רילוקיישן לקפריסין 2026: המדריך המלא למיסוי, נון-דום וניתוק תושבות

היתר עבודה בקפריסין

אזרח ישראלי המעוניין לעבוד בקפריסין צריך לבחון את מסלול ההעסקה והשהייה המתאים. המסלולים משתנים בין העסקה רגילה, העסקה בחברות בעלות פעילות בינלאומית וקטגוריות מיוחדות אחרות.

עובד בחברה קפריסאית עשוי להיות זכאי גם ל Non-Dom ולהטבת מס על שכרו, בכפוף לבחינה נפרדת של תנאי כל הטבה.

נוודות דיגיטלית בקפריסין

מסלול הנוודות הדיגיטלית מיועד לאזרחי מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי או באזור הכלכלי האירופי, העובדים מרחוק באמצעות טכנולוגיה עבור מעסיקים או לקוחות מחוץ לקפריסין.

לפי הדרישות שפורסמו, נדרשת הכנסה חודשית נטו יציבה של לפחות 3,500 אירו, לצד מסמכים והוכחות נוספות. הצטרפות בני משפחה עשויה לחייב הכנסה גבוהה יותר.

ההיתר הראשוני ניתן לשנה, עם אפשרות לחידוש לעד שנתיים נוספות, בכפוף לתנאים. המסלול כפוף למכסה ממשלתית, ולכן יש לבדוק את זמינות ההגשה במועד הבקשה.

היתר שהייה למבקרים

היתר שהייה למבקרים מיועד, בין היתר, למי שמעוניינים להתגורר בקפריסין לתקופה ממושכת מבלי לבצע פעילות כלכלית מקומית במסגרת ההיתר.

ההיתר ניתן בדרך כלל לשנה וניתן לחידוש בכפוף לעמידה בתנאים, לרבות הוכחת אמצעים כלכליים, מגורים וביטוח מתאים.

תושבות מס או זכאות ל-Non-Dom אינן מתירות פעילות האסורה במסגרת היתר המבקרים.

תושבות קבע באמצעות השקעה

קפריסין מפעילה מסלול מואץ לתושבות קבע למשקיעים לפי תקנה 6(2), הכולל השקעה מזכה של לפחות 300,000 אירו, בכפוף לתנאים שנקבעו.

חלופות ההשקעה כוללות, בין היתר, רכישת דירת מגורים חדשה, רכישת סוגים אחרים של מקרקעין, השקעה בחברה קפריסאית בעלת פעילות ממשית או השקעה בקרן מזכה.

לכל חלופה דרישות ייעודיות. למשל, השקעה בחברה קפריסאית מחייבת פעילות ממשית במדינה והעסקה של לפחות חמישה עובדים. בנוסף נדרשת הכנסה שנתית מובטחת של לפחות 50,000 אירו למבקש, עם תוספות עבור בני משפחה בהתאם לתנאי המסלול.

היתר תושבות הקבע מאפשר מגורים במדינה בכפוף לשמירת תנאי ההשקעה וההיתר. הוא אינו מעניק באופן אוטומטי זכות לעבודה שכירה מקומית, תושבות מס או הטבת  .Non-Dom

ניתוק תושבות בישראל בעת רילוקיישן לקפריסין

ניתוק תושבות בישראל הוא אחת הסוגיות המרכזיות בתכנון רילוקיישן לקפריסין. כל עוד אדם נחשב תושב ישראל לצורכי מס, הוא חייב ככלל במס בישראל על הכנסותיו בישראל ומחוצה לה, בכפוף להוראות הדין.

לפי פקודת מס הכנסה, התושבות נבחנת בעיקר לפי מרכז החיים, תוך בחינת הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. בנוסף קיימות חזקות ימי שהייה הניתנות לסתירה, ובהן שהייה של לפחות 183 ימים בישראל בשנת המס, או 30 ימים לפחות באותה שנה ו-425 ימים במצטבר באותה שנה ובשנתיים שקדמו לה.

לצורך בחינת ניתוק התושבות יש לבדוק היכן מתגוררים בני המשפחה, האם נותר בית זמין בישראל, היכן מתבצעת העבודה, היכן מנוהלת הפעילות העסקית ומהו אופי הקשרים והביקורים בישראל.

חשוב לתעד את המעבר בזמן אמת באמצעות חוזי מגורים, רישום ילדים למסגרות חינוך, הסכמי עבודה, מסמכי פעילות עסקית, אישורי תושבות מס ותיעוד ימי השהייה. יש לבחון גם ראיות לשינוי הזיקות לישראל, כגון סיום העסקה או השכרת הבית בישראל לטווח ארוך.

להרחבה בנושא של ניתוק תושבות קראו מאמר "ניתוק תושבות במס הכנסה לפני רילוקיישן"

טופס 1348: דיווח על טענה לתושבות חוץ

טופס 1348 משמש כנספח לדוח השנתי לצורך הצהרה על תושבות ופירוט הזיקות לישראל ולחו"ל. הוא עשוי להיות רלוונטי במיוחד כאשר מתקיימת חזקת ימי שהייה בישראל, אך האדם טוען שאינו תושב ישראל. כאשר חלה חובת הדיווח המתאימה, יש להגישו בצירוף המסמכים התומכים בטענה.

הגשת הטופס אינה מהווה אישור אוטומטי לניתוק תושבות.

יש חשיבות מיוחדת גם לשנת המעבר עצמה. מעבר במהלך שנת המס עשוי להשפיע על חישוב ההכנסות והמס בישראל, על ניכויי המס והמקדמות ששולמו ועל האפשרות להחזר מס במקרים המתאימים.

עם זאת, מעבר באמצע השנה אינו מבטיח החזר מס ואינו קובע כשלעצמו את מועד ניתוק התושבות. יש לבחון מתי השתנה מרכז החיים בפועל ומהי חבות המס בכל תקופה.

להרחבה קראו מאמר "טופס 1348 – טופס ניתוק תושבות"

אין אמנת מס בין ישראל לקפריסין – מדוע זה חשוב?

נכון לאוקטובר 2026, אין אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לקפריסין.

אמנות מס מסדירות בדרך כלל את חלוקת זכויות המיסוי בין המדינות, קובעות כללים למקרים של תושבות כפולה ועשויות להפחית שיעורי ניכוי מס במקור על סוגי הכנסה מסוימים.

בהיעדר אמנה בין ישראל לקפריסין, אין מנגנון אמנתי מוסכם המכריע בין שתי תושבויות המס, ולא ניתן להסתמך על הפחתת ניכוי מס במקור מכוח אמנה בין המדינות.

עם זאת, היעדר אמנה אינו אומר שכל הכנסה תחויב בהכרח במס כפול. הדין הפנימי של ישראל ושל קפריסין עשוי לאפשר זיכוי בגין מס זר, בכפוף לתנאים, לסיווג ההכנסה ולתקרות שנקבעו בכל מדינה.

ביטוח לאומי, ביטוח סוציאלי ובריאות ברילוקיישן לקפריסין

ניתוק תושבות לצורכי מס הכנסה אינו מנתק אוטומטית תושבות בביטוח הלאומי בישראל. מי שממשיך להיחשב תושב ישראל עשוי להיות חייב בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות על הכנסותיו מחו"ל, בהתאם למעמדו ולסוג ההכנסה.

בקפריסין קיימת מערכת ביטוח סוציאלי מקומית. בשנת 2026 שיעור ההפרשה הרגיל של שכיר לביטוח הסוציאלי הוא 8.8% מצד העובד ו־8.8% מצד המעסיק, בכפוף לתקרות ולכללי החיוב. למעסיק עשויות לחול גם הפרשות נוספות.

בקפריסין פועלת מערכת בריאות ציבורית (GeSY), הממומנת באמצעות הפרשות מהכנסות שונות. שיעור ההפרשה ליחידים הוא ככלל 2.65% מההכנסה החייבת בהפרשה, לרבות שכר, דיבידנדים, ריבית והכנסות משכירות, עד לתקרת הכנסה שנתית כוללת של 180,000 אירו. החיוב עשוי לחול גם על דיבידנדים וריבית הפטורים ממס ההגנה המיוחד במסגרת .Non-Dom

ישראל חתומה על אמנות לביטחון סוציאלי עם מדינות שונות, שנועדו בין היתר למנוע כפל תשלום דמי ביטוח ולשמור על זכויות סוציאליות. אולם בין ישראל לקפריסין אין אמנה לביטחון סוציאלי המסדירה את מניעת כפל החיובים. לכן מי שעובר לעבוד בקפריסין וממשיך להיחשב תושב ישראל בביטוח הלאומי עלול להתחייב בתשלומים בשתי המדינות, בהתאם לנסיבותיו.

מנגד, ניתוק התושבות בביטוח הלאומי עשוי להשפיע על הזכאות לשירותי בריאות בישראל ועל התנאים לחידושה בעת החזרה. לפני המעבר יש לבדוק את החיובים, הכיסוי הרפואי ואת השלכות התושבות על בני המשפחה.

להרחבה בנושא קראו מאמר "ניתוק תושבות ממס הכנסה ומביטוח לאומי – מה חשוב לדעת בשנת 2026?"

מס יציאה לפי סעיף 100א לפקודת מס הכנסה

כאשר אדם חדל להיות תושב ישראל, סעיף 100א לפקודת מס הכנסה עשוי ליצור אירוע מס רעיוני ביחס לנכסים ולזכויות שבתחולתו, ובהם מניות, ניירות ערך וזכויות בחברות.

במקרים המתאימים מאפשר הדין מנגנון של דחיית תשלום המס עד למימוש בפועל, בכפוף להוראותיו. מס היציאה עשוי לחול ביחס לרווח שנצבר בתקופת התושבות בישראל גם אם הנכס נמכר לאחר המעבר.

לדוגמה, יזם ישראלי מתכנן לעבור לקפריסין ולמכור לאחר מכן מניות בחברה שבבעלותו. הוא מניח שרווח המכירה עשוי להיות פטור ממס בקפריסין, בהתאם לסוג המניות ולהטבות הדין המקומי. אלא שפטור בקפריסין, ככל שחל, אינו מבטל חבות אפשרית במס יציאה בישראל.

הסוגייה מורכבת במיוחד כאשר קיימים אופציות, RSU, מניות בחברה פרטית או שינויים בערך הנכסים בתקופות תושבות שונות. לכן יש לבחון את מועד הניתוק ואת סדר הפעולות לפני המימוש.

להרחבה  בנושא של מס יציאה קראו מאמר "מס יציאה לפי סעיף 100א – מה חשוב לדעת לפני ניתוק תושבות"

מיסוי עבודה ופעילות עסקית בקפריסין

שכיר עם מעסיק קפריסאי או עבודה מרחוק לחברה ישראלית?

עובד המתקבל לחברה קפריסאית ועובד שממשיך לקבל שכר מחברה ישראלית בזמן שהוא מבצע את עבודתו מקפריסין אינם בהכרח נמצאים באותו מצב מבחינת מס.

מקום ביצוע העבודה, תושבות העובד, מעמד המעסיק ומועדי השהייה עשויים להשפיע על חבות המס, ניכוי המס, הביטוח הסוציאלי והזכאות להטבות.

עבודה פיזית מקפריסין עבור מעסיק ישראלי עשויה ליצור חובות גם בקפריסין, אף שהשכר משולם מישראל. במקרים מסוימים יש לבדוק חובת רישום או ניכוי מס, דיני עבודה, ביטוח סוציאלי וחשיפה אפשרית של החברה הישראלית למוסד קבע.

הטבת 50% לשכר עשויה לחול גם בהעסקה אצל מעסיק זר, בכפוף לתנאיה ולאופי ההעסקה בפועל. יש לוודא בנפרד שזכות השהייה והעבודה מתאימה לפעילות.

עצמאים ובעלי חברות: מה קורה כשהעסק נשאר בישראל?

עצמאי שמעביר את מרכז פעילותו לקפריסין עשוי להידרש לרישום מקומי, לבחינת חיובי מס הכנסה ומע"מ, מקדמות וביטוח סוציאלי.

גם חברה ישראלית שבעליה מתגורר בקפריסין מחייבת בדיקה נפרדת. יש לבחון היכן מתקבלות החלטות הניהול, היכן מתבצעת הפעילות והאם נוצרת חשיפה לתושבות מס בקפריסין או למוסד קבע.

הסיכון מתחדד כאשר בעל המניות ממשיך לנהל את החברה מקפריסין: מאשר עסקאות, קובע מדיניות, מנהל משא ומתן או מקבל החלטות עסקיות מרכזיות.

הבחינה מתמקדת בהתנהלות בפועל ולא רק במקום רישום החברה או בכתובת שבה נערכים המסמכים.

הקמת חברה בקפריסין ומס החברות בשנת 2026

החל מ-1 בינואר 2026 שיעור מס החברות הכללי בקפריסין עומד על 15%, לעומת 12.5% בשנים קודמות.

לצד שיעור המס קיימים הסדרים נוספים העשויים להיות רלוונטיים לחברות, ובהם פטורים על הכנסות מסוימות מניירות ערך והטבות להכנסות מקניין רוחני מזכה במסגרת משטר ה-IP Box. עם זאת, הקמת חברה בקפריסין אינה מבטיחה שהיא תהיה חייבת במס רק שם.

לפי הדין הקפריסאי, חברה שהתאגדה בקפריסין עשויה להיחשב תושבת מס מקומית גם מכוח ההתאגדות, בכפוף לכללים ולחריגים הרלוונטיים. בנוסף נבחן מקום הניהול והשליטה בפועל.

בדין הישראלי יש לבחון בנפרד את מבחני תושבות החברה, לרבות התאגדות בישראל או שליטה וניהול מישראל. לפיכך, במקרים מסוימים עשויה להתעורר תושבות מס כפולה של חברה, ללא מנגנון אמנתי ישראלי-קפריסאי להכרעה.

כמו כן עשויות להיות רלוונטיות הוראות מחירי העברה, עסקאות בין צדדים קשורים, חברות נשלטות זרות וחברות משלח יד זרות.

לכן, השאלה אינה רק היכן לרשום חברה, אלא היכן היא פועלת ומנוהלת בפועל ומהן השלכות המס על החברה ועל בעלי מניותיה.

מיסוי דיבידנדים, ריבית ותיקי השקעות בקפריסין

במסגרת רפורמת 2026 הופחת ל-5% שיעור מס ההגנה המיוחד החל על דיבידנדים מסוימים המחולקים מתוך רווחים שנצברו משנת 2026 ואילך, בכפוף להוראות התחולה והמעבר. תושב הזכאי למעמד Non-Dom עשוי ליהנות מפטור ממס זה, בכפוף לתנאי הפטור.

הוראת מעבר לעניין דיבידנדים: על דיבידנד המחולק מתוך רווחים שנצברו לפני שנת 2026 ימשיך לחול מס ההגנה המיוחד בשיעור של 17%, ככל שהחלוקה תבוצע עד ליום 31.12.2031, ובכפוף לפטורים החלים, ככל שחלים. להוראה זו חשיבות מיוחדת לבעלי מניות בחברות שלהן רווחים צבורים מהתקופה האמורה.

הפטור אינו שולל חיובים אחרים, ובהםGeSY , מסים במדינת מקור ההכנסה או מיסוי ישראלי אפשרי.

גם במכירת מניות וניירות ערך קיימים בקפריסין פטורים משמעותיים, אך יש להבחין בין ניירות ערך רגילים, פעילות עסקית ומכירת מניות בחברות בעלות זכויות במקרקעין קפריסאיים.

לישראלי המחזיק בתיק השקעות חשוב לבחון את מועד מימוש הנכסים, את מס היציאה ואת סיווג הרווח בכל מדינה.

מיסוי מטבעות דיגיטליים בקפריסין

החל משנת 2026 חל בקפריסין מס מיוחד בשיעור 8%  על רווחים ממימוש נכסי קריפטו שבתחולת ההסדר.

ההסדר אינו מוגבל בהכרח לפעילות עסקית, והוא עשוי לחול גם על מימושים פרטיים. הפסדים מנכסי קריפטו ניתנים ככלל לקיזוז כנגד רווחים מאותו סוג באותה שנת מס, ללא העברת ההפסדים לשנים הבאות במסגרת ההסדר המיוחד.

לגבי הכנסות מפעילות כרייה וסוגי פעילות נוספים עשויים לחול כללים אחרים.

לישראלים המחזיקים בנכסים דיגיטליים חשוב לבדוק גם את מועד ניתוק התושבות בישראל, את מס היציאה ואת סיווג הפעילות בשתי המדינות.

אופציות ו-RSU  במעבר לקפריסין

הכנסות מזכויות שהוענקו בתקופת עבודה בישראל דורשות בדיקה פרטנית, גם כאשר ההבשלה, המימוש או המכירה מתרחשים לאחר המעבר לקפריסין.

לדוגמה, עובד הייטק קיבל RSU בישראל וחלק מהיחידות מבשילות לאחר שעבר לעבוד בקפריסין. קבלת המניות או התמורה לאחר המעבר אינה הופכת בהכרח את מלוא ההכנסה להכנסה הממוסה בקפריסין בלבד.

לצורך קביעת חבות המס יש לבחון את מועדי ההענקה, ההבשלה, המימוש והמכירה, את מקום ביצוע העבודה בתקופות הרלוונטיות ואת מסלול המיסוי בישראל, לרבות סעיף 102 לפקודת מס הכנסה כאשר הוא חל. יש לבדוק גם את מס היציאה ואת סיווג ההכנסה בקפריסין. פערים בסיווג או בעיתוי החיוב עלולים ליצור חשיפה לכפל מס, במיוחד בהיעדר אמנת מס בין המדינות.

הסדר חדש משנת 2026: בקפריסין נקבע שיעור מס מיוחד של 8% על הטבות מסוימות מאופציות ומזכויות לרכישת מניות במסגרת תוכניות תגמול מעסיק שאושרו על ידי רשות המסים הקפריסאית.

ההסדר כפוף לתנאים, ובהם תקופת הבשלה של שלוש שנים לפחות, איסור העברת הזכויות בתקופת ההבשלה, מחיר מימוש שלא יפחת מ-50% משווי המניה ואישור התוכנית על ידי רשות המסים הקפריסאית.

ההטבה שעליה יחול שיעור המס המיוחד מוגבלת לפי שניים מהשכר של העובד או המנהל מהמעסיק בשנת ההבשלה, ובכפוף לתקרה של 1,000,000 אירו בתקופה מתגלגלת של עשר שנים. לפי הוראת המעבר החלה על תוכניות קיימות, יש להגישן לאישור בתוך שישה חודשים מיום 1.1.2026.

אין להניח שתוכנית אופציות ישראלית קיימת או RSU שהוענקו בישראל זכאים אוטומטית למס של 8%. יש לבדוק את מבנה התוכנית, סוג הזכות ואת החבות שנותרה בישראל.

מיסוי נדל"ן ברילוקיישן לקפריסין: רכישה, השכרה ומכירה

מיסוי רכישת דירה בקפריסין

רכישת מקרקעין בקפריסין מחייבת בחינה של מע"מ, אגרות העברת זכויות, רישום הנכס והוצאות נלוות כגון שירותים משפטיים.

הטיפול משתנה בין רכישת נכס חדש לבין רכישת נכס יד שנייה. במקרים מתאימים עשוי לחול שיעור מע"מ מופחת על דירת מגורים עיקרית, בכפוף לתנאי הזכאות ולמאפייני הנכס.

רפורמת 2026 ביטלה את מס הבולים על מסמכים ועסקאות שבתחולת ההסדר החדש, אך אינה מבטלת את יתר החיובים הכרוכים ברכישה.

עבור מי שמתכנן במקביל למכור דירת מגורים בישראל, חשוב לבדוק את סדר העסקאות ואת מעמד התושבות. החזקת דירה בקפריסין עשויה להשפיע על הזכאות לפטור ממס שבח בישראל לאחר שינוי התושבות.

הכנסות משכירות דירה בישראל

ישראלי שעובר להתגורר בקפריסין ומשאיר בבעלותו דירה מושכרת בישראל עשוי להמשיך להיות חייב במס בישראל על הכנסות השכירות, גם לאחר ניתוק התושבות הישראלית.

אם הפך לתושב מס בקפריסין, יש לבחון גם את הטיפול הקפריסאי באותה הכנסה. בהיעדר אמנת מס בין המדינות, חשוב לבדוק את מסלולי המיסוי, את סיווג ההכנסה ואת זיכויי המס האפשריים לפי הדין הפנימי בכל מדינה.

הכנסות משכירות דירה בקפריסין

הכנסה מהשכרת מקרקעין בקפריסין עשויה להיות חייבת במס הכנסה לפי המדרגות הרגילות, בכפוף לניכויים ולהוראות החלות על סוג ההשכרה.

החל משנת 2026 בוטל מס ההגנה המיוחד על הכנסות משכירות. עם זאת, השינוי אינו הופך את השכירות לפטורה מכל מס. בין היתר, עשויה לחול הפרשה למערכת הבריאות GeSY בשיעור 2.65% מדמי השכירות, בהתאם לכללים ולתקרות.

אם בעל הנכס ממשיך להיחשב תושב ישראל לצורכי מס, הכנסות השכירות מקפריסין עשויות להתחייב במס גם בישראל.

במקרה כזה ניתן, בכפוף לתנאים, לבחור במסלול המס הישראלי בשיעור 15% על הכנסות משכירות מקרקעין מחוץ לישראל לפי סעיף 122א לפקודת מס הכנסה. עם זאת, במסלול זה לא ניתן לקבל זיכוי בישראל בגין המס ששולם בקפריסין.

לחלופין ניתן לבחון מיסוי במסלול הרגיל בישראל, שבו עשוי להתאפשר זיכוי ממס זר בהתאם לדין. לכן יש להשוות מראש את החבות הכוללת בשתי המדינות.

מיסוי הרווח במכירת דירה בקפריסין

בקפריסין חל ככלל מס רווחי הון בשיעור של 20% על רווח ממכירת מקרקעין המצויים במדינה, וכן על מימוש זכויות מסוימות בחברות הקשורות למקרקעין קפריסאיים.

רפורמת 2026 הרחיבה את הפטורים האישיים ממס רווחי הון במכירת מקרקעין בקפריסין. בין היתר, נקבעו הסכומים הבאים:

• פטור כללי של עד 30,000 אירו על רווח ממכירה מזכה.
• פטור של עד 150,000 אירו על רווח ממכירת דירת מגורים עיקרית מזכה, בכפוף לתנאים, לרבות תקופת המגורים הנדרשת בנכס.
• פטור של עד 50,000 אירו על רווח ממכירת קרקע חקלאית בידי חקלאי העומד בתנאי הדין.

מדובר בפטורים אישיים מצטברים לאורך החיים, ולא בפטורים המתחדשים בכל עסקה. הזכאות תלויה בתנאי הדין, בניצול פטורים קודמים ובמגבלות החלות על שילובם.

הרפורמה הרחיבה גם את תחולת מס רווחי ההון על מכירת מניות בחברות שערכן נגזר, במישרין או בעקיפין, ממקרקעין קפריסאיים. לכן מכירת מניות בחברת נדל"ן עשויה להיות שונה ממכירת תיק ניירות ערך רגיל.

אם המוכר נותר תושב ישראל לצורכי מס, יש לבחון גם את חבות המס בישראל ואת אפשרות הזיכוי בגין מס ששולם בקפריסין.

מס שבח במכירת דירה בישראל לאחר המעבר

מכירת דירה בישראל לאחר שינוי התושבות מחייבת בדיקה של תנאי הפטור ממס שבח החלים על תושבי חוץ.

לפי סעיף 49א לחוק מיסוי מקרקעין, הזכאות של תושב חוץ לפטור לפי פרק הפטורים לדירת מגורים מזכה מותנית, בין היתר, בכך שאין לו דירת מגורים במדינת תושבותו ובהוכחת עובדה זו כנדרש.

לכן, רכישת דירה בקפריסין עשויה להשפיע על הזכאות לפטור במכירת דירה בישראל, אף שדירה בחו"ל אינה נספרת אוטומטית כדירה נוספת לכל אחד ממבחני הפטור בישראל.

לפני רכישה בקפריסין או מכירה בישראל חשוב לבדוק את מעמד התושבות, את מסלול הפטור ואת סדר העסקאות.

העברת כספים מישראל לקפריסין וניכוי מס במקור

העברת כספים בין חשבונות בנק שבבעלות אותו אדם אינה כשלעצמה יצירת הכנסה חדשה. חבות המס נקבעת לפי מקור הכספים והפעולה שיצרה אותם, כגון שכר, דיבידנד, מכירת נכס או פדיון חיסכון.

לפני העברת סכומים משמעותיים יש להכין תיעוד של מקור הכספים, הבעלות בהם והטיפול במס, בהתאם לדרישות הבנקים ולכללי איסור הלבנת הון.

כאשר משלם ישראלי מעביר לתושב חוץ תשלום המהווה הכנסה, יש לבדוק בנפרד את חובת ניכוי המס במקור.

שינוי כתובת או הצגת אישור תושבות קפריסאי אינם מבטיחים שהמשלם הישראלי יוכל להעביר את מלוא התשלום ללא ניכוי. בהיעדר אמנת מס בין המדינות, אין אפשרות להסתמך על שיעורי ניכוי מופחתים מכוח אמנה ישראלית-קפריסאית. במקרים המתאימים יש לבחון אישור לפטור או לניכוי מופחת לפי הדין הישראלי.

להרחבה בנושא העברות כספים קראו "העברת כספים מישראל לחו"ל" ו-"העברת כסף מחו"ל לישראל"

פנסיות וקצבאות מישראל

ישראלי שממשיך לקבל פנסיה מישראל לאחר שהפך לתושב מס בקפריסין צריך לבחון את חבות המס בשתי המדינות. גם כאשר הפנסיה זכאית למסלול המיסוי המופחת בקפריסין, אין בכך כדי לבטל חבות מס אפשרית בישראל.

בהיעדר אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לקפריסין, יש לבדוק את ניכוי המס במקור אצל הגוף המשלם בישראל ואת האפשרות להקלה מכפל מס בהתאם לדין הפנימי בכל מדינה.

חשוב גם להבחין בין סוגי התשלומים. פנסיה תקופתית בגין עבודה קודמת, קצבה מביטוח לאומי, פנסיה בשל שירות ציבורי ומשיכה חד-פעמית מקופת גמל או מחיסכון פנסיוני אינן בהכרח מטופלות באופן זהה. לא כל תשלום מחיסכון פנסיוני ישראלי נחשב לפנסיה זרה המזכה במסלול הקפריסאי המיוחד.

לכן, לפני תחילת קבלת הקצבה או ביצוע משיכה משמעותית, יש לבדוק את סיווג התשלום בשתי המדינות, את הזכאות לפטורים בישראל ואת האפשרות להקלה מכפל מס לפי הדין הפנימי.

קרנות השתלמות, קופות גמל וחסכונות נוספים

פטור ממס בישראל על קרן השתלמות או על רכיב בחיסכון פנסיוני אינו מבטיח פטור מקביל בקפריסין. לפני משיכה, פדיון או שינוי בחיסכון יש לבדוק את סיווג ההכנסה, מועד החיוב וחובות הדיווח בשתי המדינות.

הבדיקה נדרשת גם לגבי קופות גמל, פוליסות חיסכון ותיקי השקעות. יש לרכז את מועדי ההפקדות, עלות ההשקעה, הרווחים שנצברו לפני המעבר ואחריו, תנאי המשיכה ומסמכי הגוף המנהל.

ירושות, מתנות וצוואות בעת מעבר לקפריסין

בישראל לא מוטל כיום מס ירושה או מס עיזבון כללי. גם בקפריסין בוטל מס העיזבון לגבי פטירות שאירעו החל משנת 2000.

עם זאת, היעדר מס עיזבון אינו מבטל חובות דיווח, עלויות העברה, מסים אפשריים במימוש נכסים או חבויות מס במדינות אחרות שבהן מוחזקים נכסי העיזבון.

המעבר לקפריסין מחייב גם בדיקה של הצוואות הקיימות ושל הדין שיחול על הירושה. בדין הקפריסאי קיימים כללים הנוגעים לחלקים שמורים ליורשים מסוימים, בכפוף לכללי ברירת הדין החלים.

לפי כללי הירושה האירופיים, הדין החל על הירושה הוא ככלל דין המדינה שבה היה מקום מגוריו הרגיל של המוריש בעת פטירתו. עם זאת, התקנה מאפשרת לאדם לבחור בצוואתו את דין מדינת אזרחותו. כך, למשל, אזרח ישראלי המתגורר בקפריסין עשוי לבחור שהדין הישראלי יחול על ירושתו. הבחירה מחייבת ניסוח מתאים של הצוואה ובדיקה של השלכותיה על הנכסים במדינות השונות, ואינה משנה כשלעצמה את חובות המס החלות על הירושה.

להרחבה: קראו מאמר ״מיסוי ירושה בקפריסין – כל מה שצריך לדעת״.

חזרה לישראל: מועד הניתוק משפיע גם על הזכאות העתידית

ניתוק התושבות חשוב גם למי שמתכננים לחזור לישראל. הזכאות להטבות של תושב חוזר נבחנת לפי משך תושבות החוץ בפועל, ולא רק לפי הזמן שחלף מאז המעבר לקפריסין. לפי ההסדרים הכלליים בפקודת מס הכנסה, מעמד תושב חוזר לעניין ההטבות הרלוונטיות מחייב לפחות שש שנות תושבות חוץ רצופות, ומעמד תושב חוזר ותיק מחייב לפחות עשר שנים, בכפוף ליתר התנאים ולדין החל. כשנמצאים סמוך לסף, חודשים בודדים עשויים לשנות את הזכאות.

חשוב להבחין בין שתי תקופות: משך תושבות החוץ המקימה זכאות נבחן ממועד הפסקת התושבות הישראלית, ואילו תקופת ההטבה הרלוונטית מתחילה עם החזרה לתושבות ישראלית. לכן יש לתכנן גם את החזרה, לרבות מימוש נכסים, סיום פעילות עסקית בקפריסין, בחינת השלכות סיום תושבות המס הקפריסאית וחובות הדיווח שנותרות בכל מדינה.

להרחבה בנושא קראו מאמרים "פטור ממס לתושב חוזר רגיל – זכויות והטבות מס" ו"פטור ממס לתושב חוזר ותיק – אילו זכויות והטבות עומדות לרשותכם"

צ'קליסט לרילוקיישן לקפריסין

• לבנות תמונת מצב של ההכנסות והנכסים בישראל ובעולם, לרבות מניות, אופציות, RSU, קרנות, קופות, חברות ונדל״ן.
• לבחור מסלול שהייה חוקי, לבדוק אם נדרש היתר עבודה ולבחון בנפרד זכאות להטבות המס הקפריסאיות, לרבות Non-Dom והטבות על הכנסות עבודה.
• לבחון את מועד שינוי התושבות בישראל ובקפריסין, את תנאי התושבות הקפריסאיים לפי כלל 60 או 183 הימים ואת תיעוד מעבר מרכז החיים, תוך התחשבות בכך שאין אמנת מס בין המדינות.
• למפות חשיפה אפשרית למס יציאה, לחובות דיווח ולניכוי מס במקור על הכנסות ונכסים קיימים.
• להסדיר במידת הצורך שכר, העסקה, פעילות עסקית, ביטוח סוציאלי וכיסוי בריאות.
• לקבוע מראש סדר פעולות לרכישה או למכירה של נכסים, לבחון את מיסוי הפנסיות והחסכונות הישראליים ולהכין תוכנית דיווח שנתית בשתי המדינות.