לאחרונה חברות רב לאומיות רבות פתחו עבור עובדים ישראלים את האפשרות לעבוד באחת מחברות הקבוצה בחו"ל. לדוגמה – עובדי גוגל, פייסבוק, מייקרוסופט וכו' אשר עוברים לעבוד בארה"ב או במדינות אחרות באירופה. במקרה כזה, יש צורך לבצע חישובים של השכר נטו אשר יקבל העובד במדינת היעד לעומת השכר נטו אשר קיבל בישראל וכן של השכר ברוטו אשר הוגן שהעובד יקבל בהתאם לעלות המעסיק בחברה הנוכחית.
עובדים אשר מעוניינים לבחון את כדאיות המעבר, מגלים שהחישובים הקשורים בכך, למעשה מורכבים מאוד ואמורים לקחת בחשבון גורמים רבים אשר אינם מופיעים בתלוש השכר.
בכל מקרה של רילוקיישן, כאשר העובד נשאר לעבוד באותה קבוצת חברות, יש צורך לבצע השוואת תנאים על מנת להשיג את אחת מהמטרות הבאות:
- השוואת רמת החיים אשר העובד זכה לה בישראל (בהתאם להכנסתו ולעלויות המחיה במדינה אליה הוא עובר);
- השוואת השכר נטו אשר יקבל העובד יחסית לשכר נטו אשר קיבל בישראל (בהתעלם מעלויות המחיה במדינת היעד)
- השוואת עלות המעביד אשר משלמת החברה עבורו בישראל לשכר נטו אשר יקבל בחברה הקשורה בחו"ל.
כמובן שצריך לבחור רק את אחת מהמטרות והתוצאה תצא שונה בכל מטרה שנבחר. השאלה איזו מן המטרות לבחור – תלויה ביוזם הרילוקיישן:
אם העובד עצמו ביקש מהחברה לעבור (לדוגמה – עובד ישראלי אשר עובד בחברה בינלאומית ומבקש לעבור לחברה קשורה במדינה אחרת) הרי שלחברה אין אינטרס שהעובד יעבור והיא לא אמורה להפגע מכך. במצב שכזה – החברה תציע לעובד כנראה את אותו שכר ברוטו אם עלות המעביד במדינה האחרת נמוכה יותר, או אם רמת החיים בהתאם להוצאות במדינת היעד גבוה יותר. לעתים גם עולות הצעות שאינן מבוססות חישוב כלכלי, כגון השוואת השכר נטו אשר יקבל העובד במדינת היעד, יחסית לשכר ברוטו אשר קיבל בישראל.
במצב כזה נחשב את עלות המעביד ה"אמיתית" של העובד ונקיים דיון עם החברה כך שאותה עלות מעביד (ובמקרים מסוימים נטו, בהתחשב במס החברות המקומי) תחול על החברה הקשורה בהעסקה של העובד.
אם החברה היא זו שמבקשת מהעובד לעבור למדינה אחרת – הרי שפה יש לעובד יותר מקום למשא ומתן ובמסגרת זו אנו ננסה לקיים דיון עם החברה לאחר שבוצעו החישובים גם לעניין האלטרנטיבות האחרות.
חישוב עלות מעביד בישראל
חישוב מהי עלות המעביד "האמיתית" אשר חלה על המעביד בהתחשב בשילוב בין הסכם העבודה של העובד, תלוש השכר והדין הישראלי. דוגמאות למורכבות החישוב:
- עובד אשר לא ניצל ימי מחלה – הרי שלמרות זאת, ימי המחלה עומדים לרשותו והם חלק מעלות המעביד ה"תיאורטית" ולכן יש לקחת עלות זו בחשבון.
- עלויות הקשורות ל"נוהג" בחברה הישראלית, לדוגמה – מתנות לחגים, בונוסים וכו'
- הטבות מסוימות אשר לא קיבלו ביטוי בתלוש השכר אלא חויבו על ידי החברה כהוצאות עודפות, גם הן מייצרות למעשה עלות אשר נחסכת כאשר העובד עובר לחו"ל ולכן ניתן לקחת אותן בחשבון במסגרת המו"מ מול המעסיק.
- אופציות לעובדים, תשלום מבוסס מניות, RSU – במקרה של אופציות לעובדים הרי שגם התגמול ההוני הוא חלק מעלות ההעסקה וצריך לקחת אותו בחשבון (בנוסף להחלטות נוספות כגון כדאיות המימוש וכו').
חישוב עלות המעביד והשכר נטו במדינת היעד
על מנת לקבוע את השכר ברוטו ההוגן בנסיבות העניין, צריך לבצע חישובים נפרדים אשר בודקים את השכר מנקודת המבט של החברה ושל העובד בכל אחת מהאלטרנטיבות.
במסגרת ההחלטה צריך לקחת בחשבון את כל המסים והעלויות אשר יחולו במדינת היעד ולכלול גם עלויות נוספות אשר בחו"ל אינן מס (לדוגמה – ביטוח בריאות פרטי לעומת מס בריאות בארץ ועוד)
לחלק מהחברות כבר יש תוכניות להשוות תנאים, אשר לוקחות בחשבון גם את העלות במדינת היעד (גם בתוך ארה"ב לדוגמה – אין ספק שעלות המחיה בטקסס שונה מאשר בקליפורניה).
משרדנו מלווה בתחום המס עובדים רבים אשר בוחנים רילוקיישן בכל שלבי המעבר. במקרים רבים משרדנו מבצע את החישובים ומנהל עבור העובד משא ומתן על התנאים עם החברה ומסייע לעובדים למקסם את זכויותיהם במסגרת המעבר.
