מס יציאה עשוי לחול בעת רילוקיישן או מעבר קבוע לחו"ל, כאשר אדם חדל להיות תושב ישראל לצורכי מס. במאמר זה נסקור את עקרונות מס היציאה, את חשיבותו של מועד ניתוק התושבות ואת הבדיקות המומלצות ביחס לנכסים ולהשקעות לפני המעבר.
לפי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה, מי שחדל להיות תושב ישראל עשוי להיחשב כמי שמכר נכסים מסוימים ביום שלפני ניתוק התושבות. באמצעות ההסדר, ישראל מבקשת למסות את החלק ברווח שנצמח בתקופת התושבות בישראל, גם אם המימוש התרחש בשלב מאוחר יותר ובמדינה אחרת. מדובר במכירה רעיונית, ולא במכירה שבמסגרתה מתקבלת תמורה בפועל.
אם המס לא שולם במועד זה, סעיף 100א קובע מנגנון שלפיו יראו את הנישום כמי שביקש לדחות את תשלום המס עד למועד המכירה בפועל, בכפוף להוראות הדין.
על אילו נכסים חל מס יציאה?
מס יציאה חל, ככלל, על נכסים הוניים שבבעלות היחיד במועד ניתוק התושבות. נכסים אלה עשויים לכלול, בין היתר, מניות בחברות פרטיות וציבוריות, תיקי השקעות, אופציות, מניות חסומות וזכויות לתגמול הוני. תחולת המס ואופן חישובו משתנים בהתאם לסוג הנכס, למועד ולתנאי ההחזקה בו ולנסיבותיו של בעל הנכס.
לכן, עוד לפני מעבר לחו"ל, לרבות מעבר זמני, חשוב למפות את כלל הנכסים הקיימים. תיק השקעות, החזקה בחברת הזנק או אופציות שהתקבלו במסגרת עבודה קודמת עשויים להשפיע על חבות המס במועד ניתוק התושבות או בעת מכירת הנכס בעתיד.
אופציות, מניות חסומות וזכויות אחרות לתגמול הוני מחייבות בדיקה מיוחדת. גם אם הזכות טרם הבשילה, טרם מומשה או אינה ניתנת למכירה במועד העזיבה, יש לבחון את תנאי ההקצאה, תקופת ההבשלה, מסלול המס החל ומקום העבודה בתקופות הרלוונטיות. בחינה זו עשויה להשפיע על אופן המיסוי בישראל ובמדינת התושבות החדשה בעתיד.
שימו לב כי נכסי מקרקעין דורשים בחינה נפרדת. מכירת מקרקעין בישראל כפופה בעיקר להוראות חוק מיסוי מקרקעין ולא לכללי מס היציאה הרגילים. כאשר מדובר במקרקעין מחוץ לישראל, יש לבחון את הדין במדינה שבה נמצא הנכס, את מדינת התושבות של המוכר ואת הוראות אמנת המס הרלוונטית. בכל מקרה, מומלץ לבדוק מראש את חלוקת זכויות המיסוי ואת האפשרות לקבל זיכוי בגין מס ששולם במדינה אחרת.
איך מועד ניתוק התושבות משפיע על מס יציאה?
השאלה אינה רק אם אדם עבר לחו"ל, אלא מתי חדל להיחשב תושב ישראל לצורכי מס. מועד ניתוק התושבות קובע את נקודת הזמן הרלוונטית למס יציאה ומשפיע על חלק הרווח שייוחס לתקופת התושבות בישראל.
ככל שמועד ניתוק התושבות מוקדם יותר, כך חלק קטן יותר מהרווח עשוי להיות מיוחס לתקופת התושבות בישראל. אם מועד הניתוק נקבע בשלב מאוחר יותר, חלק גדול יותר מן הרווח עשוי להיות חייב במס בישראל בעת המכירה.
כרטיס טיסה או חוזה עבודה בחו"ל אינם קובעים לבדם אם נותקה התושבות הישראלית. הם יכולים לתמוך בטענה שמרכז החיים עבר למדינה אחרת, אך נבחנים לצד מכלול נסיבות החיים.
רילוקיישן אינו מוביל בהכרח לניתוק תושבות. לצורך כך יש לבחון את מכלול הנסיבות, לרבות מקום המגורים, התא המשפחתי, הזיקות הכלכליות, הפעילות העסקית ואופן ההתנהלות בפועל.
להרחבה בנושא קראו מאמר "ניתוק תושבות במס הכנסה לפני רילוקיישן"
מס יציאה: תשלום במועד ניתוק התושבות או דחיית התשלום למועד המכירה
סעיף 100א יוצר אירוע מס ביום שלפני ניתוק התושבות. מבחינה מעשית, ניתן לשלם את המס כבר במועד זה, על בסיס שווי הנכס במועד ניתוק התושבות. אפשרות זו עשויה להתאים במצבים מסוימים, למשל כאשר צפויה עליית ערך לאחר המעבר לחו"ל. עם זאת, כאשר מדובר בנכס שאינו סחיר, כגון מניות בחברה פרטית, היא עשויה לחייב הערכת שווי ולעורר שאלות לגבי שוויו במועד הניתוק.
אם המס אינו משולם במועד ניתוק התושבות, החוק קובע מנגנון דחייה עד למכירת הנכס בפועל. במצב כזה, החישוב אינו מתבסס בהכרח על שווי הנכס ביום העזיבה. בוחנים את רווח ההון שנוצר במכירה ומייחסים לישראל חלק יחסי ממנו, בהתאם לתקופת ההחזקה עד יום ניתוק התושבות מתוך כלל תקופת ההחזקה.
ההחלטה אם לשלם את המס במועד ניתוק התושבות או לדחות את התשלום דורשת בחינה של סוג הנכס, יכולת קביעת השווי, צפי למימוש, מדינת היעד, ניכוי מס במקור ואפשרות לכפל מס. באופציות ובהשקעות המוחזקות באמצעות גופים ישראליים, יש לבחון מראש גם את אופן ניכוי המס במקור ביום המכירה.
איך מחשבים מס יציאה לפי סעיף 100א?
כאשר המס משולם במועד המכירה, החישוב מבוסס בדרך כלל על היחס בין תקופות ההחזקה בנכס ולא על שווי השוק ביום ניתוק התושבות. החוק מייחס לישראל את חלק הרווח שנצמח בתקופת התושבות הישראלית.
החישוב מביא בחשבון את התקופה מיום רכישת הנכס ועד יום ניתוק התושבות, מתוך כלל תקופת ההחזקה עד למכירה. בפועל, החישוב הליניארי מחלק את רווח ההון בין התקופה שלפני ניתוק התושבות לבין התקופה שלאחריה.
מה קורה אם חוזרים לישראל לפני מכירת הנכס?
מס יציאה נבחן תחילה במועד ניתוק התושבות, אך גם מקום התושבות ומעמד המס של המוכר במועד מכירת הנכס חשובים. אם האדם חזר לישראל לפני המכירה וההכנסה מהמכירה חייבת במס בישראל, סעיף 100א עשוי שלא להגביל את המס לחלק היחסי של הרווח שנצמח עד מועד ניתוק התושבות.
לדוגמה, אדם שניתק תושבות, התגורר בחו"ל ולאחר מכן חזר לישראל לפני שמכר את הנכס, עשוי להיות ממוסה בישראל לפי רווח ההון שנוצר במועד המכירה. לכן, עצם התקופה שבה התגורר מחוץ לישראל אינה מבטיחה שהמס בישראל יחושב רק לפי תקופת התושבות הישראלית שלפני העזיבה.
כאמור, החזרה לישראל לפני מכירת הנכס עשויה לשנות את אופן המיסוי. במקרים מסוימים, המכירה תיבחן לפי כללי המס החלים על תושב ישראל במועד המכירה. התוצאה תלויה בסוג הנכס, במועד החזרה, במדינת התושבות הקודמת ובהוראות הדין והאמנה הרלוונטית.
למה חשוב להיערך למס יציאה לפני מעבר לחו"ל?
- בדיקה מוקדמת של הנכסים, של מועד ניתוק התושבות ושל אירועים צפויים מאפשרת לשמור על מרחב תכנון רחב יותר. לפני המעבר מומלץ לבחון, בין היתר, מכירת מניות, מימוש אופציות, גיוס בחברה או שינוי צפוי במבנה ההחזקות.
- מומלץ לשמור מסמכים המעידים על מועד רכישת הנכסים, עלותם ושוויים, לרבות הסכמי רכישה והקצאה, מסמכי אופציות, דוחות השקעה ואישורי מס. חשוב לשמור גם מסמכים התומכים במועד ניתוק התושבות ובמס ששולם בישראל או בחו"ל.
- תיאום מס מול מדינת היעד – מכירת נכס לאחר מעבר לחו"ל עשויה להיות חייבת במס גם בישראל וגם במדינת היעד. לכן, יש לבדוק את כללי המס במדינת היעד ואת אמנת המס בין המדינות, ככל שקיימת.
אמנת המס עשויה לסייע במניעת כפל מס באמצעות חלוקת זכויות המיסוי או מתן זיכוי בגין מס ששולם במדינה האחרת. לכן, לפני מכירת נכס מומלץ לבחון את סוג הנכס, את חבות המס בכל מדינה ואת האפשרות לקבל זיכוי ממס זר.
לפני שעוזבים את ישראל, בודקים מס יציאה וניתוק תושבות
מס יציאה מתעורר בתקופה שבה מתקבלות החלטות רבות ביחס למעבר לחו"ל. בדיקה מוקדמת של התושבות, הנכסים ומועד המעבר מאפשרת להבין את השלכות המס ולפעול על בסיס נתונים מסודרים.
פירמת נמרוד ירון ושות' מתמחה במיסוי ישראלי ובינלאומי. הצוות שלנו מורכב מאנשי מקצוע בעלי ניסיון של שנים ברשות המסים, לצד ניסיון בפירמות מובילות ובמשרדי עורכי דין, ומביא שילוב של ראיה משפטית וכלכלית.
אנו מלווים יחידים בבחינת מס יציאה, ניתוק תושבות ותכנון מס לקראת מעבר לחו"ל. אנחנו עובדים גם עם רשת קשרים מקצועית של משרדי רואי חשבון ועורכי דין ברחבי העולם, כדי לספק מעטפת מלאה במקרים חוצי גבולות.
אם אתם שוקלים רילוקיישן או מעבר קבוע לחו"ל, פנו אלינו לבחינה מוקדמת של השלכות המס ולתכנון מותאם לנסיבותיכם. לשיחת ייעוץ ראשונית – לחץ כאן.
שאלות ומידע רלוונטי
האם כל מי שעוזב את ישראל חייב במס יציאה?
לא בהכרח. יש לבחון אם נותקה התושבות הישראלית ואם קיימים נכסים שעליהם עשוי לחול מס יציאה.
האם מס יציאה משולם במועד העזיבה מישראל?
לא תמיד. אם המס לא שולם במועד הניתוק, ניתן לדחות את תשלומו עד למועד מכירת הנכס בפועל, בכפוף להוראות הדין.
כיצד חזרה לישראל עשויה להשפיע על מס יציאה?
חזרה לישראל לפני מכירת הנכס עשויה לשנות את אופן המיסוי. במקרים מסוימים, המכירה תיבחן לפי כללי המס החלים על תושב ישראל במועד המכירה. התוצאה תלויה בסוג הנכס, במועד החזרה, במדינת התושבות הקודמת ובהוראות הדין והאמנה הרלוונטית.
האם מס יציאה חל גם אם המעבר לחו"ל זמני?
לא בהכרח. יש לבחון אם האדם אכן ניתק את תושבותו הישראלית, לפי נסיבות חייו והזיקות שנותרו לישראל.
האם מס יציאה רלוונטי גם למניות ולאופציות?
כן. מס יציאה עשוי לחול על מניות, אופציות וזכויות הוניות אחרות, ולכן יש לבחון כל נכס לפי נסיבותיו.
האם אפשר להעריך מראש את גובה מס היציאה?
לעתים ניתן לבצע הערכה ראשונית. הדבר תלוי בסוג הנכס, במועד הרכישה, במועד ניתוק התושבות ובמועד המכירה הצפוי.
האם אמנת מס יכולה להשפיע על מס היציאה?
כן. אמנת המס עם מדינת היעד עשויה להשפיע על זכות המיסוי של כל מדינה ועל האפשרות לבקש זיכוי בגין מס ששולם במדינה האחרת. יש לבחון את נוסח האמנה ואת נסיבות העסקה.
אילו מסמכים חשוב לשמור לקראת מעבר לחו"ל?
כדאי לשמור מסמכים לגבי רכישת נכסים, עלותם, הקצאת אופציות, שווי הנכסים, מקום המגורים והעבודה, וכן דוחות ואישורי מס מישראל וממדינת היעד.
מהי הטעות הנפוצה לפני רילוקיישן?
דחיית בדיקת המס עד לאחר המעבר. עדיף למפות את הנכסים ולבחון את שאלת התושבות לפני העזיבה.
האם מס יציאה עשוי לחול על תיק השקעות?
מס יציאה עשוי להיות רלוונטי גם לתיק השקעות ולניירות ערך. יש לבחון את סוג הנכסים, מועד רכישתם, מועד ניתוק התושבות ומועד מכירתם הצפוי.
האם מספר ימי השהייה בישראל קובע לבדו אם נותקה התושבות?
לא. מספר הימים הוא נתון חשוב, אך בחינת התושבות כוללת גם את מקום המגורים, התא המשפחתי, הפעילות העסקית והזיקות הכלכליות לישראל.






