השלכות מע"מ במסחר ניירות ערך בחשבון נוסטרו (יחידים וחברות אשר סוחרים עבור עצמם)
חשבון נוסטרו, יחידים וחברות אשר סוחרים בניירות ערך עבור עצמם ולא עבור אחרים (מסחר המכונה – פעילות נוסטרו) עלולים להיחשב על ידי שלטונות מע"מ כמוסד כספי לעניין מס ערך מוסף. השלכות הגדרה זו הן קריטיות שכן, המס החל על מוסדות כספיים הוא מס רווח ומס שכר, אשר למעשה מעלה את המס הכולל לשיעור גבוה ביותר.
במשך עשרות שנים, רשות המיסים לא חייבה פעילות בחשבון נוסטרו מכח חוק מע"מ. זאת עד להחלטת מיסוי (מע"מ) (שלא בהסכם) 4396/15 – החבות במע"מ בשל השקעות פיננסיות – סיווג כ"מוסד כספי" לצרכי חוק מע"מ של פעילות נוסטרו, בה נתנה החלטת הרשות לכך שהשקעות בחשבון נוסטרו נופלות לגדרה של חלופה 3 לצו הנ"ל. בהחלטת מיסוי זו, נקטה רשות המיסים בעמדה המפרשת את החלופה הנ"ל, כמחילה את רשת המס אף על השקעות המתבצעות מתוך הון עצמי ולצרכים עצמיים של המשקיע ללא שמעורב להן צד ג' (השקעות בחשבון נוסטרו).
החלטת מיסוי זו היוותה נקודת מפנה בגישת הרשות ומאז ננקטה עמדה המחייבת במס פעולות בחשבון נוסטרו מכח החלופה השלישית בצו.
באופן זה, הוכפפו תחת הגדרת מוסד כספי פעילויות אשר החקיקה הראשית בחוק מע"מ לא הגדירה אותן ככאלה החייבות בבסיס המס על פי חוק מע"מ אלא מכוחו של הצו שמעמדו החוקי נמוך יותר – כחקיקת משנה. בכלל זאת – מסחר בניירות ערך בכלל ובחשבון נוסטרו בפרט.
לאחר החלטת מיסוי זו, הוציאה רשות המיסים עמדה החייבת בדיווח מספר 12/2017 הקובעת הוראות לעניין השקעות הון בחשבון נוסטרו. לאחר ביקורת רבה שנמתחה על העמדה הנ"ל, עמדה זו בוטלה ביום 20.09.2018.
בפסק הדין שניתן לאחרונה בעניין י.ג.מ. השקעות, התייחס השופט אבי גורמן לבעייתיות המתוארת והפך את העמדה שננקטה לאורך השנים לפיה, אף השקעות בחשבון נוסטרו מהווה פעילות המסווגת את המשקיע כמוסד כספי בהתאם לנוסח החלופה הנ"ל על אף שמדובר בחקיקת משנה ואילו החוק עצמו אינו מגדיר פעילות כזו כפעילות של מוסד כספי.
כך סיכם השופט אבי גורמן ופסק כי:
סיווג גוף שכל פעילותו היא רק סחר בחשבון נוסטרו כמוסד כספי, יוביל לעיוותים ולקשיים, המצדיקים – לאור מתחם הפרשנות האפשרית – הימנעות מפירוש כאמור... אין בקביעה זו כדי להתעלם מההצדקות שעשויות להיות לשינוי מדיניות והחלת מס עקיף אף על כאלה שכל פעילותם בחשבון נוסטרו... ראוי שמהלך כזה יתבצע (אם בכלל) על ידי המחוקק.
השופט אבי גורמן קבע בתמצית, כי נוסח החוק מעיד כי המחוקק אינו מכוון למיסוי פעילות בניירות ערך בחשבון נוסטרו, שכן פעילות שהמחוקק לא מצא לנכון להטיל עליה מס בחקיקה הראשית, הסבירות שייבחר להטיל על פעילות כזו מיסים בחקיקה משנית – נמוכה ותמוהה מאד ולפיכך, את הצו יש לבאר ברוח זו. בהמשך פסה"ד האמור, הציע השופט אבי גורמן לרשות המיסים לשקול את המנגנון המתאים למיסוי פעילות זו, מנגנון שלא ניתן להפעילו תחת הוראות הצו הנ"ל אלא בשינוי החקיקה הקיימת. רשות המיסים לא ערערה על החלטת בית המשפט כאמור, אך באופן המעורר תמיהה רבה – ממשיכה היא לנקוט בעמדה משלה כנגד סוחרי הנוסטרו.
למעשה, בעקבות העובדה שמדובר על פסק דין בבית המשפט המחוזי שאיננו הלכה מחייבת, רשות המסים ממשיכה לטעון שמסחר בנוסטרו עולה לכדי מוסד כספי. משרדנו טיפל בהרבה לקוחות שסוחרים בנוסטרו בניירות ערך, אופציות, וגם בתחום הקריפטו (מטבעות דיגיטליים ובעיקר ביטקויין ואיתריום). במקרים אלו קבענו בחוות דעת שהמסחר בנוסטרו לא יגרום לכך שהחברה תיחשב כמוסד כספי לצרכי מע"מ וניהלנו דיונים מול רשות המסים בהקשר זה. לשאלות בנושא זה אנא פנו למשרדנו.
