רילוקיישן לבריטניה 2026: מיסוי, הטבות מס וניתוק תושבות

רילוקיישן לבריטניה בקצרה

בריטניה היא יעד מרכזי לרילוקיישן עבור ישראלים המעוניינים להשתלב בשוק העבודה הבינלאומי, לפתח פעילות עסקית, ללמוד או לעבור להתגורר עם בני משפחתם. עבור מי שמתכננים רילוקיישן לאנגליה או לאזורים אחרים בממלכה, המעבר מחייב היכרות עם מערכת המס הבריטית, ובפרט עם השינויים המשמעותיים שנכנסו לתוקף באפריל 2025.

רילוקיישן ללונדון הוא בחירה נפוצה בקרב ישראלים העוברים לבריטניה, במיוחד בתחומי הפיננסים, ההייטק, השירותים המקצועיים והעסקים הבינלאומיים. לצד לונדון, גם ערים כמו מנצ'סטר, ברמינגהם, קיימברידג', אוקספורד ואדינבורו מציעות אפשרויות מגורים, תעסוקה ולימודים. בחירת מקום המגורים עשויה להשפיע על עלויות המעבר, על מיסוי הנדל"ן ובמקרים מסוימים גם על שיעורי מס ההכנסה, כפי שקורה בסקוטלנד.

במסגרת הרפורמה בוטל משטר ה- Non-Dom הישן למיסוי הכנסות ורווחים זרים, ובמקומו הונהג משטר ה-Foreign Income and Gains (FIG). המשטר החדש מאפשר לתושבי מס חדשים העומדים בתנאים לקבל הקלה ממס בריטי על הכנסות ורווחים מסוימים שמקורם מחוץ לבריטניה, במהלך ארבע שנות המס הראשונות לתושבותם. תנאי מרכזי לזכאות הוא היעדר תושבות מס בריטית במשך לפחות עשר שנות מס רצופות לפני המעבר.

במקביל, שונו כללי מס הירושה בבריטניה. החל מאפריל 2025, תחולת המס על נכסים מחוץ לבריטניה נקבעת בעיקר לפי משך תושבות המס במדינה, ולא לפי מבחן ה-Domicile  שהיה נהוג בעבר. לשינוי זה עשויה להיות השפעה משמעותית על ישראלים המחזיקים נכסי נדל"ן, תיקי השקעות, מניות בחברות ונכסים משפחתיים בישראל ובמדינות אחרות.

עם זאת, הטבת מס בבריטניה אינה מבטיחה חיסכון במס בישראל. גם מי שהפך לתושב מס בריטי וזכאי למשטר FIG עשוי להמשיך להיות חייב במס בישראל, בהתאם למעמד תושבותו, למקור הכנסותיו ולהוראות אמנת המס בין המדינות.

חשוב גם להבחין בין מסלול השהייה לבין מעמד תושבות המס: אשרת עבודה, אשרת יזם או אשרת בן משפחה מאפשרות שהייה ופעילות בהתאם לתנאיהן, אך אינן מעניקות אוטומטית תושבות מס או זכאות להטבות.

הנקודות המרכזיות לפני מעבר לבריטניה

• משטר FIG עשוי להעניק הקלה ממס בריטי על הכנסות ורווחים זרים מזכים למשך עד ארבע שנות מס.
• תושבות המס בבריטניה נקבעת באמצעות מבחן סטטוטורי הבוחן ימי שהייה, עבודה וזיקות למדינה.
• שנת המס הבריטית מתחילה ב-6 באפריל ומסתיימת ב-5 באפריל בשנה שלאחר מכן, בשונה משנת המס בישראל.
• בין ישראל לבריטניה קיימת אמנה למניעת כפל מס, אך היא אינה מבטיחה שכל הכנסה תחויב במס במדינה אחת בלבד.
• ניתוק תושבות בישראל עשוי לעורר חבות במס יציאה על מניות, אופציות ונכסים אחרים.
• מס הירושה הבריטי עשוי להגיע לשיעור של 40%, ובנסיבות מסוימות לחול גם על נכסים המוחזקים מחוץ לבריטניה.
• בין ישראל לבריטניה קיימת אמנה לביטחון סוציאלי, שעשויה לסייע במניעת כפל חיובים במקרים הנכללים בה.

מתכננים רילוקיישן לבריטניה או מימוש נכסים לקראת המעבר? לפני קבלת החלטה, כדאי לבחון את השלכות המס בשתי המדינות ואת סדר הפעולות המתאים לנסיבותיכם. לתיאום ייעוץ משולב בישראל ובבריטניה, לחצו כאן ליצירת קשר.

משטר  Foreign Income and Gains – למי הוא מתאים?

משטר FIG עשוי להיות רלוונטי במיוחד לבעלי הון, משקיעים, בעלי מניות וישראלים המחזיקים נכסים מניבים מחוץ לבריטניה.

המשטר מאפשר לתושבים חדשים שלא היו תושבי מס במדינה במשך עשר שנות מס רצופות לפחות לפני המעבר, ליהנות מפטור בשיעור של 100% ממס בריטי על הכנסות ורווחים מסוימים שמקורם מחוץ לבריטניה, במשך ארבע שנות המס הראשונות לתושבותם. הפטור מותנה בהגשת תביעה מתאימה ואינו חל על כל סוגי ההכנסות. בנוסף, יש לבחון בנפרד את חבות המס בישראל ואת תחולת אמנת המס בין המדינות.

חשוב להדגיש כי ארבע שנות הזכאות נספרות החל משנת המס הראשונה שבה הפך היחיד לתושב בריטניה לאחר תקופת אי התושבות הנדרשת. תקופת הזכאות אינה מתארכת אם האדם בוחר שלא לתבוע את ההטבה באחת השנים.

לדוגמה, ישראלי שהפך לתושב מס בריטי בשנת המס 2024/25, לאחר עשר שנות אי תושבות רצופות, עשוי להיות זכאי למשטר FIG רק בשנות המס 2025/26 עד 2027/28. זאת משום שהשנה הראשונה מתוך ארבע השנים כבר חלפה לפני כניסת הרפורמה לתוקף.

לעומת זאת, מי שהפך לראשונה לתושב מס בריטי בשנת 2026/27, לאחר תקופת אי תושבות מזכה, עשוי ליהנות מהמשטר עד שנת המס 2029/30, בכפוף להמשך עמידתו בתנאים.

אילו הכנסות ורווחים עשויים ליהנות מההטבה?

משטר FIG חל על קטגוריות מוגדרות של הכנסות ורווחים זרים. בין היתר, עשויות להיכלל בו הכנסות מדיבידנדים מחברות זרות, ריבית מחשבונות בנק זרים, הכנסות משכירות מקרקעין מחוץ לבריטניה, רווחים מפעילות עסקית המתנהלת כולה מחוץ לבריטניה ורווחי הון ממכירת נכסים זרים מזכים.

לעומת זאת, שכר עבודה אינו נחשב להכנסה זרה המזכה במשטר FIG רק משום שהוא משולם על ידי חברה ישראלית. כאשר העבודה מתבצעת בפועל בבריטניה, ההכנסה עשויה להיות חייבת במס בריטי. לגבי עבודה המבוצעת מחוץ לבריטניה קיים הסדר נפרד, שיפורט בהמשך.

גם הכנסות מנאמנויות, ממבנים משפחתיים, מפנסיות וממוצרים פיננסיים מסוימים מחייבות בחינה לפי סיווגן והוראות הדין. אין להניח כי כל הכנסה שמקורה מחוץ לבריטניה פטורה ממס במסגרת FIG.

איך מקבלים את ההטבה בפועל?

ההטבה אינה ניתנת באופן אוטומטי. יש לתבוע אותה במסגרת דוח המס הבריטי (Self-Assessment),  ולדווח על ההכנסות והרווחים שלגביהם מבוקשת ההקלה.

ניתן לבחור על אילו מקורות הכנסה או רווחים זרים לתבוע את ההקלה בכל שנת מס. התביעה צריכה לזהות את ההכנסות והרווחים המזכים לפי מקורם, ואין הכרח לתבוע הקלה על כל ההכנסות הזרות.

כמו כן, יש להביא בחשבון שתביעה במסגרת FIG גוררת אובדן של הטבות מס אישיות מסוימות באותה שנת מס, ובהן הפטור האישי הרגיל ממס הכנסה (Personal Allowance) והפטור השנתי ממס רווחי הון (Annual Exempt Amount).

בנוסף,  קיימות מגבלות הנוגעות להכרה בהפסדים זרים בשנת תביעה. לכן, כאשר ההכנסות הזרות נמוכות או כאשר קיימים הפסדים משמעותיים, ייתכן שהתביעה לא תהיה כדאית.

בעת בחינת כדאיות משטר FIG יש להביא בחשבון לא רק את שיעור המס הבריטי שהיה חל על ההכנסה, אלא גם את המס ששולם במדינת המקור. כאשר נתבעת הקלה על הכנסה או רווח זר במסגרת FIG, לא ניתן להניח כי מס זר ששולם בגינם יזכה את הנישום גם בזיכוי בריטי. לכן, ההחלטה על הגשת התביעה צריכה להתבסס על חישוב כולל של ההכנסות, ההפסדים, הפטורים והמסים החלים בכל מדינה.

דוגמה: משקיע ישראלי המעביר את מגוריו ללונדון

נניח שישראלי מחזיק תיק השקעות מחוץ לבריטניה ומתכנן לעבור ללונדון בשנת המס 2026/27. במהלך השנה הוא צפוי לקבל דיבידנדים בסך 40,000 ליש"ט מחברות זרות ולממש מניות זרות ברווח של  100,000 ליש"ט.

בהנחה שהוא עומד בתנאי משטר FIG ושהדיבידנדים ורווח המכירה מסווגים כהכנסות ורווחים מזכים, הוא עשוי לקבל הקלה ממס בריטי בגינם.

עם זאת, אם הוא עדיין נחשב תושב ישראל לצורכי מס, הדיבידנדים ורווחי ההון עשויים להתחייב במס בישראל. גם אם נותקה תושבותו הישראלית, יש לבחון את תחולת מס היציאה על מניות ונכסים שהחזיק בעת הניתוק.

לכן, פטור ממס בריטי על הכנסה או רווח מסוים אינו מבטיח פטור ממס בישראל. רק בחינה משולבת של שתי מערכות המס מאפשרת להעריך את החיסכון האמיתי.

הקלה לעובדים המבצעים עבודה מחוץ לבריטניה – Overseas Workday Relief

לצד משטר FIG  קיים הסדר, Overseas Workday Relief (OWR), המאפשר לעובדים מסוימים שהפכו לתושבי מס חדשים בבריטניה לקבל הקלה על חלק מהשכר המיוחס לעבודה שבוצעה בפועל מחוץ לבריטניה, למשך של עד 4 שנות מס.

החל מאפריל 2025  ההקלה מוגבלת, ככלל, לנמוך מבין 30% מהכנסת העבודה המזכה לבין 300,000 ליש"ט בשנת המס, בהתאם לכללי החישוב.

כך למשל, עובד בחברה בינלאומית המתגורר בלונדון אך מבצע חלק מעבודתו במדינות אחרות עשוי ליהנות מההקלה על החלק המזכה של השכר, בכפוף לתנאי ההסדר ולתיעוד ימי העבודה.

הזכאות להקלת OWR כפופה לתנאים מיוחדים הנוגעים לתושבות הקודמת של העובד, לשנת המס ולייחוס הכנסת העבודה לימי עבודה מחוץ לבריטניה. כאשר לעובד יש שכר, בונוסים או תגמול הוני המתייחסים לתקופות עבודה שונות, נדרש לעיתים חישוב מפורט של ההכנסה המזכה. כמו כן, יש לבחון את השפעת אופן התביעה על הפטורים האישיים ועל ההקלות האחרות העומדות לרשות העובד.

ההקלה אינה חלה אוטומטית על עבודה מרחוק עבור מעסיק זר,  וגם אינה הופכת שכר בגין עבודה שבוצעה בבריטניה להכנסה זרה.

הסדר מעבר מיוחד: Temporary Repatriation Facility

הסדר המעבר Temporary Repatriation Facility (TRF) מיועד בעיקר למי שהשתמשו בעבר במשטר ה-Remittance Basis וצברו הכנסות ורווחים זרים לפני 6 באפריל 2025. הוא מאפשר לזכאים לייעד סכומים מסוימים ולשלם עליהם מס בשיעור מיוחד, לצורך העברתם לבריטניה ללא חיוב נוסף בשל ההעברה. זה אינו מסלול הטבה כללי למי שעובר כעת לבריטניה, ולכן מי שהשתמש במשטר הקודם צריך לבדוק את תחולתו בנפרד.

מה קורה לאחר ארבע שנות ההטבה?

לאחר סיום תקופת הזכאות למשטר FIG, יחיד הממשיך להיות תושב מס בריטי יהיה ככלל חייב במס על הכנסותיו ורווחיו ברחבי העולם, בהתאם לדין הרגיל.

לכן, מי שמתכנן רילוקיישן ממושך ומחזיק תיקי השקעות, מניות בחברות פרטיות או נכסי נדל"ן מחוץ לבריטניה צריך לבחון מראש את החבות הצפויה גם לאחר ארבע שנות ההטבה.

במקרים מסוימים יידרש תכנון מוקדם של מימוש נכסים, חלוקת דיבידנדים או שינוי במבנה ההחזקות, תוך התחשבות במס היציאה בישראל ובהוראות אמנת המס.

מיסוי בבריטניה: שיעורי מס הכנסה בשנת 2026/27

שנת המס הבריטית מתחילה ב-6 באפריל ומסתיימת ב-5 באפריל בשנה שלאחר מכן. לפיכך, שנת המס 2026/27 נמשכת מ-6 באפריל 2026 עד 5 באפריל 2027.

באנגליה,  וויילס וצפון אירלנד, מדרגות מס ההכנסה הכלליות על שכר ועל הכנסות רגילות אחרות הן:

הפטור האישי הרגיל (Personal Allowance)  עומד על  12,570 ליש"ט בשנה. עם זאת, כאשר ההכנסה עולה על 100,000 ליש"ט, הפטור מופחת בליש"ט אחת על כל שתי ליש"ט נוספות של הכנסה. בהכנסה של  125,140 ליש"ט ומעלה הפטור האישי הרגיל מתאפס.

משמעות הפחתת הפטור האישי היא שבטווח הכנסות מסוים, שבין 100,000 ל-125,140 ליש"ט, שיעור מס ההכנסה השולי האפקטיבי עשוי להגיע ל-60%. לכן, עובדים בכירים ואנשי הייטק העוברים לבריטניה צריכים לבחון את חבות המס על השכר הכולל, לרבות בונוסים והטבות, ולא להסתמך רק על מדרגות המס הרגילות.

חשוב לציין כי בסקוטלנד חלות מדרגות מס שונות על הכנסות מסוימות, ובהן שכר, וכי הכנסות מדיבידנדים, מריבית ומרווחי הון כפופות לכללים נפרדים.

בנוסף למס ההכנסה, עובדים ועצמאים עשויים להיות חייבים בהפרשות National Insurance בהתאם לסיווגם ולהכנסתם.

מתי הופכים לתושבי מס בבריטניה?

תושבות המס בבריטניה נקבעת באמצעות מבחן התושבות הסטטוטורי, Statutory Residence Test (SRT), הבוחן את מספר ימי השהייה במדינה לצד מאפיינים נוספים של מגורים, עבודה וזיקות אישיות.

המבחן כולל שלוש קבוצות מרכזיות: מבחנים אוטומטיים לאי-תושבות, מבחנים אוטומטיים לתושבות ומבחן זיקות המשמש כאשר המבחנים האוטומטיים אינם מכריעים.

שהייה של לפחות 183 ימים בבריטניה במהלך שנת המס תביא ככלל לתושבות מס בריטית. עם זאת, ניתן להיחשב תושב מס גם כאשר שוהים במדינה פחות מכך, בהתאם לזמינות בית מגורים, היקף העבודה, קשרים משפחתיים וזיקות נוספות.

לצורך מבחן הזיקות קיימת חשיבות גם להיסטוריית התושבות בבריטניה. לכן, שני אנשים השוהים בה מספר ימים זהה עשויים להיחשב בעלי מעמד תושבות שונה.

שנת המעבר לבריטניה –   Split Year Treatment

אחד המאפיינים החשובים של מערכת המס הבריטית הוא האפשרות להחיל טיפול של שנת מס מפוצלת (Split Year Treatment).

במקרים העומדים בתנאים, ניתן לחלק את שנת המס שבה היחיד הופך לתושב בריטניה לתקופה שלפני המעבר ולתקופה שלאחריו, לצורך תחולת מס בריטי על סוגי הכנסה ורווחים מסוימים.

לדוגמה, ישראלי העובר לבריטניה באוקטובר 2026 ומתחיל לעבוד במדינה עשוי, בכפוף לתנאים, להיות זכאי לטיפול של שנת מס מפוצלת, כך שהכנסות זרות מסוימות שנוצרו לפני מועד תחילת החלק הבריטי של השנה לא יחויבו במס בבריטניה כתוצאה מהפיכתו לתושב במהלך השנה.

עם זאת, מעבר באמצע שנת המס אינו מבטיח תחולה של ההסדר. קיימים מספר מקרים מוגדרים שבהם ניתן להחילו, ויש לבחון את תנאיהם ואת מועד תחילת התקופה הבריטית.

הגירה לבריטניה: אשרות עבודה, יזמות ולימודים

כדי להתגורר ולעבוד בבריטניה יש להסדיר את זכות השהייה בהתאם לאזרחות ולנסיבות האישיות. מאז יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי,  אזרחות של מדינה אירופית אינה מקנה בדרך כלל זכות אוטומטית להתגורר ולעבוד במדינה,  בכפוף לחריגים ולהסדרים מיוחדים.

לישראלים שאינם מחזיקים בזכות שהייה מתאימה קיימים מספר מסלולי הגירה,  ובהם מסלולים לעובדים מקצועיים, בעלי כישורים מיוחדים,  יזמים, סטודנטים ובני משפחה.

האם ניתן לקבל תושבות קבע בבריטניה באמצעות השקעה או רכישת נכס?

בשונה ממדינות כמו יוון ופורטוגל, בריטניה אינה מפעילה כיום מסלול Golden Visa כללי המאפשר למשקיעים חדשים לקבל מעמד שהייה באמצעות רכישת נדל"ן או השקעה כספית בלבד. מסלול המשקיעים הישן, Tier 1 Investor, נסגר לבקשות חדשות בפברואר 2022.         

אשרת עבודה – Skilled Worker

מסלול Skilled Worker מיועד לעובדים שקיבלו הצעת עבודה מתאימה ממעסיק בעל רישיון חסות בבריטניה. המסלול כולל דרישות הנוגעות לסוג המשרה, רמת השכר, ידיעת אנגלית ועמידה בתנאים נוספים המשתנים בהתאם לתפקיד ולנסיבות.

עובד המועסק אצל מעסיק בריטי כפוף בדרך כלל למערכת ניכוי המס במקור PAYE ולהוראות National Insurance, בכפוף לחריגים.

אם העובד מחזיק אופציות, RSU, בונוסים או זכויות שנצברו במהלך העבודה בישראל, יש לבחון כיצד ימוסו הזכויות לאחר המעבר, גם כאשר המימוש או התשלום מתבצעים בבריטניה.

Global Talent ו־Innovator Founder

מסלול Global Talent עשוי להתאים לחוקרים, אנשי טכנולוגיה, אמנים ובעלי כישורים מוכחים בתחומים המוכרים במסגרת המסלול. הוא מאפשר, בהתאם לתנאיו, גמישות מקצועית שאינה זהה לזו של אשרת עובד רגילה.

מסלול Innovator Founder מיועד ליזמים בעלי רעיון עסקי חדשני העומד בדרישות הנוגעות לחדשנות, להיתכנות העסקית וליכולת הצמיחה.

לישראלים המבקשים לפתח עסק בבריטניה חשוב לבדוק לא רק את תנאי אשרת השהייה אלא גם את אופן מיסוי החברה, משכורות בעלי המניות, חלוקת דיבידנדים וניהול פעילות עסקית קיימת בישראל.

תושבות קבע ואזרחות בבריטניה

אשרות עבודה מסוימות בבריטניה עשויות לאפשר בהמשך קבלת מעמד של תושבות קבע (Indefinite Leave to Remain – ILR), בכפוף לתקופת שהייה מזכה ולעמידה בתנאים נוספים. במסלול Skilled Worker קיימת כיום אפשרות להגיש בקשה לאחר חמש שנות שהייה מזכות, ואילו במסלולים אחרים עשויות לחול תקופות שונות.

עם זאת, בריטניה מקדמת שינויים בכללי הזכאות לתושבות קבע, ולכן יש לבדוק את הדין העדכני לפני תכנון מעבר ממושך. קבלת תושבות קבע אינה מעניקה אזרחות אוטומטית.

ניתוק תושבות בישראל בעת רילוקיישן לבריטניה

ניתוק תושבות בישראל הוא אחת הסוגיות המרכזיות בתכנון רילוקיישן לבריטניה.

כל עוד אדם ממשיך להיחשב תושב ישראל לצורכי מס, הוא חייב ככלל במס בישראל על הכנסותיו בישראל ומחוצה לה, בכפוף להוראות הדין ולאמנת המס.

לפי פקודת מס הכנסה, תושבות נקבעת בעיקר לפי מרכז החיים, תוך בחינת הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. בנוסף, קיימות חזקות ימי שהייה הניתנות לסתירה, ובהן שהייה של לפחות 183 ימים בישראל בשנת המס, או לפחות 30 ימים באותה שנה ו-425 ימים במצטבר באותה שנה ובשנתיים שקדמו לה.

לצורך בחינת ניתוק התושבות יש לבדוק היכן מתגוררים בן או בת הזוג והילדים, האם נותר בית זמין בישראל, היכן מתבצעת העבודה, היכן מנוהלת הפעילות העסקית ומהו אופי הקשרים והביקורים בישראל.

חשוב לתעד את המעבר בזמן אמת באמצעות חוזי מגורים, רישום ילדים למסגרות חינוך, הסכמי עבודה, מסמכי פעילות עסקית, אישורי תושבות מס ותיעוד ימי שהייה. יש לבחון גם ראיות לשינוי הזיקות לישראל, כגון סיום העסקה או השכרת הבית בישראל לטווח ארוך.

שהייה ממושכת בבריטניה או קבלת אישור תושבות מס בריטי אינן מוכיחות כשלעצמן שהתושבות בישראל הסתיימה.

להרחבה בנושא של ניתוק תושבות קראו את המאמר "ניתוק תושבות במס הכנסה לפני רילוקיישן"

מועד ניתוק התושבות ושנת המעבר

קביעת מועד ניתוק התושבות חשובה משום שהיא עשויה להשפיע על מיסוי ההכנסות לאחר המעבר, על חובות הדיווח בישראל ועל תחולת מס היציאה.

כיוון ששנת המס הישראלית מסתיימת ב-31 בדצמבר ואילו השנה הבריטית מסתיימת ב-5 באפריל, תכנון המעבר מחייב התאמה בין שתי תקופות מס שונות.

למשל, ישראלי שעובר לבריטניה בספטמבר 2026 עשוי להידרש לבחון את מעמדו בישראל לשנת המס 2026, ובמקביל את מעמדו בבריטניה בשנת המס 2026/27.

הכרה בתושבות מס בבריטניה אינה מביאה אוטומטית לניתוק תושבות המס בישראל. מועד ניתוק התושבות בישראל נבחן בנפרד, ולכן אינו בהכרח חופף למועד תחילת תושבות המס בבריטניה.

טופס 1348: דיווח על טענה לתושבות חוץ

טופס 1348 משמש כנספח לדוח השנתי בישראל לצורך הצהרה על תושבות ופירוט הזיקות לישראל ולחו"ל.

הוא רלוונטי במיוחד כאשר מתקיימת חזקת ימי שהייה בישראל, אך האדם טוען שאינו תושב ישראל. כאשר חלה חובת הדיווח המתאימה, יש לצרף את הטופס לדוח השנתי ולתמוך בטענה במסמכים.

הגשת הטופס אינה מהווה אישור אוטומטי לניתוק תושבות.

להרחבה קראו את המאמר "טופס 1348 – טופס ניתוק תושבות"

אמנת המס בין ישראל לבריטניה: כיצד נמנעים מכפל מס?

בין ישראל לבריטניה קיימת אמנה למניעת כפל מס, הסדירה את חלוקת זכויות המיסוי בין המדינות לגבי סוגי הכנסה שונים, ובהם שכר, רווחי עסקים, דיבידנדים, ריבית, מקרקעין, רווחי הון ופנסיות.

בנוסף, היא כוללת הוראות שנועדו להתמודד עם מצבים של תושבות כפולה ולהקל על כפל מס.

מה קורה כאשר אדם נחשב תושב מס בשתי המדינות?

ישראלי העובר לבריטניה עשוי להיחשב תושב מס בריטי בהתאם למבחן ה-SRT, ובמקביל להמשיך להיחשב תושב ישראל לפי מבחן מרכז החיים.

במקרה כזה יש לבחון את כללי ההכרעה הקבועים באמנה, המתייחסים בין היתר לבית קבע, למרכז האינטרסים החיוניים, למקום המגורים הרגיל ולמבחנים נוספים.

עם זאת, הכרעת התושבות לצורכי האמנה אינה מבטלת בהכרח את חובות הדיווח לפי הדין הפנימי של כל מדינה. כמו כן, אין להניח שכל מס ששולם במדינה אחת יזוכה במלואו במדינה האחרת.

משטר FIG והזכאות להטבות אמנת המס

ישראלים הזכאים למשטר FIG צריכים לבחון בנפרד את הוראות האמנה ביחס להכנסותיהם מישראל.

לדוגמה, ישראלי שעובר לבריטניה ומקבל דיבידנדים מחברה ישראלית עשוי להיות זכאי להקלה במס בריטי במסגרת FIG, אך עדיין עשויה לחול חובת ניכוי מס במקור בישראל.

כדי לקבוע את שיעור המס בישראל ואת האפשרות להפחתתו מכוח האמנה, יש לבדוק את סעיף הדיבידנדים, את מעמד התושבות לצורכי האמנה ואת תחולת ההוראות המגבילות הטבות במקרים המתאימים.

חשוב במיוחד שלא להניח כי כל הכנסה הפטורה ממס בריטי במסגרת FIG זכאית אוטומטית גם להקלה מכוח האמנה.

לקריאת הנוסח הרשמי: אמנת המס ישראל – בריטניה.

ביטוח לאומי, National Insurance וביטוח בריאות ברילוקיישן לבריטניה

ניתוק תושבות לצורכי מס הכנסה אינו מנתק אוטומטית את התושבות בביטוח הלאומי בישראל.

מי שממשיך להיחשב תושב ישראל עשוי להיות חייב בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בגין הכנסותיו מחו"ל, בהתאם למעמדו ולסוג ההכנסה.

בבריטניה פועלת מערכת הביטוח הסוציאלי National Insurance, הכוללת הפרשות של עובדים, מעסיקים ועצמאים בהתאם לכללים ולתקרות.

להרחבה בנושא קראו מאמר "ניתוק תושבות ממס הכנסה ומביטוח לאומי – מה חשוב לדעת בשנת 2026?"

האם קיימת אמנה לביטחון סוציאלי בין ישראל לבריטניה?

כן. בין ישראל לבריטניה קיימת אמנה לביטחון סוציאלי, אשר עשויה לאפשר תיאום של חובות הביטוח ומניעת כפל תשלום במקרים הנכללים בה.

כך למשל, עובד שנשלח לבריטניה לתקופה זמנית מטעם מעסיק ישראלי עשוי, בכפוף לתנאי האמנה ולאישור הנדרש, להמשיך להיות מבוטח בישראל ולהימנע מחלק מחיובי הביטוח הסוציאלי הכפולים.

יש להבחין בין דמי ביטוח סוציאלי לבין דמי ביטוח בריאות. גם כאשר האמנה לביטחון סוציאלי מסייעת בתיאום חובות הביטוח בין המדינות, אין פירוש הדבר שהיא מסדירה באופן אוטומטי את הזכאות לשירותי בריאות או את כל חובות התשלום בישראל. את ניתוק התושבות בביטוח הלאומי בישראל יש לבחון בנפרד מניתוק התושבות לצורכי מס הכנסה.

שירותי הבריאות בבריטניה

בבריטניה פועלת מערכת הבריאות הציבורית NHS. הזכאות לשירותים והחיובים הכרוכים בהם מושפעים ממעמד ההגירה, מסוג האשרה ומנסיבות השהייה.

מבקשי אשרות מסוימות נדרשים לשלם Immigration Health Surcharge כחלק מהליך הבקשה. תשלום זה נפרד ממס ההכנסה ומהפרשות National Insurance.

לפני המעבר יש לבדוק את הכיסוי הרפואי לכל בני המשפחה, את הזכאות לשירותים בבריטניה ואת ההשלכות האפשריות של ניתוק תושבות בביטוח הלאומי על הזכאות לשירותי בריאות בישראל בעת החזרה.

מס יציאה לפי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה

כאשר אדם חדל להיות תושב ישראל, סעיף 100א לפקודת מס הכנסה עשוי ליצור אירוע מס רעיוני ביחס לנכסים ולזכויות שבתחולתו, ובהם מניות, ניירות ערך וזכויות בחברות.

במקרים המתאימים מאפשר הדין מנגנון של דחיית תשלום המס עד למימוש הנכסים בפועל, בכפוף להוראותיו. מס היציאה עשוי לחול על הרווח שנצבר בתקופת התושבות בישראל, גם אם הנכס נמכר לאחר המעבר לבריטניה.

דוגמה: מכירת מניות לאחר מעבר לבריטניה

נניח שיזם ישראלי מחזיק מניות בחברה פרטית ומתכנן לעבור לבריטניה ולמכור אותן לאחר המעבר.

היזם מניח שמאחר שהוא עשוי להיות זכאי למשטר FIG, רווח המכירה יהיה פטור ממס בריטי. אולם גם כאשר חלה הקלה בריטית על רווח המכירה, אין בכך כדי לבטל חבות אפשרית במס יציאה בישראל.

הסוגייה מורכבת במיוחד כאשר מדובר במניות בחברה פרטית, באופציות, ב-RSU או בזכויות ששווין השתנה לאורך תקופות תושבות שונות.

לכן, לפני מימוש משמעותי יש לבדוק את מועד ניתוק התושבות, את שווי הנכסים ואת חלוקת זכויות המיסוי בין המדינות.

במקרים כאלה חשוב לבחון את חבות המס בשתי המדינות עוד לפני שינוי התושבות או חתימה על הסכם מכירה. בפרט, יש לבדוק אם נוצר פער בין בסיס המס בישראל לבין בסיס המס המוכר בבריטניה, והאם קיימת אפשרות לכפל מס בשל הבדלים במועד החיוב, באופן חישוב הרווח או בזכאות לזיכוי ממס זר.

להרחבה  בנושא של מס יציאה קראו את המאמר "מס יציאה לפי סעיף 100א – מה חשוב לדעת לפני ניתוק תושבות"

מיסוי עבודה ופעילות עסקית בבריטניה

שכיר אצל מעסיק בריטי או עבודה מרחוק לחברה ישראלית?

עובד המתקבל לחברה בריטית ועובד הממשיך לקבל שכר מחברה ישראלית בזמן שהוא מבצע את עבודתו מבריטניה אינם בהכרח נמצאים באותו מצב מבחינת מס.

מקום ביצוע העבודה, תושבות העובד, מעמד המעסיק ומועדי השהייה משפיעים על חלוקת זכויות המיסוי, על ניכוי המס ועל חובות אפשריות של המעסיק.

עבודה פיזית מבריטניה עבור מעסיק ישראלי עשויה ליצור חבות מס מקומית, גם כאשר השכר משולם בישראל. במקרים מסוימים יש לבדוק חובות רישום, ניכוי מס, ביטוח סוציאלי, דיני עבודה וחשיפה אפשרית של החברה הישראלית למוסד קבע.

בנוסף, יש לוודא שמסלול השהייה מאפשר את העבודה המתוכננת. העובדה שהעובד מועסק בחברה ישראלית ומקבל את שכרו בישראל אינה מקנה כשלעצמה היתר לעבוד מתוך בריטניה. לכן, לפני מעבר הכולל עבודה מרחוק עבור מעסיק ישראלי, יש לבחון בנפרד את שלושת ההיבטים: הזכות החוקית לעבוד בבריטניה, חבות המס האישית של העובד וחובות המס והדיווח האפשריות של המעסיק.

עצמאים ובעלי חברות: מה קורה כשהעסק נשאר בישראל?

עצמאי שמעביר את מרכז פעילותו לבריטניה עשוי להידרש לרישום מקומי, לבחינת חיובי מס הכנסה ומע"מ, מקדמות והפרשות ל-National Insurance.

גם חברה ישראלית שבעליה מתגורר בבריטניה מחייבת בחינה נפרדת: היכן מתקבלות החלטות הניהול, היכן מתבצעת הפעילות והאם נוצרת חשיפה לתושבות מס בריטית או למוסד קבע.

הסיכון מתחדד כאשר בעל המניות ממשיך לנהל את החברה מבריטניה, מאשר עסקאות, קובע מדיניות, מנהל משא ומתן או מקבל החלטות עסקיות מרכזיות.

הבדיקה מתמקדת בהתנהלות בפועל ולא רק במקום ההתאגדות או בכתובת הרשומה של החברה.

הקמת חברה בבריטניה ומס החברות בשנת 2026

שיעור מס החברות העיקרי בבריטניה עומד על 25%.

לחברות בעלות רווחים שאינם עולים על 50,000 ליש"ט עשוי לחול שיעור מס של 19%, ואילו חברות בעלות רווחים שבין 50,000 ל-250,000 ליש"ט עשויות ליהנות מהקלה שולית (Marginal Relief), בהתאם לתנאים.

סכומי הרווח האמורים מתייחסים ככלל לתקופה חשבונאית של 12 חודשים ועשויים להיות מופחתים כאשר קיימות חברות קשורות או כאשר קיימת תקופה חשבונאית קצרה.

הקמת חברה בריטית אינה מבטיחה שכל הכנסותיה יהיו חייבות במס רק בבריטניה. יש לבחון גם את הוראות הדין הישראלי, לרבות תושבות החברה, שליטה וניהול, מוסד קבע, מחירי העברה, חברות נשלטות זרות וחברות משלח יד זרות, כאשר ההוראות רלוונטיות.

כאשר חברה ישראלית מקימה חברה בת או פעילות בבריטניה, יש לבחון גם את אופן קביעת המחירים בעסקאות בין החברות, את חלוקת התפקידים והסיכונים ואת הצורך בתיעוד מחירי העברה. נוסף על כך, כאשר מנהלים או בעלי מניות עוברים להתגורר בבריטניה, יש לבדוק אם השינוי משפיע על מקום הניהול והשליטה בחברה ועל מעמד תושבותה לצורכי מס.

מיסוי דיבידנדים, ריבית ותיקי השקעות בבריטניה

תושב מס בריטי חייב ככלל במס על הכנסותיו הפיננסיות ורווחי ההון שלו ברחבי העולם, בכפוף לפטורים, להקלות ולאמנת המס. במהלך ארבע שנות התושבות הראשונות עשוי לחול משטר FIG על הכנסות ורווחים זרים מזכים.

מיסוי דיבידנדים בשנת המס 2026/27

החל מ-6 באפריל 2026 עלו שיעורי המס על דיבידנדים במדרגת המס הבסיסית ובמדרגה הגבוהה.

בשנת המס 2026/27 קיימת קצבת דיבידנד (Dividend Allowance) בסך 500 ליש"ט. החבות בפועל תלויה בהכנסה הכוללת, במדרגות המס ובהטבות החלות.

דיבידנדים מחברה ישראלית עשויים להיות חייבים גם בניכוי מס במקור בישראל. לכן, בעל מניות ישראלי שעובר לבריטניה צריך לבחון מראש את עיתוי חלוקת הדיבידנד, את תחולת משטר FIG ואת הוראות אמנת המס.

ריבית על חסכונות וחשבונות בנק

הכנסות מריבית עשויות להיות חייבות במס בריטי לפי הכללים החלים על הכנסות מחיסכון.

בשנת המס 2026/27 שיעורי המס הכלליים על הכנסות ריבית חייבות הם 20%, 40% ו-45%, בהתאם למדרגת המס, בכפוף לפטורים ולהקלות כגון Personal Savings Allowance ולכללים המיוחדים להכנסות נמוכות.

החל משנת המס 2027/28 נקבעה העלאה של שיעורי המס על הכנסות מחיסכון ל־22%, 42% ו-47%, בהתאמה.

לישראלי המחזיק פיקדונות או חשבונות בנק בישראל חשוב לבדוק את תחולת FIG בשנות הזכאות ואת החבות הבריטית הצפויה לאחר סיומה.

מס רווחי הון בבריטניה

מס רווחי הון בריטי (Capital Gains Tax – CGT) חל על רווחים ממימוש נכסים שבתחולת המס, בכפוף לפטורים ולהקלות.

בשנת המס 2026/27 שיעורי המס הכלליים ליחידים הם 18% ו-24%, בהתאם לנסיבות ולמדרגת המס הרלוונטית.

קיים פטור שנתי רגיל ממס רווחי הון בסך 3,000 ליש"ט. תביעה להקלה במסגרת משטר FIG גוררת אובדן של הפטור השנתי בשנת התביעה. גם בחירה בהסדר Overseas Workday Relief בשנת מס מזכה גוררת אובדן של הפטור השנתי באותה שנה. עם זאת, תביעה מאוחרת להקלה בגין הכנסת עבודה המתייחסת לשנת זכאות קודמת אינה גוררת בהכרח אובדן של הפטור בשנה המאוחרת, אם לא נעשתה בה בחירה חדשה.

בעלי תיקי השקעות צריכים להביא בחשבון את מועד רכישת הנכסים, הרווחים שנצברו לפני המעבר ולאחריו, את מועד ניתוק התושבות בישראל ואת מס היציאה האפשרי.

קרנות נאמנות, קרנות סל ותיקי השקעות ישראליים

ישראלים רבים ממשיכים להחזיק לאחר הרילוקיישן תיקי השקעות בישראל, הכוללים מניות, קרנות נאמנות, קרנות סל ומכשירים פיננסיים נוספים.

לפי הדין הבריטי, סיווג ההכנסה ממכשירים אלה אינו בהכרח זהה לסיווגם בישראל. בפרט, השקעה בקרן זרה שאינה בעלת מעמד Reporting Fund לפי הכללים הבריטיים עשויה להביא לכך שרווח ממימוש יחידות הקרן ימוסה כהכנסה ולא כרווח הון רגיל.

לכן, לפני מעבר לבריטניה מומלץ למפות את הרכב תיק ההשקעות, לבדוק את סיווג הקרנות והמכשירים הפיננסיים ואת האפשרות לתחולת משטר FIG בתקופת הזכאות. הבחינה חשובה במיוחד כאשר מתוכנן מימוש משמעותי לאחר המעבר או לאחר סיום ארבע שנות ההטבה.

אופציות ו-RSU ברילוקיישן לבריטניה

ישראלים רבים העוברים לבריטניה במסגרת עבודתם בחברות טכנולוגיה מחזיקים אופציות, RSU או מניות שהוקצו להם במהלך עבודתם בישראל.

הכנסות מזכויות אלה דורשות בדיקה פרטנית, גם כאשר ההבשלה, המימוש או המכירה מתרחשים לאחר המעבר לבריטניה.

לדוגמה, עובד הייטק קיבל RSU בישראל, וחלק מהיחידות מבשילות לאחר שהחל לעבוד בלונדון. קבלת המניות לאחר המעבר אינה הופכת בהכרח את מלוא ההכנסה להכנסה החייבת במס רק בבריטניה.

לצורך קביעת חבות המס יש לבחון את מועדי ההענקה, ההבשלה, המימוש והמכירה, את מקום ביצוע העבודה בתקופות הרלוונטיות ואת ייחוס ההכנסה בין המדינות. יש לבדוק גם את מסלול המיסוי בישראל, לרבות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה כאשר הוא חל, ואת השפעת החזקת המניות באמצעות נאמן ישראלי.

בבריטניה קיימים כללים ייעודיים למיסוי תגמול הוני לעובדים (Employment Related Securities), אשר עשויים להביא לסיווג ולעיתוי חיוב שונים מאלה הנהוגים בישראל.

פערים בסיווג ההכנסה או במועד אירוע המס עלולים ליצור חשיפה לכפל מס או להקשות על ניצול זיכוי ממס זר. אין גם להניח שהטבת FIG או הקלת OWR חלות אוטומטית על כל רכיבי התגמול ההוני.

לכן, לפני רילוקיישן לבריטניה מומלץ לבחון את תוכניות התגמול הקיימות ואת אופן מיסוי הזכויות בשתי המדינות.

מיסוי נדל"ן ברילוקיישן לבריטניה: רכישה, השכרה ומכירה

רכישת דירה בבריטניה היא חלק נפוץ מתכנון הרילוקיישן, אך היא מחייבת בחינה של מס הרכישה המקומי ושל השפעת הבעלות בנכסים נוספים בישראל ובמדינות אחרות.

בנוסף, יש לבחון בנפרד את מיסוי ההכנסות מהשכרת הנכס ואת מס רווחי ההון שיחול בעת מכירתו. הדין משתנה גם בהתאם למיקום הנכס באנגליה, בסקוטלנד, בוויילס או בצפון אירלנד.

מיסוי רכישת דירה בבריטניה – Stamp Duty Land Tax

באנגליה ובצפון אירלנד חל על רכישת מקרקעין מס המכונה Stamp Duty Land Tax (SDLT). המס מחושב באופן מדורג, בהתאם לשווי הנכס ולנסיבות העסקה.

בשנת 2026, המדרגות הרגילות לרכישת דירת מגורים הן:

לצד המדרגות הרגילות, קיימים שיעורי מס מוגדלים במקרים מסוימים, לרבות רכישת דירה נוספת. כמו כן, עשויה לחול תוספת מס של שתי נקודות אחוז על רכישה בידי מי שנחשב לא תושב בריטניה לצורכי SDLT.

חשוב להדגיש כי מבחן התושבות לצורך תוספת מס הרכישה אינו זהה בהכרח למבחן התושבות הכללי לצורכי מס הכנסה.

האם דירה בישראל נחשבת לדירה נוספת בבריטניה?

אחת הסוגיות החשובות לישראלים העוברים לבריטניה היא השפעת הבעלות על דירת מגורים בישראל.

לצורך קביעת תחולת שיעורי המס המוגדלים על דירה נוספת, עשויות להילקח בחשבון גם דירות המוחזקות מחוץ לבריטניה.

לכן, ישראלי המחזיק דירה בישראל ורוכש בית בבריטניה עלול להיות חייב בשיעורי מס מוגדלים, גם אם מדובר בנכס הראשון שהוא רוכש בבריטניה.

החל מ-31 באוקטובר 2024, תוספת המס הרגילה על רכישת דירה נוספת עומדת על חמש נקודות אחוז מעל המדרגות הרגילות. עם זאת, קיימים חריגים וכללים מיוחדים, ובהם הסדרים הנוגעים להחלפת דירת מגורים עיקרית.

דוגמה: רכישת דירה בלונדון בשווי 600,000 ליש"ט

נניח שמשפחה ישראלית מתכננת לרכוש דירת מגורים באנגליה בשווי 600,000 ליש"ט.

הטבלה הבאה מציגה את מס הרכישה בשלושה מצבים, לפי שיעורי 2026, ללא פטורים מיוחדים ובהנחה שחלות המדרגות הרלוונטיות לכל תרחיש.

 הדוגמה ממחישה את החשיבות של בחינת מעמד התושבות לצורך מס הרכישה ואת השפעת הבעלות בדירות נוספות מחוץ לבריטניה. יש לזכור כי מבחן התושבות לצורכי SDLT שונה ממבחן התושבות הכללי לצורכי מס הכנסה, וכי במקרים מסוימים חלים חריגים, הקלות או אפשרות להחזר של תוספת מס בהתאם לתנאים.

בוויילס ובסקוטלנד חלים מסלולי מיסוי מקרקעין נפרדים, ואין להחיל באופן אוטומטי את שיעורי ה־SDLT על נכסים המצויים בהן.

הכנסות משכירות דירה בישראל לאחר המעבר

ישראלי שעובר להתגורר בבריטניה ומשאיר בבעלותו דירה מושכרת בישראל עשוי להמשיך להיות חייב במס בישראל על הכנסות השכירות, גם לאחר ניתוק התושבות הישראלית.

אם הפך לתושב מס בבריטניה, יש לבחון גם את חבות המס הבריטית על אותה הכנסה.

במהלך ארבע שנות המס הראשונות לתושבות החדשה, הכנסות משכירות מקרקעין בישראל עשויות להיכלל במשטר FIG, בכפוף לעמידה בתנאים ולהגשת תביעה מתאימה.

לאחר סיום תקופת הזכאות, או כאשר לא נתבעת ההטבה, הכנסות השכירות עשויות להתחייב במס בריטי לפי הכללים הרגילים, תוך בחינת האפשרות לזיכוי בגין המס ששולם בישראל.

חשוב לבדוק גם את מסלול המיסוי הישראלי, משום שמסלול מס מופחת בישראל אינו בהכרח מביא לחבות המס הכוללת הנמוכה ביותר בשתי המדינות.

הכנסות מהשכרת דירה בבריטניה

הכנסה מהשכרת מקרקעין בבריטניה עשויה להיות חייבת במס הכנסה בריטי, בהתאם למעמד בעל הנכס, לסוג ההשכרה ולהוצאות המותרות בניכוי.

גם מי שזכאי למשטר FIG אינו פטור אוטומטית ממס על הכנסות משכירות נכס המצוי בבריטניה, משום שההטבה מתייחסת להכנסות זרות מזכות.

במקרים של רכישת דירה להשקעה יש לבחון גם את כללי הניכוי של הוצאות מימון, תחזוקה וניהול, ואת ההבדלים בין החזקה פרטית לבין החזקה באמצעות חברה.

שינוי בשיעורי המס על הכנסות משכירות החל משנת המס 2027/28

החל משנת המס 2027/28 נקבעו בבריטניה שיעורי מס נפרדים על הכנסות ממקרקעין שבתחולת ההסדר, בשיעורים של 22%, 42% ו־47%, בהתאם למדרגת המס הרלוונטית.

השינוי חל במסגרת הרפורמה במיסוי הכנסות ממקרקעין, כאשר ביחס לסקוטלנד ולוויילס יש לבחון בנפרד את ההסדרים והסמכויות המקומיים.

עבור ישראלים המחזיקים נכסים להשכרה בבריטניה או ממשיכים להחזיק נכסים מניבים בישראל, חשוב להביא בחשבון את השינוי בעת תכנון חבות המס לשנים הבאות. בפרט, יש לבחון את תחולת משטר FIG, את המס המשולם בישראל ואת החבות הצפויה לאחר סיום תקופת ההטבה.

מיסוי הרווח ממכירת דירה בבריטניה

מכירת דירת מגורים בבריטניה עשויה להיות חייבת במס רווחי הון, בכפוף לפטורים ולהקלות.

במקרים המתאימים עשוי לחול פטור במסגרת Private Residence Relief, המיועד לדירות מגורים עיקריות העומדות בתנאי הדין.

הזכאות תלויה, בין היתר, בתקופות המגורים, באופן השימוש בנכס ובנסיבות המכירה. כאשר המכירה חייבת במס, עשויה לחול חובת דיווח ותשלום בתוך 60 ימים ממועד השלמת העסקה.

אם המוכר ממשיך להיחשב תושב ישראל, יש לבחון גם את חבות המס בישראל ואת האפשרות לזיכוי בגין המס הבריטי.

מס שבח במכירת דירה בישראל לאחר המעבר

מכירת דירה בישראל לאחר שינוי התושבות מחייבת בדיקה של תנאי הפטור ממס שבח החלים על תושבי חוץ.

לפי סעיף 49א לחוק מיסוי מקרקעין, הזכאות של תושב חוץ לפטור לפי פרק הפטורים לדירת מגורים מזכה מותנית, בין היתר, בכך שאין לו דירת מגורים במדינת תושבותו ובהוכחת עובדה זו כנדרש.

לכן, רכישת דירה בבריטניה עשויה להשפיע על הזכאות לפטור במכירת דירה בישראל, אף שדירה בחו"ל אינה נספרת אוטומטית כדירה נוספת בכל אחד ממבחני הפטור בישראל.

לפני רכישת דירה בבריטניה או מכירת דירה בישראל יש לבחון את מעמד התושבות, את תנאי הפטור ואת סדר העסקאות.

פנסיות וקצבאות מישראל לאחר המעבר לבריטניה

ישראלי שעובר להתגורר בבריטניה וממשיך לקבל פנסיה מישראל צריך לבחון את חבות המס בשתי המדינות.

אמנת המס בין ישראל לבריטניה קובעת, ככלל, כי פנסיות ותשלומים דומים המשולמים ליחיד תושב אחת המדינות חייבים במס רק במדינת התושבות, בכפוף להוראות מיוחדות, לרבות תשלומים בגין שירות ממשלתי.

עם זאת, חשוב להבחין בין סוגי התשלומים. פנסיה תקופתית בגין עבודה קודמת, פנסיה תקציבית בגין שירות ציבורי, קצבת ביטוח לאומי ומשיכה חד־פעמית מחיסכון פנסיוני אינן בהכרח מטופלות באופן זהה.

כמו כן, יש להבחין בין זכות המיסוי לפי אמנת המס לבין אופן יישום הפטור או ההקלה בפועל אצל הגוף המשלם בישראל.

האם משטר FIG יכול לחול על פנסיה ישראלית?

הכנסות פנסיוניות מסוימות ממקור זר עשויות להיכלל במסגרת ההכנסות הזכאיות להקלת FIG, בהתאם לסיווגן ולתנאי הדין הבריטי.

עם זאת, אין להסיק מכך שכל תשלום פנסיוני ישראלי זכאי להטבה. יש לבדוק את סוג הפנסיה, את מקור התשלום, את מועד היווצרות הזכות ואת הוראות הדין והאמנה.

במקרים של משיכות חד־פעמיות, היוון קצבאות או תשלומים ממוצרי חיסכון שאינם מוגדרים כפנסיה רגילה, הבדיקה חשובה במיוחד.

לפני תחילת קבלת הקצבה או ביצוע משיכה משמעותית, מומלץ לבדוק את סיווג התשלום בשתי המדינות, את הזכאות לפטורים בישראל ואת האפשרות להקלה ממס בריטי.

קרנות השתלמות, קופות גמל וחסכונות ישראליים

פטור ממס בישראל על קרן השתלמות או על רכיב בחיסכון פנסיוני אינו מבטיח פטור מקביל בבריטניה.

מערכת המס הבריטית עשויה לסווג מוצרי חיסכון ישראליים באופן שונה מהדין הישראלי, בהתאם למבנה המוצר, לזכויות שהוא מקנה ולמועד היווצרות ההכנסה.

כך למשל, יש לבדוק את הטיפול בקרנות השתלמות, קופות גמל, פוליסות חיסכון, קרנות פנסיה ותיקי השקעות.

לפני משיכה, פדיון או שינוי בחיסכון יש לרכז את מועדי ההפקדות, עלות ההשקעה, הרווחים שנצברו לפני המעבר ולאחריו, תנאי המשיכה ומסמכי הגוף המנהל.

הבדיקה עשויה להיות חשובה במיוחד לאחר סיום תקופת הזכאות למשטר FIG, כאשר הכנסות ורווחים מחוץ לבריטניה עשויים להתחייב במס בריטי לפי הכללים הרגילים.

מס ירושה וצוואות ברילוקיישן לבריטניה

בניגוד לישראל, בבריטניה חל מס ירושה בשיעור רגיל של 40% על השווי החייב, בכפוף לפטורים ולהקלות. נכסים בבריטניה עשויים להיות חייבים במס גם ללא תושבות בריטית. בעקבות הרפורמה מאפריל 2025, תושבות מס בבריטניה במשך 10 מתוך 20 שנות המס הקודמות עשויה להכניס לתחולת המס גם נכסים מחוץ לבריטניה, לרבות בישראל.

גם לאחר החזרה לישראל, מי שנחשב תושב בריטניה לטווח ארוך עשוי להמשיך להיות חשוף למס ירושה בריטי על נכסים מחוץ לבריטניה, לתקופה של שלוש עד עשר שנות מס, בהתאם למשך תושבותו בבריטניה וליתר הוראות הדין.

לקראת המעבר מומלץ לבדוק את התאמת הצוואות הקיימות ואת הדין שיחול על הירושה, שכן דיני הירושה משתנים בין תחומי השיפוט בבריטניה ועשויים להקנות זכויות לבני משפחה כלפי העיזבון. כשיש נכסים בישראל ובבריטניה, יש לבחון אם נדרשות צוואות נפרדות ומתואמות, ולמנוע סתירות או ביטול לא מכוון של אחת מהן. עריכת צוואה או בחירה בדין מסוים אינן פוטרות כשלעצמן ממס ירושה בריטי.

מתנות בחיים ותכנון העברה בין-דורית בבריטניה

מס הירושה הבריטי עשוי לחול לא רק בעת פטירה, אלא גם על העברות נכסים מסוימות במהלך החיים. כך, מתנה ישירה לאדם אחר עשויה להיחשב Potentially Exempt Transfer (PET), ובמקרים המתאימים לא להיכלל בחבות מס ירושה אם נותן המתנה שורד שבע שנים ממועד ההעברה.

עם זאת, קיימים חריגים והוראות מיוחדות, ובפרט כאשר נותן המתנה ממשיך ליהנות מהנכס לאחר העברתו או כאשר מדובר בהעברה לנאמנות. לכן, העברת נכסים לבני משפחה לפני המעבר לבריטניה או במהלך תקופת התושבות מחייבת תכנון מוקדם, תוך בחינת דיני המס והירושה הרלוונטיים בשתי המדינות.

להרחבה על תחולת המס, הפטורים, מתנות בחיים ואפשרויות התכנון, ראו את המאמר הנפרד בנושא מס ירושה בבריטניה.

העברת כספים בין ישראל לבריטניה וניכוי מס במקור

העברת כספים בין חשבונות בנק שבבעלות אותו אדם אינה מהווה כשלעצמה יצירת הכנסה חדשה.

עם זאת, חבות המס תלויה במקור הכספים ובפעולה שיצרה אותם, כגון שכר, דיבידנד, מכירת נכס או פדיון חיסכון.

למי שזכאי למשטר FIG קיימת חשיבות להבחנה בין הכנסות ורווחים המכוסים בהטבה לבין כספים אחרים, ובפרט סכומים שנצברו בתקופות שבהן חל משטר ה־Remittance Basis הישן.

במסגרת משטר FIG ניתן להעביר לבריטניה הכנסות ורווחים זרים שכוסו כדין בהקלה, מבלי שעצם העברתם יוצרת חיוב נוסף במס בריטי. לעומת זאת, לגבי כספים מתקופות קודמות עשויות לחול הוראות מעבר וכללים שונים.

לפני העברת סכומים משמעותיים יש להכין תיעוד של מקור הכספים, הבעלות בהם והטיפול במס, בהתאם לדרישות הבנקים ולכללי איסור הלבנת הון.

כאשר משלם ישראלי מעביר לתושב חוץ תשלום המהווה הכנסה, כגון פנסיה, דיבידנד או ריבית, יש לבחון בנפרד את חובת ניכוי המס במקור בישראל ואת האפשרות להחלת הוראות אמנת המס.

שינוי כתובת או הצגת אישור תושבות בריטי אינם מבטיחים שהמשלם הישראלי יוכל להעביר את מלוא התשלום ללא ניכוי מס.

להרחבה בנושא העברות כספים קראו "העברת כספים מישראל לחו"ל" ו-"העברת כסף מחו"ל לישראל"

הגשת דוחות מס בבריטניה – Self-Assessment

ישראלים העוברים לבריטניה עשויים להידרש להגיש דוח מס שנתי לרשות המסים הבריטית (HMRC), גם כאשר חלק מהכנסותיהם כבר נוכה במקור באמצעות מערכת PAYE.

חובת ההגשה עשויה להתעורר, בין היתר, כאשר קיימות הכנסות מעסק עצמאי, הכנסות זרות, הכנסות מהשכרת מקרקעין, רווחי הון החייבים בדיווח או כאשר מבוקשת הקלה במסגרת משטר FIG.

ככלל, המועד הרגיל להגשה מקוונת של דוח Self-Assessment הוא 31 בינואר שלאחר סיום שנת המס הרלוונטית. לדוגמה, המועד הרגיל להגשת דוח עבור שנת המס 2025/26 הוא 31 בינואר 2027, בכפוף לחריגים ולהוראות הדין.

כיוון ששנת המס הבריטית מסתיימת ב-5 באפריל ואילו שנת המס בישראל מסתיימת ב-31 בדצמבר, ישראלים החייבים בדיווח בשתי המדינות צריכים לתאם בין תקופות הדיווח, מועדי החיוב והמסים ששולמו בכל מדינה.

אי-עמידה בחובות הדיווח או במועדים עלולה להוביל לקנסות ולהפרשי מס. לכן, מומלץ להכין מראש תוכנית דיווח המתייחסת לשתי המדינות, ובפרט לשנת המעבר ולשנים שבהן נתבעות הטבות מס מיוחדות.

חזרה לישראל: מועד הניתוק משפיע גם על הזכאות העתידית

ניתוק התושבות בישראל חשוב גם למי שמתכננים לחזור לישראל בעתיד.

הזכאות להטבות של תושב חוזר נבחנת לפי משך תושבות החוץ בפועל, ולא רק לפי הזמן שחלף מאז המעבר לבריטניה.

לפי ההסדרים הכלליים בפקודת מס הכנסה, מעמד תושב חוזר לעניין ההטבות הרלוונטיות מחייב לפחות שש שנות תושבות חוץ רצופות, ומעמד תושב חוזר ותיק מחייב לפחות עשר שנים, בכפוף ליתר התנאים.

חשוב להבחין בין תקופת תושבות החוץ המקימה זכאות לבין תקופת ההטבות המתחילה עם החזרה לתושבות ישראלית.

להרחבה בנושא קראו מאמרים "פטור ממס לתושב חוזר רגיל – זכויות והטבות מס" ו"פטור ממס לתושב חוזר ותיק – אילו זכויות והטבות עומדות לרשותכם".

בנוסף, יש להביא בחשבון את דיני המס הבריטיים בעת העזיבה. בבריטניה קיימים כללים מיוחדים לגבי חזרה למדינה לאחר תקופת אי-תושבות זמנית (Temporary Non-Residence), העשויים להביא למיסוי הכנסות או רווחים מסוימים שנוצרו בתקופת אי-התושבות.

למי שהתגורר בבריטניה במשך תקופה ממושכת יש לבחון גם את המשך החשיפה האפשרית למס ירושה בריטי לאחר החזרה לישראל.

לכן, לפני החזרה לישראל חשוב לבדוק את עיתוי מימוש הנכסים, חלוקת דיבידנדים, סיום פעילות עסקית ומשיכת חסכונות ואת חובות הדיווח שנותרות בכל מדינה.

צ'קליסט לרילוקיישן לבריטניה

לפני המעבר לבריטניה מומלץ להכין תוכנית מס מסודרת הכוללת את הנושאים הבאים:

• למפות את כלל ההכנסות והנכסים בישראל ובעולם, לרבות מניות, אופציות, RSU, קרנות השתלמות, קופות גמל, חברות ונדל"ן.
• לבחור מסלול שהייה חוקי ולבחון בנפרד את תושבות המס הבריטית ואת הזכאות למשטר FIG ולהקלות נוספות.
• לבחון את מועד שינוי התושבות בישראל ובבריטניה, את האפשרות להחלת Split Year ואת השפעת שנת המס הבריטית על התכנון.
• למפות חשיפה אפשרית למס יציאה בישראל, לחובות דיווח ולניכוי מס במקור.
• להסדיר במידת הצורך את מסגרת ההעסקה, הפעילות העסקית, הביטוח הסוציאלי והכיסוי הרפואי.
• לקבוע מראש את סדר הפעולות לרכישה או למכירה של נכסים, למימוש מניות ולחלוקת דיבידנדים.
• לבחון את מיסוי הפנסיות, החסכונות ותיקי ההשקעות הישראליים, לרבות סיווג קרנות נאמנות, קרנות סל ומוצרים פיננסיים אחרים לפי הדין הבריטי.
• לבדוק את החשיפה למס ירושה בריטי ואת התאמת הצוואות והסדרי ההעברה הבין־דורית.
• להכין תוכנית דיווח שנתית בישראל ובבריטניה, לרבות בדיקת חובת הגשת Self-Assessment, מועדי ההגשה והתשלום ושמירת תיעוד ואישורי תושבות.

למידע מורחב: קראו את החוברת שלנו, ״כל מה שצריך לדעת על רילוקיישן״.

שלושה שלבים לתוכנית רילוקיישן מתואמת

1. שאלון ומיפוי העובדות

מתחילים בשאלון הבוחן את נסיבות המשפחה, מועדי המעבר, ההעסקה והפעילות העסקית, ההכנסות, הנכסים והקשרים שנותרים בישראל.

המיפוי מאפשר לזהות מראש נתונים שעשויים לשנות את התכנון, כגון מעבר מדורג של המשפחה, החזקות בחברות, מימוש מניות, אופציות שטרם הבשילו או רכישת דירה בבריטניה.

2. בדיקה מקצועית משולבת

המומחים שלנו בוחנים את השלכות המס בישראל ומתאמים, לפי הצורך, בדיקה של הדין המקומי עם מומחים בבריטניה.

כך נבדקות יחד סוגיות התושבות, אמנת המס, הזכאות למשטר FIG, מסגרת ההעסקה, פעילות החברות, הביטוח הסוציאלי והחשיפה למס ירושה, ונבחנים סדר הפעולות והחלופות המתאימים.

3. פגישה וסיכום בכתב

בפגישה מציגים את המסקנות ואת ההחלטות הנדרשות. לאחריה נמסר סיכום בכתב הכולל המלצות, הנחות וצ'קליסט מותאם של הפעולות, סדר ביצוען והמועדים להשלמתן.

כך ניתן להבין לא רק מה נכון לעשות בכל מדינה בנפרד, אלא גם כיצד החלטה אחת עשויה להשפיע על חבות המס הכוללת בשתי המדינות.

איך אנחנו עובדים: תכנון מס משולב בישראל ובבריטניה

רילוקיישן לבריטניה עשוי להציע יתרונות מס ואפשרויות עסקיות משמעותיות, אך כדי להעריך את כדאיותו יש לחבר בין הדין הבריטי, הדין הישראלי, אמנת המס, ההסדרים הסוציאליים והמבנה של ההכנסות והנכסים.

לפירמת נמרוד ירון ושות׳ סניף בבריטניה, המאפשר ללוות את תהליך הרילוקיישן גם במדינת היעד. הפירמה מלווה יחידים, בעלי עסקים ומשפחות בתכנון המס לקראת המעבר ובהסדרת היבטי המיסוי הבינלאומי, תוך שילוב בין פעילותה בישראל ובבריטניה ותיאום עם אנשי מקצוע מקומיים בהתאם לצורכי התיק.