רילוקיישן לארה"ב בקצרה
ארצות הברית היא אחד היעדים המרכזיים לרילוקיישן עבור ישראלים המעוניינים לפתח קריירה בינלאומית, להשתלב בחברות טכנולוגיה, להרחיב פעילות עסקית או לעבור להתגורר עם בני משפחתם. עם זאת, מעבר לארה"ב מחייב היכרות עם מערכת המס האמריקאית ועם השלכות ניתוק התושבות בישראל, במיוחד כאשר ממשיכים להחזיק נכסים, השקעות או פעילות עסקית בשתי המדינות.
ישראלים רבים בוחרים להתגורר בניו יורק, ניו ג'רזי, קליפורניה, פלורידה, טקסס ומסצ'וסטס. לצד שיקולי תעסוקה, מגורים וחינוך, לבחירת מדינת המגורים יש משמעות מיסויית: בארה"ב קיים מס הכנסה פדרלי, ובמדינות רבות מוטלים גם מסי הכנסה מדינתיים ומקומיים. לכן, שני עובדים בעלי שכר זהה עשויים לשלם מס שונה בהתאם למקום מגוריהם ולעבודתם.
אחד המאפיינים המרכזיים של מערכת המס האמריקאית הוא מיסוי הכנסות עולמיות של תושבי מס אמריקאים. יתרה מכך, בשונה ממרבית המדינות, ארה"ב מטילה ככלל מס גם על אזרחיה המתגוררים מחוץ למדינה. לכן, ישראלי בעל אזרחות אמריקאית עשוי להיות חייב בדיווח ובמס בארה"ב עוד לפני הרילוקיישן, ואילו ישראלי שאינו אזרח אמריקאי עשוי להפוך לתושב מס בעקבות קבלת גרין קארד או עמידה במבחן ימי השהייה.
בשונה ממדינות המציעות משטרי מס מיוחדים לתושבים חדשים, בארה"ב אין משטר פדרלי כללי המעניק פטור ממס על הכנסות זרות למי שעובר להתגורר בה. תכנון המס מתמקד אפוא במועד תחילת התושבות, במדינת המגורים, בסיווג הנכסים וההכנסות, בזיכויים ממס זר ובהוראות אמנת המס בין ישראל לארה"ב.
חשיבות מיוחדת יש לבחינת הנכסים שנותרו בישראל. חשבונות בנק, קרנות השתלמות, קופות גמל, מניות בחברות ישראליות, קרנות נאמנות, נדל"ן, אופציות ויחידות RSU עשויים להיות כפופים לכללי מיסוי ודיווח אמריקאיים השונים מהכללים בישראל.
בנוסף, ניתוק תושבות המס בישראל עשוי ליצור חבות במס יציאה, ואילו תחילת התושבות בארה"ב עלולה להביא למיסוי רווחים שנצברו עוד לפני המעבר. הבדלים במועד אירוע המס ובאופן חישוב הרווח עשויים ליצור חשיפה לכפל מס.
חשוב גם להבחין בין אשרת השהייה לבין תושבות המס. אשרת עבודה, אשרת משקיע או רכישת נכס בארה"ב אינן קובעות כשלעצמן את מעמד תושבות המס ואינן מעניקות בהכרח זכאות לתושבות קבע.
הנקודות המרכזיות לפני מעבר לארה"ב
- תושבות המס האמריקאית עשויה להיקבע מכוח החזקת גרין קארד או מבחן שהייה משוקלל, ולא רק על פי מקום מגורי המשפחה.
- אזרחי ארה"ב חייבים ככלל בדיווח ובמס על הכנסותיהם העולמיות גם כאשר הם מתגוררים בישראל.
- שיעור מס ההכנסה הפדרלי המרבי ליחידים בשנת 2026 עומד על 37%, וייתכנו מסים מדינתיים ומקומיים נוספים.
- ארה"ב מטילה חובות דיווח מיוחדות על חשבונות פיננסיים ונכסים מסוימים שמחוץ למדינה, לרבות באמצעות FBAR וטופס 8938.
- קרנות נאמנות וקרנות סל שאינן אמריקאיות עשויות להיחשב PFIC ולהיות כפופות למשטר מס מורכב.
- בין ישראל לארה"ב קיימת אמנה למניעת כפל מס, אך האמנה אינה מבטיחה פטור מכל כפל מס.
- אין כיום אמנה לביטחון סוציאלי בין ישראל לארצות הברית המסדירה באופן כללי את כפל דמי הביטוח.
- ניתוק תושבות בישראל עשוי ליצור חבות במס יציאה לפי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה.
- בארה"ב קיימים מסי עיזבון ומתנות, ומעמד התושבות לצורכיהם אינו זהה בהכרח למעמד לצורכי מס הכנסה.
- קבלת אשרת עבודה, רכישת נכס או הקמת חברה בארה"ב אינן מקנות כשלעצמן תושבות קבע או קובעות באופן בלעדי את מעמד תושבות המס.
מתכננים רילוקיישן לארה"ב, מעבר במסגרת העבודה או הקמת פעילות עסקית בארצות הברית? לפני המעבר חשוב לבחון את השלכות המס בשתי המדינות, את הנכסים שנותרים בישראל ואת סדר הפעולות הנכון. לתיאום ייעוץ מיסוי ישראלי ואמריקאי, לחצו כאן ליצירת קשר.
מיסוי בארה"ב – כיצד פועלת מערכת המס האמריקאית?
מערכת המס האמריקאית מורכבת ממספר רבדים. ברמה הפדרלית חל מס הכנסה על יחידים וחברות בהתאם לדין הפדרלי. לצד זאת, מדינות שונות מטילות מס הכנסה מדינתי, ובמקרים מסוימים קיימים גם מסים ברמה העירונית או המקומית.
תושב מס אמריקאי חייב ככלל במס פדרלי על הכנסותיו מכל העולם, לרבות הכנסות שמקורן בישראל. לעומת זאת, מי שנחשב תושב חוץ לצורכי מס אמריקאי חייב בדרך כלל במס על הכנסות מסוימות שמקורן בארה"ב ועל הכנסות הקשורות לפעילות עסקית אמריקאית, בהתאם לדין ולאמנת המס.
מיסוי אזרחים אמריקאים המתגוררים מחוץ לארה"ב
אחד המאפיינים הייחודיים של ארה"ב הוא מיסוי על בסיס אזרחות. אזרח אמריקאי המתגורר בישראל נדרש לדווח בארה"ב על הכנסותיו העולמיות כאשר מתקיימים תנאי וספי הדיווח, גם אם הוא נחשב תושב ישראל לצורכי מס ואינו מתגורר בארה"ב.
למשל, אזרח אמריקאי העובד בחברה ישראלית ומקבל את מלוא שכרו בישראל עשוי להיות חייב בדיווח על השכר בארה"ב. החבות בפועל עשויה להיות מופחתת באמצעות זיכוי ממס זר או הטבות אחרות, אך אין בכך כדי לבטל אוטומטית את חובת הדיווח.
הבחנה זו חשובה במיוחד למשפחות שבהן אחד מבני הזוג מחזיק באזרחות אמריקאית והשני אינו אזרח אמריקאי, וכן לישראלים שנולדו בארה"ב או קיבלו אזרחות אמריקאית בעבר.
האם קיימות הטבות מס מיוחדות לתושבים חדשים בארה"ב?
בשונה ממשטרים מיוחדים לתושבים חדשים במדינות אחרות, בארה"ב אין פטור פדרלי כללי המאפשר לתושב חדש להימנע במשך מספר שנים ממיסוי הכנסותיו הזרות.
עם זאת, קיימות אפשרויות תכנון הנוגעות לשנת תחילת התושבות, לבחירות מס מסוימות, לזיכויים בגין מס ששולם מחוץ לארה"ב ולסיווג נכסים והכנסות.
בפרט, יש לבחון נכסים שנרכשו לפני המעבר, משום שארה"ב אינה מעניקה ככלל עליית בסיס עלות אוטומטית (Step-Up in Basis) בשל עצם הפיכת היחיד לתושב מס אמריקאי.
לכן, מי שמחזיק מניות, תיקי השקעות או זכויות בחברות ששווין עלה משמעותית לפני הרילוקיישן צריך לבחון את עיתוי המימוש ואת השלכות המס עוד לפני תחילת התושבות האמריקאית.
שיעורי מס ההכנסה הפדרלי בשנת 2026
מס ההכנסה הפדרלי ליחידים מחושב לפי מדרגות מס פרוגרסיביות. שיעור המס החל על מדרגה מסוימת אינו חל על מלוא ההכנסה, אלא רק על חלק ההכנסה החייבת הנמצא באותה מדרגה.
מדרגות מס ההכנסה הפדרלי לשנת 2026 הן:
שיעור מס | יחיד (בדולר) | בני זוג בדוח משותף (בדולר) |
10% | עד 12,400 | עד 24,800 |
12% | 12,401-50,400 | 24,801-100,800 |
22% | 50,401-105,700 | 100,801-211,400 |
24% | 105,701-201,775 | 211,401-403,550 |
32% | 201,776-256,225 | 403,551-512,450 |
35% | 256,226-640,600 | 512,451-768,700 |
37% | מעל 640,600 | מעל 768,700 |
אלה מדרגות המס על ההכנסה החייבת, לאחר הניכויים הרלוונטיים, ולא על מלוא השכר ברוטו.
בשנת 2026 הניכוי הסטנדרטי הבסיסי (Standard Deduction) עומד על $16,100 ליחיד, $32,200 לבני זוג המגישים דוח משותף ו־$24,150 למי שזכאי למעמד Head of Household. עם זאת, הזכאות לניכוי תלויה במעמד הדיווח ובתנאים נוספים, ומי שמסווג כתושב חוץ או כבעל מעמד כפול בשנת המעבר עשוי להיות כפוף למגבלות.
החבות בפועל עשויה להיות מושפעת גם ממצב משפחתי, ממספר הילדים, מזיכויים, מניכויים וממסים מיוחדים על הכנסות השקעה.
מס מדינתי ומקומי בארה"ב
בנוסף למס ההכנסה הפדרלי, מדינות רבות בארה"ב מטילות מס הכנסה מדינתי. במדינות מסוימות קיימות מדרגות מס פרוגרסיביות, באחרות שיעור מס אחיד, ובחלק מהמדינות אין מס הכנסה מדינתי כללי על יחידים.
למשל, תושב העיר ניו יורק עשוי להיות חייב במס פדרלי, במס הכנסה של מדינת ניו יורק ובמס הכנסה עירוני. לעומתו, תושב פלורידה או טקסס אינו חייב במס הכנסה מדינתי כללי על יחידים, אף שהוא ממשיך להיות חייב במס הפדרלי ובמסים אחרים.
מדינה | מאפייני מיסוי מרכזיים | נקודות שחשוב לבדוק |
ניו יורק | מס הכנסה מדינתי פרוגרסיבי ומס עירוני לתושבי ניו יורק סיטי | תושבות מדינתית, עבודה מרחוק, מיסוי בונוסים ואופציות |
קליפורניה | מס הכנסה מדינתי פרוגרסיבי עם שיעורים גבוהים לבעלי הכנסות משמעותיות | תושבות, מיסוי תגמול הוני ומימוש מניות |
ניו ג'רזי | מס הכנסה מדינתי פרוגרסיבי | מגורים בניו ג'רזי ועבודה בניו יורק, זיכויים בין מדינות |
פלורידה | אין מס הכנסה מדינתי כללי על יחידים | מסי נדל"ן, ביטוח, מס מכירה ומס פדרלי |
טקסס | אין מס הכנסה מדינתי כללי על יחידים | מס רכוש, מס מכירה ועלויות פעילות עסקית |
מסצ'וסטס | מס הכנסה מדינתי, לרבות תוספת מס על הכנסות גבוהות | תגמול הוני, השקעות ומיסוי הכנסות גבוהות |
בחירת מקום מגורים אינה בהכרח עניין של השוואת שיעורי מס בלבד. יש לבחון גם את מיקום העבודה בפועל, חובות המעביד, עלויות הדיור והביטוח, מיסוי מקרקעין ודיני התושבות של המדינה.
חשוב במיוחד לבחון הכנסות שהופקו בתקופה שבה העובד התגורר או עבד במדינה אחרת. במקרים מסוימים, בונוסים, אופציות או תגמול הוני עשויים להמשיך להיות כפופים למס במדינה שבה בוצעה העבודה הרלוונטית, גם אם העובד עבר למדינה אחרת לפני מועד התשלום או המימוש.
אמנת המס בין ישראל לארה"ב מסדירה בעיקר את המיסוי הפדרלי, ואינה מחייבת באופן אוטומטי את רשויות המס של המדינות השונות. בנוסף, מדינות מסוימות אינן מאפשרות זיכוי בגין מס הכנסה ששולם למדינה זרה באותו אופן שבו ניתן זיכוי לצורכי מס פדרלי.
לדוגמה, ישראלי שעובר לקליפורניה ומממש לאחר המעבר אופציות או מניות שנצברו בתקופת עבודתו בישראל עשוי להיות חייב במס במדינת קליפורניה, גם כאשר חלק מההכנסה חייב במס בישראל. במקרים אלה, הזיכוי ממס זר ברמה הפדרלית אינו מבטיח מניעת כפל מס ברמה המדינתית.
לכן, בבחירת מדינת המגורים ובתכנון מימוש נכסים ותגמולים הוניים יש לבחון בנפרד את חבות המס הפדרלית ואת חבות המס המדינתית.
מתי הופכים לתושבי מס בארה"ב?
לצורכי מס הכנסה פדרלי, אדם שאינו אזרח אמריקאי עשוי להיחשב תושב מס אמריקאי (Resident Alien) אם הוא עומד באחד משני מבחנים מרכזיים: אם הוא עומד במבחן הגרין קארד או במבחן השהייה המהותית.
מבחן הגרין קארד – Green Card Test
מי שמחזיק במעמד של תושב קבע חוקי בארה"ב עשוי להיחשב תושב מס אמריקאי מכוח מעמדו, גם כאשר הוא אינו שוהה במדינה במשך רוב השנה.
לכן, קבלת גרין קארד עשויה ליצור חבות מס אמריקאית על הכנסות עולמיות, ויש לבחון את מועד תחילת המעמד ואת השלכותיו על הכנסות ונכסים בישראל.
גם מי שעוזב את ארה"ב וחוזר להתגורר בישראל אינו מפסיק בהכרח להיות תושב מס אמריקאי רק בשל המעבר. יש לבחון את הכללים הנוגעים לסיום המעמד ואת האפשרות לתחולת אמנת המס.
מבחן השהייה המהותית – Substantial Presence Test
מבחן השהייה מבוסס על מספר ימי השהייה בארה"ב בחישוב משוקלל לאורך שלוש שנות מס.
ככלל, נדרשת שהייה של לפחות 31 ימים בשנת המס הנוכחית, ובנוסף לפחות 183 ימים בחישוב הכולל את כל ימי השהייה בשנת המס הנוכחית, שליש מימי השהייה בשנה הקודמת ושישית מימי השהייה בשנה שלפניה.
לדוגמה, אדם ששהה בארה"ב 150 ימים בשנת 2026, 120 ימים בשנת 2025 ו-60 ימים בשנת 2024, יגיע לחישוב משוקלל של 200 ימים, ולכן עשוי לעמוד במבחן השהייה.
עם זאת, קיימים חריגים, ובהם ימים מסוימים שאינם מובאים בחשבון, מעמד של Exempt Individual בנסיבות מוגדרות והסדר Closer Connection Exception. לכן, אין להניח שכל מי ששהה בארה"ב פחות מ-183 ימים בשנת מס אינו תושב מס אמריקאי.
שנת מעבר לארה"ב
בשנת המעבר עשוי אדם להיחשב תושב חוץ לצורכי מס אמריקאי בחלק מהשנה ותושב מס אמריקאי ביתרת השנה. מצב זה מכונה .Dual-Status Alien
למשל, ישראלי העובר לארה"ב במהלך שנת 2026 עשוי להידרש לבחון אילו הכנסות הופקו לפני תחילת תושבותו האמריקאית ואילו הכנסות חייבות בדיווח ובמס לאחר תחילתה.
במקרים המתאימים קיימים הסדרים מיוחדים, לרבות First-Year Choice ובחירות מס אפשריות לבני זוג. בחירות אלה עשויות להשפיע על מדרגות המס, על הזכאות לניכויים ועל היקף ההכנסות העולמיות החייבות בדיווח.
מועד תחילת התושבות בארה"ב אינו מחייב את רשות המסים בישראל להכיר באותו מועד כמועד ניתוק התושבות הישראלית.
הגירה לארה"ב – אשרות עבודה, השקעה ותושבות קבע
כדי להתגורר ולעבוד בארה"ב יש להסדיר את זכות השהייה והעבודה בהתאם לאזרחות ולנסיבות האישיות.
לישראלים שאינם אזרחים אמריקאים או בעלי גרין קארד קיימים מספר מסלולי הגירה, ובהם מסלולים להעברת עובדים בין חברות, העסקת עובדים מקצועיים, בעלי יכולות מיוחדות, השקעה, סחר בינלאומי והגירה משפחתית.
הטבלה הבאה מתמקדת במסלולים הרלוונטיים לרילוקיישן ממושך, ולא בביקורים עסקיים קצרים או בטיולים.
מסלול | למי מתאים? | משך שהייה או מעמד | תנאים מרכזיים |
L-1A (העברת מנהלים) | מנהלים ובכירים בחברות בינלאומיות המועברים לתפקיד ניהולי בארה"ב | עד 3 שנים בתחילה; עד 7 שנים במצטבר | קשר בין החברות; העסקה קודמת של שנה לפחות בחברה בחו"ל; תפקיד ניהולי מזכה |
L-1B (עובדים בעלי ידע מיוחד) | עובדים בעלי ידע ייחודי המועברים לחברה קשורה בארה"ב | עד 3 שנים בתחילה; עד 5 שנים במצטבר | קשר בין החברות; העסקה קודמת של שנה לפחות; ידע מקצועי מיוחד או מתקדם הנדרש לפעילות החברה בארה"ב |
H-1B (עובדים מקצועיים) | בעלי מקצוע המועסקים בארה"ב בתפקידים המחייבים מומחיות מקצועית ייעודית (בעיקר בתחומי טכנולוגיה והנדסה) | עד 3 שנים בתחילה; בדרך כלל עד 6 שנים במצטבר, בכפוף לחריגים | הצעת עבודה ממעסיק אמריקאי (שמגיש את הבקשה); השכלה אקדמית רלוונטית או כישורים מקבילים; עמידה בדרישות השכר ובהליכי האישור והמכסות |
O-1 (בעלי יכולות יוצאות דופן) | בעלי הישגים יוצאי דופן בתחומי המדע, העסקים, האמנות והספורט | עד 3 שנים בתחילה; אפשרות להארכות בהתאם לפעילות | הישגים והכרה מקצועית יוצאי דופן בתחום העיסוק; ראיות התומכות בעמידה בקריטריונים הקבועים בדין; בקשה באמצעות מעסיק או סוכן אמריקאי מתאים. |
E-2 (משקיעים) | משקיעים ואנשי מפתח בעסק מזכה | עד שנתיים בכל תקופת שהייה; אפשרות להארכות חוזרות | השקעה מהותית בעסק מסחרי פעיל תוך סיכון הון ממשי, שליטה בעסק וניהולו בפועל |
E-1 (סוחרים בינלאומיים) | בעלי פעילות מסחרית משמעותית | עד שנתיים בכל תקופת שהייה; אפשרות להארכות חוזרות | אזרחות של מדינה הזכאית למסלול; פעילות סחר בינלאומית משמעותית ומתמשכת; למעלה מ־50% מהסחר הבינלאומי של העסק בין ארה"ב למדינת האמנה |
EB-5 | משקיעים המבקשים לקבל תושבות קבע בארה"ב באמצעות השקעה | גרין קארד מותנה לשנתיים; אפשרות לקבלת תושבות קבע ללא תנאים | השקעה בסכום המזכה: בדרך כלל 800,000 דולר או 1,050,000 דולר, בהתאם לסוג הפרויקט; יצירת לפחות 10 משרות מלאות מזכות; הוכחת מקור חוקי של כספי ההשקעה |
אשרת L-1A – העברת מנהלים מחברה ישראלית לארה"ב
מסלול L-1A מיועד למנהלים ולעובדים בכירים בחברות בינלאומיות המבקשים לעבור לתפקיד ניהולי או בכיר בחברה קשורה בארה"ב.
המסלול רלוונטי במיוחד לחברות ישראליות המחזיקות חברה בת, סניף או פעילות עסקית אמריקאית, וכן לחברות המבקשות להקים פעילות חדשה בארה"ב באמצעות מנהל מתאים.
לצורך הזכאות נדרש קשר תאגידי מוכר בין החברה שמחוץ לארה"ב לבין החברה האמריקאית. בנוסף, העובד נדרש ככלל להיות מועסק בחברה קשורה מחוץ לארה"ב במשך שנה רצופה לפחות בתקופה המזכה, ולעמוד בתנאים הנוגעים לתפקידו הקודם ולתפקידו בארה"ב.
תקופת השהייה הראשונית עשויה להגיע לשלוש שנים, עם אפשרות להארכות עד שבע שנים במצטבר. בהקמת משרד אמריקאי חדש, תקופת האישור הראשונית מוגבלת בדרך כלל לשנה אחת.
בני זוג וילדים זכאים עשויים להצטרף במעמד L-2, ובני זוג בעלי מעמד מתאים רשאים לעבוד בארה"ב מכוח מעמדם.
יתרון משמעותי של המסלול הוא האפשרות לבחון בהמשך הגירה באמצעות EB-1C למנהלים בכירים בחברות בינלאומיות, בכפוף לתנאים. עם זאת, המעבר לגרין קארד אינו אוטומטי.
מבחינת מס, יש לבחון את מיסוי השכר, הבונוסים והתגמול ההוני, וכן את ההשלכות על החברה הישראלית כאשר המנהל ממשיך לקבל החלטות עסקיות עבורה מתוך ארה"ב.
אשרת L-1B – העברת עובדים בעלי ידע מיוחד
מסלול L-1B מיועד לעובדים בעלי ידע מיוחד הנוגע למוצרי החברה, לשירותיה, לטכנולוגיה שלה או לתהליכי פעילותה, המועברים לחברה קשורה בארה"ב.
בדומה ל-L-1A, נדרש קשר תאגידי מזכה בין החברות ותקופת העסקה קודמת של שנה רצופה לפחות בחברה הקשורה מחוץ לארה"ב במהלך התקופה הקבועה בדין.
עם זאת, עצם קיומם של ניסיון מקצועי, תואר אקדמי או ותק בחברה אינו מספיק. יש להראות כי העובד מחזיק בידע מיוחד בהתאם לדרישות המסלול וכי התפקיד בארה"ב מצריך אותו.
תקופת השהייה הראשונית עשויה להגיע לשלוש שנים, עם אפשרות להארכות עד חמש שנים במצטבר. בהקמת משרד חדש תקופת האישור הראשונית היא בדרך כלל שנה אחת.
גם במסלול זה בני משפחה זכאים עשויים להצטרף במעמד L-2, ובני זוג בעלי מעמד מתאים יכולים לעבוד בארה"ב.
מבחינת מס, יש לבחון את מיסוי השכר וההטבות, במיוחד כאשר העובד מחזיק באופציות או RSU שהוענקו בתקופת עבודתו בישראל.
אשרת H-1B – העסקת עובדים מקצועיים בארה"ב
מסלול H-1B מיועד לעובדים המתקבלים למשרות המחייבות ידע מקצועי מיוחד והשכלה אקדמית בתחום הקשור ישירות לתפקיד, או כישורים מוכרים כמקבילים בהתאם לדין.
המסלול רלוונטי במיוחד לעובדים בתחומי הטכנולוגיה, ההנדסה, המחקר, הפיננסים ומקצועות נוספים.
ככלל, נדרש מעסיק אמריקאי המגיש בקשה עבור העובד. המשרה צריכה לעמוד בהגדרת Specialty Occupation, והמעסיק נדרש לעמוד בדרישות הנוגעות לשכר ולתנאי ההעסקה. חלק מהבקשות כפופות למכסה שנתית ולהליך בחירה, אם כי קיימים מעסיקים ובקשות הפטורים מהמכסה.
תקופת השהייה הראשונית היא בדרך כלל עד שלוש שנים, עם אפשרות להארכה עד שש שנים במצטבר. בנסיבות מסוימות ניתן להאריך את השהייה מעבר לכך, בעיקר כאשר מתקיימים הליכים מזכים לקבלת גרין קארד.
בני זוג וילדים לא נשואים מתחת לגיל 21 עשויים להצטרף במעמד H-4. עם זאת, בן או בת זוג במעמד H-4 אינם מקבלים הרשאת עבודה באופן אוטומטי, והזכאות לעבוד מותנית בתנאים מיוחדים ובאישור מתאים.
בשנת 2026 נכנס לתוקף מנגנון בחירה משוקלל לבקשות H-1B הכפופות למכסה, המעניק עדיפות יחסית למשרות ברמות שכר גבוהות. המנגנון החל ב-27 בפברואר 2026 והוחל על עונת ההרשמה לשנת הכספים 2027.
נוסף, ב-18 בספטמבר 2026 נחתמה הכרזה נשיאותית המאריכה עד 21 בספטמבר 2027 את דרישת התשלום המיוחד בסך 100,000 דולר לבקשות H-1B מסוימות, בעיקר לעובדים השוהים מחוץ לארה"ב. נכון למועד העדכון התשלום אינו נגבה. ביוני 2026 ביטל בית משפט פדרלי במסצ'וסטס את המדיניות שיישמה אותו, ובסוף ספטמבר 2026 פסל בית משפט פדרלי בקליפורניה גם את ההכרזה המאריכה. ההליכים המשפטיים נמשכים, ולכן יש לבדוק את מצב הדרישה במועד הגשת הבקשה.
לכן, לפני הגשת בקשה למסלול H-1B חשוב לבדוק לא רק את הזכאות המקצועית ואת תנאי ההעסקה, אלא גם את הוראות הבחירה, העלויות והגבלות הכניסה החלות על הבקשה המסוימת.
מבחינת מס, עובד המתגורר ועובד בארה"ב עשוי להיות חייב במס פדרלי ומדינתי ובהפרשות סוציאליות. כאשר קיימים בונוסים או תגמולים הוניים מתקופת העבודה בישראל, יש לבחון את חלוקת זכויות המיסוי בין המדינות.
אשרת O-1 – בעלי יכולות והישגים יוצאי דופן
מסלול O-1 מיועד לבעלי יכולות יוצאות דופן או הישגים מקצועיים משמעותיים בתחומים המוכרים בדין האמריקאי, ובהם מדע, עסקים, חינוך, אמנות, ספורט ותעשיית הקולנוע והטלוויזיה.
המסלול עשוי להתאים לחוקרים, אנשי טכנולוגיה, יזמים, מדענים, אנשי עסקים ואמנים בעלי הישגים מוכחים והכרה מקצועית.
לצורך הזכאות נדרש להציג ראיות בהתאם לקריטריונים החלים על תחום הפעילות. אלה עשויות לכלול פרסים, פרסומים, תרומה מקצועית משמעותית, תפקידים מרכזיים בארגונים מוכרים או הישגים אחרים.
הבקשה מוגשת באמצעות מעסיק או סוכן מתאים בארה"ב. לכן, אין הכרח בהעסקה אצל מעסיק יחיד, אך המבקש אינו יכול להגיש בקשת O-1 ישירות עבור עצמו.
תקופת השהייה הראשונית עשויה להגיע לשלוש שנים, בהתאם לפעילות המאושרת, וניתן להאריך את המעמד לצורך המשך פעילות מזכה.
בני משפחה זכאים עשויים להצטרף במעמד O-3, אך מעמד זה אינו מעניק הרשאת עבודה.
מבחינת מס, חשוב לבחון את סיווג ההכנסות, במיוחד כאשר המבקש מעניק שירותים למספר לקוחות, פועל כעצמאי או ממשיך לנהל פעילות עסקית בישראל.
אשרת E-2 – השקעה בעסק אמריקאי
מסלול E-2 מיועד לאזרחי מדינות בעלות אמנת השקעות מתאימה עם ארה"ב, ובהן ישראל, המעוניינים להשקיע בעסק אמריקאי פעיל ולפתח או לנהל אותו.
המסלול עשוי להתאים ליזמים ולבעלי עסקים המבקשים להקים חברה בארה"ב, לרכוש עסק קיים או להרחיב פעילות עסקית.
לצורך הזכאות נדרשת השקעה מהותית בעסק מסחרי אמיתי ופעיל. אין סכום השקעה מינימלי אחיד, והיקף ההשקעה נבחן ביחס לעלות ולמאפייני העסק.
על המשקיע להוכיח כי ההון הושקע או נמצא בתהליך השקעה מחייב וכי הוא נתון לסיכון עסקי ממשי. בנוסף, נדרשת שליטה בעסק ויכולת לפתח ולנהל את פעילותו. העסק אינו יכול להיות פעילות שולית שנועדה רק לספק מחיה מינימלית למשקיע ולמשפחתו.
המסלול עשוי להתאים גם לעובדים מסוימים בעסק מזכה, בכפוף לתנאי התפקיד והאזרחות.
תקופת השהייה המאושרת עשויה להגיע לשנתיים בכל כניסה, עם אפשרות להארכות חוזרות של עד שנתיים. בני זוג בעלי מעמד מתאים רשאים לעבוד בארה"ב.
אשרת E-2 אינה מעניקה גרין קארד באופן אוטומטי, גם כאשר העסק מצליח והשהייה נמשכת שנים רבות.
מבחינת מס, יש לבחון את מבנה ההשקעה, את סיווג החברה, את מיסוי רווחי העסק ואת חלוקת השכר והדיבידנדים לבעליו. רכישת נדל"ן פסיבית בלבד אינה מספיקה בדרך כלל לצורך זכאות למסלול.
אשרת E-1 – סחר בינלאומי בין ישראל לארה"ב
מסלול E-1 מיועד לאזרחי מדינות המקיימות אמנת סחר מתאימה עם ארה"ב, ובהן ישראל, המקיימים פעילות סחר בינלאומית משמעותית ומתמשכת.
המסלול עשוי להתאים לבעלי חברות ישראליות העוסקות בייבוא, בייצוא או במתן שירותים בינלאומיים, המבקשים לעבור לארה"ב כדי לנהל או לפתח את הפעילות.
בניגוד ל־E-2, המבוסס על השקעת הון בעסק, מסלול E-1 מתמקד בקיומה של פעילות סחר ממשית, משמעותית ומתמשכת.
לצורך הזכאות נדרש כי למעלה מ־50% מפעילות הסחר הבינלאומית של העסק המזכה תתקיים בין ארה"ב למדינת האמנה הרלוונטית, לצד עמידה ביתר תנאי המסלול.
תקופת השהייה המאושרת היא בדרך כלל עד שנתיים בכל כניסה, עם אפשרות להארכות חוזרות. בני זוג בעלי מעמד מתאים עשויים להיות רשאים לעבוד בארה"ב.
גם מסלול זה אינו מעניק גרין קארד באופן אוטומטי.
מבחינת מס, יש לבחון את מיסוי הפעילות בארה"ב, את האפשרות להיווצרות מוסד קבע, את מחירי ההעברה ואת השלכות המעבר על החברה הישראלית ובעלי מניותיה.
מסלול EB-5 – קבלת גרין קארד באמצעות השקעה
מסלול EB-5 מיועד למשקיעים זרים המבקשים לקבל תושבות קבע בארה"ב באמצעות השקעה בעסק מזכה ויצירת מקומות עבודה.
בשונה ממסלולי E-1 ו-E-2, מדובר במסלול הגירה המיועד להוביל לקבלת גרין קארד.
בשנת 2026 סכום ההשקעה המינימלי עומד ככלל על $1,050,000, או $800,000 בהשקעה מזכה באזור תעסוקה מועדף או בפרויקט תשתית מתאים.
בנוסף להשקעה הכספית, יש להוכיח מקור חוקי של ההון ולעמוד בדרישה ליצירת לפחות עשר משרות מלאות מזכות בארה"ב, בהתאם לכללי המסלול.
ההשקעה יכולה להתבצע במקרים המתאימים באמצעות עסק ישיר או במסגרת פרויקט של מרכז אזורי מאושר, כאשר אופן ההכרה במשרות משתנה בהתאם למבנה ההשקעה.
לאחר אישור הבקשה והשלמת הליכי ההגירה, בכפוף לזמינות אשרת הגירה, עשוי המשקיע לקבל תחילה תושבות קבע מותנית לשנתיים. בהמשך ניתן לבקש הסרת התנאים, בכפוף לעמידה בדרישות.
המסלול עשוי לכלול גם את בן או בת הזוג ואת ילדיו הזכאים של המשקיע.
מבחינת מס, קבלת גרין קארד עשויה ליצור תושבות מס אמריקאית מתמשכת. לכן, בעלי הון המחזיקים נכסים, חברות או נאמנויות בישראל צריכים לבחון מראש את השלכות המס, לרבות האפשרות לתחולת מס יציאה אמריקאי בעת סיום עתידי של מעמד תושב קבע ותיק.
הגירה משפחתית לארה"ב – קבלת גרין קארד באמצעות קשר משפחתי
מסלולי ההגירה המשפחתיים מאפשרים לבני משפחה מסוימים של אזרחים אמריקאים ושל תושבי קבע חוקיים לקבל מעמד תושבות קבע.
הזכאות תלויה במעמדו של בן המשפחה המגיש את הבקשה, בסוג הקשר המשפחתי ובתנאים הקבועים בדין.
אזרח אמריקאי יכול להגיש בקשות עבור בני משפחה מסוימים, ובהם בן או בת זוג, ילדים, הורים ואחים ואחיות, בהתאם לכללים. תושב קבע יכול להגיש בקשות עבור בן או בת זוג וילדים בקטגוריות המתאימות.
קיימת הבחנה בין קרובי משפחה מיידיים של אזרחים אמריקאים, שאינם כפופים למכסה שנתית מספרית, לבין קטגוריות הגירה משפחתיות אחרות הכפופות למכסות ולזמני המתנה.
ההליך כולל בדרך כלל הגשת בקשת חסות משפחתית, ובהמשך הליך קונסולרי או שינוי מעמד מתוך ארה"ב, כאשר הדבר אפשרי.
במקרים של הגירה על בסיס נישואים שטרם מלאו להם שנתיים במועד קבלת המעמד, עשויה להינתן תחילה תושבות קבע מותנית לשנתיים.
מבחינת מס, יש לבחון את מועד תחילת התושבות האמריקאית, את ההכנסות והנכסים בישראל ואת אפשרויות הדיווח של בני הזוג, במיוחד כאשר אחד מהם אזרח אמריקאי והאחר אינו אזרח אמריקאי.
תושבות קבע ואזרחות אמריקאית
אשרות עבודה והשקעה זמניות אינן מקנות אזרחות או תושבות קבע באופן אוטומטי.
גרין קארד מעניק מעמד של תושב קבע חוקי, ובמקרים המתאימים מאפשר להגיש בהמשך בקשה להתאזרחות. ככלל, ניתן לבחון זכאות להתאזרחות לאחר חמש שנות תושבות קבע, ואילו בני זוג מסוימים של אזרחים אמריקאים עשויים להיות זכאים למסלול של שלוש שנים, בכפוף לתנאים.
יש להבחין בין תושבות קבע לצורכי הגירה, תושבות מס לפי הדין האמריקאי ואזרחות אמריקאית. לכל אחד מהמעמדות השלכות שונות, ובפרט לעניין החבות במס על הכנסות עולמיות והאפשרות לסיום התושבות בעת חזרה לישראל.
ניתוק תושבות בישראל בעת רילוקיישן לארה"ב
תושבות בישראל היא אחת הסוגיות המרכזיות בתכנון רילוקיישן לארה"ב. כל עוד יחיד נחשב תושב ישראל, הוא חייב ככלל במס בישראל על הכנסותיו בישראל ומחוצה לה, בכפוף לדין ולאמנת המס.
לפי פקודת מס הכנסה, תושבות היחיד נקבעת בעיקר לפי מרכז החיים, תוך בחינת הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. בנוסף קיימות חזקות ימי שהייה הניתנות לסתירה, ובהן שהייה של לפחות 183 ימים בישראל בשנת המס, או שהייה של לפחות 30 ימים באותה שנה ו־425 ימים במצטבר באותה שנה ובשנתיים שקדמו לה.
לצורך בחינת ניתוק התושבות יש לבדוק היכן מתגוררים בני המשפחה, האם נותר בית זמין בישראל, היכן מתבצעת העבודה, היכן מנוהלת הפעילות העסקית ומהו אופי הקשרים והביקורים בישראל.
חשוב לתעד את המעבר בזמן אמת באמצעות חוזי מגורים, מסמכי העסקה, רישום ילדים למסגרות חינוך, אישורי תושבות מס ותיעוד ימי השהייה. יש לבחון גם ראיות לשינוי הזיקות לישראל, כגון סיום העסקה או השכרת הבית בישראל לטווח ארוך.
קבלת גרין קארד, אשרת עבודה או הכרה כתושב מס אמריקאי אינה מנתקת אוטומטית את התושבות בישראל.
להרחבה בנושא של ניתוק תושבות קראו את המאמר "ניתוק תושבות במס הכנסה לפני רילוקיישן"
מועד ניתוק התושבות ושנת המעבר
קביעת מועד ניתוק התושבות חשובה משום שהיא עשויה להשפיע על מיסוי ההכנסות לאחר המעבר, על חובות הדיווח בישראל ועל תחולת מס היציאה.
שנת המס בישראל ובארה"ב היא ככלל השנה הקלנדרית, אך אין פירוש הדבר שמועד תחילת תושבות המס בשתי המדינות יהיה זהה.
למשל, ישראלי שעובר לארה"ב בספטמבר 2026 עשוי להידרש לבחון את מעמדו בישראל לשנת המס כולה ואת מועד תחילת התושבות האמריקאית בהתאם למבחני הדין האמריקאי.
במקרים מסוימים עשויה להיווצר תקופה שבה שתי המדינות רואות באדם תושב מס לפי הדין הפנימי שלהן. במצב כזה יש לבחון גם את הוראות אמנת המס.
טופס 1348 – דיווח על טענה לתושבות חוץ
טופס 1348 משמש כנספח לדוח השנתי בישראל לצורך הצהרה על תושבות ופירוט הזיקות לישראל ולחו"ל.
הוא רלוונטי במיוחד כאשר מתקיימת חזקת ימי שהייה בישראל, אך האדם טוען שאינו תושב ישראל. כאשר חלה חובת הדיווח המתאימה, יש לצרף את הטופס לדוח השנתי ולתמוך בטענה במסמכים.
הגשת הטופס אינה מהווה אישור אוטומטי לניתוק תושבות.
להרחבה קראו את המאמר "טופס 1348 – טופס ניתוק תושבות"
אמנת המס בין ישראל לארה"ב – כיצד נמנעים מכפל מס?
בין ישראל לארה"ב קיימת אמנה למניעת כפל מס, המסדירה את חלוקת זכויות המיסוי בין המדינות ביחס לסוגי הכנסות שונים, ובהם שכר עבודה, רווחים עסקיים, דיבידנדים, ריבית, תמלוגים, הכנסות מקרקעין, רווחי הון ופנסיות.
האמנה כוללת גם הוראות להתמודדות עם מצבים שבהם יחיד עשוי להיחשב תושב מס בשתי המדינות.
מה קורה כאשר אדם נחשב תושב מס בשתי המדינות?
ישראלי העובר לארה"ב עשוי להיחשב תושב מס אמריקאי לפי מבחן הגרין קארד או מבחן השהייה, ובמקביל להמשיך להיחשב תושב ישראל לפי מבחן מרכז החיים.
במקרה כזה יש לבחון את כללי ההכרעה באמנה, המתייחסים בין היתר לבית קבע, למרכז האינטרסים החיוניים, למקום המגורים הרגיל ולמבחנים נוספים.
עם זאת, הכרעת התושבות לצורכי האמנה אינה מבטלת בהכרח חובות דיווח לפי הדין הפנימי של כל מדינה.
כמו כן, אין להניח שכל מס ששולם במדינה אחת יזוכה במלואו במדינה האחרת.
מיסוי אזרחים אמריקאים והוראת ה-Saving Clause
אחת ההוראות החשובות באמנת המס היא ה־Saving Clause, השומרת לארה"ב, בכפוף לחריגים, את הזכות למסות את אזרחיה ואת תושביה בהתאם לדין האמריקאי.
לכן, אזרח אמריקאי המתגורר בישראל אינו יכול להניח שאמנת המס פוטרת אותו ממיסוי אמריקאי על הכנסותיו בישראל.
למשל, אזרח אמריקאי העובד בישראל ומקבל משכורת מחברה ישראלית עשוי להיות חייב בדיווח אמריקאי על שכרו, גם אם הוא חייב במס בישראל.
במקרים המתאימים ניתן להפחית כפל מס באמצעות Foreign Tax Credit, אך הזכאות תלויה בסיווג ההכנסה, במקורה, במס ששולם ובמגבלות הקבועות בדין ובאמנה.
זיכוי ממס זר בארה"ב – Foreign Tax Credit
תושב מס אמריקאי החייב במס גם בישראל על אותה הכנסה עשוי להיות זכאי לזיכוי בגין מס הכנסה ששולם בישראל, בכפוף להוראות הדין האמריקאי ולאמנת המס.
עם זאת, הזיכוי אינו ניתן באופן אוטומטי בגין כל תשלום מס בישראל. הזכאות תלויה בסוג המס, בסיווג ההכנסה, בכללי המקור ובמגבלות החישוב החלות בארה"ב. הזיכוי מחושב לפי קטגוריות הכנסה נפרדות, ולכן לא ניתן להניח שעודף מס ששולם בישראל על הכנסה מסוג אחד יקוזז כנגד המס האמריקאי על הכנסה מסוג אחר.
בנוסף, כאשר נישום בוחר בהחרגת הכנסת עבודה זרה במסגרת Foreign Earned Income Exclusion, לא ניתן לקבל זיכוי בגין מס זר המיוחס להכנסה שהוחרגה. לכן, יש לבחון את כדאיות השימוש בהחרגה לעומת זיכוי ממס זר, בהתאם למכלול ההכנסות והמסים החלים בשתי המדינות.
Foreign Earned Income Exclusion – למי הוא מתאים?
הדין האמריקאי מאפשר לאזרחים ולתושבים אמריקאים מסוימים העובדים מחוץ לארה"ב לבקש החרגה של הכנסת עבודה זרה, בכפוף לתנאים. בשנת המס 2026 תקרת ההחרגה הבסיסית היא 132,900 דולר, והיא עשויה להיות מותאמת לתקופת הזכאות.
עם זאת, ההטבה אינה מיועדת באופן כללי למי שעובר לעבוד בארה"ב. שכר בגין עבודה המבוצעת פיזית בארה"ב אינו הופך להכנסה זרה רק משום שהוא משולם על ידי מעסיק ישראלי.
ההסדר רלוונטי בעיקר למי שעובדים ומתגוררים מחוץ לארה"ב ועומדים במבחני הזכאות. כאשר קיימת אפשרות להחרגה או לזיכוי ממס זר, יש לבחון איזו חלופה מתאימה יותר למבנה ההכנסות ולחבות המס הכוללת.
לקריאת הנוסח הרשמי: אמנת המס ישראל – ארה"ב.
ביטוח לאומי, Social Security וביטוח בריאות ברילוקיישן לארה"ב
ניתוק תושבות לצורכי מס הכנסה בישראל אינו מנתק אוטומטית את התושבות בביטוח הלאומי. מי שממשיך להיחשב תושב ישראל עשוי להיות חייב בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בגין הכנסותיו מחו"ל, בהתאם למעמדו ולסוג ההכנסה.
גם בביטוח הלאומי התושבות נבחנת לפי מרכז החיים, תוך התחשבות במקום המגורים, במשפחה, בעבודה ובקשרים הכלכליים והחברתיים לישראל. עם זאת, קביעת התושבות נעשית בנפרד מזו של רשות המסים, ולכן ייתכנו הבדלים בין מועדי ניתוק התושבות בשתי המערכות.
ככלל, המוסד לביטוח לאומי ממשיך לראות במי שיצא לחו"ל תושב ישראל במהלך חמש השנים הראשונות לשהותו מחוץ למדינה. עם זאת, ניתן לבקש להפסיק את התושבות מוקדם יותר אם מרכז החיים הועבר לחו"ל, ואין חובה להמתין חמש שנים לצורך הגשת הבקשה.
מי שמבקש להפסיק את תושבותו נדרש להגיש הצהרה מתאימה למוסד לביטוח לאומי, אשר בוחן את נסיבות המעבר ואת הזיקות לישראל. כאשר בן או בת הזוג והילדים ממשיכים להתגורר בישראל, הדבר עשוי להקשות על ההכרה בניתוק התושבות.
כל עוד נמשכת התושבות הישראלית, עשויה להתקיים חובת תשלום דמי ביטוח גם במהלך העבודה בארה"ב. עובד המועסק אצל מעסיק אמריקאי עשוי להיות חייב בתשלומים בישראל בהתאם לכללים החלים על הכנסותיו, ואילו לגבי עובד שנשלח מטעם מעסיק ישראלי קיימות הוראות מיוחדות הנוגעות לחובת התשלום של המעסיק.
בארה"ב פועלת מערכת הביטוח הסוציאלי Social Security, ולצידה Medicare. במסגרת העסקה שכירה רגילה בשנת 2026, שיעור ההפרשה ל־Social Security עומד על 6.2% מצד העובד ו־6.2% מצד המעסיק, עד לתקרת שכר שנתית של $184,500. בנוסף, חלה ככלל הפרשה ל־Medicare בשיעור של 1.45% מצד כל אחד מהם, כאשר על הכנסות גבוהות עשוי לחול מס Medicare נוסף.
להרחבה בנושא קראו את המאמר "ניתוק תושבות ממס הכנסה ומביטוח לאומי – מה חשוב לדעת בשנת 2026?"
האם קיימת אמנה לביטחון סוציאלי בין ישראל לארה"ב?
נכון להיום, אין בין ישראל לארצות הברית אמנה לביטחון סוציאלי, המסדירה מניעת כפל תשלומי ביטוח סוציאלי בין המדינות.
לכן, ישראלי הממשיך להיחשב תושב ישראל בביטוח הלאומי ובמקביל עובד בארה"ב עשוי להיות חייב בתשלומי ביטוח סוציאלי בשתי המדינות, בהתאם למסגרת ההעסקה ולדין החל בכל מדינה.
כך למשל, עובד ישראלי המועסק בחברה אמריקאית עשוי להיות חייב בתשלומי Social Security ו־Medicare בארה"ב, ובמקביל בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בישראל, כל עוד לא נותקה תושבותו בביטוח הלאומי.
חשוב להבחין בין האמנה למניעת כפל מס הכנסה, הקיימת בין ישראל לארה"ב, לבין אמנה לביטחון סוציאלי. אמנת המס אינה מעניקה כשלעצמה פטור מתשלומי ביטוח לאומי בישראל או מתשלומי Social Security ו־Medicare בארה"ב.
שירותי הבריאות בארה"ב
בארה"ב פועלת מערכת בריאות המבוססת על ביטוחים רפואיים פרטיים, ביטוחים באמצעות מעסיקים ותוכניות ציבוריות, ובהן Medicare ו־Medicaid, בהתאם לתנאי הזכאות.
בשונה מישראל, אין בארה"ב מערכת ביטוח בריאות ממלכתית אוניברסלית המקנה לכלל התושבים כיסוי רפואי באותם תנאים.
ישראלים העוברים לארה"ב במסגרת עבודה עשויים לקבל ביטוח בריאות באמצעות המעסיק. עם זאת, גם כאשר המעסיק מספק ביטוח רפואי, עשויים לחול תשלומי פרמיה, השתתפות עצמית, תשלומים עבור ביקורים וטיפולים ומגבלות הנוגעות לספקי השירות הרפואי.
לפני המעבר יש לבדוק את הכיסוי הרפואי לכל בני המשפחה, את העלויות הכרוכות בו ואת רציפות הכיסוי, במיוחד כאשר מדובר במעבר בין מעסיקים.
במקביל, חשוב להביא בחשבון את השלכות ניתוק התושבות בביטוח הלאומי בישראל. מי שחדל להיות תושב ישראל מאבד ככלל את זכאותו לשירותי בריאות מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
בעת החזרה לישראל, חידוש הזכאות לשירותי בריאות עשוי להיות כפוף לתקופת המתנה של חודשיים עד שישה חודשים, בהתאם לנסיבות ולמשך השהייה בחו"ל. במקרים המתאימים ניתן לפדות את תקופת ההמתנה באמצעות תשלום מיוחד למוסד לביטוח לאומי, בכפוף להכרה מחודשת בתושבות. התשלום המיוחד עומד על 16,860 ש"ח החל מ-1 בינואר 2026.
מס יציאה לפי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה
כאשר יחיד חדל להיות תושב ישראל לצורכי מס, סעיף 100א לפקודת מס הכנסה עשוי ליצור אירוע מס רעיוני ביחס לנכסים ולזכויות שבתחולתו, ובהם מניות, ניירות ערך וזכויות בחברות.
במקרים המתאימים הדין מאפשר מנגנון של דחיית תשלום המס עד למימוש הנכסים בפועל, בכפוף להוראות הסעיף.
מס היציאה עשוי לחול על הרווח שנצבר בתקופת התושבות בישראל, גם כאשר הנכס נמכר לאחר המעבר לארה"ב.
דוגמה: מימוש מניות לאחר רילוקיישן לארה"ב
נניח שיזם ישראלי מחזיק מניות בחברה פרטית שנרכשו או הוקצו בתקופת תושבותו בישראל, ושוויין עלה באופן משמעותי.
היזם מתכנן לעבור לארה"ב ולמכור את המניות מספר שנים לאחר המעבר.
אם תושבותו הישראלית נותקה, עשויה להיווצר חבות במס יציאה בישראל, אף שהמניות לא נמכרו בפועל במועד המעבר.
במקביל, כאשר המניות יימכרו לאחר שהיזם הפך לתושב מס אמריקאי, ארה"ב עשויה למסות את רווח המכירה בהתאם לדין האמריקאי.
אחת הסוגיות החשובות בתכנון רילוקיישן לארה"ב היא האפשרות לפער בין מועד החיוב במס בישראל לבין מועד החיוב בארה"ב. ישראל עשויה לראות בניתוק התושבות אירוע מס רעיוני לפי סעיף 100א, בעוד שבארה"ב החיוב במס רווחי הון עשוי להתעורר רק בעת המימוש בפועל.
בנוסף, עצם תחילת תושבות המס האמריקאית אינה מעניקה בדרך כלל בסיס עלות חדש לנכס לפי שוויו במועד המעבר. כתוצאה מכך, רווח שנצבר לפני המעבר עשוי להיכלל גם בחישוב המס האמריקאי בעת מכירת הנכס.
במצבים אלה, שימוש בזיכוי ממס זר אינו בהכרח פותר את מלוא כפל המס, בשל הבדלים בעיתוי החיוב, בסיווג ההכנסה ובכללי המקור. לכן, לפני המעבר מומלץ לבחון את מועדי רכישת הנכסים ושוויים, את מועד ניתוק התושבות ואת עיתוי המימוש המתוכנן, ובפרט את השלכות מס היציאה על מניות בחברות פרטיות ותיקי השקעות משמעותיים.
להרחבה בנושא מס יציאה קראו את המאמר "מס יציאה לפי סעיף 100א – מה חשוב לדעת לפני ניתוק תושבות".
מיסוי עבודה ופעילות עסקית בארה"ב
שכיר אצל מעסיק אמריקאי או עבודה מרחוק לחברה ישראלית?
ישראלי שעובר לעבוד בארה"ב עשוי להיות חייב במס אמריקאי בין אם הוא מועסק אצל מעסיק מקומי ובין אם הוא ממשיך לקבל שכר מחברה ישראלית.
אם הוא ממשיך להיחשב תושב ישראל לצורכי מס, שכרו בגין העבודה בארה"ב חייב ככלל במס גם בישראל, בכפוף לדין ולאמנה. ניתן לבחון זיכוי מהמס הישראלי בגין מס הכנסה ששולם בארה"ב על אותה הכנסה, בכפוף למגבלות הזיכוי ולהוראות האמנה.
חבות המס תלויה בין היתר במקום ביצוע העבודה, בתושבות המס של העובד, בסיווג ההכנסה ובהוראות אמנת המס.
עובד המועסק אצל מעסיק אמריקאי כפוף בדרך כלל למנגנון ניכוי המס במקור האמריקאי ולכללי Payroll, לרבות תשלומי הביטוח הסוציאלי החלים.
בנוסף, כאשר עובד שוהה בארה"ב וממשיך לעבוד ממנה מרחוק עבור מעסיקו הישראלי, העסקתו עשויה ליצור חובות למעסיק הישראלי, ובהן רישום, ניכוי מס, תשלומי ביטוח סוציאלי ועמידה בדיני העבודה. בנסיבות מסוימות יש לבחון גם חשיפה למוסד קבע או לחבות מס אחרת ברמת החברה.
חשוב לוודא שמסלול ההגירה מאפשר את העבודה המתוכננת. העובדה שהמעסיק נמצא בישראל אינה מקנה כשלעצמה היתר לבצע עבודה מתוך ארה"ב.
עצמאים ובעלי חברות – מה קורה כשהעסק נשאר בישראל?
עצמאי שמעביר את מרכז פעילותו לארה"ב עשוי להידרש לרישום מקומי, לדיווח על הכנסותיו ולתשלום מס הכנסה ומסי ביטוח סוציאלי, בהתאם למעמדו ולסוג הפעילות.
גם חברה ישראלית שבעליה מתגורר בארה"ב מחייבת בחינה נפרדת: היכן מתקבלות החלטות הניהול, היכן מתבצעת הפעילות והאם נוצרת חשיפה למיסוי אמריקאי או למוסד קבע.
הסיכון מתחדד כאשר בעל מניות ממשיך לנהל את החברה הישראלית מתוך ארה"ב, מאשר עסקאות, קובע מדיניות, מנהל משא ומתן או מבצע פעולות עסקיות מרכזיות.
הבדיקה מתמקדת בהתנהלות בפועל ולא רק במקום ההתאגדות של החברה.
הקמת חברה בארה"ב – LLC או Corporation?
שיעור מס החברות הפדרלי הכללי בארה"ב על חברה הממוסה כ-C Corporation עומד על 21%. בנוסף עשויים לחול מסי חברות מדינתיים, בהתאם למיקום ולפעילות.
ישראלים המבקשים להקים פעילות בארה"ב יכולים לבחור בין מבנים משפטיים שונים, ובהם Corporation ו-Limited Liability Company – LLC.
עם זאת, LLC אינה כפופה בהכרח למס חברות רגיל. לצורכי מס אמריקאי היא עשויה להיחשב כישות שקופה, כשותפות או כחברה, בהתאם למבנה הבעלות ולבחירות המס.
הסיווג האמריקאי אינו בהכרח זהה לסיווג הישראלי, ולכן שימוש ב-LLC עלול ליצור פערים בייחוס הכנסות, בזיכוי ממס זר ובמיסוי חלוקות.
הקמת חברה אמריקאית אינה מבטיחה שכל הכנסותיה יהיו חייבות במס רק בארה"ב. יש לבחון גם את הוראות הדין הישראלי, לרבות שליטה וניהול, מוסד קבע, מחירי העברה, חברות נשלטות זרות וחברות משלח יד זרות, כאשר ההוראות רלוונטיות.
החזקת חברה ישראלית לאחר המעבר – CFC ו-NCTI
ישראלי שהופך לתושב מס אמריקאי וממשיך להחזיק במניות של חברה ישראלית עשוי להיות כפוף לכללים אמריקאיים מיוחדים החלים על החזקות בחברות זרות.
בפרט, יש לבחון אם החברה הישראלית נחשבת Controlled Foreign Corporation – CFC ואם חלות הוראות Subpart F או Net CFC Tested Income – NCTI, המנגנון שנודע בעבר בשם GILTI וששמו עודכן החל משנת 2026.
בנסיבות מסוימות, בעל מניות אמריקאי עשוי להיות חייב במס על הכנסות מסוימות של החברה הזרה גם ללא חלוקת דיבידנד בפועל.
התוצאה תלויה במבנה ההחזקות, בשיעור הבעלות, בסוג ההכנסות וביתר הכללים החלים. לכן, בעלי חברות ישראליות צריכים לבחון את מבנה ההחזקות שלהם לפני תחילת תושבות המס האמריקאית.
מיסוי דיבידנדים, ריבית ותיקי השקעות בארה"ב
תושב מס אמריקאי חייב ככלל במס על הכנסותיו הפיננסיות ורווחי ההון ברחבי העולם, בכפוף לפטורים, לזיכויים ולהוראות אמנת המס.
לכן, ישראלים הממשיכים להחזיק חשבונות בנק, מניות, קרנות או תיקי השקעות בישראל צריכים לבחון את הטיפול האמריקאי בהכנסות וברווחים הנובעים מהם.
מיסוי דיבידנדים
בארה"ב קיימת הבחנה בין Qualified Dividends, העשויים להיות זכאים לשיעורי מס מוטבים, לבין דיבידנדים רגילים, העשויים להיות חייבים בשיעורי מס ההכנסה הרגילים.
שיעורי המס הפדרליים על דיבידנדים מזכים הם 0%, 15% או 20%, בהתאם להכנסה החייבת ולתנאים.
דיבידנד מחברה ישראלית אינו נחשב אוטומטית לדיבידנד מזכה. יש לבחון את סיווג החברה, את תנאי ההחזקה ואת הוראות הדין.
בנוסף, דיבידנדים מחברה ישראלית עשויים להיות חייבים בניכוי מס במקור בישראל, גם לאחר ניתוק התושבות הישראלית.
לכן, בעל מניות ישראלי העובר לארה"ב צריך לבחון מראש את עיתוי חלוקת הדיבידנדים ואת אפשרויות הזיכוי ממס זר.
ריבית על חסכונות וחשבונות בנק
הכנסות מריבית חייבות בדרך כלל במס אמריקאי לפי מדרגות המס הרגילות, בכפוף לחריגים.
ישראלי המחזיק פיקדונות או חשבונות בנק בישראל עשוי להידרש לדווח בארה"ב על הכנסות הריבית, גם אם המס כבר נוכה בישראל.
החבות בפועל תלויה בתושבות, במקור ההכנסה, בסכומי המס ששולמו בישראל ובאפשרות לזיכוי ממס זר.
מס רווחי הון בארה"ב
בארה"ב קיימת הבחנה בין רווח הון לטווח קצר לבין רווח הון לטווח ארוך.
רווח הון ממכירת נכס שהוחזק שנה או פחות חייב ככלל בשיעורי מס ההכנסה הרגילים. לעומת זאת, רווח הון לטווח ארוך מנכסים מסוימים עשוי להיות חייב במס פדרלי בשיעורים של 0%, 15% או 20%, בהתאם להכנסה החייבת.
בנוסף, על הכנסות השקעה מסוימות של בעלי הכנסות גבוהות עשוי לחול Net Investment Income Tax בשיעור של 3.8%, בכפוף לתנאים.
בעלי תיקי השקעות צריכים להביא בחשבון את מועד רכישת הנכסים, את עליית הערך שנצברה לפני המעבר, את מועד ניתוק התושבות בישראל ואת מס היציאה האפשרי.
במקרים מסוימים, עיתוי מכירת ניירות הערך לפני תחילת התושבות האמריקאית או לאחריה עשוי להשפיע באופן משמעותי על חבות המס הכוללת.
הפרשי שער ומיסוי במטבע חוץ
ישראלים העוברים לארה"ב ממשיכים לעיתים להחזיק נכסים, פיקדונות, הלוואות והשקעות הנקובים בשקלים או במטבעות אחרים. מאחר שחישוב המס הפדרלי בארה"ב נעשה ככלל בדולרים, שינוי בשער החליפין עשוי להשפיע על ההכנסה או הרווח החייבים במס, גם כאשר שווי הנכס במטבע המקורי לא השתנה באופן משמעותי.
לדוגמה, ישראלי שהפך לתושב מס אמריקאי ומוכר דירה בישראל עשוי להידרש לחשב את עלות הרכישה ואת התמורה בדולרים, לפי שערי החליפין הרלוונטיים למועדי העסקאות. כתוצאה מכך, רווח ההון המחושב בארה"ב עשוי להיות שונה מהרווח המחושב בישראל בשקלים, גם כאשר מדובר באותה עסקה.
בנוסף, לפי סעיף 988 לקוד המס האמריקאי, עסקאות מסוימות במטבע חוץ, לרבות עסקאות הקשורות להלוואות ולהתחייבויות הנקובות במטבע שאינו דולר, עשויות ליצור רווח או הפסד מהפרשי שער שיש לחשב בנפרד. בנסיבות המתאימות, רווח כזה עשוי להיות מסווג כהכנסה רגילה ולא כרווח הון. לגבי עסקאות פרטיות קיימים חריגים וכללים מיוחדים.
פערים אלה עשויים להשפיע גם על האפשרות לנצל זיכוי ממס זר, משום שההכנסה החייבת והמס המשולם בישראל אינם בהכרח תואמים לחישוב האמריקאי.
לכן, לפני מכירת נכסים בישראל, פירעון הלוואות או ביצוע עסקאות משמעותיות במטבע חוץ לאחר המעבר, חשוב לבחון גם את השפעת שערי החליפין על חבות המס בארה"ב.
קרנות נאמנות, קרנות סל ותיקי השקעות ישראליים – PFIC
ישראלים רבים ממשיכים להחזיק לאחר הרילוקיישן תיקי השקעות הכוללים קרנות נאמנות ישראליות, קרנות סל איריות ומכשירי השקעה אחרים שאינם אמריקאיים.
לפי הדין האמריקאי, החזקה בחברה זרה העונה להגדרת Passive Foreign Investment Company – PFIC עשויה להיות כפופה למשטר מס מיוחד.
משטר זה עשוי לחול על קרנות נאמנות וקרנות סל מסוימות, גם כאשר מבחינת המשקיע הישראלי מדובר בהשקעה רגילה.
המשטר עשוי להביא למיסוי שונה ממיסוי רווחי הון רגילים, לחיובי ריבית בגין מס שנדחה ולחובת דיווח באמצעות Form 8621.
במקרים מסוימים קיימות בחירות מיסוי מיוחדות, כגון Qualified Electing Fund או Mark-to-Market, אך השימוש בהן תלוי בסוג הקרן ובתנאי הדין.
קרן הרשומה למסחר בבורסה אמריקאית אינה בהכרח קרן אמריקאית לצורכי PFIC. יש לבחון את מקום התאגדות הקרן ואת סיווגה.
לכן, לפני רילוקיישן לארה"ב מומלץ למפות את תיק ההשקעות ולבחון את סיווג הקרנות, במיוחד כאשר מתוכנן מימוש משמעותי לאחר המעבר.
אופציות ו-RSU ברילוקיישן לארה"ב
ישראלים רבים העוברים לארה"ב במסגרת עבודתם בחברות טכנולוגיה מחזיקים באופציות, RSU או מניות שהוקצו להם בתקופת עבודתם בישראל.
הכנסות מזכויות אלה דורשות בדיקה פרטנית גם כאשר ההבשלה, המימוש או המכירה מתרחשים לאחר המעבר.
לדוגמה, עובד הייטק קיבל יחידות RSU במהלך עבודתו בישראל. לאחר שנתיים הוא עובר לקליפורניה, וחלק מהיחידות מבשילות כאשר הוא כבר עובד בארה"ב.
קבלת המניות לאחר המעבר אינה הופכת בהכרח את מלוא ההכנסה להכנסה החייבת במס רק בארה"ב.
לצורך קביעת חבות המס יש לבחון את מועדי ההענקה, ההבשלה, המימוש והמכירה, את מקום ביצוע העבודה בתקופות הרלוונטיות ואת ייחוס ההכנסה בין המדינות.
יש לבדוק גם את מסלול המיסוי בישראל, לרבות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה כאשר הוא חל, ואת השפעת החזקת הזכויות באמצעות נאמן ישראלי.
בארה"ב קיימים כללים ייעודיים למיסוי תגמול הוני לעובדים, ואירוע המס עשוי להיות שונה בהתאם לסוג התגמול. בפרט, יש להבחין בין RSU, אופציות מסוג Nonqualified Stock Options לבין Incentive Stock Options, כאשר ההוראות הרלוונטיות מתקיימות.
פערים בסיווג ההכנסה או במועד אירוע המס עלולים ליצור חשיפה לכפל מס ולהקשות על ניצול זיכוי ממס זר.
בנוסף, מדינות אמריקאיות מסוימות עשויות למסות חלק מהתגמול ההוני בהתאם למקום ביצוע העבודה בתקופת ההבשלה או בתקופות רלוונטיות אחרות.
לכן, לפני רילוקיישן לארה"ב מומלץ לבחון את תוכניות התגמול הקיימות ואת אופן מיסוי הזכויות בשתי המדינות.
תוכניות רכישת מניות לעובדים – ESPP
לצד אופציות ו-RSU, עובדים רבים בחברות טכנולוגיה משתתפים בתוכניות לרכישת מניות עובדים (Employee Stock Purchase Plan – ESPP), המאפשרות לרכוש מניות של החברה במחיר מוזל, בדרך כלל באמצעות ניכויים תקופתיים מהשכר.
בארה"ב קיימת הבחנה בין תוכניות ESPP העומדות בדרישות סעיף 423 לקוד המס האמריקאי לבין תוכניות שאינן עומדות בדרישות אלה. בתוכניות מזכות לפי סעיף 423, ככלל לא נוצר חיוב במס הכנסה פדרלי בעת הענקת הזכות או רכישת המניות, ואילו בעת מכירתן עשוי חלק מהרווח להיחשב הכנסת עבודה וחלקו רווח הון. אופן המיסוי תלוי בין היתר בעמידה בתקופות ההחזקה הנדרשות, הכוללות בדרך כלל לפחות שנתיים ממועד הענקת הזכות ושנה ממועד רכישת המניות.
כאשר עובד מתחיל להשתתף בתוכנית בישראל ומוכר את המניות לאחר המעבר לארה"ב, יש לבחון את סיווג התוכנית בשתי המדינות, את מועדי רכישת המניות ומכירתן ואת מקום ביצוע העבודה בתקופות הרלוונטיות. פערים בין כללי המיסוי בישראל ובארה"ב עלולים ליצור חיוב במס בשתי המדינות או קשיים בניצול זיכוי ממס זר.
לכן, לפני רילוקיישן לארה"ב מומלץ לבחון גם תוכניות ESPP קיימות, לצד אופציות ו־RSU, במיוחד כאשר נצברו מניות שנרכשו בהנחה וטרם נמכרו.
מיסוי נדל"ן ברילוקיישן לארה"ב – רכישה, השכרה ומכירה
רכישת דירה בארה"ב היא חלק נפוץ מתכנון הרילוקיישן, אך היא מחייבת בחינה של מסי המקרקעין המקומיים ושל השפעת הבעלות בנכסים בישראל ובמדינות אחרות.
בנוסף, יש לבחון בנפרד את מיסוי ההכנסות מהשכרת הנכס ואת המס שיחול בעת מכירתו.
מיסוי רכישת דירה בארה"ב
בשונה מישראל, בארה"ב אין מס רכישה פדרלי אחיד המקביל למס הרכישה הישראלי.
עם זאת, מדינות ורשויות מקומיות עשויות להטיל מסי העברה, אגרות רישום וחיובים נוספים בעת רכישת מקרקעין. שיעורי החיוב משתנים בהתאם למיקום הנכס ולנסיבות העסקה.
למשל, ברכישת דירה בניו יורק עשויים לחול מסי העברה מדינתיים ועירוניים, ואילו במדינות אחרות מבנה החיובים שונה.
בנוסף, בעלות בנדל"ן בארה"ב עשויה להיות חייבת במס מקרקעין שנתי – Property Tax – בהתאם למיקום הנכס, לשוויו ולכללי הרשות המקומית.
רכישת דירה בארה"ב אינה מעניקה כשלעצמה גרין קארד, אשרת שהייה או תושבות מס אמריקאית.
האם דירה בישראל משפיעה על רכישת דירה בארה"ב?
בעלות על דירה בישראל אינה יוצרת באופן כללי תוספת מס רכישה פדרלית בארה"ב.
עם זאת, מדינות ורשויות מקומיות עשויות להפעיל הסדרי מס והקלות המותנים בשימוש בנכס למגורים עיקריים, במעמד הרוכש או בנסיבות אחרות.
בנוסף, הבעלות על דירה בישראל עשויה להשפיע על בחינת מרכז החיים לצורך ניתוק התושבות הישראלית, במיוחד כאשר הדירה נותרת זמינה לשימוש המשפחה.
לכן, יש לבחון בנפרד את מיסוי רכישת הדירה בארה"ב ואת השפעת הבעלות בדירה הישראלית על התושבות ועל ההכנסות מהשכרה.
הכנסות משכירות דירה בישראל לאחר המעבר
ישראלי שעובר לארה"ב ומשאיר בבעלותו דירה מושכרת בישראל עשוי להמשיך להיות חייב במס בישראל על הכנסות השכירות, גם לאחר ניתוק תושבותו הישראלית.
אם הפך לתושב מס אמריקאי, יש לבחון גם את חבות המס האמריקאית על אותה הכנסה.
לפי הדין האמריקאי עשויות להיות מותרות בניכוי הוצאות מסוימות הקשורות לנכס, לרבות פחת, בהתאם לתנאים.
חשוב לזכור כי אופן חישוב ההכנסה החייבת בישראל אינו בהכרח זהה לאופן החישוב בארה"ב. לכן, מסלול מס מופחת בישראל אינו מבטיח את חבות המס הכוללת הנמוכה ביותר בשתי המדינות.
יש לבחון גם את האפשרות לזיכוי בגין המס ששולם בישראל, בהתאם לדין האמריקאי ולאמנת המס.
הכנסות מהשכרת דירה בארה"ב
הכנסה מהשכרת נכס בארה"ב עשויה להיות חייבת במס אמריקאי, בהתאם לתושבות בעל הנכס, למבנה ההחזקה ולסוג הפעילות.
לגבי תושב מס אמריקאי, ההכנסה מחושבת בדרך כלל תוך התחשבות בהוצאות המותרות בניכוי, לרבות הוצאות תפעול, תיקונים, ביטוח, מסי רכוש ופחת, בהתאם לדין.
כאשר בעל הנכס אינו תושב מס אמריקאי, עשויים לחול כללים שונים, לרבות ניכוי מס במקור ואפשרויות בחירה במיסוי על בסיס הכנסה נטו במקרים המתאימים.
מיסוי הרווח ממכירת דירה בארה"ב
מכירת מקרקעין בארה"ב עשויה ליצור חבות במס רווחי הון פדרלי ובמס מדינתי, בהתאם למיקום הנכס ולמעמד המוכר.
במקרים המתאימים, מכירת בית מגורים עיקרי עשויה לזכות בהחרגת רווח לפי Section 121, עד $250,000 ליחיד או עד $500,000 לבני זוג העומדים בתנאים להגשת דוח משותף ולהחרגה המוגדלת.
הזכאות תלויה, בין היתר, בתקופות הבעלות והשימוש בבית כמקום מגורים עיקרי, ובתנאים נוספים.
כאשר הנכס הושכר, יש לבחון גם את השפעת הפחת ואת הכללים המיוחדים החלים על רווחים המיוחסים לתקופות השכרה.
כאשר מוכר הנכס נחשב תושב חוץ לצורכי מס אמריקאי, עשויות לחול גם הוראות Foreign Investment in Real Property Tax Act – FIRPTA. במסגרת הוראות אלה נדרש בדרך כלל ניכוי מס במקור בשיעור של 15% מהתמורה ברוטו בעסקה, בכפוף לפטורים, לשיעורים מופחתים ולהסדרים מיוחדים.
חשוב להבחין בין ניכוי המס במקור לבין חבות מס ההכנסה הסופית בגין המכירה. במקרים המתאימים ניתן לבקש אישור להפחתת הניכוי או להחזר מס בהתאם לחבות בפועל.
מס שבח במכירת דירה בישראל לאחר המעבר
ישראלי שמוכר דירה בישראל לאחר שהפך לתושב מס אמריקאי עשוי להיות חייב במס שבח בישראל ובמס אמריקאי על רווח המכירה.
גם כאשר המכירה פטורה ממס שבח בישראל, אין פירוש הדבר שהרווח פטור ממס בארה"ב.
לצורך חישוב הרווח האמריקאי יש לבחון את בסיס העלות בדולרים, הוצאות המותרות בניכוי, פחת ושערי החליפין.
במקרים מסוימים עשויה להיווצר הכנסה או חבות מס אמריקאית שאינה תואמת את החבות בישראל, בין היתר בשל הבדלים בבסיס העלות ובאופן חישוב הרווח.
לפיכך, לפני מכירת נכס משמעותי בישראל יש לבחון את מועד ניתוק התושבות, את תחולת הפטורים בישראל ואת האפשרות לחבות מס בארה"ב.
פנסיות וקצבאות מישראל לאחר המעבר לארה"ב
ישראלים העוברים לארה"ב עשויים להמשיך לקבל קצבאות פנסיה מישראל, להחזיק בזכויות פנסיוניות שנצברו בתקופת עבודתם בישראל או לקבל בעתיד תשלומים ממוצרים פנסיוניים ישראליים.
מיסוי הכנסות אלה תלוי בסוג הפנסיה, במעמד התושבות, במקור הזכויות ובהוראות אמנת המס.
יש להבחין בין פנסיה תעסוקתית, פנסיה פרטית, קצבאות המשולמות מכוח חקיקה סוציאלית ותשלומים בעד שירות ממשלתי, משום שלא בהכרח חלים עליהם אותם כללי מיסוי.
פנסיה תעסוקתית ופנסיה פרטית
תושב מס אמריקאי המקבל פנסיה מישראל עשוי להיות חייב בדיווח ובמס בארה"ב על תשלומי הפנסיה, בהתאם לדין האמריקאי ולהוראות האמנה.
במקביל, יש לבחון אם התשלום חייב במס בישראל ואם קיימת זכאות לפטור, להקלה או להפחתת ניכוי מס במקור.
חשוב לבדוק את סוג המוצר ואת אופי התשלום: קצבה חודשית, משיכה חד־פעמית או משיכת רכיב מסוים מתוך החיסכון אינם בהכרח כפופים לאותם כללים.
קצבאות ביטוח לאומי ותשלומים ממשלתיים
קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי בישראל ותשלומים ממשלתיים מסוימים עשויים להיות כפופים להוראות מיוחדות בדין ובאמנת המס.
יש לבחון את מהות הקצבה, את סעיף האמנה הרלוונטי ואת מעמד מקבל התשלום.
בנוסף, קבלת קצבה מישראל אינה מוכיחה כשלעצמה המשך תושבות ישראלית או זכאות לשירותי בריאות בישראל.
פנסיה אמריקאית בעת חזרה לישראל
ישראלים העובדים בארה"ב עשויים לצבור זכויות פנסיוניות בתוכניות כגון 401(k) ו־IRA.
בשנת 2026 תקרת ההפקדה הרגילה של עובד לתוכנית 401(k) מזכה עומדת על $24,500, בכפוף לתנאים. תקרת ההפקדה הרגילה ל־IRA עומדת על $7,500, עם אפשרות להפקדות נוספות למי שעומד בתנאי הגיל והדין.
מי שמתכנן לחזור לישראל בעתיד צריך לבחון מראש את אופן מיסוי המשיכות בישראל, משום שהטבת מס אמריקאית בגין הפקדה או משיכה אינה מבטיחה טיפול מס זהה בישראל.
קרנות השתלמות, קופות גמל וחסכונות ישראליים
ישראלים רבים ממשיכים להחזיק לאחר הרילוקיישן קרנות השתלמות, קופות גמל, ביטוחי מנהלים ומוצרי חיסכון נוספים בישראל.
מוצרים אלה עשויים ליהנות מהטבות מס בישראל, אך אין להניח שההטבות מוכרות באופן זהה בדין האמריקאי.
קרנות השתלמות
קרן השתלמות עשויה להיות פטורה ממס בישראל בעת משיכה העומדת בתנאים, אך הפטור הישראלי אינו מבטיח פטור ממס אמריקאי.
חשוב להבחין בין החזקה ישירה בקרן נאמנות זרה העשויה להיות מסווגת כ־PFIC לבין זכויות במוצר פנסיוני או במכשיר חיסכון ישראלי, שסיווגו לצורכי מס אמריקאי עשוי להיות שונה. אין להניח שכל קרן השתלמות, קופת גמל או קרן פנסיה ישראלית נחשבת באופן אוטומטי ל־PFIC בידי החוסך.
הטיפול האמריקאי עשוי להיות מושפע ממבנה המוצר, מאופי הזכויות, ממקורות ההפקדות, מהסיווג כנאמנות או כהסדר פנסיוני ומהוראות הדין והאמנה. במקרים מסוימים עשויות לחול גם הוראות דיווח מיוחדות או חריגים לדיווח.
לכן, לפני משיכה, העברה או שינוי של מוצר חיסכון ישראלי מומלץ לבחון את סיווגו ואת השלכות המס והדיווח בארה"ב.
קופות גמל וביטוחי מנהלים
מיסוי אמריקאי של קופות גמל, ביטוחי מנהלים ומוצרים פיננסיים ישראליים אחרים עשוי להשתנות בהתאם לסוג המוצר, לאופן ההפקדה, לזהות המפקיד ולמאפייני ההסדר.
יש להבחין בין חיסכון פנסיוני הנובע מהעסקה לבין מוצר השקעה פרטי, וכן בין משיכה חד־פעמית לבין קבלת קצבה.
לפני המעבר מומלץ למפות את כלל המוצרים ולבחון את סיווגם האמריקאי, במיוחד כאשר מתוכננות משיכות משמעותיות או העברת כספים לארה"ב.
מס עיזבון, מס מתנות וצוואות ברילוקיישן לארה"ב
בישראל לא מוטל כיום מס עיזבון או מס ירושה. בארה"ב, לעומת זאת, קיימים מס עיזבון ומס מתנות פדרליים, ובמדינות מסוימות עשויים לחול גם מסי עיזבון או ירושה מדינתיים.
החבות האמריקאית תלויה בין היתר באזרחות, במקום המושב לצורכי מס עיזבון, במיקום הנכסים ובנסיבות ההעברה.
מס עיזבון אמריקאי
אזרח אמריקאי או מי שנחשב בעל Domicile בארה"ב לצורכי מס עיזבון עשוי להיות כפוף למס עיזבון על נכסיו ברחבי העולם.
בשנת 2026 סכום הפטור הבסיסי ממס עיזבון ומתנות עומד על $15 מיליון לאדם, בכפוף להוראות הדין ולניצול קודם של הפטור.
שיעור מס העיזבון הפדרלי המרבי עשוי להגיע ל-40%.
מבחן ה-Domicile לצורכי מס עיזבון אינו זהה בהכרח למבחני התושבות לצורכי מס הכנסה. לכן, אדם עשוי להיות תושב מס אמריקאי לפי מבחן השהייה, אך מעמדו לצורכי מס עיזבון יצריך בדיקה נפרדת.
מס עיזבון על נכסים אמריקאיים של תושבי ישראל
גם ישראלי שאינו אזרח אמריקאי ואינו נחשב בעל Domicile בארה"ב עשוי להיות חשוף למס עיזבון אמריקאי בגין נכסים הנחשבים ממוקמים בארה"ב.
נכסים כאלה עשויים לכלול מקרקעין בארה"ב ומניות של חברות שהתאגדו לפי הדין האמריקאי, גם כאשר המניות מוחזקות בחשבון השקעות ישראלי.
לפי הכללים הרגילים החלים על עיזבונות של מי שאינם אזרחים ואינם תושבי ארה"ב לצורכי מס עיזבון, סף הדיווח עשוי להיות $60,000 בלבד, בכפוף לחריגים ולהוראות הדין.
לכן, ישראלי המחזיק נכסים אמריקאיים משמעותיים צריך לבחון את החשיפה למס עיזבון גם אם הוא מתגורר בישראל ואינו מתכנן רילוקיישן.
מס מתנות והעברה בין-דורית
בארה"ב קיימת מערכת מס פדרלית על מתנות, שבה חלים כללים שונים בהתאם למעמד נותן המתנה, לסוג הנכס ולנסיבות ההעברה.
בשנת 2026 ההחרגה השנתית הרגילה למתנה עומדת על $19,000 למקבל (ילד, חבר, זר), בכפוף לתנאים.
מתנות לבן זוג שהוא אזרח ארה"ב מותר בסכום בלתי מוגבל ללא מס. לעומת זאת, מתנה לבן זוג שאינו אזרח ארה"ב מותר עד 194,000 דולר בשנה ללא מס.
בנוסף, תושב אמריקאי המקבל מתנה או ירושה משמעותית מאדם זר עשוי להיות חייב בדיווח מיוחד, גם כאשר עצם קבלת המתנה אינה חייבת במס הכנסה אמריקאי.
נאמנויות וצוואות
משפחות המחזיקות נכסים בישראל ובארה"ב צריכות לבחון את התאמת הצוואות והסדרי הירושה שלהן לדין החל בכל מדינה.
כאשר קיימות נאמנויות משפחתיות, מעבר של יוצר הנאמנות או של אחד הנהנים לארה"ב עשוי להשפיע על סיווג הנאמנות, על מיסוי הכנסותיה ועל חובות הדיווח.
במקרים המתאימים עשויות לחול חובות דיווח ביחס לנאמנויות זרות באמצעות Forms 3520 ו־3520-A.
לכן, תכנון העברה בין-דורית לפני הרילוקיישן עשוי להיות חשוב במיוחד למשפחות המחזיקות חברות פרטיות, נדל"ן או תיקי השקעות משמעותיים.
העברת כספים בין ישראל לארה"ב וניכוי מס במקור
ישראלים המתכננים רילוקיישן לארה"ב עשויים להעביר כספים מחשבונות בנק בישראל לחשבונות אמריקאיים, בין היתר לצורך רכישת דירה, השקעה בעסק או מימון הוצאות המחיה.
עצם העברת כספים בין חשבונות שבבעלות אותו אדם אינה יוצרת בהכרח אירוע מס. עם זאת, יש להבחין בין העברת הון קיים לבין קבלת הכנסה, מימוש השקעה, חלוקת דיבידנד או פעולה אחרת שעשויה להיות חייבת במס.
לדוגמה, העברת כספים שנצברו בחשבון בנק בישראל לחשבון אמריקאי אינה יוצרת כשלעצמה רווח הון. לעומת זאת, מכירת ניירות ערך לצורך יצירת המזומנים עשויה ליצור אירוע מס שיש לבחון בנפרד.
בנוסף, בנקים ומוסדות פיננסיים עשויים לדרוש מסמכים המעידים על מקור הכספים, על הבעלות בחשבון ועל עמידה בחובות המס והדיווח.
כאשר מועברים לארה"ב כספים שמקורם בחלוקת דיבידנד, בריבית, בתשלום שכר או במימוש נכס בישראל, יש לבחון את חבות המס בישראל ואת האפשרות להפחתת ניכוי מס במקור בהתאם לדין ולאמנת המס.
חשוב לזכור כי עצם ניתוק התושבות הישראלית אינו מבטל את חובת ניכוי המס במקור על הכנסות מסוימות שמקורן בישראל.
במקרים המתאימים ניתן לפנות לקבלת אישור מתאים להפחתת ניכוי המס במקור, בכפוף למסמכי התושבות ולהוראות הדין.
להרחבה בנושא העברות כספים קראו את המאמרים "העברת כספים מישראל לחו"ל" ו"העברת כסף מחו"ל לישראל".
חובות דיווח בארה"ב – FBAR, FATCA ודוחות מס
אחת הסוגיות החשובות ברילוקיישן לארה"ב היא היקף חובות הדיווח על הכנסות ונכסים מחוץ למדינה.
גם כאשר הכנסה מסוימת אינה יוצרת חבות מס בפועל, עצם ההחזקה בחשבון בנק, בחשבון השקעות או בנכס פיננסי מסוים עשויה ליצור חובת דיווח.
הגשת דוח מס שנתי בארה"ב
תושבי מס אמריקאים ואזרחים אמריקאים נדרשים להגיש דוחות מס בהתאם לספי הדיווח ולכללים החלים עליהם.
הדוח המרכזי ליחידים הוא Form 1040, ואילו תושבי חוץ לצורכי מס אמריקאי עשויים להידרש להגיש Form 1040-NR.
שנת המס ליחידים היא ככלל השנה הקלנדרית. דוחות מס לשנת 2026 יוגשו בדרך כלל במהלך שנת 2027, בהתאם למועדים ולהארכות הקבועים בדין.
בנוסף לדוח הפדרלי, תושבי מדינות מסוימות עשויים להידרש להגיש גם דוחות מס מדינתיים.
FBAR – דיווח על חשבונות פיננסיים מחוץ לארה"ב
אדם הנחשב U.S. Person לצורכי כללי FBAR עשוי להיות חייב בהגשת FinCEN Form 114 כאשר השווי המצטבר של חשבונותיו הפיננסיים מחוץ לארה"ב עלה על $10,000 במועד כלשהו במהלך השנה.
מדובר בתקרה מצטברת ולא בתקרה נפרדת לכל חשבון.
למשל, תושב אמריקאי המחזיק חשבון בנק בישראל בשווי $7,000 וחשבון השקעות בישראל בשווי $8,000 עשוי להיות חייב בהגשת FBAR, אף שאף אחד מהחשבונות אינו עולה לבדו על $10,000.
במקרים מסוימים חובת הדיווח עשויה לחול גם בשל זכות חתימה בחשבון, ולא רק בשל בעלות ישירה.
טופס 8938 – דיווח על נכסים פיננסיים זרים
בנוסף ל-FBAR, נישומים אמריקאים מסוימים נדרשים לדווח על נכסים פיננסיים זרים באמצעות טופס 8938, בהתאם להוראות FATCA.
ספי הדיווח תלויים במצב המשפחתי, במעמד הדיווח ובמקום המגורים.
למשל, יחיד המתגורר בארה"ב עשוי להיות חייב בדיווח כאשר שווי הנכסים הפיננסיים הזרים הרלוונטיים עולה על $50,000 בסוף השנה או $75,000 במועד כלשהו במהלכה.
לבני זוג המגישים דוח משותף ומתגוררים בארה"ב, הספים הרגילים הם $100,000 בסוף השנה או $150,000 במהלך השנה.
אין חפיפה מלאה בין הנכסים המדווחים ב-FBAR לבין אלה המדווחים בטופס 8938, ולכן ייתכן שתידרש הגשת שני הדיווחים.
דיווחים נוספים על חברות, נאמנויות והשקעות
ישראלים המחזיקים חברות, שותפויות, נאמנויות או השקעות בישראל עשויים להיות חייבים בדיווחים אמריקאיים נוספים.
חובת הגשת כל טופס תלויה בתנאים הייחודיים לו, ולא כל מי שמחזיק נכס זר חייב בכל הדיווחים.
עם זאת, אי הגשת דיווחים נדרשים עשויה לגרור קנסות משמעותיים, גם כאשר אין חבות מס לתשלום.
חזרה לישראל – מועד הניתוק משפיע גם על הזכאות העתידית
ניתוק התושבות בישראל חשוב גם למי שמתכננים לחזור לישראל בעתיד.
הזכאות להטבות של תושב חוזר נבחנת לפי משך תושבות החוץ בפועל, ולא רק לפי הזמן שחלף מאז המעבר לארה"ב.
לפי ההסדרים הכלליים בפקודת מס הכנסה, מעמד תושב חוזר לעניין ההטבות הרלוונטיות מחייב לפחות שש שנות תושבות חוץ רצופות, ומעמד תושב חוזר ותיק מחייב לפחות עשר שנים, בכפוף ליתר התנאים.
חשוב להבחין בין תקופת תושבות החוץ המקימה זכאות לבין תקופת ההטבות המתחילה עם החזרה לתושבות ישראלית.
להרחבה בנושא קראו את המאמרים "פטור ממס לתושב חוזר רגיל – זכויות והטבות מס" ו"פטור ממס לתושב חוזר ותיק – אילו זכויות והטבות עומדות לרשותכם".
סיום תושבות המס האמריקאית
מי שהפך לתושב מס אמריקאי מכוח מבחן השהייה עשוי להפסיק להיות תושב בהתאם לכללי סיום התושבות ולנסיבות עזיבתו.
לעומת זאת, מחזיק גרין קארד צריך לבחון גם את מעמדו לפי דיני ההגירה והמיסוי האמריקאיים. חזרה לישראל אינה מבטיחה כשלעצמה סיום תושבות המס האמריקאית.
אזרחים אמריקאים ממשיכים ככלל להיות כפופים למיסוי ולדיווח אמריקאי על הכנסותיהם העולמיות גם לאחר החזרה לישראל.
מס יציאה אמריקאי בעת סיום התושבות
בנסיבות מסוימות, ויתור על אזרחות אמריקאית או סיום מעמד של תושב קבע ותיק עשויים ליצור חשיפה למס יציאה אמריקאי – Expatriation Tax.
לעניין זה, Long-Term Resident הוא ככלל מי שהיה תושב קבע חוקי בארה"ב במשך לפחות שמונה מתוך חמש עשרה שנות המס הרלוונטיות, בכפוף לכללים מיוחדים.
כאשר מתקיימים תנאי Covered Expatriate, עשוי לחול מנגנון מיסוי רעיוני על נכסים וזכויות מסוימות, לצד כללים מיוחדים ביחס לפנסיות, תגמולים נדחים ונאמנויות.
לכן, מי שמתכנן לעבור לארה"ב לתקופה מוגבלת באמצעות גרין קארד צריך להביא בחשבון גם את השלכות סיום המעמד בעתיד.
צ'קליסט לרילוקיישן לארה"ב
לפני המעבר לארה"ב מומלץ להכין תוכנית מס והגירה מסודרת הכוללת את הנושאים הבאים:
- למפות את כלל ההכנסות והנכסים בישראל ובעולם, לרבות מניות, אופציות, RSU, קרנות השתלמות, קופות גמל, חברות ונדל"ן.
- לבחור מסלול שהייה והרשאת עבודה מתאימים לכל אחד מבני הזוג, ולבחון בנפרד את מבחן הגרין קארד, מבחן השהייה והשלכות אזרחות אמריקאית קיימת.
- לקבוע את מועד שינוי התושבות בישראל ובארה"ב, לבחון מעמד Dual-Status ובחירות מס בשנת המעבר ולהשוות חלופות של מדינת מגורים.
- למפות חשיפה אפשרית למס יציאה בישראל, לחובות דיווח ולניכוי מס במקור.
- להסדיר את מסגרת ההעסקה, רישום השכר, הביטוח הסוציאלי והכיסוי הרפואי, ולבחון חובות של מעסיק ישראלי המעסיק עובד מתוך ארה"ב.
- לקבוע מראש את סדר הפעולות לרכישה או למכירה של נכסים, למימוש מניות ולחלוקת דיבידנדים.
- לבדוק את מיסוי החסכונות הפנסיוניים ותיקי ההשקעות בישראל, לרבות סיווג PFIC, בסיס העלות, הפקדות ורווחים שנצברו לפני המעבר.
- לבחון מס עיזבון ומתנות, את מבחן Domicile, את מקום הנכסים ואת התאמת הצוואות, הוראות המוטבים וההעברות המשפחתיות.
- להכין תוכנית דיווח בישראל ובארה"ב, לרבות דוחות פדרליים ומדינתיים, FBAR, טופס 8938 ודיווחים על חברות, נאמנויות וקרנות, לפי הצורך.
שלושה שלבים לתוכנית רילוקיישן מתואמת לארה"ב
- שאלון ומיפוי העובדות
בשלב הראשון נבחנים הרקע האישי והמשפחתי, מועד המעבר המתוכנן, מסלול ההגירה, מבנה ההעסקה, הנכסים וההכנסות בישראל ובחו"ל.
בין היתר, נבדקות החזקות בחברות, תיקי השקעות, נדל"ן, זכויות פנסיוניות, אופציות ו־RSU, לצד הזיקות שנותרות לישראל.
- בדיקה מקצועית משולבת
לאחר מיפוי הנתונים נבחנות השלכות המס בישראל ובארה"ב, לרבות מועד ניתוק התושבות, מס יציאה, מיסוי הכנסות ונכסים, חובות דיווח והשלכות ביטוח לאומי.
במקרים המתאימים נבחנות גם חלופות שונות לעיתוי מימוש נכסים, לחלוקת דיבידנדים ולמבנה הפעילות העסקית.
- תוכנית פעולה וליווי היישום
בהתאם לממצאים נבנית תוכנית פעולה הכוללת את סדר הפעולות המומלץ לפני המעבר, במהלך שנת המעבר ולאחריה.
התוכנית עשויה לכלול הכנת מסמכים, בחינת חובות דיווח, תכנון מימוש נכסים ותיאום בין אנשי המקצוע בישראל ובארה"ב.
סיכום – תכנון רילוקיישן לארה"ב מתחיל לפני המעבר
רילוקיישן לארה"ב עשוי לפתוח אפשרויות מקצועיות, עסקיות ומשפחתיות משמעותיות, אך הוא מחייב תכנון מס מוקדם המשלב בין הדין הישראלי לדין האמריקאי.
מערכת המס האמריקאית כוללת מיסוי פדרלי ומדינתי, מיסוי על בסיס אזרחות, חובות דיווח נרחבות על נכסים פיננסיים זרים וכללים מיוחדים ביחס לחברות, נאמנויות, השקעות וחסכונות.
לישראלים המחזיקים מניות בחברות, אופציות, RSU, קרנות השתלמות, תיקי השקעות או נדל"ן בישראל, למועד תחילת התושבות האמריקאית ולמועד ניתוק התושבות הישראלית עשויה להיות השפעה כלכלית משמעותית.
לפני המעבר חשוב לבצע בחינה משולבת של כלל ההכנסות והנכסים, ולא רק של השכר הצפוי בארה"ב. תכנון נכון צריך להביא בחשבון גם את חובות הדיווח, את האפשרות לכפל מס, את סוג אשרת השהייה ואת השלכות החזרה העתידית לישראל.
פירמת נמרוד ירון ושות׳ מלווה ישראלים המתכננים רילוקיישן לארה"ב, בעלי חברות, משקיעים ועובדים בינלאומיים בבחינת השלכות המס בישראל ובארה"ב, לרבות ניתוק תושבות, מס יציאה, מיסוי תגמול הוני ותכנון מס חוצה גבולות.
שאלות נפוצות על רילוקיישן לארה״ב
האם מעבר לארה"ב מנתק אוטומטית את התושבות בישראל?
לא. ניתוק התושבות נבחן לפי מבחן מרכז החיים וחזקות ימי השהייה, ולא רק לפי המעבר או קבלת אשרת עבודה. גם קבלת גרין קארד אינה מבטיחה שרשות המסים בישראל תכיר בניתוק התושבות.
האם צריך לשלם מס בישראל על משכורת שמתקבלת בארה"ב?
אם העובד ממשיך להיות תושב ישראל לצורכי מס, משכורתו האמריקאית חייבת ככלל במס בישראל, בכפוף לדין ולאמנה. יש לבחון זיכוי בגין מס ששולם בארה"ב ואת מגבלותיו. אם תושבותו נותקה, יש לבחון את מקור ההכנסה ואת הוראות הדין והאמנה.
האם אזרח אמריקאי המתגורר בישראל חייב להגיש דוחות מס בארה"ב?
במקרים רבים כן. אזרחים אמריקאים חייבים ככלל בדיווח על הכנסותיהם העולמיות, בכפוף לספי הדיווח ולתנאים. ניתן לבחון זיכוי ממס זר והטבות אחרות, אך אלה אינן מבטלות בהכרח את חובת הדיווח.
האם קיימות הטבות מס מיוחדות לתושבים חדשים בארה"ב?
אין בארה"ב משטר פדרלי כללי המעניק לתושבים חדשים פטור ממס על הכנסותיהם הזרות במשך מספר שנים. עם זאת, קיימים כללים ובחירות מס מיוחדים הנוגעים לשנת המעבר ולמניעת כפל מס.
האם כדאי למכור קרנות נאמנות וקרנות סל לפני המעבר?
לא בהכרח, אך חשוב לבדוק את סיווגן. קרנות זרות מסוימות עשויות להיחשב PFIC ולהיות כפופות למיסוי ולדיווח מורכבים בארה"ב. ההחלטה אם למכור תלויה במס הישראלי, ברווחים שנצברו ובמועד תחילת התושבות האמריקאית.
האם קרן השתלמות ישראלית פטורה ממס בארה"ב?
אין להניח זאת. הפטור הישראלי אינו מבטיח פטור אמריקאי. יש לבחון את מבנה הקרן, את מקורות ההפקדות, את אופי הרווחים ואת חובות הדיווח.
האם רכישת דירה בארה"ב מעניקה גרין קארד?
לא. רכישת דירה אינה מעניקה כשלעצמה מעמד הגירה. מסלולי השקעה כגון EB-5 כוללים תנאים נפרדים, ובהם השקעה מזכה ויצירת מקומות עבודה.
האם ניתן לעבוד בארה"ב מרחוק עבור מעסיק ישראלי?
הדבר תלוי במעמד ההגירה ובהרשאת העבודה. בנוסף, עבודה המבוצעת פיזית בארה"ב עשויה להיות חייבת במס אמריקאי ולהקים חובות למעסיק הישראלי.
האם קיימת אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארה"ב?
כן. קיימת אמנה למניעת כפל מס הכנסה, אך היא אינה מבטיחה שכל הכנסה תחויב במס רק במדינה אחת. בפרט, יש להביא בחשבון את הוראת ה־Saving Clause ואת מנגנוני הזיכוי ממס זר.
האם קיימת אמנה לביטחון סוציאלי בין ישראל לארה"ב?
לא קיימת כיום אמנת Totalization כללית בין המדינות. לכן, ישראלי הממשיך להיחשב תושב ישראל בביטוח הלאומי ועובד בארה"ב עלול להיות חשוף לתשלומים בשתי המדינות.
האם ניתן להמשיך להחזיק חשבון בנק בישראל?
כן, בהתאם לדין ולמדיניות הבנק. עם זאת, תושב מס אמריקאי או אזרח אמריקאי נדרש לדווח על החשבון באמצעות FBAR או טופס 8938 כאשר מתקיימים תנאי הדיווח.
האם רילוקיישן לארה"ב יוצר מס יציאה בישראל?
ניתוק תושבות המס בישראל עשוי להפעיל את סעיף 100א לפקודת מס הכנסה ביחס לנכסים ולזכויות שבתחולתו. יש לבחון את סוג הנכס, את מועד הניתוק ואת הוראות הסעיף.
האם מכירת דירה בישראל פטורה ממס בארה"ב אם היא פטורה ממס שבח
לא בהכרח. הפטור הישראלי אינו מבטיח פטור אמריקאי. תושב מס אמריקאי עשוי להיות חייב במס על רווח המכירה בהתאם לדין האמריקאי, גם אם בישראל חל פטור ממס שבח.
האם ניתן לחזור לישראל לאחר קבלת גרין קארד?
כן, אך יש לבחון את ההשלכות על מעמד ההגירה ועל תושבות המס האמריקאית. חזרה לישראל אינה מבטיחה סיום אוטומטי של חובות המס והדיווח בארה"ב, ובמקרים מסוימים עשוי לחול גם מס יציאה אמריקאי.






