כל מה שחשוב לדעת על מיסוי אופציות לעובדים

מיסוי אופציות

כל מה שחשוב לדעת על מיסוי אופציות לעובדים

היבטי מיסוי אופציות לעובדים

העלייה באחוז המועסקים בתעשיית ההייטק מביאה עימה שיח אודות הענקת אופציות לעובדים.
אולם לכל אופציה ולכל תמורה – ישנו מס. אופציות לעובדים מעלות שאלות רבות על גובה המס. הנה כל מה שצריך לדעת על אופציות ומיסוי. 
הרציונל שעומד מאחורי מתן האופציות לעובדים הוא הכרה בעובדים כשותפים במיזם הכלכלי ובאינטרסים המשותפים של העובדים ושל החברה.

במקרה של הענקת אופציות לעובדים, קיימות בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה מספר דרכים למיסוי. הסעיף הנ"ל מאפשר בחלק מהמקרים מיסוי בשיעור של רווח הון.
במקרה שאופציות ניתנות לנותני שירותים לחברה ושלא מתקיימים יחסי עובד – מעביד, לא יחול סעיף 102 לפקודה. במצב כזה יחול סעיף 3(ט) – מיסוי לפי מדרגות מס.
להלן סקירה של ההיבטים ואפשרויות המיסוי של מקבל האופציה לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה

אופציות לעובדים בחברות פרטיות – מיסוי

הקצאת אופציות לעובדים באמצעות נאמן במסלול רווח הון בחברה פרטית (סעיף 102(ב)(2):

במסלול זה ככל שימתין העובד לסיום תקופת ההבשלה (24 חודשים) ימוסה בשיעור של רווח הון בגובה 25%. ככל שלא ימתין העובד במסלול זה לסיום תקופת ההבשלה שיעור המס שיחול עליו במועד המימוש יהא בהתאם למדרגת המס השולית שבה הוא חב.
במסלול זה לחברה לא יותר ניכוי שווי האופציות כלל, בין אם המתין העובד לסיום תקופת ההבשלה ובין אם לאו.

  • יתרונות: בהנחה שממתין לתקופת ההבשלה – שיעור המס שיחול על העובד נמוך יותר ממדרגת המס השולית שבה הוא חב.
  • חסרונות: מועד ההבשלה ארוך יותר ומסתכם ב-24 חודשים וכן החברה אינה רשאית לנכות את ההוצאות בגין הקצאת האופציות לעובד. יצוין כי ככל שהעובדים סוברים שקיימת אפשרות שלא ימתינו לסיום תקופת ההבשלה, אז מומלץ שלא לנקוט במסלול זה. זאת מכיוון ששיעור המס שיחול על העובד בלאו הכי יהא לפי מדרגת המס השולית וכן לחברה לא יותר לנכות את ההוצאות בגין מתן האופציות.

הקצאה באמצעות נאמן במסלול הכנסת עבודה (סעיף 102(ב)(1)):

במקרה שתבחר החברה במסלול זה יוטל על העובד בסיום תקופת ההבשלה (12 חודשים) מס בשיעור מדרגת המס השולית שבה חייב. בנוסף יחול ביטוח לאומי ומס יסף. ככל שהעובד לא יהיה מעוניין להמתין לסיום תקופת ההבשלה כדי לממש את האופציה ישלם העובד בגין שווי ההטבה את שיעור המס הגבוה מבין יום ההקצאה ויום המימוש. בכל מקרה יותרו לעובד ניכוי הוצאות שהוציא בפועל (תשלום לנאמן, תוספת המימוש עבור האופציה וכיוצ"ב). לעניין זה מימוש משמעו המועד המוקדם מבין העברת האופציה/המניה לעובד או מכירת האופציה/המניה על ידי הנאמן. מצד החברה יותר לה לנכות את שווי הענקת האופציות לעובד בתור שכר עבודה.

  • יתרונות: מועד ההבשלה קצר יוצר ומסתכם ב-12 חודשים בלבד ובנוסף החברה רשאית לנכות את שווי ההטבה כשכר עבודה.
  • חסרונות: שיעור המס שיחול על העובד יהיה בהתאם למדרגת המס השולית שלו.

הקצאה ללא נאמן עבור אופציות לא סחירות (סעיף 102(ג)(1)):

במסלול זה החברה מעבירה לעובד ישירות את האופציות או את המניות ללא שימוש בנאמן וללא תקופת הבשלה. שווי ההטבה ימוסה בשיעור מס בהתאם למדרגת המס השולית של העובד עוד במועד ההקצאה. זאת מכיוון שהאופציות או המניות מהוות באופן מובהק תחליף שכר.

  • יתרונות: במקרה זה לא קיימת תקופת הבשלה וכן לחברה תותר הקצאת האופציות בניכוי בתור הוצאות שכר.
  • חסרונות: באפשרות זו העובד משלם ברגע ההקצאה שיעור מס בהתאם למדרגת המס השולית.

אופציות לעובדים בחברות ציבוריות – מיסוי

הקצאה באמצעות נאמן במסלול רווח הון חברה ציבורית (סעיף 102(ב)(3)):

על-פי מסלול זה יש לחשב במועד המימוש את שווי ההטבה. כאשר מרכיב שווי ממוצע נטו מתואם מתוך שווי ההטבה ימוסה במס שולי והיתרה, במידה ותישאר, תמוסה בשיעור מס של 25%. שווי ממוצע נטו מתואם יחושב כדלקמן: שווי המניה במועד ההקצאה (יחושב לפי ממוצע 30 הימים שקדמו להקצאה. במידה והחברה נרשמה למסחר בתוך 90 ימים ממועד ההקצאה אז נחשב את הממוצע של 30 ימי המסחר הראשונים). את השווי הממוצע יש לתאם למועד המימוש (ע"י הכפלה במדד המימוש חלקי מדד ההקצאה). מהשווי שהוצג יש לנכות הוצאות שהיו לעובד, מתואמות למועד המימוש. עבור החברה תוכר הוצאה כגובה הכנסת העובד לפי סעיף 2(1) או 2(2) לפי העניין, דהיינו, כגובה השווי הממוצע נטו המתואם מתוך שווי ההטבה. תקופת ההבשלה במסלול זה היא 24 חודשים.

  • יתרונות: מאפשר מחד למסות את הקצאת העובד בחלקה ברווח הון ומאידך להכיר בהוצאה חלקית עבור החברה.
  • חסרונות: גם ההוצאה עבור החברה אינה מנוכה במלואה וגם ההכנסה עבור העובד אינה מוכרת במלואה כרווח הון.
    בנוסף קיימת תקופת הבשלה ארוכה יחסית (24 חודשים) ובמקרה שבו מומשה האופציה טרם זמן ההבשלה יחויב העובד במס השולי עבור כל הסכום, כאשר לחברה לא יותרו הוצאות מעבר לאלה שהיו מותרות לה במצב בו העובד לא היה מממש את האופציה טרם זמן ההבשלה.

הקצאה ללא נאמן עבור אופציות סחירות (סעיף 102(ג)(1)):

במסלול זה העובד יחויב במס שולי עבור כלל ההטבה. עבור החברה יותר ניכוי בגובה בהתאם להכנסת העובד.

  • יתרונות: אין צורך להמתין לסיום תקופת הבשלה וניתן לקבל את האופציות באופן מידי. בנוסף לחברה מתאפשר לנכות הוצאות כגובה הכנסות העובד.
  • חסרונות: באפשרות זו העובד משלם מס שולי עבור כל הסכום עוד במועד ההקצאה.

הקצאה באמצעות נאמן במסלול הכנסת עבודה (סעיף 102(ב)(1))

המסלול הקיים גם בחברות פרטיות: במקרה שתבחר החברה ללכת במסלול זה יוטל על העובד בסיומה של תקופת ההבשלה (12 חודשים) מס בשיעור מדרגת המס השולית שבה הוא חייב בתוספת ביטוח לאומי ומס יסף.
ככל שהעובד לא יהיה מעוניין להמתין לסיום תקופת ההבשלה כדי לממש את האופציה ישלם העובד בגין שווי ההטבה את שיעור המס הגבוה מבין יום ההקצאה ויום המימוש. בכל מקרה יותרו לעובד ניכוי הוצאות שהוציא בפועל (תשלום לנאמן, תוספת המימוש עבור האופציה וכיוצ"ב). לעניין זה מימוש משמעו המועד המוקדם מבין העברת האופציה/המניה לעובד או מכירת האופציה/המניה על ידי הנאמן. מצד החברה יותר לה לנכות את שווי הענקת האופציות לעובד בתור שכר עבודה.

  • יתרונות: מועד ההבשלה קצר יוצר ומסתכם ב-12 חודשים בלבד ובנוסף החברה רשאית לנכות את שווי ההטבה כשכר עבודה.
  • חסרונות: שיעור המס שיחול על העובד יהיה בהתאם למדרגת המס השולית שלו.

כללים לעניין תחולת סעיף 102

כלל ההסדרים שהוצגו לעיל אינם חלים על בעל מניות מהותי גם במקרה שבו בעל המניות מתפקד גם כעובד של החברה.
על מנת שההקצאה תסווג כ"הקצאת מניות באמצעות נאמן,"כהגדרת המונח בסעיף 102 לפקודה, קיימת דרישה להפקדתם של ני"ע המוקצים בידי נאמן – במועד ההקצאה ועד 45 יום לאחר מכן.
כאמור, נותני שירותים אינם יכולים להיכלל תחת סעיף 102 שכן זה חל אך ורק על עובדים ויחול עליהם סעיף 3(ט) לפקודה – מיסוי לפי מדרגות מס.
בהחלטת מיסוי 1138/18 רשות המסים בחנה את המהות והתגברה על הגדרת מעבידה בסעיף 102 לפקודה. בהתאם להגדרת הפקודה, על המעבידה להיות חברה. בהחלטה זו ראו בשותפות כאילו היא חברה. רשות המסים אישרה כי הקצאת אופציות לזכויות בשותפות, תהינה תחת הוראות סעיף 102 לפקודה.

ניתוק יחסי עובד – מעביד והיבטי  מיסוי אופציות לעובדים

לעמדת רשות המס, כאשר עובד שכיר מתאגד כחברה ונותן את שירותיו באמצעותה – לא ניתן להקצות אופציות במסגרת הוראות סעיף 102 לפקודה. זאת מכיוון שרשות המסים רואה בכך כניתוק יחסי עובד-מעביד ולאחר שינוי סטטוס ההעסקה, יחולו הוראות סעיף 3(ט) לפקודה, לכל דבר ועניין.

בהחלטת מיסוי 5236/14 נדון מקרה של חברה שביקשה אישור מרשות המיסים להקצאה במסלול רווח הון לעובד לשעבר.
זאת מאחר שהקצאת האופציות הנוספות נבעה מהתחייבות החברה להקצאה שניתנה לעובד לשעבר עוד במהלך עבודתו בחברה, ולאחר התדיינויות משפטיות בין החברה לעובד לגבי זכאותו לאופציות.

רשות המסים קבעה שעל הענקת אופציות לעובד לשעבר יחולו הוראות סעיף 3(ט) ולא סעיף 102. לכן אירוע המס יחול במועד המרת האופציות למניות החברה והכנסתו של העובד לשעבר תסווג כהכנסת עבודה.

החלטה זאת ניתנה מהטעמים הבאים:
  1. סעיף 102 לפקודה חל על הענקות של מעביד לעובד ובחינת יחסי עובד מעביד היא ביום הענקת האופציות.
  2. תכליתו של סעיף 102 הנה לחזק את הקשר בין העובד לחברה. הכוונה היא להביא אותו לידי שיתוף בהצלחת החברה ע"י הענקה של חלק מהון החברה לעובד שמתמרץ אותו לקדם את החברה. תכלית זאת איננה מתקיימת כאשר מקצים לעובד לשעבר אשר אינו נוטל חלק בפעילות החברה. כמו כן, סעיף 102 אינו נועד להוות חלופה לתשלומים אגב פרישה או הסדרי פרישה לעובדים ואלו מטופלים במסגרת סעיף 9(7) לפקודה.
  3. התחייבות משפטית שנבעה עוד שקוימו יחסי עובד מעביד שלא מומשה לידי הקצאת אופציות אינה מהווה הקצאה לעניין סעיף 102 וחייבת להיות מלווה בהפקדה אצל נאמן.
  4. מעביד שלא מצא לנכון לשכלל את הבטחתו לעובד להקצאת אופציות, במהלך תקופת העבודה לא מקיים הוראות סעיף 102 לפקודה ובמקביל עובד אינו יכול להיכנס בכותלי סעיף 102 (אילולא אישור החברה).

מקרים שבהם ניתן להחיל את סעיף 102 למרות העדר יחסי עבודה פורמליים בין מקבל האופציה לחברה נותנת האופציה

  • מקבל האופציה יכול להיות גם עובד בחברה שהחברת נותנה האופציה בעלת השליטה בה או עובד בחברה בעלת שליטה בחברה נותנת האופציה.
  • לעיתים למרות העדר יחסי עבודה פורמליים, מבחני הפסיקה הנשענים על דיני עבודה יכירו ביחסי עובד – מעביד (לפי מספר מבחנים, כגון מבחן המרות והפיקוח, מבחן ההשתלבות).
  • מקבל האופציה יכול להיות נושא משרה בחברה שאינו שכיר (חשבוניות) אך כל עוד הוא לא בעל שליטה (אשר מחזיק 10% או יותר מהון המניות של החברה).
    בחוזר מס הכנסה 3/03 צומצמה הגדרת נושא משרה בחברה, כך שהיא כוללת רק את מי שמכהן כדירקטור בחברה וכן מי שממלא תפקיד מנכ"ל או של מנהל הכפוף במישרין למנכ"ל. 

מכאן, שמי שעומד בתנאי ההגדרה כגון בעלי תפקידים בכירים בחברה שאינם מקיימים יחסי עובד מעביד, יכולים לתת את שירותי הניהול באופן עצמאי (חשבוניות) ועדיין ליהנות ממסלולי המס המוטבים שמציע סעיף 102 לפקודה.

במקרים מסוימים רשות המסים מתייחסת לנושא משרה כנותן שירותים במסווה של נושא משרה

במקרים רבים נותני שירותים יעדיפו להימנע ממס לפי מדרגות מס שולי כקבוע בסעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה ויבקשו להחיל על עצמם את סעיף 102. רשות המסים מתייחסת למצבים של נותני שירותים במסווה של נושא משרה ועלינו לקחת זאת בחשבון:

נותן שירותים המועסק כעצמאי (חשבוניות) לא יהיה זכאי להענקת אופציות במסגרת 102 לפקודה, אלא אם מתקיימים מלוא התנאים המוזכרים:

  • מדובר בדירקטור של החברה;
  • מדובר בעובד קבוע של החברה המשקיע את מירב מרצו וזמנו בחברה;
  • נותן השירותים אינו מהווה עובד או שותף של משרד ייעוץ, משרד עו"ד וכו'.

בכל הליך או שאלה בענייני מיסים חשוב להתייעץ עם איש מקצוע  – פנה אלינו עוד היום!

ליצירת קשר

מאמרים אחרונים

רכישת נכס בחו"ל

רכישת נכס בחו"ל

קניית נדל"ן, דירה או נכס בחו"ל – השלכות מס עסקאות נדל"ן ובפרט רכישת נכסים בחו"ל

מאמרים חמים

להתייעצות עם מומחה במסים