UTC:
עיר הבירה:
שפה רשמית:
אוכלוסיה:
מטבע:
קוד חיוג:
סיומת אינטרנט:
+ 1
ברלין
גרמנית
84.5 מיליון
אירו
+49
.de
ידיעות עדכניות
יחסי ישראל – גרמניה
גרמניה ומדינת ישראל מקיימות יחסים דיפלומטיים ממאי 1965. מאז המשיכו היחסים להתחזק, ובשנת 2008 כוננו ההתייעצויות הבין-ממשלתיות בין גרמניה לישראל. נכון לשנת 2018, הקבינטים של שתי המדינות קיימו שבעה סבבי התייעצות.
מבחינה עסקית, לישראל ולגרמניה יחסים כלכליים טובים, והיקף הסחר בין המדינות גדל בהתמדה. שתי המדינות מטפחות סביבת סטארט-אפ משגשגת, מה שמאפשר עסקאות בתחום בין שתי המדינות. בשנת 2022 הסחר הבילטרלי בין ישראל לגרמניה היה בשווי גבוה של כמעט 9 מיליארד דולר, מה שהופך את גרמניה לשותפה הכלכלית העיקרית של ישראל באיחוד האירופי. בנוסף, חברות גרמניות נמצאות בעמדה אסטרטגית להתמודד באופן תחרותי על פרויקטי תשתית בישראל.
פרטי שגרירות גרמניה בישראל
כתובת: רח' השלושה 2, בניין C, תל אביב, 6706054
טלפון: 13 13 693 3 972+
אתר: www.tel-aviv.diplo.de
דואר אלקטרוני: info@tel-aviv.diplo.de
פרטי שגרירות ישראל בגרמניה
כתובת: Auguste-Viktoria-Str. 74-76, 14193, Berlin
טלפון: 5511 8904 030
אתר אינטרנט: לחץ כאן
דואר אלקטרוני: botschaft@israel.de
פעילות עסקית בגרמניה
לגרמניה כלכלה מצליחה עם נתח גדול מהשוק העולמי. ענף הייצוא המוביל שלה הוא מוצרים תיעשתים. אחת התעשיות בהן המדינה מתמחה היא תעשיית האנרגיה הירוקה, הכוללת מוצרים בענף ההגנה על הסביבה והאקלים. בנוסף, המדינה ידועה בזכות המצאותיה פורצות הדרך, וגם כיום, חוקריה ומהנדסיה ממשיכים לפתח רעיונות חדשניים.
כלכלתה של גרמניה צמחה בהתמדה, במיוחד בתחום הייצוא. התעשייה המובילה היא תעשיית הרכב עם הכנסות של 506 מיליארד אירו בשנת 2022. תעשייה זו מסייעת בהנעת תעשיות קשורות כגון, כימיקלים, אלקטרוניקה ומתכות. תעשיות מובילות נוספות הן, תעשיית הבריאות (הכנסות של 392 מיליארד אירו בשנת 2021) ותעשיית ההנדסה החשמלית (הכנסות של 182 מיליארד אירו בשנת 2020).
המדינה משקיעה רבות במחקר ופיתוח, בשנת 2021 כ-3% מהתמ"ג שלה השוקע במו"פ, מה שמראה את מחויבותה לחדשנות. בשנת 2022, חברות גרמניות הגישו למעלה מ-57,000 פטנטים, עם התמקדות חזרה בטכנולוגיות ירוקות כמו אנרגיה מתחדשת.
מרבית העסקים בגרמניה, כ-99% מכלל העסקים, הם עסקים קטנים עד בינוניים המכונים בגרמנית Mittelstand. לרוב, חברות אלו הן המובילות בתחומן. מרבית העסקים נמצאים בבעלות משפחתית, מושרשים בקהילות המקומיות ובעלי יציבות ומשכורות העובדים גבוהות יחסית.
הסכמים בילטרליים בין גרמניה לישראל
בין ישראל לגרמניה נחתמו מספר הסכמים:
- האמנה לביטוח לאומי
- הסכם עידוד והגנה על השקעות
- אמנת כפל מס
האמנה לביטוח לאומי
בשנת 1996 נכנס לתוקף הסכם ביטוח סוציאלי בין ישראל לגרמניה. מטרת הסכם זה היא להסדיר את נושאי הביטוח הלאומי (כגון, קצבאות ופנסיות שונות) עבור אזרחי ישראל שעברו לגרמניה וכן אזרחי גרמניה שעברו לישראל.
הסכם עידוד והגנה על השקעות
בשנת 1980 נכנס לתוקף הסכם בילטרלי בין ישראל לגרמניה שמטרתו לספק הגנה משפטית לפעילות משקיעים והשקעות מפני סיכונים שאינם מסחריים. מטרת ההסכם היא לעודד השקעות הדדיות בין ישראל וגרמניה על ידי יצירת אקלים השקעות בטוח ונוח.
לקריאת ההסכם באנגלית לחצו כאן.
אמנת כפל מס
אמנה למניעת כפל המס היא הסכם בילטראלי בין שתי מדינות המתווה תקנות המס שמסדירות את היחס להכנסות ונכסים הקשורים בשתי המדינות. בנוסף, האמנה כוללת קווים מנחים לחילופי מידע בנושאי מס בין אותן מדינות.
אמנת המס המקורית בין ישראל לגרמניה נחתמה בשנת 1962, ופרוטוקול מתקן נוסף לאמנה בשנת 1977. האמנה הנוכחית נחתמה בשנת 2014 ונכנסה לתוקף ב-1/1/2017.
לקריאת ההסכם בעברית לחצו כאן. יש לזכור שבגלל השפעות של אמנות מוטילטרליות כמו ה-MLI, חלק מהסעיפים באמנת המס אינם בתוקף.
תחולת ה-MLI
ה-MLI הוא מנגנון אוטומטי לתיקון אמנות מס בילטרליות, שיחול רק כאשר שתי המדינות יחתמו על האמנה המולטילטרלית ויאשרו את החלתה בדין הפנימי שלהן. ישראל וגרמניה חתמו על ה-MLI בשבעה ביוני 2017. בישראל נכנס ההסכם לתוקף בראשון לינואר 2019, ואילו בגרמניה נכנס ההסכם לתוקף בשמונה עשרה בדצמבר 2020.
תושבות לצרכי מס בגרמניה
תושבות של יחיד
בגרמניה, יחידים עשויים להיחשב כתושבים לצרכי מס אם ברשותם בית שזמין להם, בין אם באמצעות השכרה או בעלות, או אפילו במקרים מסוימים, חדר בבית של חבר. אם יחיד מתגורר בגרמניה באותו מקום יותר מ-183 ימים בשנה קלנדרית אחת, הוא נחשב לתושב לצורכי מס.
במצבים בהם עובר תושב חו"ל שמחזיק בתושבות בשתי מדינות או יותר, העובד נחשב, כחלק מהחלת האמנה למניעת מס, כתושב של המדינה בה הוא מחזיק במרכז משמעותי של ענייניו, כלומר מרכז חייו האישי והכלכלי.
תושבות של חברה
חברה נחשבת לתושבת גרמניה לצרכי מס אם מקום התאגדותה או מקום השליטה והניהול העיקרי שלה הוא בגרמניה. חברות שאינן עומדות באף אחד מההיבטים הללו נחשבות ל"תושבות חוץ", אולם עדיין יש להן חובות מס באשר להכנסותיה ממקורות גרמניים.
בגרמניה קיימים גם חוקים עבור מוסד קבע (PE), המוגדר ככל מתקן עסקי מקומי המשרת את מטרת התאגיד לתקופה מסוימת של זמן. בחוקים אלה, גרמניה פועלת בעיקר על פי מודל ה-OECD. על ידי יישום מודל זה, גרמניה מטפחת עסקים וחוסכת סכומי כסף גדולים למשלם המסים.
מערכת המס בגרמניה
רשות המס הגרמנית נקראת משרד המס המרכזי הפדרלי (Bundeszentralamt für Steuern)
מס הכנסה: 0% – 45%
מיסוי חברות וסניפים:15.825% (15% בתוספת מס סולידריות – 5.5% ממס החברות)
מע"מ: 19%
מס רווחי הון: 25%
ניכוי מס במקור
גרמניה – שיעור מס פנימי | שיעור המס הפנימי בישראל | ניכוי מס במקור לפי האמנה | |
מס הכנסה אישי (מדרגות מס) | יחידים
נשואים
| עד 50% | |
מס הכנסה חברות | 15.825% (15% בתוספת מס סולידריות – 5.5% ממס החברות) | 23% | |
שיעור מס רווחי הון | 25% | 25%-30% (בתוספת מס הכנסה חריג לבעלי הכנסות גבוהות בשיעור של %3) | |
מס סניף | 15.825% (15% בתוספת מס סולידריות – 5.5% ממס החברות) | 23% | |
ניכוי מס במקור (לא תושב) דיבידנדים | 25% | 25% או 30% | 5%-15% |
ריבית | 26.375% | 15%/23%/25% | 0% או 5% |
תמלוגים | 15.825% | 23-40% | 0% |
מע"מ | 19% | 17% | |
מס ירושה | 7%-50% | אין |
מס ירושה ומס עיזבון בגרמניה
מס זה מתייחס לירושה וקשור להעברת נכסים בירושה למוטבים, לרבות יורשים חוקיים ואחרים. בגרמניה, מס הירושה אינו מוטל על כל העיזבון שהותיר אחריו היחיד שנפטר, אלא על הנכסים שקיבל היורש הספציפי לאחר ניכוי כל מיסי העיזבון החלים.
חלק מהנכסים המנוכים ממס הירושה כוללים:
- מוצרים לבית, כגון מצעים וביגוד, כל עוד הערך אינו עולה על 41,000 אירו.
- בעלות על קרקעות, חפצים/אוספי אמנות, אוספים מדעיים
- מתנות מזדמנות רגילות
- תרומות כספיות לצדקה ולמפלגות פוליטיות
רילוקיישן
זרים רבים בוחרים להגר לגרמניה מדי שנה בגלל הזדמנויות העבודה והמשכורות הנהדרות שהיא מציעה, כמו גם הנופים והאטרקציות התרבותיות והתחבורה הציבורית טובה. חשובה לא פחות היא העובדה שגרמניה מטפחת גם כלכלה משגשגת ומערכת רווחה שמניעות כל כך הרבה אנשים לעבור לשם. במדינה שיעור האבטלה נמוך מאוד, 3% בלבד בשנת 2022, ורבים מהמקצועות המבוקשים כוללים רופאים, מומחי IT ומהנדסים. בסך הכל, קל מאוד לעולים להשתלב בשוק העבודה מכיוון שהם מביאים את הכישורים והניסיון המבוקשים על ידי מעסיקים מקומיים, כך שהם יכולים לקבל בקלות אשרות עבודה.
יש לציין גם כי ברלין, בירת המדינה, היא ביתה של האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר במדינה. לכן, ייתכנו עוד יותר הזדמנויות תעסוקה זמינות עבור ישראלים המעוניינים לעבור לשם.
מיסוי נדל"ן בגרמניה
הנדל"ן בגרמניה מסווג לשתי קטגוריות, ובהתאם לשייכות הנדל"ן לקטגוריה, יהיה חיוב בתשלום מס בשיעורים שונים. שתי הקטגוריות הן:
- מס מקרקעין א': מקרקעין המשמשים לחקלאות וייעור;
- מס מקרקעין ב': מקרקעין הניתנים לבנייה או מקרקעין עם בניינים.
שיעורי המס נמוכים יחסית, נעים בין 0.26% – 1%, ומחושבים על בסיס שנתי אך משולמים בדרך כלל כל שלושה חודשים למשרד המס המקומי, המכונה Finanzamt.
העברת כספים מישראל לגרמניה
בהתאם לסעיף 170(א) לפקודת מס הכנסה, כל העברת תשלומים מישראלי לאדם שאינו תושב ישראל, חייבת בניכוי מס במקור של 25%. פקיד השומה רשאי, תחת תנאים מסוימים, להתיר את העברת הכספים בהקטנת או ביטול הניכוי במקור. משרדנו מטפל בנושאי ניכוי במקור מול רשות המסים.
לאור העבודה שיש בין שתי המדינות אמנה למניעת כפל מס, יש אפשרות להגיש טופס הצהרה (טופס מס' 2513/2 – הצהרה בדבר תשלום לתושב חוץ הפטור מניכוי ממס במקור), ותוך עמידה בתנאים מסוימים, תהיה אפשרות להעביר את התשלום ללא ניכוי מס במקור וללא אישור רשות המיסים.
במתן ייעוץ בנוגע להעברת כספים לחו"ל, בנוסף לנושא ניכוי המס במקור, משרדנו מטפל בדרישות הבנקים הזרים, כגון אישור רואה חשבון בנוגע לתשלום מיסים ובוחן פעולות הנוספות הנדרשות לאור הסטנדרט האחיד של CRS בין המדינות – חילופי מידע אוטומטיים בין מדינות המתבצעים תחילה באמצעות הבנקים ולאחר מכן בין רשויות המס של שתי המדינות.
כמו כן, בנקים מערימים קשיים רבים וגובים עמלות גבוהות על המרת שקלים למטבעות אחרים, לכן חשוב להתייעץ עם מומחה בתחום לפני העברת הכספים – צרו קשר.
למידע נוסף על העברות כספים לחו"ל לחצו כאן.
סוגי גופים עסקיים בגרמניה
בגרמניה יש מספר סוגים שונים של ישויות, והנה כמה מהישויות הנפוצות ביותר:
- עסק פרטי – ישות עסקית זו היא הסוג הבסיסי ביותר של מבנה עסקי לעסקים גרמניים, והיא מיועדת לחברות בבעלות פרטית. מבנה עסקי זה מציע דיווח מס פשוט מכיוון שהוא אינו כפוף למס חברות, אם כי מס הכנסה אישי. גיוס הון באמצעות חוב או הון עצמי עשוי להיות מאתגר יותר במבנה זה, והבעלים אחראי לכל החובות, ההפסדים וההליכים המשפטיים העומדים בפני העסק.
- שותפות מוגבלת (KG) – ישות עסקית זו טובה לעסקים קטנים ובינוניים, והיא דורשת מינימום של שני שותפים. לשותף אחד יש אחריות בלתי מוגבלת לניהול החברה ומכך לחובותיה, ואילו לשני יש אחריות בשווי מניותיו בחברה. כלומר אחד אחראי להכניס כסף לחברה (שותף מוגבל), והאחר אחראי באופן בלעדי לניהולה (שותף כללי). מינימום של 50,000 אירו נדרש להקמת ישות זו, אשר מחולקת לאחר מכן למניות בין השותפים המוגבלים.
- שותפות כללית (OHG) – ישות עסקית זו דורשת מינימום של שני שותפים. לשני השותפים אחריות בלתי מוגבלת לחובות, והרווחים מתחלקים ביניהם. אין הון מינימלי נדרש להקמת ישות זו.
- שותפות משפט אזרחי (GBR) – בסוג זה של חברה יש שני שותפים, שניהם יהיו בעלי אחריות בלתי מוגבלת, ויש לרשום ישות זו במשרד הסחר. אם רווחי העסק עולים על 25,000 אירו, החברה תסווג כעסק מסחרי, ואז יהיה עליה להירשם כך.
- חברה בערבון מוגבל (GmbH) – ישות זו היא הנפוצה ביותר, והיא משמשת עבור חברות קטנות ובינוניות כאחד. בחברה זו חייב להיות לפחות דירקטור אחד ובעל מניות אחד שיכול להיות גם מייסד החברה. יש הון מניות מינימלי של 25,000 אירו, ולא ניתן לסחור במניות החברה בבורסה.
חוקי תמריצים בגרמניה
לרוב, בשל מגבלות תקציב ודגש חוקתי על שוויון בין משלמי המס, גרמניה אינה מציעה הטבות מס נרחבות. עם זאת, חוק מענק המחקר הגרמני (German Research Allowance Act), שהוצג בשנת 2019, נותן סובסידיה מסוימת לפעולות מו"פ. החוק פוטר ממס 25% משכר העובדים בפרויקטי מו"פ זכאים, עם תקרת הטבה שנתית של חצי מיליון אירו. בעקבות משבר הקורונה, תקרה זו הועלתה באופן זמני, עד ליוני 2026, למיליון אירו.
בשנת 2024, הטבה זו הורחבה אף יותר במסגרת חוק הזדמנויות הצמיחה (Growth Opportunities Act). עבור הוצאות מו"פ זכאיות, שהתרחשו לאחר מרץ 2024, תקרת ההטבה עלתה לעשרה מיליון אירו עם תקרה שנתית של שניים וחצי מיליון אירו (עבור עסקים קטנים ובינוניים – תקרה שנתית של שלושה וחצי מיליון אירו). הטבה זו כוללת גם הוצאות פחת עבור נכסים מסוימים. תמריצי מס מעבר לתמיכה במו"פ נדירים בגרמניה ולרוב אינם קשורים לפעילות עסקית שוטפת.
אמנות גרמניה למניעת כפל מס
אלבניה | סין | יוון | קזחסטן | מקסיקו | פורטוגל | סוריה | וייטנאם |
אלג'יריה | קרואטיה | הונגריה | קניה | מולדובה | רומניה | טג'יקיסטן | זמביה |
ארגנטינה | קוסטה ריקה | איסלנד | קוסובו | מונגוליה | רוסיה | תאילנד | זימבבואה |
ארמניה | קפריסין | הודו | כוויית | מונטנגרו | סרביה ומונטנגרו | טרינידד וטובגו | |
אוסטרליה | הרפובליקה הצ'כית | אינדונזיה | קירגיזסטן | מרוקו | סינגפור | טוניסיה | |
אוסטריה | דנמרק | איראן | לטביה | נמיביה | סלובקיה | טורקיה | |
אזרבייג'ן | אקוודור | אירלנד | ליבריה | ניו זילנד | סלובניה | טורקמניסטן | |
בנגלדש | מצרים | ישראל | ליכטנשטיין | הולנד | דרום אפריקה | אוקראינה | |
בלרוס | אסטוניה | איטליה | ליטא | נורווגיה | דרום קוריאה | איחוד האמירויות הערביות | |
בלגיה | פינלנד | חוף השנהב | לוקסמבורג | צפון מקדוניה | ספרד | בריטניה | |
בוסניה והרצגובינה | צרפת | ג\'מייקה | מלזיה | פקיסטן | סרי לנקה | ארצות הברית | |
קנדה | גאנה | ג׳רסי | מאוריציוס | פולין | שוויץ | ונצואלה |