תושב ישראל - איך נקבעת תושבות יחיד?
על מנת לקבוע האם אדם הוא תושב ישראל (קראו כאן על תושבות חברה) או שניתן לנתק תושבות בישראל, יש לבחון היכן מצוי מרכז החיים שלו. כאשר במדינה אליה עובר היחיד שיעור המס נמוך יותר משיעור המס בישראל, ייתכן שעדיף לו לנתק תושבות בישראל. זאת רק אם יעמוד בקריטריונים שיפורטו להלן לקביעת מרכז חייו בחו"ל.
שימו לב – לא תמיד כדאי לנתק תושבות כאשר עוברים למדינה זרה! לעתים, גם אם התושבות נשארת ישראלית אפשר להגיע למצב שבו לא משולם מס בישראל, אך עדיין הטבות רבות נשמרות!
בעקבות משבר הקורונה נוצר מושג חדש של "תושבות כפויה" – אדם שנאלץ לשהות במדינה רק בגלל הגבלות הקורונה. משרדנו מטפל במקרים מכל הסוגים הקשורים לקביעת תושבות וניתוק תושבות וכן במקרים שבהם צריך לערב הסכמות עם רשויות מס זרות. למשרדנו קשרים מקצועיים רבים מול מדינות רבות בעולם, ובאפשרותנו לסייע במניעת כפל מס ולשלב את ניתוק התושבות עם קביעת תושבות במדינה אחרת.
מבחן מרכז החיים לקביעת תושבות בישראל מתחלק לשני מבחנים: המבחן הכמותי והמבחן המהותי-איכותי.
המבחן הכמותי לקביעת מרכז החיים
בהתאם לסעיף 1(2) – חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל –
(ב) אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר;
החזקות ניתנות לסתירה אם מבחן מרכז החיים המהותי יצביע על תושבות במדינה אחרת. יחיד אשר מעוניין לטעון כי למרות קיומה של חזקת הימים הוא תושב חוץ – יידרש להגיש טופס 1348 בצירוף לדו"ח שנתי.
יוזמות חקיקה חדשות של רשות המסים מנסות לקבוע שחזקת הימים היא חזקה חלוטה ולא חזקה ניתנת לסתירה. משמעות הדבר תהיה שאם החקיקה תעבור – לא תהיה אפשרות לקבוע שאדם אשר נחשב תושב בהתאם למספר הימים – למעשה איננו תושב בזכות מבחן מרכז החיים (בניגוד למצב הנוכחי).
המבחן המהותי לקביעת מרכז החיים
המבחן המהותי לוקח בחשבון את מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של היחיד, וביניהם:
- מקום ביתו הקבוע;
- מקום מגוריו ומגורי בני משפחתו;
- מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע;
- מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;
- מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים.
המבחן שנקבע בפסיקה לשם קביעת מרכז חייו של נישום הוא המבחן המשולב הכולל בתוכו שני מרכיבים:
- האחד אובייקטיבי – איתור המקום בו מצויות מירב הזיקות לנישום.
- והשני סובייקטיבי – מה כוונתו והיכן רואה את מרכז חייו.
במסגרת תיקון 168 לפקודת מס הכנסה, שונתה הגדרת "תושב חוץ" בתחולה מתאריך 1.1.2017. בהתאם להגדרה החדשה, תושב חוץ הוא מי שאינו תושב ישראל, וכן מי ששהה בחו"ל 183 ימים לפחות בשנה, הן בשנת המס הנבחנת והן בשנה העוקבת, ומרכז חייו לא היה בישראל בשתי שנות המס שלאחר שנתיים אלו בבחינת "סופו מעיד על תחילתו".
החלטת מיסוי 2519/17
עובד שנשלח על ידי חברה לעבוד בחו"ל בחברות קשורות במדינות אמנה, ייראה כתושב אותה מדינת אמנה לעניין ניכוי מס במקור על הכנסותיו ממשכורת בחו"ל, ובלבד שמקיים את התנאים הבאים:
- העובד ישהה בחו"ל 36 חודשים ומשפחתו 30 חודשים;
- ברשותו בית קבע מחוץ לישראל בו הוא מתגורר, ובלבד שבן/בת הזוג של עובד חו"ל וילדיו מתחת לגיל 18 מתגוררים יחד עימו בבית במדינת האמנה;
- ילדיו שמעל גיל 4 ומתחת לגיל 18 רשומים ולומדים במסגרות חינוכיות במדינת האמנה;
- העובד שהה בישראל פחות מ-75 ימים ויתר בני משפחתו פחות מ- 85 ימים, בכל שנת מס בתקופת הניתוק (החל בשנת המס שלאחר שנת המס בה חל יום הניתוק ועד לשנה שלפני שנת החזרה לישראל);
- המצאת אישור תושבות על ידי העובד לשנה הראשונה;
- העובד מגיש דוחות מס ו/או מנוכה מהכנסתו מס במקור באותה מדינה, ככל שבאותה מדינה אין חובת הגשת דו"ח;
- העובד דיווח על שינויים מהותיים שחלו במצבו )כעובד חוץ זכאי( בתקופה בה שהה בחו"ל;
- העובד יצטרך להגיש דו"חות מס בישראל ואת הנספחים להחלטה כל שנה;
- יש לשים לב למועדי ניתוק התושבות המפורטים בהחלטה;
קראו כאן את החלטת המיסוי 2519/17 כפי שפורסמה על ידי רשות המסים.
תושבות דיפלומטים הנשלחים מטעם המדינה ובני משפחתם
סעיף 1 לפקודת מס הכנסה והתקנות מכוחו קבעו מיהו תושב ישראל, ובתקנות "קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל" נקבעו החריגים להגדרה:
דיפלומטים הנשלחים מטעם מדינת ישראל לשהות בחו"ל הוחרגו מהגדרת תושב ישראל ע"י התקנות. נקבע כי יחיד המועסק ע"י מדינת ישראל ונשלח מטעמה ייחשב כתושב ישראל למרות שאינו עומד במבחנים כאמור.
לעניין בני משפחת הדיפלומט – עולה השאלה מה דין תושבותם. החוק לא קבע בעניינם, אך במקרה ההפוך – בו דיפלומט זר מתגורר עם משפחתו בישראל, נקבע לגבי משפחתו כי לא ייחשבו כתושבי ישראל, וכל זאת באותן תקנות שהוחרג בהם הדיפלומט הישראלי.
נראה כי המחוקק אכן מבין כי יש לתת את הדעת למעמדה של משפחת הדיפלומט, הרי נעשה כן בעניין דיפלומטים זרים. אם כך, ניתן להניח כי אין המחוקק רוצה לקבוע מסמרות בעניין בני הזוג לדיפלומט ישראלי, היות ומשכך, בבואנו לבחון ניתוק תושבות הנובע ממשלחת דיפלומטית יש למפות את המקרה ואת נסיבותיו המיוחדות, ולהתאים באופן ספציפי לכל מקרה ומקרה את תכנון המס התאים ביותר.
