מי נחשב לתושב ישראל על פי פקודת מס הכנסה?
טרם השינוי המוצע, אשר עומד כעת על שולחנה של הכנסת, פקודת מס הכנסה קובעת חזקה (הניתנת לסתירה) הקובעת כי יחיד ששהה בישראל 183 ימים בשנת המס או 30 ימים בשנת המס וביחד עם השנתיים שלפניה מגיע לסכום ימים מצטבר של 425 ימים יחשב לתושב ישראל (להלן: "מבחן הימים").
לצורך כך, יש לשים לב, כי בעיניה של רשות המסים (וכך גם לשון הפקודה) גם חלק מיום יחשב ליום במניין ימי השהיה בישראל. לצורך הדוגמה, אדם שנחת בישראל בשעה 23:59 ועזב שתי דקות אחרי, בשעה 00:01 יחשב כאדם ששהה יומיים בישראל.
כפי שצוין, נכון למועד כתיבת שורות אלה, החוק קובע כי חזקה זו היא חזקה הניתנת לסתירה. כלומר – אם הנישום יצליח להוכיח שעל אף שהוא עומד במבחן הימים, מרכז חייו איננו בישראל, אזי, הוא יחשב לתושב חוץ. כאמור, בימים אלה, מוצע לקבוע חזקות חלוטות להגדרות "תושב ישראל" ו-"תושב חוץ" בפקודה. להרחבה בנושא, לחץ כאן.
מיסוי תושב ישראל
החל משנת 2003, הפקודה קובעת כי תושב ישראל ימוסה על הכנסותיו מכל מקום בעולם. המשמעות המעשית של הנ"ל היא, שתושב ישראל שמפיק הכנסה מחוץ לישראל יחויב עליה במס במדינת ישראל (במקרים מסוימים, יתכן ויחול זיכוי ממס זר בגין המס ששולם במדינת המקור).
שיעורי המס במדינת ישראל הם מהגבוהים בעולם.
לכן, אם ישנה אפשרות להימנע מתשלום מס מיותר בישראל זהו המצב האידיאלי.
בלא מעט מקרים, עובדי רילוקיישן, נישומים שעוזבים את הארץ לכמה שנים/לצמיתות לא מודעים לעובדה שלמעט במקרים בודדים יש צורך להודיע לרשות המסים על עזיבתם את הארץ. היעדר הודעה לרשות המסים משמעה לעתים המשך חבות בדיווח ובתשלום מס מיותר בישראל.
כמו כן, נכון הדבר גם לעניין המוסד לביטוח לאומי. במקרים בהם הנישום שעזב את הארץ לא ניתק את תושבותו בביטוח לאומי, הוא ימשיך לשלם דמי בריאות ודמי ביטוח לאומי לשווא. בחלק מהמקרים, הנישום שעזב את הארץ כלל לא מודע לעובדה שנוצר לו חוב בביטוח לאומי (גם אדם אשר לא מדווח לביטוח לאומי על הכנסות כלל חייב בדמי ביטוח לאומי מינימליים כל חודש).
אז מה צריך לעשות לפני שעוזבים את הארץ ולמה חשוב לעשות זאת?
כפי שנכתב לעיל, על מנת להימנע מתשלום מס מיותר במדינת ישראל, יש צורך לנתק תושבות הן ברשות המסים והן במוסד לביטוח לאומי. הליך מסודר של ניתוק תושבות עשוי לחסוך הרבה מאוד כסף ולמנוע מחלוקות עתידיות עם רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי. כמו כן, ניתוק תושבות מסודר עשוי לצמצם את החשיפה הקיימת לכפל מס (גם במדינות החתומות עם מדינת ישראל על אמנה למניעת כפל מס).
יתרון נוסף לניתוק תושבות מסודר הוא שהדבר מכין את הקרקע להטבות מס אפשריות במועד החזרה לישראל. הטבות המס האפשריות תלויות בתקופת שהותו של הנישום מחוץ לישראל – לאחר שש שנים ולאחר עשר שנים. ככל וניתוק התושבות מתבצע מאוחר יותר – העניין מאריך את משך הזמן שעל הנישום לשהות בחו"ל על מנת ליהנות מההטבות.
אז איך עושים רילוקיישן בצורה נכונה?
הליך של ניתוק תושבות, יכלול לרוב, ניתוק תושבות בביטוח לאומי על ידי הגשת טופס 627 למוסד לביטוח לאומי, הגשת דוח שנתי (טופס 1301) בצירוף טופס 1348 לרשות המסים ("דו"ח ניתוק תושבות"), במקרים גבוליים נשקול צירוף של חוות דעת ולעתים גם דיוני שומה מול רשות המסים במקרה של מחלוקות.
כמו כן, במסגרת ההליך מקבלים הלקוחות ייעוץ והכוונה באשר לאופן ההתנהלות כך שיחזק את האינדיקציות לניתוק תושבות ומשרדנו מבצע תיעוד מדויק של התהליך לצרכים עתידיים.
התוצר הסופי של ניתוק התושבות הוא הקביעה כי הנישום כבר איננו תושב ישראל לצרכי מס ולכן, לא יהיה חייב בדיווח בישראל על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל וכן לא יהיה חייב במס על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל.
