חובות הדיווח והתיעוד במחירי העברה בישראל – המדריך המלא

תיעוד ודיווח הם חלק מרכזי ובלתי נפרד מתחום מחירי העברה. ללא תיעוד מתאים, חברה עלולה להתקשות להוכיח כי פעלה בהתאם לעיקרון אורך הזרוע. בישראל ובמדינות רבות בעולם, קיימות חובות דיווח ותיעוד ברורות. חשוב להבין מה הן החובות בהקשר זה. מטרת מאמר זה היא לספק סקירה בנוגע לחובות הדיווח והתיעוד במחירי העברה בישראל.

שיטת שלוש הדרגות לתיעוד (Three-Tiered Approach)

תיעוד מחירי העברה ברוב העולם מבוסס על שיטת שלוש הדרגות שהציג ארגון ה-OECD במסגרת פרויקט ה-BEPS (Base Erosion and Profit Shifting). שיטה זו כוללת חובות תיעוד שהיקפן גדל ככל שהכנסותיה של קבוצת החברות עולות.

שלוש הדרגות הן:

1. לוקל פייל (Local File) המכונה גם עובדת מחירי העברה או חקר תנאי שוק.
2. מאסטר פייל (Master File).
3. דו"ח ישות אם סופית (Country-by-Country Report).

מהו לוקל פייל (עבודת מחירי העברה)?

הדרגה הראשונה של חובת התיעוד, והרלוונטית ביותר לרוב החברות, היא הכנת לוקל פייל, המכונה בישראל עבודת מחירי העברה או חקר תנאי שוק. מסמך זה מתרכז בעסקאות בין הישות המקומית לבין צדדים קשורים זרים.

מטרתו לספק מידע מעמיק על עסקאות אלו, תוך התמקדות באופן תמחורן. על אף שהמסמך כולל גם מידע מסוים על הקבוצה שבה החברה פועלת, עיקר ההתמקדות היא בעסקאות הספציפיות של החברה המקומית.

בישראל הנושאים שצריכים להופיע בעבודת מחירי העברה מבוססים על תקנות ארגון ה-OECD ומפורטים בתקנות מס הכנסה לקביעת תנאי שוק.

בעולם קיימים ערכי סף שונים לחובת הכנת הלוקל פייל, ולא כל חברה המבצעת עסקאות בינלאומיות נדרשת להכינו. עם זאת, בישראל החובה להכין עבודת מחירי העברה חלה על כל עסקה בינלאומית בין צדדים קשורים, גם אם שווייה נמוך יחסית.

ברוב מדינות העולם אין חובה להגיש את העבודה באופן אוטומטי עם הדוח השנתי, אלא רק בעקבות דרישה ספציפית של רשות המסים. במקרה כזה, יש לספק את המסמך תוך פרק זמן מוגדר מראש, לרוב בין 30 ל-90 יום. בישראל, יש להגיש את העבודה לרשות המסים תוך 30 יום מקבלת דרישה.   

מאסטר פייל

המאסטר פייל מתרכז בפעילות הקבוצה הרב-לאומית כמכלול. מטרתו היא לספק סקירה רחבה על פעילותה העסקית של הקבוצה, ובכלל זה תיאור מדיניות מחירי העברה של הקבוצה, מנועי הרווח העיקריים, פירוט הנכסים הבלתי מוחשיים ועוד.

החובה להכין מאסטר פייל חלה בדרך כלל על קבוצות חברות גדולות יחסית, כך שחברות קטנות ובינוניות לרוב פטורות ממנה. בישראל, החובה להכין מאסטר פייל נכנסה לתוקף במסגרת תיקון 261 לפקודת מס הכנסה. החל משנת המס 2022, חברה ישראלית שהיא חלק מקבוצה רב-לאומית שמחזור הכנסותיה עמד על 150 מיליון ש"ח או יותר בשנה הקודמת, חייבת בהכנת התיעוד.

בדומה ללוקל פייל, רוב מדינות העולם אינן דורשות הגשה אוטומטית של מאסטר פייל. הגשתו נדרשת רק אם התקבלה דרישה מרשות המסים, וזהו המצב גם בישראל.

דו"ח ישות אם סופית

דו"ח ה-CbCR הוא רמת התיעוד הגבוהה ביותר, והוא רלוונטי לקבוצות רב-לאומיות גדולות מאוד. מטרתו היא לספק לרשויות המס מידע כולל על חלוקת ההכנסות, הרווחים, המסים ששולמו והפעילויות הכלכליות בין כל החברות בקבוצה, בכל מדינה ומדינה. בשונה מהלוקל והמאסטר פייל, את דו"ח ה-CbCR יש להגיש מדי שנה.

מרבית מדינות ה-OECD אימצו את החובה להגיש דו"ח CbCR כבר בשנת 2016. בישראל, החובה להגשת הדו"ח נוספה במסגרת תיקון 261 לפקודת מס הכנסה, והיא חלה החל משנת המס 2022.

קבוצות עם הכנסות מאוחדות של 750 מיליון אירו או יותר (או סכום מקביל במטבע המקומי) נדרשות בדרך כלל להגיש את הדו"ח במדינת התושבות של ישות האם הסופית של הקבוצה. בישראל, אם ישות האם הסופית של הקבוצה היא תושבת ישראל והכנסות הקבוצה עולות על 3.4 מיליארד ש"ח, תחול עליה חובת הגשה בישראל.

חבויות התיעוד – טבלת סיכום

חובות תיעוד נוספות

מעבר לשלוש דרגות התיעוד, חברות נדרשות לשמור תיעוד תומך נוסף להוכחת יישום עיקרון אורך הזרוע. תיעוד זה כולל, בין היתר, הסכמים בין-חברתיים, חשבוניות וכל מסמך אחר הרלוונטי לקביעת מחיר העסקה. חשוב לשמור מסמכים אלו כדי להציגם לרשות המסים במידת הצורך.

דיווח במסגרת הדוחות השנתיים

בנוסף לחובות התיעוד, חברות נדרשות לרוב לספק מידע על העסקאות הבין-חברתיות שלהן במסגרת הדוחות השנתיים המוגשים לרשויות המס.

בישראל, יש לצרף לדוח השנתי את הנספחים הבאים, בהתאם לנסיבות:

• טופס 1385 – הצהרה על עסקאות בינלאומיות. טופס זה יצטרכו להגיש חברות ויחידים להם עסקאות עם צדדים קשורים מחוץ לישראל. הטופס כולל מידע על העסקה ותמחורה.
• טופס 1485 – הצהרה על הלוואות בעסקאות בינלאומיות. חברות שבחרו להנפיק שטרי הון לחברות קשורות בהתאם לתנאיו של סעיף 85א(ו) יצטרכו להגיש טופס זה.
• טופס 1585 – הצהרה על היותו של הנישום חלק מקבוצה רב לאומית. חברות שהן חלק מקבוצה רב לאומית (כהגדרתה בסעיף 85א) נדרשות להצהיר על כך בטופס זה, ולספק פרטים אודות הקבוצה.
• טופס 1686 – דו"ח ישות אם סופית (להלן (CBCr בהתאם לסעיף 85ג(ג) לפקודה. טופס זה יוגש על ידי ישויות אם סופיות ישראליות של קבוצות רב לאומיות עם הכנסות של 3.4 מיליארד ₪ או יותר.

דוגמה מעשית – קבוצת ABC

קבוצת ABC היא קבוצה רב לאומית הפועלת ב-20 מדינות ברחבי העולם והכנסותיה המאוחדות עומדות על 5 מיליארד ₪. בראש הקבוצה עומדת חברת אבג הישראלית והיא גם ישות האם הסופית. חברת XYZ הבריטית ו-INC האמריקאית מספקות לה שירותי הפצה.

אילו מסמכים וטפסים תצטרך קבוצת ABC להכין ולהגיש בישראל?

קודם כל, חברת אבג תצטרך להכין עבודת מחירי העברה בנוגע לשירותי ההפצה המסופקים לה על ידי חברת XYZ ו-INC.

בנוסף, בגלל שהכנסותיה מעל ל-150 מילון ₪ היא תצטרך להכין גם מאסטר פייל.

לבסוף, מכיוון שהכנסותיה של הקבוצה עולות על 3.4 מיליארד ₪ וישות האם הסופית היא תושבת ישראל, החברה תצטרך להכין ולהגיש דו"ח ישות אם סופית.

מבחינת הטפסים שחברת אבג תצטרך לצרף לדו"ח השנתי:

1. טופס 1385 – בגין העסקאות עם חברת XYZ ו-INC.
2. טופס 1585 – לדווח על היותה קבוצה רב לאומית.
3. טופס 1685 – להגיש את דו"ח ישות האם הסופית.

חברות הפועלות בזירה הגלובלית ומבצעות עסקאות עם צדדים קשורים בחו"ל צריכות לא רק לוודא שהן פועלות בהתאם לעיקרון אורך הזרוע ומתמחרות את העסקאות בתנאי שוק, אלא גם להקפיד לתעד ולדווח על פעולותיהן כנדרש בחוק. אי עמידה בחובות אלו עלולה להוביל להטלת קנסות, לנטל הוכחה מוגבר מול רשויות המס ולחשיפות מס משמעותיות.

פירמת נמרוד ירון ושות' – מיסוי ישראלי ובינלאומי, מומחית במחירי העברה ומספקת מענה כולל בנושאים הקשורים למחירי העברה. ליצירת קשר עם נציג ממשרדנו, לחצו כאן.

שאלות תשובות