מיסוי קריפטו יקבע בהתאם למקום התושבות בעת הרכישה

ק בשנת 2019, ניתן פסק דין נועם קופל נגד פקיד שומה רחובות בבית המשפט המחוזי. בפסק הדין טען הנישום כי מימוש של קריפטו אינו מהווה אירוע מס חייב במס שכן מדובר במטבע ומימוש של מטבע פטור ממס על פי סעיף 9(13) לפקודה. עמדת רשות המסים דאז הייתה שלא מדובר במטבע אלא ב"נכס" כיוון שעל מנת שנכס קריפטו יהווה מטבע הוא צריך להיות מוגדר כ"הילך חוקי" במדינה כלשהי. במילים אחרות, כל עוד אף מדינה לא אימצה מטבע וירטואלי (כמו הביטקוין לדוגמה), כמטבע רשמי הוא לא יכול להיות מוגדר כמטבע לצרכי מס בישראל. בפסק הדין, אכן קבע בית המשפט המחוזי כי עמדת רשות המסים היא הנכונה ולכן חייב את הנישום במס בגין מכירת הקריפטו שביצע.

מאז ועד היום, שוק הקריפטו צמח, שוויו של הביטקוין מרקיע שחקים וחלק ממדינות העולם (כדוגמת אל סלבדור) אף אימצו את הביטקוין כמטבע רשמי, מה שלכאורה הופך אותו ל"הילך חוקי" ומרוקן מתוכן את עמדת רשות המסים כפי שהוצגה בפס"ד קופל.

על רקע כל האמור לעיל הוציאה רשות המסים את תזכיר החוק. בתזכיר החוק מוצע להוסיף בפקודת מס הכנסה את הגדרת "נכס דיגיטלי" אשר תכלול בתוכנה את המטבעות הקריפטוגרפיים כמובן ותשים סוף להיעדר ההתייחסות לקריפטו בחקיקה.

כחלק מהרגולציה, מוצע כלל שיכריע מהו המקום בו הופק או נצמח רווח ההון בעת מכירת הקריפטו. לקביעת מקום הפקת הרווח ישנה חשיבות רבה. כך, תושב ישראל מחוייב במס על הכנסותיו מכל מקום בעולם. אולם, אם תושב ישראל מפיק הכנסה שמקורה מחוץ לישראל יש להתייחס להוראות האמנה עם אותה מדינה רלוונטית, ככל שקיימת אמנה. בנוסף, תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות או רווחים שמקורם בישראל ואינו מחוייב במס על הכנסות או רווחים שמקורם מחוץ לישראל. בתיקון האמור מוצע לקבוע כי מקום הפקת ההכנסה בעת מימוש הנכס הדיגיטלי יקבע בהתאם לשאלת התושבות של מוכר הנכס הדיגיטלי בעת הרכישה. כלומר, מקום שבו הנכס הדיגיטלי נרכש בעת שנישום היה תושב חוץ, לכשימכור אותו יחשב מקום הפקת ההכנסה מחוץ לישראל, ולהיפך.

להצעת החוק הזו יש יתרונות אך ישנם גם חסרונות רבים אותם נמנה להלן:

יתרונות:

1. וודאות – אם עד כה נתקלנו בעמדות רבות ומגוונות מצד רשות המסים בנוגע למקום הפקת ההכנסה ממימוש קריפטו (מקום התושבות בעת מכירת הקריפטו, מקום התושבות של הבורסה ממנה נמכר הקריפטו וכו') כעת לנישום יש וודאות בנוגע לעמדת רשות המסים. כידוע, כשיש ודאות חוקית, ניתן תכנן ולכלכל את הצעדים מראש על מנת למזער את חבות המס.
2. רשות המסים למעשה לראשונה קובעת "כלל" בנוגע למקום הפקת ההכנסה בנוגע לנכס בלתי מוחשי כלשהו. יתכנן שניתן להחיל את הכלל גם בנוגע לנכסים בלתי מוחשיים אחרים שאינם חוסים תחת תחום הקריפטו (כדוגמת IP, מוניטין וזכויות אחרות).

חסרונות:

1. אפליה לעולים חדשים/תושבים חוזרים ותיקים לעומת נכסים אחרים – על פי פקודת מס הכנסה לעולה חדש, תושב חוזר ותושב חוזק ותיק ישנן הטבות רבות בעת עלייתם/חזרתם לישראל. בין היתר, אחת ההטבות היא פטור ממס למשך תקופה של עשר שנים לעולה חדש או לתושב חוזר ותיק על רווחי הון שמקורם מחוץ לישראל ללא קשר למועד או למדינת התושבות. נניח שעולה חדש בתוך עשר שנות הפטור מחזיק בנייר ערך של חברה זרה ומממש אותו בתוך שנות הפטור ורוכש במקומו נייר ערך אחר גם הוא של חברה זרה ולאחר תקופה מוכר אותו, גם כן בתקופה הפטור. במקרה כזה 2 המכירות תהיינה פטורות ממס. כעת נניח שעולה חדש עלה כשברשותו ביטקוין שנרכש בעת היותו תושב חוץ. הוא מממש את הביטקוין וקונה בכספי התמורה איתריום או כל מטבע קריפטוגרפי אחר בתוך עשר שנות הפטור. לאחר כמה שנים (גם כן בתוך שנות הפטור) הוא מוכר את האיתריום או את המטבע הקריפטוגרפי האחר. במצב דברים זה רק המכירה הראשונה תהיה פטורה ממס. המכירה השניה היא כבר של נכס דיגיטלי שנרכש בעת היותו תושב ישראל ולכן, על אף שהוא בתוך 10 שנות הפטור, היא לא תהנה מהפטור.
2. כפל מס – בעוד שרשות המסים בישראל קובעת את הכלל שרווח ההון ייקבע לפי מדינת התושבות בעת הרכישה של אותו נכס דיגיטלי אין הכרח שרשויות המס הזרות בעולם יאמצו גם את הכלל הזה ולפיכך יפעלו לפי אמנת המס או דיני המס הפנימיים שלהם בהיעדר אמנת מס דבר אשר עשוי להוביל לכפל מס. ניקח כדוגמה נישום שרכש ביטקוין בעת היותו תושב ישראל ועזב את מדינת ישראל ועבר לגרמניה. לאחר מספר שנים מכר את הביטקוין. רשויות המס בגרמניה ידרשו מס על פי הדין הפנימי שלהם (או במקרה של גרמניה – בהתאם לאמנה למניעת כפל מס בין המדינות), שכן מדובר בתושב גרמניה בעת המכירה ויחייבו את המוכר במס. רשות המסים בישראל תדרוש גם היא את המס שכן הביטקוין נרכש בעת היותו תושב ישראל (סיפור דומה עלול להיווצר גם כתוצאה מסעיף 100א לפקודה אשר מדבר על מס יציאה). אין התייחסות באמנה למקרים כאלו ולכן הנישום עלול למצוא את עצמו משלם כפל מס על אותה הכנסה.

תכנוני מס אפשריים – כאשר יש חוק, ישנה ודאות וכאשר ישנה ודאות ניתן כאמור להיערך מראש, לתכנן ולכלכל את הצעדים בצורה חוקית על מנת להגיע למינימום מס אפשרי בעזרת תכנוני מס כאלה ואחרים.

כאמור, אסדרה זו, כמו כל אסדרה אחרת, מובילה בראש ובראשונה לוודאות וליציבות, אשר גוררת עמה הן יתרונות והן חסרונות. החוכמה היא לנצל ההטבות שהרגולציה מספקת, ובמקביל לדעת להזהר מהתקלות.

יש לזכור שמדובר בטיוטה ראשונית אשר עשויה לעבור שינויים עד לכניסתה לחקיקה. משרדנו מתמחה במיסוי ישראלי ובין-לאומי, ובין היתר בכל הקשור לשוק הנכסים הדיגיטליים, לרבות ההשלכות העולות מתיקון זה.