טופס 150 המעודכן – הצהרה על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ

טופס 150, המוכר כ"הצהרה על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ", הוא הכלי המרכזי של רשות המיסים לפקח על פעילותם של תושבי ישראל המחזקים בחברות זרות. הטופס מהווה נספח לדו"ח השנתי של יחיד או חברה.

מטרתו של הטופס היא לאפשר לרשות המיסים להפיק מסקנות רלוונטיות בנוגע למיסוי אפשרי של החברות בישראל.

מילוי טופס 150 הוא משימה לא פשוטה, שכן מילוי לא מדויק יכול לגרור השלכות מיסויות נרחבות. במאמר זה נעבור על מספר נקודות שלטעמנו כדאי לתת עליהן את הדעת בעת מילוי הטופס.

מי חייב בהגשת טופס 150?

ראשית, לפני שנצלול לנקודות העיקריות של טופס, נציין מי חייב בהגשתו:

• תושב ישראל (יחיד או חברה) המחזיק בחברה זרה פרטית, בכל שיעור החזקה.
• תושב ישראל המחזיק בחברה זרה ציבורית, בשיעור של לפחות 10%.

צריך להגיש טופס 150 גם אם מדובר ביחיד וגם אם מדובר בחברה. בנוסף, מדובר בהחזקה ישירה וגם בהחזקה עקיפה (באמצעות חברה).

לדוגמה, במקרה בו יחיד המחזיק בחברה ישראלית בשיעור 100%, שבתורה מחזיקה בחברה בריטית פרטית בשיעור של 1%, נדרש להגיש שני טפסי 150. טופס אחד עבור ההחזקה הישירה של החברה הישראלית בחברה הבריטית. וטופס נוסף עבור ההחזקה של היחיד בחברה הישראלית והבריטית.

נשים לב, שרק מי שנחשב לבעל שליטה (החזקה לבד או עם קרוב ב-10% ומעלה) מחויב למלא. כגון, פרטים הנוגעים לחברה נשלטה זרה וחברת משלח יד זרה.

בעלי מניות בשיעור של 25% לא צריכים למלא גם את הסעיף בנוגע לפרטים נוספים הנוגעים לחבר החוץ (למעט שאלות המסומנות כחייבות במילוי ע"י בעל שליטה). בנוסף, בשאלות הנוגעות לחברה נשלטת זרה וחברת משלח יד מיוחד, אם אין ברשותם את המידע הרלוונטי, הם יכולים לסמן "לא יודע".

סוגי חברות זרות

בהקשר של הטופס קיימים שלושה סוגים של חברות זרות, חברה תושבת חוץ, חברה נשלטת זרה (חנ"ז) וחברת משלח יד זרה (חמי"ז). השאלות בטופס נבחרו כך שחברות שרשות המיסים תוכל לזהות חברות שהן חנ"ז וחמי"ז ולא דווחו ככאלו.

חברה תושבת חוץ

חברה שהקומה מחוץ לישראל ונשלטת ומנוהלת מחוץ לישראל. חברה זו תחויב במס על הכנסותיה במדינת ההתאגדות. בישראל חברה זו לא תהיה חייבת במס. בעלי המניות הישראלים יהיו חייבים במס בעת משיכת כספים מהחברה.

חנ"ז

מטרתו של נושא החנ"ז הוא למנוע תכנוני מס בהם מוסטות הכנסות פסיביות של תושבי ישראל באמצעות חברות זרות. בשביל שחברה זרה תחשב כחנ"ז היא צריכה לעמוד בתנאים המפורטים בסעיף 75ב לפקודת מס הכנסה (הפקודה). סעיף 75ב מפרט ארבעה תנאים, ביניהם, 50% או יותר מאמצעי השליטה בחברה מוחזקים על ידי ישראליים וכי רוב הכנסותיה או רווחיה הם פסיביים.

נשים לב כי חברה שנחשבת חנ"ז תהיה ממוסה בישראל.

חברת משלח יד זרה (חמי"ז)

חברת משלח יד זרה היא חברה שעומדת התנאים המפורטים בסעיף 75ב1 לפקודה. התנאים כוללים, החזקה של 75% או יותר מאמצעי השליטה בידי ישראלים, כך שלפחות 50% מאמצעי השליטה מוחזקים על ידי בעלי שליטה שעוסקי במשלח יד מיוחד. כאשר חברה מסווגת כחמי"ז, ההכנסות ממשלח היד המיוחד ייוחסו לבעלי המניות הישראלים בהתאם לחלקם בחברה.

סיווג החברה לצורכי מס

חברה יכולה להיות מסווגת לצורכי מס באחת משתי דרכים, חברה שקופה או חברה אטומה. חברה שקופה היא חברה שהכנסותיה נחשבות הכנסותיו של בעל המניות בעל החלק הגדול ביותר ברווחים. חברה שקופה ותמוסה במס שולי ולא במס חברות (כלומר מיסוי חד שלבי לעומת מיסוי דו שלבי של חברה אטומה). במקרה זה לא צריך לשלם דיבידנד בשביל למשוך את הכספים, שכן הם משויכים לבעל המניות.

זאת בשונה מחברה אטומה, בה הכנסותיה הן שלה והיא משלמת עליהן מס חברות. בעת שירצה בעל המניות למשוך ממנה כספים, הוא יצטרך לשלם על כך מס דיבידנד.

לרוב סיומת שם החברה בלועזית מעידה על אופן הסיווג שלה לצורכי מס באותה מדינה. לדוגמה ישויות מסוג LTD הן בד"כ ישויות אטומות לצורכי מס וישויות מסוג LP הן שקופות לצורכי מס.

סיווג החברה במדינה הזרה אינו בהכרח זהה לסיווג שלה בישראל. חברה יכולה להיות שקופה בחו"ל אך אטומה בישראל. עם זאת, חברות שקופות מסוג LLC בארה"ב יכולות להיות מושקפות בישראל גם כן (בהתאם לחוזר 5/2004). אי התאמות בסיווג יכולות ליצור כלפי מס ובעיות בקבלת זיכויים בגין מס זר.

נשים לב, עמדת רשות המסים, כפי שנקבעה בפסיקה, היא שאין לשנות את סיווג החברה לאחר ההצהרה הראשונית.

מדינת תושבות לעומת מדינת התאגדות

מדינת ההתאגדות היא המדינה בה החברה הקומה, מדינת התושבות היא המדינה שבה החברה נחשבת תושבת לצורכי מס (בדומה לתושבות של יחיד). במרבית המקרים מדינת התאגדות והתושבות תהיינה זהות. לצד זאת, יש מצבים בהם החברה נחשבת תושבת מס של מדינה אחרת, בדך כלל בגלל שהיא מנוהלת משם.

לדוגמה, חברה שהוקמה בארה"ב ואין לה עובדים כלל למעט בעל המניות המנהל אותה מישראל, ככל הנראה תיחשב תושבת ישראל. אם היא נחשבת תושבת ישראל עליה להגיש דוחות ולשלם מיסים בישראל, מה שבתורו יכול להוביל לכפל.

חשוב לוודא מהי מדינת התושבות של החברה ולציין זאת במדויק, בשביל להימנע מחובות דיווח וכפלי מס מיותרים.

לקריאה נוספת בנושא תושבות של חברה, לחצו כאן.

תחום עיסוק ואופי פעילות

תחום עיסוק זה מה החברה עושה ואופי הפעילות זה אקטיבי/פסיבי. הכנסה פסיבית היא הכנסה שמתקבלת באופן קבוע ולא דורשת מאמץ שוטף רב. לדוגמה, הכנסה מריבית, תמלוגים ועוד. הכנסה אקטיבית לעומת זאת היא הכנסה שדורשת יגיעה, כגון הכנסה משכר עבודה.

בעת מילוי הטופס צריך לוודא שיש תאימות בין תחום העיסוק לאופי הפעילות. מצבים בהם סומן שאופי הפעילות הוא פסיבי ותחום העיסוק לא תואם פעילות פסיבית, כגון, מכירות ושיווק, אלו מקרים שיש לשים לב אליהם ולהבין מה הסיבה לחוסר ההתאמה.

טופס 150 שלא הוגש

אי הגשת טופס 150 בידי אדם המחזיק חברה זרה, מהווה סיכון משמעותי מול רשות המסים. כאשר טופס 150 לא מוגש, פקיד השומה עשוי לטעון שלא ניתן לבדוק את הדו"ח השנתי שהוגש. במקרה זה, ייחשב הנישום כמי שכלל לא הגיש דו"ח. למצב זה מספר השלכות חמורות:

• ביטול תקופת ההתיישנות – כאשר דו"ח לא הוגש, או כאשר הוגש דו"ח ללא צירוף טופס 150, רשות המסים לא תתחיל למנות את תקופת ההתיישנות. המשמעות היא שפקיד השומה רשאי לדרוש בכל עת את הגשת הדו"ח, או לקבוע שומה לפי מיטב השפיטה (כלומר, שומה ללא הגשת דו"ח, המכונה "שומה 04"). ההתיישנות תתחיל מרגע הגשת הדו"ח או קביעת השומה לאותה השנה.
• סנקציה פלילית– אי הגשת דו"ח כנדרש בדין, לרבות טופס 150, עלולה להיחשב לעבירה פלילית ולהוביל להליכים פליליים נגד הנישום.
• קנסות על איחור – במצב בו ייפסל דו"ח בשל היעדר טופס 150, תוטל על הנישום חובה להגיש דו"ח מתוקן. ההגשה המאוחרת תגרור קנסות בגין האיחור.

לקריאה נוספת על טופס 150 לחצו כאן וכאן.

סיכום

הגשת טופס 150 כנדרש ובמועד היא חיונית לצמצום חשיפות וסיכונים כלכליים ופליליים. אי הקפדה על מילוי הטופס והגשתו עלולה לגרור השלכות חמורות, לרבות קנסות, ביטול תקופת ההתיישנות וסנקציות פליליות. פירמת נמרוד ירון ושות' – מיסוי ישראלי ובינלאומי מלווה משרדי רואי חשבון ובעלי מניות המחזיקים חברות זרות, ומסייע במילוי נכון של הטופס תוך צמצום חשיפות וסיכונים משפטיים מול רשות המסים.

ליצירת קשר – לחצו כאן.

שאלות תשובות