רילוקיישן מישראל לארה"ב

בשנים האחרונות, ארצות הברית נחשבת לאחת מהמדינות המבוקשות ביותר עבור ישראלים המעוניינים לבצע רילוקיישן – בין אם למטרות תעסוקה, השקעות, לימודים או שיפור איכות החיים. השוק האמריקאי הענק, אפשרויות הקריירה, רמת החיים הגבוהה והקהילות היהודיות המפותחות, מושכים ישראלים רבים.

עם זאת, מעבר לארה"ב אינו עניין של מה בכך –  הוא דורש היערכות יסודית והיכרות עם ההיבטים המשפטיים, הפיננסיים והמיסויים הכרוכים בכך. במאמר זה נסקור את הנקודות המרכזיות שיש לקחת בחשבון לפני המעבר.

מה כולל תהליך הרילוקיישן לארה"ב?

תהליך הרילוקיישן לארה"ב כולל מספר שלבים מהותיים.

ראשית, יש לבצע בחינה יסודית של אפשרויות התעסוקה בארה"ב, עלויות המחיה (שמשתנות משמעותית בין ערים גדולות כמו ניו יורק וסן פרנסיסקו לערים קטנות יותר), מערכת המס, אפשרויות החינוך לילדים, שירותי הבריאות הזמינים וגורמים חשובים נוספים.

שנית, יש לבחון האם ברצונכם לנתק את תושבותכם בישראל ואת ההשלכות הרבות הנובעות מכך. במקביל, עליכם להסדיר את מעמדכם החוקי בארה"ב – קבלת ויזה מתאימה, גרין קארד או אפשרויות אזרחות/תושבות. בנוסף, חשוב לתכנן את אופן ניהול הכספים והנכסים, וכן להסדיר ביטוחי בריאות פרטיים, שכן מערכת הבריאות בארה"ב מבוססת בעיקר על ביטוחים פרטיים ועלויות הטיפול הרפואי גבוהות מאוד.

בנוסף, אחד האתגרים המרכזיים ברילוקיישן לארה"ב הוא קבלת אשרת שהייה מתאימה. ארה"ב מציעה מגוון רחב של ויזות, כל אחת עם דרישות ומגבלות שונות. לכל סוגי ויזה דרישות שונות – השכלה, חוזה עבודה, לימודים וכו'. חשוב לבחור את האשרה המתאימה ביותר לנסיבות האישיות שלכם.

היבטי מיסוי ברילוקיישן לארה"ב

תמיד בעת מעבר למדינה זרה עולה השאלה האם יש חבות במס בישראל גם לאחר המעבר, והתשובה לכך לרוב תלויה בשאלה – האם ניתקתם תושבות מישראל לצורכי מס או לא.

ניתוק תושבות

אחד הנושאים המרכזיים בתהליך הרילוקיישן הוא קביעת התושבות לצרכי מס. בישראל, תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו העולמיות, בעוד תושב חוץ חייב במס רק על הכנסות שהופקו בישראל. מעמד התושבות נקבע על פי "מרכז החיים", הנבחן באמצעות מבחנים איכותיים וכמותיים.

אם כוונתכם להשתקע בארה"ב לטווח ארוך, ייתכן שעדיף יהיה לנתק את התושבות מישראל (הן במס הכנסה והן בביטוח לאומי). יש לשים לב כי תושבי ישראל המנתקים את תושבותם חייבים ב"מס יציאה" על נכסים מסוימים.

לפי סעיף 1 לפקודת מס הכנסה, תושב ישראל יקבע על בסיס מכלול הזיקות, לפי שני מבחנים עיקרים:

• מבחן "חזקת הימים" – יחיד ייחשב כתושב ישראל אם שהה בישראל 183 ימים או יותר בשנת מס אחת, או אם שהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת המס הנוכחית, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה היא 425 ימים או יותר. חזקה זו ניתנת לסתירה אם היחיד יוכיח כי למרות שהייתו בישראל, מרכז חייו אינו בישראל.
• מבחן "מרכז החיים" – המבחן המהותי, במסגרתו נבחנות כל הזיקות האישיות, המשפחתיות, הכלכליות, והחברתיות של היחיד. ביניהן: מקום המגורים הקבוע, מקום העיסוק הכלכלי, מקום האינטרסים הכלכליים ועוד.

יחיד שעומד במבחן חזקת הימים, כלומר נחשב תושב ישראל לפי מבחן זה, עליו להגיש למס הכנסה טופס 1348 – "הצהרה על תושבות" על מנת להצהיר על ניתוק התושבות ולפרט את נסיבות התומכות בכך שמרכז חייו אינו בישראל.

חשוב לציין כי ניתוק התושבות אינו אירוע חד-פעמי אלא תהליך מתמשך, ורשות המסים עשויה לבחון את סטטוס התושבות של היחיד גם שנים לאחר העזיבה. לכן, מומלץ לשמור תיעוד מפורט של כל הפעולות המעידות על העתקת מרכז החיים לארה"ב, ולהימנע מיצירת זיקות חדשות לישראל.

בימים אלו הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק דרמטית בעניין תיקון פקודת מס הכנסה לעניין קביעת מיהו תושב ישראל לצורכי מס.

לפי ההצעה יוגדרו חזקות חלוטות (שאינן ניתנות לסתירה) הקובעות את מספר ימי השהייה לפיהם ייחשב היחיד תושב ישראל,  ומבחן "מרכז חיים" ישמש כעזר רק במקרים שאינם נופלים בגדר המקרים המובהקים שנקבעו בחזקות.

לאור האמור, ייתכנו מצבים שיחיד שניתק את תושבותו בישראל ייחשב בשנים הבאות כתושב ישראל לצורכי מס, שכן די יהיה בספירת ימי השהייה במקרים רבים.

קישור לתזכיר החוק ניתן למצוא – בלינק הבא.

אמנת המס בין ישראל לארה"ב

ישראל וארה"ב חתומות על אמנה למניעת כפל מס. אמנה זו נועדה בין היתר למנוע מצב בו אדם ישלם מס כפול על אותה הכנסה. האמנה מסדירה נושאים כגון קביעת תושבות במקרה של תושבות כפולה, שיעורי מס על הכנסות פאסיביות (דיבידנדים, ריבית ותמלוגים), ומיסוי הכנסות מעבודה.

חשוב לציין כי לפי האמנה, לרוב הכנסות מעבודה שמבצע תושב ישראל בארה"ב ימוסו בארה"ב, אך ייתכנו מצבים בהם תידרשו לשלם מס גם בישראל (עם זיכוי על המס ששולם בארה"ב) ככל ולא ניתקתם תושבות.

לפי האמנה במקרים בהם יחיד נחשב תושב לצורכי מס בשתי המדינות (ישראל וארה"ב) תושבותו תיקבע בהתאם לאמנה, בהתאם לכך:

• היחיד ייחשב תושב המדינה בה עומד לרשותו בית קבע; אם יש לו בית קבע בשתי המדינות, יראוהו כתושב המדינה שיחסיו האישיים והכלכליים עמה הדוקים יותר ("מרכז האינטרסים החיוניים");
• אם לא ניתן לקבוע באיזו מדינה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, או אם אין לו בית קבע באף אחת מהמדינות, יחשב תושב במדינה שבה נוהג לגור;
• אם נוהג לגור בשתי המדינות, או באף אחת מהן, יחשב כתושב המדינה שהוא אזרח בה;
• אם ליחיד אזרחות בשתי המדינות, או באף אחת מהן, הרשויות המוסמכות של המדינות יגיעו להסכמה הדדית ביניהן.

בנוסף, האמנה בין ישראל לארה"ב קובעת שיעורי ניכוי מס במקור גבוהים יחסית לאמנות אחרות:

• דיבידנדים – 25% או 12.5%
• ריבית – 17.5%
• תמלוגים – 15% או 10%

לקריאת האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארה"ב בעברית – לחץ כאן.

יש לזכור שארה"ב היא אחת מהמדינות היחידות בעולם שממסות גם לפי אזרחות ולא רק לפי תושבות. כלומר, אזרח אמריקאי שגר בישראל עדיין חייב בדיווח ובמקרים מסוימים גם בתשלום מס בארה"ב.

מס יציאה (Exit Tax)

ישראלים העוזבים את ישראל עשויים להיות חייבים ב"מס יציאה" (Exit Tax) על נכסים מסוימים. מס זה נועד על מנת לתפוס ברשת המס הישראלית את הרווח הגלום בנכסים שמוחזקים על ידי היחיד תושב ישראל.

על פי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, יחיד שחדל להיות תושב ישראל נחשב כאילו מכר את נכסיו ביום לפני ניתוק התושבות ("יום היציאה"). המס מחושב על הרווח הרעיוני – ההפרש בין מחיר הרכישה המקורי של הנכס לבין שוויו ביום היציאה.

מס היציאה חל על נכסים כגון: ניירות ערך ישראליים וזרים, זכויות בשותפויות ונכסים עסקיים, נכסים לא מוחשיים (כגון פטנטים, מוניטין וכד') וכו'.

מס היציאה אינו חל על נכסי מקרקעין בישראל (שימשיכו להיות ממוסים בישראל גם לאחר ניתוק התושבות).

ישנן שיטות שונות לחישוב ותשלום חבות מס יציאה, לכל אחת השלכות שונות על משלם המסים. העיתוי והמבנה של תשלומים אלה יכולים להשפיע באופן משמעותי על נטל המס הכולל. מומלץ להתייעץ עם מומחה מס בינלאומי לפני עזיבת ישראל על מנת לתכנן את אסטרטגיית המס האופטימלית לנסיבות הספציפיות ולמטרות הפיננסיות שלך.

כיצד ניתוק התושבות ישפיע על מיסוי הכנסות בעת רילוקיישן?

אם המעבר לארה"ב הוא זמני, היחיד נשאר תושב ישראל לצורכי מס ולא ניתן לנתק תושבות. משמעות הדבר היא שהיחיד חייב במס בישראל על הכנסותיו מכל העולם וחייב בדיווח לרשות המיסים בישראל על כלל ההכנסות, לרבות הכנסות מארה"ב.

ככל ולא מתבצע ניתוק תושבות ייתכן מאוד שניתן יהיה לדרוש זיכוי מס בגין מיסים ששולמו בארה"ב בהתאם לאמנת המס בין ישראל וארה"ב.

אם המעבר לארה"ב הוא לצמיתות וניתקתם את תושבותכם בישראל, תחול בישראל חובת מס רק על הכנסות שהופקו בישראל, כאשר יתר ההכנסות יהיו כפופות למס בארה"ב.

להרחבה בנושא ניתוק תושבות לחץ כאן.

מערכת המס בארה"ב

מערכת המס בארה"ב מורכבת ומבוססת על מספר רבדים: מס פדרלי, מס מדינתי ולעתים גם מס מקומי (עירוני או מחוזי). כפי שנאמר לעיל, בניגוד לרוב מדינות העולם, ארה"ב ממסה את אזרחיה ותושביה על הכנסותיהם העולמיות, ללא קשר למקום מגוריהם.

תושבי ארה"ב לצורכי מס (US tax residents) כוללים:

• אזרחי ארה"ב
• בעלי גרין קארד
• אנשים העומדים במבחן הנוכחות המהותית (Substantial Presence Test) – כדי לעמוד במבחן זה, נדרש נוכחות פיזית בארצות הברית של לפחות: 31 יום במהלך השנה הנוכחית, וכן שהייה של 183 ימים בתקופה של 3 שנים הכוללים את שנת המס הנוכחית ואת השנתיים שקדמו לה. החישוב יכלול את ימי השהייה בשנת המס הנוכחית ו-1/3 מימי השהייה בשנה הראשונה שקדמה לה, ו-1/6 מימי השהייה בשנת המס השנייה שקדמה לשנה הנוכחית.

מדרגות מס ההכנסה הפדרלי בארה"ב נעות בין 10% ל-37%, בהתאם לסכום ההכנסה החייבת במס ומצב המשפחתי (רווק, נשוי מגיש במשותף, ראש משק בית וכו'). ראו מדרגות המס נכון לשנת 2025:

ראש משק בית	זוג נשוי	יחיד (רווק)	שיעור המס
$0 – $17,000	$0-$23,850	$0 – $11,925	10%
$17,001 – $64,850	$23,851-$96,950	$11,926 –  $48,475	12%
$64,851 – $103,350	$96,951-$206,700	$48,476 – $103,350	22%
$103,351 – $197,300	$206,701-$394,600	$103,351 – $197,300	24%
$197,301 – $250,500	$394,601-$501,050	$197,301 – $250,525	32%
$250,501 – $626,350	$501,051-$751,600	$250,526 – $626,350	35%
מעל 626,350$	מעל 751,600$	מעל 626,350$	37%

בנוסף, מדינות רבות מטילות מס הכנסה מדינתי. למשל קליפורניה מטילה מס הכנסה מדינתי בשיעור של עד 13.3%. מדינות כמו בפלורידה, טקסס, נבדה ומספר מדינות נוספות אינן מטילות מס נוסף.

בארה"ב, רווח הון בגין מכירת נכסים שהוחזקו לתקופה של פחות משנה כפוף למס בשיעור מס הכנסה רגילים (כלומר בשיעור של 10% עד 37%), ורווחי הון בגין מכירת נכסים שהוחזקו לתקופה של יותר משנה כפופים למס בשיעורים מופחתים של 0%, 15% או 20%, בהתאם לרמת ההכנסה הכוללת של הנישום. בנוסף, נישומים בעלי הכנסה גבוהה עשויים להיות כפופים למס נוסף של 3.8% על הכנסות מהשקעות (Net Investment Income Tax). מיסוי נוסף עשוי לחול ברמת המדינה. זרים שאינם תושבים לצרכי מס ימוסו בדרך כלל רק על הכנסות הקשורות באופן אפקטיבי לעסק או מסחר בארה"ב (Effectively connected income) או שמדובר ברווח הון ממכירת זכות נדל"ן בארה"ב.

בנוסף, ארה"ב מטילה מס עיזבון (Estate Tax). גובה מס עיזבון משתנה בין אזרחים אמריקאים לבין אזרחים זרים. עיזבונות של אזרחים אמריקאים פטורים מתשלום מס עד לסכום של כ-14.99 מיליון דולרים נכון לשנת 2025. לעומת זאת, עיזבונות של אזרחים זרים פטורים עד לסכום של 60 אלף דולרים בלבד, ושיעור המס הוא בגובה של עד 40% על שווי הנכס (לא על הרווח שנוצר אלא על שווי הנכס כולו).

בנוסף למס העיזבון הפדרלי, ישנן מדינות המטילות מיסי עיזבון נוספים ומדינות הגובות גם מיסי ירושה.

להרחבה בנושא קראו מאמר "מס עיזבון ומס ירושה בארה"ב – מה חשוב לדעת?"

ביטוח לאומי

תושב ישראל השוהה בחו"ל חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי. אם ניתק את תושבותו אינו חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי, אך גם אינו זכאי לשירותי בריאות וזכויות סוציאליות בישראל.

ישראל וארה"ב אינן חתומות על אמנת ביטחון סוציאלי, ולכן אין הסדרה של זכויות סוציאליות בין המדינות. משמעות הדבר שעליכם לדאוג לביטוח בריאות פרטי בארה"ב. בארה"ב, מערכת הבריאות מבוססת בעיקר על ביטוחים פרטיים, ועלויות הטיפול הרפואי גבוהות מאוד. לכן, חיוני להסדיר ביטוח בריאות מקיף בארה"ב, בין אם דרך מעסיק, תכניות ממשלתיות (Medicare, Medicaid) למי שזכאי, או רכישת ביטוח פרטי.

העברות כספים מישראל לארה"ב

יש לבחון את האפשרויות השונות להעברת כספים לחו"ל – העברות בנקאיות, כרטיסי אשראי בינלאומיים וכו'. לכל אפשרות יתרונות וחסרונות מבחינת עמלות, זמני העברה, שערי חליפין, מגבלות סכום ורגולציה. יש לשים לב לדרישות הדיווח לרשויות והבנקים, בהתאם לחוקי איסור הלבנת הון ותקנות בינלאומיות (FATCA, CRS). כמו כן, כדאי לפתוח חשבון בנק בארה"ב מבעוד מועד.

לפי סעיף 170(א) לפקודה, בעת תשלום מישראל לתושב חוץ המהווה הכנסה חייבת יחול ניכוי מס במקור. לחובה זו יש מספר חריגים שבגינם אין חובה לפנות לרשות המיסים בבקשה לפטור מניכוי מס במקור.

בנוסף לכך, ישנן דרישות נוספות לעניין העברת כסף לחו"ל, כגון אישור רואה חשבון לעניין תשלום מיסים או מקור הכספים ועוד.

להרחבה בנושא קראו מאמר "העברות כספים מישראל לחו"ל"

פתיחת חשבון בנק בארה"ב

פתיחת חשבון בנק בארה"ב אפשרית עבור זרים, אך התהליך עשוי להיות מורכב יותר מאשר בישראל, במיוחד בשל הדרישות הרגולטוריות המחמירות. באופן כללי, הדרישות לפתיחת חשבון בנק בארה"ב כוללות לרוב: דרכון בתוקף, ויזה תקפה, מספר זיהוי מס אמריקאי (SSN או ITIN), הוכחת כתובת בארה"ב, ולעתים גם מכתב המלצה מבנק בישראל.

חשוב לציין שישנם בנקים אמריקאים המציעים שירותים מיוחדים לתושבים חדשים או זרים, וכן בנקים מקוונים (online banks) שעשויים להציע תנאים נוחים יותר לפתיחת חשבון.

חזרה לישראל

בעת החזרה לישראל, יש לבחון את ההשלכות השונות. אם ניתקתם תושבות, תוכלו להיות זכאים להטבות כתושב חוזר רגיל או ותיק (בהתאם לתקופת השהייה בחו"ל), כולל פטורים ממס על הכנסות והון שנצברו בחו"ל.

יש לקחת בחשבון גם את תקופת ההמתנה לשירותי בריאות (עד 6 חודשים), חידוש זכויות בביטוח לאומי, והטבות אפשריות ממשרד הקליטה.

בקצרה, רילוקיישן לארה"ב מציע הזדמנויות רבות – אפשרויות תעסוקה מגוונות, מערכת חינוך מתקדמת, קהילות יהודיות מבוססות ואיכות חיים גבוהה. עם זאת, זהו תהליך מורכב הדורש תכנון מקצועי, ליווי אישי, והבנה מעמיקה בכל ההיבטים המשפטיים והמיסויים.

מומלץ להתייעץ עם מומחים בתחום המיסוי הבינלאומי, על מנת לבצע תכנון מוקדם ומקיף אשר יבטיח מעבר חלק ומוצלח לחיים החדשים בארה"ב.

פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה בניתוקי תושבות ובמתן ייעוץ מקיף בעת רילוקיישן למדינות זרות, כולל ארה"ב. צוות המומחים שלנו יסייע לכם בתכנון מיסוי אופטימלי וניתוק תושבות. לייעוץ ראשוני – לחץ כאן.

שאלות ותשובות