שכעושים עבודות מחירי העברה צריך לבחור את שיטת ההשוואה המתאימה ביותר, שתראה כי המחיר שנקבע בעסקה בין צדדים קשורים הוא בהתאם לעיקרון אורך הזרוע. בהנחיותיו בדבר מחירי העברה מתאר ארגון ה- OECDאת השיטות בהן ניתן להשתמש לצורך זה ומסווג אותן לשתי קבוצות, שיטות שבוחנות את המחיר של העסקה ושיטות שבוחנות את הרווחיות של העסקה. שיטת הריסייל פרייס או שיטת הרווח הגולמי בשיעור קבוע מהמכירות היא חלק מהקבוצה הראשונה.
שיטת הריסייל פרייס משתמשת לקביעת מחיר מכירה של טובין ושירותים בין ישויות קשורות בתחומי שיפוט שונים. העיקרון הבסיסי של השיטה הוא להתאים את מחיר המכירה החוזרת לשולי הרווח שמרוויחים בדרך כלל משווקים עצמאיים (כלומר אלו שלא משווקים לצד קשור) בשווקים דומים.
השיטה מחשבת את מחיר המכירה המתאים על ידי הפחתת הוצאות התפעול והרווח הרצוי של המשווק, המיוצג על ידי שולי רווח גולמי מתאימים (שולי הרווח של מחיר המכירה), מהמחיר שבו נמכרים הטובין או השירותים ללקוחות חיצוניים. יתרת הסכום, לאחר ניכוי שולי הרווח הגולמי והתאמת עלויות אחרות הקשורות לרכישת הטובין או השירותים, נחשבת לאחר מכן למחיר אורך הזרוע לרכישת טובין או שירותים מהספק הקשורים.
שיטה זו היא בעלת ערך רב במיוחד בפעולות שיווק שבהן תרומת המשווק לערך הסחורות או השירותים מוגבלת, ותפקידם העיקרי סובב סביב פעולה כערוץ הפצה. תעשיות כגון קמעונאות, סיטונאות והפצה מיישמות בדרך כלל שיטה זו.
במצבים בהם קיימות עסקאות פנימיות בר השוואה (כלומר עסקאות דומות בין אחד הצדדים לעסקה לבין צד לא קשור), אך לא ניתן ליישם את שיטת השוואת המחיר, שיטת הריסייל פרייס יכולה להתאים.
כדי להקל על יישום שיטת הריסייל פרייס, ה-OECD מציע הנחיות ועקרונות מקיפים בהנחיות מחירי העברה שלו. הנחיות אלה מספקות הסברים מפורטים, דוגמאות להמחשה ושיטות עבודה מומלצות, ומבטיחות ניצול מדויק ועקבי של שיטת הריסייל פרייס בניתוחי מחירי העברה.
כיצד פועלת שיטת הריסייל פרייס?
ראשית, צריך לחשב את שולי הרווח הגולמי (רווח גולמי חלקי מכירות נטו), הדבר נעשה באמצעות חישוב שולי הרווח הגולמי שהושגו על ידי מפיץ בעת מכירה של מוצרים שנרכשו מספקים לא קשורים. התוצאה המתקבלת משקפת את הסכום שהמפיץ צריך בשביל לכסות את הוצאות המכירה והתפעול ולהרוויח רווח מסוים.
בשלב הבא נוריד את המספר שהתקבל ממחיר המכירה. בנוסף יש לקחת בחשבון הוצאות נוספות הקשורות לרכישת המוצרים, כגון מכס. המחיר שהתקבל בסוף הוא המחיר בהתאם לעיקרון אורך הזרוע למכירת הראשונית של הטובין ביו הצדדים הקשורים.
חשוב לשים לב לנושאים הבאים:
- שיטת הריסייל פרייס היא שיטה חד צדדית, לכן צריך לבחור צד נבחן.
- כמובן שלא כל עסקה יכולה להיחשב עסקה ברת השוואה לעסקה הנבחנת וצריך לבחון את פרטי העסקאות לעומק. לצורך יישום השיטה שוב יותר הדמיון בפונקציות המבוצעות על ידי הצדדים לעסקה, מאשר הדמיון בטובין. זאת מכיוון ששולי הרווח הגולמי נוטים להיות דומים כאשר הפונקציות דומות, לעומת זאת, המחירים נוטים להיות דומים כאשר המוצרים תחליפיים זה לזה.
יישום השיטה פשוט יותר כאשר המפיץ לא מוסיף ערך רב למוצר לפני מכירתו ללקוח, ומסובך ומאתגר יותר כאשר נדרשות ממנו פעולות כגון עיבוד או שילוב במוצר נוסף.
השיטה מדויקת יותר כאשר פרק הזמן בין רכישת הסחורה על ידי המפיץ למכירתה קטן יותר, זאת מכיוון שככל שעובר הזמן בין הרכישה למכירה, כך גם השפעתם של גורמים אחרים כגון, שינויים בשוק ובשערי החליפין, תצטרך להילקח בחשבון בעת יישום השיטה.
דוגמה ליישום שיטת הריסייל פרייס
נסתכל על דוגמה פשוטה למדי של יישום שיטת הריסייל פרייס, שלמרות פשטותה ממכישה באופן די טוב את אופן יישום השיטה.
נניח כי קיימת קבוצת רב לאומית המורכבת משתי חברות, חברה א' הפועלת במדינה 1 וחברה ב' הפועלת במדינה 2. חברה א' רוכשת קומקומים חשמליים מחברה ב' וטוסטרים חשמליים מחברה ג'. חברה ג' היא חברה לא קשורה הפועלת במדינה 2. חברה א' לא מוספיה ערך משמעותי למוצרים הללו לאחר רכישתם.
נסתכל על חברה א' כצד הנבחן.
לאור ההבדלים בין המוצרים, לא נוכן ליישם את שיטת השוואת המחיר.
בחינה מעמיקה של נסיבות המקרה והעסקאות המדוברות הובילה למסקנה כי ניתן ליישם את שיטת הריסייל פרייס וכי העסקה בין חברה א' לחברה ג' היא ברת השוואה לעסקה הנבחנת, בין חברה א' לחברה ב'.
המרווח שמקבלת חברה א' ממכירת הטוסטרים הוא 15%, כפי שצוין העסקאות ברות השוואה ולכן גם המרווח שנוצר לחברה א' ממכירת הקומקומים צריך להיות זהה.
אם חברה א' מוכרת את הקומקומים ב200 דולר ואין עלויות הקשורות לרכישתם (למשל, מכס), נוכל לחשב את המחיר שצריך להיות בעסקה ביו חברה א' לחברה ב'.
200$ = מחיר מכירה
30$ = (15%) מרווח –
170$ = מחיר בעסקה בין חברתית
לסיכום, המחיר שחברה ב' צריכה לגבות מחברה א' עבור הקומקומים הוא 170$.
באילו מצבים מתאימה שיטת הריסייל פרייס?
משתמשים בשיטה לרוב בעסקאות הכוללות מוצרים מוחשיים. השיטה שימושית במיוחד כאשר המוצרים הנמכרים על ידי המפיץ דומים אך לא זהים. לדוגמה, במצב שבו מפיץ מוכר נעלי ריצה בצבעים או עיצובים שונים, שולי הרווח הגולמי צפויים להיות די דומים.
התרחישים בהם ניתן ליישם את השיטה כוללים:
- הפצה ותפעול קמעונאי – השיטה מתאימה כאשר ישות פועלת כמפיצה של מוצרים שהיא רוכשת מישות קשורה.
- פונקציות הפצה שגרתיות – השיטה יכולה להתאים כאשר המפיץ מבצע פונקציות הפצה שגרתיות כגון אחסנה, ניהול מלאי, שיווק וקידום מכירות.
- פעולות המוסיפות ערך מוגבל – השיטה מתאימה כאשר המפצה מוסיפה ערך דמוך למוצרים לפני מכירתם.
- במצבים בהם אפשר להשתמש בשיטת השוואות המחיר, שיטת הריסייל פרייס יכולה להתאים.
לסיכום, שיטת הריסייל פרייס מספקת מסגרת לקבל תמחור הולם לעסקאות בין צדדים קשורים תוך התמקדות בשולי הרווח הגולמי שהתקבלו בעסקאות דומות בין צדדים לא קשורים.
יתרונות שיטת הריסייל פרייס
הצגת הביקוש – במקרים שבהם הקשר בין עלות הייצור והמחיר של המוצר אינו חזק השיטה יכולה להתאים כי היא מבוססת על מחיר השוק ומציגה בעצם את הביקוש.
גמישות בתכונות המוצר – השיטה מאפשרת הבדלים קלים בתכונות המוצרים. זה שימושי במיוחד כאשר מדובר במוצרים בהם יכולים להיות הבדלי צבע, עיצוב או תכונות אחרות. השיטה מתמקדת ברווחיות הכוללת של העסקה ולא מתקבעת על מאפייני המוצר הספציפיים. ביישום שיטת הריסייל פרייס חשוב יותר הדמיון בפונקציות המבוצעות מהדמיון במאפייני המוצר.
מאפשרת הפסדים – השיטה מתמקדת במרווח הרווח הגולמי שנוצר בעסקה. יכולים להיות מצבים בהם למפיץ יש הפסד תפעולי בגלל גורם מסחרי (ולא בגלל המחיר שנקבע). בעוד ששיטות אחרות לא בהכרח מאפשרות זאת, שיטת הריסייל פרייס לא מבטיחה רווח תפעולי חיובי.
חסרונות של שיטת הריסייל פרייס
תחולה מוגבלת – השיטה מתאימה בעיקר לעסקאות הכוללות מוצרים מוחשיים, במיוחד אלו הכרוכות במכירה של מוצר מוגמר. עם זאת, השיטה פחות מתאימה לסוגי עסקאות אחרים, כגון מכירת נכסים בלתי מוחשיים.
מורכבות וציות – יישום השיטה דורש אנליזה זהירה, איסוף נתונים ותיעוד מקיף בשביל לעמוד בתקנות מחירי העברה. עמידה בדרישות הציות דורשת הבנה מעמיקה של התקנות וההנחיות הרלוונטיות מה שיכול לגזול משאבים רבים מקבוצות רב לאומיות.
שולי רווח גולמי ספציפיים לעסקה – השייטה דורשת מידע של שולי רווח גולמי בעסקאות ספציפיות. הגשת מידע זה יכול להיות מאתגר שכן יכול להיות שוני בסיווג ההוצאות או בשיטות החשבונאיות, מה שיכול להוביל לקביעות שולי רווח שונים.
שיטה חד צדדית – לעובדה ששיטת הריסייל פרייס היא שיטה חד צדדית יש יתרונות וחסרונות. החיסרון הוא שקיימת אפשרות שתוצאת הניתוח בשיטה זו יכולה לייצר תוצאה קיצונית עבור הספק, למשל יש לו הפסדים בזמן שלמפיץ יש רווח.
שיקולים בעת יישום שיטת הריסייל פרייס
- הדיוק של מרווח המתקבל בשיטה גבוה יותר כאשר המשווק מוכר את הסחורה זמן קצר לאחר רכישתם. ככל שהזמן בין הרכישה המקורית למכירה החוזרת גדל, גורמים נוספים כגון שינויים בשוק, שערי חליפין ועלויות הופכים רלוונטיים יותר ויש לקחת אותם בחשבון בכל השוואה.
- קביעת מרווח מחיר מתאים למכירה חוזרת היא פשוטה כאשר תוספת הערך של המשווק למוצר היא מינימלית. עם זאת, היישום של שיטת המחיר למכירה חוזרת הופך מאתגר יותר כאשר הסחורה עוברת עיבוד נוסף או משולבת במוצר מורכב יותר, וכתוצאה מכך מאבדת או משנה הזהות המקורית שלהם. לדוגמה, כאשר רכיבים מחוברים יחד ליצירת מוצרים מוגמרים או מוגמרים למחצה, קשה יותר לקבוע מחיר אורך זרוע באמצעות שיטת המחיר למכירה חוזרת.
- שיטות החשבונאיות שמשתמשים בהן בעסקאות ההשוואה יכולות להיות שונות מזו שמשתמשים בה בעסקה הנבחנת בין הצדדים הקשורים, ולכן חושב לבצע את ההתאמות הנדרשות בשביל לוודא כי קיימת אחידות בחישוב שולי הרווח. אחרת, יכול להיווצר מצב ששולי הרווח לא יהיו ברי השוואה.
משרדנו פועל בתחום המיסוי הבינלאומי ומעניק ללקוחותינו סיוע מקיף לצרכי מחירי ההעברה שלהם. ליצירת קשר עם נציג ממשרדנו, לחצו כאן.
