות והמיסויות הקשורות למעבר. מאמר זה מציג את השיקולים העיקריים שיש לבחון בקפידה טרם ביצוע המעבר.

מה כולל תהליך הרילוקיישן להולנד?

תהליך הרילוקיישן כולל מספר שלבים מהותיים.

ראשית, בחינה יסודית של אפשרויות התעסוקה בהולנד, עלויות המחיה (אשר משתנות בין ערים שונות), מערכת המס המקומית, אפשרויות החינוך לילדים, שירותי הבריאות הזמינים וגורמים חשובים נוספים.

שנית, יש לבחון האם ברצונכם לנתק את תושבותכם בישראל ואת ההשלכות הרבות הנובעות מכך. ניתוק תושבות ישפיע בין היתר על חובות מס הכנסה, ביטוח לאומי ותכנון עיזבון. עליך גם לתכנן כיצד לנהל את הכספים, הנכסים וביטוח הבריאות שלך. בהולנד, שירותי בריאות ציבוריים נגישים לכל התושבים, כולל זרים, באמצעות מערכת ביטוח בריאות חובה. משמעות הדבר היא שכל מי שגר או עובד בהולנד מחויב על פי חוק בביטוח בריאות, גם אם יש לו כיסוי בינלאומי קיים.

במקביל, עליכם להסדיר את מעמדכם החוקי בהולנד – קבלת היתר עבודה, תושבות זמנית או קבועה, ויזה או אזרחות, לפי העניין. לכל סוג ויזה יש דרישות שונות – גיל, השכלה, הכנסה, השקעה מינימלית, חוזה עבודה וביטוח בריאות וכו'. חיוני לבחור את הויזה המתאימה ביותר לנסיבות הספציפיות שלכם.

היבטי מיסוי ברילוקיישן להולנד

בכל מעבר למדינה זרה, עולה השאלה האם עדיין יהיו לכם חובות מס בישראל לאחר המעבר. התשובה תלויה בדרך כלל בשאלה האם ביטלתם את תושבותכם בישראל.

ניתוק תושבות

אחד הנושאים המרכזיים בתהליך הרילוקיישן הוא קביעת התושבות לצרכי מס. בישראל, תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו העולמיות, בעוד תושב חוץ חייב במס רק על הכנסות שהופקו בישראל. מעמד התושבות נקבע על פי "מרכז החיים", הנבחן באמצעות מבחנים איכותיים וכמותיים.

אם כוונתכם להשתקע בהולנד לטווח ארוך, כדאי לשקול ניתוק תושבות בישראל (הן במס הכנסה והן בביטוח לאומי). יש לשים לב כי תושבי ישראל המנתקים את תושבותם חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים.

לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה, תושב ישראל ייקבע על בסיס מכלול הזיקות, לפי שני מבחנים עיקרים:

• מבחן "חזקת הימים" – יחיד ייחשב כתושב ישראל אם שהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת מס אחת, או אם שהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס הנוכחית, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה היא 425 ימים או יותר. חזקה זו ניתנת לסתירה אם היחיד יוכיח כי למרות שהייתו בישראל, מרכז חייו אינו בישראל.
• מבחן "מרכז החיים" – המבחן המהותי, במסגרתו נבחנות כל הזיקות האישיות, המשפחתיות, הכלכליות, והחברתיות של היחיד. ביניהן: מקום המגורים הקבוע, מקום העיסוק הכלכלי, מקום האינטרסים הכלכליים ועוד.

יחיד שעומד במבחן חזקת הימים, כלומר נחשב תושב ישראל לפי מבחן זה, עליו להגיש למס הכנסה טופס 1348 – "הצהרה על תושבות" על מנת להצהיר על ניתוק התושבות ולפרט את נסיבות התומכות בכך שמרכז חייו אינו בישראל.

חשוב לציין כי ניתוק התושבות אינו אירוע חד-פעמי אלא תהליך מתמשך, ורשות המסים עשויה לבחון את סטטוס התושבות של היחיד גם שנים לאחר העזיבה. לכן, מומלץ לשמור תיעוד מפורט של כל הפעולות המעידות על העתקת מרכז החיים להולנד, ולהימנע מיצירת זיקות חדשות לישראל.

בימים אלו הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק דרמטית בעניין תיקון פקודת מס הכנסה לעניין קביעת מיהו תושב ישראל לצורכי מס.

לפי ההצעה יוגדרו חזקות חלוטות (שאינן ניתנות לסתירה) הקובעות את מספר ימי השהייה לפיהם ייחשב היחיד תושב ישראל,  ומבחן "מרכז חיים" ישמש כעזר רק במקרים שאינם נופלים בגדר המקרים המובהקים שנקבעו בחזקות.

לאור האמור, ייתכנו מצבים שיחיד שניתק את תושבותו בישראל ייחשב בשנים הבאות כתושב ישראל לצורכי מס, שכן די יהיה בספירת ימי השהייה במקרים רבים.

קישור לתזכיר החוק ניתן למצוא – בלינק הבא.

אמנת מס בין ישראל להולנד

בין ישראל להולנד קיימת אמנה למניעת כפל מס. האמנה נועדה בין היתר למנוע מצב בו אדם ישלם מס כפול על אותה הכנסה. האמנה מסדירה נושאים כגון קביעת תושבות במקרה של תושבות כפולה, שיעורי מס על הכנסות פאסיביות (דיבידנדים, ריבית ותמלוגים), ומיסוי הכנסות מעבודה.

על פי האמנה, הכנסות מעבודה שנצברו על ידי תושב ישראל העובד בהולנד ממוסות בדרך כלל בהולנד, בתנאי שהעבודה מתבצעת פיזית שם. עם זאת, במקרים מסוימים, אם העובד נמצא בהולנד פחות מ-183 ימים במצטבר בתקופה של 12 חודשים או המעסיק אינו תושב הולנד, ישראל רשאית לשמור על זכויות המיסוי. יש לבחון את המצב הספציפי באופן פרטני.

בנוסף, האמנה מתייחסת גם לתושבות כפולה במקרים בהם יחיד נחשב תושב לצורכי מס בשתי המדינות, ומציעה את הכללים הבאים כשובר שוויון לקביעת התושבות:

• היחיד ייחשב תושב המדינה בה עומד לרשותו בית קבע; אם יש לו בית קבע בשתי המדינות, יראוהו כתושב המדינה שיחסיו האישיים והכלכליים עמה הדוקים יותר ("מרכז האינטרסים החיוניים");
• אם לא ניתן לקבוע באיזו מדינה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, או אם אין לו בית קבע באף אחת מהמדינות, יחשב תושב במדינה שבה נוהג לגור;
• אם נוהג לגור בשתי המדינות, או באף אחת מהן, יחשב כתושב המדינה שהוא אזרח בה;
• אם ליחיד אזרחות בשתי המדינות, או באף אחת מהן, הרשויות המוסמכות של המדינות יגיעו להסכמה הדדית ביניהן.

לקריאת האמנה למניעת כפל מס בין ישראל להולנד – לחץ כאן.

מס יציאה (Exit Tax)

ישראלים העוזבים את ישראל עשויים להיות חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים. מס זה נועד על מנת לתפוס ברשת המס הישראלית את הרווח הגלום בנכסים שמוחזקים על ידי היחיד תושב ישראל.

על פי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, יחיד שחדל להיות תושב ישראל נחשב כאילו מכר את נכסיו ביום לפני ניתוק התושבות ("יום היציאה"). המס מחושב על הרווח הרעיוני – ההפרש בין מחיר הרכישה המקורי של הנכס לבין שוויו ביום היציאה.

מס היציאה חל על נכסים כגון: ניירות ערך ישראליים וזרים, זכויות בשותפויות ונכסים עסקיים, נכסים לא מוחשיים (כגון פטנטים, מוניטין וכד') וכו'.

מס היציאה אינו חל על נכסי מקרקעין בישראל (שימשיכו להיות ממוסים בישראל גם לאחר ניתוק התושבות).

ישנן שיטות שונות לחישוב ותשלום חבות מס יציאה, לכל אחת השלכות שונות על משלם המסים. העיתוי והמבנה של תשלומים אלה יכולים להשפיע באופן משמעותי על נטל המס הכולל. מומלץ להתייעץ עם מומחה מס בינלאומי לפני עזיבת ישראל על מנת לתכנן את אסטרטגיית המס האופטימלית לנסיבות הספציפיות ולמטרות הפיננסיות שלך.

כיצד ניתוק התושבות ישפיע על מיסוי הכנסות?

אם המעבר להולנד הוא זמני, היחיד נשאר תושב ישראל לצורכי מס ולא ניתן לנתק את התושבות. משמעות הדבר היא שהיחיד חייב במס בישראל על הכנסותיו מכל העולם וחייב בדיווח לרשות המיסים בישראל על כלל ההכנסות, לרבות הכנסות מהולנד.

ככל שלא מתבצע ניתוק תושבות ייתכן מאוד שניתן יהיה לדרוש זיכוי מס בגין מיסים ששולמו בהולנד, בהתאם לאמנת המס בין ישראל להולנד.

אם המעבר להולנד הוא לצמיתות וניתקתם את תושבותכם בישראל, תחול בישראל חובת מס רק על הכנסות שהופקו בישראל, כאשר יתר ההכנסות יהיו כפופות למס בהולנד.

להרחבה בנושא ניתוק תושבות לחץ כאן.

מערכת המס בהולנד

חוקי המס ההולנדיים אינם מספקים הגדרה ספציפית של תושבות עבור יחידים,  אלא קובעים אותה על בסיס כל מקרה לגופו. הקריטריונים העיקריים לקביעת תושבות כוללים: מיקום בית הקבע, מקום ביצוע העבודה, מקום מגורי המשפחה, רישום ברשויות המקומיות, מיקום חשבונות בנק ונכסים, משך שהייה בהולנד.

שיטת המיסוי בהולנד היא פרסונלית, לפיה תושבים לצורכי מס בהולנד חייבים דיווח ותשלום מס על הכנסותיהם מכל המקורות שהופקו בהולנד ומחוצה לה.

בהולנד, ההכנסה החייבת במס מחולקת לשלושה סוגים שונים, ולכל תיבה המכונה "box" קובעת שיעורי מס שונים בהתאם למקור ההכנסה וגובה ההכנסה.

תיבה 1: שיעורי מס עבור הכנסות מעבודה או מעסק

• הכנסה פטורה ממס עד לגובה של עד 38,441 אירו.
• 38,441-76,817 אירו – 35.82%.
• מעל 76,817 אירו – 49.5%.

תיבה 2: שיעורי מס עבור רווחי הון (שמקורם בזכויות של 5% או יותר)

• הכנסה פטורה ממס עד לגובה של 67,804 אירו – 24.5%.
• מעל 67,804 אירו – 31%.

תיבה 3: שיעור מס עבור חסכונות והשקעות.

• מס מחויב על תשואה שנתית משוערת, ולא על הכנסות בפועל מחיסכון והשקעות שהתקבלו. התשואה השנתית המשוערת כפופה לשיעור מס קבוע של 36% בשנת 2025, ללא שינוי משנת 2024. סף פטור ממס של 57,684 אירו חל בשנת 2025.

מס חברות

שיעור המס הסטנדרטי של החברות הוא 25.8%. ישנן שתי מדרגות הכנסה חייבות במס. שיעור נמוך של 19% חל על מדרגת ההכנסה הראשונה של 200,000 אירו. השיעור הסטנדרטי חל על עודף ההכנסה החייבת במס.

מס ירושה

בהולנד מוטל מס ירושה על נכסים שהועברו ליורשים לאחר פטירתו של תושב הולנד, כאשר שיעור המס נקבע לפי הקרבה המשפחתית וגובה הירושה. בני זוג וילדים משלמים 10%-20%, נכדים 18%-36% ויורשים אחרים 30%-40%, עם פטורים מסוימים בהתאם ליחסים.

רולינג 30% – הטבת מס בהולנד לזרים

בהולנד קיימת הטבת מס לעובדים זרים המכונה "רולינג ה-30%" מאפשר למעסיקים להעניק לעובדים זרים שהגיעו לעבוד בהולנד הטבה במס, במסגרתה עד 30% מהכנסתם החייבת במס ניתנת כקצבה פטורה ממס, במטרה לכסות הוצאות נוספות הנובעות מהמעבר להולנד. ההטבה נועדה למשוך עובדים מיומנים מחו"ל.

החל מ-1 בינואר 2025, שיעור ההטבה יעמוד על 30% לכל העובדים לשנים 2025 ו-2026, ומ-2027 יופחת ל-27%. כדי להיות זכאי להטבה, העובד צריך להתקבל לעבודה מחו"ל, להתגורר במרחק של יותר מ-150 ק"מ מהגבול ההולנדי לתקופה משמעותית לפני תחילת העבודה, ולהחזיק במומחיות שאינה זמינה בקלות בשוק העבודה ההולנדי. בנוסף, עליו לעמוד ברף שכר שנקבע (ללא ההטבה).

לעובדים שהחילו את הרולינג לפני 2024 קיימות הוראות מעבר, המאפשרות להם להמשיך ליהנות מההטבה בשיעור 30% לאורך כל תקופת הזכאות שנקבעה להם.

ביטוח לאומי

תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי. אם ניתק את תושבותו אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי, אך גם אינו זכאי לשירותי בריאות וזכויות סוציאליות בישראל.

בין ישראל להולנד קיימת אמנת ביטחון סוציאלי. ההסדר באמנה עם הולנד נועד למנוע מצב בו תושב ישראל יהיה כפוף בו זמנית לשתי המדינות ויחויב בתשלום דמי ביטוח בשתיהן או לחילופין לא זכאי לביטוח בשתי המדינות.

העברות כספים מישראל להולנד

יש לבחון את האפשרויות השונות להעברת כספים לחו"ל – העברות בנקאיות, כרטיסי אשראי בינלאומיים וכו'. לכל אפשרות יתרונות וחסרונות מבחינת עמלות, זמני העברה, שערי חליפין, מגבלות סכום ורגולציה. יש לשים לב לדרישות הדיווח לרשויות והבנקים, בהתאם לחוקי איסור הלבנת הון ותקנות בינלאומיות (FATCA, CRS). כמו כן, כדאי לפתוח חשבון בנק בהולנד מבעוד מועד.

לפי סעיף 170(א) לפקודה, בעת תשלום מישראל לתושב חוץ המהווה הכנסה חייבת יחול ניכוי מס במקור. לחובה זו יש מספר חריגים שבגינם אין חובה לפנות לרשות המיסים בבקשה לפטור מניכוי מס במקור.

בנוסף לכך, ישנן דרישות נוספות לעניין העברת כסף לחו"ל, כגון אישור רואה חשבון לעניין תשלום מיסים או מקור הכספים ועוד.

להרחבה בנושא קראו מאמר "העברות כספים מישראל לחו"ל"

פתיחת חשבון בנק בהולנד

פתיחת חשבון בנק בהולנד אפשרית לזרים, אך התהליך דורש דרכון תקף, ויזה/אישור תושבות, הוכחת כתובת במדינה, הוכחת הכנסה, ולעתים מסמכים נוספים.

חזרה לישראל

בעת החזרה לישראל, יש לבחון את ההשלכות השונות. אם ניתקתם תושבות, תוכלו להיות זכאים להטבות כתושב חוזר רגיל או ותיק (בהתאם לתקופת השהייה בחו"ל), כולל פטורים ממס על הכנסות והון שנצברו בחו"ל.

יש לקחת בחשבון גם את תקופת ההמתנה לשירותי בריאות (עד 6 חודשים), חידוש זכויות בביטוח לאומי, והטבות אפשריות ממשרד הקליטה.

בקצרה, רילוקיישן להולנד מציע הזדמנויות רבות, אך זהו תהליך מורכב הדורש תכנון מקצועי, ליווי אישי, והבנה מעמיקה בכל ההיבטים המשפטיים והמיסויים. מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום המיסוי הבינלאומי, על מנת לבצע תכנון מוקדם ומקיף אשר יבטיח מעבר חלק ומוצלח לחיים החדשים בהולנד.

פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה בניתוקי תושבות ובמתן ייעוץ מקיף בעת רילוקיישן למדינות זרות, כולל בהולנד. צוות המומחים שלנו יסייע לכם בתכנון מיסוי אופטימלי וניתוק תושבות. לייעוץ ראשוני – לחץ כאן.

שאלות ותשובות