ישראל – ארה"ב אמנת מס

בין ישראל וארה"ב נחתמו מספר הסכמים:

1. הסכם סחר חופשי
2. אמנה למניעת כפל מס.
3. הסכם הכרה הדדית בציוד תקשורת

הסכם הסחר החופשי

ההסכם לאזור סחר חופשי בין ישראל לבין ארה"ב נכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 1985, והוא למעשה הסכם הסחר החופשי הראשון עליו חתמה ישראל. ארצות הברית היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל.

לקריאת ההסכם לחצו כאן.  

אמנה למניעת כפל מס בין ישראל ארה"ב

האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארצות הברית נכנסה לתוקף ב 1.1.95. אמנה למניעת כפל מס היא הסכם בילטראלי, אשר במסגרתו  קובעות שתי מדינות את כללי המיסוי שיחולו על הכנסות ועל נכסים שיש להם זיקה לשתי המדינות. בנוסף, כוללות האמנות עקרונות לחילופי מידע בנושאי מס בין המדינות.   

ארצות הברית לא חתמה על ה-MLI – האמנה הרב לאומית אשר מתקנת את אמנות המס (למרות אמנת מס ישראל ארה"ב).

האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארצות הברית היא ייחודית בגזרת האמנות. בעוד ככלל אמנות למניעת כפל מס קובעות את כללי המס ותחולתו לפי תושבות, ארצות הברית קובעת באמנה זכות ייחודית – מיסוי אזרחים. בהתאם לסעיף 6(3) לאמנה, מדינה מתקשרת רשאית להטיל מס על תושביה או אזרחיה כאילו לא נכנסה אמנה זו לתוקפה. מכאן שתושבי ישראל שהם אזרחי ארצות הברית יחויבו במס גם בארצות הברית (בנוסף לישראל). הם יצטרכו לדווח לארה"ב על מלוא הכנסותיהם בעולם.

בהקשר זה קיימת חשיבות לשיתוף פעולה בין רו"ח אמריקאי לרו"ח הישראלי. כך לדוגמה בחירת המדינה הראשונה אליה מגישים דיווח עשויה להשפיע על היכולת לזכות מס זר.

שיעורי ניכוי מס במקור הקבועים באמנה בין ישראל לארצות הברית הם גבוהים לעומת אמנות אחרות. 12.5%–25% על דיווידנדים, 10%–17.5% על ריבית ו–10%–15% על תמלוגים.

יוצא שחברות הנהנות מהטבות המס של החוק לעידוד השקעות הון וחברות בהפסדים נפגעות משמעותית מהאמנה.

לקריאת נוסח האמנה בעברית לחצו כאן.

נוסח באנגלית ניתן למצוא כאן.