רילוקיישן ליוון בקצרה
יוון מציעה לתושבים חדשים שלושה משטרי מס מיוחדים: מס שנתי קבוע של 100,000 אירו על הכנסות מחו"ל למשקיעים, מס של 7% על הכנסות מחו"ל לפנסיונרים, ופטור ממס על 50% מהכנסות עבודה או פעילות עסקית למשך שבע שנים. כל מסלול מס מעניק הטבה לסוגי הכנסות מוגדרים, והזכאות לה מחייבת עמידה בתנאי המסלול וקבלת אישור. מסלולי השהייה ביוון, ובהם גולדן ויזה, נוודות דיגיטלית ועבודה, נפרדים ממסלולי המס ואינם מקנים כשלעצמם זכאות להטבות מס.
היתר שהייה והטבת מס ביוון אינם מנתקים את תושבות המס בישראל באופן אוטומטי. את השלכות המעבר יש לבחון לפי הדין בשתי המדינות, אמנת המס, כללי הביטוח הלאומי וההכנסות והנכסים בישראל ובחו"ל.
תכנון המעבר מחייב לתאם בין ההעסקה, הנכסים ומועד ניתוק התושבות. מסגרת ההעסקה קובעת אם מתקיימים תנאי ההטבה לעובדים; רכישת דירה ביוון רלוונטית לבדיקת הפטור במכירת דירה בישראל; ומועד ניתוק התושבות משמש לבחינת מס היציאה והזכאות להטבות בעת החזרה לארץ. התוצאה בכל נושא תלויה בנסיבות ובתנאי הדין הרלוונטיים.
הנקודות המרכזיות לפני מעבר ליוון:
- מסלול השהייה צריך להתאים לעבודה או לפעילות המתוכננת.
- זכאות להטבה יוונית אינה מבטיחה שההכנסה לא תחויב גם בישראל.
- ניתוק תושבות בישראל עשוי לעורר חבות במס יציאה לפי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה.
- אין לישראל אמנת ביטחון סוציאלי עם יוון, ולכן יש לבחון בנפרד את החיובים והכיסוי בשתי המדינות.
מתכננים מעבר ליוון או מימוש נכסים לקראתו? לפני קבלת החלטה, כדאי לבחון את השלכות המס בשתי המדינות ואת סדר הפעולות המתאים לכם. לתיאום ייעוץ משולב בישראל וביוון, לחצו כאן ליצירת קשר.
הטבות המס ביוון: שלושת המסלולים לתושבים חדשים
ביוון פועלים שלושה מסלולי מס מרכזיים להעברת תושבות, לפי סעיפים 5A5, B ו־5C לקוד מס ההכנסה היווני. לכל מסלול אוכלוסיית יעד, תנאי זכאות ובקשה נפרדת; מדובר במשטרי מס ולא במסלולי אשרת שהייה.
משטר המס | למי מתאים? | הטבת המס | משך ההטבה | תנאים מרכזיים |
נון-דום למשקיעים (5A) | בעלי הון המעבירים את תושבות המס שלהם ליוון. | מס יווני שנתי קבוע של 100,000 אירו על הכנסות מחו״ל המכוסות בהסדר. | עד 15 שנים. | אי תושבות מס ביוון במשך שבע מתוך שמונה השנים שקדמו למעבר והשקעה מזכה של לפחות 500,000 אירו, בכפוף ליתר תנאי המסלול. |
מסלול לפנסיונרים (5B) | מקבלי פנסיה מחוץ ליוון המעבירים את תושבות המס שלהם ליוון. | מס יווני בשיעור 7% על הכנסות מחו״ל המכוסות בהסדר, ולא רק על הפנסיה. | עד 15 שנים. | קבלת פנסיה מזכה מחוץ ליוון, עמידה בתנאי אי התושבות בעבר וביתר תנאי המסלול, וקבלת אישור. |
מסלול לעובדים ולעצמאים (5C) | מי שמעבירים את תושבות המס שלהם ליוון ומפיקים בה הכנסת עבודה או הכנסה מפעילות עסקית מזכה. | פטור ממס על 50% מההכנסה המזכה. | שבע שנים. | עמידה בתנאים הנוגעים לתושבות קודמת, לאופי העבודה או הפעילות ולהתחייבות לשהייה ביוון. עבודה מרחוק למעסיק זר אינה מזכה אוטומטית. |
מסלול נון-דום (Non-Dom) למשקיעים ביוון
מסלול הנון-דום ביוון מיועד לבעלי הון המעבירים את תושבות המס שלהם ליוון. בין התנאים המרכזיים נדרשים אי תושבות מס ביוון במשך שבע מתוך שמונה השנים שקדמו למעבר, והשקעה מזכה ביוון בהיקף של לפחות 500,000 אירו, בהתאם לתנאים ולמועדים שנקבעו בדין.
מסלול הנון-דום מאפשר תשלום מס יווני שנתי קבוע בסך 100,000 אירו על הכנסות ממקורות זרים המכוסות בהסדר, למשך עד 15 שנים. ניתן לבקש להחיל את ההסדר גם על בני משפחה זכאים, בתשלום שנתי נוסף לכל בן משפחה. הכנסות שמקורן ביוון ממשיכות להיות כפופות לדיני המס הרגילים.
מסלול הטבת מס לפנסיונרים ביוון
מקבלי פנסיה מחוץ ליוון עשויים להיות זכאים לשיעור מס יווני אחיד של 7% על הכנסות ממקורות זרים המכוסות במשטר, למשך עד 15 שנים, בכפוף להעברת תושבות המס ולעמידה בתנאי אי התושבות בעבר וביתר תנאי ההסדר. אין להניח שכל תשלום חיסכון או קצבה נחשב בהכרח לפנסיה מזכה; יש לבדוק את סוג הזכות ואת מסמכי המקור.
פנסיונר ישראלי צריך לבדוק גם את סיווג הכנסתו בישראל, את הוראות האמנה הנוגעות לפנסיות ואת הזכאות לזיכוי או לפטור לפי הדין הישראלי בנסיבותיו.
מסלול הטבת מס לעובדים ולעצמאים ביוון
המסלול מאפשר, בכפוף לתנאים, פטור ממס על 50% מהכנסת עבודה או הכנסה מפעילות עסקית מזכה המופקת ביוון למשך שבע שנים. אין פירושו שכל ההכנסה חייבת במס בשיעור של 50%, וגם אין פירושו שהטבה חלה אוטומטית על עבודה מרחוק לכל מעסיק זר. בין היתר נבחנים העברת התושבות, תושבות בשנים קודמות, אופי העבודה וההתחייבות לשהייה ביוון.
מועד תחילת העבודה או הפעילות העסקית משפיע גם על שנת תחילת ההטבה. ככלל, כאשר הפעילות מתחילה עד 2 ביולי, ניתן להגיש בקשה עד סוף אותה שנה לצורך החלת ההטבה באותה שנה. הגשה בשנה שלאחר מכן עשויה לאפשר את תחילת ההטבה בשנה העוקבת. כאשר הפעילות מתחילה לאחר 2 ביולי, ההטבה עשויה לחול החל מהשנה הבאה, בכפוף להגשת הבקשה במועד ולעמידה בתנאים.
מה קורה למי שאינו זכאי להטבה? שיעורי המס הרגילים ביוון
למי שאינו נכנס לאחד המסלולים המיוחדים, או להכנסה שאינה מכוסה בהם, עשוי לחול משטר המס הרגיל. בשנת המס 2026 מדרגות המס הכלליות על שכר, פנסיה ורווחים עסקיים ביוון הן כדלקמן. מדובר במדרגות בסיס; סוג ההכנסה, גיל, ילדים תלויים, הקלות עשויים לשנות את החישוב בפועל.
מדרגות מס הכנסה ביוון
מדרגת הכנסה שנתית (אירו) | שיעור מס בסיסי |
עד 10,000 | 9% |
10,001-20,000 | 20% |
20,001-30,000 | 26% |
30,001-40,000 | 34% |
40,001-60,000 | 39% |
מעל 60,000 | 44% |
הכנסת דיבידנד, ריבית ורווח הון עשויה להיות כפופה לכללים ולשיעורים אחרים, לפי מקור ההכנסה והוראות האמנה. אין להסיק מהשיעורים לבדם את חבות המס הכוללת כאשר נותרת זיקה לישראל.
מתי הופכים לתושבי מס ביוון?
קבלת היתר שהייה ביוון אינה הופכת את המחזיק בו אוטומטית לתושב מס. תושבות המס נקבעת לפי הדין היווני, הבוחן בין היתר את מקום המגורים הקבוע או העיקרי, את מרכז האינטרסים החיוניים ואת משך השהייה בפועל.
ככלל, שהייה של יותר מ-183 ימים במצטבר במהלך תקופה של 12 חודשים עשויה להביא להכרה בתושבות מס החל מהיום הראשון לשהייה, בכפוף לחריגים שבדין. עם זאת, מספר הימים אינו המבחן היחיד: גם מי ששוהה ביוון פחות מכך עשוי להיחשב תושב מס מכוח יתר מבחני התושבות.
רישום ברשויות היווניות, חוזה שכירות, חשבון בנק ואישור למסלול מס מיוחד עשויים לתמוך בתיעוד המעבר, אך אינם מוכיחים כשלעצמם שתושבות המס בישראל הסתיימה. יש לבחון את התושבות בכל מדינה בנפרד. אם שתי המדינות רואות באדם תושב מס, יש לבחון גם את כללי ההכרעה שבאמנת המס ביניהן.
מעבר ליוון: אשרות שהייה, גולדן ויזה והתאמת מסלול ההגירה
הטבת מס אינה תחליף להיתר שהייה או עבודה. מי שאינו מחזיק באזרחות אירופית או בזכות שהייה מתאימה אחרת נדרש לבחור מסלול הגירה התואם את הפעילות המתוכננת ביוון, כגון עבודה מקומית, עבודה מרחוק, השקעה או איחוד משפחות.
מסלול גולדן ויזה (Golden Visa) כולל שלושה ספי השקעה מרכזיים בנדל"ן: 800,000 אירו באזורים שנקבעו בדין, ובהם אטיקה, סלוניקי, מיקונוס, סנטוריני ואיים שאוכלוסייתם עולה על 3,100 תושבים; 400,000 אירו באזורים אחרים; ו-250,000 אירו במסלולים מיוחדים, ובהם הסבת נכס למגורים ושיקום מבנים לשימור. במסלולי 800,000 ו-400,000 אירו נדרשת ככלל השקעה בנכס יחיד בשטח של לפחות 120 מ"ר. לכל אחד מהמסלולים דרישות ייעודיות. לפני התחייבות לעסקה יש לבדוק את סיווג הנכס, מיקומו, שטחו, השימושים המותרים בו והוראות המעבר החלות. גולדן ויזה אינה מקנה כשלעצמה זכות לעבודה שכירה ביוון.
מסלול הנוודות הדיגיטלית, מיועד למי שעובדים מרחוק מיוון עבור מעסיקים או לקוחות מחוץ ליוון. המסלול מחייב הוכחת הכנסה מספקת ועמידה בדרישות האשרה ואישור השהייה, ואינו מאפשר עבודה עבור מעסיק מקומי ביוון. אישור שהייה כנווד דיגיטלי אינו מקנה אוטומטית זכאות להטבת המס לעובדים ולעצמאים במסלול 5C.
הטבלה הבאה מרכזת את מסלולי השהייה העיקריים ואת שאלות המס שיש לבחון לצד כל אחד מהם:
מסלול שהייה ביוון | למי מתאים? | מה צריך לבדוק בתחום המס? |
גולדן ויזה | משקיעים העומדים בתנאי המסלול. ההיתר אינו מקנה כשלעצמו זכות לעבודה שכירה. | האם ההשקעה מתאימה גם למסלול המס למשקיעים; כיצד רכישת הנכס תשפיע על המס ביוון ובישראל. |
נוודות דיגיטלית | עובדים מרחוק עבור מעסיקים או לקוחות מחוץ ליוון, בהתאם לתנאי ההיתר. | היכן תחויב הכנסת העבודה; האם מסגרת מתאימה להטבת המס לעובדים ולעצמאים. |
אשרת עבודה | מי שמתכננים לעבוד ביוון במסגרת העסקה מאושרת. | זכאות לפטור על 50% מההכנסה; ניכוי מס ותשלומי ביטוח סוציאלי. |
שהייה על בסיס אמצעים עצמאיים | בעלי אמצעים כספיים מספיקים למחייתם ביוון ללא עבודה במדינה, לרבות פנסיונרים. | מיסוי הפנסיה וההכנסות האחרות בישראל וביוון לפי הדין ואמנת המס; לפנסיונרים, גם זכאות למסלול המס בשיעור 7% |
הזכאות להיתר שהייה והזכאות למשטר מס הן שאלות נפרדות. לכן, לפני התחייבות להשקעה או חתימה על הסכם עבודה, חשוב לוודא שהמסלול מאפשר את הפעילות המתוכננת ושאותה פעילות מתאימה גם לתכנון המס.
להרחבה: קראו את מאמר "שינויים בתוכנית ויזת הזהב ביוון"
להרחבה בנושא נוודות דיגיטלית ביוון קראו מאמר "נוודות דיגיטלית ביוון"
ניתוק תושבות בישראל בעת רילוקיישן ליוון ואמנת המס
ניתוק התושבות בישראל הוא שאלה מרכזית בתכנון רילוקיישן ליוון, משום שכל עוד אדם נחשב תושב ישראל לצורכי מס, הוא חייב ככלל במס בישראל על הכנסותיו בישראל ומחוצה לה, בכפוף להוראות הדין ואמנת המס. לכן, גם הכנסה מעבודה ביוון שקיבלה שם הטבת מס עשויה להיות חייבת במס בישראל.
לפי פקודת מס הכנסה, התושבות מבוססת בעיקרה על מרכז החיים, תוך בחינת הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים וחזקות ימי שהייה שניתן לסתור. בין החזקות מצויות שהייה של 183 ימים לפחות בישראל בשנת המס, או 30 ימים לפחות באותה שנה ו-425 ימים במצטבר באותה שנה ובשנתיים שקדמו לה. מספר הימים הוא אפוא חלק מהבדיקה, ולא נוסחה שמכריעה לבדה כל מקרה.
ניתוק תושבות בישראל נבחן לפי העברת מרכז החיים בפועל, ולא לפי מסמך יחיד. יש לבדוק היכן מתגוררים בן או בת הזוג והילדים, האם נותר בית זמין בישראל, היכן מתבצעת העבודה ומתנהלת הפעילות העסקית ומה אופי הקשרים והביקורים בישראל.
את המעבר יש לתעד בזמן אמת באמצעות חוזה שכירות או רכישת בית ביוון, חשבונות שוטפים, רישום הילדים למסגרות חינוך, הסכם עבודה או רישום פעילות עסקית, אישור תושבות מס יווני ותיעוד ימי השהייה בכל מדינה. לצד אלה יש לשמור ראיות לשינוי הזיקות לישראל, כגון סיום העסקה והשכרת הבית בישראל לטווח ארוך. משקל הראיות נבחן במצטבר; אישור שהייה או אישור תושבות מס יווני אינם מוכיחים לבדם שהתושבות בישראל הסתיימה.
לקביעת מועד הניתוק יש משמעות מעשית: היא עשויה להשפיע על חבות המס בישראל בגין ההכנסות לאחר המעבר, על חובות הדיווח ועל מס היציאה, שנדון בהמשך. לכן יש לבחון את מועד שינוי התושבות לצד מועד תחילת העבודה והטבת המס ביוון, ולא כהחלטה נפרדת.
להרחבה בנושא של ניתוק תושבות קראו מאמר "ניתוק תושבות במס הכנסה לפני רילוקיישן"
טופס 1348: דיווח על טענה לתושבות חוץ
טופס 1348 הוא נספח לדוח השנתי המשמש להצהרה על תושבות ולפירוט הזיקות לישראל ולחו"ל. הוא רלוונטי במיוחד למי שמתקיימת לגביו חזקת ימי שהייה בישראל אך טוען שאינו תושב ישראל. כשחלה חובת הדיווח המתאימה, יש לצרף את הטופס לדוח השנתי ולתמוך בטענה במסמכים. הגשת הטופס אינה אישור לניתוק תושבות ואינה מחליפה את בחינת מרכז החיים.
להרחבה קראו מאמר "טופס 1348 – טופס ניתוק תושבות"
אם גם ישראל וגם יוון רואות בכם תושבי מס, אמנת המס בין ישראל ליוון מסייעת להכריע את התושבות לצורכי האמנה ולחלק את זכויות המיסוי לפי סוג ההכנסה. האמנה כוללת גם מנגנונים להקלה מכפל מס, אך אינה מבטיחה שכל מס ששולם במדינה אחת יקוזז במלואו באחרת. לכן, בחינת התושבות והחבות הכוללת מחייבת גם בדיקה של הוראות האמנה הרלוונטיות.
לקריאת האמנה למניעת כפל מס בין ישראל ליוון – לחצו "אמנת מס ישראל -יוון".
נניח שעובד הייטק, רווק בן 40, עובר לאתונה ומשתכר 100,000 אירו בשנה. הוא זכאי למסלול המעניק פטור ממס על 50% מהכנסת העבודה המזכה. לפי מדרגות המס היווניות לשנת 2026, ולפני ניכויים והפרשות סוציאליות, ההטבה מפחיתה את מס ההכנסה המחושב מכ-34,300 אירו לכ-12,800 אירו – חיסכון של כ־21,500 אירו בשנה.
אולם, אם העובד ממשיך להיחשב תושב ישראל לצורכי מס, ייתכן שיידרש להשלים מס בישראל, בכפוף לאמנה ולזיכויים המותרים. בנוסף, ניתוק תושבות עשוי ליצור חבות במס יציאה בגין נכסים וזכויות שנצברו בישראל, כגון מניות ואופציות.
לכן, חיסכון של כ-21,500 אירו במס היווני אינו בהכרח חיסכון של 21,500 אירו במס הכולל. רק בחינה משולבת של התושבות, ההכנסות, הנכסים והחיובים בשתי המדינות מאפשרת להעריך את כדאיות המעבר.
ביטוח לאומי ואמנות לביטחון סוציאלי ברילוקיישן ליוון
ניתוק תושבות לצורכי מס הכנסה אינו מנתק אוטומטית את התושבות בביטוח הלאומי. מי שנותר תושב ישראל לצורכי ביטוח לאומי חייב לבחון גם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בגין הכנסותיו מחו"ל, ולא רק מס הכנסה. החיוב תלוי בסוג ההכנסה, במסגרת ההעסקה ובמעמד המבוטח: שכר ממעסיק זר, הכנסה מעסק והכנסות שלא מעבודה אינם מטופלים בהכרח באותו אופן, ויש הכנסות הפטורות מדמי ביטוח. אין להניח שהיעדר עבודה בישראל או תשלום מס ביוון פוטרים מתשלום בישראל.
ישראל חתומה על אמנות לביטחון סוציאלי עם מדינות שונות, שנועדו בין היתר למנוע כפל תשלום דמי ביטוח ולשמור על זכויות סוציאליות. אולם, בין ישראל ליוון אין אמנה כזו, ולכן מי שעובר לעבוד ביוון וממשיך להיחשב תושב ישראל בביטוח הלאומי עלול להתחייב בתשלומים בשתי המדינות.
מנגד, ניתוק תושבות בביטוח הלאומי עשוי לפגוע בזכאות לשירותי בריאות בישראל, והחזרה לארץ עשויה להיות כרוכה בתקופת המתנה לחידוש הזכאות. לכן, לפני המעבר חשוב לבחון את החיובים הצפויים בשתי המדינות, את הכיסוי הרפואי ואת השלכות ניתוק התושבות על זכויות המשפחה.
להרבה בנושא קראו מאמר "ניתוק תושבות ממס הכנסה ומביטוח לאומי – מה חשוב לדעת בשנת 2026?"
מס יציאה לפי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה
כאשר אדם מפסיק להיחשב תושב ישראל, סעיף 100א עשוי ליצור אירוע מס רעיוני ביחס לנכסים מסוימים שבבעלותו, לרבות זכויות בחברות וניירות ערך. הדין מאפשר במקרים המתאימים מנגנון של דחיית תשלום המס עד למימוש בפועל, בכפוף להוראותיו. מס היציאה אינו חל באותה דרך על כל נכס או בכל תרחיש, והחישוב עשוי להיות מורכב במיוחד כאשר קיימים אופציות, RSU, מניות בחברה פרטית או שינויים בערך הנכסים לאורך תקופות תושבות שונות.
לדוגמה, בעל מניות בחברה ישראלית מתכנן לעבור ליוון, להצטרף למסלול הנון-דום ולמכור את מניותיו לאחר המעבר. הוא מניח שהמס השנתי הקבוע ביוון יכסה גם את רווח המכירה, ככל שהוא נכלל בהכנסות החוץ שבמסלול. אלא שההטבה היוונית אינה מבטלת את מס היציאה בישראל, העשוי לחול על הרווח שנצבר עד לניתוק התושבות, גם אם המכירה מתבצעת מאוחר יותר.
להרחבה בנושא של מס יציאה קראו מאמר "מס יציאה לפי סעיף 100א – מה חשוב לדעת לפני ניתוק תושבות"
פעילות כלכלית ביוון
שכיר עם מעסיק יווני או עבודה מרחוק לחברה ישראלית?
עובד המתקבל לחברה יוונית, ועובד שממשיך לקבל תלוש שכר מחברה ישראלית בזמן שהוא מבצע את עבודתו מאתונה, אינם נמצאים בהכרח באותו מצב. מקום ביצוע העבודה, תושבות העובד, מעמד המעסיק ומועדי השהייה משפיעים על חלוקת זכויות המיסוי, על ניכוי המס ועל השאלה אם נדרשות הרשמות מקומיות.
עבודה פיזית מיוון עבור מעסיק ישראלי עשויה ליצור חובות גם ביוון אף שהתשלום נעשה מישראל. במקרים מסוימים יש לבדוק חובת ניכוי, ביטוח סוציאלי, דיני עבודה וחשיפה של החברה הישראלית למוסד קבע. מסלול 5C אינו פתרון אוטומטי לכל עובד מרחוק, ולכן יש לבחון את זכאותו לפני שמסתמכים על ההטבה.
עצמאים ובעלי חברות: מה קורה כשהעסק נשאר בישראל?
עצמאי שמעביר את מרכז פעילותו ליוון עשוי להידרש לרישום מקומי, לבדוק חיובי מע״מ, מקדמות מס וביטוח סוציאלי ואת אופן החיוב על לקוחות בישראל או במדינות אחרות. גם חברה ישראלית שבעליה מתגורר ביוון מחייבת בחינה נפרדת: היכן מתקבלות החלטות הניהול, האם נוצרת פעילות עסקית ביוון והאם קיימת חשיפה למקום ניהול או למוסד קבע.
הסיכון מתחדד כאשר בעל המניות ממשיך לנהל את החברה מיוון: מאשר עסקאות, קובע מדיניות, מנהל משא ומתן או מקבל החלטות עסקיות מרכזיות. במצב כזה יש לבחון שתי חשיפות נפרדות: האם הניהול מיוון עשוי לבסס תושבות מס של החברה שם, והאם הפעילות יוצרת מוסד קבע ביוון גם אם החברה נותרת תושבת ישראל. הבחינה מתמקדת בהתנהלות בפועל, ולא רק בכתובת הרשומה או במקום שבו נחתמים הפרוטוקולים.
מיסוי נדל"ן ברילוקיישן ליוון: רכישה, השכרה ומכירה
מיסוי רכישת דירה ביוון
עדכון אוקטובר 2026: ממשלת יוון הודיעה על כוונה להעלות את מס רכישת המקרקעין לרוכשים ממדינות שאינן חברות באיחוד האירופי, ובהם ישראלים, מ־3% ל־15%, במהלך שנת 2027. נכון למועד כתיבת המאמר, השינוי טרם אושר בחקיקה, ולכן חשוב לבדוק את הדין העדכני לפני ביצוע רכישה.
לאחר הרכישה עשוי לחול גם מס החזקה שנתי .(ENFIA) עבור מי שמתכנן במקביל למכור דירת מגורים בישראל, חשוב לבחון את סדר העסקאות ואת מעמד התושבות, משום שהחזקת דירה במדינת התושבות החדשה עשויה להשפיע על הזכאות לפטור ממס שבח בישראל.
הכנסות משכירות דירה בישראל
ישראלי שעובר להתגורר ביוון ומשאיר בבעלותו דירה מושכרת בישראל עשוי להמשיך להיות חייב במס בישראל על הכנסות השכירות, גם לאחר ניתוק התושבות הישראלית. במקביל, אם הפך לתושב מס ביוון, יש לבחון את חבות המס על אותה הכנסה גם ביוון, בהתאם למשטר המס החל עליו ולהוראות אמנת המס בין המדינות.
לכן, חשוב לבחון את מסלול המיסוי בישראל לצד חבות המס האפשרית ביוון, שכן מסלול המיסוי המיטבי בישראל אינו בהכרח זה שיוביל לחבות המס הכוללת הנמוכה ביותר בשתי המדינות.
הכנסות משכירות דירה ביוון
החל משנת המס 2026, הכנסות יחידים מהשכרת מקרקעין ביוון כפופות למדרגות המס הבאות:
מדרגת הכנסה שנתית חייבת משכירות (באירו) | שיעור המס |
עד 12,000 | 15% |
מעל 12,000 ועד 24,000 | 25% |
מעל 24,000 ועד 36,000 | 35% |
מעל 36,000 | 45% |
המס מחושב באופן מדורג, כך שכל שיעור חל רק על חלק ההכנסה הנכלל באותה מדרגה.
אם בעל הנכס ממשיך להיחשב תושב ישראל לצורכי מס, הכנסות השכירות מיוון עשויות להתחייב במס גם בישראל. במקרה כזה ניתן, בכפוף לתנאים, לבחור במסלול המס הישראלי בשיעור 15% על הכנסות משכירות מקרקעין מחוץ לישראל לפי סעיף 122א לפקודת מס הכנסה. עם זאת, במסלול זה לא ניתן לקבל זיכוי בישראל בגין המס ששולם ביוון. לחלופין, ניתן לבחון מיסוי במסלול הרגיל בישראל, שבו עשוי להתאפשר זיכוי בגין המס היווני בהתאם להוראות הדין.
לפיכך, לפני בחירת מסלול המיסוי בישראל, חשוב לחשב את חבות המס הכוללת בשתי המדינות ולבחון איזה מסלול מתאים לנסיבותיו של בעל הנכס.
מס שבח במכירת דירה בישראל לאחר המעבר
מכירת דירה בישראל לאחר שינוי התושבות מחייבת בדיקה של תנאי הפטור ממס שבח החלים על תושבי חוץ. לפי סעיף 49א לחוק מיסוי מקרקעין, הזכאות של תושב חוץ לפטור לפי פרק הפטורים לדירת מגורים מזכה מותנית, בין היתר, בכך שאין לו דירת מגורים במדינת תושבותו ובהוכחת עובדה זו כנדרש. לכן, רכישת דירה ביוון עשויה להשפיע על הזכאות לפטור במכירת הדירה בישראל, אף שדירה בחו"ל אינה נספרת אוטומטית כדירה נוספת במבחן הדירה היחידה בישראל. לפני רכישה ביוון או מכירה בישראל יש לבדוק את מעמד התושבות, את מסלול הפטור ואת סדר העסקאות.
מיסוי הרווח במכירת דירה ביוון
ביוון מוטל ככלל מס על רווחי הון ממכירת מקרקעין, אולם נכון לשנת 2026 תחולתו מושעית עד ליום 31 בדצמבר 2026. יש לבחון את הדין התקף במועד המכירה ואת סיווג העסקה, בפרט כאשר מדובר בפעילות בעלת אופי עסקי. אם המוכר נותר תושב ישראל לצורכי מס, מכירת הנכס עשויה להיות חייבת במס גם בישראל, ולכן יש לבחון את חבות המס בשתי המדינות.
תושב יוון המקבל פנסיה ישראלית
פנסיה ישראלית המשולמת לתושב יוון לצורכי האמנה עשויה להיות חייבת במס רק ביוון, כאשר היא
באמנת המס בין ישראל ליוון נקבעה הוראה המקנה את זכות המיסוי הבלעדית למדינת התושבות. במקרה מתאים ניתן לשלב זאת עם מסלול הפנסיונרים לפי סעיף 5B, המאפשר מס בשיעור 7% על ההכנסות הזרות המכוסות במשטר למשך עד 15 שנות מס, בכפוף לאישור ולעמידה בתנאים.
לפני שמסתמכים על התוצאה הזו, חייבים לבדוק בגין מה משולמת הפנסיה ומיהו הגוף המשלם. פנסיה בגין עבודה קודמת, פנסיה בשל שירות ממשלתי, קצבה סוציאלית ומשיכה חד-פעמית עשויות לקבל טיפול שונה. נוסף על הבדיקה המשפטית, יש להסדיר את ניכוי המס אצל הגוף הישראלי המשלם, כדי שההקלה תיושם בפועל.
אופציות ו-RSU במעבר ליוון
הכנסות מזכויות שנצברו לפני המעבר דורשות בדיקה נקודתית. לדוגמה, עובד הייטק קיבל RSU בישראל, וחלק מהיחידות מבשילות או נמכרות לאחר המעבר לאתונה. קבלת המניות או התמורה לאחר המעבר אינה הופכת בהכרח את מלוא ההכנסה להכנסה הממוסה רק ביוון.
יש לבחון את מועדי ההענקה וההבשלה, מקום ביצוע העבודה בתקופות הרלוונטיות, מועד המימוש או המכירה, מסלול המיסוי בישראל והדין היווני. פערים בסיווג ההכנסה ובמועד החיוב עלולים להקשות על קבלת זיכוי, ואין להניח שהטבת ה-50% חלה על כל רכיבי התגמול ההוני.
העברת כספים בין ישראל ליוון וניכוי מס במקור לתושב חוץ
לפני ההעברה יש להכין תיעוד של מקור הכספים, הבעלות בהם והטיפול במס, בהתאם לדרישות הבנקים בישראל וביוון.
תשלום מישראל לתושב חוץ מחייב בדיקה נפרדת של ניכוי המס במקור. שינוי כתובת או הצגת אישור תושבות יווני אינם מבטיחים שהמשלם הישראלי יפסיק לנכות מס. לפי סוג התשלום והוראות הדין והאמנה, נדרש לעיתים אישור לפטור מניכוי או לניכוי בשיעור מופחת. רצוי להסדיר זאת לפני תשלום פנסיה, דיבידנד או תמורה ממימוש נכס, ולא להסתמך על בקשת החזר לאחר התשלום.
להרחבה בנושא העברות כספים קראו "העברת כספים מישראל לחו"ל" ו-"העברת כסף מחו"ל לישראל"
קרן השתלמות וחסכונות ישראליים לאחר המעבר ליוון
פטור ממס בישראל על קרן השתלמות אינו מבטיח פטור ממס ביוון. לפני משיכה, פדיון או שינוי בחיסכון ישראלי יש לבדוק בנפרד את הטיפול בישראל ואת הטיפול ביוון, לרבות מועד החיוב, סיווג ההכנסה וחובות הדיווח. הבדיקה נדרשת גם לגבי קופות גמל, פוליסות חיסכון ותיקי השקעות.
לצורך הבדיקה יש לרכז את מועדי ההפקדות, עלות ההשקעה, הרווחים שנצברו לפני המעבר ואחריו, תנאי המשיכה ומסמכי הגוף המנהל. את הטיפול היווני בקרן השתלמות ובמוצרי חיסכון ישראליים יש לברר עם מומחה מס מקומי לפני ביצוע פעולה; אין להסיק מהפטור הישראלי כיצד יטופלו ביוון.
היבטי ירושה ומתנות – נקודה שרבים אינם מביאים בחשבון
בישראל אין כיום מס ירושה או מס עיזבון כללי, אך ביוון קיימים מסי ירושה ומתנות. החבות וההקלות תלויות, בין היתר, בסוג הנכס, בזיקתו ליוון ובקרבה המשפחתית. גם מכירת נכסים עשויה לעורר שאלות של מס רווחי הון, בכפוף לפטורים ולהסדרים התקפים במועד המכירה.
המעבר ליוון מחייב גם בדיקה של הצוואות הקיימות והתאמתן לנכסים ולדין החל; לעיתים נכון לערוך צוואה חדשה, בתיאום עם יתר הצוואות.
בניגוד לחופש ההורשה הרחב בישראל, הדין היווני מקנה ליורשים מסוימים זכות לחלק מינימלי בעיזבון, המכונה "החלק השמור". כאשר דין זה חל על הירושה, לא ניתן לשלול מיורשים אלה את חלקם באמצעות צוואה, ולכן החופש להוריש את מלוא העיזבון לכל אדם שתבחרו מוגבל.
עם זאת, עצם המעבר ליוון אינו מחיל בהכרח את הדין היווני על הירושה: יש לבחון את כללי ברירת הדין ואת האפשרות לבחור בצוואה בדין מדינת האזרחות, ככל שהדבר מותר. בחירה בדין של מדינה אחרת לצורך הירושה אינה מבטלת כשלעצמה חבות במס ירושה ביוון.
להרחבה: קראו מאמר ״מס ירושה ביוון״.
חזרה לישראל: מועד הניתוק משפיע גם על הזכאות העתידית
ניתוק התושבות חשוב גם למי שמתכננים לחזור לישראל. הזכאות להטבות של תושב חוזר נבחנת לפי משך תושבות החוץ בפועל, ולא רק לפי הזמן שחלף מאז הטיסה ליוון. לפי ההסדרים הכלליים בפקודת מס הכנסה, מעמד תושב חוזר לעניין ההטבות הרלוונטיות מחייב לפחות שש שנות תושבות חוץ רצופות, ומעמד תושב חוזר ותיק מחייב לפחות עשר שנים, בכפוף ליתר התנאים ולדין החל. כשנמצאים סמוך לסף, חודשים בודדים עשויים לשנות את הזכאות.
חשוב להבחין בין שתי תקופות: משך תושבות החוץ המקימה זכאות נבחן מאז הפסקת התושבות הישראלית, ואילו תקופת ההטבה הרלוונטית מתחילה עם החזרה לתושבות ישראלית. לכן יש לתכנן גם את החזרה, לרבות מימוש נכסים, סיום המשטר היווני וחובות הדיווח שנותרות בכל מדינה.
להחברה בנושא קראו מאמרים "פטור ממס לתושב חוזר רגיל – זכויות והטבות מס" ו"פטור ממס לתושב חוזר ותיק – אילו זכויות והטבות עומדות לרשותכם"
צ'קליסט לרילוקיישן ליוון
- לבנות תמונת מצב של ההכנסות והנכסים בישראל ובעולם, לרבות מניות, RSU, קרנות, קופות, חברות ונדל״ן.
- לבחור מסלול שהייה חוקי ולבדוק בנפרד אם קיים מסלול מס יווני מתאים ותאריך יעד להגשת הבקשה.
- לבחון את מועד שינוי התושבות בישראל וביוון, את אמנת המס ואת תיעוד מעבר מרכז החיים.
- למפות חשיפה אפשרית למס יציאה, לחובות דיווח ולניכוי מס ממקורות הכנסה קיימים.
- להסדיר במידת הצורך שכר, העסקה, פעילות עסקית, ביטוח סוציאלי וכיסוי בריאות.
- לקבוע מראש סדר פעולות לרכישה או מכירה של נכסים ולהכין תוכנית דיווח שנתית בשתי המדינות.
איך אנחנו עובדים: תכנון מס משולב בישראל וביוון
מעבר ליוון עשוי להיות הזדמנות מקצועית וכלכלית, אך הטבות המס המקומיות הן רק חלק מהתמונה. יש לחבר בין דיני המס היווניים, הדין הישראלי, אמנת המס, ההסדרים הסוציאליים והמבנה של ההכנסות והנכסים כדי להבין את העלות האמיתית של המעבר.
פירמת נמרוד ירון ושות׳ מלווה יחידים, בעלי עסקים ומשפחות בתכנון רילוקיישן והיבטי מיסוי בינלאומי, בתיאום עם אנשי מקצוע מקומיים ביוון לפי צורכי התיק. התהליך מחבר בין איסוף העובדות, הבדיקה המקצועית בשתי המדינות והמלצות מעשיות בכתב.
במסגרת הייעוץ לרילוקיישן אנו ממפים את הסוגיות הרלוונטיות לנסיבותיכם ומגבשים מסמך מסכם הכולל המלצות מעשיות ורשימת פעולות מותאמת אישית. המסמך נועד לתרגם את ההמלצות לתוכנית פעולה סדורה, המפרטת את הצעדים הנדרשים, את סדר ביצועם ואת המועדים להשלמתם.
שלושה שלבים לתוכנית רילוקיישן מתואמת
- שאלון ומיפוי העובדות
מתחילים בשאלון הבוחן את נסיבות המשפחה, מועדי המעבר, ההעסקה והפעילות העסקית, ההכנסות, הנכסים והקשרים שנותרים בישראל. המיפוי מאפשר לזהות מראש נתונים שעשויים לשנות את התכנון, כגון מעבר מדורג של המשפחה, מימוש מניות או רכישת דירה ביוון.
- בדיקה משולבת עם המומחים היוונים
המומחים שלנו בוחנים את ההשלכות בישראל ומתייעצים עם המומחים היוונים בנושאים המקומיים. כך נבדקים יחד התושבות, אמנת המס, הזכאות להטבות, מסגרת ההעסקה, מסלול השהייה והביטוח הסוציאלי, ונבחנות החלופות וסדר הפעולות המתאים.
- פגישה וסיכום בכתב
בפגישה מציגים את המסקנות ואת ההחלטות הנדרשות. לאחריה נמסר סיכום בכתב המרכז את ההמלצות, ההנחות, הפעולות והמועדים הרלוונטיים, לצד צ'קליסט מותאם. הסיכום מאפשר להבין לא רק מה נכון לעשות בכל מדינה, אלא גם כיצד פעולה אחת משפיעה על האחרות.
שאלות נפוצות על רילוקיישן ליוון
האם אפשר להצטרף למסלול הנון-דום ביוון בלי לנתק תושבות בישראל?
ההצטרפות למסלול הנון-דום מחייבת העברת תושבות מס ליוון, אך לא ניתוק אוטומטי של התושבות בישראל. אלה שתי בדיקות נפרדות. כל עוד אתם נחשבים תושבי ישראל לצורכי מס, חלה ככלל חבות בישראל על הכנסותיכם בארץ ובחו"ל, גם אם אושרתם למסלול היווני. הוראות האמנה והזיכויים המותרים קובעים כיצד מטופל כפל המס.
האם עבודה מרחוק מיוון עבור חברה ישראלית מזכה בפטור ממס על 50% מהשכר?
לא. עבודה מרחוק מיוון עבור חברה ישראלית אינה מזכה אוטומטית בפטור ממס על 50% מהשכר לפי מסלול 5C. הזכאות תלויה, בין היתר, במסגרת ההעסקה, במעמד המעסיק וביתר תנאי המסלול. יש לבדוק את התנאים לפני שמסתמכים על ההטבה.
האם גולדן ויזה ביוון מקנה גם הטבות מס?
לא. גולדן ויזה מקנה היתר שהייה, ולא זכאות אוטומטית להטבות מס. קבלת הטבה מחייבת עמידה בתנאי משטר המס המתאים והגשת בקשה נפרדת. השקעה המזכה בגולדן ויזה אינה בהכרח עומדת בתנאי מסלול הנון-דום.
עברתי ליוון והשארתי דירה מושכרת בישראל. היכן אשלם מס?
המעבר ליוון אינו מבטל את חבות המס בישראל על הכנסות משכירות של דירה בישראל. המס בפועל נקבע לפי מסלול המיסוי החל והזכאות לפטור. אם אתם תושבי מס ביוון, יש לבדוק גם את מיסוי ההכנסה שם לפי משטר המס החל עליכם ואמנת המס בין המדינות.
האם פנסיה מישראל יכולה ליהנות ממס של 7% ביוון?
כן. פנסיה ישראלית יכולה להיכלל במסלול 5B, המטיל מס יווני של 7% על הכנסות מחו"ל המכוסות בו, למשך עד 15 שנים. הזכאות מחייבת העברת תושבות מס ליוון, פנסיה מזכה ועמידה ביתר תנאי המסלול. את זכות המיסוי של ישראל ואת ניכוי המס אצל הגוף המשלם יש לבדוק בנפרד לפי סוג הפנסיה ואמנת המס.
האם צריך לשלם ביטוח לאומי בישראל אם משלמים ביטוח סוציאלי ביוון?
תשלום ביטוח סוציאלי ביוון אינו פוטר אוטומטית מתשלום ביטוח לאומי בישראל, משום שאין בין המדינות אמנה לביטחון סוציאלי. מי שממשיך להיחשב תושב ישראל בביטוח הלאומי עלול להתחייב בתשלומים בשתי המדינות. החבות בפועל נקבעת לפי מעמד התושבות ואופן ההעסקה.
האם שהייה של יותר מ-183 ימים ביוון מנתקת את התושבות בישראל?
לא. שהייה של יותר מ-183 ימים ביוון אינה מנתקת כשלעצמה את תושבות המס בישראל. תושבות בישראל נבחנת בנפרד לפי מרכז החיים, הקשרים המשפחתיים והכלכליים וחזקות ימי השהייה שבדין הישראלי. גם קביעת תושבות מס ביוון אינה מחליפה את הבדיקה בישראל.
האם ניתוק תושבות בישראל מחייב בתשלום מס יציאה?
לא בכל מקרה. סעיף 100א לפקודת מס הכנסה קובע מנגנון של מס יציאה בעת הפסקת תושבות ישראלית ביחס לנכסים וזכויות שבתחולתו. החבות והחישוב תלויים בנכסים ובנסיבות, לרבות מניות ואופציות. הדין מאפשר במקרים המתאימים לדחות את תשלום המס עד למימוש בפועל; דחיית התשלום אינה פטור מהמס.
האם רכישת דירה ביוון משפיעה על הפטור ממס שבח במכירת דירה בישראל?
כן. רכישת דירה ביוון יכולה לפגוע בזכאות של תושב חוץ לפטור ממס שבח במכירת דירה בישראל לאחר המעבר. לפי סעיף 49א לחוק מיסוי מקרקעין, תושב חוץ המבקש פטור לפי פרק הפטורים לדירת מגורים מזכה נדרש, בין היתר, להוכיח שאין לו דירת מגורים במדינת תושבותו. לכן, אם יוון היא מדינת תושבותכם, יש לבדוק את תנאי הפטור ואת סדר הרכישה והמכירה לפני ביצוע העסקאות.
