בשנת 2005 השיקה לראשונה רשות המסים נוהל לגילוי מרצון. הנוהל מאפשר לנישומים אשר לא דיווחו על הכנסותיהם, להסדיר את הדיווח ואת חבות המס, ובתמורה, לזכות לחסינות פלילית. בשנים 2011-2019, פרסמה רשות המסים שלוש הוראות שעה נוספות לגילוי מרצון, אלא שניתן להבחין בהקשחה מדורגת של התנאים לגילוי מרצון מנוהל לנוהל.
כך לדוגמה, אם בנהלים הראשונים מטרת העל של רשות המסים הייתה "ללכוד ברשת המס" נישומים אשר לא דיווחו על הכנסותיהם במהלך השנים ובהליך יחסית פשוט ומזורז להסדיר את חבות המס על הכנסותיהם בעשר השנים שקדמו לשנת המס, הרי שבנהלים האחרונים רשות המסים "עלתה מדרגה".
אמנם החסינות הפלילית ניתנת לכל נוהל גילוי מרצון אך ניתן לשים לב כי בנהלים האחרונים, רשות המסים איננה מסתפקת אך ורק בלכידת הנישום והכנסתו לרשת המס, אלא בוחנת גם היבטים של הלבנות הון וזאת בין היתר בעקבות תיקון מספר 14 לחוק איסור הלבנת הון, שקבע כי עבירות של העלמת מס יהוו עבירות מקור לצורך החוק האמור.
בפרקטיקה, הדבר בא לידי ביטוי בכך שרשות המסים ביקשה אסמכתאות למקור קרן הכספים. במקרים שבהם לא נחה דעתה שמקור הכספים הוא "כשר וחוקי", חל מיסוי (מעבר למס על ההכנסות השוטפות שהיו במהלך עשר השנים) בשיעור של 10%/15% ובמקרים חריגים גם 50% גם על קרן הכספים.
לאחרונה, אנו ערים לכך שרשות המסים עמלה על כתיבת נוהל גילוי מרצון – קריפטו ועתידה לפרסמו סמך לחג הפסח.
בשנת 2024 שוויו של הביטקוין עלה ועוד צפוי לעלות באופן משמעותי, בין השאר לאור הפחתת קצב כניסת ביטקוין חדש לשוק (המונח המקצועי נקרא "אירוע חצייה"), וכן אישור תעודות סל עוקבות ביטקוין על ידי ה-SEC דבר שעשוי לגרום למימושים מצד המשקיעים.
לאחרונה יצא "נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מסים בשל רווח ממימוש אמצעי מבוזר" אשר נועד להקל על משקיעי הקריפטו בתשלום המס לאור הקשיים שמערימים הבנקים בקבלת הכספים הללו ונראה שרשות המסים מכינה את הקרקע לפרסום נוהל גילוי מרצון קריפטו שעתיד לצאת בקרוב.
תשומת לבכם למספר נקודות מעניינות:
- נוהל נוקשה מבעבר – על פי ההיסטוריה של הגילויים מרצון, צפוי שנוהל גילוי מרצון קריפטו יהיה נוקשה יותר מבעבר והבדיקות על קרן הכספים, כמו גם שיעורי המס שיחולו בגינם במקרים שבהם לא תנוח דעתו של פקיד השומה, צפויים להיות ככל הנראה גבוהים יותר.
- גילוי מרצון לפני פנייה יזומה של רשות המסים – בדרך כלל רשות המסים פועלת בשיטת "המקל והגזר". נהלי גילוי מרצון קודמים נתנו הזדמנות, למשך פרק זמן מסוים, להסדיר הכנסות שלא דווחו בטרם החלה לנקוט בהליכים. כך לדוגמה, נוהל גילוי מרצון משנת 2014 שהגיע כשנה וחצי לפני שרשות המסים יצאה בהודעה מתוקשרת במיוחד שהגיעו לידיה מידע על אין ספור ישראלים שמחזיקים בחשבונות בנק בשווייץ. משם הדרך להליך פלילי לכלל הנישומים שלא דיווחו הייתה קצרה מאוד.
- הליך גילוי מרצון גם ללא נוהל רשמי – בפרקטיקה כיום ניתן להסדיר רווחים והכנסות שלא דווחו כלל ורווחים מתחום הקריפטו בפרט, גם ללא נוהל גילוי מרצון וזאת באמצעות דיוני שומה מול רשות המסים וחתימת הסכם שומה בסופו של התהליך.
כיוון שהדיווחים על רווחים מקריפטו עלולים ליצור התלבטויות מקצועיות (האם מדובר בהכנסה עסקית או הונית? שאלת החבות במע"מ וכו') וכן אתגרים טכניים (איסוף המידע מהבלוקצ'יין, התחקות אחר הפעולות וכו') ולכן מומלץ להסתייע במומחים בתחום הקריפטו.
משרדנו כולל עו"ד ורו"ח המתמחים בתחום הקריפטו ונשמח לסייע בכל הקשור להסדרת הדיווח מול רשות המסים. האמור אינו מהווה המלצה להשקעה כלשהי ואינו מחליף יעוץ מקצועי מקיף בתחום המסים וההשקעות.