רילוקיישן לפורטוגל 2026: המדריך המלא למיסוי וניתוק תושבות

אשרת עבודה מקצועית בפורטוגל

אשרת עבודה מקצועית בפורטוגל מיועדת לישראלים שקיבלו הצעת עבודה או חוזה העסקה ממעסיק בפורטוגל ומבקשים לעבור להתגורר ולעבוד במדינה. ככלל, המסלול מחייב הצגת הסכם עבודה או התחייבות להעסקה, לצד עמידה בדרישות הנוגעות לאמצעי מחיה, מסמכי זיהוי ותנאי השהייה.

לאחר הכניסה לפורטוגל באשרת מגורים מתאימה, ניתן להגיש בקשה להיתר מגורים לצורך עבודה כשכיר. היתר המגורים הראשוני ניתן בדרך כלל לשנתיים, עם אפשרות לחידוש לתקופות נוספות של שלוש שנים, בכפוף לתנאים.

מבחינת מס, עובד המתגורר ועובד בפורטוגל עשוי להיות חייב במס הכנסה פורטוגלי ובהפרשות לביטוח הסוציאלי המקומי. יש לבחון גם את מועד ניתוק התושבות בישראל ואת מיסוי ההכנסות והזכויות שנצברו לפני המעבר, לרבות בונוסים, אופציות ו־RSU.

עובדים בתחומי הטכנולוגיה, המחקר והחדשנות עשויים להיות זכאים למשטר המס המיוחד IFICI, המאפשר במקרים המתאימים שיעור מס של 20% על הכנסות עבודה מזכות. עם זאת, קבלת אשרת עבודה אינה מעניקה אוטומטית את ההטבה, ויש לבדוק בנפרד את תנאי הזכאות של העובד, התפקיד והמעסיק.

אשרת D8 – עבודה מרחוק עבור חברה ישראלית

מסלול D8 עשוי להתאים לישראלים העובדים מרחוק עבור מעסיק ישראלי או זר, או מעניקים שירותים ללקוחות שמחוץ לפורטוגל.

כאשר העבודה מתבצעת פיזית מפורטוגל, היא עשויה להיות חייבת במס פורטוגלי גם אם השכר משולם בישראל.

נוסף על כך, יש לבחון אם ההעסקה יוצרת חובות רישום, ניכוי מס או ביטוח סוציאלי למעסיק הישראלי, ואם פעילות העובד עלולה ליצור חשיפה למוסד קבע.

יש להבחין בין מסלול D8 המיועד לשהייה זמנית לבין המסלול לקבלת היתר מגורים.

אשרת D7 – הכנסות עצמאיות ופנסיונרים

מסלול D7 עשוי להתאים לישראלים בעלי הכנסות יציבות שאינן תלויות בהעסקה מקומית רגילה, כגון פנסיה או הכנסות פסיביות מוכחות.

מבחינת מס, יש לבדוק את סיווג ההכנסות בישראל ובפורטוגל, את תחולת אמנת המס ואת האפשרות להטבות.

קבלת אשרת D7 אינה מקנה אוטומטית זכאות למשטר NHR הישן או ל־IFICI.

Golden Visa – תושבות באמצעות השקעה

פורטוגל ממשיכה להפעיל מסלול תושבות למשקיעים (Autorização de Residência para Investimento – ARI), המוכר כ-Golden Visa.

עם זאת, רכישת נדל"ן אינה מהווה כיום מסלול השקעה מזכה חדש במסגרת התוכנית.

בין האפשרויות הקיימות ניתן למצוא השקעות בקרנות השקעה מזכות שאינן מיועדות להשקעות נדל"ן, תמיכה במחקר מדעי, השקעה בתרבות ויצירת מקומות עבודה, בהתאם לתנאי הדין.

אחד המסלולים מבוסס על השקעה של לפחות 500,000 אירו בקרן מזכה העומדת בדרישות החוק.

בעלי הון צריכים לבחון בנפרד את הסיכון הכלכלי של ההשקעה, את מקור הכספים, את השלכות המס ואת האפשרות העתידית לקבלת מעמד קבע.

קבלת Golden Visa אינה הופכת את המשקיע אוטומטית לתושב מס פורטוגלי ואינה מעניקה כשלעצמה זכאות ל-IFICI.

אשרת D2 – יזמות והקמת עסק

מסלול D2 עשוי להתאים ליזמים ולבעלי עסקים המבקשים להקים פעילות עסקית ממשית בפורטוגל.

מבחינת מס, יש לבחון את מיסוי החברה, שכר בעלי המניות, חלוקת דיבידנדים, פעילות עסקית שנותרת בישראל והאפשרות להיווצרות מוסד קבע או תושבות חברה בפורטוגל.

תושבות קבע ואזרחות בפורטוגל – מה השתנה בשנת 2026?

ישראלים שעוברים להתגורר בפורטוגל באמצעות אשרת שהייה מתאימה יכולים, במקרים מסוימים, להתקדם בהמשך לתושבות קבע ואף לאזרחות פורטוגלית. עם זאת, מדובר בשני מעמדות שונים, שלכל אחד מהם תנאי זכאות נפרדים.

תושבות קבע בפורטוגל: ככלל, מי שמחזיק בהיתר מגורים זמני במשך חמש שנים לפחות עשוי להיות זכאי להגיש בקשה לתושבות קבע, בכפוף לעמידה בתנאים נוספים, ובהם ידיעת פורטוגזית ברמה בסיסית ועמידה בחובות המס והביטוח הסוציאלי. תושבות קבע מאפשרת להמשיך להתגורר בפורטוגל ללא צורך בחידוש היתר מגורים זמני, אך מסמך התושבות עצמו דורש חידוש תקופתי.

אזרחות פורטוגלית: בעקבות תיקון לחוק האזרחות שנכנס לתוקף במאי 2026, ישראלים שאינם אזרחי האיחוד האירופי נדרשים ככלל לעשר שנות מגורים חוקיים בפורטוגל כדי להגיש בקשה לאזרחות במסלול ההתאזרחות הרגיל, במקום חמש שנים בעבר. בנוסף לתקופת המגורים, נדרשת עמידה בתנאים נוספים, ובהם הוכחת ידע מספק בשפה, בתרבות ובהיסטוריה של פורטוגל, היכרות עם זכויות וחובות יסוד ועמידה בדרישות החוק הנוספות. הוראות המעבר עשויות לשמר את הדין הקודם לגבי בקשות שהיו תלויות ועומדות במועד כניסת התיקון לתוקף.

ניתוק תושבות בישראל בעת רילוקיישן לפורטוגל

ניתוק תושבות בישראל הוא אחת הסוגיות המרכזיות בתכנון רילוקיישן לפורטוגל. כל עוד אדם נחשב תושב ישראל לצורכי מס, הוא חייב ככלל במס בישראל על הכנסותיו בישראל ומחוצה לה, בכפוף להוראות הדין ולאמנת המס. שהייה ממושכת בפורטוגל, קבלת מספר זיהוי מס פורטוגלי (NIF) או אשרת שהייה אינן מוכיחות כשלעצמן שהתושבות בישראל הסתיימה.

לפי פקודת מס הכנסה, התושבות נבחנת בעיקר לפי מרכז החיים, תוך בחינת הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. בנוסף קיימות חזקות ימי שהייה הניתנות לסתירה, ובהן שהייה של לפחות 183 ימים בישראל בשנת המס, או 30 ימים לפחות באותה שנה ו-425 ימים במצטבר באותה שנה ובשנתיים שקדמו לה.

לצורך בחינת ניתוק התושבות יש לבדוק היכן מתגוררים בני המשפחה, האם נותר בית זמין בישראל, היכן מתבצעת העבודה, היכן מנוהלת הפעילות העסקית ומהו אופי הקשרים והביקורים בישראל.

חשוב לתעד את המעבר בזמן אמת באמצעות חוזי מגורים, רישום ילדים למסגרות חינוך, הסכמי עבודה, מסמכי פעילות עסקית, אישורי תושבות מס ותיעוד ימי השהייה. יש לבחון גם ראיות לשינוי הזיקות לישראל, כגון סיום העסקה או השכרת הבית בישראל לטווח ארוך.

להרחבה בנושא של ניתוק תושבות קראו מאמר "ניתוק תושבות במס הכנסה לפני רילוקיישן"

טופס 1348: דיווח על טענה לתושבות חוץ

טופס 1348 משמש כנספח לדוח השנתי לצורך הצהרה על תושבות ופירוט הזיקות לישראל ולחו"ל. הוא עשוי להיות רלוונטי במיוחד כאשר מתקיימת חזקת ימי שהייה בישראל, אך האדם טוען שאינו תושב ישראל. כאשר חלה חובת הדיווח המתאימה, יש להגישו בצירוף המסמכים התומכים בטענה.

הגשת הטופס אינה מהווה אישור אוטומטי לניתוק תושבות.

יש חשיבות מיוחדת גם לשנת המעבר עצמה. קביעת מועד ניתוק התושבות עשויה להשפיע על מיסוי ההכנסות לאחר המעבר, על חובות הדיווח בישראל ועל תחולת מס היציאה. שנת המס בפורטוגל ובישראל היא השנה הקלנדרית, אך אין פירוש הדבר שמועד תחילת תושבות המס בשתי המדינות יהיה זהה.

להרחבה קראו את המאמר "טופס 1348 – טופס ניתוק תושבות."

אמנת המס בין ישראל לפורטוגל – כיצד נמנעים מכפל מס?

בין ישראל לפורטוגל קיימת אמנה למניעת כפל מס, שנחתמה בשנת 2006 ונכנסה לתוקף בשנת 2008.

האמנה מסדירה את חלוקת זכויות המיסוי בין המדינות לגבי סוגי הכנסה שונים, ובהם שכר, רווחי עסקים, דיבידנדים, ריבית, תמלוגים, מקרקעין, רווחי הון ופנסיות.

מה קורה כאשר אדם נחשב תושב מס בשתי המדינות?

ישראלי העובר לפורטוגל עשוי להיחשב תושב מס פורטוגלי לפי הדין המקומי ובמקביל להמשיך להיחשב תושב ישראל לפי מבחן מרכז החיים.

במקרה כזה יש לבחון את כללי ההכרעה באמנה, המתייחסים בין היתר לבית קבע, למרכז האינטרסים החיוניים, למקום המגורים הרגיל ולאזרחות.

עם זאת, הכרעת התושבות לצורכי האמנה אינה מבטלת בהכרח חובות דיווח לפי הדין הפנימי של כל מדינה.

כמו כן, אין להניח שכל מס ששולם במדינה אחת יזוכה במלואו במדינה האחרת.

משטר IFICI והזכאות להטבות אמנת המס

ישראלים הזכאים ל-IFICI צריכים לבחון בנפרד את הוראות האמנה ביחס להכנסותיהם מישראל.

לדוגמה, ישראלי שעובר לפורטוגל ומקבל דיבידנדים מחברה ישראלית עשוי ליהנות מהקלה ממס פורטוגלי במסגרת IFICI, אך עדיין עשויה לחול חובת ניכוי מס במקור בישראל.

כדי לקבוע את שיעור המס בישראל ואת האפשרות להפחתתו מכוח האמנה, יש לבחון את סעיף הדיבידנדים, את מעמדו של מקבל ההכנסה כתושב לצורכי האמנה ואת יתר הוראותיה הרלוונטיות.

אין להניח כי הכנסה הפטורה ממס בפורטוגל במסגרת IFICI זכאית אוטומטית גם להקלה בניכוי המס במקור בישראל.

ביטוח לאומי, ביטוח סוציאלי ובריאות ברילוקיישן לפורטוגל

ניתוק תושבות לצורכי מס הכנסה אינו מנתק אוטומטית את התושבות בביטוח הלאומי בישראל.

מי שממשיך להיחשב תושב ישראל עשוי להיות חייב בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות על הכנסותיו מחו"ל, בהתאם למעמדו ולסוג ההכנסה.

בפורטוגל פועלת מערכת הביטוח הסוציאלי Segurança Social, הכוללת תשלומים של עובדים, מעסיקים ועצמאים בהתאם לכללים.

במסגרת העסקה שכירה רגילה, שיעורי דמי הביטוח הסוציאלי עומדים ככלל על 11% מצד העובד ו-23.75% מצד המעסיק, בכפוף לחריגים.

האם קיימת אמנה לביטחון סוציאלי בין ישראל לפורטוגל?

נכון לאוקטובר 2026, אין אמנה לביטחון סוציאלי בין ישראל לפורטוגל המסדירה את כפל תשלומי הביטוח.

לכן, מי שממשיך להיחשב תושב ישראל ובמקביל חייב בתשלומי ביטוח סוציאלי בפורטוגל עלול להיות חשוף לחיובים בשתי המדינות.

החבות תלויה במסגרת ההעסקה, במעמד המבוטח ובדין החל בכל מדינה.

חשוב להבחין בין האמנה למניעת כפל מס, העוסקת במסים שבתחולתה, לבין הסדרים הנוגעים לביטוח סוציאלי.

שירותי הבריאות בפורטוגל

בפורטוגל פועלת מערכת הבריאות הציבורית Serviço Nacional de Saúde (SNS), לצד שירותי רפואה פרטיים.

הזכאות לשירותים ציבוריים מושפעת ממעמד השהייה, מהרישום ומהתנאים החלים.

לפני המעבר יש לבדוק את הכיסוי הרפואי לכל בני המשפחה, את הרישום הנדרש בפורטוגל ואת השלכות ניתוק התושבות בישראל על הזכאות לשירותי בריאות בעת החזרה.

מס יציאה בישראל לפי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה

כאשר אדם חדל להיות תושב ישראל, סעיף 100א לפקודת מס הכנסה עשוי ליצור אירוע מס רעיוני ביחס לנכסים ולזכויות שבתחולתו, ובהם מניות, ניירות ערך וזכויות בחברות.

במקרים המתאימים הדין מאפשר מנגנון של דחיית תשלום המס עד למימוש בפועל, בכפוף להוראותיו.

מס היציאה עשוי לחול ביחס לרווח שנצבר בתקופת התושבות בישראל, גם אם הנכס נמכר לאחר המעבר לפורטוגל.

דוגמה: מימוש תיק השקעות לאחר רילוקיישן לפורטוגל

נניח שבני זוג ישראלים מחזיקים תיק השקעות הכולל מניות וקרנות סל שנרכשו במהלך השנים, ומתכננים לעבור להתגורר בפורטוגל. הם מעוניינים להמשיך להחזיק בהשקעותיהם ולממש חלק מהן רק מספר שנים לאחר המעבר.

אם בני הזוג יחדלו להיות תושבי ישראל לצורכי מס, עשויה להיווצר חבות במס יציאה לפי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, גם אם ההשקעות לא נמכרו בפועל במועד המעבר. ככל שתשלום המס נדחה עד למימוש הנכסים, חלק הרווח החייב בישראל מחושב ככלל בהתאם ליחס שבין תקופת ההחזקה עד לניתוק התושבות לבין תקופת ההחזקה הכוללת, בהתאם להוראות הסעיף.

במקביל, יש לבחון את מיסוי רווחי ההון בפורטוגל. אם בני הזוג זכאים למשטר IFICI, רווחים מסוימים ממכירת ניירות ערך שמקורם מחוץ לפורטוגל עשויים ליהנות מפטור ממס פורטוגלי, בכפוף לתנאי המשטר ולחריגים הקבועים בדין. עם זאת, פטור בפורטוגל אינו מבטל את חבות מס היציאה האפשרית בישראל.

לכן, לפני המעבר חשוב לבחון את הרכב תיק ההשקעות, את מועד רכישת הנכסים, את מועד ניתוק התושבות ואת עיתוי המימוש המתוכנן, כדי להעריך את חבות המס הכוללת בשתי המדינות.

להרחבה  בנושא מס יציאה קראו את המאמר "מס יציאה לפי סעיף 100א – מה חשוב לדעת לפני ניתוק תושבות."

מיסוי עבודה ופעילות עסקית בפורטוגל

שכיר אצל מעסיק פורטוגלי או עבודה מרחוק לחברה ישראלית?

ישראלי שעובר לעבוד בפורטוגל עשוי להיות חייב במס בפורטוגל, בין אם הוא מועסק על ידי חברה מקומית ובין אם הוא ממשיך לעבוד מרחוק עבור מעסיק ישראלי. חבות המס תלויה, בין היתר, במקום ביצוע העבודה, בתושבות המס של העובד ובהוראות אמנת המס בין ישראל לפורטוגל.

כאשר העובד ממשיך להיחשב תושב ישראל לצורכי מס, הכנסתו עשויה להיות חייבת במס גם בישראל, תוך בחינת הזכאות לזיכוי בגין מס ששולם בפורטוגל. עובד שנשלח לפורטוגל מטעם מעסיק ישראלי עשוי להיות זכאי גם לניכוי הוצאות מסוימות בגין עבודתו בחו״ל, בכפוף לתנאים הקבועים בדין.

העסקת עובד מישראל בפורטוגל עשויה ליצור חובות מקומיות למעסיק הישראלי, לרבות רישום, ניכוי מס, תשלומי ביטוח סוציאלי ועמידה בדיני העבודה, ובמקרים מסוימים גם חשיפה למוסד קבע בפורטוגל.

עצמאים ובעלי חברות: מה קורה כשהעסק נשאר בישראל?

עצמאי המעביר את מרכז פעילותו לפורטוגל עשוי להידרש לרישום מקומי ולבחינת חיובי מס הכנסה, מע"מ וביטוח סוציאלי.

גם חברה ישראלית שבעליה מתגורר בפורטוגל מחייבת בדיקה נפרדת: היכן מתקבלות החלטות הניהול, היכן מתבצעת הפעילות והאם נוצרת חשיפה לתושבות מס פורטוגלית או למוסד קבע.

הסיכון מתחדד כאשר בעל המניות ממשיך לנהל את החברה מפורטוגל, מאשר עסקאות, קובע מדיניות או מקבל החלטות עסקיות מרכזיות.

הבחינה מתמקדת בהתנהלות בפועל ולא רק במקום רישום החברה.

הקמת חברה בפורטוגל ומס החברות בשנת 2026

שיעור מס החברות הכללי בפורטוגל היבשתית לשנת 2026 עומד ככלל על 19%.

לחברות קטנות ובינוניות ולחברות Small Mid Cap העומדות בתנאים עשוי לחול שיעור של 15% על 50,000 אירו הראשונים של הרווח החייב, כאשר על יתרת הרווח חל השיעור הכללי.

נוסף על מס החברות הארצי עשויים לחול היטלים מקומיים והיטל מדינתי נוסף על רווחים גבוהים, בהתאם לנסיבות.

לפי ההפחתות שכבר נקבעו בחקיקה, שיעור מס החברות הכללי אמור לרדת ל-18% בשנת 2027 ול-17% משנת 2028, בכפוף לדין שיהיה תקף באותן שנים.

הקמת חברה פורטוגלית אינה מבטיחה שכל הכנסותיה יהיו חייבות במס רק בפורטוגל. יש לבחון גם את הדין הישראלי, לרבות תושבות החברה, שליטה וניהול, מוסד קבע, מחירי העברה, חברות נשלטות זרות וחברות משלח יד זרות, כאשר ההוראות רלוונטיות.

כאשר חברה ישראלית מקימה חברה בת בפורטוגל, יש לבחון את מחירי העסקאות בין החברות, את חלוקת התפקידים והסיכונים ואת הצורך בתיעוד מחירי העברה.

מיסוי דיבידנדים, ריבית ותיקי השקעות בפורטוגל

תושב מס פורטוגלי חייב ככלל במס על הכנסותיו הפיננסיות ורווחי ההון שלו ברחבי העולם, בכפוף לפטורים, להקלות ולאמנת המס.

כאשר היחיד זכאי ל-IFICI, הכנסות ורווחים זרים מסוימים עשויים ליהנות מפטור בהתאם לתנאי ההסדר.

מיסוי דיבידנדים

שיעור המס הפורטוגלי הרגיל על דיבידנדים ליחידים עומד ככלל על 28%, בכפוף להוראות הדין ולאפשרויות בחירה במסלולי מיסוי אחרים במקרים המתאימים.

כאשר מדובר בדיבידנדים ממקור זר, יש לבדוק גם את חבות המס במדינת המקור ואת האפשרות להקלה מכוח אמנת המס.

דיבידנדים מחברה ישראלית עשויים להיות חייבים בניכוי מס במקור בישראל גם לאחר ניתוק התושבות הישראלית.

לכן, בעל מניות ישראלי העובר לפורטוגל צריך לבחון מראש את עיתוי חלוקת הדיבידנד, את תחולת IFICI ואת הוראות אמנת המס.

ריבית על חסכונות וחשבונות בנק

הכנסות מריבית עשויות להיות חייבות במס פורטוגלי בשיעור רגיל של 28%, בכפוף להקלות ולכללים הרלוונטיים.

לישראלי המחזיק פיקדונות או חשבונות בנק בישראל חשוב לבדוק את תחולת IFICI, את המס שנוכה בישראל ואת החבות הפורטוגלית הצפויה.

מס רווחי הון בפורטוגל

מס רווחי הון בפורטוגל עשוי לחול על רווחים ממכירת מניות, ניירות ערך ונכסים אחרים שבתחולת הדין.

שיעור המס הרגיל על רווחי הון מסוימים מניירות ערך עומד ככלל על 28%, אך קיימים חריגים, הוראות צירוף הכנסה למדרגות המס והסדרים מיוחדים.

במקרים מסוימים, רווחים מניירות ערך שהוחזקו לתקופה קצרה עשויים להיות חייבים במס לפי מדרגות המס הפרוגרסיביות, בהתאם להכנסה הכוללת וליתר התנאים.

כאשר קיימת זכאות ל-IFICI, יש לבחון אם הרווח מסווג כרווח הון זר המזכה בפטור ואם חלים חריגים.

בעלי תיקי השקעות צריכים להביא בחשבון גם את מועד רכישת הנכסים, את הרווחים שנצברו לפני המעבר ולאחריו, את מועד ניתוק התושבות בישראל ואת מס היציאה האפשרי.

קרנות נאמנות, קרנות סל ותיקי השקעות ישראליים

ישראלים רבים ממשיכים להחזיק לאחר הרילוקיישן תיקי השקעות בישראל, הכוללים מניות, קרנות נאמנות, קרנות סל ומכשירים פיננסיים נוספים.

לפי הדין הפורטוגלי, סיווג ההכנסה ממכשירים אלה אינו בהכרח זהה לסיווגם בישראל.

יש לבחון את סוג הקרן, את מקום התאגדותה, את אופן חלוקת ההכנסות, את מועד המימוש ואת הוראות הדין החלות על מכשירי השקעה זרים.

לפני מעבר לפורטוגל מומלץ למפות את הרכב תיק ההשקעות ולבדוק את האפשרות לתחולת IFICI בתקופת הזכאות, במיוחד כאשר מתוכנן מימוש משמעותי לאחר המעבר.

אופציות ו-RSU ברילוקיישן לפורטוגל

ישראלים רבים העוברים לפורטוגל במסגרת עבודתם בחברות טכנולוגיה מחזיקים אופציות, RSU או מניות שהוקצו להם במהלך עבודתם בישראל.

הכנסות מזכויות אלה דורשות בדיקה פרטנית, גם כאשר ההבשלה, המימוש או המכירה מתרחשים לאחר המעבר.

לדוגמה, עובד הייטק קיבל RSU בישראל, וחלק מהיחידות מבשילות לאחר שהחל לעבוד בליסבון. קבלת המניות לאחר המעבר אינה הופכת בהכרח את מלוא ההכנסה להכנסה החייבת במס רק בפורטוגל.

לצורך קביעת חבות המס יש לבחון את מועדי ההענקה, ההבשלה, המימוש והמכירה, את מקום ביצוע העבודה בתקופות הרלוונטיות ואת ייחוס ההכנסה בין המדינות.

יש לבדוק גם את מסלול המיסוי בישראל, לרבות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה כאשר הוא חל, ואת השפעת החזקת המניות באמצעות נאמן ישראלי.

בפורטוגל קיימים כללים ייעודיים למיסוי תגמול הוני לעובדים, ובנסיבות מסוימות גם הסדרים מיוחדים לתוכניות אופציות ותגמול הוני בחברות הזנק ובחברות מזכות.

אין להניח ש-IFICI חל אוטומטית על כל רכיבי התגמול ההוני, או שתגמול שהוענק בישראל ייהנה בהכרח מהסדרים מקומיים מיוחדים.

פערים בסיווג ההכנסה או במועד אירוע המס עלולים ליצור חשיפה לכפל מס או להקשות על ניצול זיכוי ממס זר.

לכן, לפני המעבר מומלץ לבחון את תוכניות התגמול הקיימות ואת אופן מיסוי הזכויות בשתי המדינות.

מיסוי נדל"ן ברילוקיישן לפורטוגל: רכישה, השכרה ומכירה

רכישת דירה בפורטוגל עשויה להיות חלק משמעותי מתכנון הרילוקיישן, אך היא מחייבת בחינה של מס הרכישה המקומי ושל ההשלכות הנובעות מהחזקת נכסים נוספים בישראל ובמדינות אחרות.

יש לבחון גם את מיסוי הכנסות השכירות, את מס רווחי ההון בעת מכירת הנכס ואת החיובים השנתיים הנובעים מהבעלות בו.

מס רכישה בפורטוגל – IMT ומס בולים

בפורטוגל חל מס רכישה המכונה Imposto Municipal sobre as Transmissões Onerosas de Imóveis (IMT).

המס מחושב בהתאם לסוג הנכס, לשוויו, למעמד הרוכש ולמטרת השימוש בו. קיימות מדרגות נפרדות לרכישת דירת מגורים עיקרית לעומת נכס מגורים אחר, וכן הסדרים מיוחדים לרוכשים מסוימים.

לשנת 2026, המדרגות הרגילות לרכישת דירת מגורים עיקרית בפורטוגל היבשתית הן:

המדרגות הראשונות מחושבות באופן מדורג בהתאם לשיטת החישוב הקבועה בדין, ואין להכפיל את מלוא שווי הדירה בשיעור השולי המוצג בטבלה.

הטבלה אינה מתאימה אוטומטית לדירה להשקעה, לבית מגורים שאינו עיקרי, לרוכש שאינו תושב מס פורטוגלי או לעסקה הזכאית להקלה מיוחדת.

שינוי חשוב בשנת 2026: מס רכישה בשיעור 7.5% לרוכשי מגורים שאינם תושבי פורטוגל

החל ממאי 2026 חל ככלל מס רכישה (IMT) בשיעור של 7.5% על רכישת נכס מגורים בפורטוגל בידי מי שאינו תושב מס פורטוגלי, בכפוף לחריגים הקבועים בדין.

בין החריגים נכללים מקרים שבהם הרוכש הופך לתושב מס בפורטוגל בתוך שנתיים ממועד הרכישה, או כאשר הנכס מושכר למגורים בשכר דירה שאינו עולה על התקרה הקבועה בדין, בתוך שישה חודשים מהרכישה ולמשך לפחות 36 חודשים במהלך חמש השנים הראשונות, בהתאם ליתר התנאים.

לכן, ישראלים שמתכננים לרכוש נכס לפני המעבר צריכים לבדוק מראש את מעמדם לצורכי מס, את עיתוי הרכישה ואת התנאים להחלת החריגים. החלטה על רכישת הדירה לפני או אחרי שינוי התושבות עשויה להשפיע משמעותית על חבות מס הרכישה.

נוסף על IMT עשוי לחול מס בולים (Imposto do Selo), שבמקרה רגיל של רכישת מקרקעין עומד על 0.8% מבסיס המס הרלוונטי, לצד חיובים אפשריים נוספים, לרבות בגין מימון.

האם דירה בישראל משפיעה על רכישת דירה בפורטוגל?

החזקה בדירה בישראל אינה יוצרת בהכרח תוספת מס זהה לזו הקיימת בפורטוגל בגין רכישת דירה נוספת.

עם זאת, היא עשויה להיות רלוונטית לבחינת הזכאות להקלות מסוימות, לסיווג הנכס הנרכש כבית מגורים עיקרי ולתכנון הכלכלי הכולל.

ישראלי המחזיק דירה בישראל ומתכנן לרכוש בית בליסבון או בפורטו צריך אפוא לבדוק מראש את תנאי המס, את מעמד התושבות ואת סדר העסקאות.

מס מקרקעין שנתי – IMI ו-AIMI

בפורטוגל חל מס מקרקעין שנתי המכונה Imposto Municipal sobre Imóveis (IMI), המבוסס ככלל על השווי הרשום לצורכי מס ולא בהכרח על שווי השוק.

במקרקעין עירוניים רגילים שיעור המס נקבע בדרך כלל על ידי הרשות המקומית בטווח של 0.3%–0.45%, בהתאם לדין ולסוג הנכס.

נוסף על כך, על החזקות מסוימות במקרקעין בשווי גבוה עשוי לחול מס נוסף המכונה Adicional ao IMI (AIMI), בהתאם לסוג הנכסים, לשוויים ולמעמד הבעלים.

לפני רכישת נכס משמעותי, במיוחד להשקעה, יש להביא בחשבון לא רק את מס הרכישה אלא גם את החיובים השנתיים.

הכנסות משכירות דירה בישראל לאחר המעבר

ישראלי שעובר להתגורר בפורטוגל ומשאיר בבעלותו דירה מושכרת בישראל עשוי להמשיך להיות חייב במס בישראל על הכנסות השכירות, גם לאחר ניתוק תושבותו הישראלית.

אם הפך לתושב מס פורטוגלי, יש לבחון גם את חבות המס הפורטוגלית.

כאשר היחיד זכאי למשטר IFICI, הכנסה משכירות מקרקעין בישראל עשויה להיכלל בפטור להכנסה זרה מזכה, בכפוף לדין.

כאשר ההטבה אינה חלה, יש לבחון את המס הפורטוגלי הרגיל ואת האפשרות לזיכוי בגין המס ששולם בישראל.

חשוב לבדוק גם את מסלול המיסוי הישראלי, משום שמסלול מס מופחת בישראל אינו בהכרח מביא לחבות המס הכוללת הנמוכה ביותר בשתי המדינות.

הכנסות מהשכרת דירה בפורטוגל

הכנסות מהשכרת מקרקעין בפורטוגל עשויות להיות חייבות במס בהתאם להוראות החלות על הכנסות שכירות.

במקרים רגילים, הכנסות מהשכרת דירת מגורים עשויות להתחייב במס בשיעור מיוחד של 25%, בכפוף לתנאים ולחריגים.

בנוסף, החל משנת 2026 קיים מסלול מס מופחת בשיעור של 10% על הכנסות מהשכרת נכסים למגורים, כאשר דמי השכירות אינם עולים על התקרה הקבועה בדין, העומדת בשנת 2026 על 2,300 אירו לחודש. ההסדר חל על הכנסות מזכות שהופקו עד סוף שנת 2029, בכפוף לתנאים, ועשוי לחול גם על חוזי שכירות קיימים. לצד זאת, קיימות הקלות נוספות לחוזי שכירות למגורים לטווח ארוך.

מי שזכאי למשטר IFICI אינו פטור אוטומטית ממס על הכנסות משכירות נכס המצוי בפורטוגל, משום שהפטור להכנסות זרות אינו חל באופן גורף על הכנסות מקומיות.

אם בעל הנכס ממשיך להיחשב תושב ישראל לצורכי מס, הכנסות השכירות מפורטוגל עשויות להתחייב במס גם בישראל.

במקרה כזה ניתן, בכפוף לתנאים, לבחון את מסלול המס הישראלי בשיעור של 15% לפי סעיף 122א לפקודת מס הכנסה. במסלול זה לא ניתן לקבל זיכוי בישראל בגין המס ששולם בפורטוגל.

לחלופין, ניתן לבחון מיסוי במסלול הרגיל בישראל, שבו עשוי להתאפשר זיכוי בגין מס זר בהתאם לדין. לכן יש להשוות מראש את החבות הכוללת בשתי המדינות.

מיסוי הרווח ממכירת דירה בפורטוגל

מכירת דירת מגורים בפורטוגל עשויה להיות חייבת במס רווחי הון, בהתאם למעמד התושבות, לסוג הנכס ולהוצאות המותרות.

במקרים הרגילים הרלוונטיים לתושב מס פורטוגלי, 50% מרווח המקרקעין המזכה נכללים בבסיס המס הפרוגרסיבי, בכפוף להוראות הדין ולחריגים.

במקרים מתאימים עשויות לחול הקלות כאשר נמכרת דירת מגורים עיקרית ותמורת המכירה מושקעת מחדש בדירת מגורים מזכה, בהתאם לתנאים ולמועדים הקבועים בדין.

אין להניח שמכירת דירה בפורטוגל פטורה ממס רק משום שהמוכר זכאי ל־IFICI, שכן הפטור להכנסות זרות אינו חל באופן גורף על רווחים מנכסים בפורטוגל.

אם המוכר ממשיך להיחשב תושב ישראל, יש לבחון גם את חבות המס בישראל ואת האפשרות לזיכוי בגין המס הפורטוגלי.

מס שבח במכירת דירה בישראל לאחר המעבר

מכירת דירה בישראל לאחר שינוי התושבות מחייבת בדיקה של תנאי הפטור ממס שבח החלים על תושבי חוץ.

לפי סעיף 49א(א) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, זכאותו של תושב חוץ לפטור ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה מותנית, בין היתר, בכך שאין לו דירת מגורים במדינת תושבותו ובהוכחת תנאי זה כנדרש.

לכן, רכישת דירה בפורטוגל עשויה להשפיע על הזכאות לפטור במכירת דירה בישראל, אף שדירה מחוץ לישראל אינה נספרת אוטומטית כדירה נוספת בכל מבחני הפטור הישראליים.

לפני רכישת דירה בפורטוגל או מכירת דירה בישראל יש לבחון את מעמד התושבות, את תנאי הפטור ואת סדר העסקאות.

פנסיות וקצבאות מישראל לאחר המעבר לפורטוגל

ישראלי שעובר להתגורר בפורטוגל וממשיך לקבל פנסיה מישראל צריך לבחון את חבות המס בשתי המדינות.

אמנת המס בין ישראל לפורטוגל כוללת הוראות מיוחדות ביחס לפנסיות ולתשלומים דומים בגין עבודה קודמת. לגבי פנסיות פרטיות מסוימות שבתחולת הוראות האמנה, זכות המיסוי נתונה ככלל למדינת התושבות, בכפוף להוראות האמנה.

עם זאת, יש להבחין בין פנסיה פרטית תקופתית, פנסיה בגין שירות ממשלתי, קצבאות ביטוח לאומי ומשיכות חד-פעמיות מחיסכון פנסיוני. תשלומים אלה אינם בהכרח מטופלים באופן זהה.

האם פנסיונרים נהנים מהטבות NHR או IFICI?

משטר NHR הישן כלל הסדרים מיוחדים ביחס לפנסיות זרות. בתקופות מסוימות נקבע שיעור מס של 10% עבור קבוצות מסוימות של זכאים, בעוד שלזכאים ותיקים עשויות לחול הוראות אחרות.

אולם משטר NHR הישן אינו פתוח ככלל למצטרפים חדשים בשנת 2026, בכפוף להוראות מעבר.

במסגרת משטר IFICI החדש, הכנסות פנסיוניות אינן נכללות בפטור הכללי להכנסות זרות.

לכן, ישראלי המתכנן רילוקיישן לפורטוגל בתקופת הפרישה אינו יכול להניח שפנסיה ישראלית תהיה פטורה ממס פורטוגלי או תחויב בשיעור המופחת שהיה קיים במשטר הישן.

לפני תחילת קבלת קצבה או ביצוע משיכה משמעותית יש לבדוק את סיווג התשלום בשתי המדינות, את הוראות אמנת המס ואת הזכאות האפשרית לפטורים בישראל.

קרנות השתלמות, קופות גמל וחסכונות ישראליים

פטור ממס בישראל על קרן השתלמות או על רכיב בחיסכון פנסיוני אינו מבטיח פטור מקביל בפורטוגל.

מערכת המס הפורטוגלית עשויה לסווג מוצרי חיסכון ישראליים באופן שונה מהדין הישראלי, בהתאם למבנה המוצר, לזכויות שהוא מקנה ולמועד היווצרות ההכנסה.

יש לבדוק את הטיפול בקרנות השתלמות, קופות גמל, פוליסות חיסכון, קרנות פנסיה ותיקי השקעות.

הבדיקה נדרשת גם כאשר הכספים ממשיכים להיות מוחזקים בישראל ואינם מועברים לחשבון בנק בפורטוגל.

לפני משיכה, פדיון או שינוי בחיסכון מומלץ לרכז את מועדי ההפקדות, את עלות ההשקעה, הרווחים שנצברו, תנאי המשיכה ומסמכי הגוף המנהל.

הבדיקה חשובה במיוחד כאשר היחיד אינו זכאי ל-IFICI או לאחר סיום תקופת ההטבה.

ירושות, מתנות וצוואות בעת מעבר לפורטוגל

בפורטוגל לא מוטל מס ירושה כללי במתכונת המקובלת במדינות מסוימות אחרות. עם זאת, על ירושות ומתנות מסוימות עשוי לחול מס בולים (Imposto do Selo).

ככלל, מס הבולים על העברות ללא תמורה של נכסים שבתחולת ההסדר עשוי להגיע לשיעור של 10%, בכפוף לפטורים ולתנאים.

העברות בין קרובי משפחה מסוימים, ובהם בני זוג, צאצאים והורים, עשויות ליהנות מפטור מהחיוב של 10%. עם זאת, קיימים כללים מיוחדים, לרבות חיובים נוספים אפשריים בהעברת מקרקעין במתנה.

לקראת המעבר לפורטוגל מומלץ לבדוק את התאמת הצוואות הקיימות ואת הדין שיחול על הירושה.

כאשר קיימים נכסים בישראל ובפורטוגל, יש לבחון אם נדרשות צוואות נפרדות ומתואמות ולמנוע סתירות או ביטול לא מכוון של אחת מהן.

חשוב לזכור שהיעדר מס ירושה בישראל אינו שולל חשיפה למסי ירושה או למסים דומים במדינות אחרות שבהן נמצאים נכסים או מתקיימות זיקות מס.

להרחבה בנושא תחולת המס, פטורים, מתנות בחיים ותכנון העברה בין-דורית, ראו את המאמר הנפרד בנושא מס ירושה ומתנות בפורטוגל.

העברת כספים בין ישראל לפורטוגל וניכוי מס במקור

העברת כספים בין חשבונות בנק שבבעלות אותו אדם אינה מהווה כשלעצמה יצירת הכנסה חדשה.

עם זאת, חבות המס תלויה במקור הכספים ובפעולה שיצרה אותם, כגון שכר, דיבידנד, מכירת נכס או פדיון חיסכון.

כאשר היחיד זכאי ל-IFICI, יש להבחין בין הכנסות ורווחים המכוסים בהטבה לבין כספים שאינם זכאים לפטור.

לפני העברת סכומים משמעותיים יש להכין תיעוד של מקור הכספים, הבעלות בהם והטיפול במס, בהתאם לדרישות הבנקים ולכללי איסור הלבנת הון.

כאשר משלם ישראלי מעביר לתושב חוץ תשלום המהווה הכנסה, כגון פנסיה, דיבידנד או ריבית, יש לבחון בנפרד את חובת ניכוי המס במקור בישראל ואת האפשרות להחלת אמנת המס.

שינוי כתובת או הצגת אישור תושבות מס פורטוגלי אינם מבטיחים שהמשלם הישראלי יוכל להעביר את מלוא התשלום ללא ניכוי מס.

להרחבה בנושא העברות כספים קראו "העברת כספים מישראל לחו"ל" ו-"העברת כסף מחו"ל לישראל"

הגשת דוחות מס בפורטוגל – IRS

ישראלים העוברים לפורטוגל עשויים להידרש להגיש דוח מס שנתי לרשות המסים הפורטוגלית (Autoridade Tributária e Aduaneira), בהתאם למעמד התושבות ולסוג הכנסותיהם.

חובת ההגשה עשויה להתעורר כאשר קיימות הכנסות מעבודה, מפעילות עצמאית, הכנסות זרות, הכנסות מהשכרת מקרקעין או רווחי הון החייבים בדיווח.

ככלל, תקופת ההגשה הרגילה של דוח IRS היא בין 1 באפריל ל-30 ביוני בשנה שלאחר שנת המס, בכפוף להוראות הדין ולחריגים.

כך למשל, דוח עבור שנת המס 2026 צפוי להיות מוגש במהלך שנת 2027 במועדים שיחולו לפי הדין.

ישראלים החייבים בדיווח גם בישראל צריכים לתאם את ההכנסות, מועדי החיוב, המסים ששולמו בכל מדינה והזיכויים הרלוונטיים.

אי-עמידה בחובות הדיווח או במועדים עלולה להוביל לקנסות ולהפרשי מס.

לפיכך, מומלץ להכין מראש תוכנית דיווח המתייחסת לשתי המדינות, ובפרט לשנת המעבר ולשנים שבהן נתבעות הטבות מס מיוחדות.

חזרה לישראל: מועד הניתוק משפיע גם על הזכאות העתידית

ניתוק התושבות בישראל חשוב גם למי שמתכננים לחזור לישראל בעתיד.

הזכאות להטבות של תושב חוזר נבחנת לפי משך תושבות החוץ בפועל, ולא רק לפי מספר השנים שחלפו מאז המעבר לפורטוגל.

לפי ההסדרים הכלליים בפקודת מס הכנסה, מעמד תושב חוזר לעניין ההטבות הרלוונטיות מחייב לפחות שש שנות תושבות חוץ רצופות, ומעמד תושב חוזר ותיק מחייב לפחות עשר שנים, בכפוף ליתר התנאים.

יש להבחין בין תקופת תושבות החוץ המקימה זכאות לבין תקופת ההטבות המתחילה עם החזרה לישראל.

בנוסף, יש לבחון את הדין הפורטוגלי בעת העזיבה, לרבות שינוי מעמד התושבות, חובות דיווח, מיסוי הכנסות שנותרות בפורטוגל ומימוש נכסים.

לפני החזרה לישראל חשוב לבדוק את עיתוי מימוש הנכסים, חלוקת דיבידנדים, סיום פעילות עסקית, משיכת חסכונות וחובות הדיווח שנותרות בכל מדינה.

להרחבה בנושא קראו מאמרים "פטור ממס לתושב חוזר רגיל – זכויות והטבות מס" ו"פטור ממס לתושב חוזר ותיק – אילו זכויות והטבות עומדות לרשותכם"

רילוקיישן לליסבון, לפורטו, לאלגרבה ולמדיירה: מגורים והבדלי מיסוי

ליסבון, פורטו ואלגרבה נמצאות בפורטוגל היבשתית וכפופות ככלל לאותן מדרגות מס הכנסה ליחידים. עם זאת, שיעור מס המקרקעין השנתי (IMI) והיטלים מקומיים מסוימים עשויים להשתנות בהתאם לרשות המקומית ולסוג הנכס.

מדיירה, לעומת זאת, היא אזור אוטונומי שבו חלים שיעורי מס אזוריים שונים, לרבות במס הכנסה, במס חברות ובמע״מ. לכן, מי ששוקל מעבר למדיירה צריך לבחון את השלכות המס בהתאם לנסיבותיו.

בכל אחד מהיעדים, יש לבחון בנפרד את הזכאות למשטר IFICI ואת השלכות ניתוק התושבות בישראל.

צ'קליסט לרילוקיישן לפורטוגל

לפני המעבר מומלץ להכין תוכנית מס הכוללת:

• מיפוי כלל ההכנסות והנכסים בישראל ובעולם, לרבות מניות, אופציות, RSU, קרנות השתלמות, קופות גמל, חברות ונדל"ן.
• בחירת מסלול שהייה מתאים ובחינה נפרדת של תושבות המס הפורטוגלית והזכאות ל-IFICI.
• בחינת מועד שינוי התושבות בישראל ובפורטוגל, השפעת שנת המעבר ותיעוד העברת מרכז החיים.
• מיפוי החשיפה למס יציאה בישראל, לחובות דיווח ולניכוי מס במקור.
• הסדרת מסגרת ההעסקה, הפעילות העסקית, הביטוח הסוציאלי והכיסוי הרפואי.
• תכנון סדר הפעולות לרכישה או למכירה של נכסים, למימוש מניות ולחלוקת דיבידנדים.
• בחינת מיסוי הפנסיות, החסכונות ותיקי ההשקעות הישראליים.
• בדיקת היבטי הירושה והמתנות והתאמת הצוואות וההסדרים המשפחתיים.
• הכנת תוכנית דיווח שנתית בישראל ובפורטוגל, לרבות מועדי הגשת הדוחות ותשלום המס.