משרדנו השתתף בכנס השנתי ה־77 של איגוד המס הבינלאומי (IFA), שהתקיים באוקטובר 2025 בליסבון, ואחד הנושאים המרכזיים שעמדו במוקד הדיונים היה מיסוי עושר. בעולם שבו הפערים הכלכליים הולכים וגדלים, יותר ויותר מדינות מחפשות דרכים חדשות לגבות מסים ממי שמחזיק עושר רב. המס נשמע רחוק מהחיים של רובנו, אבל בפועל הוא עלול להשפיע גם על אנשים שיש להם נכסים, חסכונות או השקעות- לאו דווקא על בעלי הון גדולים.
האם גם בישראל נראה בעתיד מס עושר, ומה המשמעות של צעד כזה עבור ישראלים שמחזיקים נכסים בארץ ובעולם?
ההבדל בין מס עושר למס יסף
בישראל נהוג לעיתים לבלבל בין מס עושר לבין מס יסף, אך מדובר בשני מנגנוני מס שונים לחלוטין. בעוד שמס יסף מוטל על מה שאנחנו מרוויחים, מס עושר מוטל על מה שאנחנו מחזיקים.
מס יסף הוא תוספת למס ההכנסה- מס שמוטל על הכנסות גבוהות. כלומר, הוא חל רק כאשר אדם מרוויח מעל רף מסוים. בעבר, המס הנוסף היה בשיעור 2% על הכנסה החייבת העולה על 800,000 ₪. במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2017-2018, שיעור המס עלה מ-2% ל-3% ובמקביל הוקטן סכום הסף ל-640,000 ₪. משנת 2026 ואילך, המס עומד על 3% עבור הכנסה חייבת מעל 721,560 ₪ ומס יסף נוסף בשיעור 2% על הכנסות הוניות העולה אותו הסף.
לקריאה נוספת בהקשר זה, לחצו כאן לכתבה שלנו שפורסמה לאחרונה בYNET – "צרות של עשירים: מה מטריד את המיליארדרים?"
לעומתו, מס עושר הוא מס על שווי הנכסים עצמם. נדל"ן, מניות, חסכונות ולעיתים גם חברות פרטיות. מדובר במס שנתי על עצם הבעלות, גם אם לא נוצרה ממנה הכנסה בפועל.
אפשר לחשוב על זה כך: מס יסף- תוספת מס על שכר גבוה (תוצאתי, שוטף), ומס עושר- מאזני, על ההון.
בעוד שמס יסף נועד להגדיל את תרומתם של בעלי הכנסות גבוהות למערכת המס, מס עושר נועד להתמודד עם פערים בעושר עצמו והוא עשוי להשפיע גם על בעלי נכסים שאינם בהכרח עשירים מאוד, במדינות שבהן הוא קיים.
מס עושר בעולם
בעבר, מסי עושר היו נפוצים מאוד באירופה. גרמניה, הולנד, דנמרק וצרפת גבו מס כזה במשך שנים, אך רבות מהן ביטלו אותו בשל קשיים טכניים. קושי בהערכת שווי נכסים פרטיים, עלויות גבייה גבוהות וחשש מבריחת הון למדינות אחרות.
- גרמניה ביטלה את מס העושר הפדרלי בשנת 1997, בעקבות פסיקת בית המשפט החוקתי שקבע כי המס פוגע בעיקרון השוויון.
- בהולנד, המס היה נחשב מסובך ויקר לניהול. בנוסף, הוא יצר תמריצים שליליים לחיסכון ולהשקעה. בשנת 2001 החליפה הולנד את המס במנגנון חדש- מס על תשואה משוערת. מס שבו המדינה מניחה תשואה קבועה על נכסים נטו וממסה אותה.
- בדנמרק, המס בוטל בשנת 1997 לאחר שנמצא שאינו יעיל כלכלית וגורם לבריחת הון של משקיעים למדינות שכנות.
- צרפת ביטלה בשנת 2017 את מס ה־ISF והחליפה אותו (משנת 2018 ואילך) במס עושר ממוקד על נדל"ן (המוחזק ישירות או בעקיפין)- IFI.
ובכל זאת, בשנים האחרונות מס העושר חוזר לאופנה.
מדינות כמו שוויץ, נורבגיה וספרד ממשיכות לגבות מס עושר, וצרפת כאמור, שומרת על גרסה מצומצמת שלו החלה רק על נכסי נדל"ן. לדוגמה, בשוויץ מס העושר אינו נגבה ברמה הפדרלית אלא ברמה הקנטונלית (המחוזית). כל אחד מ־26 הקנטונים קובע בעצמו את שיעור המס, ספי החבות והפטורים, לכן קיימים פערים משמעותיים בין אזור לאזור. פערים אלה יוצרים תחרות מס פנימית. קנטונים בעלי מס עושר נמוך מושכים תושבים עשירים, בעוד קנטונים עם שיעורים גבוהים מאבדים הכנסות.
מס עושר חוזר לשיח הכלכלי העולמי
הסיבה המרכזית היא הגידול באי השוויון הכלכלי. בעוד ההכנסות של רוב האוכלוסייה צומחות לאט, העושר של האחוזון העליון גדל בקצב מהיר בהרבה .ארגונים בינלאומיים כמו ה־ ,OECD האו"ם וקרן המטבע פרסמו בשנים האחרונות דוחות הקוראים לשקול מחדש מיסוי עושר .
לדוגמה, בשנת 2024 הציג הכלכלן הצרפתי גבריאל זוקמן (Gabriel Zucman), לבקשת נשיאות G20 בראשות ברזיל, דוח הקורא להטיל מס מינימלי עולמי על עושרם של מיליארדרים. הדוח מציע לקבוע שיעור מס אפקטיבי של 2% על עושר נטו של יחידים בעלי שווי של מעל מיליארד דולר. מטרת המודל של גבריאל היא להבטיח שגם בעלי הון קיצוניים ישלמו שיעור מס מינימלי אחיד, ללא תלות במדינת התושבות או במבנה האחזקות שלהם. אם מדינה אינה גובה את המס במלואו, מדינות אחרות יוכלו לגבות את ההפרש, כך שתימנע תחרות מס בין מדינות.
הדיונים בכנס הראו כי מדינות רבות בוחנות דרכים חדשות להטיל מסים על עושר, לאו דווקא כדי "להעניש עשירים", אלא כדי להחזיר איזון למערכת המס.
מי חייב במס עושר
ברוב המדינות, מערכת המס מבחינה בין תושבים לבין תושבי חוץ. תושבים חייבים במס עושר על כלל נכסיהם בעולם- בין אם הם מוחזקים במדינה עצמה ובין אם בחו"ל. משום שהתושבות נחשבת לקשר שמחייב במס על העושר העולמי .לעומת זאת, תושבי חוץ חייבים במס עושר רק על נכסים שנמצאים באותה מדינה. כך, למשל, ישראלי שמחזיק דירה בצרפת עשוי לשלם מס עושר בצרפת על הדירה בלבד, אך לא על נכסים אחרים שבבעלותו בישראל או במדינות אחרות. המס חל על שווי השוק של הנכסים- נדל"ן, מניות, חסכונות, אומנות, ולעתים גם אחזקות בחברות פרטיות.
שיעורי מס העושר נעים לרוב בין 0.5% ל־2% מהשווי, בהתאם למדינה ולמבנה המס המקומי. במדינות רבות קיימים מנגנוני תקרה שמגבילים את סך מס העושר כך שלא יעלה על אחוז מסוים מההכנסה השנתית. כך מנסים למנוע מצב שבו המס מאפס את התשואה השנתית של הנישום (במיוחד עבור אנשים שהכנסתם נמוכה ביחס לשווי הנכסים שברשותם).
דוגמה למנגנון תקרה
רכיב | חישוב | סכום (€) |
הכנסה שנתית חייבת במס | – | 80,000 |
שווי נכסים נטו (עושר) | – | 3,000,000 |
מס הכנסה (33%) | 80,000 × 33% | 26,400 |
מס עושר (1.5%) | 3,000,000 × 1.5% | 45,000 |
סך המסים לפני תקרה | מס הכנסה + מס עושר | 71,400 |
תקרת מס כוללת (75% מההכנסה) | 80,000 × 75% | 60,000 |
הפחתה לפי מנגנון התקרה | 71,400 − 60,000 | 11,400 |
מס עושר לאחר הפחתה | 45,000 − 11,400 | 33,600 |
סך המסים לאחר הפעלת התקרה | מס הכנסה + מס עושר מתוקן | 60,000 |
ההשלכות האפשריות של מס עושר בישראל
כיום בישראל לא קיים מס עושר על שווי הנכסים עצמם, אך הנושא עולה מעת לעת במסגרת דיונים ציבוריים והמלצות של גופים בינלאומיים. בדוח "OECD Economic Survey: Israel 2023" צוין כי שיעור המס על הון ונכסים בישראל נמוך בהשוואה למדינות אחרות בארגון. הומלץ לישראל לשקול הרחבת מיסוי ההון והנכסים כדי לצמצם פערים חברתיים ולחזק את צדק המס.
ההשפעה של מגמות המיסוי העולמיות ניכרת גם כאן. ישראלים רבים נחשפים למסי עושר באופן עקיף, בעיקר דרך פעילות כלכלית בינלאומית:
- בעלי דירות והשקעות במדינות כמו צרפת או ספרד עלולים לשלם מס עושר שם.
- ישראלים העוברים למדינות אירופה עשויים לשלם מס עושר מקומי.
- עולים חדשים ותושבים חוזרים נדרשים לבחון את השלכות המס על נכסים בחו"ל, במיוחד בתקופת הפטור הזמני ממס בישראל.
מס עושר הוא כבר מזמן לא נושא תיאורטי שמעסיק רק מיליארדרים. הוא נוגע לכל מי שמחזיק נכסים משמעותיים- דירה בחו"ל, תיק השקעות או חברה פרטית. הוא משקף מגמה עולמית ברורה של מעבר ממיסוי הכנסה למיסוי עושר, בשם צדק חברתי ויעילות כלכלית. למרות שכרגע אין יוזמה ממשלתית לקדם מס עושר בישראל, העובדה שמדינות רבות מאמצות מודלים חדשים של מיסוי עושר, לצד הלחץ הציבורי לצמצום פערים, עשויה להביא את הנושא לשולחן הדיונים גם כאן בשנים הקרובות.
ההשפעה על ישראלים בעלי נכסים בחו"ל הולכת וגדלה. לכן, גם אם אינכם רואים בעצמכם "עשירים מאוד", חשוב להבין את הכללים, את ההשלכות, ובעיקר לא לפעול בלי ייעוץ מקצועי מתאים.
לפני כל רכישת נדל"ן בחו"ל, השקעה בינלאומית או שינוי תושבות, מומלץ להיעזר באנשי מקצוע הבקיאים בדיני המס המקומיים והבינלאומיים. תכנון מס נכון בשלב מוקדם יכול למנוע טעויות יקרות, כפילויות מס ואף חשיפה לא צפויה למס עושר במדינות אחרות.
פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה במיסוי ישראלי ובינלאומי. הפירמה מלווה לקוחות בנושאי מיסוי בינלאומי ומעניקה ייעוץ מקיף בכל הנוגע להשקעות, שינויי תושבות ותכנון מס חוצה גבולות.
💡 ליווי מקצועי נכון הוא לא רק יתרון. הוא לעתים ההבדל בין החלטה חכמה לבין הפתעה יקרה.
ליצירת קשר, לחץ כאן.
מידע רלוונטי
מה זה מס עושר?
מס שמוטל על שווי הנכסים שבבעלות אדם- נדל"ן, מניות, חסכונות ועוד, גם בלי הכנסה בפועל.
האם יש מס עושר בישראל?
לא. בישראל אין מס עושר ישיר, אך קיים מס יסף של 3% על הכנסות גבוהות.
באילו מדינות קיים מס עושר?
שוויץ, נורבגיה, ספרד וצרפת גובות מס עושר; גרמניה, הולנד ודנמרק ביטלו אותו בשנות ה־90.
איך להימנע מתשלום מס עושר מיותר בחו"ל?
לפני רכישת נכסים בחו"ל, חשוב לבדוק את חוקי המס המקומיים ולהיעזר ביועץ מס בינלאומי.
