לרשות המיסים קיימים מנגנונים שונים לגילוי ואיתור חשבונות בנק של ישראלים במדינות שונות ברחבי העולם. לאורך השנים, הרשות שכללה משמעותית את יכולותיה הטכנולוגיות והמשפטיות, והיא מצליחה לאתר חשבונות לא מדווחים ביעילות חסרת תקדים.
אם אתם מחזיקים בחשבונות בנק בחו"ל שלא דיווחתם עליהם, חשוב שתכירו את המנגנונים שבאמצעותם רשות המיסים משיגה מידע על חשבונות אלו, וכדאי שתשקלו לפנות להליך גילוי מרצון.
נוהל גילוי מרצון החדש שפורסם באוגוסט 2025 מאפשר לנישומים אשר לא דיווחו על הכנסותיהם במהלך השנים להסדיר את דיווחיהם עד ליום 31.8.2026. במסגרת הנוהל, נישום שיגיש בקשה בתום לב, יחשוף את מלוא המידע וישלם את המס הנדרש (בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מתום כל שנה ועד למועד התשלום), יוכל ליהנות מחסינות מהליכים פליליים בגין עבירות המס שנכללו בבקשה.
ההליך מתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי באתר רשות המיסים, והוא כולל אפשרות לטיפול במסלול של דוחות מתקנים או במסגרת הליך שומה. חשוב להדגיש כי ההטבה ניתנת רק למי שפונה מיוזמתו, לפני שרשות המיסים פתחה בבדיקה או חקירה בעניינו או קיבלה מידע לגביו.
הסכמים בינלאומיים – הבסיס לחילופי מידע
מדינת ישראל חתומה על אמנות למניעת כפל מס עם למעלה מ- 50 מדינות שונות ברחבי העולם. במסגרת אמנות אלו, רבות מהמדינות הסכימו גם על חילופי מידע אוטומטיים הנוגעים להכנסות וכספים של ישראלים בגבולותיהן.
מנגנון נוסף המסייע לרשות המיסים בגילוי חשבונות בנק שלא דווחו הוא חוק ה-FATCA (Foreign Account Tax Compliance Act), חוק אמריקאי לאכיפת מיסים בחשבונות זרים. לפיו, כל מוסד פיננסי לא אמריקאי מחויב לזהות את החשבונות בבעלות אזרחים אמריקאים ולדווח עליהם לרשויות המס בארצות הברית. בשנת 2014 ישראל חתמה על הסכם ה-FATCA עם ארצות הברית. הסכם זה מאפשר, בין היתר, לרשויות המיסים בישראל לקבל מידע אודות תושבי ישראל המנהלים חשבונות פיננסיים בארצות הברית.
בעקבות חוק ה-FATCA האמריקאי, מדינות אירופיות החברות ב-OECD קבעו תקן אחיד משלהן, תקן ה-CRS. תקן ה-CRS הוא הסכם ליישום חילופי מידע אוטומטיים בין מדינות החברות בארגון וגם בין כאלה שאינן חברות בארגון ה-OECD בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים. ההסכם ותקניו פותחו על ידי ה-OECD לצורך אכיפת מס.
כיום, רשות המיסים מאתרת חשבונות בנק רבים במדינות שונות ברחבי העולם של תושבי ישראל שמעולם לא דיווחו על קיומם.
להרחבה בנושא קראו את המאמר "סוף עידן הסודיות הבנקאית – איך רשות המיסים יודעת על הכספים שלכם בחו"ל".
מה בעצם השתנה לאחרונה? הרי מדובר במידע שיש לרשות המיסים מזמן.
מהו למעשה הגורם שהפך את כל המידע המתקבל ברשות המיסים בהתאם להסכמי חילופי המידע שיש לה עם מדינות העולם, לכך שהיא כבר עושה צעדי אכיפה שונים בימים אלו?
רשות המיסים קיבלה עד כה מידע רב לגבי אזרחיה בעלי חשבונות זרים כאמור לעיל, אולם עדיין לא יכלה להגיע ישירות לבעלי החשבונות. זאת בשל קושי בהצלבת הנתונים כמו מספרי דרכונים זרים, כינויי שם פרטי שונים במדינה הזרה, ועוד קשיים נוספים.
כדי להתמודד עם האתגרים הללו, רשות המיסים השקיעה הון רב בפיתוח אמצעים ממוחשבים שיאפשרו לה להצליב את המידע המתקבל ממדינות זרות ובכך להגיע לבעלי החשבונות הלא מדווחים, מעלימי המיסים. הרשות גייסה לשורותיה מתכנתים, אנשי BI, מומחי ביג דאטה ועוד מומחים, ובכך הצליחה להפיק מהנתונים מידע רלוונטי ומשמעותי.
אם אתם תושבי ישראל בעלי חשבון או חשבונות בנק בחו"ל ומעולם לא דיווחתם עליהם לרשות המיסים, חשוב שתדעו שתמיד עדיף להגיע לרשות המיסים מיוזמתכם לפני שרשות המיסים תגיע אליכם.
מה לעשות אם יש לכם חשבון לא מדווח?
אם אתם מחזיקים בחשבון בנק בחו"ל שלא דיווחתם עליו, אנו ממליצים לפנות לרשות המיסים מיוזמתכם לפני שהיא תפנה אליכם.
נכון לאוגוסט 2025, רשות המיסים פרסמה הוראת שעה חדשה המאפשרת להגיש בקשות לגילוי מרצון עד ליום 31.8.2026.
מדובר בהליך המאפשר לנישומים שטרם דיווחו על נכסים או הכנסות להסדיר את מצבם, לשלם את המס הנדרש ולקבל חסינות מהליכים פליליים. החסינות מותנית בגילוי כן ומלא, בתשלום מלוא המס ובשיתוף פעולה עם רשות המיסים. זהו חלון הזדמנויות חד-פעמי לפתוח דף חדש מול הרשויות לפני שהמידע על הנכסים וההכנסות יגיע אליהן ממילא במסגרת חילופי המידע הגלובליים.
עם זאת, חשוב לציין כי ההקלות ניתנות רק למי שפונה מיוזמתו, לפני שרשות המיסים פתחה בהליכי חקירה או שיש בידיה מידע על ההפרה. ניתן להגיש בקשה מקוונת עד ליום 31.8.2026, ובלבד שהמבקש עומד בכל התנאים שנקבעו, לרבות תשלום מלוא המס שנקבע ושיתוף פעולה עם רשות המיסים.
למידע נוסף על הליך גילוי מרצון – לחצו כאן.
לפירמת נמרוד ירון ושות' ניסיון רב בליווי לקוחות בתהליכי גילוי מרצון, הסדרת נכסים בחו"ל ותכנון מס בינלאומי חוקי. לייעוץ מקצועי שיסייע לכם להתנהל נכון בעידן השקיפות הפיננסית הגלובלית – צרו קשר.
מידע רלוונטי
מה עלי לעשות אם יש לי חשבון בנק בחו"ל שלא דיווחתי עליו?
אם הופקדו לחשבון הבנק הכנסות שלא דווחו למס הכנסה, אנו ממליצים לפנות לייעוץ מקצועי ולשקול הליך של גילוי מרצון. פנייה יזומה לרשות המיסים לפני שהם יפנו אליכם עשויה להקטין משמעותית את הסיכון לחשיפה פלילית.
האם כל חשבון בנק בחו"ל חייב בדיווח?
לפי פקודת מס הכנסה, תושבי ישראל חייבים לדווח על כל ההכנסות שהופקו בחו"ל והופקדו בחשבונות בנק בחו"ל.
מה הסנקציות האפשריות על אי דיווח על הכנסות מחו"ל?
אי-דיווח על הכנסות מחו"ל עלול להוביל לסנקציות חמורות, כולל: קנסות כספיים משמעותיים, ריביות והצמדות על חובות המס, עיצומים כספיים ואף הליכים פליליים שעלולים להוביל לעונשי מאסר.
מהו הליך "גילוי מרצון" ואיך הוא יכול לעזור לי?
הליך גילוי מרצון מאפשר לנישומים לדווח על הכנסות והון שלא דווחו בעבר. כאשר ההליך מבוצע בהתאם לכל הכללים והתנאים, הוא עשוי להעניק חסינות מהליכים פליליים בגין עבירות המס שנכללו בו. החסינות מותנית בכך שהגילוי הוא מלא, כן ואמיתי, ושהנישום לא היה נתון לחקירה או בדיקה של רשות המיסים טרם הגשת הבקשה. במסגרת הוראת השעה החדשה (אוגוסט 2025 – אוגוסט 2026), ניתן להגיש בקשה מקוונת עד ליום 31.8.2026, במסלול של דוחות מתקנים או בהסכם שומה, ובכך להסדיר את המצב באופן חוקי ומוסדר.
האם חובת הדיווח חלה גם על מי שאינו תושב ישראל?
חובת הדיווח לרשויות המס חלה על תושבי ישראל. עם זאת, גם תושבי חוץ עשויים להיות חייבים בדיווח על הכנסות שהופקו בישראל או על נכסים המוחזקים בישראל.
מה ההשלכות של הסכמי חילופי המידע הפיננסי בין מדינות שונות בעולם?
ישראלים הפועלים בחו"ל צריכים להיות מודעים לכך שכל המידע על פעילותם הפיננסית מועבר באופן אוטומטי לרשות המסים בישראל. המשמעות היא שיש להקפיד על דיווח מלא ומדויק על ההכנסות מכל מקום בעולם.
