ישראל – יפן אמנת מס

פעילות עסקית ביפן

יפן מהווה את הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, והיא ידועה בחדשנות וטכנולוגיה מתקדמת וביכולת הייצור שלה בתעשיות כמו אלקטרוניקה, רכב ומכונות. כמו כן, השירותים ביפן התפתחו בשנים האחרונות, והם מהווים כ-75% מהתמ"ג שלה.

הבורסה של טוקיו ממחישה עד כמה כלכלת יפן בולטת בשוק העולמי, בכך שהיא מושכת הן משקיעים מקומיים והן משקיעים בינלאומיים. בנוסף, 99% מכלל העסקים ביפן הם ארגונים קטנים עד בינוניים (SME) והם יוצרים מקומות תעסוקה רבים ומעודדים לחדשנות. כ-16% מכלכלת יפן מבוססת על ייצוא, ועל אף זאת, הגברתה של התחרות העולמית מציבה אתגרים למדינה, ולכן הממשלה מתמקדת ביוזמות לקידום פריון וכוח העבודה, התקדמות טכנולוגית וחידושים בתחום הבריאות, ודאגה לאוכלוסייה המזדקנת, כל זאת תוך הבטחת צמיחה כלכלית מתמשכת.

יפן היא שחקנית מרכזית בעולם הפיננסי והעסקי, כאשר יכולת ההסתגלות שלה, היציבות הכלכלית והמחויבות של המדינה להתמודד עם אתגרים, מניעים את הצלחתה.

הסכמים בילטרליים ומוליטרליים בין יפן לישראל

בין ישראל ומדינה נחתמו מספר הסכמים:

1. הסכמי עידוד והגנה על השקעות
2. הסכם למניעת כפל מס

הסכמי עידוד והגנה על השקעות

בשנת 2017 נכנס לתוקף הסכם בילטראלי בין ישראל ויפן, שמטרתו לתת מעטפת הגנה משפטית לפעילות משקיעים והשקעות מסיכונים שאינם מסחריים. כמו כן, עידוד השקעות של ישראלים ביפן ולהיפך על ידי יצירת אקלים השקעות נוח ובטוח.

קישור להסכם באנגלית באתר משרד האוצר ניתן למצוא כאן.

אמנה למניעת כפל מס בין ישראל ליפן

אמנה למניעת כפל מס היא הסכם בילטראלי, אשר במסגרתו קובעות שתי מדינות את כללי המיסוי שיחולו על הכנסות ועל נכסים להם זיקה לשתי המדינות. בנוסף, כוללות האמנות עקרונות לחילופי מידע בנושאי מס בין המדינות.

אמנת המס הבילטראלית בין ישראל ליפן נחתמה בשנת 1993, ונכנסה לתוקף בשנת 1994.

קישור להסכם בעברית באתר משרד האוצר ניתן למצוא כאן. יש לזכור שבגלל השפעות של אמנות מוטילטרליות כמו ה-MLI, חלק מהסעיפים באמנת המס אינם בתוקף.

תחולת ה- MLI

האמנה המולטילטרלית, הMLI-, היא מנגנון אוטומטי לתיקון אמנות המס הבילטרליות כאשר על מנת להחילה, על שתי המדינות לחתום על האמנה המולטילטרלית ולאשר את החלתה בדין הפנימי שלהן. גם ישראל וגם יפן חתמו על האמנה המולטילטרלי MLI בשנת 2017. יפן אשררה את האמנה בשנת 2018 ואילו ישראל אשררה את האמנה בתאריך 01/01/2019. משמעות הדבר היא שהאמנה בין ישראל ויפן השתנתה אוטומטית בהתאם לאמנת הMLI ובכפוף להסתייגויות שקבעו שתי המדינות, החל מתאריך ה – 01/01/2019.

תושבות לצורכי מס ביפן

תושבות של יחיד

כדי שיחיד ייחשב לתושב יפן לצורכי מס עליו לעמוד באחד מהתנאים הבאים:

1. הוא בעלים של "ג'ושו" (מקום מגורים) ביפן.
2. שמר על "קיושו" (מקום מגורים זמני) ביפן למשך שנה אחת לפחות.

מי שנחשב לתושב יפן לצורכי מס אולם אינו אזרח יפני ושהה ביפן עד חמש שנים, ברצף או לסירוגין, בעשר השנים האחרונות (60 חודשים ב-120 החודשים האחרונים) מסווג כנישום שאינו תושב קבע.

מנגד, אם קיימת ליחיד אזרחות יפנית, או אזרחות זרה והוא שהה ביפן יותר מחמש שנים בעשר השנים האחרונות, הוא ייחשב לנישום תושב קבע.

למידע נוסף כיצד יחיד יחשב תושב ישראל לצורכי מס לחצו כאן.

תושבות של חברה

חברה שמשרדה הראשי ממוקם ביפן, מוכרת כתאגיד מקומי לצורכי מס. כך, לאום בעלי המניות של החברה, או מיקום הניהול האפקטיבי שלה אינו רלוונטי לקביעה זו כלל. עם זאת, כל תאגיד שאינו נכנס לקטגוריה של תאגיד מקומי נחשב לתאגיד זר.

בהתאם לחוקי המס ביפן, קביעת ההכנסה החייבת במס עבור תאגיד זר, היא על סמך הסוג הספציפי של נוכחותו החייבת במס ביפן.

חשוב לציין כי קביעת תושבות של חברה לצורכי מס כרוכה בגורמים שונים, כגון כוונת הפרט, קשרים משפחתיים, קשרים חברתיים, קשרים כלכליים ועוד. כמו כן, ליפן אמנות מס עם מספר מדינות שעשויות להשפיע על סטטוס תושבות המס של אדם בהתאם להוראות אמנה ספציפיות.

למידע נוסף כיצד חברה תחשב תושבת ישראל לצורכי מס לחצו כאן.

מערכת המיסוי ביפן

רשות המיסים במדינה נקראת National Tax Agency.

מס הכנסה: 5%-45% ו-2.1% מס יסף.

מס חברות וסניפים: 23.2%.

מע"מ: 10%

מס רווח הון: 20.315% (מניות), 39.63% (נדל"ן), 23.2% (תאגידים).

ניכוי מס במקור

מס ירושה ומס עיזבון ביפן

ביפן קיים פטור בסיסי ממס ירושה עד 30,000,000 ין בתוספת 6,000,000 ין לכל יורש סטטוטורי, כאשר אם שווי הירושה ברוטו קטן מהסכום הכולל האמור, אין חובת דיווח.

כל סכום העולה על הפטור לעיל, יהיה כפוף למדרגות המס כדלקמן:

עד 10 מיליון ין = 10%

10,000,000 – 30,000,000 ין = 15%

30,000,000 – 50,000,000 ין = 20%

50,000,000- 100,000,000 ין = 30%

100,000,000 – 200,000,000 ין = 40%

200,000,000- 300,000,000 ין = 45%

300,000,000 – 600,000,000 ין = 50%

מעל 600,000,000 ין = 55%

רילוקשיין ליפן

לפי נתוני סוכנות שירותי ההגירה של יפן, מספר התושבים הזרים במדינה בסוף 2022 עלה ב11.4% מהשנה הקודמת, כאשר הכמות הגיעה לשיא של 3,075,213. בין היתר, אחד הגורמים המכריעים אשר מוביל יחידים לבצע רילוקיישן ליפן הוא שוק העבודה, כאשר שיעור האבטלה ביפן הוא מהנמוכים בעולם והוא עומד על 2.8%. לשם השוואה- שיעור האבטלה בישראל הוא 5.05% ושיעור האבטלה העולמי הוא 3.9% (נכון ל2021).

כמו כן, יפן ידועה בזכות מערכת ההשכלה הגבוהה יוצאת הדופן שלה, ובה כמה אוניברסיטאות בעלות שם עולמי המדורגות באופן עקבי בין האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם, למשל אוניברסיטת טוקיו, אוניברסיטת קיוטו, אוניברסיטת אוסקה ועוד. נתון זה מושך אליה צעירים כישרוניים ומחזק את כלכלת המדינה בעזרת אוכלוסייה גדולה של סטודנטים זרים.

מיסוי מקרקעין במדינה

אם בבעלותך נכס ביפן, חשוב להיוודע למס המקרקעין השנתי המוטל על הנכס. מס זה משוערך על סמך שווי השוק של הנכס נכון לראשון לינואר של אותה שנה. שיעור המס עשוי להשתנות בהתאם למיקום הנכס:

1. מס תכנון ערים- מס זה מוטל על מנת לכסות עלויות של פרויקטים לפיתוח עירוני ומתקנים ציבוריים. שיעור המס יכול לנוע בין 0.3% ל-1.0% מערך הקרקע והמבנים.
2. ארנונה- ארנונה נגבית על מנת לספק כספים למימון פעולות ושירותים של הרשויות המקומיות. שיעור המס יכול לנוע בין 0.4% ל1.4% מערך הנכס. על מנת לקבוע את השווי המוערך, שמאים מורשים עורכים בדיקות הכוללות גורמים שונים לרבות מיקום הנכס, גודלו, מצבו ומצב שוק הנדל"ן באותה תקופה. שווי זה משמש בסיס לחישוב מס המקרקעין.

העברת כספים מישראל למדינה

בהתאם לסעיף 170(א) לפקודת מס הכנסה, כל העברת תשלומים מישראלי לאדם שאינו תושב ישראל, חייבת בניכוי מס במקור של 25%. פקיד השומה רשאי תחת תנאים מסוימים, להתיר את העברת הכספים בהקטנת הניכוי במקור או ביטול הניכוי במקור. משרדנו מטפל מול רשות המסים בנושאי ניכוי במקור. 

כלאור העבודה שיש בין שתי המדינות אמנה למניעת כפל מס, יש אפשרות להגיש טופס הצהרה (טופס מס' 2513/2 – הצהרה בדבר תשלום לתושב חוץ הפטור מניכוי ממס במקור), ותוך עמידה בתנאים מסוימים, תהיה אפשרות להעביר את התשלום ללא ניכוי מס במקור וללא אישור רשות המיסים. 

במתן ייעוץ בנוגע להעברת כספים לחו"ל, בנוסף לנושא ניכוי המס במקור, משרדנו מטפל בדרישות הבנקים הזרים, כגון אישור רואה חשבון בנוגע לתשלום מיסים ובוחן פעולות נוספות הנדרשות לאור הסטנדרט האחיד של CRS בין המדינות – חילופי מידע אוטומטיים בין מדינות המתבצעים תחילה באמצעות הבנקים ולאחר מכן בין רשויות המס של כל שתיים מדינות.

הבנקים מערימים קשיים רבים וגובים עמלות גבוהות על המרת שקלים למטבעות אחרים, לכן חשוב להתייעץ לפני העברת הכספים – צרו קשר.

למידע נוסף על העברות כספים לחו"ל לחצו כאן.

סוגי ישויות עסקיות ביפן

ישויות עסקיות עיקריות ביפן:

1. חברת מניות משותפת (Kabushiki Kaisha)– ישות זו היא ישות שכיחה מאוד והיא מקובלת בשל הגמישות והחוסן שלה, מה שהופך אותה לפופולארית בקרב עסקים מכל הגדלים.
2. חברה בע"מ (Gōdō Kaisha)– ישות זו מציעה מבנה עסקי יעיל עם יחסית מעט דרישות בירוקרטיות , מה שהופך חברה זו לאופציה אטרקטיבית עבור ארגונים קטנים, בינוניים וחברות הזנק.
3. שותפות בעלת שירותים מקצועיים (Gōshi Kaisha) – שותפות המאפשרת לאנשי מקצוע בתחומים כמו משפטים, חשבונאות וייעוץ לשתף פעולה ולחלוק רווחים והתחייבויות, תוך טיפוח סביבה עסקית שיתופית.
4. שותפויות כלליות (Nihon Gaisha)– אלו כרוכות באחריות והתחייבות משותפת בין השותפים השונים.
5. עמותה (Yūgen Gaisha)– צורה מיוחדת של תאגיד לרווחה חברתית ולארגונים ללא מטרות רווח.
6. שותפות כללית (Gōmei Kaisha)– סוג נוסף של שותפות כללית המספק מבנה גמיש לעסקים עם שותפים המוכנים לקבל אחריות אישית בלתי מוגבלת לנכסי השותפות.
7. עמותה (Shadan Hōjin)– תאגיד נוסף ללא מטרות רווח הפועל לטובת החברה, בעיקר בפעילויות צדק, תרבות או חינוך.
8. Gōdō Shadan Hōjin – תאגידים הפועלים לתועלת הדדית, והם נוצרו על מנת לשרת את הצרכים והאינטרסים הספציפיים של חברי התאגידים, תוך טיפוח שת"פ והטבות משותפות.
9. Shōshi Kaisha– תאגיד המספק מענה לצרכים של עסקים קטנים עד בינוניים, ומציע הליכים מנהליים פשוטים יחסית.
10. יזם יחיד (Jimusho)– בעלות יחיד או עסק בודד, המאפשר ליחידים לנהל עסקים בשמם הפרטי ולקחת על עצמו אחריות אישית.

חוקי תמריצים ביפן

ביפן, תאגידים מקומיים חייבים במס הכנסה על ההכנסות הגלובליות שלהם. לכן, על מנת למנוע מיסוי כפול מהכנסה זרה, תאגידים אלו יכולים לקבל זיכוי מס הן בגין מס החברות שלהם והן בגין הכנסה זרה ששולמה במישרין לחברה.

עם זאת, כדי לזכות בזיכוי המס כאמור, על המס מההכנסות הללו לעמוד בכמה קריטריונים ספציפיים, וזה כולל בין היתר דמיון למס ההכנסה היפני ומס החברות היפני. כמו כן, חשוב לציין כי קיימת מגבלה על גובה המיסים הזרים שניתן לזכות במקרה דנן, והיא לא יותר מ35% מהמיסים הזרים המשולמים, כאשר ניתן להעביר כל סכום עודף לשנת המס הבאה בתוך תקופה של שלוש שנים. אמנם שיטת זיכוי המס הזר אינה חלה על מס ארגונים, אולם ראוי להזכיר שהכנסות מסניפים של חברות זרות מפעילות עסקית המתנהלת מחוץ פטורה ממיסוי זה.

עבור תאגידים זרים בעלי מוסד קבוע ביפן, קיים גם פוטנציאל למיסוי כפול, והם יכולים ליהנות ממשטר זיכוי מס הדומה לזה שהזכרנו לעיל. בשל רפורמת המס האחרונה ביפן, קיימים כמה שינויים במערכת זיכוי המס הזר, לרבות התאמות לאיחוד מס והפרשות מעבר.

מדינות איתן למדינה יש אמנה למניעת כפל מס