BEPS
שחיקת בסיס ושינוי רווח (BEPS) הן טקטיקות של תכנון מס.
לפי טקטיקות אלו, חברות המשמשות תאגידים רב לאומיים כדי "להעביר" רווחים ממדינות בעלות מס גבוה לתחומי שיפוט עם מס נמוך יותר, ולכן "שוחקת" את "בסיס המס" של תחומי המס הגבוהים יותר.
שיטות BEPS מוגדרות על ידי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) כ"ניצול פרצות ואי התאמה בתקנות המס".
מקלטי מס לחברות מספקים כלים של BEPS ל"העברת" רווחים למקלט, כמו גם כלים נוספים של BEPS להתחמקות ממסים בתוך המקלט (למשל, "כלי CAIA" של אירלנד).
ישנה טענה שכלי BEPS קשורים במידה רבה לחברות טכנולוגיה ומדעי החיים האמריקאיות.
כמה מחקרים מצאו שהשימוש של חברות אמריקאיות בשיטות BEPS, הגדילה את ההכנסה ארוכת הטווח של משרד האוצר האמריקאי ואת התשואה של בעלי המניות על חשבון מדינות אחרות.
חקיקת BEPS משנה את האופן שבו תאגידים רב לאומיים מתעדים, מדווחים ומגישים מיסים במדינות ברחבי העולם.
כתוצאה מכך, ישנו צורך בתכנון מוסף של פיתוחים חדשים ולעמוד בדרישות קובץ מאסטר, קובץ מקומי ומדינה אחר מדינה ככל שהיישום מתקדם ומתפתח.
הדבר כרוך בהערכת הסיכונים הקשורים לכללי הדיווח ולאחר מכן בניית תוכנית אסטרטגיה הנתמכת בתהליכים ובכלים המתאימים.
בתקופות מהפכניות אלו, חיוני לחברה שלך לשקול כיצד היא נוצרת וכיצד היא ניגשת לכל דבר, החל מתמחור העברה ועד למפעל קבע ועד למכירות מדינה אחר מדינה.
בכל היבט מיסוי חשוב להתייעץ עם בעל מקצוע – רו"ח, עו"ד או יועץ מס. משרד נמרוד ירון ושות' משמש כמשאב מקצועי בנושאי מיסוי בינלאומי ומספק שירותים בתחומים כמו – מחירי העברה, BEPS ועוד
אם יש לך שאלות בנוגע לדיני המס – אנא פנה אלינו.
היקף BEPS
ארגון ה-OECD העריך בינואר 2017 ששיטות BEPS אחראיות להפסדי מס של בין 100-240 מיליארד דולר בכל שנה.
לפי ניתוח יוני 2018 של חוקר המס גבריאל צוקמן, הסכום קרוב יותר ל-200 מיליארד דולר בכל שנה.
לפי רשת Tax Justice Network, רווחים של 660 מיליארד דולר "הווסטו" ב-2015 (עקב הארגון מחדש של אפל לכלכלה ברבעון הראשון של 2015.
ההשפעה של טכניקות BEPS מורגשת ביותר במדינות מתעוררות, שנמנעות מהן משאבי המס הנדרשים ליצירת תשתיות.
רוב פעילות BEPS קשורה לתעשיות שיש להן קניין רוחני ("I.P"), במיוחד טכנולוגיה (למשל – אפל, גוגל, מיקרוסופט, אורקל) ומדעי החיים (למשל, אלרגן, מדטרוניק, פייזר ו-Merk & Co).
I.P. מכונה "חומרי הגלם של העלמת מס", ומכשירי BEPS מבוססי-IP מהווים את רוב תזרימי ההכנסה של BEPS ברחבי העולם.
למקלטי מס חברות יש כמה ממדיניות מס הקניין הרוחני המתקדמות ביותר בספרי החוקים שלהם.
מרבית הפעילות ב-BEPS קשורה גם כן לחברות רב-לאומיות בארה"ב וקשורה לשיטת מיסוי החברות ה"גלובלית" הקודמת בארצות הברית.
לפני חוק הפחתת מסים ומשרות משנת 2017, ארצות הברית הייתה אחת משמונה מדינות בלבד עם מערכת מס "עולמית".
לרוב תחומי השיפוט בעולם יש מבנה מס חברות "טריטוריאלי" עם שיעורי מס הנמוכים יותר עבור הכנסות ממקורות חוץ, מה שמבטל את הצורך ב"העברת" רווחים.
"לָנוּ. חברות רב לאומיות משתמשות במקלטי מס יותר מאשר רב לאומיות ממדינות אחרות ששמרו על תקנות התאגידים הזרים המבוקרים שלהן.
אף מדינה אחרת שאינה מקלט OECD רושמת נתח גבוה כל כך מהרווחים הזרים שנרשמו במקלטי מס כמו ארצות הברית.
זה מצביע על כך שמחצית מכל הרווחים העולמיים הועברו למס על חברות רב-לאומיות בארה"ב עברו למקלטים.
לעומת זאת, כ-25% מהרווחים מצטברים ל-E.U. מדינות, 10% לשאר ה-OECD ו-15% למדינות מתפתחות (Tørsløv et al., 2018).
– גבריאל זוקמן, תומס רייט, "הרשאת המס המופרזת", ניירות עבודה של NBER (ספטמבר 2018).
לפי מחקר שפורסם ביוני 2018, אירלנד היא נקודת ה-BEPS הגדולה בעולם. אירלנד גדולה יותר ממערכת BEPS של מקלט המס בקאריביים, למעט ברמודה.
יוזמות OECD
ב-29 בינואר 2019, ה-OECD פרסם הצהרת מדיניות הכוללת צעדים נוספים להתמודדות עם פעולות ה-BEPS של תאגידים, אשר אנליסטים כינו אותה "BEPS 2.0".
ה-OECD אמר בהודעת חדשות כי ההמלצות שלהם קיבלו את תמיכתן של ארצות הברית, סין, ברזיל והודו.
בהסכם ציון דרך שנחתם ב-1 ביולי 2021, 130 מדינות אישרו הצהרה המתווה מסגרת לרפורמה בתקנות המס הבינלאומיות.
מדינות אלו הן חלק מהמסגרת הכוללת של ה-OECD/G20 בנושא BEPS ("IF"), הכוללת 139 מדינות נוספות.
ההצהרה מציגה את העקרונות הבסיסיים לגישה דו-עמודית לרפורמות ומבקשת להגיע להסכמה מקיפה של שרי האוצר ונגידי הבנק המרכזי של ה-G20 באוקטובר 2021, עם שינויים שיכנסו לתוקף ב-2023.
עמוד התווך הראשון מההסכמים חורגים באופן משמעותי מנורמות המס הבינלאומיות המקובלות של המאה הקודמת, המחייבות בעיקר נוכחות פיזית במדינה לפני שמדינה זו תהיה בעלת יכולת מס. העמוד השני משיג קונצנזוס חסר תקדים על רמה מינימלית כלל עולמית של מסים, ומקים קרקע לתחרותיות מס בין מדינות.
שחיקת בסיס ושינוי רווח (BEPS) בישראל
ממשלת ישראל החלה בהתייעצות ב-12 באוקטובר 2020, כדי להתאים את תקנות תיעוד מחירי ההעברה במדינה לשיטה המשולשת המתוארת בהנחיות תמחור ההעברה לשנת 2017 של ה-OECD.
ההתייעצות נוגעת לתיקוני חקיקת מס ליישום השיטה התלת-שכבתית בה דוגלת ה-OECD כחלק מפעולה 13 של תוכנית הפעולה בתקנות תיעוד תמחור העברה בישראל.
ישראל גם מציעה לחייב ארגונים ליצור נייר עמדה בנושא מחירי העברה – שיוגשו לפי בקשה.
