מיליארדים על השולחן: עסקת ויז-גוגל

מאחורי עסקת הענק של Wiz ו-Google, מסתתרת מחלוקת שעשויה להשפיע על תשלום המס שויז תצטרך לשלם. איפה נוצר הערך של החברה, ואיך זה מתקשר לתשלום לרשות המסים? כשחברה ישראלית נמכרת בסכומי עתק, השאלה הגדולה היא לא רק המחיר – אלא גם איפה נוצרה הטכנולוגיה, ואיך זה מתורגם למס.

בעסקאות הייטק גדולות, מחלוקות מס נוטות להתמקד בשאלה אחת: איפה נוצר הערך הטכנולוגי בפועל – והאם חלק ממנו צריך להיות ממוסה בישראל. לא תמיד מספיק להסתמך על מקום ההתאגדות או על רישום זכויות "על הנייר". היערכות מוקדמת, עם מסמכים ותיעוד עקביים, יכולה לצמצם חשיפה ולהגדיל ודאות.

גוגל צפויה לרכוש את חברת הסייבר Wiz בסכום עתק שקשה לדמיין – 32 מיליארד דולר (נכון לפרסומים, 2026). העסקה מעוררת עניין רגולטורי בעולם. במקביל, לפי פרסומים, מתקיים בירור מול רשות המסים בישראל סביב מיסוי הערך הטכנולוגי של Wiz – נושא שעשוי להפוך למשמעותי במיוחד בעסקאות בסדר גודל כזה.
זו לא הפעם הראשונה שגוגל מציעה לרכוש את Wiz. עוד לפני ההצעה הנוכחית עלו על השולחן הצעות ומגעים בסכומים שונים.

מה בעצם במחלוקת – איפה נוצר הערך

לפי הפרסומים, Wiz טוענת כי הערך הטכנולוגי המרכזי שלה ממוקם בארה"ב, ולכן היקף המס בישראל אמור להיות נמוך יותר. מנגד, לפי הפרסומים, רשות המסים בוחנת האם חלק משמעותי מהערך נוצר בישראל – בין היתר לאור פעילות הפיתוח בארץ, זהות גורמי מפתח ומבנה הפעילות.

חשוב להבין: רשות המסים עשויה להסתכל לא רק על הכותרת המשפטית (איפה החברה רשומה או איפה יושבות הזכויות), אלא גם על המציאות העסקית. כלומר, איפה בוצעה העבודה שהפכה רעיון למוצר, מי ניהל והוביל, ואיפה התקבלו החלטות מרכזיות לאורך הדרך.

למה הדיון הזה יכול להיות שווה סכומי עתק

בחברות טכנולוגיה, חלק גדול מהשווי אינו יושב על ציוד או נדל"ן. עיקר הערך נובע מנכסים בלתי מוחשיים, בשפה המקצועית נכסים אלה נקראים "קניין רוחני". לרוב, קניין רוחני יהיה למשל תוכנה, מודלים, מתודולוגיות, תהליכי אבטחה וידע מצטבר.

לכן, ככל שחלק גדול יותר מהשווי מיוחס לערך שנוצר בישראל (במישרין או בעקיפין), כך עשוי להיווצר בסיס רחב יותר לבחינה מיסויית בישראל. בעסקאות גדולות, המשמעות יכולה להיות גבוהה במיוחד.

הערה: חבות המס בפועל תלויה בנסיבות, מבנה העסקה והדין הרלוונטי. שיעורים, מסלולים והטבות – משתנים לפי סוג הנישום ושנת המס (נכון ל-2025).

6 דברים שרשות המסים עשויה לבדוק כשיש פעילות בישראל לצד פעילות בחו"ל

בניתוחי מס בתחום זה, השאלה לרוב אינה נתון אחד מנצח, אלא התמונה הכוללת. להלן סוגיות שחוזרות שוב ושוב בבדיקות מסוג זה:

המשמעות הפרקטית: פערים בין פעילות בשטח לבין התיאור במסמכים הם מקור קלאסי לחיכוך.

מה חברות יכולות לעשות כדי להימנע מהפתעות

גם אם אתם רחוקים מאקזיט של עשרות מיליארדים, הלקחים רלוונטיים לכל חברה בצמיחה – במיוחד כשיש מרכז פיתוח בישראל לצד התאגדות או פעילות בחו"ל.

1. מיפוי מוקדם של הערך הטכנולוגי והפעילות
   להבין מה נבנה היכן, על ידי מי, ומה נחשב ליבת המוצר.
2. יישור קו משפטי-מסחרי
   לוודא שההסכמים בין החברות בקבוצה מתאימים למציאות: מי מפתח, מי נושא בסיכונים, ומי נהנה מהתוצאות.
3. בדיקת מודל התמחור והעקביות הכלכלית
   לוודא שהמודל הפנימי לא "מספר סיפור" אחד, בעוד שהפעילות בפועל מספרת סיפור אחר.
4. חיזוק תיעוד שמחזיק בדיקת עומק
   חשוב לתעד תהליכים משמעותיים: איפה התקבלו החלטות, כיצד נוהל הפיתוח, ומה השתנה לאורך זמן.
5. בדיקה לפני שינוי מבני או עסקה
   לפני גיוס גדול, מו"מ מתקדם או העברת פעילות לחו"ל – בדיקה ממוקדת יכולה לזהות מוקדי חשיפה ולהציע חלופות שמקטינות סיכון.

עסקת ויז-גוגל ממחישה איך שאלה שנשמעת כמעט תיאורטית – איפה נוצר הערך של חברה טכנולוגית – יכולה להפוך לשאלת מס פרקטית. בעסקאות גדולות, ההבדל בפרשנות ובתיעוד עשוי להיות משמעותי.

פירמת נמרוד ירון ושות' מלווה חברות, יזמים ומשקיעים בסוגיות מס הקשורות לפעילות בישראל ובחו"ל, לרבות היערכות מוקדמת לעסקאות ולצמיחה. אם אתם לקראת שינוי מבני, גיוס משמעותי או עסקה, תוכלו לבצע איתנו שיחת היכרות קצרה ובחינה ראשונית של הנקודות המרכזיות.

ליצירת קשר עם המומחים שלנו- לחצו כאן

מידע רלוונטי