ישראל – הודו אמנת מס

פעילות עסקית בהודו

מעבר לעובדה שהודו היא אחת הכלכלות החזקות ביותר בעולם, היא גם בין המדינות בעלות הצמיחה המהירה ביותר. בשנת 2022, התמ"ג של הודו הגיע ל -3.5 טריליון דולר אמריקאי, מה שמציב אותה ככלכלה השישית בגודלה בעולם. חלק מהענפים הפופולריים ביותר בהודו כוללים מתן שירותים, ייצור, חקלאות, טכנולוגיה ועוד.

ענף ה"שירותים ציבוריים" במדינה משמעותי מאוד לתמ"ג של הודו, ומהווה חלק גדול מהפעילות הכלכלית והתעסוקתית במדינה. הוא כולל תת-מגזרים כגון טכנולוגיית מידע (IT), טלקומוניקציה, בנקאות ופיננסים, תיירות, בריאות ושירותים מקצועיים. ענף זה תורם מעל 50% לתמ"ג של הודו ויש לו שיעור צמיחה מוערך של 9.1% עד סתיו 2023.

להודו יש גם תעשיית ייצור משמעותית המהווה מרכיב הכרחי בכלכלת המדינה. מוצרים כגון מכוניות, טקסטיל, תרופות, כימיקלים ומוצרים הנדסיים תורמים 17% לתמ"ג הכולל של המדינה. למרות הירידה בשנים האחרונות, נכון לשנת 2022, ענף החקלאות, תורם גם הוא 17% מהתמ"ג של המדינה. עוד ראוי לציין כי ענף הטכנולוגיה בהודו משגשג ומצליח, כאשר מרכזים כמו בנגלור מושווים לעתים קרובות לעמק הסיליקון ולערים אופורטוניסטיות אחרות.

הסכמים בילטרליים בין הודו לישראל

בין ישראל למדינה נחתמו מספר הסכמים:

• הסכמי עידוד והגנה על השקעות.
• אמנה למניעת כפל מס.

הסכמי עידוד והגנה על השקעות

הודו וישראל חתמו על הסכם השקעות בינלאומי לקידום והגנה על השקעות בילטרליות בין שתי המדינות, שמטרתו היא טיפוח שיתופי הפעולה הכלכליים בין המדינות ומתן פתרון לסכסוכים הקשורים להשקעות. האמנה נחתמה ביום 29.1.1996 ונכנסה לתוקף ביום 18.2.1997. עם זאת, האמנה בוטלה על ידי הודו ב -23.3.2017, אך ההגנות על השקעות שהיו קיימות קודם לכן יהיו בתוקף עד 23.3.2031.

אמנה למניעת כפל מס

האמנה למניעת כפל המס נועדה לפתור מחלוקות בנוגע לכפל מס. האמנה הראשונה נחתמה ב-29.1.1996 ונכנסה לתוקף ב-1.1.1994. לעניין מס שנוכה במקור – האמנה נכנסה לתוקף מיום 1.7.1996.

האמנה השנייה שנחתמה נועדה לייעל את מניעת הטלת כפל מס מהאמנה הקודמת. היא נחתמה ב-14.10.2015 ונכנסה לתוקף ב-1.1.2017.

לקריאת האמנה בעברית לחצו כאן. יש לזכור שבגלל השפעות של אמנות מוטילטרליות כמו ה-MLI, חלק מהסעיפים באמנת המס אינם בתוקף.

תחולת ה-MLI

שתי המדינות חתמו על ה-MLI, מה שאומר שמתקיימים חילופי מידע אוטומטיים ביניהן. הודו וישראל חתמו על ההסכם בשנת 2017, ואשררו אותו ב-.

חשוב לציין כי ה-MLI גובר על האמנה למניעת כפל מס בין ישראל להודו. לכן, אם מי מהמדינות רוצה לקבוע מדיניות אחרת, עליהן לחוקק אותה באמנה ביניהן ולהתנות מהסעיפים המקבילים באמנה.

תושבות לצורכי מס בהודו

מגורים של יחיד

תושבות לצורכי מס בהודו נקבעת על בסיס בית הקבע של היחיד בשנת כספים מסוימת, חשוב לציין כי שנת הכספים לצרכי מס בהודו היא מה-1 באפריל עד ה-31 במרץ. בית קבע של יחיד נקבע על ידי נוכחותו הפיזית של אדם בהודו במהלך שנת הכספים ובשנים שקדמו לה.

להלן הקטגוריות השונות של בית קבע לצרכי מס בהודו:

תושב ותושב רגיל (ROR):

אדם נחשב תושב ותושב רגיל בהודו אם:

• • שהה בהודו במשך 183 ימים או יותר במהלך השנה הפיננסית.
  • שהה בהודו במשך 60 יום או יותר במהלך השנה הפיננסית ושהה בהודו במשך 365 ימים או יותר במהלך ארבע השנים הקודמות.
• תושבים מסוג זה חייבים במס בהודו על הכנסות מחוץ להודו.

תושב אך לא תושב רגיל:

אדם נחשב תושב אך לא תושב רגיל בהודו אם:

• הוא מוגדר כתושב הודו לפחות כשנתיים מתוך עשר השנים הפיננסיות הקודמות.
• הוא שהה בהודו למשך 729 ימים או פחות במהלך שבע השנים הפיננסיות הקודמות.

• יחיד חייב במס על הכנסה שנצברה בהודו והכנסה שהתקבלה או שנחשבת שהתקבלה בהודו.

תושב חוץ:

• אדם שאינו עומד בקריטריונים על מנת להיחשב תושב או תושב רגיל נחשב כתושב חוץ למטרות מס בהודו.
• תושב חוץ חייב במס רק על הכנסה שנצברה בהודו או הכנסה שהתקבלה או נחשבת שהתקבלה בהודו.

תושבות של חברה

תושבות המס של חברה בהודו נקבעת על פי מקום התאגדותה ומקום השליטה והניהול של ענייניה. להלן גורמי המפתח הקובעים את תושבות החברה לצורכי מס בהודו:

• חברה תושבת הודו – חברות תושבות הודו הן חברות שהתאגדו בהודו תחת חוק החברות (2013), או שהתאגדו על  ידי חוקים אחרים. חברות אלה חייבות במס על הכנסותיהם ברחבי העולם, הכוללות הכנסות שנצברו בתוך הודו וגם הכנסות שנצברו מחוצה לה.

• חברה זרה – חברות זרות בהודו מוגדרות תושבות חוץ לצורכי מס. עם זאת, במקרה שבו "מקום השליטה והניהול האפקטיבי" של החברה הזרה נמצא בהודו, החברה תיחשב כחברה מן המניין כמו חברה תושבת הודו, והיא תהיה חייבת במס על הכנסותיה להודו.

משטר המס בהודו

רשות המסים במדינה נקראת Income tax department

מס הכנסה: 0-30%

מיסוי חברות וסניפים: 40%

מע"מ: 5-28% (18% על רוב הסחורות והשירותים)

מס רווחי הון: 10/20%, 15/40%; 10/20/15%

ניכוי מס במקור

מס ירושה ומס עיזבון בהודו

בהודו לא חלים מיסי ירושה או עיזבון. בעבר היה קיים מס עושר, אך הוא בוטל ב-1 באפריל 2016. בנוסף, הודו ביטלה את מס המתנות בשנת 1998 אך חוקקה אותו מחדש בשנת 2004 עם שינויים מהותיים. על פי התיקון הנוכחי, כל אדם המקבל סכום כסף, מקרקעין או כל נכס אחר ללא תמורה או בתמורה שהיא פחות משווי השוק ההוגן של הנכס, חייב במס לפי פקודת המיסים בהודו.

פטור ממס מתנה חל על:

• כסף או רכוש שהתקבל מקרוב משפחה מדרגה ראשונה (חל גם על קרנות נאמנות שנפתחו על ידי קרובי משפחה).
• מתנה שהתקבלה לרגל נישואין.
• כסף או רכוש שהתקבל במסגרת צוואה או ירושה.

רילוקיישן

הודו מושכת אליה אנשי מקצוע ומומחים ממדינות מכל העולם משום ההזדמנויות העסקיות המצויות בה, הכוללות פוטנציאל לצמיחה כלכלית של והגישה לכוח עבודה זול ומיומן. לכן, הרבה חברות ויחידים בוחרים לפתוח במדינה סניפים ומפעלים. עם זאת, חשוב לציין כי באמצע שנת 2023 הודו עקפה את סין מבחינת גודל האוכלוסייה, וניתן לראות מגמת ירידה בהגירת תושבי חוץ להודו. בין השנים 2019 – 2023 קיימת ירידה של כ-3% כל שנה בתושבי החוץ שבוחרים לעבור להודו ולקיים שם פעילות עסקית.

למרות זאת, הודו עדיין מהווה יעד מאוד פופולארי להגירה בעיקר לנוודים דיגיטאליים, היכולים לעבוד מכל מקום בעולם, בין היתר בזכות יותר יוקר המחייה נמוך במדינה. בנוסף, בהודו קיימים חוקי מס נוחים מאוד לעניין ירושה, עיזבון ומתנות.

מיסוי מקרקעין בהודו

מיסוי מקרקעין בהודו כרוך במיסים והיטלים שונים המוטלים על עסקאות בעלות ונדל"ן. להלן ההיבטים המרכזיים של מיסוי מקרקעין בהודו:

מס רכוש:

מס רכוש, המכונה גם "מס בית" או "ארנונה", מוטל על ידי הרשויות המקומיות בהתבסס על דמי השכירות השנתיים או הערך המוערך של הנכס. המחירים ושיטות החישוב משתנים בין מדינות וערים הודיות. בעלי נכסים נדרשים לשלם מס זה מדי שנה לתאגיד העירוני הרלוונטי או לגוף השלטון המקומי.

מס בולים:

מס בולים הוא מס המוטל על העברות רכוש או מכירות במהלך הרישום, המשתנה בין מדינות. זה בדרך כלל אחוז מערך הנכס או סכום שטר המכירה. המחירים עשויים להיות שונים עבור נכסים למגורים ומסחר. רישום מסמכי רכוש מתבצעים בדרך כלל במשרד רשם המשנה.

מס רווחי הון:

מס רווחי הון חל בעת מכירת נכס, כאשר החבות נקבעת על פי תקופת ההחזקה וסיווגו כנכס הון לטווח קצר או ארוך. רווחים לטווח קצר (המוחזקים מתחת לשנתיים) חייבים בשיעור מס אחד, ואילו רווחים לטווח ארוך (המוחזקים שנתיים ויותר) חייבים בשיעור שונה. שיעורי המס על רווחי הון יכולים להשתנות בהתאם לסוג הנכס ולגורמים נוספים המשפיעים על המס.

מס סחורות ושירותים:

מס סחורות ושירותים הוא מס עקיף החל על סחורות ושירותים שונים בהודו, כולל מקרקעין. לעניין מקרקעין, משטר מס זה קובע כי על מכירת נכסים בבנייה חל מס בשיעור מסוים, אשר משתנה בהתאם לאופיו ומיקומו של הנכס. עם זאת, מס זה אינו חל על מכירת קרקעות או נכסים שהושלמו בנייתם.

העברת כספים מישראל להודו

על פי סעיף 170(א) לפקודת מס הכנסה, כל העברת תשלום לתושב חוץ חייבת בניכוי מס במקור בשיעור של 25%. רשות המסים יכולה לאפשר, בנסיבות מסוימות, להפחית או לבטל את ניכוי המס במקור. משרדנו מטפל בענייני ניכוי מס במקור מול רשות המסים בישראל.

בשל העובדה שלשתי המדינות אמנת מס זו עם זו, ניתן להגיש טופס הצהרה (טופס 2513/2 – הצהרה על תשלום לתושב חוץ הפטור מניכוי מס במקור), ובנסיבות מסוימות קיימת אפשרות להעביר את התשלום ללא ניכוי מס במקור ובאישור רשות המסים.

במתן ייעוץ בנוגע להעברת כספים לחו"ל, בנוסף לנושא ניכוי המס במקור, משרדנו מטפל בדרישות הבנקים הזרים, כגון אישור רואה חשבון בנוגע לתשלום מיסים ובוחן פעולות נוספות הנדרשות לאור הסטנדרט האחיד של CRS בין המדינות – חילופי מידע אוטומטיים בין מדינות המתבצעים תחילה באמצעות הבנקים ולאחר מכן בין רשויות המס של כל שתיים מדינות.

הבנקים מערימים קשיים רבים וגובים עמלות גבוהות על המרת שקלים למטבעות אחרים, לכן חשוב להתייעץ לפני העברת הכספים – צרו קשר.

למידע נוסף על העברות כספים לחו"ל לחצו כאן.

סוגי גופים עסקיים בהודו

בהודו, ישנם מספר סוגים של ישויות עסקיות שיחידים או חברות יכולים לבחור בהם בעת פתיחת עסק.

• בעלות בלעדית – הצורה הפשוטה והנפוצה ביותר של ישות עסקית. החברה בבעלות ומופעלת על ידי אדם אחד. במבנה זה, לבעלים יש שליטה מלאה על העסק והוא אחראי באופן מלא לחובותיה.

• שותפות – ישות עסקית הכוללת שני אנשים או יותר שפועלים יחד. השותפים תורמים הון, חולקים רווחים והפסדים, ויש להם אחריות קולקטיבית להפסדים ולרווחים כאחד.

• שותפות בערבון מוגבל – זוהי ישות עסקית המשלבת אלמנטים של שותפות וחברה. ישות זו כפופה לחוק שותפות בערבון מוגבל שנחקק בשנת 2008. לשותפים בישות עסקית זו קיימת אחריות מוגבלת לחובות ולהתחייבויות של החברה והם אינם אחראים באופן אישי למעשיהם של שותפים אחרים, לכן היא מציעה הגנה בערבון מוגבל לשותפיה.

• חברה פרטית מוגבלת – ישות עסקית החייבת להיות רשומה על פי חוק החברות ההודי שנחקק ב-2013. בישות זו יהיה לפחות בעל מניות אחד, אך לא יותר מחמישים ולפחות שני דירקטורים אך לא יותר מחמישה-עשר, שלכל אחד מהם התחייבויות רגולטוריות שונות. בחברה פרטית מוגבלת, אחריות בעלי המניות מוגבלת למניותיהם, ולא ניתן לסחור במניות באופן ציבורי.

• חברה ציבורית בע"מ – ישות עסקית זו דומה מאוד לחברה פרטית מוגבלת, אך ההבדל הוא שהיא יכולה לגייס הון מהציבור באמצעות הנפקת מניות. בנוסף, לחברה ציבורית חייב להיות מינימום של שלושה דירקטורים ודרישות ההון בישות זו גבוהות יותר. לאור היותה חברה ציבורית הרשומה בבורסות השונות, היא צריכה לעמוד בחובות ציות וגילוי נרחבות יותר.

• חברת אדם אחד – מאפשרת ליחיד להקים חברה בערבון מוגבל. ישות זו מספקת את היתרונות של אחריות מוגבלת תוך מתן אפשרות לבעלות ושליטה בלעדית על החברה.

חוקי תמריצים בהודו

בהודו קיימים מספר חוקי תמרצים שונים על מנת לקדם את ההשקעות המקומיות והזרות במדינה, את צמיחתה הכלכלית במגזרים השונים ואת הפיתוח התעשייתי במדינה.

המדיניות וחוקי התמריצים העיקריים בהודו הם:

• מדיניות השקעות זרות ישירות – תהליכי המודרניזציה והליברליזציה האחרונים בהודו, נועדו למשוך השקעות זרות בתחומי הייצור, תשתיות, שירותים וסטארט-אפים. המדיניות החדשה של הודו לעניין השקעות זרות קובעת כללים הקובעים באיזה מגזר מותר להשקיע ובאיזה אסור.

• אזורים כלכליים מיוחדים (SEZs) – אזורים כלכליים מיוחדים אלו הם אזורים שבהם המדינה מקדמת יצוא ופיתוח תעשייתי. היא עושה זאת על ידי הענקת פטור ממס, פטור ממכס בעת יבוא, תקנות וחקיקת משנה פשוטות יותר ותמיכה ממשלתית בתשתיות. אזורים אלו מושכים השקעות בייצור של שירותי טכנולוגיות מידע ומגזרים נוספים, המוסדרים על ידי חוק אזורים כלכליים מיוחדים שנחקק בשנת 2005.

• תוכניות קידום ייצוא – בהודו יש מספר תוכניות המקדמות ייצוא כמו MEIS, SEIS, EPCG ו- Duty Drawback. תוכניות אלה מספקות תמריצים כגון פטור ממכס, החזרי מס והטבות פיננסיות כדי להגביר את היצוא מהמדינה.

• יוזמת Make in India – יוזמת Make in India יצאה לפועל כדי לעודד חברות מקומיות וזרות להשקיע בייצור בהודו. היא מתמקדת בשיפור וקידום העסקים במדינה תוך הפיכת התקנות לפשוטות יותר, מתן תמיכה בתשתית והצעת תמריצים פיסקליים במגזרים כמו עולם הרכב, טקסטיל, אלקטרוניקה, ביטחון ואנרגיה מתחדשת.

• יוזמת סטארט-אפ הודו – יוזמת Start-up India תומכת בסטארט-אפים בהודו על ידי מתן פטור ממס, הקלות בדיני עבודה, ותמיכה במימון. יוזמה זו מטרתה לקדם חדשנות, יזמות ויצירת מקומות עבודה נוספים במדינה.

אמנות כפל מס בהודו: