בפברואר 2025, פרסמה רשות המיסים את חוזר 01/2025, בנושא מחירי העברה – תיקון 261 לפקודת מס הכנסה –דוח ישות אם סופית (להלן: CBCr) (חוזר 01/2025). מטרתו של החוזר היא לפרט את החובות ודרישותיו של דוח ה-CBCr.
במאמר זה נסקור את המאפיינים של דוח CBCr והחובות של חברות ישראליות בהקשרו.
מהו דוח CBCr?
דוח יישות אם סופית (או CBCr) הוצג כחלק מתוכנית פעולה 13 של פרויקט ה-BEPS של ארגון ה-OECD. במאי 2016 נחתם הסכם רשויות מוסמכות לחילופי מידע באופן אוטומטי. ההסכם זה נוגע ליישום דיווח של קבוצות רב לאומיות, הנעשה על ידי הגשת CBCr.
הדוח מכיל מידע על חלוקת ההכנסה, המיסים והפעילויות בין חברות קבוצה רב לאומית. חובת הדיווח ברוב מדינות ה-OECD החלה כבר בשנת המס 2016. כאשר תנאי הסף להגשת הדיווח ברוב המדינות הוא דומה – מחזור העסקאות של הקבוצה הוא מעל 750 מיליון אירו (או המקבילה במטבע המקומי) וישות האם הסופית של הקבוצה היא תושבת אותה המדינה.
לתקנות הישראליות נכנסה חובת הדיווח של CBCr כמסגרת תיקון 261 לפקודת מס הכנסה (הפקודה). לאור התיקון, נדרשים נישומים מסוימים להגיש דוח ישות אם סופית בישראל.
חובת הדיווח – מי חייב בהגשת הדוח?
חובת הדיווח של דוח CBCr מפורטת בסעיף 85ג לפקודה וכוללות שני תנאים מצטברים, הישות היא חלק מקבוצה רב לאומית שמחזור עסקאותיה בשנה שקדמה לשנת המס היה 3.4 מיליארד ₪ (המקבילה השקלית ל-750 מיליון אירו) או יותר וישות האם הסופית של הקבוצה היא תושבת ישראל.
הדיווח ייעשה באופן ישיר (ע"י דיווח לרשות המיסים בישראל) או במסגרת חילופי מידע אוטומטיים. את הדוח יש להגיש עד 12 חודשים מסוף שנת המס של ישות האם הסופית של הקבוצה.
חשוב לשים לב, כי ערך הסף להגשת הדוח מצוין בשקלים. קרי אם ישות האם הסופית מדווחת במטבע שהוא לא שקל יש לבחון את הערך השקלי של המחזור. ההמרה לערך השקלי יעשה או באמצעות השע"ח הממוצע של שנת המס או השע"ח הממוצע לרבעון. באופן זה יכול להיות שמחזור העסקאות יהיה מעל 750 מיליון אירו אך נמוך מ3.4 מיליארד ₪ והחברה לא תהיה חייבת בדיווח CBCr בישראל.
הגשה דוח CBCr בישראל
קבוצה רב לאומית שעומדת בתנאים שפורטו לעיל צריכה להגיש דוח CBCr בישראל. עם זאת, יכולה הקבוצה להגיש את הדוח במדינה אחרת אם אישר המנהל כי היא עומדת בשלושה תנאים מצטברים:
- נכון למועד הגשת הבקשה, קיים בין ישראל והמדינה בה יוגש הדוח, ההסכם רשויות מוסמכות תקף.
- הקבוצה הודיע למנהל עד לתום שנת המס, דרך פורטל חמ"א – חילופי מידע אוטומטי (פורטל חמ"א), על הדיווח במדינה אחרת.
- המצאת הוכחה, עד שנה מתום שנת המס, בדבר הגשת הדוח במדינה האחרת. הדבר ייעשה באמצעות פורטל חמ"א.
הדוח שהוגש במדינה האחרת, צריך להגיע לרשות המיסים תוך 15 חודשים מתום שנת המס. אם הדוח לא הגיע עד למועד זה, תצטרך ישות האם הסופית להגיש את דוח ה-CBCr בישראל.
בדומה, קבוצה שישות האם הסופית שלה אינה תושבת ישראל יכולה להגיש את הדיווח בישראל. כמובן שיש לבדוק את ההנחיות במדינת התושבות של ישות האם הסופית בשביל לוודא עמידה בדרישות הדיווח גם באותה המדינה.
קיימים כמה מצבים בהם גם אם הקבוצה הרב לאומית לא חייבת בהגשת הדוח בישראל, רשות המיסים יכולה לחייבה בהגשה בישראל:
- במדינת תושבותה של ישות האם הסופית של הקבוצה לא קיימת חובת הגשת דוח CBCr.
- נכון למועד הגשת הדוח, אין בין ישראל והמדינה בה הוגש הדוח הסכם רשויות מוסמכות, אך יש הסכם בינלאומי (כפי שמוגדר בתקנות).
- קיים הסכם, אך ישראל יודעה כי יש תקלה שיטתית של מדינת התושבות של ישות האם הסופית.
אם אחד התנאים לעיל מתקיים אך הקבוצה הגישה את הדוח במדינת תושבותה של ישות אחרת בקבוצה, היא תהיה פטורה מהגשת הדוח בישראל.
משרדנו מעניק ללקוחותינו מעטפת מלאה בכל הנוגע למחירי העברה. ליצירת קשר עם נציג ממשרדנו, לחצו כאן.
שאלות ותשובות
מהי ישות אם סופית?
בהתאם לסעיף 85ג(א) ישות שמחזיקה במישרין או בעקיפין במרבית אמצעי השליטה בישויות הקבוצה ואף ישות אחרת לא מחזיקה בה.
איך מגישים דוח CBCr בישראל?
הגשת הדוח נעשה באופן מקוון בפורטל חמ"א.
האם במקרה בו ישות האם של הקבוצה היא ישראלית ומחזור העסקאות מדווח בדולר ועומד על 800 אלף דולר צריך להגיש CBCr בישראל?
לא בהכרח. חובת ההגשה תלויה בשווי השקלי של מחזור העסקאות של הקבוצה. אם מחזור העסקאות הוא מעל 3.4 מיליארד ₪ – צריך להגיש CBCr בישראל. אם מחזור העסקאות הוא מתחת ל-3.4 מיליארד ₪ – לא חייב להגיש דוח CBCr בישראל.
