טופס 1348 – טופס ניתוק תושבות (הצהרת תושבות)

איך ממלאים נכון, מה בודקים בפועל, ואיך מצמצמים חשיפה מול רשות המסים

טופס 1348, "נספח לדוח השנתי ליחיד (טופס 1301) – הצהרת תושבות לשנת המס", נראה על פניו כמו נספח טכני לדוח השנתי. בפועל, זהו אחד הטפסים הרגישים ביותר בעולם המיסוי הישראלי-בינלאומי, משום שהוא מחייב את הנישום להציג תשתית עובדתית מלאה לטענה כי הוא אינו תושב ישראל לצרכי מס בשנת המס – ומזמין בחינה, הצלבות ולעיתים גם בירור עומק מצד פקיד השומה. הטופס עצמו מגדיר כי מדובר ב"דוח המפרט את העובדות" בשל הטענה לאי-תושבות, בהתאם לסעיף 131(א)(5ה) לפקודה.

נדרש  למלא את הטופס במקרים שבהם לפי חזקות הימים שבפקודה הנישום עשוי להיחשב תושב ישראל בשנת המס (למשל, כתוצאה ממספר ימי שהייה בישראל), אך הוא טוען כי למרות זאת – לפי מבחן "מרכז החיים" – הוא אינו תושב ישראל באותה שנה. במילים אחרות, זהו הטופס שמיועד למצבים שבהם קיימת נקודת מוצא כמותית "בעייתית" (חזקת ימים), והנישום מבקש להציג תשתית עובדתית מלאה ומגובה אסמכתאות כדי לסתור את החזקה ולהוכיח שמרכז חייו בפועל מצוי מחוץ לישראל.

מניסיוננו הרב שכולל שנים של עבודה מתוך מערכת רשות המסים ובייצוג לקוחות בישראל ובעולם, רוב המחלוקות ול רשות המסים קורות עקב שילוב לא מדויק של "פרטים קטנים". למשל: ספירת ימים לא מדויקת, סימונים לא עקביים בטבלת הזיקות, היעדר אסמכתאות קריטיות (כמו אישור תושבות זר), או נרטיב שלא מתיישב עם הנתונים האובייקטיביים.

במאמר הזה נפרק את הטופס למוקדי הסיכון המרכזיים, נסביר איך רשות המסים מסתכלת עליו, ונציג דגשים פרקטיים למילוי מקצועי, עקבי ומהיר.

להבין על מה אתם חותמים – לא רק "טופס" אלא הצהרה עובדתית עם השלכות

הטופס אינו "הבעת עמדה" כללית, אלא מסמך שמחייב פירוט עובדות, ובסופו – חתימה על הצהרה כי הפרטים נכונים ומלאים, וכי מסירת פרטים שאינם נכונים מהווה עבירה על החוק, כאשר ההצהרה כפופה לבחינת פקיד השומה ולקביעה אחרת.  המשמעות המשפטית והמעשית: כל תשובה וכל סימון בטבלה עלולים להפוך לחומר גלם לבדיקה, להשוואה מול מקורות מידע אחרים ולהתכתבות מתמשכת עם הרשות.

הגדרת "יום" כוללת גם חלק מיום! ספירת ימים היא בסיס, אבל גם מלכודת

הטופס מזכיר במפורש נקודה שחוזרת כמעט בכל תיק תושבות: לעניין הגדרת "תושב ישראל", "יום" הוא לרבות חלק מיום.  זה נשמע טריוויאלי, אבל בפועל זו אחת הטעויות הנפוצות ביותר. אנשים סופרים "לילות" במקום "ימים", או לא מחשיבים יום כניסה/יציאה, או לא עקביים בין שנה לשנה. בנוסף, רשות המסים יכולה להצליב מול נתוני ביקורת גבולות, חברות תעופה, דרכונים ותנועות – ולכן די בסטייה קטנה כדי לפתוח פער שמצריך הסברים.

אנחנו מציעים כי לפני שמתחילים לנסח הסבר מילולי – כדאי לבנות טבלת ימים מסודרת, מבוססת מסמכים, ולוודא שהיא מתיישבת עם כל הצגה אחרת של אותה שנה (דוחות מס, הצהרות לבנקים, ביטוח לאומי, ועוד). אפשר לבקש מרשות האוכלוסין דו"ח כניסות ויציאות בלינק הזה, אך קחו בחשבון שספירת הימים בהתאם לפקודת מס הכנסה שונה לחלוטין(!) וצריך לבצע את ההתאמות הנדרשות. 

החזקות הכמותיות: 183 ימים או מבחן 30/425 – והמשמעות של "חזקה ניתנת לסתירה"

בדברי ההסבר בטופס מופיעות החזקות המוכרות:

• חזקה שמרכז החיים בישראל אם שהית בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר. 
• או אם שהית בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס, וסך כל תקופת השהייה בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר. 

הנקודה החשובה (והרבה פעמים זו לב המחלוקת) – החזקה ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה.  כלומר, המספרים הם לא "המילה האחרונה". אבל כדי לסתור צריך להציג תמונה עובדתית עקבית שמראה שמרכז החיים בפועל אינו בישראל. זה לא מסמך שניצחונו תלוי במשפט אחד; זה תיק ראיות קטן.

טענת תושבות במדינה אחרת: נדרש אישור תושבות ו-TIN

בטופס קיים שדה שבו הנישום מצהיר כי בשנת המס הוא תושב לצרכי מס במדינה אחרת, וכתוב במפורש כי יש לצרף אישור תושבות לשנת המס.  בנוסף נדרשים נתונים משלימים כמו מספר הימים במדינה האחרת ופרט מזהה לצרכי מס (TIN).  

מבחינה מעשית, כאן רשות המסים בודקת "סימטריה": מי שמצהיר שהוא תושב מדינה אחרת – מצופה שיציג עיגון רשמי (אישור תושבות), ושה-TIN, פרטי המדינה וההתנהלות המיסויית יתיישבו עם הטענה. כאשר אין אישור תושבות, או כשהוא חלקי, או שלא ברור על איזו שנה הוא – נוצר קושי ראייתי שברוב המקרים מחייב השלמות, ולעיתים משליך על סיכויי קבלת הטענה.

שאלון "מרכז החיים": הטבלה שמכריעה תיקים

ליבת הטופס היא טבלת הזיקות, שבה ניתן לסמן V (ואף ביותר מריבוע אחד) לגבי היכן מתקיימים רכיבים שונים: דירת מגורים, בית קבע, בן/בת זוג וילדים, מקום עיסוק, מעסיק, הגשת דוחות, תשלום מס, אזרחות/דרכון, ביטוח רפואי וקופת חולים, חסכונות ופנסיה, מניות, קצבאות, חשבון בנק פעיל, תשלומי ביטוח לאומי, ארגונים חברתיים, כלי רכב, סטטוס עולה/תושב חוזר ועוד. 

האתגר אינו בעצם הזיקה (לרבים יש זיקות גם בישראל וגם בחו"ל), אלא איך מציגים אותה

• סימון "גם וגם" בלי הסבר: עלול להיראות כמרכז חיים מפוצל, ולעורר דרישה להבהרות.
• סימון "לא רלוונטי" בנושאים שמטבעם רלוונטיים (למשל חשבון בנק פעיל, בית קבע, עבודה): עשוי להיתפס כהתחמקות.
• חוסר התאמה בין הטבלה ל"הסבר המילולי": זה למעשה המתכון הבטוח לבירור.

כלל עבודה שאנו מציעים – הטבלה והנרטיב צריכים "להתיישב" כמו כפפה – אם סימנתם זיקה לישראל, מסבירים למה למרות הזיקה מרכז החיים בחו"ל; ואם סימנתם זיקה למדינת התושבות, תומכים במסמכים.

הסבר מילולי ואסמכתאות

בטופס יש שדה ייעודי ל"הסבר מילולי להצהרת התושבות" ובו דרישה מפורשת לצרף אסמכתאות.  זה המקום שבו צריך לחבר בין העובדות (ימים, עבודה, משפחה, נכסים, הוצאות, שירותי בריאות וכו') לבין המסקנה: מדוע מרכז החיים אינו בישראל באותה שנה.

ההסבר המילולי צריך להיות

• מדויק כרונולוגית (מה קרה ומתי – במיוחד אם מדובר בשנת מעבר).
• קוהרנטי עם הטבלה (אין סתירות).
• נתמך במסמכים (לא רק הצהרות).

מסמכים אופייניים (בהתאם לנסיבות): אישור תושבות זר לשנת המס, חוזה שכירות/רכישת דירה בחו"ל, תלושי שכר/חוזה עבודה, אישור לימודים/מסגרות לילדים, תנועות כניסה/יציאה, דוחות מס זרים, אישורי ביטוח/מערכת בריאות ועוד.

טופס 1348 לא מבטל חובות דיווח אחרות – וכולל חריגים

בדברי ההסבר נקבע במפורש שאין בהוראות כדי לגרוע מחובת הדיווח לפי סעיף 131(א)(4) אם הייתה הכנסה חייבת בשנת המס.  בנוסף מצוין כי ההוראות לא יחולו על קבוצות מסוימות (כגון בן זוג וילדים של היחיד) וכן על מקרים נוספים המנויים בדברי ההסבר.  לכן, גם מי שמגיש טופס 1348 אינו "מסיים את הסיפור" – צריך לוודא שהדיווח הכולל נכון ומתואם לכל החובות החלות.

חשוב לשים לב – הטופס כולל פרטי קשר (טלפון, כתובת, דוא"ל).   בפועל, בתיקי תושבות התכתובות והמסמכים המצורפים הם חלק מהתיעוד, ולעתים חלק מהראיות. חשוב שפרטי הקשר יהיו מנוהלים בצורה מסודרת, כדי לא לאבד בקשות להשלמות, לא לפספס מועדים, ולהשאִיר "שביל מסמכים" קוהרנטי.

הכנו עבורכם טבלה תמציתית לסיכום כל הנקודות שחשוב לבדוק במילוי טופס 1348