בביצוע מחקר מחירי העברה חשוב לבחור את שיטת ההשוואה המתאימה על מנת להראות כי המחירים שנקבעו בעסקה בין הצדדים הקשורים הם בהתאם לעקרון אורך הזרוע. לפי ההנחיות של ה-OECD קיימות כמה שיטות שניתן להשתמש בהן, והן מסווגות לשתי קבוצות נפרדות: שיטות "מסורתיות" המתמקדות בתמחור העסקה ושיטות המתמקדות ברווח שהופק. שיטת חלוקת הרווחים, ביחד עם שיטת השוואת הרווחיות, היא חלק מהקבוצה השנייה.
שיטת חלוקת הרווח משמשת לאלוקצית הרווחים בין ישויות קשורות הנמצאות בתחומי שיפוט שונים בעולם. השיטה נועדה להבטיח שכל ישות מעורבת תקבל נתח הולם מרווחי החברה בהתאם לפעולות שבוצעו, הסיכונים שנלקחו והנכסים שנמצאים בבעלותה.
לעיתים חברות מבצעות עסקאות עם צדדים קשורים שקשה להעריך בהתבוננות חד צדדית. למשל, שתי ישויות קשורות עשויות לשתף פעולה במיזם משותף מסוים, כגון פיתוח והשקה של מוצר חדש. במקרים כאלה ניתן להשתמש בשיטת חלוקת הרווח על מנת לקבוע חלוקה הוגנת של הרווחים בין הישויות השונות בעסקה.
כיצד פועלת שיטת חלוקת הרווח?
ניתן ליישם את שיטת חלוקת הרווח בשתי שיטות, רווח בר השוואה והרווח העודף. הבחירה באיזו שיטה להשתמש תלויה בנסיבות המקרה.
בשיטת רווח בר השוואה מוצאים את אחוז הרווח של הצדדים בעסקאות דומות ומייחסים בהתאם את הרווח התפעולי המאוחד בין הצדדים בעסקאות הנבחנות.
שיטת הרווח העודף מורכבת משני שלבים:
- ניתוח התשומות שהשקיעו הצדדים בעסקה, וזיהוי התשומות שגרתיות (כלומר כאלו הדומות לתשומות המשוקעות על ידי צדדים לא קשורים בעסקאות דומות) וחלוקת הרווח בין הצדדים לפי הרווח המקובל בשוק לפי אותן התשומות.
- חלוקת הרווח שנשאר בהתאם לתשומות הלא שגרתיות.
שימוש בשיטת חלוקת הרווח נפוצה בדך כלל אצל חברות הפועלות בתעשיות מורכבות בעלות רווחים משמעותיים, כגון חברות הייטק ותרופות. לשיטה יש חשיבות רבה בעסקאות הקשורות לנכסים בלתי מוחשיים, שכן אלו בדרך כלל עסקאות מורכבות יותר ששיטות אחרות לא מתאימות עבורן.
דוגמה ליישום שיטת חלוקת הרווח
נתבונן על דוגמה פשוטה יחסית של שיטת חלוקת הרווח.
נניח קבוצה רב לאומית המורכבת משתי ישויות, ישות א' וישות ב'. לכל אחת מהישויות נכסים בלתי מוחשיים יקרי ערך שבהם הישויות משתמשות על מנת לייצר מוצר שהקבוצה מוכרת.
בעזרת שיטת חלוקת הרווח משערים את התרומה של כל ישות, ונקבע כי ישות א' תורמת ערך של 60% לייצור המוצר ואילו ישות ב' תורמת 40% לייצור המוצר.
אם הרווח הכולל של הקבוצה הוא 10 מיליון דולר, וחלוקת הרווחים תהיה כדלקמן:
- ישות א' – 6 מיליון דולר (60% מ-10 מיליון דולר)
- ישות ב' – 4 מיליון דולר (40% מ-10 מיליון דולר).
כך מובטחת חלוקה הוגנת של הרווחים, המשקפת את תרומתה של כל ישות ביצירת הערך למוצר הסופי ולרווחי העסקה.
לאילו מצבים מתאימה השיטה?
ההתאמה של שיטת חלוקת הרווח תלויה במאפייני העסקה והצדדים הקשורים, להלן כמה מהתרחישים הנפוצים ביותר המתאימים ליישום השיטה.
עסקה מורכבת – כאשר ענייננו בעסקאות מורכות בהן ריבוי פעולות והשקעות של הצדדים לעסקה, שיטת חלוקת הרווח יכולה לחלק את הרווחים בין הישויות תוך הערכה מקיפה בדבר השקעתה והערך שתרמה כל ישות.
השקעות ייחודיות – במצב בו צדדים לעסקה תורמים השקעות ייחודיות ובעלות ערך גבוה לעסקה, למשל במיזמים ושיתופי פעולה שונים, נשתמש בשיטת חלוקת הרווח שכן שיטה זו מבטיחה שחלוקת הרווחים תשקף את הערכים המשמעותיים שתרם כל דצד לעסקה.
עסקאות הכוללות נכסים בלתי מוחשיים – כאמור, שיטת חלוקת הרווח אפקטיבית בעיקר בעסקאות הכוללות נכסים בלתי מוחשיים וקניין רוחני. השיטה מאפשרת הערכה יסודית של השקעות הקשורות לפיתוח.
יתרונות של שיטת חלוקת הרווח
לשיטת חלוקת הרווח כמה יתרונות בתחום מחירי ההעברה, בין היתר:
חלוקה הוגנת והתמודדות עם מורכבות – שיטת חלוקת הרווחים מבטיחה חלוקה הוגנת ושוויונית בהתבסס על ההשקעות היחסיות של כל ישות המעורבת בעסקה. כך, גישה זו מכירה בערך המוסף של כל אחד מהצדדים, ומעודדת הוגנות בחלוקת הרווחים, באמצעות זה שהיא לוקחת בחשבון שגופים שונים המעורבים בהעסקה עשויים להשקיע סכומים שונים, לספק נכסים יקרי ערך, ולקחת סיכונים שונים. שיטת חלוקת הרווח מבקשת לכמת את תרומתה של כל ישות להפקת הערך במדויק, ובכך להבטיח שכל צד בעסקה יקבל את חלקו היחסי מהרווחים שנוצרו בארגון. כמו כן, שיטת חלוקת הרווח מתאימה לניהול עסקאות מורכבות הכוללות פעילויות והשקעות מרובות התלויות זו בזו תוך בחינת התלות של כל גורם במשנהו, על מנת לחלק את הרווחים בצורה המשקפת במדויק את הערך שנוצר.
גמישות – שיטת חלוקת הרווח מספקת גמישות בכל הנוגע לקביעת הגורמים השונים המשפיעים על חלוקת הרווחים. הגישה לוקחת בחשבון אלמנטים שונים בעסקה, פעולות שונות שבוצעו ליצירת הערך המוסף, נכסים שהשתמשו בהם וסיכונים שנלקחו על ידי כל צד בעסקה. למשל, כמה צדדים עשויים להיות מעורבים באותו שלב של שרשרת הייצור ומשכך לא ניתן להעריך את ערכם בנפרד בצורה מהימנה, ויש לקחת בחשבון את מערכת היחסים הכוללת.
אינטגרציה עסקית גבוהה – משתמשים בשיטה זו כאשר העסקאות בין הצדדים הקשורים מערבות פעילות עם אינטגרציה עסקית גבוה. בהתאם לתקנות מחירי העברה של ארגון ה-OECD, רמת אינטגרציה גבוהה מצביעה על כך שהפועלות המבוצעות, הסיכונים הנלקחים והנכסים המשמשים בעסקה קשורים זה בזה, לדוגמה הישויות יכולות לפעול באותה חוליה של שרשרת הערך. כתוצאה, אי אפשר להעריך אותם באופן נפרד בעזרת שיטה חד צדדית.
עסקאות הכוללות נכסים בלתי מוחשיים – שיטת חלוקת הרווח מתאימה במיוחד בעסקאות הכוללות נכסים בלתי מוחשיים שכן היא בוחנת לעומק את כל פרטי העסקה, מה שבתורו מאפשר חלוקה מדויקת יותר של הרווחים.
חסרונות שיטת חלוקת הרווח
למרות היתרונות הרבים שמציעה השיטה, קיימים לה גם מספר חסרונות, ביניהם:
סובייקטיביות – יישום השיטה כולל הנחות סובייקטיביות בדבר התרומה של כל צד לעסקה מה שעלול להוביל למחלוקות בין רשות המיסים והישויות המערבות. הפרשנות ויישום השיטה לא קבועים, דבר שעלול להקשות על הגשת הסכמה בנוגע לחלוקה הנכונה.
נגישות מידע – שיטת חלוקת הרווח מסתמכת במידה רבה על נתונים מדויקים ואמינים. קבלת המידע הדרוש בנוגע לתרומות, נכסים, סיכונים והשקעות פיננסיות עשויה להיות מאתגרת מאוד, בעיקר בעסקאות מורכבות בעלות הסכמים רבים או נכסים בלתי מוחשיים. בעוד שעל פניו נראה כי הנתונים הללו נגישים הן עבור הנישום והן עבור רשות המסים, בהחלט ייתכן שהגישה לנתונים תהיה מוגבלת, מכיוון שלעיתים קשה לחשב את ההכנסות והעלויות הרלוונטיות עבור כל צד לעסקה. לכן, קיימת אפשרות שהקושי יגרור לשינוי שיטת החשבונאות שכבר יש בארגון כדי להשיג את הנתונים הרלוונטיים.
הגברת נטל הציות – שיטת חלוקת הרווח דורשת תיעוד וניתוח מקיף בדבר חלוקת הרווחים מה שמגביר את הצורך בציות של הארגון, שכן עליו לספק הסברים מפורטים ומדויקים לרשויות המס כדי להבטיח את מהימנות המחקר.
שיקולים שיש לקחת בחשבון כאשר משתמשים בשיטת חלוקת הרווח
תיאור העסקה – חשוב לתאר בצורה מדויקת את העסקה העומדת על הפרק כדי ששיטת ההשוואה תהיה אפקטיבית ויעילה. כדי לקבל תיארו מדויק יש לבצע ניתוח כולל ולהבין את היחסים המסחריים והפיננסיים בין הצדדים השונים, ובין היתר להבין את הפעולות והתרומות של כל צד לעסקה ואת הנסיבות האופפות את העסקה.
היעדר עסקאות אחרות להשוואה – חשוב לציין כי היעדר עסקאות דומות אחרות כשלעצמו אינו מוביל באופן אוטומטי לבחירת שיטת חלוקת הרווח כשיטה המתאימה ביותר, שכן אם למשל קיימות שלוש עסקאות, גם אם הן רק דומות ולא זהות, שימוש בשיטת הרווחים תהיה פחות אפקטיבית. לעומת זאת, אם קיימת עסקה אחת, יש לבחון את העובדות והנסיבות של העסקה הספציפית ולוודא כי שיטת חלוקת הרווח היא השיטה המתאימה ביותר, גם אם אין עסקאות זהות אחרות.
פרקטיקה נפוצה בענף הרלוונטי – הפרקטיקה בענף הרלוונטי לעסקה שבה אנו עוסקים, יכולה להוות אינדיקציה לכך ששיטת חלוקת הרווח היא השיטה המתאימה ביותר. למשל, אם צדדים שאינם קשורים מתחלקים ברווחים בסיטואציות דומות לזו שבעסקה דנן, זה יכול להוות אינדיקציה שהשיטה הנכונה כאן היא פיצול הרווחים.
משרדנו מתמחה במיסוי בינלאומי ומעניק ללקוחות סיוע מקיף בתחום מחירי העברה. לתיאום שיחת ייעוץ עם נציג ממשרדנו, לחץ כאן.
