גם אם אין לכם חשבון סודי בשווייץ, המהפכה בשקיפות הפיננסית הגלובלית משפיעה על כל ישראלי שמחזיק נכסים, עובד או משקיע מחוץ לישראל. בעידן הגלובלי והדיגיטלי של ימינו, ניתן להחזיק נכסים, להקים חברות ולנהל חשבונות בנק מעבר לים בקלות יחסית. כתוצאה מכך, גבר הצורך של מדינות לשתף פעולה בחילופי המידע, מתוך אינטרס משותף למנוע התחמקות מתשלום מס וניצול לרעה של אמנות המס.
כיום, יותר מאי פעם, קשה עד בלתי אפשרי להסתיר כספים או נכסים מעיניה הבוחנות של רשות המיסים. מנגנוני חילופי המידע (CRS, FATCA ואמנות מס בינלאומיות), הפכו את הבנקים ל"שומרי סף", המחויבים לדווח לרשויות המס במדינתם על פרטי חשבונות פיננסיים של תושבי חוץ. רשויות אלו מעבירות את המידע למדינת התושבות של בעל החשבון, ובכך מתאפשר לכל מדינה לקבל בקלות יחסית מידע עדכני על נכסים והכנסות של תושביה ברחבי העולם.
בהקשר זה, חשוב לדעת כי באוגוסט 2025 פרסמה רשות המסים הוראת שעה חדשה המאפשרת להגיש בקשות לגילוי מרצון עד ליום 31.8.2026. מדובר בהליך המאפשר לנישומים שטרם דיווחו על נכסים או הכנסות להסדיר את מצבם, לשלם את המס הנדרש ולקבל חסינות מהליכים פליליים. החסינות מותנית בגילוי כן ומלא, בתשלום מלוא המס ובשיתוף פעולה עם רשות המסים. חלון הזדמנויות זה נועד לאפשר למי שטרם דיווח "לפתוח דף חדש" מול הרשויות, לפי שהמידע על נכסיהם והכנסותיהם יגיע ממילא במסגרת חילופי המידע הגלובליים.
איך הכל התחיל?
בשנת 2004 הואשמה חברת UBS השוויצרית, אחת מחברות ההשקעות הוותיקות והמוכרות בעולם, בהסתרת מידע על חשבונותיהם של לקוחות אמריקאים. הסנאט האמריקאי טען ש-UBS סייעה ללקוחות להעלים מיסים בהיקף של כ-20 מיליארד דולר.
ממשלת ארה"ב דרשה מהחברה לחשוף את פרטי החשבונות של כל לקוחותיה האמריקאים, אך UBS סירבה תחילה בהסתמך על חובת הסודיות הבנקאית. לאחר דיונים ממושכים ואיומים בסנקציות, הגיעו הצדדים להסדר, והממשל האמריקאי הבין שעליו להסדיר את הנושא בחקיקה מחייבת.
פרשת UBS הובילה לחקיקת חוק FATCA ולשינוי דרמטי בכללי המשחק הפיננסיים הגלובליים.
FATCA – המהפכה האמריקאית בשקיפות פיננסית
FATCA (Foreign Account Tax Compliance Act) הוא חוק אמריקאי שנכנס לתוקף בשנת 2010, המחייב מוסדות פיננסיים זרים לדווח לרשות המיסים האמריקאית (IRS) על חשבונות שבבעלות אזרחים או תושבי ארה"ב.
במסגרת ההסכם, מוסדות פיננסיים מעבירים דיווחים אוטומטיים לרשויות המס על חשבונות המוחזקים (במישרין או בעקיפין) על ידי אמריקאים. מוסד פיננסי שלא יעמוד בהוראות ההסכם צפוי לסנקציות חמורות, כולל ניכוי במקור של 30% מכל העברה כספית ממקורות אמריקאיים.
ישראל חתמה על הסכם FATCA עם ארה"ב, ובמסגרתו מוסדות פיננסיים ישראליים מעבירים מידע לרשות המסים בישראל, שמעבירה אותו ל-IRS (רשות המסים האמריקאית). במקביל, ישראל מקבלת מידע על חשבונות של ישראלים במוסדות פיננסיים אמריקאיים.
כך הפכו הבנקים ברחבי העולם ל"סוכני מידע" של רשות המסים האמריקאית.
CRS – הסטנדרט העולמי לחילופי מידע
בעקבות FATCA, ארגון ה-OECD פיתח את תקן ה-CRS (Common Reporting Standard) – סטנדרט עולמי המאפשר חילופי מידע אוטומטיים בין מדינות. על פי התקן, מוסדות פיננסיים אוספים מידע על תושבים זרים ומעבירים אותו לרשות המסים המקומית, שמעבירה אותו למדינת התושבות של בעלי החשבונות.
במאי 2014 הצהירה ישראל על הטמעת הוראות הסכם ה-CRS יחד עם כ-50 מדינות נוספות. ביולי 2016 אישרה הכנסת את התיקון לפקודת מס הכנסה (מס' 227) המטיל חובה על מוסדות פיננסיים לדרוש מבעלי חשבונות למסור מידע לשם בירור זהותם ומדינת תושבותם לצורכי מס.
כיום, למעלה מ-100 מדינות וטריטוריות הצטרפו לתקן ה-CRS, כולל מדינות שנחשבו בעבר ל"מקלטי מס". בכל שנה, בחודש מרץ, רשות המסים בישראל מקבלת קבצים עם מידע פיננסי מפורט מכל רשויות המס שיש לישראל אמנה איתן, מה שמאפשר לה לעקוב אחר נכסים והכנסות של ישראלים ברחבי העולם.
מה קורה עם מדינות שאין לישראל אמנה איתן?
אם חשבתם שקפריסין, למשל, עדיין יכולה לשמש כמקלט בטוח מעיניה הבוחנות של רשות המסים – חשבו שוב.
אמנם ישראל חתומה על אמנות למניעת כפל מס עם מדינות ספציפיות, ורק עם מדינות אלו היא מחליפה מידע באופן רשמי לצורך אכיפת חוקי המס, אך גם במקרים של מדינות שאין עמן אמנה (כמו קפריסין), רשות המסים יכולה להשיג מידע.
ראשית, באמצעות הלשנות או תפיסה של מסמכים, כפי שקרה במקרה של "מסמכי פנמה". "מסמכי פנמה" הם דוגמה מפורסמת לאופן שבו מידע פיננסי יכול להיחשף גם ללא הסכמים רשמיים. מדובר באוסף עצום של מסמכים פיננסיים וחוקיים שדלפו בשנת 2016 ממשרד עורכי דין בפנמה.
המסמכים חשפו כיצד פוליטיקאים, אנשי עסקים, סלבריטאים וחברות עשירות מכל העולם השתמשו בחברות קש במקלטי מס כדי להסתיר נכסים, להתחמק ממיסים, ולעיתים אף להלבין הון. בעקבות הדליפה, רשויות מס ברחבי העולם, כולל בישראל, פתחו בחקירות שהובילו אף למעצרים ולהליכים פליליים.
שנית, יש לקחת בחשבון שאמנות חדשות נחתמות כל הזמן. למשל, בימים אלה מתגבשת אמנה בין רשות המסים הקפריסאית לרשות המסים הישראלית (משרדנו מלווה את התהליך כדירקטור בלשכת המסחר ישראל-קפריסין). ברגע שתיחתם אמנה, רשות המסים בישראל תקבל מידע רטרואקטיבי על כל אותם ישראלים שמחזיקים נכסים בקפריסין ומעלימים מס.
המסקנה – סוף עידן הסודיות הבנקאית
בעידן הנוכחי, הסודיות הבנקאית כבר אינה מוגנת כפי שהייתה בעבר, והמידע הפיננסי חשוף יותר מתמיד לרשויות המס.
המסר ברור: בעידן השקיפות הפיננסית הגלובלית, אי אפשר באמת להעלים הכנסות או נכסים מרשויות המס. ניסיונות להסתיר הכנסות או נכסים מרשויות המס לא רק נידונים לכישלון, אלא עלולים להוביל לסנקציות כבדות, קנסות ואף הליכים פליליים.
מה שכן אפשר וכדאי לעשות הוא תכנון מס נכון וחוקי, שיאפשר אופטימיזציה של חבות המס תוך עמידה בדרישות החוק. אם כבר העלמתם מיסים – המוצא הוא הסדרה מול רשות המסים או שימוש בהליך גילוי מרצון, וכעת קיימת הוראת שעה חדשה עד ליום 31.8.2026 המאפשרת לנישומים להסדיר את דיווחיהם, לשלם את המס הנדרש ולקבל חסינות פלילית בגין העבירות שנכללו בבקשה. ההליך מתבצע באופן מקוון, מחייב גילוי מלא, וכולל טיפול אזרחי במסלול של דוחות מתקנים או בהסכם שומה. מדובר בהזדמנות חד-פעמית להסדיר את המצב מול הרשויות לפני שהמידע יגיע אליהן ממילא במסגרת חילופי המידע הגלובליים.
להרחבה בנושא גילוי מרצון – לחץ כאן.
לפירמת נמרוד ירון ושות' ניסיון רב בליווי לקוחות בתהליכי גילוי מרצון, הסדרת נכסים בחו"ל ותכנון מס בינלאומי חוקי. לייעוץ מקצועי שיסייע לכם להתנהל נכון בעידן השקיפות הפיננסית הגלובלית – צרו קשר.
שאלות תשובות
האם ניתן להימנע מדיווח על הכנסות בחו"ל באופן חוקי?
לא ניתן להימנע מדיווח על נכסים והכנסות בחו"ל, שכן תושב ישראל מחויב בדיווח על הכנסות מכל מקום בעולם. עם זאת, ניתן לבצע תכנוני מס חוקיים שיאפשרו אופטימיזציה של חבות המס, למשל באמצעות ניצול אמנות מס, זיכוי מס זר, מבני החזקה יעילים מבחינת מס וכדומה.
מה הסנקציות האפשריות על אי-דיווח על הכנסות מחו"ל?
אי-דיווח על הכנסות מחו"ל עלול להוביל לסנקציות חמורות, כולל: קנסות כספיים משמעותיים, ריביות והצמדות על חובות המס, עיצומים כספיים ואף הליכים פליליים שעלולים להוביל לעונשי מאסר.
האם הליך גילוי מרצון מבטיח חסינות מוחלטת מהליכים פליליים?
הליך גילוי מרצון, כאשר מבוצע בהתאם לכל הכללים והתנאים, אכן עשוי להעניק חסינות מהליכים פליליים בגין עבירות המס שנכללו בהליך. עם זאת, החסינות מותנית בכך שהגילוי הוא מלא, כן ואמיתי, ושהנישום לא היה נתון לחקירה או בדיקה של רשות המסים טרם הגשת הבקשה. חשוב לציין כי במסגרת הוראת השעה החדשה (אוגוסט 2025 – אוגוסט 2026), ניתן להגיש בקשה מקוונת עד ליום 31.8.2026, ובלבד שהמבקש עומד בכל התנאים שנקבעו, לרבות תשלום מלוא המס שנקבע ושיתוף פעולה עם רשות המסים.
האם יש הבדל בחובת הדיווח על חשבונות פרטיים בחו"ל לעומת חברות זרות?
כן, יש הבדל מהותי בין חובת הדיווח על חשבונות פרטיים לבין חובת הדיווח על חברות זרות. תושבי ישראל המחזיקים חשבונות פרטיים בחו"ל מחויבים לדווח על כל ההכנסות שהופקו בחו"ל והופקדו בחשבונות אלו. לעומת זאת, כאשר מדובר בחברות זרות, חובת הדיווח תלויה במבנה החברה ובאופי פעילותה. במקרים של "חברה נשלטת זרה" (CFC) או "חברת משלח יד זרה", עשויות לחול חובות דיווח ומיסוי ייחודיות. בנוסף, חשוב לבדוק האם החברה נחשבת לתושבת ישראל לפי מבחני השליטה והניהול, ואם כן – היא חייבת בדיווח מלא בישראל על כל הכנסותיה, גם אם הופקו מחוץ לישראל.
מה ההשלכות של הסכמי חילופי המידע הפיננסי בין מדינות שונות בעולם?
ישראלים הפועלים בחו"ל צריכים להיות מודעים לכך שכל המידע על פעילותם הפיננסית מועבר באופן אוטומטי לרשות המסים בישראל. המשמעות היא שיש להקפיד על דיווח מלא ומדויק על כל ההכנסות מכל מקום בעולם. במידה וקיימות הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר – מומלץ לנצל את נוהל גילוי מרצון בהוראת שעה עד 31.8.2026, המאפשר להסדיר את המצב באופן חוקי ומוסדר, תוך קבלת חסינות מהליכים פליליים.
