בשנת 2015 פרסם ארגון ה-OECD בשיתוף עם ה-G20 את פרויקט ה-BEPS. מטרת הפרויקט היא למנוע מחברות להסית רווחים לתחומי שיפוט עם מיסוי נמוך. זאת באמצעות 15 דרכי פעולה, שכל אחת מהן מתייחסת להיבט אחר של מיסוי בכלכלה גלובלית.
לפרויקט השפעות נרחבות על סוגיות מיסויות רבות, כגון מחירי העברה, חברה נשלטת זרה, ועוד. היישום של מרבית דרכי הפעולה החל, מה שמאפשר להסיק מסקנות, לפחות חלקיות, על יעילותו.
במאמר זה נספק מבוא לפרויקט ה-BEPS וניגע ביישומו והשלכות עד כה.
מה זה BEPS?
לפני שנצלול להבנת הפרויקט ותוכניותיו, צריך להבין איזו בעיה הוא בא לפתור. BEPS הוא ראשי תיבות למונח Base erosion and profit shifting, בעברית, שחיקת בסיס המס והסתת רווחים. BEPS מהווה בעיה רצינית עבור רשויות מס ברחבי העולם.
חברות רב לאומיות עושות תכנוני מס המנצלים לרעה פרצות בחוקי המס ובאמנות למניעת כפל מס. תכנוני מס אלו מאפשרים להן להסית רווחים לתחומי שיפוט עם מיסוי נמוך. הבעיה המרכזית היא שהסטת הרווחים נעשית באופן מלאכותי. אין לכך הצדקה כלכלית אמיתית מלבד הפחתת נטל המס.
למרות שחלק מפעולות ה-BEPS אינן חוקיות, מרביתן דווקא כן. כלומר חברות יכלו לפעול באופן שהוא לכאורה חוקי. עם זאת, ברוב המקרים אין הצדקה עסקית אמיתית להסטת הרווחים. המניע העיקרי הוא פשוט: חיסכון במס.
פעולות אלו פגעו ועדיין פוגעות רבות ברשויות מס ברחבי העולם. ארגון ה-OECD העריך הפסד שנתי של 100 עד 240 מיליארד דולר בהכנסות מיסים בעולם. כאשר הפגיעה החמורה ביותר היא במדינות מתפתחות. שכן לרוב מדינות אלו נשענות רבות על הכנסות ממסי חברות.
לכן, הנחה ארגון ה-G20 את ארגון ה-OECD למצוא פתרון לבעיה זאת. הפתרון שהציע ה-OECD הוא פרויקט ה-BEPS.
מהו פרויקט ה-BEPS?
פרויקט ה-BEPS הוא יוזמה משותפת של ארגון ה-OECD וה-G20 שמטרתו למנוע מחברות לבצע פעולות של שחיקת בסיס המס והסתת רווחים. היוזמה החלה בשנת 2013 ובשנת 2015 פורסם הדוח הסופי. מטרת הדוח היא לתת כלים לרשויות המס להתמודד עם תכנוני מס אלו. וכן להבטיח כי הרווחים ימוסו במקום שבו נוצר הערך ומתרחשת הפעילות הכלכלית של הקבוצה.
הדוח הסופי כולל 15 דרכי פעולה שונות המתייחסות להיבט אחר של הבעיה, כגון, מחירי העברה, חילופי מידע בין מדינות, חברה נשלטת זרה ועוד. רוב דרכי הפעולה מהוות "משפט רך", כלומר למרות שאין חובת יישום, יש ציפייה שזה יקרה. עם זאת, מספר דרכי פעולה נחשבות כסטנדרט המינימלי ואותן חייבות המדינות ליישם.
דרכי הפעולה שנחשבות כסטנדרט המינימלי שקבע ארגון ה-OECD הן:
- דרך פעולה 5 – התמודדות עם משטרי מס מזיקים.
- דרך פעולה 6 – מניעת מתן הטבות אמנה בנסיבות לא ראויות.
- דרך פעולה 13 – מדריך למסמכי "מחירי העברה" ודיווח לפי מדינה.
- דרך פעולה 14 – הפיכת מנגנונים לפתרון מחלוקות לאפקטיביים יותר.
ב2016 הקים ארגון ה-OECD את המסגרת השיתופית ל-BEPS (Inclusive Framework on BEPS), שמטרתה להבטיח יישום רחב יותר של עקרונות התוכנית. נכון לשנת 2024, למעלה מ-145 מדינות חברות במסגרת השיתופית הזו. כחלק מפעילות של המסגרת השיתופית היא בוחנת את היישום של הסטנדרט המינימלי ומטפלת בנושאי יישום יתר דרכי הפעולה.
תובנות מהיישום עד כה
רוב הפעולות יושמו לפחות באופן חלקי. לצד זאת, יש נושאים שהיישום שלהם לא וודאי עדיין, כגון דרך פעולה 1 המתייחסת לסוגיות מיסוי בכלכלה דיגיטלית.
בין הנושאים שיושמו:
- מכשיר מולטילטרלי לשינוי אמנות בילטראליות (ה-MLI).
- עדכון חובת התיעוד במחירי העברה – פעולות 8-10 ופעולה 13 מתארות חובות תיעוד נרחבות יותר מאלו שהיו בעבר. הן כוללות מאסטר פייל, דוח ישות אם סופית (CBCr) ולוקל פייל.
ההשפעה של פרויקט ה-BEPS איננה ברורה לחלוטין עדיין. בשנים הראשונות ליישומו דווקא הייתה עלייה בהפסדים שנבעו מפעולות אלו. חשוב לשים לב, כי לא ניתן לדעת מה היה המצב בלי יישום הפרויקט. כך יכול להיות שללא הפרויקט, הייתה נרשמת עליה גבוהה אף יותר.
בנוסף, מחקרים ראשונים בנושא יישום הפרויקט, מצאו שה-MLI לא עמדה בדרישות של מה שהייתה אמורה להשיג. זאת לאור היישום הסלקטיבי שלה בין המדינות. ישנם סעיפים ב-MLI שעבורם המדינות יכולות להחליט כיצד ליישם ועם אילו מדינות. מה שבתורו מוביל ליישום לא אחיד.
יישום בישראל של פרויקט ה-BEPS
ישראל פועלת לצורך יישום עקרונות פרויקט ה-BEPS, בין הפעולות שעשתה, נכון לשנת 2025:
- בתחילת חודש יוני 2017, חתמה ישראל, ואיתה גם עוד 67 מדינות נוספות על ה-MLI.
- תיקון תקנות מחירי העברה בהתאם לפעולות 8-10.
- החלת חובת ההגשה של הדיווח ישות אם סופית (country by country report).
- משרד האוצר הודיע כי החל משנת המס 2026, יחול בישראל מס חברות גלובלי מינימלי.
היישום על פרויקט ה-BEPS לא נגמר, לא בישראל ולא ביתר העולם. כפי שצוין ישנן פעולות היישום שלהן כמעט ולא החל. אנו צפויים לראות התפתחויות בנושא בשנים הקרובות.
לפירמת נמרוד ירון ושות' ניסיון ענף במענה על צרכי לקוחותינו בכל הנוגע למיסוי בינלאומי. משרדנו מתעדכן באופן שוטף בהתפתחויות בדבר יישום פרויקט ה-BEPS בעולם והשפעותיו על לקוחותינו. ליצירת קשר עם נציג ממשרדנו, לחצו כאן.
שאלות תשובות
מהו פרויקט ה-BEPS?
יוזמה של ה-OECD וה-G20 שמטרתה למנוע הסטות רווחים לתחומי שיפוט עם מיסוי נמוך.
מה ההבדל בין דרכי הפעולה שהן סטנדרט מינימלי לבין יתר דרכי הפעולה?מהו פרויקט ה-BEPS?
היישום של דרכי הפעולה שהן סטנדרט מינימלי הוא חובה. לעומת זאת, היישום של יתר דרכי הפעולה מומלץ אך לא מחויב.
כיצד משפיע פרויקט ה-BEPS על חברות ישראליות?
הפרויקט משפיע עליהן בכמה מישורים, הגברת דרישות התיעוד והדיווח, העלאת מס החברות של חלק מהחברות ועוד. ההשפעה נובעת כמובן לא רק מהדין הישראלי, אלא גם מהדין של מדינות נוספות בהן פועלות החברות.