דיווח על שכר של עובד זוטר – אך נתפס עם נדל"ן בכיכר המדינה ומיליונים בקריפטו
מעצרו של תושב ת"א, שניהל אורח חיים ראוותני בזמן שדיווח על משכורת סטנדרטית, חושף כיצד רשות המסים מאתרת "הפרשי הון" באמצעות הצלבות מידע
הדיווחים האחרונים (22.01.2026) בדבר מעצרו של תושב תל אביב בחשד להעלמת הכנסות בהיקפי ענק ממסחר במטבעות וירטואליים, מהווים מקרה בוחן קלאסי להתנהלות רשות המסים בעידן הכלכלה הדיגיטלית. המקרה חושף את המתודולוגיה שבאמצעותה הופך מידע מודיעיני גולמי לתיק חקירה פלילי, ומפריך את ההנחה הרווחת בקרב משקיעים רבים כי ניתן לנהל "חיים כפולים" פיננסיים מתחת לרדאר.
אנו מזהים בפרשה זו שילוב של שתי עילות מס מרכזיות: מיסוי רווחי הון מקריפטו וסוגיית הפרשי הון בלתי מוסברים. להלן ניתוח המקרה והמשמעויות הנגזרות ממנו עבור הנישום הישראלי.
איתור "הפרשי הון"
על פי המידע שפורסם, החשוד דיווח על הכנסות כשכיר בסך של כ-240,000 ש"ח בשנה. מנגד, החזיק החשוד בנכסי נדל"ן יוקרתיים (שתי דירות בכיכר המדינה ופנטהאוז בראשון לציון) בשווי מוערך של עשרות מיליוני שקלים, לצד רכבי יוקרה ויהלומים.
מבחינה מיסויית, נוצר כאן פער ראייתי המכונה "הפרש הון". רשות המסים מפעילה מנגנוני ביקורת המשווים בין המקורות (הכנסות מדווחות, הלוואות, ירושות) לבין השימושים (רכישת נכסים, רמת חיים).
אשליית האנונימיות בזירות מסחר זרות
אחת הטעויות הקריטיות העולות מהפרשה היא ההסתמכות על זירות מסחר בחו"ל כמקלט מפני דיווח. מהפרסומים עולה כי בוצעו הפקדות ומשיכות בהיקפים של כ-23 מיליון ש"ח.
חשוב להבהיר: כיום, מערך המודיעין של רשות המסים ניזון משני צינורות מידע עיקריים שפועלים לרעת מעלימי המס:
- חילופי מידע אוטומטיים (CRS/FATCA): קבלת מידע שוטף על חשבונות בנק ופיננסים של ישראלים בחו"ל.
- מערכת ה-IMPA (הרשות לאיסור הלבנת הון): כל תנועה בנקאית חריגה (העברה לבורסת קריפטו בחו"ל או משיכה ממנה) מדווחת. הפקדות של 23 מיליון ש"ח הן "דגל אדום" בוהק במערכת הבנקאית, המועבר מיידית לרשות המסים.
הטענה כי "הפעילות נעשתה בחו"ל" אינה רלוונטית למיסוי הפרסונלי. תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו הכלל-עולמיות, ואי-דיווח על פעילות בהיקפים כאלו נחשב לעבירת מס מהותית.
המעבר למישור הפלילי
ההיבט החמור ביותר בפרשה הוא המעבר המהיר מביקורת שומה אזרחית לחקירה פלילית גלויה. העובדה שנערך חיפוש בבית החשוד ונתפסו ארנקים קרים (Cold Wallets), מזומן ויהלומים, מעידה על חשד ל"כוונה להתחמק ממס".
בשלב זה, הרשות מפעילה סמכויות דרקוניות של תפיסה וחילוט זמני כדי להבטיח את תשלום המס העתידי ואת הקנסות. תפיסת ארנקי קריפטו היא הליך מורכב משפטית וטכנולוגית, המדגים כי לרשות יש כיום את הכלים להתמודד גם עם נכסים מוצפנים. מי שלא דיווח על הכנסותיו מסתכן לא רק בשומה לפי מיטב השפיטה, אלא גם בכתב אישום פלילי שעלול להוביל למאסר בפועל.
המלצה לסיכום: הקדימו תרופה למכה
כמשרד מומחה מיסוי, אנו רואים כיצד הצלבות המידע של רשות המסים הופכות למדויקות יותר משנה לשנה. הפער בין רמת החיים לבין הדיווח הוא המקום בו רוב מעלימי המס נופלים. אם אתם מחזיקים בהון לא מדווח או ביצעתם פעילות קריפטו משמעותית שלא דווחה – אל תמתינו לזימון לחקירה. פנייה יזומה ומקצועית להסדרת המחדל (הליך "גילוי מרצון") היא הדרך היחידה כמעט לנטרל את החשיפה הפלילית.
פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה בהליכי גילוי מרצון. אנו יודעים כיצד לנווט בבטחה מול רשויות המס, להכשיר את ההון ולבנות את אסטרטגיית היציאה הנכונה שתאפשר לכם לישון בשקט.
ליצירת קשר עם המומחים שלנו- לחצו כאן.
מידע רלוונטי
הרווחתי מיליונים בקריפטו אבל לא המרתי לשקלים. האם אני חייב במס?
כן. אירוע המס מתרחש בעת המרת המטבע למטבע אחר, גם ללא משיכה לבנק.
האם קניית דירה בכסף לא מדווח תמיד תתגלה?
סבירות גבוהה מאוד. רכישת נדל"ן מדווחת לרשות ויוצרת הצלבה מיידית מול הכנסותיך.
מה קורה אם תפסו אותי לפני שהספקתי לדווח?
אופציית גילוי מרצון מתבטלת, ואתה חשוף להליך פלילי, קנסות כבדים וחילוט.
מהו "הפרש הון"?
פער בלתי מוסבר בין גידול בנכסי הנישום לבין ההכנסות שדיווח עליהן בפועל.
האם ניתן להסדיר חובות עבר ללא רישום פלילי?
כן, באמצעות פנייה יזומה ומקצועית להסדרת המחדל לפני פתיחת חקירה רשמית.
